התחרות על היקום התלת ממדי בו תבלו שעות רבות בעבודה וגם בזמן הפנוי תהיה לוהטת, עם סימנים ראשונים להתחממות הגזרה כבר השנה. אחת החברות שהכריזה בנובמבר על כניסתה לשוק היא אנבידיה, שהכריזה על אומניברס כתשובה שלה למטאברס של מטה, החברה האם של פייסבוק. ב-CES הכריזה החברה כי היא עושה צעד התקפי ראשון משמעותי בתחום. אם כלי הפיתוח של העולם התלת ממדי החדש שלה הוצעו עד עתה למי שהוגדרו בידי החברה כמקצוענים בתחום יוצרי התוכן, מעתה, כל מי שברשותו כרטיס תצוגה ממשפחת ה-GeForce RTX הצרכנית ומשפחת ה-NVIDIA RTX המקצועית יוכל להוריד בחינם את ערכת כלי הפיתוח ולהתחיל ליצור עולמות וירטואליים, תאומים דיגיטליים והדמיות מצבים ישירות מהמחשב הפרטי שלו – או כחלק מהעבודה שלו בארגון שבו הוא עובד. לפי אנבידיה, גירסת הבטה של הכלים לפיתוח האומניברס הורדה כ-100,000 פעמים, וכעת הם מקווים שהגירסה הסופית תזכה לכמה מיליוני הורדות. הגירסה המעודכנת כוללת כלים חדשים, כמו Omniverse Nucleus Cloud – שיאפשר שיתוף קל של קבצים גדולים, לדוגמה סצינות בתלת ממד, כך שלא יהיה צורך בהעברת קבצים מצד לצד בעת עבודה משותפת, וכל שינוי יוצג באופן מיידי בשני הצדדים המעורבים ביצירה. כלי מעניין אחר שקשור ליצירת העולמות נקרא Omniverse Audio2Face, שמאפשר ליצור לדמויות ליפסינג לשירים באופן מיידי, ובתלת ממד, על סמך קובץ אודיו, כשבינה מלאכותית עושה את עבודת ההתאמה בין השיר לאנימציה. במהלך הכינוס הווירטואלי שלה הכריזה אנבידיה גם על כלי חדש, שמיועד להדמיות תפעול רובוטים במפעלים מודרניים. הכלי, שמכונה Isaac AMR, מאפשר שיפור של הפעלת רובוטים ניידים במפעלים – מיפוי שטח הפעולה שלהם, אנליטיקה ומיטוב התנועה והפעילות שלהם. מדובר בכלי שאמור לסייע מפעלי תעשייה ענקיים, עם שטחים נרחבים שחלים בהם שינויים רבים. לפי סקר שהציגה החברה, יצמח מספר המפעלים בקנה המידה הזה מ-9,000 ב-2020 עד ליותר מ-50,000 ב-2025 לאור העובדה שמגיפת הקורונה החריפה את בעיית כוח האדם במפעלים כאלה. בתחום הרכב האוטונומי, אחד התחומים שבו החברה מתמקדת, הכריזה אנבידיה, כי הפלטפורמה החדשה שלה, DRIVE Hyperion 8, המשתמשת בשבבי DRIVE Orin, מציעה מערך שמכיל 12 מצלמות היקפיות, תשעה רדארים, חיישן LiDAR ושלוש מצלמות פנימיות. לטענתה, המערכת תוכננה כך שגם אם מחשב או חיישן מתקלקל, יש גיבוי שמבטיח שהרכב האוטונומי יוכל להמשיך לנסוע בבטחה. בצד הצרכני יותר של ההכרזות הציגה אנבידיה את כרטיסי התצוגה החדשים שלה למחשבים ניידים ברמת הפרימיום, או מחשבי משחק, שאמורים להיות משולבים בדגמים שעליהם יכריזו רוב החברות כבר במהלך התערוכה הנוכחית. מדובר ב-GeForce RTX 3080 Ti וב-GeForce RTX 3070 Ti, שמציעים את הדור הרביעי של טכנולוגיית Max-Q, המאפשרת לשלב אותם במחשבים ניידים. לטענת החברה, הם מציעים שיפור בצריכת החשמל שמגיע עד 70% לעומת הדור הקודם של כרטיסי הדגל שלה לשוק הניידים. כן היא הציגה כרטיס חדש לשוק הנייח, ברמת הכניסה של הדור הנוכחי, GeForce RTX 3050, שיימכר במחיר של 249 דולר עם תמיכה במעקב עיניים ועד 8 גיגה-בייט זיכרון GDDR6.

דירוגים הם דבר פופולרי, במיוחד בהקשר של מוזיקה. בסיומה של כל שנה, עברית ולועזית, רשתות הרדיו משדרות את הצעדים השנתיים שלהן, וספוטיפיי (ולא רק היא) מפרסמת אילו שירים זכו באותה השנה למספר הרב ביותר של הורדות או צפיות. שלא לדבר על מצעדי העשור, מצעדים שמוקדשים לאומנים מסוימים ועוד. אנחנו, באנשים ומחשבים, החלטנו לעשות משהו קצת אחר: לשאול כמה בכירים בהיי-טק איזה מוזיקאי הם הכי אוהבים ואיזה שיר נמצא במקום הראשון במצעד שלהם – ולנמק מדוע. לצד זה צירפנו את מדד הפופולריות של אותו שיר/אמן בספוטיפיי. האזנה נעימה. גילי מולר, מנהל הפעילות של אקרוניס בישראל זמר אהוב: אביב גפן – כ-169 אלף עוקבים בספוטיפיי. "שנינו בני אותו הדור, שונים אבל דומים. בהתחלה היה לי קשה לקבל את המוזיקה שלו, כי הייתי קצין קרבי והוא לא התגייס. אחרי רצח רבין זה השתנה, כי אם רבין חיבק אותו בעצרת שאחריה הוא נרצח, אז גם אני יכול לקבל אותו. מעבר לכישרון, בעיקר בכתיבה ובלחנים שלו, יש בגפן כנות ופתיחות, עם סיפור חיים מורכב, בצילן של משפחות גפן ודיין. אני ממליץ ללכת להופעה שלו ולשמוע אותו מספר על הילדות, היחסים המורכבים עם אביו, הפזמונאי יהונתן גפן, הקרבה לסבתא, שהייתה עבורו קרש הצלה ושעליה הוא כתב את שיר עצוב. כשאני מקשיב לו, הוא מעורר אצלי געגוע למה שהיה והיינו, כפי שכתב אהוד מנור: 'אני רוצה לחזור אל הימים הכי יפים שלי'". אביב גפן בהופעה. צילום: שי שבירו שיר אהוב: Respect, ארית'ה פרנקלין – כ-385 מיליון סטרימים (הזרמות) בספוטיפיי. "מעבר לשירים עבריים של שנות ה-70-80-90, אני מתחבר מאוד לשיר הזה. הוא קליט וקצבי, אבל בעיקר יש מאחוריו סיפור עוצמתי: אישה, אפרו-אמריקנית, שעשורים רבים לפני מהפכת ה-Me too מצהירה שהיא לא מוותרת על מקומה. כאישה וכמיעוט, היא עומדת על שלה – וזה מעורר הערכה". ירון בן נון, מייסד ונשיא נוסטרומו אנרגיה זמר אהוב: טים קארי – כ-293 אלף עוקבים בספוטיפיי. "קארי הוא הזמר האהוב עליי, כיוון שהוא כתב ושר את השיר הכי עצוב ששמעתי בחיים – Sloe Gin. אין צורך לתאר על מה מדבר השיר, אבל חשוב להזהיר שעדיף לא להקשיב לו אם את.ה במצב רוח רע. מהצד השני, גם כשאת.ה שמח.ה – עדיף להימנע ממנו". טים קארי. צילום: BigStock שיר אהוב: Buffalo Springfield – For What It’s Worth – כ-328 מיליון סטרימים בספוטיפיי. "קשה לי להכריז על שיר אחד שאני הכי אוהב ושההצהרה הזאת תהיה נכונה לעולם, אבל כיום, השיר האהוב עליי הוא For What It's Worth של הרכב בשם בופאלו ספרינגפילד, שזה ההרכב שבו ניל יאנג התגלה לעולם. זה שיר מסתורי, שמדבר על אסון שמתקרב ועל כך שאנחנו חייבים להפסיק לעשות את מה שאנחנו עושים. אני מרגיש שעל אף שזה שיר מסוף שנות ה-60, הוא נכתב על ימינו אלה, ולאוזניי הוא נשמע כמו שיר נבואי שמדבר על התקופה הזאת – תקופה מוזרה, שבה יש אי ודאות הולכת וגוברת לעתיד האנושות". לי-אור אמיר, דירקטורית שיווק בגלובל דוטס זמר אהוב: קנדג'י ג'יראק (Kendji "Girac" Jason Maillié) – כ-2.3 מיליון עוקבים בספוטיפיי. "בשביל הצרפתים, ג'יראק הוא כמו עומר אדם עבור הישראלים. בחור צעיר עם קול ענק, שיכול לשיר כל סגנון ועם כל אחד. יש לו כמה שירים שיגרמו לי לרקוד בכל מצב, לא משנה כמה אני עייפה או חסרת מצב רוח. לפני שנתיים בן זוגי לקח אותי להופעה שלו בפריז, ומאז אני רק חולמת לעשות אתו סלפי בהופעה הבאה". לינא שמאמיאן. צילום: WADA7, מתוך ויקיפדיה שיר אהוב: Ala moj al-bahr (בערבית: על גלי הים) של לינא שמאמיאן – כשני מיליון סטרימים בספוטיפיי. "זה שיר שיש בו הערצה ליופי של הטבע וגם שבירת מוסכמות, כי האישה היא זו שאומרת לגבר: 'אני נפש חופשיה, בוא נישאר חברים'. אם יום אחד יהיה לי אומץ לעשות קעקוע ענק על כל הרגל, זה יהיה שורה מהשיר הזה. מומלץ להאזין לביצוע המקורי, וגם לקאבר שעשה ההרכב האלקטרוני שכון (Shkoon)". ערן אטלס, מנכ"ל דרימד זמר אהוב: שלמה ארצי – כ-227 אלף עוקבים בספוטיפיי. "ארצי הוא ה-יוצר הישראלי והנציג הכי אותנטי של המוזיקה הישראלית. השירים שלו קליטים ומאחדים, כפי שניתן לראות בהופעות שלו, כשאלפי אנשים שרים ורוקדים יחד. הוא פטריוט אמיתי, אבל יודע למתוח ביקורת; רך ורגיש, אבל עוקצני במידה; מושפע מגדולי היוצרים בחו״ל, אבל הכי ישראלי שיש". שלמה ארצי. צילום: מתוך ויקיפדיה שיר אהוב: The Greatest Showman Cast – A Million Dreams – כ-392 מיליון סטרימים בספוטיפיי. "אני אוהב אותו בגלל המילים – זה שיר שמאגד בתוכו את כל מה שאנשים מרגישים כשהם באים ליצור משהו חדש. זה שיר על תקווה שמרגש אותי בכל פעם מחדש, שיר שמספר מה את.ה מסוגל.ת לעשות אם רק תאמין.ני בדרך שלך. במיוחד אני אוהב את הביצוע של להקת שלווה". מיכל מינציר, מנהלת השיווק של מדוריאן זמרת אהובה: ליידי גאגא – כ-39 מיליון עוקבים בספוטיפיי. "ליידי גאגא מביאה איתה את החבילה הכוללת: הכתיבה שלה עמוקה ומעניינת, היא מלחינה בחסד ופשוט כיף להקשיב לשירים שלה. היא מזכירה לי עוד זמרת שאני מאוד אוהבת – מדונה. לא פעם הישוו ביניהן, ואפילו גאגא עצמה מדברת על זה כמה פעמים בסרט דוקו שנעשה עליה". ליידי גאגא. צילום: BigStock שיר אהוב: Edge of Glory של ליידי גאגא – כ-186 מיליון סטרימים בספוטיפיי. "כאמור, אני מאוד מתחברת לשירים שלה, ולשיר הזה במיוחד. בתור מישהי שעושה ריצות מרתון, אני תמיד מחפשת את המוזיקה שתיתן לי את הבוסט במהלך הריצה. השיר הזה לגמרי עונה על הדרישה". אסף (פיזר) כהן, מייסד ומנכ"ל משותף במטרולינק זמר אהוב: שלמה ארצי. "ארצי מסמל מבחינתי את הישראליות. ביצירות שלו הוא משכיל לשלב את הערכים שעליהם התחנכנו לצד התחדשות ועדכניות. היכולת שלו ליצור שפה אחת שכל הרבדים במדינה יתחברו אליה היא מופלאה בעיניי ומסמלת שלמרות תהליכים שקורים פה, אנחנו עם אחד". שיר אהוב: ליל חנייה של חנן יובל, ירדנה ארזי, אפרים שמיר ושלישיית אף אוזן גרון – כ-485 אלף סטרימים בספוטיפיי. "מעבר לעובדה שאני חובב מאוד שירים ישראליים משנות ה-70, בסוף שנות ה-90, הוצבתי לשרת בגלילות, ועקב כך עברתי לגור בתל אביב. עד מהרה מצאתי את עצמי מגיע בשעות הלילה הביתה ומחפש חנייה במשך זמן רב. באחד הערבים שמעתי במקרה את שיר ליל חנייה ולא יכולתי שלא להרגיש שהשיר נכתב עליי. ומי שממש יקשיב למילים של השיר ימצא תיאור של הוויה שיכולה להתאים לימינו אנו לא פחות מאשר לימים שבהם הוא נכתב – ומאחר שכתב אותו נתן אלתרמן, זה היה מזמן". ליאור למש, מייסד GK8 זמר אהוב: אמינם – כ-45 מיליון עוקבים בספוטיפיי. "בתור חובב ראפ, אמינם הוא בטופ של האומנים שאני אוהב להקשיב לשירים שלהם. יכולת הכתיבה שלו היא נדירה, הוא משתמש במטאפורות, משחקי מילים ואינסוף חרוזים באופן שאף אחד אחר לא מצליח. לא סתם הוא שבר את שיא גינס במספר המילים הרב ביותר בשיר". אמינם. צילום: BigStock שיר אהוב: Plain White T's – Hey There Delilah – כ-739 מיליון סטרימים בספוטיפיי. "קצת קיטשי, אבל השיר הזה הוא השיר הראשון שהתנגן ברדיו בפעם הראשונה שעליתי על רכב, אי שם בגיל 17, ומאז יש לי חיבור מיוחד אליו. חוץ מזה שכיף לנגן אותו, תמיד נחמד לי לשמוע אותו, והוא מעלה בי זיכרונות טובים מהעבר". אלונה שטיין, סמנכ"לית ושותפה במשרד היח"צ ריבלונד להקה אהובה: קווין – כ-48 מיליון עוקבים בספוטיפיי. "התחלתי להתחבר למוזיקה שלהם יותר בשנים האחרונות, סביב הסרט בוהמיין רפסודי, על שם הלהיט הגדול שלהם. הלכתי ושקעתי בסיפור של פרדי מרקורי והתחלתי להאזין באופן קבוע לשירי הלהקה. אני אוהבת את הגיוון המטורף בפורטפוליו שלהם, אני אוהבת שאני יכולה להתחבר ונהנית מכל שיר. אני משוגעת על הכישרון והאינטליגנציה של מרקורי, אפילו קראתי לכלבה שלי על שמו. בנוסף, אני צופה ב-Live Aid (קונצרט לסיוע ליבשת אפריקה, שנערך בשנות ה-80 ושקווין הייתה בין האומנים שהשתתפו בו – י"ה) יותר מכפי שאני מוכנה להודות". פרדי מרקורי. צילום: קארל לנדר, מתוך ויקיפדיה שיר אהוב: Sunshine של מתיסיהו – כ-66 מיליון סטרימים בספוטיפיי. "יש המון שירים שאני אוהבת, מכל הסגנונות והעשורים, אבל השיר הזה של מתיסיהו הוא אופטימי, מרים וממריץ. כשאני צריכה פוש יש לי כמה שירים שמיד משמחים אותי – חלקם טראש, חלקם אייקונים, אבל הוא תמיד יהיה ביניהם".

בית משפט בקליפורניה קבע אתמול (ב') כי מייסדת חברת הביוטכנולוגיה האמריקנית תראנוס (Theranos), אליזבת הולמס, אשמה בהונאה. חבר המושבעים הגיע למסקנה כי הולמס אשמה בהטעיית משקיעים מכוונת לשים את כספם על הסטארט-אפ שלה, אותו ייסדה בהיותה בת 19 בלבד, בשנת 2003. החברה של הומלס הבטיחה בזמנו לחולל מהפכה בבדיקות הדם, עם כלים מהירים וזולים יותר מאלה המשמשים את המעבדות המסורתיות. בסוף 2015 פרסם הוול סטריט ג'ורנל סדרת מאמרי תחקיר, שבהם הטיל ספק באמינות ניתוחיה של תראנוס והאשים את החברה בין היתר בדילול דגימות הדם שהתקבלו מהנבדקים כדי להגדיל את הנפח שלהן. משם ההתדרדרות של הומלס מהפסגה לפשרה יקרה עם ה-SEC ולבית המשפט הייתה מהירה. הולמס נמצאה כעת אשמה בשלושה סעיפים של הונאה ובסעיף אחד של קשירת קשר לביצוע הונאה, ומאידך לא נמצאה אשמה בארבעה סעיפים אחרים שבהם נחשדה. את ההחלטה קיבלו המושבעים אחרי שבעה ימי דיונים, ולאחר שהשופט ביקש מהחברים בו להמשיך לדון ולהקדיש זמן ככל שיידרש, ו"בלי למהר", עד לקבלת החלטתם בנדון. בימי הזוהר. אליזבת הולמס, המייסדת של תראנוס בימים שהייתה יו"רית ומנכ"לית הסטארט-אפ המבטיח, באירוע TechCrunch Disrupt בשנת 2014. צילום: ויקימדיה מהבטחה זוהרת לשנים בכלא כל סעיף שבו נמצאה הולמס אשמה יכול להביא לקבלת עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר וקנס של כ-250,000 דולר. בנוסף, הולמס תיאלץ להחזיר את הכסף לקורבנות הונאתה. הולמס, כיום בת 37, עלולה לבלות שנים רבות בכלא, עקב הפסיקה בפרשה שמתחה קו בין חדשנות טכנולוגית לחוסר יושר פלילי. כשהקימה את תראנוס טענה הולמס שהחברה תחולל מהפכה בתעשייה בכל הכרוך בבדיקות אבחון רפואיות, עם ערכות וטכנולוגיה שיוכלו לספק תוצאות מהירות, באמצעות רק מספר טיפות דם מועט אשר יילקחו מהאצבע. היוזמה שלה משכה משקיעים גדולים, והפכה אותה למולטי-מיליונרית בגיל 30. כחלק מהצלחתה, רשת בתי המרקחת האמריקנית וולגרינס (Walgreens) בחרה לשתף פעולה עם תראנוס, כדי להציע את הבדיקות, המהפכניות כביכול, בסניפיה בקליפורניה ובאריזונה. בנוסף, אישים חשובים, כמו שר החוץ האמריקני לשעבר, הנרי קיסינג'ר, הידע בחיבתו לחדשנות, שר ההגנה האמריקני לשעבר, ג'יימס מאטיס, ואיל התקשורת רופרט מרדוק קנו את ההבטחה של תראנוס, והשקיעו בחברה אז, במה שנראה כמו הימור בטוח. הולמס נחשבה ליזמית בעלת חזון עד כדי כך שהיא השוותה בזמנו למייסד אפל, סטיב ג'ובס. עד 2015, הגדיר פורבס את הולמס כמיליארדרית הצעירה והעשירה ביותר באמריקה, על בסיס הערכת שווי החברה ב-9 מיליארד דולר. בשנה שלאחר מכן, בעקבות הגילויים של ההונאה האפשרית בנוגע להבטחה של תראנוס, שינה פורבס את אומדן השווי הנקי של הולמס לאפס, ופורצ'ן כלל אותה בכתבתו על "19 המנהיגים המאכזבים ביותר בעולם". התדרדרותה של תראנוס, כאמור, החלה ב-2015, כאשר שורה של חקירות עיתונאיות ורגולטוריות חשפו ספקות לגבי הטענות הטכנולוגיות של החברה ובנוגע לשאלה האם הולמס הטעתה משקיעים ואת הממשלה במכוון. ב-2018, האשימה רשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, את תראנוס והולמס בהטעיית משקיעים ב"הונאה מסיבית", באמצעות טענות כוזבות או מוגזמות לגבי הדיוק של טכנולוגיית בדיקות הדם של החברה. הולמס השיגה פשרה, שבמסגתה נדרשה לתשלום קנס של 500,000 דולר, החזרת 18.9 מיליון מניות לחברה וכן ויתור על השליטה בהצבעה בתראנוס. בנוסף נאסר עליה לכהן כנושאת משרה או דירקטורית בחברה ציבורית למשך עשר שנים. רק אחרי כן, ב-31 באוגוסט 2021, החל המשפט בתיק ארה"ב נגד הולמס, שבו התקבלה פסיקת המושבעים כעת. לטענת התובעים במשפטה, הולמס הייתה מודעת ושיקרה למשקיעים, לרופאים ולמטופלים כדי להמשיך לגייס כספים. משרד המשפטים האמריקני הגיש את כתב האישום נגד הולמס וכן נגד הנשיא לשעבר ומנהל התפעול לשעבר של החברה, ראמסה "סאני" בלוואני (שותפה לשעבר של הולמס), שהואשם אף הוא בהטעיית משקיעים, רופאים ומטופלים. תראנוס עצמה פורקה בספטמבר 2018. גזר דינה של הולמס יתקבל בעתיד הלא רחוק.

לאחר חודשים של ניחושים, השיקה סמסונג סוף סוף (וחודש בלבד לפני ההכרזה הצפויה של משפחת מכשירי הדגל הבאה, S22) את סמארטפון Galaxy S21 FE 5G (האותיות FE הן ראשי התיבות של Fun Edition), שכולל את רוב המאפיינים של מכשיר הדגל S21, בהם גם מעבד ה-Snapdragon 888 ומסך 120 הרץ – במחיר נמוך יותר של החל מ-699 דולר לגירסת בסיס של 128 גיגה-בייט, שמקרבת אותו למחיר של מכשירי ביניים. המכשיר החדש מושק עם ממשק One UI 4.0 המבוססת על אנדרואיד 12. המחיר המוזל מושג בזכות ויתורים בתכונות מסוימות, כמו זיכרון RAM קטן יותר של 6 גיגה-בייט – לעומת 8 ומצלמת טלה-פוטו עם רזולוציה נמוכה יותר. הבדלים נוספים ביניהם הם גודל המסך – 6.4 אינץ' בדגם ה-FE לעומת 6.2 אינץ' ב-S21, וסוללה קצת גדולה יותר, בנפח 4,500 מילי-אמפר לשעה – לעומת 4,000 מילי-אמפר ב-21S (שמאזנת  את רמת הביצועים בשל המסך הגדול יותר, שצורך יותר אנרגיה). מלבד אלה – מרבית מאפייניו דומים לאחיו היקר יותר: מסך OLED של 1080 פיקסלים עם קצב רענון של 120 הרץ, מעבד Snapdragon 888, או Exynos 2100, מצלמת 12 מגה-פיקסל f/1.8 ראשית עם ייצוב אופטי, טעינה מהירה של 25 ואט עם כבל ו-15 ואט אלחוטית, תקן עמידות IP68 ותמיכה בדור 5. המכשיר החדש מוצע בארבעה צבעים חדשים: ירוק זית, סגול, לבן ואפור גרפיט, והוא זמין לרכישה בישראל ברשת חנויות סמסונג, אצל המפעילות והמשווקים, במחיר מומלץ של 2,499 שקלים.

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פתחה בחקירת אירוע אבטחת מידע חמור במוסד חינוכי בבת ים. חקירת האירוע החלה עקב דיווח שהתקבל ברשות להגנת הפרטיות מגורם פרטי, ממנו עלה כי מוסד החינוך השליך כמויות עצומות של תיקים אישיים של תלמידים באופן הגלוי וזמין לכל עובר אורח. לפי החשדות מדובר בתיקים האישיים של תלמידים הלומדים במוסד – והכוללים מידע אישי, כגון: תמונות של התלמידים, שאלונים, הערכות פסיכולוגיות וחומרים נוספים אישיים. הרשות פנתה לנציגי מוסד החינוך והעירייה בדרישה לטיפול דחוף ומיידי. בעקבות הפנייה, פעל מוסד החינוך לטיפול באירוע ואסף את החומרים החשופים. יחד עם זאת, עד כה טרם הועבר דיווח על אירוע האבטחה החמור, כמתחייב על פי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). במסגרת אירוע אבטחת המידע, הרשות להגנת הפרטיות מדגישה כי מוטל על כל גוף המנהל או מחזיק מידע אישי אודות אנשים, בוודאי מוסד חינוך המחזיק במידע רגיש הנוגע לתלמידים וקטינים, לוודא כי הוא פועל לשמור ולהגן על המידע בהתאם לחובתו לפי תקנות הגנת הפרטיות. עוד יצוין כי חובות האבטחה החלות על מידע במאגר מידע תקפות גם כשמדובר בתדפיס של המידע מתוך המאגר, בפרט כשמדובר במידע רגיש שחלה עליו גם חובת סודיות. הרשות להגנת הפרטיות אחריות לשמירת מידע – במיוחד מידע רגיש בהודעת הרשות לתקשורת נמסר כי "האחריות לאבטחת המידע מוטלת על כל גוף המנהל או מחזיק מידע, לשם הגנה על המידע האישי של האנשים עליהם הוא מחזיק מידע, ובכלל זה גם בכל הנוגע לתהליכי הארכוב, הביעור או ההשמדה של מידע כזה. אי עמידה בהוראות תקנות הגנת הפרטיות יכולה לחשוף את הגוף להליכי אכיפה מינהליים ופליליים של הרשות ואף לתביעות אזרחיות מצד האנשים שעל אודותיהם דלף המידע, וזאת בנוסף לפגיעה במוניטין של הגוף המפר". עוד נמסר כי "הרשות פועלת לשם חיזוק שיתופי הפעולה עם כלל משרדי הממשלה, לרבות משרד החינוך, לשם חיזוק ההגנה על תחום הפרטיות בארגון ובכלל זה הטמעת מנגנוני עיצוב לפרטיות כבר בשלבים הראשונים של פרויקטים חדשים המקודמים על ידו". הרשות קוראת לאזרחים להמשיך ולעדכן אותה על אירועי אבטחת מידע חמורים, לרבות דלפי מידע, פגיעות או פרצות באתרי אינטרנט, אפליקציות או שירותים הכוללים מידע אישי, על מנת שתוכל לפעול ולטפל באירועים אלה, במטרה לצמצם את היקף הפגיעה בפרטיות הציבור. הפנייה לרשות תעשה לתיבת הדוא"ל ppa@justice.gov.il כשבשורת הנושא יש לציין "דיווח על אירוע אבטחת מידע".

מכרז  הענן  הממשלתי נימבוס  הוא אחד מפרויקטי הדגל הגדולים שהממשלה עשתה בתחום המחשוב בשנה שעברה. הכרזתו של מנהל ממשל זמין, יוגב שמני, שכבר בעוד עשרה שבועות, כלומר עוד ברבעון הזה, שתי אפליקציות ראשונות – דאטה גוב ואפליקציה לקיצור כתובות – יעלו לעננים של החברות אמזון וגוגל זוכות המכרז היא מאוד משמעותית, הרבה מעבר לאותן אפליקציות. היא  משדרת לשוק, שהממשלה מחליטה לתת גז כדי להאיץ את התהליך המורכב של המעבר לנימבוס, שמשמעותו מהפכה של ממש בכל דרכי העבודה של הממשלה, הן ברמת התקשוב והן ברמת העבודה של עובדי המשרדים. ברב שיח חשף שמני עובדה שלא הייתה ידועה עד כה, שלפיה בחוזה שיש לממשלה עם אמזון וגוגל, יש  סעיף שמאפשר לממשלה להתחיל להעביר אפליקציות לעננים שלהן מחוץ לגבולות מדינת ישראל עד שהן יקימו את הדטה סנטר שלהן, בעוד שנתיים בערך. זוהי תפנית חדה במדיניות הממשלה, שעד כה נמנעה  מלהעביר יישומים לדטה סנטרים חיצוניים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בכל אופן לא בהיקפים כאלו. ההחלטה מבוססת על ההיגיון שלפיו ההכנות הרבות שהממשלה משקיעה במעבר המשרדים לנימבוס וההכשרות  שעוברים העובדים חייבות לעמוד במבחן של פיילוט אמיתי, משהו הדומה ל "תרגול על רטוב", כדי לוודא שיש תיאום מלא בין הציפיות שיש לממשלה מהמכרז לבין הביצועים בשטח. זו גם הזדמנות לשני הצדדים לבחון זה את זה ולראות כיצד המהפכה הענקית שהמכרז הזה מחולל עומדת במבחן המציאות. במכרזי ענק כאלו אף אחד לא  מסתמך על חוזים כתובים, שכל עורך דין מתחיל יגיד שהחוזה הכי טוב לא שווה את הנייר  דקה אחרי שנחתם אם אחד הצדדים לא מצליח לעמוד בו מסיבה כלשהי. המהלך של הממשלה הוא בעל משמעות לאומית, ויש לו השלכות על  השוק כולו, והכי חשוב – אין דרך חזרה ממנו. ביום שבו אחרון המשרדים יעביר  את היישומים שלו לדטה סנטרים של נימבוס בישראל, יהיה היום שבו ייסגרו מרבית חדרי המחשב באותם משרדים, והתלות של עבודת הממשלה שמקרינה על המשק כולו תהיה באותם מרכזי מחשוב מוגנים, מגובים ומאובטחים, לפחות על פי תנאי החוזה. ברמת שוק הדטה סנטרים, ההחלטה של הממשלה להתחיל כבר עכשיו בפרויקט נימבוס למרות שהוא לא מוכן בישראל, תשנה מעט את התמונה עבור החברות שלא זכו במכרז: מיקרוסופט ואורקל. הן יצטרכו לחשב מסלול מחדש, כי עד עכשיו הייתה הנחת היסוד שלהם, ששנתיים הן נצח במונחים של מדינת ישראל, ואנחנו לא ממש מצטיינים בעמידה בלוח זמנים, ולכן התוכנית האסטרטגית שלהם, בינתיים, הייתה שגופים אחרים, שאינם ממשלה, גופים ציבוריים, גופי סמך ממשלתיים שהמכרז אינו חל עליהם, מגזרים כמו בנקים, בריאות  ואחרים, ינצלו את הדטה סנטרים שחברות אלו כבר מקימות – אורקל בירושלים ומיקרוסופט במודיעין, כדי להעביר אליהם יישומים. החברות האלו מצהירות, לפחות על הנייר, שרמת האבטחה במתקנים שלהן תהיה לפחות כמו מכרז נימבוס, אם לא יותר מזה, הצהרה שכמובן טעונה הוכחה. אותם ארגונים שהם לכאורה פוטנציאליים לעבור לענן – בין אם ממשלתי או של החברות שהפסידו – לא העבירו עד היום יישומים משמעותיים לעננים החיצוניים של אף אחת מהשחקניות הגדולות. הודעתה של הממשלה כי יש הסדרים שמאפשרים שימוש זמני בעננים של אמזון וגוגל מחוץ לישראל עשויה להשפיע על הארגונים שטרם החליטו לעבור  לענן ציבורי מקומי. חלק מאותם ארגונים  כפופים לרגולציה מגזרית שלהם, והשאלה היא האם הרגולטורים של מגזרים אלו יתלהבו לאשר להם מהלך כזה בדומה לממשלה. צריך לזכור, שכרגע היישומים שהממשלה מעבירה הם נטולי סיכון מבחינת פרטיות או סודיות כלשהי, מה שלא נכון תמיד במגזרים כמו הבנקים, שכידוע הם מאוד שמרנים. המעבר לנימבוס ולענן מהווה גם אחד המבחנים הגדולים של המנמ"רים בממשלה ובכל ארגון שיילך למהלך הזה. נדרשת פה יכולת ראייה כוללת, מיפוי מלא של מצב הארגון, הנכסים הדיגיטליים שלו, תכנון נכון של הסבת תהליכים שחלקם ידניים ומיושנים לדיגטציה מלאה, ניהול סיכונים קפדני ביותר, ובעיקר יכולת מנהיגות להטמיע את השינויים בענן. בפאנל מנהלי תשתיות ומנמ"רים שנערך בכנס EDC בחודש שעבר, היטיב לתאר את המצב מנמ"ר המשרד לשירותי דת ליאור אשכנזי: "אנחנו עם היד על הדופק כל הזמן בגלל ריבוי השינויים והעוצמה שלהם. מדובר בשינו מטורף, והקורונה לימדה אותנו לחשוב שונה". כפי שזה נראה בתחילת שנת 2022, הקצב המטורף שאפיין את השנה הקודמת הוא רק הקדימון למה שצפוי השנה, כאשר הממשלה מסמנת את הכיוון ולוחצת חזק על דוושת המהירות, כדי להגיע ליעד בזמן ובשלום. ימים יגידו.

ככל שיותר ארגונים ועסקים מאמצים מודלים של עבודה היברידית, ועוברים מהפך דיגיטלי מואץ כדי להתמודד עם אתגרי הקורונה – כך גדלה החשיפה שלהם למתקפות סייבר ולפרצות אבטחה, אומרים מומחי אבטחה. "ארגונים כבר לא יכולים להניח שהם בטוחים רק כי הם מפעילים כלים לניטור אבטחה על ידי היכולת לזהות נוזקה", אמר האריש שיב, סגן נשיא סופוס למזרח התיכון ולאפריקה. "המגינים חייבים לחקור התראות, אפילו כאלה שבעבר נתפסו כלא משמעותיות. אירועים נפוצים אלה הפכו לשער הכניסה שדרכו תוקפים מקבלים שליטה על הרשת כולה". האזהרה הזאת חופפת לתחזיות על התגברות פשיעת הסייבר בשנים הקרובות, שבהן עוסקת כתבה זו. לפי המומחים, עלויות פשיעת הסייבר צפויות לזנק ב-15% בשנה בארבע השנים הקרובות ולהגיע ל-10.5 טריליון דולר עד 2025. פשעים אלה כוללים גניבה והרס של נתונים, גניבת כספים, אובדן תפוקה, גניבת נכסים בלתי מוחשיים, גניבת נתונים פיננסים אישיים, הונאה, שיבושים בפעילות העסקית השוטפת לאחר התקיפה, עלויות חקירה, ואחזור ומחיקת נתונים ומערכות שנפגעו. זאת, בנוסף לפגיעה במוניטין של ארגונים. "השקעה נוספת בתפיסות ומערכי אבטחה מסורתיים לא תעבוד, ולא משנה כמה תקציבים יושקעו בכך. ארגונים צריכים להכיר בכך שחוסן סייבר לא מתמקד במניעה של כל התקפה, אלא בזיהוי והתאוששות מהתקפות לפני שנגרם נזק ממשי", אמר עמאר אנייה, מנהל אזורי ב-Vectra AI. "קיים פער גדול בין אבטחת סייבר לפעילות הליבה של עסקים. אבטחה עדיין לא נתפסת כחלק מהתהליכים העסקיים שיש לשפר", ציין סאם קארי, סמנכ"ל אבטחה בסייבריזן. "זיהוי ותגובה לפריצה לא מסתכמים רק ברכישת מוצרים שארגונים חושבים שיפתרו את פגיעויות האבטחה שלהם. הם דורשים את האנשים הנכונים, שעושים את הדברים הנכונים, ושיפור מתמשך על בסיס יומי". "מתקפות סייבר צריכות להיות מסווגות כפשעי מלחמה" לפי גרטנר, פושעי סייבר צפויים לחמש סביבות טכנולוגיה תפעולית (OT) כדי לפגוע ואף להרוג בני אדם, ויעשו זאת עד 2025. האנליסטים של חברת המחקר אומרים ש-"האקרים כבר יכולים לסגור חומרה או תוכנה קריטית כדי למנוע ממשתמשים לעבוד ולהפוך שירותים חיוניים לבלתי שמישים". מומחים הסבירו כי "בשל כך, דוגמאות ללוחמת סייבר, כמו מתקפת הכופרה הידועה לשמצה של WannaCry, צריכות להיות מסווגות כפשעי מלחמה. מתקפת האקרים מצפון קוריאה הפילה, בין השאר, את שירות הבריאות הלאומי (NHS) בבריטניה. לפתע נסגרו חדרי המיון והחולים לא יכולים היו לקבל טיפולים בסרטן (המתקפה אירעה לפני הקורונה – י"ה). חלק מהנתונים על המתקפה הזאת עדיין חסרים. אלמלא האקר טוב וצעיר בן 23 מצא כיצד לחסל אותה, אין לדעת כמה אנשים היו עלולים למות". כר פעולה נרחב להאקרים. מתקפות APT. צילום: BigStock מומחי קספרסקי חוזים שהסגנון של איומי ה-APT וחומרתם ימשיכו להתפתח. "המטרה במתקפות אלה היא ריגול מדיני, צבאי ותעשייתי", כתבו. "מתקפות ה-APT צפויים להתמקד במגזר הצבאי-תעשייתי, למטרות ריגול צבאי וטכנולוגי, ובתחומים כגון אנרגיה, תחבורה ושירותים – בניסיון להשיג דריסת רגל בתשתית הקריטית של יריב פוטנציאלי. פושעי הסייבר, לעומת זאת, ימשיכו לתקוף את כל מי שהם יכולים להגיע אליהם, מתוך שאיפה למקסם רווחים כספיים מהתקיפה". לפי חוקרי ענקית הגנת הסייבר, "נוזקות המכוונות למכשירים ניידים פועלות כבר יותר מעשור. התקנים מבוססי אנדרואיד מושפעים מהרבה נוזקות של פושעי סייבר, ואלה של iOS נמצאים בעיקר על הכוונת של ריגול סייבר בחסות מדינות. מנקודת מבטם של התוקפים, מכשירים ניידים הם מטרות אידיאליות – הם הולכים עם בעליהם כמעט לכל מקום, מכילים מידע על חייהם הפרטיים וקשה מאוד למנוע או לאתר את ההדבקות. הדבר יוצר הזדמנות יוצאת דופן עבור האקרים שמבצעים מתקפות APT, כזו שאף יריב שלוח מדינה לא ירצה להחמיץ". "השנה", הם מוסיפים, "נראה מתקפות מתוחכמות יותר נגד מכשירים ניידים, מלוות בהכחשה הבלתי נמנעת מצד העבריינים. בנוסף, נראה עוד התקפות על שרשרת אספקה. מתקפות אלה 'יקרות' במיוחד לתוקפים, כיוון שהן מספקות 'מקפצה' למטרות רבות אחרות במכה אחת. לכן, הן יהיו מגמה הולכת וגוברת ב-2022". עלייה ניכרת במתקפות נגד כלי אבטחת ענן עוד ציינו חוקרי קספרסקי כי "יותר חברות משלבות מחשוב ענן במודלים העסקיים שלהן, ולעתים הן פועלות על תשתית צד שלישי – שנמצאת במרחק סיסמה או מפתח API בלבד מהשתלטות. יש לכך השלכות אבטחה שמפתחים ומגינים לא יבינו במלואן, מגינים לא יצליחו להבחין בהן וש-APTs טרם בחנו לעומק. אנחנו מאמינים שדווקא ההאקרים יהיו הראשונים להדביק את הפער. ספקי ענן מרכזים כעת מספיק נתונים כדי למשוך את תשומת לבם של גורמים לאומיים לתקוף". "תחום הרפואה מרחוק ימשיך להתפתח השנה", ציינו. "יותר יישומים להתייעצויות עם רופאים ולניטור בריאות המטופל יהיו זמינים, ובמקביל, לפושעי סייבר תהיה הזדמנות לגלות פרצות אבטחה באפליקציות חדשות. זיופים זדוניים של אפליקציות בריאות לטלפונים חכמים יופיעו בחנויות האפליקציות". עוד הם אמרו כי "ככל שמסמכים רפואיים, כמו דרכוני קורונה ותווים ירוקים, יעניקו לאנשים פריבילגיות תנועה חופשית, כך יותר אנשים יעדיפו לרכוש מסמכים מזויפים כאלה – במקום להתחסן או להיבדק שוב ושוב. זה כר פורה להאקרים".

ההתפתחות הטכנולוגית מביאה עימה גם שלל איומים וסכנות. יום הגנת הפרטיות שיצוין החודש הוא הזדמנות מצוינת לבחון עד כמה המציאות השתנתה לה. היום יותר מתמיד איומי הסייבר הולכים ותופסים מרכיב חשוב בחוסן הלאומי שלנו – לא פחות מאיום הגרעין האירני. היום יותר מתמיד מדינת ישראל זקוקה לסייבריסטים כחול-לבן – כוח אדם מיומן וערכי, בעל השכלה אקדמית והכשרה מעשית מקצועית באחד התחומים המתפתחים ביותר בעולם ההיי-טק. אבטחת נתונים וסייבר הוא תחום פופולרי ובעל חשיבות רבה בעידן שבו המידע הרב, המאוחסן במחשבים המחוברים לרשת האינטרנט ובענן, חשוף לתקיפות סייבר מצד גורמים עוינים. עולם אבטחת המידע עוסק ועסוק בהגנה, בזיהוי ומניעת תקיפות סייבר, בגניבת מידע דיגיטלי חסוי ובחדירה לפרטיות. בד בבד, מדינת ישראל נמצאת במחסור מתמיד של אלפי אנשי תוכנה ואבטחת מידע בשנה, והדרישה הכללית לבוגרי מדעי המחשב מיומנים עם הכשרה בתחום הסייבר רק הולכת ועולה. כיום, רובם המכריע של עובדי ההיי-טק בישראל מרוכזים באזור גוש-דן. רובם גדלו בערים ובשכונות מבוססות. המענה לצורכי המשק העתידי, בהיבט הכלכלי ובהיבט הביטחוני, מחייב שילוב אוכלוסיות נוספות. לכן נחוצה תוכנית לאומית מקיפה, אשר תעודד מגזרים נוספים בציבוריות הישראלית לרכוש השכלה טכנולוגית ותשלב גם אותם בעולם ההיי-טק הישראלי, בדגש על התחום המתפתח של אבטחת המידע. על משרד החינוך יחד עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להוביל תוכנית שכזאת, ואילו על משרד האוצר לדאוג לתקצב אותה כראוי. באחרונה עשתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) צעד מבורך וחשוב, שעה שאישרה את פתיחתה של המחלקה למדעי המחשב במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. במסגרת התוכנית הוגדר מסלול ייחודי ללימודי סייבר, המכשיר את הסטודנטים לזהות ולהעריך סיכוני סייבר ולהתמחות בתחום אבטחת מידע ורשתות תקשורת. כיום יש מגמה ברורה של השקעה מסיבית במשאבי הגנה ואבטחה של מערכות מידע בארגונים רבים ודרישה הולכת וגוברת של מומחים בתחום הסייבר. בוגרי המסלול ישתלבו כמומחים בתחום הסייבר ואבטחת תוכנה בתעשייה, באקדמיה ובמגזר הציבורי והפרטי. הטמעת השכלה טכנולוגית שטומנת בחובה פרנסה טובה היא גם מפתח לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים בחברה. בעקבות מעבר חיל התקשוב ויחידות אגף המודיעין לדרום צפוי גידול משמעותי בביקוש לבוגרים  איכותיים. התוכנית תוכל לתת מענה לביקושים ולהתפתחות המואצת של אזור הדרום ובאר-שבע כמטרופולין של מרכזים עתירי ידע בתעשיות היי-טק מתקדמות ובמרכזי מחקר בתחום המחשבים. לסייבריסטים החדשים צפוי שילוב מהיר בשוק העבודה בתפקידים ובמקומות נחשקים, שכר גבוה, תנאי העסקה מפליגים, אבל מעל לכל –