אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים העלה לאוויר באחרונה פרויקט להפיכת תהליך הבקשות להפקת מסמכי אפוסטיל לדיגיטלי. הפרויקט, מבוסס תשתיות VMware, החל באוגוסט אשתקד והשלב הראשון שלו הסתיים בחודש שעבר. ששון סופרי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, חשף את הפרויקט בכנס שערך היום (ה') הסניף הישראלי של VMware, בהפקת אנשים ומחשבים, במלון ולדורף אסטוריה בירושלים. באירוע השתתפו נציגי יותר מ-100 לקוחות של החברה מהמגזר הממשלתי והנחה אותו אלון זיתונה, מנהל תחום ממשלה ב-VMware ישראל. סופרי סיפק נתונים על משרד המשפטים ופעילותו: כך, ציין, המשרד מונה 6,500 עובדים, שמועסקים ב-60 יחידות שונות. "מדובר במורכבות בלתי רגילה. המשרד הוא מעין 'חברת אחזקות' של הרבה יחידות", אמר. לדברי סופרי, "משרד המשפטים מטפל בהיבטים שונים: הפיננסי – רשם החברות, רשם המשכונות, פשיטות רגל, פירוק חברות והרשות לאיסור הלבנת הון; בעולם הנדל"ן – טאבו, השמאי הממשלתי וניהול נדל"ן על ידי האפוטרופוס הכללי; קניין רוחני ורישום פטנטים; המגזר השלישי, עזבונות ורשם העמותות; משפטי – פרקליטות פלילית ואזרחית, סנגוריה ציבורית, סיוע משפטי, ייעוץ וחקיקה, וחנינות; מעמד אישי – ירושה, בתי דין דתיים, רשם הזוגיות, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ופיקוח על האפוטרופוסים ומנהלי עזבון; ומקצועות – רישום רואי חשבון ונוטריונים". "האגף", סיפר העומד בראשו, "מונה 430 עובדים ב-70 אתרים ברחבי הארץ, והוא מפתח ומתחזק 200 מערכות תפעוליות ו-40 אתרי אינטרנט. תקציבו השנתי של האגף עומד על 350 מיליון שקלים והוא מנהל 300 מיליון מסמכים בשנה". הפקת מסמכי אפוסטיל מהר יותר ומבלי צורך להגיע למשרד הממשלתי "אפוסטיל", הסביר סופרי, "הוא מונח מהמשפט הבינלאומי, המתאר מצב שבו משרד ממשלתי מנפיק תעודה ממשלתית למדינות אחרות. מדובר בתהליך ארוך, ידני ומסורבל. הבסיס לתהליך זה הוא אמנת האג, שמגדירה כיצד יש לערוך אותו. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שכלל תהליכי האפוסטיל בה יהיו דיגיטליים, מקצה לקצה, ללא מגע יד אדם. זהו פרויקט שחוצה משרדי ממשלה, עם תשתית להנפקת תעודות מכל משרדי הממשלה". "אנחנו מטפלים בכ-400 אלף מסמכים בשנה", אמר סופרי. "עד היום, התהליך חייב הגעה פיזית עם אימותים. מדובר בעודף ביורוקרטיה, שמניב בזבוז של ימי עבודה, והוא אורך זמן רב מדי. השירות לא נגיש בחירום ובמהלך הקורונה הוא הושבת כמעט לחלוטין". הוא ציין את שלבי התהליך שבוצע לקראת הוצאת הפרויקט אל הפועל: "עשינו מסע לקוח. למדנו מה עושים מדינות העולם והאו"ם בתחום. הגדרנו מטרות, חזון ודרישות. הקמנו צוות חוצה משרדי ממשלה, ואז ביצענו תיקוני חקיקה. כך בנינו את התהליך הטכנולוגי: קבלת מסמך מקור חתום דיגיטלית, חתימה דיגיטלית על המסמך החדש בפורמט PDF, ואז שילוב מסמך של תבנית אפוסטיל כקונטיינר יחד עם מסמך המקור". לדבריו, "המערכת כבר עובדת בתהליכים הקשורים לירושה, ברבעון הבא היא תפעל ברשות התאגידים ובמהלך השנה הבאה תוטמע במשרדי הממשלה השונים. מדובר באירוע מורכב, ומשרד הדתות יהיה ראשון להתחבר". סופרי סיכם באומרו כי "הפרויקט ימנע הליכה למשרד הממשלתי ויקצר משמעותית את תהליך ההפקה של האפוסטיל. הוא מממש את החזון שלנו למעבר לשירותים אונליין מקצה לקצה, עם תשתית מדינתית לתחום, חתימה אלקטרונית מאושרת, פישוט תהליך חתימה לנוטריונים ושילוב התהליך בתהליכים העסקיים בממשלה. הפרויקט יניב חיסכון שנתי של עשרות מיליוני שקלים – לאזרחים ולנוטריונים, יקצר משמעותית את משך התהליך וישפר את השירות לאזרח. מדובר בשילוב אופטימלי של מענה לדרישות טכנולוגיות ועסקיות, תוך עמידה בתקנים לאומיים ובינלאומיים, עם תהליך אימות בלתי ניתן לערעור. הפכנו למדינה מובילה בעולם בתחום האפוסטיל הדיגיטלי".

תקלה אירעה היום (ה') אחר הצהרים בפלאפון, שמנעה מחלק מהלקוחות להוציא ולקבל שיחות. התקלה כבר תוקנה ולא צוין מה גרם לה. מפלאפון נמסר בהתחלה כי "קיימים שיבושים בקבלה או הוצאת שיחות לחלק ממנויי החברה. שירותי הגלישה עובדים כסדרם, והנושא בטיפול הצוות ההנדסי. אנחנו מתנצלים על אי הנוחות". כעבור כחצי שעה תוקנה התקלה. עם זאת, בפלאפון ציינו כי ייתכן שהשירותים ישובו ללקוחות בהדרגה.

שער הדולר, שמתכווץ בחודשים האחרונים אל מול השקל, והמחסור החריף והכרוני בכוח אדם בענף אלה שתי הבעיות המרכזיות שניצבות בימים אלה בפני ההיי-טק הישראלי. מחקר חדש שערך איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים מעלה איזו מהן חמורה יותר בעיני בכירי הענף. הנתונים הוצגו באירוע השקת שדולת ההיי-טק בכנסת, בראשות ח"כ רון כץ (יש עתיד), שהתקיים הבוקר (ה') בבית ההתאחדות בתל אביב. בסקר, שנערך על ידי חברת הסקרים מדגם, השתתפו מנהלי כ-300 חברות היי-טק ישראליות, גדולות וקטנות, שנתנו את דעתם על מגמות שונות בתעשייה, בהם שכר העובדים, שער הדולר והדרישה לעובדים עם תואר אקדמי. מקור: איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. רוב המשיבים (מעל 50%) מציבים את שער הדולר כבעיה המשמעותית ביותר של ההיי-טק הישראלי בימים אלה, וסבורים שהוא הרסני לתעשייה, שנסמכת במידה רבה על יצוא. הם אף ציינו שהדבר משפיע על כוח האדם והתעסוקה של עובדים בישראל. 57% מהנסקרים השיבו שהם נקטו פעולות מגוונות להתמודדות עם המצב, כמו הוצאת פעילות לספקים בחו"ל, גידור והעלאת מחירים. 40% מחברות ההיי-טק שהשיבו על הסקר ציינו שהן העבירו פעילות לקבלני משנה מעבר לים, במטרה לחסוך בעלויות, להתמודד עם המחסור בעובדים ועל רקע התחזקות השקל. יתרה מזאת, בכירים בתעשייה חוששים שאם שער השקל ימשיך להתחזק אל מול הדולר, הוא עלול להוביל להתייקרות משמעותית של מוצרי הטכנולוגיה הישראליים ביחס למתחריהם ברחבי העולם, כך שחברות בחו"ל יעדיפו לוותר עליהם לטובת מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות. יותר שכר – פחות משרות בישראל עוד דבר שעל פי המחקר מעודד חברות להעסיק עובדים בחו"ל הוא הקפיצה בשכר בהיי-טק הישראלי, שלפי נתונים אחרונים עומד בממוצע על 31 אלף שקלים. 45% ממנכ"לי החברות סבורים שאם שכר העובדים הישראליים ימשיך לעלות, תעשיית ההיי-טק הישראלית תהיה בסכנה שתגרום לחברות להעסיק יותר ויותר עובדים בחו"ל. לטענתם, מצב זה יוביל לכך שרק משרדי ההנהלה של החברות יישארו בארץ, בעוד שאנשי הטכנולוגיה יפעלו מחו"ל, ישלמו מיסים שם ויצמיחו עוד תחרות לחברות הישראליות – דבר שיפגע משמעותית בתחרותיות שלהן ובהכנסות המדינה. כמו כן, מעל 50% מהמנהלים ציינו שהחברות שבראשן הם עומדים מחפשות עובדים בכל רגע נתון. במעל מחצית החברות, רוב העובדים הם בעלי הכשרה רלוונטית, אך ככל שהחברה קטנה יותר, כך שיעור העובדים בעלי הכשרה זו הולך וקטן. יחס זה נובע ככל הנראה מהעובדה שאמנם יש עלייה במספר הסטודנטים שלומדים מקצועות טכנולוגיים, אבל עד שהם ייכנסו לשוק העבודה יחלוף זמן רב. אלא שמתברר שמנכ"לי החברות לא מתרגשים מכך: על פי הנתונים, מרבית המנכ"לים סבורים שעקב המחסור בכוח אדם, בהחלט ניתן לוותר על תואר אקדמי אם יש למועמד.ת ניסיון בעבודה. מקור: איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. "אם המגמות יימשכו – תעשיית ההיי-טק תלך ותצטמק" יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, אמר כי "המחקר מחזק את עמדת תעשיית ההיי-טק הישראלית, שנמצאת בצומת קריטי. אם מגמת התחזקות השקל תימשך, אם עלות העובד הישראלי תמשיך במגמת העלייה ואם הממשלה לא תתערב בטווחים הבינוני והרחוק, תעשיית ההיי-טק בארץ תלך ותצטמק. יסודות ענף ההיי-טק הישראלי בנויים על התעשייה והייצוא". "אמנם", ציין כהן, "בנק ישראל פועל על מנת לאזן את הפערים המתעצמים בין שערי הדולר והשקל, אך המצב הפך להיות כה מדאיג שממשלת ישראל חייבת לפעול גם היא כדי להגביר את התחרות של תעשיית היי-טק הישראלית אל מול שאר העולם. כל זאת, לצד טיפול במשבר ההון האנושי בתעשייה, שנמצא בעיצומו". מנכ"לית האיגוד, מירב קינן, אמרה ש-"כחלק מפעילותנו לקידום פתרונות לאתגרים העצומים העומדים בפני תעשיית ההיי-טק הישראלית, יצאנו לסבב שיחות מקיף עם מנכ"לים מחברות קטנות וגדולות כאחד, כדי לתמוך במחקר המקיף שביצענו. עם תוצאות המחקר והרשמים מהשיחות אנחנו עתידים לצאת בתוכנית עבודה מפורטת בנושא ההון האנושי".

הקורונה, לינוי אשרם, רצח נשים והשאלה איך להגיע מאשדוד לצריפין הם בין הנושאים שהתעניינו בהם ביותר השנה, לפחות לפי החיפושים בגוגל – כך עולה מהסיכום השנתי שהחברה פרסמה אתמול (ד'). באופן לא מפתיע, מונחים שקשורים לנגיף הקורונה כובשים מחצית מהעשירייה הראשונה ברשימת החיפושים החמים בישראל: החיסון נגד הנגיף מגיע למקום הראשון, תו ירוק למקום השלישי ומיד אחריו זום, סינמה סיטי – מקומות שהפכו למתחמי חיסונים, ופיקוד העורף, שמסייע במאבק של ישראל בנגיף. בין החיפושים שלא נוגעים ישירות למגפה, הראשון (במקום השני הכללי) הוא אתר החדשות N12, הפרק השלישי של הסדרה בני אור נמצא במקום השביעי ולאחר מכן סוגרים את העשירייה הישרדות, הדרבי החיפני בכדורגל בין מכבי להפועל וה-NBA. בני אור היא גם סדרת הטלוויזיה המחופשת ביותר ב-2021 על ידי הגולשים הישראליים, כשאחריה בלקספייס ומשחקי הדיונון המדוברת של נטפליקס רק במקום השלישי. סדרה מדוברת נוספת – חזרות של כאן 11 – נמצאת במקום הרביעי, בפרט על רקע השערורייה שקמה לאחר פרסום ההודעות המיניות ששלח ארז דריגס, מהיוצרים של הסדרה והשחקנים הראשיים בה. לינוי אשרם. צילום: איילת זוסמן, מתוך ויקיפדיה מבין המפורסמים, הגולשים התעניינו במיוחד בלינוי אשרם, שזכתה במדליית זהב באולימפיאדת טוקיו, שנערכה השנה, ולאחר מכן ביהודה משי זהב, שנחשד בביצוע עבירות מין חמורות בקטינים והתאבד, ובשי אביטל, שנחשד אף הוא בביצוע עבירות בתחום המיני. ראש הממשלה, נפתלי בנט, הגיע למקום השישי, איציק סעידיאן, נכה צה"ל ששרף את עצמו במשרד הביטחון ונפצע קשה מאוד, למקום השמיני, ועדן אלנה, נציגת ישראל לאירוויזיון – לתשיעי. זוכה הזהב השני בטוקיו, ארטיום דולגופיאט, הגיע רק למקום העשירי. מבין האנשים שהלכו השנה לעולמם נמצאת במקום הראשון דיאנה רז, שנרצחה על ידי בן זוגה. ג. יפית הגיעה למקום השני – נתון מעניין בהתחשב בעובדה שזה קרה רק בשבוע שעבר, ולאחר מכן רוני דניאל ויזם הנדל"ן אלדד פרי, שנרצח אף הוא. מעניין לציין שהשאלה שהכי עניינה השנה את הגולשים בגרסה העברית של מנוע החיפוש של גוגל היא איך להגיע מאשדוד לצריפין ולא שאלות שקשורות לקורונה. אלה הגיעו למקומות השני – איך מקבלים דרכון ירוק (המילה דרכון ולא תו – במקור), השישי – איך מקבלים תוצאות בדיקת קורונה, והעשירי – איך מבצעים בדיקה סרולוגית. גם הביטקוין עניין השנה את הגולשים: השאלה איך קונים את המטבע הגיעה למקום השלישי. השיר המחופש ביותר השנה. נועה קירל בהופעה בפני עובדי פלייטיקה. צילום: יח"צ הריאליטי המחופש ביותר בישראל הוא הישרדות, כשלאחר מכן חתונה ממבט ראשון, האח הגדול ושתי התוכניות לבחירת השירים לאירוויזיון – אקס פקטור לתחרות הקרובה והכוכב הבא לזו הקודמת, שהתקיימה בחודש מאי. הסרט המחופש ביותר הוא לשחרר את שולי – לפני מהיר ועצבני 9 והאלמנה השחורה, והשיר בצמרת המצעד של גוגל הוא טרילילי טרללה של נועה קירל ואילן פלד, שהבר הגאה שפגאט הוציא לקראת מצעד הגאווה בתל אביב. במקום השני נמצא הלהיט קטן עלינו ובשלישי – שקיעות אדומות. השיר המאוד מדובר בית משוגעים של רן דנקר הגיע רק למקום העשירי. מה בעולם? גם הנתונים הגלובליים די מפתיעים: לצמרת רשימת החיפושים העולמית לא הגיעו הקורונה והנסיגה האמריקנית מאפגניסטן – שני האירועים המרכזיים שקרו השנה, אלא שני משחקי קריקט, כנראה כי זה אחד מענפי הספורט הפופולריים במדינה השנייה בגודלה בעולם – הודו. למקום הראשון הגיע המשחק שבין נבחרות אוסטרליה להודו ולשני – שבין הודו לאנגליה. הספורט מככב גם בשאר החמישייה הראשונה, להוציא המקום השלישי, שאליו הגיעו טיפולי הלייזר IPL. ליגת ה-NBA ממוקמת במקום הרביעי ומשחקי היורו 2021 – בחמישי. הנסיגה מאפגניסטן הגיעה למקום הראשון בין הנושאים החדשותיים המחופשים ביותר ולאחר מכן מניית AMC – אחת החברות ששמן נקשר בתחילת השנה ל-"משחקים" במניות דרך אפליקציית רובין הוד. החיסון לקורונה הגיע שלישי, כשלאחר מכן המטבע הווירטואלי דוג'קוין, שחביב במיוחד על אילון מאסק, והמנייה של GME. האיש המחופש ביותר השנה – ולא בנסיבות טובות. אלק בולדווין. צילום: BigStock מה עוד? השחקן המחופש ביותר, והאישיות הכי מחופשת באופן כללי, הוא אלק בולדווין, שבחודש שעבר הרג בטעות את הצלמת האלינה האצ'ינס על סט הצילומים של סרט בכיכובו. הספורטאי המחופש ביותר הוא שחקן הכדורגל הדני כריסטיאן אריקסן, כאשר שחקן הגולף טייגר וודס במקום השני וסימון ביילס, המתעמלת האגדתית שאכזה באולימפיאדה האחרונה – בשלישי. המשחק הכי פופולרי בחיפושים בעולם הוא PopCat – לפני FIFA 2022. הסרט שהכי אהבנו הוא סרט גיבורי העל של מארוול, נצחיים (Eternals), והשיר ה-"מושמע" ביותר בחיפושים של גוגל בעולם הוא Drivers license של אוליביה רודריגו. בניגוד לישראל, משחקי הדיונון כבשה את המקום הראשון בחיפושים העולמיים של סדרות טלוויזיה, כשאחריה הסדרה המדוברת של נטפליקס, שבה השתתפה ג'ולי אנדרוז – אם כי רק בקולה. קבוצת הספורט האהודה ביותר היא ריאל מדריד, שעקפה שלוש קבוצות פופולריות אחרות – צ'לסי, פריז סן ז'רמן, שקיבלה השנה לשורותיה את ליאו מסי, ולאחר מכן הקבוצה ששחררה אותו – ברצלונה. בקרב הזה, מסי ניצח את כריסטיאנו רונאלדו. השאלה שהגולשים העולמיים הכי חיפשו את התשובה עליה השנה היא איך למצוא אהבה והשאלה הטכנולוגית המחופשת ביותר ב-2021 היא איך לפתוח קבצי PDF, כשלאחר מכן מככבות השאלות איך לפתוח ארבעה קבצים נוספים: null, apk, docx ו-bin.

קשה לדעת מה גדול יותר – עומק השקיפות של האוזניות Ear (1) או הקמפיין המוזר משהו שליווה את יציאתן לשוק, שכלל כמה וכמה עיכובים לא ברורים. כך או כך, בסופו של דבר, המוצר הראשון שיוצא מ-Nothing – החברה הכל כך מדוברת של קארל פיי, האיש שלעד ייזכר כזה שהקים את יצרנית הטלפונים וואן פלוס – עושה עלייה לישראל. אז כן, האוזניות האלה שקופות ורואים את הרכיבים הפנימיים שלהן, וכן, הן מעט שונות בעיצוב הכולל שלהן לעומת אוזניות אחרות בשוק, אבל מעבר לכך טוענים בחברה לאיכות גבוהה עבור כל חובבי המוזיקה – בין אם הם חובבי בסים, חובבי טרבל או בכלל רוצים צליל מאוזן. כך או כך, בתוך כל אוזניה יש דרייבר יחסית גדול, בגודל של 11.6 מ"מ; יש שלושה מיקרופונים שעוזרים למנגנון השתקת הרעשים, ושיש להם טכנולוגיה בשם Clear Voice, כדי לאפשר שיחות נקיות וברורות גם אם יש רוח נושבת בחוזקה מסביב; ויש גם סוללות בנפח 31 מילי-אמפר לשעה, שמספקות זמן עבודה של עד ארבע שעות עם AMC ועד 5.7 שעות בלי. כל זה מגיע במשקל של 4.7 גרם לכל אחת מהן. כלומר: פחות מ-10 גרם לזוג אוזניות. האוזניות החדשות של Nothing בתוך מארז הטעינה שלהן. צילום: יח"צ מארז הטעינה של האוזניות מציע, יחד איתן, עד 34 שעות האזנה ללא ANC ועד 24 עם, והוא גם נטען באופן אלחוטי בתקן Qi. באג, היבואנית, התחילה למכור את האוזניות בחנויות שלה במחיר של 379 שקלים, כך שיש הזדמנות לבדוק האם זה Much Ado About Nothing – מהומה רבה על לא מאומה – או שיש דברים בגו.

תלונה שהוגשה אתמול נגד אמזון לוועדת הסחר הפדרלית (FTC) בארה"ב טוענת, כי החברה אינה מבדילה בתוצאות החיפוש שלה בין מודעות ממומנות לתוצאות אורגניות, מה שמטעה את הצרכנים. לפי התלונה, שהוגשה על ידי המרכז לארגון אסטרטגי – קואליציה של איגודי עובדים, ומבוססת על ניתוח של יותר מ-130 אלף תוצאות חיפוש של מוצרים פופולריים, יותר מרבע מתוצאות החיפוש באמזון הן מודעות בתשלום. ואולם מאחר שהחברה לא מבדילה בצורה ברורה בין התוצאות הממומנות לאחרות, "ייתכן שאמזון מרמה שלא כחוק" את הלקוחות וגורמת להם לבחור בתוצאות ממומנות מבלי שהם יודעים על כך, ובכך היא מפירה את חוק הגנת הצרכן – התנהלות שמעלה שאלות על אמינותן ואיכותן של תוצאות החיפוש של ענקית הקמעונות, נטען בתלונה, המודעות בתשלום הפכו לאחד מהתחומים הצומחים ביותר של אמזון. לפי התלונה, אמזון מעכבת בכמה שניות לאחר טעינת דף התוצאות את הכיתובים המציינים כי התוצאה היא מודעה ממומנת, ובכך היא מסתירה את העובדה שזו מודעה. חוקרים מטעם המתלוננים קובעים בתלונתם כי ענקית הקמעונות "אינה מצייתת לחלוטין או חלקית" לכל החוקים הפדרליים שמבטיחים אבחנה ברורה בין המודעות לתוצאות אורגניות. עוד ציינה התלונה, כי החוקרים מצאו שאמזון מטשטשת את הכיתוב של מודעה ממומנת אם באמצעות נראות דומה לתוצאות אורגניות, אם על ידי מיקום מבלבל ופונט זעיר, או באמצעות הסתרתו, ובדרכים שונות נוספות. התלונה קוראת ל-FTC לפתוח בחקירה נגד פרקטיקות הפרסום של ענקית האי-קומרס ולנקוט צעדים מהירים ונחושים "כדי למנוע מה שנראה כפרקטיקות פרסום שמוליכות שולל את הלקוחות". דוברת של אמזון, טינה פלקי, פרסמה הצהרה שבה היא טוענת כי התלונה מסלפת את הכללים של הה-FTC, וכי המודעות הממומנות בחנות של החברה "כוללות תמיד תווית 'ממומן' ברורה ובולטת בהתאם לכללים של ה-FTC". עוד ציינה, כי "אנו מעצבים את החנות שלנו כדי לסייע ללקוחות למצוא מוצרים שאנו חושבים שיתאימו ביותר לצורכיהם – ומודעות ממומנות הן אחת הדרכים לסייע להם למצוא מוצרים שעשויים לעניין אותם".

חברת הסייבר סייפבריץ' (SafeBreach) הודיעה היום על מינויו של אבישי אביבי למנהל אבטחת המידע של החברה. בתפקידו החדש, אביבי יהיה חלק מצוות מחלקת הטכנולוגיה ויעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי המכירות, השיווק, הצלחת לקוח, המוצר והמו"פ – על מנת להבטיח שאסטרטגיית אבטחת הסייבר של החברה עונה על הצרכים המתפתחים של לקוחותיה ושל השוק. אביבי יפקח על תחומים הכוללים תגובה לאירועים, מדיניות ונוהלי אבטחה, מודיעין איומים, ממשל, מידע ועוד. לאביבי כמעט 30 שנות ניסיון בתחום אבטחת הסייבר, החל מתקופת שירותו ביחידת המודיעין 8200 ועד היום. אביבי מחזיק בניסיון רב בפיתוח, הנדסת רשתות, הנדסה לפני ואחרי מכירה, שירותים מקצועיים, פיתוח עסקי, ארכיטקטורה וייעוץ, ומילא תפקידי ניהול בחברות כגון פאלו אלטו נטוורקס, וולס פארגו ועוד.

מכה לאפיק גיימס: הניצחון של אפיק במשפט נגד אפל, שהורה לאפל לאפשר תוך 90 ימים תשלומים עבור רכישות בתוך אפליקציות באמצעות מערכות תשלומים חיצוניות – מעוכב עד לסיום תהליכי הערעור שהגישו שני הצדדים על פסקי הדין. אפל הגישה באוקטובר הודעת ערעור על הצו שניתן במשפטה נגד יצרנית פורטנייט אפיק גיימס, ובמקביל בקשה לדחייה של שנה בקיום הצו, המורה לה לאפשר למפתחים להפנות משתמשים למערכות תשלומים אחרות בתוך האפליקציות שלהם. שבועיים אחר כך הגישה אפיק התנגדות לבקשה זו של אפל. בדיון שהתקיים אתמול נענה בית המשפט לבקשתה של אפל לדחות את קיום הצו עד שיושלמו כל הליכי הערעורים. המשמעות: אפל לא חייבת כרגע לאפשר למפתחים להפנות משתמשים למערכות תשלומים אחרות מזו של אפל בתוך האפליקציות שלהם. ההחלטה לא משנה את הצו, אלא רק מאפשרת דחייה בקיומו, מה שיכול להתמשך חודשים ארוכים. העיכוב יישאר בתוקף עד שיתבררו הערעורים שהגישו שתי החברות.