שירה לב עמי נבחרה לתפקיד ראשת מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה. על כך החליטה ועד האיתור בראשות מנכל המשרד, ד"ר רון מלכא, ואושרה על ידי שרת הכלכלה, ארנה ברביאי. כפי שפורסם באנשים ומחשבים, לב עמי הייתה בין שני המועמדים שהגיעו לקו הגמר במיונים של ועדת האיתור. המועמד השני היה רביד שמואלי, מנמ"ר רמ"י. לב עמי, […]

"תקופת הקורונה הדגישה באופן חזק מאוד את הצורך ברפואה מרחוק. היה ברור שקיים הצורך להגיע לכל אחד אל הבית שלו, ולא רק בגלל שהוא לא יכול להגיע לטיפול. התברר הצורך הגדול לתקשר עם המטופלים באופן סינכרוני ואסינכרוני כדי לייצר רפואה טובה יותר למטופלים, כולל מעורבות של המרכזים הרפואיים, כולל היבטים אשפוזיים", כך אמרה ד"ר גליה ברקאי, מהמרכז הרפואי שיבא, שדיברה בכנס הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים על קידום הטלרפואה ברשת הממשלתית של חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות. התוכנית – שקרויה '11 כוכביא' כדי לייצג את 11 המרכזים הרפואיים הגדולים שכלולים בה, לצד מספר בתי חולים פסיכיאטריים ובתי חולים גריאטריים – נועדה, לפי ד"ר ברקאי, ליצור פתרונות שמטרתם הראשונית היא לענות לבעיות נקודתיות בכל מרכז מסוים, ואז להפיץ את הפתרונות הללו הלאה, לשאר המרכזים לפי הצורך. "מתוך ההבנה של התקופה ושל הצורך בתגבור היכולת לתת מענה קליני מרחוק, הקמנו בשנה האחרונה את הקבוצה לפרויקטים טכנולוגיים בתוך החטיבה, והמטרה היא, כאמור, לקדם את הטלרפואה במרכזים. לתוך היוזמה משתלבים הרבה מאוד קלינאים מהמרכזים, הרבה אנשי מטה, הרבה אנשי בריאות דיגיטלית, ולצידם אנשי מנהל וגם כלכלנים. היוזמה משתפת את כל בתי החולים הכלליים עם מטרה לספק פתרון שקשור לטלרפואה, כשבסופו של דבר יהיה ניתן לשתף את הפתרון הזה בכל הרשת", היא סיפרה. ד"ר ברקאי ציינה שהרעיון המרכזי של קבוצת הפרויקטים הוא לתמרץ, לעזור ולקדם את פיתוח הפתרונות הללו במרכזים, כדי שבסופו של דבר, כאמור, כל הרשת תוכל ליהנות מהם, והוסיפה שיש כבר 15 פרויקטים שונים במסגרת הזו, וחלקם כבר מבוצעים בשילוב של מספר מרכזים. "יש שלושה שלבים בפיתוח מודל רפואי חדש. הבסיס הוא מה שאנחנו קוראים לו הפרוטוקול הקליני, מה המענה שאנחנו נותנים לבעיה הקלינית, וזה כולל לדוגמה הגדרה של אוכלוסיית היעד, תנאי סף לקבלה תוכנית וכמובן גם ממדי הצלחה וכישלון. הדבר השני, שלא פחות חשוב, הוא מהן הטכנולוגיות שיעזרו לנו לתת את המענה לבעיה הקלינית שהוגדרה. השלב השלישי הוא בעצם יצירת מודל עסקי. אי אפשר להתעלם מכך שבמערכת הבריאות בישראל לא נוכל להוציא תוכנית כזו לפועל אם לא יהיה מי שיממן אותה, ולכן הצוות כולל כלכלנים שעוזרים לנו בקביעת התקציב, אפיון ההוצאות וגם לקבוע את עלויות השירות", היא סיכמה. על כמה מהפרויקטים הדיגיטליים בחטיבת המרכזים הרפואיים רועי קול, מנהל פרויקטים דיגיטליים בחטיבת המרכזים הרפואיים, הציג כמה מהפרויקטים שכבר נמצאים בפעולה, והראשון ביניהם הוא תוכנית סכרת והשמנה לילדים ונוער במרכז הרפואי שמיר. הקונספט במודל הזה הוא צוות רב מקצועי מהצד של בית החולים מרופא ועד דיאטנית ופסיכולוגית שכולם, ומד שנהי המטופל והוריו. "הצוות הרפואי עובד מול פורטל בבית החולים ורואה תמונת מצב של 360 מעלות על המטופל. בצד של המטופל הוא מקבל אפליקציה וערכת שירות שכוללת בין השאר מד סוכר, שעון חכם ובמקרים מסוימים יש גם טאבלט, ויש חיבור למכשירים שמודדים את המדדים הפיזיולוגיים ויש שאלונים מותאמים אישית ויש אוטומציה דיגיטלית שמלווה את המטופל ובמקרה הזה, בתוכנית הזו, גם את ההורים ויש כמובן גם מנגנונים מתקדמים לתקשורת רציפה בין הצוות הרב מקצועי למטופלים", הוא סיפר. רועי קול, מנהל פרויקטים דיגיטליים בחטיבת המרכזים הרפואיים, משרד הבריאות. צילום: יח"צ פרויקט אחר הוא מניעת הצורך להגיע לבית החולים לתהליך טרום הרדמה, ומדובר במודל שפותח עבור המרכז הרפואי הגליל בנהריה. "המטרה פה היא להעביר את כל תהליך הטרום הרדמה לביקור מרחוק. זה כמובן חוסך מהמטופל להגיע למרכז הרפואי לשם כך. מתנהלת שיחת וידיאו בין המרדים למטופל, ואז, תוך כדי תיעוד בתיק הקליני, נשלח טופס הסכמה בצורה דיגיטלית עם כל הפרטים הרלוונטיים של המטופל ושל הרופא, כך שיש תזרים עבודה של חתימות, ואז זה עובר לשלב הארכוב בבית החולים ובסופו של דבר נשלח גם עותק אל המטופל", הוא הסביר. קול סיכם ואמר כי בסופו של דבר היוזמה הזו ממוקדת בארבע נקודות. "מדובר במודלים חדשניים בשוק הרפואה בארץ, ואלו מודלים שלא היו קיימים פה לפני שנה. כל מרכז רפואי השקיע מעט משאבים במודל אחד בלבד, אבל הרוויח סל של מוצרים שניתן להטמיע בכל זמן ובכל מרכז. הדבר השלישי הוא הערך למטופלים עצמם שהוא חשב וללא חסם גיאוגרפי, והאחרון הוא הזמינות הגבוהה לשירותים באופן שמותאם לזמננו".

חבר מושבעים פדרלי מסן דייגו, ארה"ב, הפליל את מייסד חברת הקריפטו ביטקונקט (BitConnect) בכך שתכנן והוציא לפועל הונאת פונזי גלובלית, אשר בזכותה הרוויח יחד עם משתפי הפעולה שלו את סכום העתק 2.4 מיליארד דולר, כך בישר ביום ו' משרד המשפטים האמריקני.  כפי שדיווחנו, בספטמבר 2021 נתבע סאטיש קומבהאני – מייסד פלטפורמת הלוואות הקריפטו אונליין, שכבר חדלה מלפעול – בידי ה-SEC (הרשות האמריקנית לניירות ערך) על תפקידו בגיוס במרמה של סכום העתק מאלפי משקיעים קמעונאיים. בהמשך, גם גלן ארקרו, הביצועיסט הראשי של ביטקונקט, וגם קומבהאני הודו באשמה. בנובמבר האחרון, משרד המשפטים הודיע כי ימכור מטבעות קריפטוגרפיים בשווי 56 מיליון דולר, שנתפסו אצל ארקו. לא נמסר מה בכוונת המשרד לעשות עם הכסף והאם הוא יוחזר למשקיעים שהונו. הבטיח תשואות ענק למשקיעים קומבהאני, יליד הודו בן 36, הואשם במקור בהטעיית משקיעים לגבי "תוכנית הלוואות" של מטבעות קריפטוגרפיים, שכחלק ממנה הוא טען שהטכנולוגיה הקניינית שלו תביא תשואות ענק למשקיעים, על ידי מעקב אחרי שוק החליפין של מטבעות הקריפטו. הוא נמצא כעת אשם בקשירת קשר לביצוע הונאה, קשירת קשר לתמרן מחירי סחורות, עסק של שליחת כסף ללא רשות וקשירת קשר לביצוע הלבנת הון בינלאומית, עבירות שבגינן קומבהאני יכול להישלח לעד 70 שנות מאסר. "ביטקונקט פעלה במתכונת הונאת פונזי, משום ששילמה למשקיעים הראשוניים שלה בכסף ממשקיעים מאוחרים יותר", נכתב בהצהרה של משרד המשפטים לתקשורת. כפי שצוין בכתב האישום, קומבהאני טען לא פעם שהפרויקט מניב רווח בטוח, אך בפועל הנהלת החברה שמה את כל הרווחים בכיסה שלה. לטענת משרד המשפטים, על מנת לשטות במערכת, רווחי ההונאה הופצו והוחלפו באמצעות תיקים ומטבעות קריפטוגרפיים. לאחר כשנה של פעילותה, ב-2018, תוכנית ההלוואות של ביטקונקט נעצרה לפתע, כשהמשקיעים החלו מלינים והרגולטורים התחילו לסגור על ביטקונקט ולחקור אודותיה. לבסוף החברה נסגרה, אחרי שצפון קרוליינה וטקסס הוציאו צווים לעצירת פעילותה, משום היותה חברה לא רשומה. "הפשע, במיוחד פשעים המעורבים במטבעות דיגיטליים, ממשיך לחרוג מגבולות בינלאומיים", אמר עוזר התובע הכללי, קנת א. פוליט ג'וניור, מהמחלקה הפלילית של משרד המשפטים עקב הפרשה החמורה.

בניסיון להזריק מעט חיים לעסקי מוצרי הצריכה שלה, שנפגעו קשות בתחום הסמארטפונים בעקבות הסנקציות והחרמות האמריקניים, השיקה ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי בתערוכת הסלולר העולמית MWC שנפתחה היום בברצלונה שורה של מכשירים חדשים, בהם גם מתחרה לקינדל של אמזון. הקורא האלקטרוני MatePad כולל מסך בגודל 10.3 אינץ', ו-וואווי מתייחסת אליו כאל מוצר שימושי לסביבת העבודה. הוא תואם ל-M-Pencil, ולדברי החברה, כתיבה על ה-MatePad עם העט האלקטרוני מרגיש כמו כתיבה על נייר. עוד מאפשר המכשיר המרה של הערות בכתב יד לטקסט. מתחרה לקינדל של אמזון: MatePad של וואווי. צילום: וואווי וואווי השיקה גם את הדור החדש של מחשב הדגל שלה שנקרא MateBook X Pro, שהחברה רואה בו מתחרה ל-MacBook של אפל. עוד היא הציגה את  MateBook E, טאבלט עם מקלדת הניתנת להסרה. ענקית הטכנולוגיה הסינית גם חשפה את ה-Matestation X, מחשב All-in-One ומסך שעוצב גם הוא להתחרות ב-iMac של אפל. מוצרים אלה הושקו בעבר בסין, והחברה מביאה אותם כעת לשווקים בינלאומיים. וואווי מקווה לתת דחיפה לחטיבת המוצרים הצרכניים שלה שנפגעה מאוד מהסנקציות האמריקאיות, שניתקו את החברה הסינית מרכיבים וטכנולוגיות מרכזיים ופגעו קשות בעסקי הסמארטפונים שלה. אמנם, מוצרי הצריכה הם תחרותיים כתמיד, ורכישות רבות נעשות על בסיס המחיר, אבל על רקע הפגיעה המתמשכת במותג שלה, הצלחה עם המוצרים החדשים בקרב צרכנים בינלאומיים יכולה להיות קשה מאוד.

נציגים מ-103 ארגונים עלו היום (ב') על הבמה באולם האירועים East בתל אביב על מנת לקבל את תואר מצטייני המחשוב בגין פרויקטי IT שביצעו בשנה החולפת. האותות ניתנו להם במסגרת תחרות IT Awards של אנשים ומחשבים. אותם נציגים קיבלו את האותות ממנחי האירוע – פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה. תחרות מצטייני המחשוב התקיימה זו השנה ה-19 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת יותר מארבעה עשורי שנות פעילות בקהילת ה-IT. במהלך כל שנות התחרות הגישו ארגונים מובילים במשק יותר מ-7,000 פרויקטים. השנה, מספר הפרויקטים שהוגשו היה 673, והם התמודדו ב-11 קטגוריות. הארגונים שזכו קיבלו אותות הערכה על 205 פרויקטים שזכו. הפרויקטים שונים ומגוונים, ומגיעים ממגוון ארגונים – ממשלתיים, עיריות, כוחות הביטחון, מוסדות ממשלתיים, ארגונים מסחריים, בנקים, מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. לפניכם שמות הארגונים והפרויקטים שהם זכו באות בגינם. מנורה מבטחים החברה הוכתרה כ-"אלוף האלופים" בתחרות השנה, לאחר שזכתה בשורה של פרסים בשלל קטגוריות, בגין 31 (!) פרויקטים, ביניהם תמונת לקוח 360 בענן, ניהול לידים במערכת סיילספורס, מערכות פרמיה ותביעות אישיות, ופיתוח עצמי של 14 פרויקטים בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית. משרד הבריאות המשרד, שהוביל את המאבק בקורונה, קטף לא פחות מ-11 פרסים בקטגוריות שונות: פרויקט מחשוב המעבדות הרפואיות בבתי החולים; פרויקט לפיתוח מערכת שליטה ובקרה מבוססת נתוני זמן אמת; פורטל דיגומים לאומיים; פרויקט נחליאלי – ניהול החיסונים הלאומי; פרויקטים שזכו בקטגוריה של ניתוח נתונים ואנליטיקה – GIS במגפת הקורונה, ניטור וטיוב קורונה ומערכת תעופה לקליטת מידע בזמן אמת ממערכות תעופה לאומיות; הקמת מערכת לשמירה ולשיתוף של תוצאות בדיקות שנמצאו כתוצאה מהריצופים הגנטים; פרויקט ניטור שרשראות ההדבקה; הנפקת התו הירוק; ופרויקט מחשוב חיסוני הקורונה. שירותי בריאות כללית ארגון הבריאות השני במספר הפרסים שהוא זכה בהם בתחרות הוא שירותי בריאות כללית. קופת החולים זכתה באותות בגין 10 פרויקטים: פרויקט תקשורת רב ערוצית עם לקוחות הקופה; פיתוח מערכת לניהול תורים עם בוט שהוא נציג דיגיטלי חכם; העברת מתקן ה-DR מתל אביב למקום אחר במרכז הארץ; פיתוח מערכת לקבלת החלטות במתן הוראות לטיפול תרופתי; אפליקשב – אפליקציה המיועדת להורים ולמורים, לטובת קשר טוב יותר עם הרופאים המטפלים; פרויקט תשתית רובוטית מרכזית (RPA); תשתית דיגיטלית למדידה ארגונית לומדת; פרויקט חתימה מרכזית מאובטחת; פרויקט לפיתוח ולשיתוף קוד; והטמעת הרופא האישי – Tyto. בנק דיסקונט הבנק קטף פרסים בגין שמונה פרויקטים: פרויקט Board, שמאפשר לצפות בנתונים ובניתוחי מידע בצורה מהירה ונגישה; ניהול אינטראקציות נכנסות ויוצאות בבקאופיס; שלושה פרויקטים בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית – משכנתא דיגיטלית, ניידות עמדות עבודה ותשתית ענן היברידי; פרויקט להגנה מפני כופרה, פרויקט EBS ופרויקט סניף ללא נייר. UPS הסניף הישראלי של ענקית השילוח הבינלאומית קטף שישה פרסים: פלטפורמת מפעלים חכמים, פלטפורמה דיגיטלית למשלוחי יצוא, פרויקט "המייל האחרון", בניית מנגנון לאיתור הונאות בתהליכי סחר אלקטרוני, UPS Call Center Success Platform ופלטפורמת אבטחת מידע. קורנית דיגיטל הקבוצה קיבלה חמישה אותות: בגין פרויקט בניית אוטומציה, שמאפשרת סנכרון הזמנות בין החברות, ללא מעורבות אדם; אמזון 360 – פרויקט שמשקף להנהלת החברה את זמינות מכונות הייצור; פרויקט אוטומציה וחיזוי מגמות של צריכת חלקים, בחתכים שונים; גיבוי ייעודי ומאובטח מפני מתקפות סייבר; ופרויקט לשדרוג טכנולוגי בתחום הרישות האלחוטי בארגון, שכולל תשעה אתרים בעולם. בנק הפועלים הבנק זכה בארבעה פרסים: הקמת מערכת קש"ת, למיכון ואוטומציה של תהליכים, פרויקט חיבור למערכות ליבה, שמביא לשיפור המכירה וניהול מסעות הלקוח, פרויקט הפרדת אתרים וקיום האקתון לימודי-טכנולוגי בשם "מפצחים את הענן". מגדל חברה לביטוח מגדל זכתה בארבעה פרסים: על הטמעת פתרונות תקשורת וטלפוניה למוקדים בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה; פרויקט למערכת ניהול למידה ואפליקציה ארגונית, בקטגוריה של יצירת בידול תחרותי; על שדרוג מערך ה-SOC בקטגוריה של שו"ב; ועל שדרוג תשתיות ההגנה והתקשורת בקטגוריה של טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות. רשות האוכלוסין וההגירה גם הרשות זכתה בפרסים על ארבעה פרויקטים: מערכת לגיוס והשמה של עובדים זרים מהפיליפינים; הגשה אונליין של בקשה להיתר העסקת עובד זר בענף הסיעוד; מערכת זיהוי ביומטרי מול תעודת הזהות, לצורך מעבר אוטומטי במחסום קלנדיה; ופרויקט איתנומט להפקת רישיון שהייה בשירות עצמי לזרים. הפניקס חברת הביטוח זכתה בשלושה פרסים: פרויקט RPA בקטגוריית מפעלים חכמים, לצד שני פרויקטים בקטגוריית הטרנספורמציה הדיגיטלית – פרויקט מסעות לקוח ואפליקציית סמארט. הראל חברה לביטוח החברה זכתה בשלושה פרויקטים, מהם שניים בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית: אפליקציית הראל לחו"ל ופרויקט OCR. הפרויקט השלישי, בקטגוריית תשתיות ותקשורת, הוא לשדרוג הדטה סנטר שלה. מי מספר 1? צילום: BigStock עיריית ירושלים עיריית הבירה קטפה כמה פרסים: על פרויקט מחשוב לרווחה, הקמת מערכת תקשוב לאולמות המועצה ופרויקט שדרוג המוקד העירוני. צ'מפיון מוטורוס החברה זכתה בשלושה פרויקטים: פיתוח עצמי של מערכת ייעודית מקיפה לכלל צרכי הארגון, בדגש על חוויית הלקוח והרכב; הקמת מערך דיגיטל לניהול כלל הפעילויות במגרש הכנת כלי הרכב; ודיגיטציה של אולמות התצוגה. צה"ל צבא הגנה לישראל קיבל אותות על שני פרויקטים שביצע: האחד, פרויקט טלפוניה חכמה לכלואים בכלא הצבאי נווה צדק ומימוש טרנספורמציה דיגיטלית במערך האחזקה של צה"ל. AIG ישראל הסניף הישראלי של ענקית הביטוח זכה בשני פרויקטים: הראשון – ליצירת חתם אוטומטי לסוכני מכירות הנדרשים לחתום על הצהרת בריאות, והשני – שדרוג ליבת הרשת. הרצוג פוקס נאמן משרד עורכי הדין זכה בפרסים על פרויקט מעבר לאתר חדש ועל הטמעת טכנולוגיות לפתרון הדפסה מרכזי. האוניברסיטה הפתוחה המוסד האקדמי קיבל אותות על שני פרויקטים: מעיין – פרויקט BI לעולם הסטודנטים, ופרויקט לחיזוי ותעדוף לידים. לאומית שירותי בריאות קופת החולים קטפה שני פרסים: בקטגוריית בידול תחרותי, על פרויקט תמונת לקוח 360, ובקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, בגין פרויקט מנוע חוקה לקביעת זכאות לטיפולים. מכבי שירותי בריאות גם קופה זו זכתה בגין שני פרויקטים: האחד בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, על פיתוח אפליקציה למנהלי תחומי חיסונים, והשני הוא פרויקט רובוטיקה בשירות מכבי. משרד הרווחה המשרד פיתח מערכת לניהול יעיל של חקיקה, וזכה בפרס בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה. פרויקט נוסף שבו הוא זכה הוא מכלול, לפיתוח דשבורד רשויות, בקטגוריה של ניתוח נתונים. נטפים החברה זכתה בשני פרויקטים: פרויקט RPA בקטגוריה של מפעלים חכמים ופרויקט מודרניזציה בקטגוריית ניתוח הנתונים. נתיבי איילון החברה זכתה בפרס על פרויקט להקמת תשתית ארצית לניהול מאגרי ביג דטה ובפרס נוסף על הטמעת מערכת ERP. סמלת החברה זכתה בפרסים על פרויקט בקטגוריה של חדשנות בענן – מערכת מתממשקים לניהול פרויקטים בעולמות פיתוח תשתיות הכבישים, הרכבות ושדות תעופה, וכן דיגיטציה במשאבי אנוש בקטגוריית הטרנספורמציה הדיגיטלית. עיריית רעננה העירייה של פנינת השרון קטפה שני פרסים: בקטגוריה של תשתיות ותקשורת, בגין פרויקט גיבוי ושרידות תקשורת עירונית, ובקטגוריה של חדשנות במעבר לענן, בשל פרויקט העברת הנתונים לענן. קבוצת שיכון ובינוי הקבוצה זכתה באותות בשני פרויקטים: בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, על הקמת מערכת מחשוב בתחנת הכוח ברמת חובב, ופרויקט ניהול לידים וניהול מגה פרויקטים בזרוע האנרגיה שלה. קופת חולים מאוחדת גם קופת החולים זכתה בשני פרסים: האחד על פרויקט ביקור דיגיטלי בעזרת מערכת Tyto והשני הוא מערכת דנטלית רפואית. רשות התקשוב הממשלתי הרשות קטפה שני פרסים: הראשון, על הקמת שדרת המידע הממשלתי, שהיא רשת מאובטחת לשיתוף מידע בין משרדי הממשלה, ארגונים ציבוריים וגופים מוסדיים. השני ניתן לה עקב פרויקט שבו סטודנטים מתמודדים עם בעיות שעלו מתוך צרכי משרדי הממשלה ומציעים פתרונות. שיכון ובינוי סולל בונה החברה זכתה בשני פרסים: הראשון, בשל פרויקט להקמת מערכת וידיאו לניהול המלאי במפעל לייצור קורות בטון. הפרויקט השני הוא לפיתוח והקמת פורטל המכרזים של סולל בונה, שתרם להתייעלות והניב חיסכון כספי בחברה. נגה ניהול מערכת החשמל החברה זכתה בפרס על הקמת מערך טכנולוגיות ומחשוב מורכב ביותר, שהקמתו הייתה מגה פרויקט מסווג. הוא כלל הקמה של כמה מרכזי מחשוב, כמה אתרי משתמשים ברחבי הארץ, מגוון רחב של מערכות הגנת סייבר ואבטחת מידע מתקדמות, מכלול שירותים משולבים למערכות תפעול מבצעיות, OT, מערכות ביטחון וחירום, מערכות תומכות תפעול, מערכות ארגוניות ומנהלתיות. ברכות לזוכים. צילום: BigStock בנק ישראל הבנק זכה בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית לצורך התמודדות עם הקורונה. הפרויקט כלל כמה תתי- פרויקטים, שיחד סיפקו מענה קריטי לרציפות פעילות הבנק, כמו גם הנגשת מידע איכותי בזמן אמת. מעבדות ים המלח (אהבה) החברה זכתה בפרויקט בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית. הפרויקט הוגדר כ-"פרויקט מנכ"ל", מאחר שדווקא בתקופה מהקשות בתולדות החברה, הוא בחר ללכת על השקעה בטרנספורמציה דיגיטלית ושיפור תהליכים. ברינקס ישראל החברה זכתה בפרס על בניית מערכת לקליטה אוטומטית של מזומנים. ICL החברה, מקבוצת כיל, זכתה בפרס על פיתוח אפליקציה עסקית שמנגישה למנהלים בארגון את כל המידע הדרוש להם. פרוקסמטי החברה הקימה פתרון מבוסס תוכנת כשירות (SaaS) על גבי פלטפורמת הענן של AWS, וזכתה באות בגינו. סקייבוקס גם היא זכתה בפרס על פרויקט להקמת סביבת SaaS על גבי AWS, בקטגוריה של חדשנות בענן. ווטירו החברה הקימה סביבות ענן בתצורת Multi-Tenancy, על מנת לאפשר ללקוחות החברה פלטפורמה מנוהלת, מאובטחת ועם SLA גבוה. אבן קיסר הפרויקט שבעטיו החברה קיבלה את האות, במסגרת קטגוריית ניתוח נתונים וביג דטה, הוא הקמת פלטפורמה לניתוח נתונים, שבוצעה בשיתוף נס. אוניברסיטת חיפה האוניברסיטה הצפונית ערכה פרויקט RPA בקמפוס שלה, וזכתה בפרס בקטגוריה של יצירת בידול תחרותי. אוריין לוגיסטיקה והפצה החברה זכתה בפרויקט לשדרוג תשתיות שרתי האחסון ו-וירטואליזציה, בקטגוריה של יצירת בידול תחרותי. אורמת מערכות הפרס ניתן לחברה הוותיקה על פרויקט הטמעת מערכת בקרת גישה לרשת גלובלית ב-28 תחנות כוח. אלביט החברה הביטחונית זכתה בפרס על פיתוח מערכת שיוצרת אמת ארגונית אחת וחיבור שלה למערכות הליבה – בקטגוריית חדשנות במערכות הליבה. אסותא מרכזים רפואיים רשת המרכזים הרפואיים זכתה בפרס על פרויקט אסותא דוק – פיתוח אפליקציה לרופאי הארגון, בקטגוריה של טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות. בזק בינלאומי האות ניתן לחברה בקטגוריית חדשנות במעבר לענן, על פרויקט שליטה ובקרה מתקדמים בענן, שאותו היא ערכה על גבי הפלטפורמה של AWS. ביטוח חקלאי החברה הקימה ארכיון דיגיטלי ומערכות לניהול תהליכי סליקה וזכתה בפרס בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה. מיטב דש בית ההשקעות פיתח מערכת למניעת הלבנת הון וזכה בפרס בקטגוריה של ניתוח נתונים וביג דטה. בנק הדואר הבנק זכה באות הצטיינות בשל פרויקט להעברת מערך המחשוב שלו לקריית הדואר במודיעין. האות ניתן לו במסגרת קטגוריית תשתיות תקשורת. בנק יהב את האות, שניתן לו על פרויקט המשכיות עסקית לשם בניית מערך גיבוי והגנה מפני פריצות, קיבל הבנק במסגרת קטגוריית מערכות שליטה ובקרה. מערך הדיגיטל הלאומי המערך זכה באות בגין הפרויקט הלאומי ללמידה מרחוק, קמפוס IL, והוא קיבל אותו בקטגוריית פרויקטים מצטיינים בחינוך. המרכז הרפואי הדסה בית החולים הירושלמי זכה בפרס על ביצוע שדרוג והחלפת מערכות הליבה, בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה. המרכז הרפואי שיבא הפרס ניתן לבית החולים בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, על פיתוח אפליקציה חדשה לשיפור השירות ללקוחות – שיבא בלחיצת כפתור. משרד הבינוי והשיכון המשרד זכה בפרס על מערכת לניהול פרויקטים של התחדשות עירונית, במסגרת הקטגוריה של יצירת בידול תחרותי. משרד החינוך הפרס ניתן למשרד על פיתוח מערכת גפן – גמישות פדגוגית ניהולית, בקטגוריה של פרויקטי קורונה. משרד הכלכלה המשרד ערך פרויקט למתן פתרונות BI על פי יחידות תוצר מתוך חבילות עבודה מוגדרות מראש. הוא זכה בפרס במסגרת הקטגוריה של ניתוח נתונים. משרד הפנים אנשי ה-IT במשרד קיבלו את פרס ההצטיינות על פיתוח עצמי של מערכת רותם, שמטפלת בהודעות לרשויות ולגופים. הוא ניתן במסגרת קטגוריית הטרנספורמציה הדיגיטלית. משרד התקשורת המשרד זכה בפרס על פיתוח מערכת לפניות הציבור בקטגוריה של חדשנות במעבר לענן. נתיבי ישראל זכתה בפרס על הקמת מערכת לטיפול במפגעי דרך על בסיס מידע. עיריית מודיעין-מכבים-רעות העיריה זכתה בגין פרויקט להקמת דשבורד שמציג נתוני מזג אוויר עירוני בזמן אמת – בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה. עיריית נתניה פרס ניתן לעירייה זו בקטגוריה של פרויקט שו"ב, לאחר שביצעה פרויקט ניהול ציות במערכות המידע. עיריית תל אביב-יפו העירייה זכתה בפרס בשל פרויקט בפיתוח עצמי להקמת שרת תשלומים חדש, בקטגוריה של חדשנות בענן. עמידר חברת השיכון הממשלתית קיבלה פרס על הקמת מערכת לניהול תיקי משתכנים ונכסים, בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה. פזגז חברת הגז הקימה פלטפורמת ניהול, מבוססת סיילפורס, וזכתה באות בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה. פלסאון עוד בקטגוריה זו – פלסאון זכתה בה בגין פרויקט ליישום במפעל של מערכת ERP מבית נטסוויט. קאנומד תעשיות קנאביס החברה זכתה בפרס על הקמת שירות אונליין למטופלי קנאביס, להנגשת קנאביס רפואי למטופלים ולאימות של הרוקחים, באמצעות חיבור בין המטופלים לבית המרקחת. קבוצת מדיסון פארמה הקבוצה קיבלה את האות בשל פרויקט להטמעת מערכת ליבה לניהול כל תהליכי הפארמה שלה בישראל ובחו"ל. קבוצת מקאן החברה ביצעה פרויקט טרנספורמציה אפליקטיבית לענן וזכתה בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה. מכון התקנים המכון זכה בפרס על פרויקט לניהול מערך הזמנות הבדיקה של מכון התקנים. הוא משלב קליטת המוצר במחסן, ופועל לניהול כל התהליכים באופן אוטומטי. ממר"ם היחידה הצבאית זכתה בקטגוריה של מפעלים חכמים, בפרויקט שילוב אוטומציה רובוטית כחלק מכוח העבודה, שמחליף תהליכים ידניים חזרתיים. סמינר הקיבוצים המכללה זכתה בפרס על פרויקט לשדרוג עמדות המרצה וכ-100 כיתות היברידיות, מבוססות מצלמות ומיקרופונים, עם אפס תקלות וניהול מרכזי אחוד. רכבת ישראל הארגון קיבל את האות לאחר ששדרג את מערך הגיבוי לדיסק ובנה עמידות מפני איומי סייבר. רשות החדשנות הרשות זכתה בפרס על פרויקט קונסולידציה של מערכות הליבה ואיחוד תהליכים במערכת אינטגרטיבית אחת. רשת מלונות פתאל הפרס ניתן לרשת המלונות על פיתוח yala – אפליקציה שמעדכנת על המבצעים של הרגע האחרון במלונות. השתתף בהכנת

פרויקט Digital sales 360 לשיפור תהליכי השירות והמכירה הדיגיטליים יצא לדרך בבנק הפועלים לפני כשנתיים וכבר בחודשים האחרונים מאפשר לשדרג באופן משמעותי את חוויית הלקוח. במסגרת הפרויקט הוטמעה מערכת ענן, המבוססת על המוצר Acoustic campaign ואשר מסייעת לבנק להפעיל יכולות וכלים מתקדמים בניהול מסע הלקוח בכלל הערוצים, לטובת השלמת המכירה, בהתאם לצורכי הלקוח והעדפותיו ובערוצי הקשר המועדפים עליו בכל עת. הפתרון, כפי שהוטמע בשיתוף עם חברת Be2See (מקבוצת אמת מיחשוב), זכה לאחרונה כפרויקט מצטיין בפרס IT AWARDS מטעם מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים בקטגוריית יצירת בידול והשגת יתרון תחרותי לשנת 2022. הפתרון מאפשר לנהל את מסע הלקוח הדיגיטלי באמצעות ניהול מסרים מותאמים אישית ללקוח בכל נקודת מגע דיגיטלית ואנושית, במטרה לשקף ללקוח חוויה רציפה בתהליך העסקי, אשר לעיתים יכולה להתחיל בערוץ דיגיטלי ולהסתיים בערוץ אנושי ולהיפך, כשעבור כל לקוח מתנהלת חוויה שונה של מסרים בהתאם להעדפותיו ולצרכיו. המוטיבציה ליישום הפתרון מונעת בראש ובראשונה מהצורך לשדרג את יכולות הבנק ליזום מול לקוחותיו בדיגיטל בהתאם לצורך של הלקוח הספציפי, ולפנות ללקוח שיש לו צורך מסוים ולא להטרידו במסרים שלא לצורך. בנוסף, הדגש הוא על ניהול תקשורת עם הלקוח מתוך ראייה מתכללת במגוון ערוצי השירות של הבנק ולהקשיב ללקוח ולאופן שבו הוא מגיב לכל אחד מהמסרים, ולבסוף לקבל החלטות המותאמות ללקוח הספציפי ובזמן אמת. במסגרת הפרויקט ותהליך ההטמעה חוצה הארגון, ניתן מענה לאתגרים מרובים בנושאי יישום פתרון ענן בארגון פיננסי, לרבות רגולציה, אבטחה, שמירה על המידע באופן המיטבי וניהול כלל הממשקים אשר נדרשו למימוש. ממשקים חוצי ארגון שיושמו על מנת לאפשר מסע לקוח רציף בין ערוצים, מסעות אשר ניזונים ממידע אנליטי רחב תוך סנכרון נתוני אונליין ואופליין, משלב תקשורת אישית ומותאמת ללקוח באפליקציות הבנק השונות, באימייל, בהודעות כתובות בסמס, במובייל באתר וכן מול בנקאי בעת הצורך בהתאם לשלבי ההתקדמות במסע הלקוח. ערן יהלום, מנהל חדר מבצעים, יחידת ה-Data Driven Marketing במטה החטיבה הקמעונאית: "בתקופה זו, הלקוחות שלנו מצפים מאיתנו ליוזמה במישור הדיגיטלי לצד פרואקטיביות אנושית, ולהנגיש להם את המוצרים שלנו בהתאם לצרכים הספציפיים שלהם, בזמן ובמקום הנכון. אנו עושים זאת באמצעות מערכת  Digital sales 360 ומייצרים ערך משמעותי ללקוח באמצעות יישום של מסעות לקוח פרסונליים, תוך התאמת המוצרים ודרכי ההתקשרות ומתוך מחשבה של מענה לצרכים ולהעדפות של הלקוח. דיוק בחיזוי צורכי הלקוח מאפשר לנו לשפר את שביעות רצונו וכתוצאה מכך גם את העסקים". רונן יוכפז, מנהל אגף פיתוח, חטיבת הטכנולוגיה: "בפרויקט מורכב זה, בנק הפועלים יישם מדיניות של יצירת תשתית טכנולוגית רחבה, המחברת את תהליכי המכירה והשיווק למערכות הליבה בבנק, מערכי המידע, ערוצי הדיגיטל והסניפים, לכדי מערכת מנוהלת אחת לניהול מסעות לקוח משולבים ופרסונליים. בנק הפועלים עושה מאמצים לפגוש את לקוחותיו בסביבה הטבעית שלהם, לנוחותם ולהגברת שביעות רצונם מהשירות. זה משתקף בפרויקט במסרים באפליקציות ובאתרים ללקוחות הדיגיטליים, ובמסרים והפנייה למוקדים המאוישים ללקוחות הפחות דיגיטליים. החיבור הטכנולוגי של ערוצי הדיגיטל והאופליין, עמידה בנוהלי אבטחת מידע בבנק ובענן, תוך הקפדה ושמירה על הערך העסקי בכל שלב, היוו אתגרים בדרך לפתרון טכנולוגי המשפר את חוויית הלקוח והמדדים העסקיים של הבנק". ארז שני, מנהל טכנולוגי של מכירות ושיווק, חטיבת הטכנולוגיה: "החל משלב ייזום הפרויקט, שמנו דגש על עבודה הדוקה בין הפיתוח הטכנולוגי לצד העסקי, תוך מעורבות משותפת וירידה לפרטים בדרישות וביישום. השילוב אפשר יישום תשתיתי נרחב ביכולותיו, המאפשר ליחידות העסקיות להפיק ערך מירבי, ושדרוג תהליכי השיווק והמכירה הקיימים. הבנו מהיום הראשון לפרויקט שהטכנולוגיה והיחידות העסקיות חייבים לעבוד יחד באופן הדוק ושנידרש למצוא פתרונות יצירתיים בהינתן המורכבות של היישום הנדרש בארגון פיננסי. שיתוף הפעולה ההדוק בין הפיתוח הטכנולוגי לשותפים מ Be2See, תרם לצליחת האתגרים הטכנולוגיים, והתוצאות כבר ניכרות, במסעות הלקוח החדשים" ליז בורנשטיין, Be2see: "כחברה מתמחה אשר הובילה עשרות פרויקטי Marketing Automation בשנים האחרונות, אציין שהפרויקט בבנק הפועלים הינו פרויקט ייחודי ולא סטנדרטי, ומתחילת הדרך הבנו שרמת המורכבות הנדרשת ליישום בבנק לא דומה לפרויקטים קודמים שנעשו בתחום. עם זאת, פגשנו בשותפים שלא רק מאמינים, אלא גם הוכיחו בדרכם שהכל אפשרי. אנחנו גאים בצוות ובשותפים שלנו בבנק למסע המשותף אשר בהובלת חטיבת הטכנולוגיה הצליח לספק מענה יישומי וטכנולוגי מדויק לצרכים העסקיים".

שירה לב עמי נבחרה לתפקיד ראשת מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה. על כך החליטה ועד האיתור בראשות מנכל המשרד, ד"ר רון מלכא, ואושרה על ידי שרת הכלכלה, ארנה ברביאי. כפי שפורסם באנשים ומחשבים, לב עמי הייתה בין שני המועמדים שהגיעו לקו הגמר במיונים של ועדת האיתור. המועמד השני היה רביד שמואלי, מנמ"ר רמ"י. לב עמי, בעלת תואר שני במינהל עסקים, במשפטים ובמדעי המדינה, היא בעלת ניסיון של יותר מעשור בתפקידי ניהול בכירים, המשלבים טרנספורמציה דיגיטלית עם יישום חדשנות טכנולוגית, ומכהנת משנת 2019 כסמנכ"לית משותפת לחדשנות דיגיטלית ודאטה בג'וינט וכדירקטורית בחברת הביטוח דייוויד שילד. קודם לכן כיהנה כסמנכ"לית מערכות מידע ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות. המינוי מותנה באישור הממשלה "למערך הדיגיטל הלאומי חשיבות אסטרטגית בקידום הממשלה לעתיד דיגיטלי ולחדשנות, להתייעלות השירותים לאזרח ולהפחתת הבירוקרטיה", אמרה שרת הכלכלה ברביבאי. "אני שמחה על האמון של השרה ושל ועדת האיתור, ועל ההזדמנות להוביל קפיצת מדרגה לאומית בשירותים הדיגיטליים של ממשלת ישראל", אומרת לב עמי. "הכלים הדיגיטליים ומינוף דטה מאפשרים לשים את לקוחות הממשלה במרכז, לצמצם פערים ולקדם את המשק הישראלי לצמיחה, תוך חיזוק שיתופי הפעולה בין משרדי הממשלה והרשויות השונות. אני מתרגשת לעבוד יחד עם האנשים המצוינים של מערך הדיגיטל למימוש החזון". מערך הדיגיטל הלאומי הועבר למשרד הכלכלה עם הקמת הממשלה הנוכחית במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. המערך יהיה אחראי על רשות התקשוב ועל "ישראל דיגיטלית". כפי שפורסם באנשים ומחשבים, שחר ברכה, המכהן כראש רשות התקשוב הממשלתי, התפטר מתפקידו לאחר שהבין כי לא נמנה עם המועמדים שהוועדה תמליץ עליהם.  

"השוק הישראלי הוא זירה מאוד פתוחה לחדשנות ולקדמה טכנולוגית", מכריז בשיחה מיוחדת מסיאול אהד אלחטיב, סמנכ"ל המכירות והשיווק הגלובלי של Ericsson LG Enterprise, "ובעולם העסקי, בעיקר בתחום התקשורת, חדשנות היא הדרך לשרוד". "ישראל ובזק בינלאומי הן אחת מ-60 המדינות שבהן פועל התאגיד הגלובלי",  מספר אלחטיב. "אריקסון-LG רואה בפעילות בישראל יעד משמעותי – בין היתר, בשל הגישה הפתוחה לחידושים טכנולוגיים. חדשנות היא המודל שאליו אנחנו שואפים, אבל חשוב להבין שלא מדובר בחדשנות לשם החדשנות. אנחנו פועלים מתוך הבנה לעומק של צורכי הלקוחות ואמונה שהחדשנות תאפשר להציע את הצרכים והדרישות המקצועיים שלהם. והמקום הזה, שבו פתרונות חדשניים פוגשים בצורכי לקוח, זה המקום ששיתוף הפעולה עם בזק בינלאומי מגיע למיצוי אופטימילי". טרנספורמציה דיגיטלית בעולם המלונאות פיתוח המרכזייה החכמה לטובת ענף התיירות הוא אחד משורה ארוכה של חידושים בעולם הטלפוניה שאריקסון-LG עוסקת בקידומם. "הטלפוניה הוא תחום שלא מפסיק להתפתח ולהגיע לעולמות תוכן חדשים", מסביר אלחטיב, "הטלפוניה מהזן הישן עוברת טרנספורמציה דיגיטלית ומשמשת כיום להרבה יותר מאשר רק תקשורת מילולית בין אנשים. העבודה שלנו היא להמציא את עצמנו מחדש, לספק שירותים ואפליקציות שמשלבים תקשורת עם אנליזה, מידע עסקי, בינה מלאכותית. ארגונים שיידעו לשלב טכנולוגיית תקשורת מרובדת בעבודה השוטפת יזכו להתפתח בעתיד". לאחרונה השלימו שתי החברות פיתוח חדשני של מרכזיות חכמות, המיועדות להיכנס לשימוש ברשתות המלון הגדולות בישראל. רון גלב, סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק בינלאומי, מציין, כי "המהלך הזה הוא עדות לפוטנציאל העצום שנובע מהעבודה המשותפת עם אריקסון-LG. פיתחנו אקו-סיסטם שלם למגזר המלונאי, שמשלב אינטגרציה של מגוון רחב של אפשרויות תקשורת עדכניות יותר, כגון  וואטסאפ או מסנג'ר, טלגרם, סמס וכדומה. החדשנות ופיתוח המוצר המוצלח הובילו לכך, שמערכות של אריקסון-LG הוטמעו על ידי בזק בינלאומי בכל רשתות בתי המלון המובילות בישראל". 30 שנות שותפות זהב שיתוף הפעולה עם בזק בינלאומי, המוגדרת כ"שותף זהב" של אריקסון-LG, נמשך מזה כשלושה עשורים וחולש על שורה של תחומים. "הגישה של בזק בינלאומי מתכתבת עם האופן שבו אנחנו רואים את העשייה", מסביר אלחטיב. "האנשים בבזק בינלאומי נמצאים בחיפוש מתמיד אחר פתרונות חדשניים לצורכי הלקוחות. הם מייצרים אתגרים באופן חסר פחד, ולעיתים אפילו אגרסיבי, במובן החיובי של המילה, דוחפים אותנו למצות את היכולות הטכנולוגיות ולדחוק אותנו לקצה כדי להגיע לתוצאה מקסימלית. הגישה הזו מהווה אלמנט מפתח, שמסייע לבזק בינלאומי להתרחב ולשמר את מעמדה כגורם מוביל בשוק התקשורת בישראל". תחום נוסף שבו אלחטיב רואה תמורות לקראת העתיד הוא נושא של אינטגרציה סלולרית. "הסלולר כיום הוא כלי התקשורת שמהווה ברירת המחדל כמעט של כל אחד, ומה שבעבר היה נכון רק במישור האישי נכנס גם לפעילות העסקית. אנחנו באריקסון-LG נערכנו למגמה הזו בעזרת טכנולוגיית WebRTC (תקשורת בזמן אמת ברשת באמצעות הדפדפן, ללא צורך בשרת מתווך). יש לנו כיום אפשרויות להטמיע את הטכנולוגיה הסלולרית לתוך האקו-סיסטם הארגוני וזה גורם משנה משחק בחוויית המשתמש, שמבדל אותנו מכל גורם אחר בשוק התקשורת". השפעות הקורונה יישארו כאן "השינויים באופי העבודה דורשים טכנולוגיית תקשורת זמינה, אמינה ובטוחה, ולא מעט ארגונים נשארו מאחור עם טכנולוגיה שעבר זמנה. המעבר לפתרונות מתקדמים ב-IP או בענן היה עניין מתבקש, כדי לאפשר שינויים בממשקי העבודה. אבל, וזו נקודה שחשוב להדגיש, לא מדובר בטכנולוגיות חדשות. מדובר ביכולות שקיימות כבר יותר מעשור, רק שעד לקורונה קצב האימוץ שלהן היה איטי. מדובר בתהליך אבולוציוני שעבר האצה בגלל המגיפה. אנשים יאמצו את מודל העבודה ההיברידי, ואני רואה בזה סממן לשינוי חיובי לאופי העבודה בעתיד". רון גלב מוסיף גם, כי "השותפות הצמודה עם Ericsson LG בתחום ה-Collaboration מוכיחה את עצמה ברמה היומית, החל בזכיות בפרויקטים בארגוני ענק, לצד גידול במרכזיות הענן הנמכרות עם בנקי דקות ועד לפתרונות של עבודה מהבית על גבי רשת ה-IP, כך שהעבודה עם Ericsson LG  בעתיד נראית מבטיחה מתמיד".   מימין: רון גלב, סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק בינלאומי, אהד אלחטיב, סמנכ"ל המכירות והשיווק הגלובלי של אריקסון-LG