בזק הודיעה היום לבורסה לניירות ערך, כי התוכנית ש"במסגרתה הייתה אמורה הפעילות הפרטית של בזק בינלאומי להתמזג עם ולתוך יס (yes), ופעילות ה-ICT של בזק בינלאומי להתפצל לחברה חדשה בבעלותה המלאה של החברה" – בוטלה. בהודעה נכתב, כי "ביום 16.3.2022 החליט דירקטוריון החברה, בהמשך להחלטות שהתקבלו באותו יום בדירקטוריוני החברות הבנות, לאשר את ביטול תוכנית המיזוג/פיצול, ולאשר מתווה חלופי שתוכנית לביצועו תוצג תוך 60 יום לדירקטוריוני החברות הבנות, לפיו תצומצם פעילות ה-ISP של בזק בינלאומי במגזר הפרטי בעקבות ביטול ההפרדה בין שירות תשתית רחבת-פס לבין שירות גישה לאינטרנט (ISP), ותוקם פעילות ISP ב-יס לצורך מכירת חבילות "טריפל" ללקוחות, תוך שאיפה להשיג, ככל הניתן, את התכליות האסטרטגיות, העסקיות והכלכליות שעמדו בבסיס ההחלטה על קידום השינוי המבני. לפי מתווה חלופי זה, תושגנה התכליות העסקיות שהיו בבסיס תוכנית הפיצול/מיזוג, שכן יס צפויה להפוך לזרוע מכירת "טריפל", המשלב סיבים וטלוויזיה, ובסוף המהלך בזק בינלאומי תהפוך לחברת ICT ממוקדת צמיחה. כמו כן, במתווה חלופי זה טמון פוטנציאל לצמצום משמעותי בהוצאות ובהשקעות בזק בינלאומי בתחום ה-ISP במקביל לצמצום מואץ בפעילות זו. אין ביכולת החברה והחברות הבנות להעריך, בשלב זה, האם יתקיימו כל התנאים הנדרשים לביצוע המתווה החלופי, ובאיזה מועד יתקיימו, ככל שיתקיימו, ובהתאמה אין ודאות כי המתווה החילופי יתממש באופן המתואר לעיל או בכלל". בכך השיג הוועד של אלפא (פלאפון ובזק בינלאומי) את מה שנאבק עליו במשך חדשים ארוכים. יחיאל שמן, יו"ר ועד אלפא מסר במכתב לעובדים בעקבות ההודעה לבורסה, כי "המשמעות היא שחברת בזק בינלאומי נשארת חברה עצמאית עם השארת כל הנכסים והרישיונות בחברה… נעדכן שבימים אלו אנו מנהלים מו״מ על תנאי העבודה לשנים הבאות לעובדי פלאפון ובזק בינלאומי, בתקווה שבקרוב, במיוחד לאור הדיווח הבורסאי האחרון, נוכל גם לבשר לכם על הסכם קיבוצי חדש… הקמנו את ועד עובדי אלפא כנציגות מאוחדת ועוצמתית ובכוחנו לשמור ולהגן על העובדים מול כל שינוי או תכנית של ההנהלה גם בעתיד! שוק התקשורת רותח, ובעת הקרובה אנחנו עוד נהיה עדים לשינויים תכופים ומהפכות, ביחוד בחברות קבוצת בזק. לפיכך, לא משנה איזו תכנית חדשה תונח על שולחן הדירקטוריון, ועד עובדי אלפא יהיה כאן תמיד ויעמוד איתן להבטיח את האינטרס של עובדי פלאפון ובזק בינלאומי בכל שינוי".

הסייבר ממשיך לתפוס את הכותרות הראשיות, והוא עבר מזמן ממדורי המחשבים והטכנולוגיה אל הפרונט של אמצעי התקשורת השונים. באחרונה, נושא הסייבר ההתקפי עלה לראש סדר היום בעקבות מה שמכנים "פרשת פגסוס", או "פרשת כלכליסט", על רקע התחקיר שפורסם בעיתון, שלפיו המשטרה מבצעת מעקב אחרי אזרחים מסוימים עם התוכנה של NSO ללא צווים שיפוטיים, מסקנות צוות הבדיקה של משרד המשפטים, שהפריכו זאת, והתביעה של החברה נגד העיתון. בצמוד לזה החל שיח מאוד פורה בנושא של גיוון כוח האדם המשרת ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל ומתן הזדמנות שווה ללוחמים מיחידות קרביות, שלא מתגייסים ל-8200 ודומותיה. על כך ועל נושאים נוספים שוחחתי בפודקאסט אנשים ומחשבים עם דורון אמיר, מנכ"ל סייטאקה (Cytaka), שמובילה את המיזם "הטובים לסייבר". עורך: אורי אלון. נתחיל עם פרשת פגסוס, בהקשר הרחב שלה, מה התובנות שלך והאם הפרטיות שלנו נעלמה לחלוטין? "אפתיע אותך ואומר תחילה שאני מברך על חשיפת הפרשה, מבלי להיכנס כרגע לדיון האם היא נכונה או לא. עד עכשיו הציבור התייחס לנושא של הפרטיות בשוויון נפש, אף על פי שכבר ב-2013 דיברתי על כך בכנס שלכם והראיתי שיש כלים שמאפשרים האזנות לטלפונים. עכשיו, כשזה הגיע לכותרות, מתחילים לעשות את הדבר הנכון: לדבר על נהלים ופרוטוקולים מדויקים, שיגדירו מי ומתי צריך להשתמש בכלים כמו של NSO". יש הבדל בין העובדה שאנחנו מפעילים יישומים שידוע שהם מאפשרים חדירה לפרטיות לבין חדירה ללא ידיעתנו. "התוכנות שהותקנו הן לא הנושא החשוב. הבעיה המרכזית היא שלתוכנות מסוג זה שהפרסומים דיברו עליהם יש יכולת הסוואה, ויכולת מחיקת כל המעקב והפעילות שהן עשו. לזה הציבור לא מודע, וכאן הבעיה". אם כך, האזרח עומד חסר אונים והפרטיות שלו נעלמה. "אני מבקש לתקן אותך: אל תטיל את האחריות על המשתמש. המשתמש זכאי להגנה טוטלית גם אם הוא לוחץ על קישור שמאפשר חדירה לפרטיות שלו. זה חלק מהחבילה שהוא צריך לקבל בטלפון הנייד שלו. הוא לא אמור להבין בזה ולא לדעת בכלל. בהקשר של תוכנות כמו פגסוס, כפי שאמרתי – יש להן יכולת למחוק את כל מסלול הפעילות שלהן. יש ספק גדול אם אי פעם נדע באמת האם היו חדירות לטלפונים של אנשים שעליהם דובר. לכן, אני טוען שצריך לכתוב, ואולי גם חקיקה שתגדיר פרוטוקולים ברורים ומדויקים, שמגדירים מתי מותר להשתמש בתוכנות כאלה ובעיקר למי. לא יעלה על הדעת שהן יהיו בידי אנשים שלא הוכשרו להפעיל אותן ואין כל נהלים שמגדירים את השימוש בהן – שבארגונים ביטחוניים הם קיימים. מפכ"ל המשטרה צריך ללכת למשרד האוצר, לדפוק על השולחן ולבקש תקציבים כדי לגייס אנשים לאותה יחידה שיש לה את התוכנות האלה, כדי שהיא תהיה ברמה של יחידות כמו 8200 – הן מבחינת המיומנויות והן מבחינת התגמול הכספי. כלים כמו פגסוס הם בעלי השפעה שאני משווה אותה ליכולת גרעינית, ובהתאם לכך צריכה להיות ההתייחסות". האם המדינה צריכה להתערב ולשים גבולות לחברה כמו NSO? "המחוקקים צריכים להסדיר את השימוש בה מחר בבוקר, ללא קשר למי שפיתח אותה. אם תתחיל לשים גבולות למי שמייצר, תהרוס תעשייה שלמה, שמייצרת כלים שיש להם ביקוש. יכול להיות שצריך לשים אצלם נציג של הממשלה, שיפקח על התהליך, אבל זה די בעייתי וצריך להיזהר. צריך להבין שהם מייצרים כלים כדי להיאבק באנשים רעים". הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. צילום: דובר צה"ל מה הייתה השפעת נאום הרמטכ"ל על "הטובים לקרבי", בעקבות שלט החוצות על המיזם שלך, "הטובים לסייבר?" "אומרים שהדרך לגהנום רצופה כוונות טובות. בסך הכול, המיזם מתקדם יפה מאוד. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לכל מי שמעוניין, כולל בוגרי יחידות קרביות, להצטרף לעולם הסייבר. בתוך התחרות (שנערכת במסגרת המיזם, כמשחק – י"ק) יש אתגרים שנכתבו על יד מקצועני סייבר. המשתתפים צריכים להיות בעלי יכולת למידה עצמית, המערכת שלנו מכוונת אותם איך ללמוד ומה. ברור שלא כולם אלופי עולם. קח, לדוגמה, את ענף הקראטה. אז יש לנו אלוף עולם, אבל זה אחרי שנים של אימון. מהצד השני, הענף הזה פתוח לכולם, שבאים להתאמן וללמוד – וככה מצליחים. באותה המידה, יכול לבוא למיזם שלנו צעיר עם יכולת למידה ולהתקדם בעזרתנו. המטרה שלנו היא לשלב אנשי תוכנה ולהסב אותם לסייבר, כל אחד לפי כישוריו, שנבחנים באמצעות המשחק".

גוגל תשיק בקרוב עדכונים לאפליקציית Google Home, הן ב-iOS והן באנדרואיד. לדברי הענקית ממאונטיין וויו, היישום עתיד להשתנות מאוד, בעיקר בזכות עיצוב מחודש למסך הבית שלו, שתוכנן במיוחד כדי להקל על שליטה מהירה במכשירי הביתיים המחוברים של שהמשתמש. תפקידה של אפליקציית Home מבית גוגל, כזכור, הוא לאפשר למשתמשי בעלי בית חכם מלא, או לכאלו שיש להם מכשירים מחוברים בודדים בבתיהם – וכמובן בדגש על הרמקולים והמצלמות Google Home/Nest של גוגל עצמה, דרכם ניתן להפעיל את העוזר הקולי Google Assistant – לשלוט במכשור המחובר. גוגל תשיק בקרוב עדכונים לאפליקציית Google Home, הן ב-iOS והן באנדרואיד. לדברי הענקית ממאונטיין וויו, היישום עתיד להשתנות מאוד, בעיקר בזכות עיצוב מחודש למסך הבית שלו, שתוכנן במיוחד כדי להקל על שליטה מהירה במכשירי הביתיים המחוברים של שהמשתמש. תפקידה של אפליקציית Home מבית גוגל, כזכור, הוא לאפשר למשתמשי בעלי בית חכם מלא, או לכאלו שיש להם מכשירים מחוברים בודדים בבתיהם – וכמובן בדגש על הרמקולים והמצלמות Google Home/Nest של גוגל עצמה, דרכם ניתן להפעיל את העוזר הקולי Google Assistant – לשלוט במכשור המחובר. Sideloaded Google Home 2.49 and enabled the new UI. I quite like it – makes controlling your smart home devices much easier, similar to the device controls interface. https://t.co/jBePftcOta pic.twitter.com/5uToZKCuHg — Mishaal Rahman (@MishaalRahman) March 15, 2022 ציוץ על היישום המחודש שיצא בקרוב, שהעלה מישאל רחמן, העורך הטכני של הניוזלטר של Android Edge השינוי העיקרי – נביגציה חדשה היישום עומד לקבל שינוי כך שלפי המפתחים, ובהתבסס על דיווח מאתר 9To5Google, המסך הראשי שלו יאפשר לשלוט במכשירים ביתר קלות, למצוא את מה שהם מחפשים באפליקציה, וכמובן – אם חיברו Home למכשירים המסוימים – לעמעם את האורות או לכוון את עוצמת הקול של המוזיקה, בלי לבזבז זמן ואפילו תוך כדי תנועה. מי שמשתמש קבוע באפליקציית האוטומציה הביתית של גוגל, Google Home, אמור כנראה לשמוח על החידושים, שתוכננו כדי שהיישום יכלול "תצוגת בית מעודכנת שתעזור לכם לשלוט במכשירים שלכם בפחות הקשות". גוגל בחרה לזנוח את העיצוב הקודם, כלומר אייקונים שצורתם נראית דומה מאוד למכשירים שהם אמורים לייצג, ועברה לכפתורים עם פינות מעוגלות, הדומים למדי לבקרי ההגדרות המהירים של Google Pixel, שהיא אפליקציה עדכנית ביותר. על פי הדיווחים, כעת יצטרכו המשתמשים פשוט ללחוץ על מקש כדי להפעיל או לכבות מכשיר, להחליק שמאלה או ימינה כדי לבצע שינויים, ולבצע לחיצה ארוכה יותר לשם הגעה לעוד פקדים. השינויים אמורים להגיע למשתמשים במהלך השבועות הקרובים, אך ייתכן שכבר תוכלו לזהות את הממשק החדש ב-iOS, מכיוון שגרסה 2.49.106 שלו מופצת כבר כעת. לבעלי מכשירי אנדרואיד תדרש בכל זאת עוד מעט סבלנות עד שהחידושים יעודכנו בפלטפורמת Home.

סאנדמילק (sandmilk) משיקה היום באופן ציבורי רשת חברתית מבוססת NFT ליצירות מקור דיגטליות במטרה לאפשר ליוצרים דיגיטליים לקבל בעלות על יצירותיהם המקוריות ולסחור בהן באופן פשוט וללא צורך בארנק קריפטו. בחודשים האחרונים השיקה סאנדמילק באופן שקט את הרשת החברתית שלה, ובמסגרת זו הצטרפו כבר אלפי יוצרים מכל העולם על שלל יצירותיהם, וכעת משיקה החברה את הרשת באופן פומבי במהלך משותף עם טום באום, כוכב רשת מהמובילים בישראל. יצירת NFT הינו תהליך מסובך שהיה שמור עד כה למקצוענים ולמחזיקי ארנקי קריפטו, מה שהדיר ציבור רחב המייצר או מעוניין לרכוש יצירות דיגיטליות. סאנדמילק יצרה דרך פשוטה, חדשנית וחכמה להחיל בעלות על כל מדיה דיגיטלית אישית ומקורית. השירות של סאנדמילק מאפשר לכל אדם להעלות יצירה דיגיטלית ולייצר NFT, כאמור ללא צורך בידע טכני או בארנק קריפטו מנכ"ל סאנדמילק, אורי שמרלינג, ציין: "חברת סאנדמילק זיהתה את הצורך להנגיש את עולם ה-NFT לקהל היעד האמיתי שלו – יוצרים דיגיטליים וצרכני תוכן דיגיטלי מקורי. אנו מאפשרים מערכת קלה לשימוש ללא צורך ברקע טכני או בארנק קריפטו שלא תמיד זמין ליוצרי וצרכני התוכן, אלא באמצעות כרטיס אשראי רגיל". עוד הוסיף שמרלינג, כי "בזמן הקצר מאז ההשקה השקטה של הרשת החברתית הגענו לקהל גדול מכל העולם. אנו מקווים כי הנוחות שאנו מביאים איתנו תאפשר לכמה שיותר יוצרים דיגיטליים מכל תחום להיכנס לעולם ה-NFT וליהנות מחשיפת יצירותיהם המקוריות ומהגעה לקהל צרכני היצירות".

מיקרוסופט החלה לבדוק מודעות למוצרים שלה, אשר מופיעות ישירות באפליקציית סייר הקבצים במכשירים המריצים את ה-Windows 11 Insider build העדכני ביותר של החברה. כידוע, ה-Insider build של מערכת ההפעלה מגיע רק לידיהם של בוחנים שהצטרפו לתוכנית הפיילוט של החברה, ואלו מי שהבחינו בפונקציונליות החדשה והעלו צילומי מסך לרשת עם דוגמאות של המודעות, המוצגות מעל רשימת התיקיות והקבצים בסייר. הסברה הרווחת בדיווחים השונים היא שמיקרוסופט עומדת להשתמש בפרסום כזה כדי לקדם מוצרי שלה עצמה, למשל את שירות הדואר האלקטרוני אאוטלוק (Outlook), את דפדפן אדג' (Microsoft Edge) שלה, ודומיהם. Some people will go mad if Microsoft starts adding ads in explorer. pic.twitter.com/rusnyrYyX2 — Florian (@flobo09) March 12, 2022 חששות לצד זעם עקב המהלך המסתמן התגובה של קהילת ה-IT לחידוש העתידי הזה, כפי שהוא מסתמן על פי צילומי המסך שלו, הייתה שלילית ביותר. רבים אמרו שסייר הקבצים הוא אחד המקומות הגרועים ביותר להציג פרסומות, בעוד שאחרים הוסיפו בציניות שזו הדרך הנכונה לפעול אם מיקרוסופט רוצה שאנשים יפסיקו להשתמש בסייר הקבצים לחלוטין. אתר BleepingComputer הזכיר בדיווחו שזו אינה הפעם הראשונה שמיקרוסופט מנסה להחדיר פרסום של מוצרים שלה למערכת ההפעלה. בשנת 2016, הציגה החברה מודעות עבור OneDrive באפליקציית סייר הקבצים. כמו כן, לפני שנתיים, בדקה ענקית התוכנה מודעות עבור אפליקציות אינטרנט חינמיות של Office ישירות בשורת התפריטים של Wordpad עבור Windows 10, ומודעות ל-אדג' הוצגו בתפריט ההתחלה של Windows 10 בכל פעם שמשתמש חיפש דפדפן מתחרה. ברנדון לבלאן, מנהל בכיר של מוצרי Windows במיקרוסופט, הגיב על החששות ואמר ל-Beeping Computer שמשתמשים מצאו באנר ניסיוני בסייר הקבצים "שלא נועד לקהל חיצוני, ושכבר הושבת". לפי דיווח של אתר PC World, מיקרוסופט מיהרה להכחיש את הטענה שהיא בודקת פרסומות בסייר, ואמרה גם היא כי מדובר בפרט שאיש לא היה אמור לראות. החברה הרגיעה כי לא נראה באנרים עם מודעות ליד הקבצים שלנו בסייר Windows, לפחות בינתיים. עם זאת היא לא הבטיחה שהכנסת פרסומות שכאלו למערכת ההפעלה שלה לא תתרחש לעולם.

BSI, המשרד הפדרלי לביטחון מידע בגרמניה, הנפיק אתמול (ד') אזהרה לארגונים מפני שימוש בתוכנות של קספרסקי – ענקית אבטחת המידע הרוסית, מחשש שהן עלולות להיות מנוצלות לריגול סייבר או לשיגור מתקפות סייבר. זאת, על רקע המלחמה המתמשכת של רוסיה נגד אוקראינה. בעוד שהמשרד לא אסר במפורש על שימוש בתוכנות קספרסקי, הוא קרא לארגונים גרמניים להחליף מוצרים מתוצרת החברה, שהמטה שלה במוסקבה, בתוכנות חלופיות של ספקיות שאינן רוסיות. הוא הזהיר כי פעילות הצבא והמודיעין של רוסיה באוקראינה, לצד האיומים שלה נגד אירופה, נאט"ו וגרמניה – משמעם שיש "סיכון ניכר להתקפת IT מוצלחת". באזהרה נכתב כי "יצרנית IT רוסית עלולה לבצע פעולות התקפיות בעצמה, או שייאלצו אותה לתקוף מערכות מטרה בניגוד לרצונה, או לרגל אחריה בלא ידיעתה – כקורבן של מבצע סייבר, או להשתמש בה לרעה ככלי להתקפות נגד לקוחותיה". המשרד הסביר שלתוכנת אנטי וירוס כמו זו של קספרסקי "יש גישה עמוקה למערכת (של הארגון או מחשב המשתמש שבו היא מותקנת – י"ה) ועליה לשמור על חיבור קבוע, מוצפן ובלתי ניתן לאימות לשרתי היצרן". לכן, על פי הגרמנים, "חברות ורשויות בעלות אינטרסים ביטחוניים מיוחדים, כמו גם ארגוני תשתיות קריטיות, נמצאים בסיכון מיוחד". לצד הפגיעה בארגונים, ציינו, "אף שהצרכנים צפויים להיות המטרה האחרונה במקרה של התקפה מוצלחת, הם עלולים להיות קורבן לנזק 'צדדי' או זליגת מידע". האזהרה כבר החלה לתת אותותיה: כך, מועדון הכדורגל הגרמני איינטרכט פרנקפורט הודיע על ניתוק הקשרים עם קספרסקי. "המלחמה באוקראינה ריסקה את כולנו" יוג'ין קספרסקי, מייסד ומנכ"ל החברה שנקראת על שמו, כתב בתגובה כי "בשלושת השבועות האחרונים, המלחמה באוקראינה ריסקה את העולם שהכרנו. משפחות, יחסים, שותפויות וקשרים הושפעו באופן דרמטי באוקראינה, רוסיה, אירופה והעולם כולו. המפולת של האירועים הטרגיים הללו משפיעה על כולנו". "זה גם השפיע על החברה שלי, עסק אבטחת הסייבר הפרטי הגדול בעולם, הנושא את שמי בגאווה", ציין. "מבלי להיכנס לפרטים, אומר שהטענות של BSI הן ספקולציות שלא נתמכות בראיות אובייקטיביות כלשהן ובפרטים טכניים. הסיבה פשוטה: במשך 25 שנות עבודת החברה, לא התגלתה הוכחה או עדות לשימוש בכלל, ולרעה, במוצריה למטרות זדוניות, על אף אינספור ניסיונות לעשות זאת". האם לקספרסקי יש קשרים אתו? נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: BigStock קספרסקי אמר כי "ללא ראיות אני יכול רק להסיק שההחלטה של BSI מתקבלת על רקע פוליטי גרידא. זה אירוני, למרבה הצער, שארגון הדוגל באובייקטיביות, שקיפות וכשירות טכנית – אותם ערכים ממש שקספרסקי תומכת בהם משך שנים, יחד עם BSI ורגולטורים וגופי תעשייה אירופאים אחרים – החליט, או נאלץ לוותר, על העקרונות שלו בן לילה. קספרסקי היא השותף והתורם הוותיק ל-BSI ולתעשיית אבטחת הסייבר הגרמנית. מדובר בהאשמות מזויפות ומופרכות. זו לא הזמנה לדיאלוג – זה עלבון". "הנזק המוניטיני והעסקי שלנו מההחלטה של BSI כבר די משמעותי", ציין. "השאלה היחידה שלי היא: לאיזו מטרה זה נעשה? הרגולציה נגד קספרסקי בגרמניה לא תהפוך את גרמניה או את אירופה לבטוחות יותר, להיפך. יצרני הציוד התעשייתי הגרמניים המובילים לא יקבלו מאתנו מידע על נקודות תורפה קריטיות בתוכנה ובחומרה שלהם. כלומר: לצוותי התגובה ולמנהלי ה-SOC האירופיים יהיה 'שטח מת' רחב על מרחבי תקיפה גדולים והם לא יוכלו עוד לקבל נתונים של איומים מכל העולם – ומרוסיה בפרט". "BSI נמנעת ממגעים עם הצוות הגרמני שלנו", סיכם. "אנחנו רואים את ההחלטה הזו כלא הוגנת ושגויה בעליל. נמשיך היות מחויבים לספק את כל המידע ושיתוף הפעולה הנדרשים". יוג'ין ומאבקו במערב קספרסקי – האיש והחברה – רגילים להיות במוקד קו התפר הגיאו-פוליטי. ב-2017 הודיעה ארצות הברית שהיא תפסיק כל שימוש ממשלתי בתוכנות מחשב שסופקו על ידי קספרסקי, בשל חששות מקשרים של החברה עם הקרמלין ועם הממשל הרוסי בכלל. ההנחיה שהוציא ממשל טראמפ באה על רקע של שורת בדיקות וחקירות שבחנו את ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016. התגובה של החברה אז הייתה אכזבה מהוראת החרם ועמידה על כך ש-"אין לנו קשרים – לא אתיים או השתייכות לאף ממשלה, כולל לזו של רוסיה". בתגובה לצעדים אלה, ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה באוקטובר 2017 כי היא תעביר את קוד המקור שלה לבחינתם של גורמים חיצוניים. קספרסקי השיקה את יוזמת השקיפות הגלובלית "כחלק מהמחויבות המתמשכת שלה להגנה על לקוחות מפני איומי סייבר, ללא קשר למקור או האיומים או ייעודם", לדבריה. ב-2018 הודיעה קספרסקי שהיא מבצעת שינויים בתשתית ומעבירה כמה מתהליכי הליבה שלה מרוסיה לשווייץ. אנליסטים ציינו שלמרות ההאשמות של הממשל האמריקני, זה טרם הציג הוכחות כלשהן לטענותיו.

ההשקעה הפרטית בבינה מלאכותית נמצאת בשיא של כל הזמנים, והסתכמה ב-93.5 מיליארד דולר ב-2021 – נתון כפול מהסכום מ-2020. בשנה החולפת, סוכנויות ממשלתיות בארצות הברית הוציאו 1.53 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח לבינה מלאכותית למטרות שאינן הגנה – נתון שגדול פי 2.7 מהסכום שהוקצה לנושא ב-2018. למטרות ביטחון, משרד ההגנה הקצה אשתקד 9.26 מיליארד דולר למימון 500 מחקרים ותוכניות פיתוח ב-2021. כאן מדובר בגידול של 6% מהשנה שלפניה. הנתונים הם של אוניברסיטת סטנפורד, שהנפיקה השבוע דו"ח בנושא, שמנתח את היתרונות והחסרונות של התחום הצומח. הבינה המלאכותית, או ה-AI, קיימת כמושג מזה אלפי שנים, ובפרקטיקה – שבעה עשורים. החוקרים ציינו כי ה-AI הופך לזול יותר, טוב יותר בביצוע המשימות שאנחנו מטילים עליו ונפוץ יותר, אך עדיין נותרו חששות לגבי הטיה, אתיקה ופיקוח רגולטורי. היסטוריה של בינה מלאכותית בעשור האחרון, פלוס מינוס, חלה תנופה משמעותית בתחום הלמידה העמוקה, והוא נחשב כענף מרכזי לפתרון סוגיות בעולמות הבינה המלאכותית. אם נלך עוד לפני כן, נקודת ציון פופולרית בתחום אירעה ב-1997, כשמחשב העל כחול עמוק של יבמ ניצח את גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט. עוד מועד חשוב הוא ב-2011, כשמחשב העל ווטסון, גם הוא של יבמ, ניצח בשעשועון ג'פרדי, שכונה בישראל מלך הטריוויה, את מתחריו האנושיים. ב-2015, מערכת AlphaGo של דיפ מיינד (DeepMind) ניצחה את אלוף העולם במשחק GO. אז, המערכת התקרבה למה שמכונה בינה מלאכותית חזקה, שנחשבת ל-"גביע הקדוש" של ה-AI, כי היא מבצעת למידת מכונה בלא הכוונה מראש היכולה לפתור כל בעיה. ניצח את אלופי האלופים של הטריוויה. מחשב ווטסון של יבמ. צילום: ויקימדיה אז החלו להבין שהתחום מכיל הרבה יותר מהפגנת שרירים טכנולוגית במשחק טלוויזיה, שכן ניתן לרתום את הבינה המלאכותית למחקר רפואי, לחיזוי אקלים ומזג אוויר וליישומים נוספים. החוקרים ציינו שמדובר בבשורה המסמלת עידן חדש בתחום ה-IT, שבו מכונות מסוגלות ללמוד, להבין, לנתח ולהגיב לכמויות גדולות של נתונים בזמן אמת. עדויות נוספות ל-"התפוצצות" בתחום לפי החוקרים, היקף הפרסומים האקדמיים בתחום הבינה המלאכותית מספר לבדו את הסיפור: הם הוכפלו בשנים האחרונות – מ-162,444 ב-2010 ל-334,497 ב-2021. קטגוריות הבינה המלאכותית הפופולריות ביותר שחוקרים ואחרים פרסמו עליהן היו זיהוי תבניות, למידת מכונה ואלגוריתמים. עוד עדות להנגשת ה-AI היא מספר הגשות הפטנטים הקשורות לחידושים בתחום. ב-2021 הנתון היה גדול פי 30 מאשר ב-2015. עדות נוספת היא מספר המשתמשים שמשתתפים בספריות תוכנות AI בקוד פתוח בגיטהאב: גם הוא עלה מ-2015 ל-2021. בספריות אלה יש אוספים של קודי מחשב שמשמשים ליישומים ולמוצרים, והפופולרי ביותר ביניהם הוא TensorFlow. יישומי AI לראייה ממוחשבת מתוך המשימות השונות שהבינה המלאכותית יכולה לבצע, בשנה שעברה, קהילת המחקר התמקדה ביישומי AI לראייה ממוחשבת. זהו תת תחום ש-"מלמד" מכונות "להבין" תמונות וסרטוני וידיאו, כדי לסווג תמונות, לזהות אובייקטים, למפות מיקום ותנועה של מפרקי גוף האדם, ולערוך זיהוי פנים, גם עם מסכות. לצורך סיווג תמונות, החוקרים מסתייעים במסד נתונים פופולרי לאימון הבינה המלאכותית, שנקרא ImageNet. אבל התחום עדיין דורש שיפור: שיעור הטעויות בזיהוי עומד על אחת מ-10 תמונות. בנוסף לזיהוי תמונות ופנים, הבינה המלאכותית יכולה גם ליצור תמונות מזויפות, שכמעט שלא ניתן להבחין אותן מאלה האמיתיות. כדי להילחם בכך, חוקרים עבדו על אלגוריתמים לזיהוי דיפ פייק, תוך התבססות על מערכי נתונים כמו ++FaceForensics. NLP – תחום שהולך ומתפתח במהרה. צילום: BigStock עיבוד שפה טבעית (באנגלית: Natural Language Processing – NLP) הוא תת תחום של בינה מלאכותית ובלשנות. הוא עוסק בבעיות הקשורות לעיבוד ומניפולציה של שפה טבעית והבנה שלה, על מנת לגרום למחשבים "להבין" דברים שנאמרים או נכתבים בשפות אנושיות. לפי חוקרי סטנפורד, "עיבוד שפה טבעית, תת תחום שנחקר מאז שנות ה-50', מתקדם לאט בהבנת השפה האנגלית, סיכום, הסקת תוצאות סבירות, זיהוי הקשר רגשי, זיהוי דיבור, ותעתוק ותרגום". לדבריהם, "להבנת הנקרא הבסיסית, הבינה המלאכותית יכולה לבצע ביצועים טובים יותר מבני אדם, אך כאשר משימות השפה מסתבכות יותר, או שיש צורך לפרש רמזים בהקשר, עדיין יש לבני האדם יתרון". "יותר יישומי AI = יותר משרות והכשרות" לדברי החוקרים, "ככל שהבינה המלאכותית השתפרה בביצוע הנדרש ממנה, כך עלות האימון שלה פוחתת: זו צנחה ביותר מ-60% מאז 2018. משמע, מערכת שמשך האימון שלה עמד ב-2018 על שש דקות עשתה זאת ב-2021 בקצת יותר מ-13 שניות. כך, בעוד שעלות החומרה המיועדת לשמש תשתית לסיווג תמונות עלתה ב-2017 יותר מ-1,000 דולר, ב-2021 היא עמדה על פחות חמישה דולר". החוקרים מסנטפורד סיימו בנימה אופטימית: "יותר יישומי AI בתעשיות – פירוש הדבר הוא ביקוש רב יותר למשרות ולהכשרות בתחום הבינה המלאכותית. ברחבי ארצות הברית היה ב-2021 ביקוש גבוה ביותר למקצועות הקשורים לתחום". התחום המסקרן של הבינה המלאכותית יידונו בכנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ד' הקרוב, ה-23 במרץ, באיסט בתל אביב. באירוע ירצו מיטב המומחים בתחום, שיסקרו את ההתפתחויות האחרונות בו וייתנו דגשים לעתיד. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

המילים "ניהול ידע" יכולות להישמע, לפחות למי שלא מבין בכך, די מפוצצות. אלא שכמו שאומרים: אז"ש, או – אז זהו, שלא. ניהול ידע הוא דבר שרלוונטי לכל ארגון, לכל מחלקה בו, ובעצם גם לכל אחד מאתנו, האזרחים. דוגמה טובה ומעניינת לכך ניתן למצוא באחת ממערכות ניהול הידע שהוטמעו בעיריית תל אביב-יפו, שמאפשרת למנהלי ההחלטות לדעת על מה שמתרחש בעיר שעליה הם מופקדים, למשל בשכונות שונות. כך הם יכולים לקבל החלטות בצורה טובה יותר – בשבילנו, התושבים. זה רלוונטי לא רק לעיריית תל אביב-יפו, והרי כל עירייה עוסקת בנושאים שנוגעים למתגוררים בשטח שיפוטה ולבאים אליה. אחת המערכות הבולטות בעיריית תל אביב-יפו בהקשר זה היא "תיק שכונה". נגה מאיירס, מנהלת מרכז מידע וידע יישומי עירוני בעיריית העיר העברית הראשונה, הציגה את המערכת החדשנית בכנס ניהול הידע KMDM של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה בלאגו שבראשון לציון. המערכת מחלקת את תל אביב-יפו לפי מרחבים ושכונות, ובמצגת שמאיירס הציגה בכנס היא התמקדה, כדוגמה, במרחב צפון-מזרח של העיר, שכולל שכונות כגון נאות אפקה, צהלה והדר יוסף. במקום לאגד – לחבר המערכת פותחה על ידי מנהלת הידע של העירייה, שהוקמה עוד ב-2007. במנהלת חשבו בהתחלה לאגד את שלל מרכזי הידע שיש ביחידות העירייה השונות למרכז ידע אחד, אולם הגיעו להחלטה שלא לעשות זאת, כי "כל יחידה צריכה את סביבת העבודה שלה", לדברי מאיירס. במקום זאת, הם חיברו בין היחידות האלה, שעד אז דיברו פחות טוב ביניהן. "השאיפה שלנו הייתה להגיע ממידע יחידתי למידע עירוני, והגשמנו את זה בעשור האחרון. אם עד אז עדכוני נתונים בעירייה היו בדיעבד, כיום עושים זאת בשוטף – מה שהופך את תהליך קבלת ההחלטות על ידי בכירי העירייה להרבה יותר יעיל. בנוסף, יותר קל לעדכן כך את התושבים במה שנעשה ולבצע שיתוף ציבור", אמרה מאיירס. היא ציינה ש-"בסביבות פסח" תחולק לתושבי תל אביב-יפו חוברת שתתבסס על הנתונים האלה, ותעדכן אותם בנעשה בעיר ובעירייה. "קיימנו בשנה האחרונה שמונה פרויקטים, כשהגדול שבהם הוא תיק שכונה", הוסיפה מאיירס. "הבנו שאם נמצא מכנה משותף אחד שלפיו נשלוף את המידע, נוכל לדעת מה קורה באזורים בעיר, בשכונות. החלטנו ששדה הכתובת יהיה השדה הארגוני שלנו, ונטמיע אותו בכל המערכות הרלוונטיות". שרפוינט, GIS ו-OT היא סיפרה על התהליך לפני הטמעת המערכת: "עיריית תל אביב-יפו מקיימת מעת לעת מפגשים עם תושבים ותהליכי שיתוף ציבור. פעם, בכירי העירייה ובעלי התפקידים הרלוונטיים בה, בראשות המנכ"ל, היו מקבלים תיק שכונה מנייר, שיום אחרי המפגש היה נזרק לפח. הפכנו את חוברת הנייר למערכת דיגיטלית, שמשקפת להם את המידע במקום אחד. המנכ"ל יכול לראות במקום אחד את כל הנתונים שעודכנו על השכונה. בתוך חצי שנה הקמנו לאורך ולרוחב העירייה סביבות עבודה שמאפשרות לעדכן את המידע בשוטף, בזמן אמת. זה הביא לייעול העבודה ולחיסכון במשאבים, ויצר תשתית לקבלת החלטות מבוססות נתונים והצפת ידע לתושבים בכל ערוצי ההפצה". בירידה קצרה למעט יותר פרטים טכנולוגיים, מאיירס ציינה ש-"לקחנו לצורך הקמת תיקי השכונות את המידע מ-45 מאגרים שמנוהלים אצלנו בפורטל ארגוני ובאתר אינטרנט מבוססי שרפוינט, בדיגיתל, במערכת ניהול גיאוגרפית – GIS ובמערכות התפעוליות, ואיחדנו אותו במקום אחד. השתמשנו ב-BI כדי להוציא דשבורדים". המערכת הזו משמשת את המנכ"ל, או כל מקבל החלטות אחר בעיריית תל אביב-יפו, "שיכול ללחוץ על שם השכונה ולקבל מידע עליה – פרופיל של השכונה, דמוגרפיה, אופי בנייה וכדומה. מתחת לזה הוא יכול לראות מפות של השכונה. בנוסף, המערכת מאפשרת לראות כמה גינות, ספריות ומוסדות קהילה יש שם. מקבלי ההחלטות יכולים להוציא משם מצגות וסיכומים לתושבים, ותיעוד של כל הסוגיות שמטרידות אותם – וכך להגיע מוכנים יותר למפגשים עם התושבים. אחרי המפגשים, ניתן לתעד במערכת אילו סוגיות התושבים העלו במפגשים, אילו תשובות הם קיבלו ואילו הבטיחו לענות להם בעתיד – כדי שיהיה תיעוד להמשך ושיימנע מצב, שקורה הרבה פעמים, שבהם העירייה עושה שיתוף ציבור, אבל אחר כך שוכחת לספר לתושבים מה היא עשתה", אמרה מאיירס. בעתיד מתכוונים בעיריית תל אביב-יפו להקים אתר אינטרנט אישי לכל תושב, שיאפשר לו לדעת מה קורה בסביבת מגוריו.