יום לאחר הפרסום הבלעדי באנשים ומחשבים על הגידול במתקפות האיראניות כנגד ישראל – כלי ריגול התקפיים איראניים חדשים הופעלו במטרה לגנוב מידע רגיש ולהסב נזקים לארגונים ישראליים, כך חשפה הבוקר (ג') סייבריזן(Cybereason) . על פי החוקרים, בניגוד למתקפות כופרה של קבוצות פשיעה הפועלות למטרות בצע כסף, התוקפים האיראנים פעלו ממניעים גיאו-פוליטיים, על מנת לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל, ארה"ב ומדינות המפרץ. במהלך החודשים האחרונים, צוות המחקר של סייבריזן עקב אחר קבוצת האקרים האיראניתMoses Staff . הקבוצה אותרה בראשונה באוקטובר 2021 כאשר שמה נקשר לפריצת מאגרי הנתונים של צה"ל וגניבת תמונות פרטיות של בני גנץ, שר הביטחון. על פי המחקר, מדינת ישראל היוותה יעדי תקיפה אסטרטגי, כאשר פעולות התקיפה לא היו ממוקדות כנגד מגזר ספציפי. על קורבנות התוקפים נמצאו מגוון גופים: ארגונים פיננסים, גופים ממשלתיים, ספקיות אנרגיה, מפעלי תעשייה וייצור ועוד. בקמפיין התקיפה התוקפים השתמשו בנוזקה מסוג RAT (ר"ת Remote Access Trojan), הנשלטת מרחוק. נוזקה זו לא תועדה עד היום וזכתה לכינוי StrifeWater , מי מריבה, מים מסוכסכים. קבוצת ההאקרים נהגה על פי דפוס פעולה קבוע: חדירה לסביבת הארגון באמצעות ניצול חולשות על שרתי חלונות (ProxyShell) והתקנת נוזקה מסוג WebShell. טכניקה זו מעניקה לתוקף גישה לארגון דרך אתר אינטרנט שאינו מאובטח כראוי. לאחר ההשתלטות, החדירו התוקפים את נוזקת StrifeWater לרשת, ואז הם החלו לנוע בחופשיות בסביבת הארגון במטרה לחפש מידע רגיש אותו יוכלו לגנוב, להדליף ובסוף גם להצפין. זאת, כדי להשבית את ארגונים הנפגעים. בתום שלבי התקיפה, הנוזקה ידעה למחוק את עצמה ולהיעלם מהרשת מבלי להשאיר זכר להימצאותה. דרך פעולה מתוחכמת זו עזרה לקבוצת התקיפה לפעול חודשים מתחת לרדאר של כלי אבטחה רבים ולטשטש את עקבותיה. בנוסף לכך, נראה שאת מרבית כלי התקיפה שלהם הצליחו חברי Moses Staff להסתיר תחת מעטה של כלי Windows לגיטימיים. לפי חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, "פעולות אלו הן רק חלק מקמפיין תקיפה רחב, המנוהל על ידי גורמי ביון איראניים. הוא כולל בתוכו קבוצות תקיפה שונות, שפועלות במקביל באופן עצמאי". במחקר נחשפו גם כלי תקיפה חדשים של קבוצת פוספורוס (Phosphorus, שפירושו 'זרחן'), המכונה גם החתלתול המקסים, שפועלת מאיראן. הקבוצה החלה את דרכה ב-2014 ותקפה מטרות שונות כגון ארגוני בריאות גדולים בארה"ב ומוסדות אקדמיים באירופה. ב-2020 פורסם כי פוספורוס המשיכה לתקוף את החשבונות האישיים של אנשים הקשורים לנשיא ארה"ב לשעבר, דונאלד טראמפ ולקמפיין שלו. חוקרי מיקרוסופט קבעו אז כי "הקבוצה עורכת מתקפות ריגול בסייבר זה כמה שנים. קמפייני הריגול מתמקדים במגוון רחב של ארגונים הקשורים לאינטרסים גיאופוליטיים, כלכליים או זכויות אדם במזרח התיכון". לפי המחקר הנוכחי, הקבוצה פיתחה באחרונה מערך מורחב של כלי תקיפה חדשים, ביניהם כלי מתוחכם, המוגן במספר שכבות הצפנה, בשם PowerLess Backdoor. כלי זה שימש את התוקפים בפעולותיהם, לטובת שימוש כדלת אחורית לרשת הארגונית, דרכה יכלו לפרוץ לסביבה ולגנוב מידע רגיש. לדברי ליאור דיב, מייסד ומנכ"ל סייבריזן, "קמפיין התקיפה מדגיש כי אין עוד הבחנה משמעותית בין יריבות מדינתית וקבוצת תקיפה עצמאית. תוקפים רבים משתמשים בנוזקות מתוחכמות על מנת לחדור לארגונים, להשחית ולגנוב מידע רגיש, ובסוף גם למחוק את עקבותיהם וכך לחמוק ממערכות ההגנה המסורתיות. ארגונים צריכים להתקדם לטכנולוגיות חדשות שעוצרות תקיפות אלו – לפני שנגרם נזק". אסף דהן, ראש קבוצת המחקר בחברה הוסיף, כי "ניכר כי שתי קבוצות התקיפה שאוזכרו במחקר פעלו מתוך מניעים גיאו-פוליטיים מובהקים, ולא ממניעים כלכליים כפי שמקובל בקרב קבוצות פשיעת סייבר שמבצעות מתקפות כופרה. קבוצות תקיפה איראניות משתמשות בכופרות על מנת לזרוע הרס ופחד בקרב קורבנותיהם, בניסיון להשפיע על התודעה הציבורית. זאת, כחלק ממלחמת הסייבר המתנהלת בשנים האחרונות בין איראן לישראל". אתמול (ב') פרסמנו בלעדית כי ב-2021 חלה עלייה ניכרת בכמות התקיפות של קבוצות סייבר איראניות על חברות וארגונים בישראל, לפי דו"ח של חברת הסייבר הישראלית קלירסקיי. מאות חברות ישראליות הותקפו וחלקן חוו מגוון פגיעות, ביניהן הדלפה, נזק וחבלה. מטרותיהן העיקריות של התקיפות האיראניות היו ריגול, הרס, סחיטה כספית ותודעה. האיראנים ביצעו בשנה החולפת שורה של מתקפות סייבר נגד יעדים ישראליים, שמרביתן לא פורסמו. אחת המתקפות שתפסו כותרות היא זו שביצעה באוקטובר האחרון קבוצת Black Shadow, המקושרת למשטר בטהרן, נגד חברת אחסון השרתים סייברסרב. הנפגעת העיקרית ממתקפה זו הייתה אפליקציית ההיכרויות לקהילה הלהט"בית אטרף. בנובמבר האחרון הוגש כתב אישום נגד עובד ניקיון בביתו של שר הביטחון, בני גנץ, בטענה שניסה לרגל לטובת איראן על ידי פנייה לקבוצת Black Shadow. חודש לאחר מכן, בדצמבר, פורסם מחקר של סימנטק, שלפיו איראן ביצעה קמפיין ריגול נגד חברות שירותי IT וחברות טלקום בישראל, כמו גם במדינות אחרות במזרח התיכון ובאסיה בכלל. עוד באותו החודש, צ'ק פוינט פרסמה שאיראן ניצלה את החולשה החמורה Log4j, שבחודשים האחרונים מטרידה מאוד את מומחי הסייבר בעולם, על מנת לתקוף שבע מטרות ממשלתיות ועסקיות בישראל. מיקרוסופט גילתה שבין החודשים יולי לאוקטובר תקפו האקרים איראניים שורה של קבלני ביטחון, בין היתר בישראל. החברה ציינה באוקטובר, כי מספר מתקפות הסייבר של איראן נגד ישראל גדל פי ארבעה בשנה שלפני כן.

Wordle, משחק ניחוש המילים הפשוט שהפך ללהיט ענק, נרכש בידי הניו יורק טיימס. כך הכריז בציוץ היוצר של המשחק, גו'ש וורדל. שני הצדדים לא פרסמו את המחיר שעליו סוכם, אך נודע שמדובר בכמה מיליוני דולרים. לפי וורדל, מדובר בשבילו בסגירת מעגל. אגף המשחקים באתר של הניו יורק טיימס מכיל כמה וכמה משחקי חשיבה ומילים, שמוצעים לקוראים, והם היוו סוג של השראה ל-Wordle, שבו לשחקנים יש כמה ניסיונות לנחש את המילה המסתתרת, בסגנון של משחק בול פגיעה. הוא הוסיף שאחת הסיבות למכירה היא חוסר היכולת שלו להתמודד, כאדם יחיד, עם כל מה שקשור למשחק מבחינת ניהול המערכות והמשאבים, במיוחד לאור הפופולריות הרבה שהוא זכה לה, וממשיכה לצמוח. "אני מעריץ מזה זמן רב את הגישה של NYT למשחקים שלהם ולכבוד שבו הם נוהגים בשחקנים שלהם. הערכים שלהם זהים לשלי בנושאים אלו, ואני שמח שהם יהיו אלו שיובילו את המשחק קדימה", כתב וורדל. הוא ציין שלאחר שהמשחק יעבור לשירות של NYT הוא ימשיך להיות מסופק בחינם לכולם, ושהוא פועל כדי לעזור להעביר את הסטטיסטיקות הקיימות של המשתמשים כך שהן ימשיכו גם בבית החדש של המשחק. "לא יכולנו להיות נרגשים יותר מכך שנהיה הבית החדש והדיילים הגאים של המשחק הקסום הזה, ואנו מתכבדים לעזור להביא את היצירה היקרה של וורדל לעוד פותרים בחודשים הקרובים", אמר ג'ונתן נייט, מנכ"ל קבוצת המשחקים של הניו יורק טיימס.

סיילספורס הודיעה היום (ג') על מינויה של אפרת רפופורט למנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. היא תחליף את אפי כהן, שניהל את המרכז בשנתיים האחרונות. בנוסף, רפופורט תשמש כסמנכ"לית ניהול מוצר בסיילספורס. הן כהן והן רפופורט הגיעו לסיילספורס לאחר שזו רכשה את החברות שהם היו בין המייסדים שלהן: במקרה של כהן מדובר בדטורמה, שאותה קנתה סיילספורס ב-2018 ושילמה תמורתה כשלושה מיליארד דולר, ובמקרה של רפופורט – בבונובו (Bonobo AI), שאותה היא קנתה ב-2019 תמורת 200 מיליון. בסיילספורס אומרים שכמנכ"ל מרכז המו"פ, כהן מילא תפקיד משמעותי במיצוב המרכז כאחד ממקומות העבודה הטובים בישראל, התמקד ביצירת תרבות ארגונית מקומית ואחידה לכל הצוותים בארץ, והוביל יוזמות רבות לקידום שוויון וגיוון בכוח העבודה של החברה. נושא הגיוון וההכלה הוא חלק מהמשנה של המנכ"ל העולמי של סיילספורס, מארק בניוף, שהתבטא לא אחת בעד זכויות להט"בים.ות, למשל. רפופורט הקימה את בונובו ב-2017 יחד עם עוד שלושה שותפים, וכבר בחלוף שנתיים החברה נמכרה לסיילספורס. בונובו פיתחה פלטפורמת ניתוח שיחות, שמאפשרת ניתוח מידע קולי וטקסטואלי מכל הערוצים שבהם מתקיימות שיחות של משתמש קצה, על מנת לקבל תובנות מהמידע הזה. לרפופורט תואר שני בנוירוביולוגיה חישובית מאוניברסיטת תל אביב, ושירתה בצה"ל ביחידה 8200. רפופורט נבחרה לרשימה הישראלית 30 מתחת ל-30 של מגזין פורבס העולמי. מרכז המו"פ של סיילספורס בישראל אחראי על פיתוח כמה מהמוצרים שלה, בהם פתרונות הבינה השיווקית שהיא מציעה, שמבוססים על בינה מלאכותית וביג דטה, אבטחת מידע, פתרונות שירותי שטח ו-AI לניתוחי שפה ושיחה – תחום שבו רפופורט התמקדה בחברה מאז שהיא הצטרפה אליה. "מרכז המו"פ בישראל – מהמרכזים הבולטים של סיילספורס" "רפופורט היא מנהיגה עסקית המנוסה בחדשנות, טכנולוגיה ומוצר", אמר דיוויד שמאייר, נשיא סיילספורס ומנהל מוצר ראשי שלה. "מרכז המו"פ בישראל הוא אחד ממרכזי הפיתוח הבולטים ביותר שלנו". "המרכז שמוניתי לעמוד בראשו משפיע על תהליכי העבודה של חברות וארגונים מובילים בארץ ובחו"ל", אמרה רפופורט. "במהלך שלוש השנים האחרונות התוודעתי לתרבות ולערכי הליבה החזקים של סיילספורס ישראל, הכוללים שוויון, גיוון תעסוקתי והתנדבות בקהילה. ערכים אלה ימשיכו להוביל אותנו".

משפחת זיסאפל היא המשפחה שהכי ראויה, או לפחות בין הראויות ביותר, לפתוח את המדור הזה. הדור הבוגר – האחים יהודה וזהר – הם בין מניחי אבני היסוד להיי-טק הישראלי. עוד בשנת 1975 הקים יהודה את ביטקום סוכנויות, שלאחר כמה שנים שינתה את שמה לבינת תקשורת מחשבים – או, בקיצור, בינת. ביטקום החלה את דרכה כקבוצה קטנה ששיווקה מוצרי תקשורת, וכיום מציעה בינת מגוון רחב של פתרונות מקצה לקצה לא רק בתחום התקשורת, כי אם גם בעולמות המחשוב, הטלקומוניקציה והביטחון. משירותי ענן ועד לטלפוניה, סייבר, דטה סנטרים ועוד שלל פתרונות, בינת היא בין האינטגרטורים הגדולים בשוק הישראלי. בשנה הקרובה היא צפויה לצאת להנפקה בבורסה בתל אביב, בסכום של מאות מיליוני שקלים. מימין: רועי והאחים יהודה וזהר זיסאפל. צילום: יובל שיבר, יש אווירה, וניב קנטור (בהתאמה) חברה נוספת שהאחים זיסאפל הקימו היא רד תקשורת מחשבים. הם עשו זאת ב-1982, וגם החברה הזאת התפתחה לא מעט מאז הקמתה. במהלך השנים איחדו האחים את שתי החברות, וחברות היי-טק נוספות שהקימו, לקבוצת רד-בינת. אחת החברות הבולטות שהוקמו במסגרת קבוצת רד-בינת היא רדוור. מייסדי החברה, שהוקמה ב-1996, הם יהודה זיסאפל ובנו, רועי, שמשמש כנשיא וכמנכ"ל שלה. היא נוסדה על בסיס הטכנולוגיה של חברה אחרת מהקבוצה – RND. רדוור הונפקה בנסדא"ק ב-1999 לפי שווי שוק של 263 מיליון דולר, וכיום היא שווה כבר יותר מ-1.5 מיליארד. ורדי יוסי ואריק ד"ר יוסי ורדי הוא אחד הבכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, בפרט בעולמות הסטארט-אפים והיזמות, ואחד האורקלים בתחום – לא פחות. הוא השקיע עד היום בעשרות חברות הזנק והקים כמה מהן. הראויה ביותר לציון מאותן חברות היא מיראביליס, שאחראית על תוכנת המסרים המיידיים ICQ הזכורה לטוב. ורדי הקים אותה יחד עם בנו, אריק, ו-19 חודשים בלבד לאחר מכן, השניים מכרו אותה ל-AOL, בין התאגידים הגדולים של עולם האינטרנט דאז, באקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית באותם הימים – 407 מיליון דולר. כיום זה נחשב לאקזיט בסכום בינוני, במקרה הטוב, אבל אז זה היה סכום ענק. ד"ר יוסי ורדי. צילום: פלי הנמר עוד חברות ש-ורדי השקיע בהן ונרכשו על ידי ענקיות הן גיטקו, שנמכרה למיקרוסופט תמורת 120 מיליון דולר, פוקסי טיונס, שנרכשה על ידי יאהו תמורת 30 מיליון, וטיבלה, שסיסקו קנתה אותה. שתיים מחברות "הפרוטפוליו של ורדי" הונפקו – Answers.com וטוקווס. בנוסף, הוא שימש כיועץ למנכ"לים של AOL ואמזון, וכחבר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

פורטק (ForeTech) – חברת בוטיק להפצת פתרונות בתחום אבטחת מידע וסייבר – מינתה את חני בלכמן למנהלת תיקי לקוחות אנטרפרייז. במסגרת תפקידה תהיה אחראית בלכמן על מכירות של פרויקטים, כולל ניהול תהליכי מכירה מורכבים, פיתוח עסקי של הזדמנויות קיימות וחדשות, איתור צרכי לקוחות ותקשורת שוטפת עימם, שימור לקוחות והעצמת נאמנות לקוח. לבלכמן ניסיון של 10 שנים במכירות בעולם ה-IT והאלקטרוניקה, במהלכן עבדה ב-ABnet Communication מבית רד בינת, בחברת ניוווי (Neway) ובאמטל מחשבים. בלכמן מחזיקה בתואר ראשון בניהול מהאוניברסיטה הפתוחה. "עבדתי בעבר עם אופיר שניצר, ומרגע שהגיע לפורטק כסמנכ"ל מכירות – הציע לי להצטרף אליו", אמרה בלכמן. "תמיד רציתי להתמקצע בתחום של אבטחת מידע וסייבר והחלטתי לממש את ההזדמנות. אני שמחה על הבחירה שעשיתי, ומקווה להנות מהתחום החדש ולתרום לפורטק מניסיוני".

סיפור בזיג זג: משטרת ישראל ממשיכה להיות הפכפכה בהודעות שלה בכל הנוגע לפרשת NSO. היום (ג') היא הוציאה הודעה שלפיה בבדיקות שנעשו בעקבות התחקיר של כלכליסט, שבו דווח על שימוש לא מבוקר ומפוקח ברוגלת פגסוס לשם מעקב אחרי אזרחים, "התגלו ממצאים נוספים המשנים בהיבטים מסוימים את מצב הדברים". בהודעה שפרסמה המשטרה נכתב כי "לאור הפרסומים בנושא, משטרת ישראל ביצעה בדיקות בנוגע למקרים בהם נטען שהיא ביצעה פעולות החורגות מסמכויותיה, בעת הפעלת האזנת סתר באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים קליטת תקשורת בין מחשבים. לאחר בדיקה ראשונית העברנו ממצאים אלה אל היועץ המשפטי לממשלה". חברי הצוות: משנה ליועמ"ש ואנשי שב"כ, ללא פעילים חברתיים היום, ביומו האחרון בתפקיד, מינה היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, צוות לבדיקת האזנות סתר בדרך של תקשורת בין מחשבים – לרבות ממצאי התחקיר, שלפיהם המשטרה עקבה באמצעות פגסוס אחרי, בין היתר, ראשי ערים, ראשי מחאת בלפור ופעיל חברתי. במהלך המעקב אחרי הפעיל מצאו השוטרים שבעודו נשוי לאישה, הוא מחפש היכרויות עם גברים באמצעות אפליקציית גריינדר. המטרה של הצוות היא למנוע מצב שבו תהיה חריגה מסמכות. בראשו תעמוד עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי (למשפט פלילי), ולצדה ישבו בו צפריר כץ, לשעבר ראש אגף טכנולוגיה בשב"כ, ואיל דגן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ. הצוות יגיש את ממצאיו עד ה-1 ביולי השנה. יוער שאין בצוות פעילי זכויות אדם, פעילים חברתיים או עיתונאים. מינה צוות בדיקה יום לפני הפרישה מהתפקיד. היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט. צילום: דוברות משרד המשפטים בעבודתו יבחן הצוות את הכלים המצויים בידי משטרת ישראל לביצוע האזנות סתר בדרך של תקשורת בין מחשבים, אופן הפעלתם ומידת התאמתם לסמכויות הנתונות למשטרה, וכן את הצורך בנקיטת צעדים שימנעו חריגה מסמכויות המשטרה על פי דין. "יובהר כי ככל שבדיקת הצוות תעלה בממצאיה התנהלות פסולה שיש בה משום חשד לעבירה פלילית, יועבר הטיפול בממצאים הקונקרטיים לרשויות המוסמכות לכך", נמסר מהמשטרה. המשטרה: "נאפשר לצוות גישה למערכות המידע שלנו" מאז פרסום התחקיר בכלכליסט הוציאה המשטרה כמה הודעות סותרות. מיד לאחר הפרסום היא הכחישה את ממצאיו. זמן קצר לאחר מכן היא הודתה שאכן, מתבצע שימוש באמצעים טכנולוגיים מסוימים, אולם לדבריה, מדובר בשימוש תחת פיקוח, שנעשה רק לאחר שבוצע ביסוס ויש חשד סביר וכי האמצעים מופעלים רק כלפי עבריינים. בהודעה הנוכחית נכתב כי "ראש אגף חקירות ומודיעין, על דעת מפכ"ל המשטרה, ינחה את כלל שוטרי משטרת ישראל לשתף פעולה באופן מלא, כמצופה וכנדרש, עם עבודת צוות הבדיקה". לדבריהם, ההנחיה היא "להתייצב בפני הצוות, להשיב על שאלותיו, למסור כל מסמך או מידע שיידרשו, לאפשר גישה למערכות המידע ולספק מידע טכני על האמצעים העומדים לרשות משטרת ישראל, ובכלל זה מידע שמצוי בידי גורמים שלישיים". "אנומליות טכנולוגיות אוטומטיות" בתוך כך, ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בפרשת NSO. עו"ד גבריאלה פיסמן, ראשת אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים, ציינה בדיון כי "ממצאים ראשוניים של הבדיקה בפרשה והשימוש של המשטרה בפגסוס ובכלל בכלי סייבר נגד אזרחים מעלים חשש שנעשה שימוש חורג בהאזנות סתר, ולכן, היועץ המשפטי לממשלה הורה ערב סיום תפקידו לנקוט במהלכים מיידיים, שימנעו מצבים של שימוש לא חוקי בכלים השונים". היא אמרה דברים דומים להודעת המשטרה, ולפיהם "בבדיקה נוספת, מאוחרת, שנעשתה על ידי המשטרה בעקבות התחקיר, יש ממצאים נוספים, שמבחינתנו משנים את התמונה. הממצאים התקבלו בימים האחרונים, אחרי התגובות הראשוניות של המשטרה ושל היועץ המשפטי, והצוות יבדוק אותם". נציג המשטרה בדיון, תנ"צ יואב תלם, סגן ראש אגף החקירות והמודיעין, נמנע להתייחס לכלי הסייבר של NSO, אבל הודה ש-"מצאנו בבירורי המשך שגם בעבר היו אנומליות טכנולוגיות אוטומטיות, שהן תוצאת לוואי של שימוש בכלים, והתעורר ויכוח משפטי לגבי חומרים מסוימים האם הם מהווים האזנות סתר". הוא ציין שהמשטרה רוכשת כלים כדי למנוע הורדות אוטומטיות של חומרים שאותם היא תופסת במכשירים של אנשים ושהחוק אוסר עליה להיחשף אליהם. ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. צילום: דוברות הכנסת יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, אמר כי הוא מבין מדברי נציגי המשטרה ומשרד המשפטים שעל פי החוקים הקיימים, אין למשטרה סמכות להשתמש בכלים כגון פגסוס למעקב אחרי אזרחים, וכי אין לבית המשפט סמכות לאשר זאת. הדעה הרווחת בוועדה הייתה שיש כאן תחום אפור בפרשנות החוקים, ויש צורך לבדוק ולעדכן אותם. במהלך הדיון הגישה מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, עו"ד נעמה מטרסו, נייר עמדה לוועדה, שבו נכתב כי גם אם המשטרה מצאה צידוק חוקי לשימוש בכלים כמו פגסוס, "הרי שזה נעשה בצורה לא מסודרת, כלאחר יד. אין כל דיווח מסודר מצד המשטרה לגבי האפקטיביות של האזנות הסתר, כמה אנשים נעצרו בעקבותיהן ומה התרומה שלהן לחקירות". העמותה קוראת לממשלה להקים ועדת חקירה חיצונית לבדיקת פרשת NSO. השתתף בהכנת

חברת הסייבר הישראלית איילנד יוצאת היום (ג') מהצללים והודיעה על השקת המוצר שלה ועל סגירת סבב גיוס בסך של קרוב ל-100 מיליון דולר. דבר קיומה אמנם דלף לתקשורת באחרונה, אף היום בוצעה החשיפה הרשמית. איילנד נוסדה על ידי מייק פיי ודן אמיגה, וקרנות הון-סיכון בולטות מאמינות בה: בין משקיעיה ניתן למצוא את סקויה קפיטל, אינסייט פרטנרס, סטרייפס וסייבר-סטארטס של היזם והמשקיע הסדרתי גילי רענן. פיי, המשמש כמנכ"ל, היה בעברו מנהל הטכנולוגיה הראשי במק'אפי. לאחר מכן הוא שימש כנשיא בלוקואוט והיה זה שהוביל את המיזוג שלה עם סימנטק. בענקית האבטחה הוא היה הנשיא ומנהל התפעול הראשי. אמיגה, מנהל הטכנולוגיה הראשי של איילנד, המציא טכנולוגיית בידוד תעבורת רשת (Network Isolation), ובעברו ייסד והיה מנהל הטכנולוגיה הראשי של חברת הסייבר פיירגלאס. השניים הכירו בסימנטק, כשזו רכשה את פיירגלאס ב-2017 תמורת רבע מיליארד דולר. בהמשך, אמיגה הקים והשקיע בכמה חברות סייבר ישראליות של יוצאי פיירגלאס: אקסיס סקיוריטי, סייקוד ו-Build.Security, שנרכשה על ידי אלסטיק באוגוסט האחרון. המטה של איילנד יושב בדאלאס, טקסס, שם מנהל אותו פיי, וצוות המחקר והפיתוח ממוקם בתל אביב, ואותו מנהל אמיגה. הצוותים באיילנד מתמחים בתחום המחקר והפיתוח של פרויקט הקוד הפתוח לתחום הדפדפנים – כרומיום. מה איילנד פיתחה? איילנד נכנסה לקטגוריה חדשה, ופיתחה דפדפן ארגוני, שלדבריה הוא הראשון בעולם. המוצר שלה מציע יכולות אבטחה, בקרה, פרטיות וחוויית משתמש. הדפדפן מגשר על הפערים הטכנולוגיים הקיימים בין הדפדפנים הנוכחיים, המיועדים לצרכנים, לבין דרישות ה-IT והאבטחה המורכבות של ארגונים בעולם. "בדפדפן של איילנד מוטמעים יכולות ניהול ואבטחת מידע, בלי להתפשר על חוויית הגלישה של המשתמשים", אומרים בחברה. "הדפדפן מאפשר לארגונים לשלוט באופן שבו המשתמשים מקיימים אינטראקציה עם כל יכולות התוכנה כשירות (SaaS) ועם יישומי האינטרנט הפנימיים. באמצעות שימוש בדפדפן של איילנד, צוותי האבטחה יכולים לשלוט באופן מלא בכל ההיבטים של אבטחת המידע – החל מדרישות מתקדמות כמו בידוד איומים, גלישה מאובטחת ומודל גישה מבוסס Zero Trust, ועד להגנות על מידע בעזרת שליטה על פעולות כגון העתקה, הדבקה, הורדה והעלאה של קבצים, ופעולות אחרות שעלולות לחשוף נתונים רגישים. הדפדפן מאפשר גישה בטוחה לספקים ולעובדים המשתמשים במחשבים ובטלפונים שלהם". פיי אמר כי "במשך עשרות שנים, ארגונים בעולם השתמשו בדפדפנים רגילים. הארגונים נדרשו לשליטה ובקרה משמעותיים, בעוד שהדפדפנים הרגילים, המיועדים למשתמשי קצה, מעולם לא נבנו לשם כך. איילנד מאפשרת ניהול, שליטה, אבטחה ופרודוקטיביות משופרת מתוך הדפדפן עצמו, תוך שמירה על חוויית הגלישה. אנחנו רואים את הדפדפן הארגוני כמוצר המשפר מהותית לא רק את האבטחה, אלא גם את העבודה הארגונית עצמה". אמיגה ציין ש-"הדפדפן הוא המשרד שבו כוח העבודה ההיברידי של היום חי ומתנהל. פיתחנו את הדפדפן הארגוני באופן שיהווה הפלטפורמה העתידית בכל סביבת עבודה – המשרד, הבית, בית הקפה או כל מקום אחר".

אודיוקודס פרסמה היום (ג') את התוצאות העסקיות שלה ל-2021 ולרבעון האחרון של השנה. בעוד שהדו"חות השנתיים מראים עליות הן בהכנסות והן ברווח הנקי, התוצאות שלה ברבעון היו מעורבות: ההכנסות שלה גדלו והרווח ירד בשיעור דו ספרתי. השער של מניית החברה בבורסה בתל אביב עלה היום, לאחר פרסום התוצאות, ב-4.4%. יש לציין שאודיוקודס היא חברה דואלית, ולכן היא מפרסמת את התוצאות שלה בדולרים. ב-2021 גדלו ההוצאות שלה ב-14.8% ל-209.4 מיליון דולר, בעוד שההכנסות עלו ב-12.8% ל-248.9 מיליון. עם זאת, מספרית, העלייה בהכנסות הייתה גדולה ביותר ממיליון דולר מאשר זו שנרשמה בהוצאות, מה שסייע להביא לגידול ניכר ברווח הנקי של החברה. זה צמח, בחישוב שנתי, ב-23.9% ל-33.8 מיליון דולר, והרווח הנקי למניה עלה ב-20.5% לדולר אחד. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות המוצרים של אודיוקודס גדלו בשנה המדווחת ב-6.7% ומכירות השירותים זינקו ב-31%. עוד נתונים מראים כי ההוצאות הגולמיות של החברה רשמו עלייה של 9.1% ל-78 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-14.1% ל-170.9 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 68.69%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות האמירו ב-17.9% ל-131.4 מיליון דולר והרווח גדל בקצת יותר מ-3% בלבד ל-39.5 מיליון. תוצאות הרבעון האחרון של השנה מראות על עלייה של 4.3% בהכנסות ל-66.1 מיליון דולר וירידה של 13.1% ברווח הנקי ל-7.3 מיליון. דיבידנד בסך של קרוב לשישה מיליון דולר אודיוקודס רכשה בנובמבר האחרון את קאלברסו, בהיקף שלא נמסר. עם זאת, על פי ההודעה, מדובר בעסקה שתמורתה משולמת במזומן בתוספת הסדר Earn out, שמבוסס על השגת יעדי המכירות של החברה הנרכשת בשלוש השנים הקרובות. הטכנולוגיה של קלאברסו מבוססת על בינה מלאכותית ומיועדת למוקדי שירות. כמו כן, במהלך הרבעון רכשה אודיוקודס 314,227 מניות במסגרת תוכנית הרכישה העצמית שלה, בהיקף של 10.7 מיליון דולר. בדצמבר האחרון היא קיבלה אישור מבית המשפט בישראל לרכוש מניות נוספות של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון דולר. בית המשפט אף אישר לאודיוקודס להכריז על דיבידנד עבור כל חלק מתוך סכום זה – עד ל-19 ביוני הקרוב. החברה הודיעה היום על חלוקת דיבידנד במזומן בסכום של 18 סנט למניה. הסכום הכולל של הדיבידנד הוא כ-5.8 מיליון דולר, והוא ישולם ב 1 במרץ, לכל מחזיקי המניות של החברה עם סיום המסחר בנסדא"ק ב-15 בפברואר. "תוצאות פיננסיות מצוינות" שבתאי אדלסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס, אמר כי "אנחנו מדווחים על תוצאות פיננסיות מצוינות לרבעון הרביעי ולשנת 2021 כולה. התוצאות מציגות ביצועים יוצאי דופן של החברה, עם האצה בצמיחה של ההכנסות, הרחבה מתמשכת של שיעור הרווח הגולמי, מיצוב תחרותי חזק יותר והרחבה של היצע השירותים שלנו". לדבריו, התוצאות הן "פועל יוצא של התוכנית ארוכת הטווח שלנו, עם דגש חזק יותר על תרומה מהכנסות חוזרות ותקשורת ענן". אדלסברג פירט כי המכירות של אודיוקודס בסביבת מיקרוסופט צמחו בכ-20% בחישוב שנתי, ועסקי הקונטקט סנטר שלה עלו בתקופה זו ביותר מ-15%. עסקי האנטרפרייז רשמו גידול בשיעור דומה.