כמה חודשים לאחר שנחשפה הפגיעות בספריית ג'אווה Log4J – אשר זכתה לכינוי Log4Shell – נחשפה פגיעות חדשה, באותה רמה של פוטנציאל פגיעה, בשם Spring4Shell. זו פוגעת בספריית Spring הפופולרית, הנוספת לקוד ג'אווה ומקלה על מפתחי הג'אווה. הפגיעות נחשפה בעקבות הדלפה של חוקרי חברת אבטחת מידע סינית, שחשפו בשבוע שעבר כי מתקפה מסוג זה עלולה להשפיע על רוב יישומי הג'אווה הארגוניים ברחבי העולם. מדובר בספרייה פופולרית מאוד של פיתוח בג'אווה. היא משמשת מיליוני מפתחים בג'אווה, המשתמשים ב-Spring Framework כדי שיוכלו ליצור קוד איכותי וניתן לבדיקה בקלות. כך, כשלוש מתוך כל ארבע (74%) אפליקציות המפותחות בג'אווה עושות זאת עם ספריית Spring. אמנם יש כמה גירסאות שמחוסנות, אך רוב המשתמשים עדיין אינם מודעים לפגיעות ולא הטליאו אותה. חוקרי אבטחה בעולם כתבו בסוף השבוע, כי מדובר בפגיעות שנייה בחומרתה, אשר התגלתה בחודשים האחרונים, אשר רק הפגיעות המאפשרת מתקפה מרחוק על Log4Shell בספריית Log4j Java הסבה נזק רב יותר. פגיעות זו הייתה קיימת בעבר, אך פיתחו לה טלאי. כעת, בגירסה החדשה של ספריית Spring – נמצאה פרצה, המאפשרת את הפגיעות הזו. הפגיעות מאפשרת להאקרים להריץ נוזקה במתכונת RCE של הפעלה מרחוק על שרתים של ארגונים ולהסב נזק ושיבוש מערכות. במדרג החומרה של הפגיעויות – מערכת CVSS, הפגיעות החדשה שנחשפה בשבוע שעבר זכתה לציון 9.0, משמע נזקה הפוטנציאלי היא כמעט מירבי. הפגיעות – CVE-2022-22963 – מסבה נזק לגירסאות 3.1.6, 3.2.2 וגירסאות ישנות יותר, שאינן נתמכות ב-Spring Cloud Function. לדברי מייק פרקין, מהנדס טכני בכיר בוולקן סייבר (Vulcan Cyber), אין עדיין די מידע מפורט כדי לקבוע עד כמה פגיעות זו תהיה מסוכנת ומה תהיה מידת התפוצה שלה. לדבריו, "למרבה המזל, ארגונים יכולים להגביל את השימוש בגירסאות המסוכנות, הן ברמת הקוד והן ברמת ה-WAF". לדברי טל מלמד, חוקר סייבר ב-קונטרסט סקיוריטי, "אין עדיין פתרון קסם לבעיה. יש פתרונות ברמת קוד שמצמצמות את היכולת של הפגיעה, כמו, למשל, הקוד שאנו מציעים. אנו ממליצים לשדרג את Spring Framework לגרסאות 5.3.18 או 5.2.20 – אשר מצמצמות את פוטנציאל הנזק. אם ארגון אינו יכול לערוך את השדרוג האמור, יש להגביל את השימוש בליבת Spring ולהגדיר את השדות המותרים לשימוש". טל מלמד, חוקר סייבר בקונטרסט סקיוריטי. צילום: רמי זרנגר

רוסיה מתקשה לנצח את אוקראינה בשדה הקרב, לפחות בינתיים. גם בשדה הקרב הקיברנטי – כלומר, בתחום הסייבר – המלחמה שהיא מבצעת חלשה הרבה יותר מאשר צפו במערב לפני הפלישה הפיזית שלה. אלא שעל פי מומחים, בימים האחרונים מוסקבה מחריפה את מלחמת הסייבר שהיא מנהלת נגד אוקראינה והמערב. עוד לפני המלחמה שלה נגד אוקראינה, כשהתגברו ההערכות שהיא אמנם תקרה ושאמנם יושתו על רוסיה סנקציות, מומחים הצביעו על כך שהיא תלווה במלחמת סייבר רוסית נגד אוקראינה והמערב. היו אף שהעריכו, בהם פיקוד הסייבר של צבא ארצות הברית, שמלחמת הסייבר הזאת עלולה להוביל לקטסטרופה – לא פחות ולא יותר. אולם, רוסיה ניהלה את המלחמה הזאת עד כה בווליום נמוך הרבה יותר מהציפיות. אלא שעל פי מומחים בריטיים ואמריקניים, בימים האחרונים היא מחריפה אותה. הגרדיאן ציטט מומחי סייבר מהממלכה המאוחדת, שלפיהם רוסיה מגבירה מאוד בימים האחרונים את החיפוש שלה אחר מטרות סייבר באוקראינה ובמערב כדי לתקוף אותן. בנוסף, חוקרי גוגל פרסמו בשבוע שעבר נתונים שלפיהם בשבועיים האחרונים חלה עלייה בפעילות של האקרים ממזרח אירופה, ובעיקר מרוסיה, שמנצלים את המלחמה באוקראינה, ותוקפים מטרות במדינה זו ובמערב, עם אזכור מילים הקשורות ללחימה. ת'רזה פייתון, מומחית סייבר ולשעבר מנמ"רית הבית הלבן, אמרה כי "ההתפתחויות החשות מעידות שדברים מתחממים בחזית הסייבר. עלינו להתכונן לרע מכל ולפעול על הצד הטוב ביותר שאנחנו יכולים". מי התוקפים ומי הנתקפים? על פי חוקרי גוגל, במהלך השבועיים האחרונים קבוצת פריצה שבסיסה ברוסיה תקפה כמה ארגונים לא ממשלתיים מארצות הברית, כמו גם צוותי חשיבה במכוני מחקר ואקדמיות אמריקניים, יחידות צבא של מדינה בבלקן ששמה לא נמסר – וכן קבלן של משרד הביטחון האוקראיני. את המתקפות ייחסו החוקרים לקבוצה שאותה הם כינו Cold River – הנהר הקר, אך אחרים מכירים אותה קליסטו (Calisto). זו הפעם הראשונה שבה חוקרי החברה צפו בחברי הקבוצה, כאשר הם מכוונים את מתקפותיהם לעבר "כמה מדינות במזרח אירופה (כולל אוקראינה – י"ה), כמו גם למרכז המצוינות של נאט"ו", נכתב בפוסט בבלוג של קבוצת ניתוח האיומים של ענקית האינטרנט. לא התקבלה תגובת נאט"ו לפרסום. החוקרים ציינו שהקמפיינים בוצעו באמצעות חשבונות ג'ימייל חדשים שנוצרו לצורך כך, וכוונו אל חשבונות שאינם של גוגל, כך שלא ברור אם המתקפות הצליחו. חוקרי גוגל אמרו שהקבוצה שזוהתה היא חלק מ-"מספר הולך וגדל של קבוצות פריצה נתמכות על ידי ממשלות, שמשתמשות במלחמה בין רוסיה לאוקראינה כפלטפורמה לחיפוש אחר קורבנות פוטנציאליים בקמפיינים של פישינג ונוזקות, שנערכים באחרונה. האקרים הקשורים לסין, איראן, צפון קוריאה ורוסיה, לצד קבוצות האקרים אחרות, שאינן מזוהות, משתמשים בנושאים שונים שקשורים למלחמה באוקראינה, במאמץ לגרום לקורבנות לפתוח מיילים זדוניים או ללחוץ על קישורים זדוניים". בנוסף, ציינו, האקרים בעלי מניעים כלכליים, מנצלים את המלחמה גם כדי לפגוע בקורבנות. כך, באחד המקרים, חוקרי גוגל זיהו האקר אשר התחזה לאיש צבא, כדי לסחוט כסף למען הצלת קרובי משפחה, לכאורה – באוקראינה. מומחים שאינם מגוגל אמרו שהקמפיין הוא רק אחת ממתקפות סייבר רוסיות – רבות ומתמשכות – על אוקראינה ומדינות אחרות. אלה החלו עוד בטרם הפלישה לאוקראינה, ונמשכו גם לאחריה. כך, בשבוע שעבר, חברת התקשורת האמריקנית Viasat פרסמה פרטים על שתי מתקפות שהיא זיהתה נגד כמה מהמודמים שלה. מטרתן הייתה לשבש רשתות תקשורת אוקראיניות. התנהגות מוזרה של ההאקרים הסינים כאמור, גם סין לא טומנת את ידה בצלחת: חוקרי גוגל זיהו קבוצת האקרים ממדינה זו, שמזדהה באחד משלושה כינויים – הנקיק, הערוץ הסקרן והצוואר שרוצה ללמוד. זו ניהלה מסעות פריצה נגד ארגונים ממשלתיים וצבאיים באוקראינה, רוסיה, קזחסטן ומונגוליה. גוגל מייחסת את התקיפות האלה ל-"כוח התמיכה האסטרטגי" של צבא השחרור העממי של סין. מדובר בחטיבה בצבא סין שהחוקרים מעריכים, על בסיס דיווחים מהעבר, שהיא מעורבת במשימות הסייבר והתעמולה הרגישות ביותר במדינה. מצטרפת לחגיגה. סין. צילום: BigStock חוקרים הביעו תמיהה כיצד מתיישבות המתקפות הסיניות עם העובדה שסין יישרה קו בהיבט הפוליטי עם רוסיה. "לא לגמרי ברור איך זה מסתדר עם מאמצי הפריצה המופלאים של סין ברחבי העולם", אמרו. אלא שעל פי חוקרים של גוגל ואחרים, הסינים לא ביצעו רק תקיפות נגד מטרות רוסיות, כי אם גם כאלה שמתיישבות עם האינטרסים של הקרמלין. אנשי מרכז ניתוח האיומים של ענקית הרשת הצביעו בתחילת החודש שעבר על קבוצת פריצה סינית ידועה, שמכונה מוסטנג פנדה או Temp.Hex, שכיוונה את מאמצי התקיפה שלה כלפי ארגונים באירופה, ועשתה זאת עם פיתיונות הקשורים לפלישה לאוקראינה. ב-24 במרץ פרסמו חוקרי האיומים של סנטינל וואן ממצאים המזהים קבוצת פריצה סינית בשם Scarab ככזו שתוקפת מטרות אוקראיניות באמצעות נוזקות. אלה נועדו לתת לתוקף גישה מתמשכת למחשב הקורבן – על מנת שיוזרקו לו נוזקות נוספות.

קבוצת אנרג'י טים (Energy Team), המתמחה בשירותי ייעוץ טכנולוגי ושירותים משלימים ומתקדמים בתחום ה-IT והענן, ביצעה כמה שינויים במבנה ובהנהלת הקבוצה. רועי פולניקוויאט, מבעלי הקבוצה והמנכ"ל בארבע השנים האחרונות, עבר לנהל ולפתח את החברה הבת קלאוד טים (Cloud Team), חברת מוצר ושירות, המספקת שירותי אופטימיזציה בעלויות הענן הציבורי, בהם שירותי FinOps לחברות המובילות בתעשייה. סוניה פיסרב מונתה למנכ"לית קבוצת אנרג'י טים, ותהיה אחראית על הניהול הכולל של הקבוצה. פיסרב מילאה שורה של תפקידים בקבוצה מאז 2018 – כיועצת בכירה, מנהלת חטיבת הייעוץ וסמנכ"לית המכירות של הקבוצה. עוד מונו שמרית נחום לסמנכ"לית התפעול של החברה וחגית סנובסקי לסמנ"כלית משאבי האנוש. נחום וסנובסקי מגיעות עם ניסיון רב שנים בתחומי העיסוק שלהן, וביחד עם פיסרב יובילו את בניית האסטרטגיה והניהול השוטף של הקבוצה. פולניקוויאט ודוד בן טולילה, מייסד הקבוצה, ימשיכו לעסוק בפיתוח עסקי, רכישות ומיזוגים והנבטות של תחומי ערך נוספים בחברה, לצד ליווי של לקוחות הקבוצה בפרויקטים אסטטרגיים.  

Infinity Labs R&D – חברת מחקר ופיתוח וגוף ההכשרה/הסבה מקצועית למקצועות היוקרתיים והמבוקשים ביותר בהיי-טק – השיקה באחרונה תוכנית מיוחדת עם המכון הדרוזי להעצמה טכנולוגית וכלכלית מבית העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי. מטרת היוזמה היא להכשיר ולשבץ 50 מבני העדה הדרוזית למשרות היי-טק בשנה, בשלב הראשון של התוכנית. חיים גרון וסטיב הררי, המנכ"לים המשותפים של Infinity Labs R&D, מסרו כי הם נרגשים להוציא לפועל את הפרויקט הזה עם העדה הדרוזית, משהו שרצו ותכננו משך זמן. חיים גרון, מנכ"ל משותף של Infinity Labs R&D. צילום: יח"צ גרון, בן למשפחת חקלאים, אמר: "אני מכיר היטב את הקושי בחזרה משירות צבאי לכפר ולמצוא את הדרך להשתלב בעולם ההיי-טק. קרוב לוודאי שיש אנשים מוכשרים מאד בקרב העדה הדרוזית, שכל מה שחסר להם זה מישהו שייתן להם את ההזדמנות ללמוד כראוי את מקצועות ההיי-טק וישלב אותם בעבודה בתחום – וזה מה שאנחנו נעשה". Infinity Labs R&D כבר קלטה במשך השנים להכשרות שלה מבני העדה הדרוזית, ומעסיקה מספר Tech Leaders מהעדה, אך כעת תעשה זאת באופן מובנה וייעודי, עם העמותה לקידום החייל הדרוזי, ותוך כדי כך גם תתמוך במכון הטכנולוגי למגזר הדרוזי בעוספיה. יו"ר העמותה, קופטאן חלבי: "אנו שמחים ומברכים את שיתוף הפעולה עם Infinity Labs R&D, מה שייתן לחייל הדרוזי המשוחרר מצה"ל בפרט, ולמגזר בכלל, קפיצת דרך משמעותית להתקדם ולהשתלב בהצלחה בעולם ההיי-טק, כאזרחים שווי זכויות והזדמנויות". Infinity Labs R&D מפעילה כבר למעלה משמונה שנים הכשרות לפיתוח תוכנה בשיטת לימוד ייחודית ואינטנסיבית, בה הסטודנטים לומדים במעבדות באופן עצמאי ובקבוצות ובליווי Tech Leaders מנוסים, שמדמים עבור הסטודנטים עבודה אמיתית בסביבת היי-טק בתעשייה. לאחרונה נוספו גם מסלולי הכשרה ל-DevOp ו-סייבר.החברה, המפעילה מעבדות במתחם הבורסה בר"ג ובמתחם מת"ם בחיפה, פיתחה גם אמצעים מתקדמים ללימוד מרחוק, שמאפשרים במידת הצורך גם לימוד היברידי.  Infinity Labs R&D הכשירה עד כה יותר מ-1,500 בוגרים ודאגה להם להשמה ב-250 חברות וסטארט-אפים מובילים, שקולטים את בוגרי החברה באופן קבוע. המיונים לתוכנית נפתחו. פרטים נוספים תוכלו למצוא בקישור: https://ask.infinitylabs.co.il/dtech/

האחד באפריל אמנם חלף, אבל המתיחה של חברת הגיימינג הישראלית אוברוולף (Overwolf) עדין מהדהדת, ואולי כמה עובדים בחברה נותרו מאוכזבים שלא יוכלו לעבור למשרדים ה"חדשים"… ביום ו' האחרון הוציאה החברה הודעה לעיתונות, שבה היא מדווחת על "מעבר לשבוע עבודה מלא מהמטאוורס. אוברוולף, שפיתחה פלטפורמה המאפשרת ליוצרי תוכן לבנות, להפיץ ולייצר רווחים ממודים (mods) ואפליקציות למשחקים, יצרה שחזור מדויק של המשרדים במיינקראפט, ומעבירה לשם את כל עובדי המשרד באופן מיידי. "החברה, המחברת בין יוצרי מודים ואפליקציות למשחקי המחשב המובילים בעולם (כדוגמת Minecraft, League of Legends, Fortnite, World of Warcraft ו-PUBG) תהיה הראשונה בעולם לאמץ את חזון המטאוורס ולעבור להתנהל באופן מלא ממשרדים חדשים ומרווחים על גבי שרת מיינקראפט פרטי. לפי הדיווחים, בבניית המשרדים הושקע סכום חסר תקדים של כ-3 מליון מטילי זהב ו-600 אמרלדי"ם. מנכ"ל החברה, אורי מרשנד, צוטט בהודעה כמי שאומר, כי "המעבר יאפשר לנו להציע לעובדים שלנו סביבת עבודה גמישה וניתנת להתאמה אישית. מטה אוברוולף החדש יהיה פתוח 24 שעות ביממה (עם מפלצות בשעות הלילה) ויאפשרו לעובדים לאזן בין זמן עבודה, משחק וכרייה של חומרים נדירים ויקרים כמו פחם, ברזל ויהלומים. המשרדים החדשים יפעלו במתכונת דוג-פרנדלי, אך כדי להתיידד עם הכלבים יאלצו העובדים לתת להם עצם, שבדרך כלל ניתן למצוא רק אחרי שמביסים שלד. עובדים שלא ירצו לעבוד ממיינקראפט יוכלו להישאר ב-World of Warcraft כמו שהיו רגילים עד היום". דיילי ציפי דווקא רצתה לקפוץ לביקור במשרדים, אבל איחרה את המועד, כי בחצות שלפני ה-2 באפריל הם פשוט נעלמו..

אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, התייחס באחרונה לרבעון הראשון של השנה, וטען שהיתה זו תקופה "קשה באופן חריג". ואולם, מסיכום של היקף אספקת ההזמנות שטסלה פרסמה באחרונה ניתן ללמוד כי החברה כמעט שקבעה שיא חדש של כל הזמנים בייצור כלי הרכב החשמליים מתוצרתה, וכמו כן עמדה במרבית המקרים בציפיות השוק. מאידך, החברה לא הצליחה לעמוד הפעם בציפיות של וול סטריט, כנראה בשל שיבושים בשרשרת האספקה העולמית והקשורים לסגרים שהשפיעו על המפעל שלה בשנגחאי, סין. ברבעון הראשון הגיעו בסך הכל 310,048 מכוניות חשמליות שנצרו על ידי טסלה לבעליהן המאושרים, כך הודיעה החברה במוצאי שבת. השיא הקודם הושג ברבעון הקודם, עם 308,600 מסירות. מדובר בעלייה של כ-68% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "זה היה רבעון *חריג* בקושי שלו בגלל הפרעות בשרשרת האספקה ומדיניות אפס קוביד בסין", צייץ מנכ"ל טסלה מאסק בשבת בבוקר. עובדי טסלה וספקי מפתח "הצילו את המצב", הוסיף היזם הדומיננטי, שהוא גם האיש העשיר בתבל, עקב הצלחת חברת המכוניות החשמליות שייסד. This was an *exceptionally* difficult quarter due to supply chain interruptions & China zero Covid policy. Outstanding work by Tesla team & key suppliers saved the day. — Elon Musk (@elonmusk) April 2, 2022 לא נשבר שיא בייצור של טסלה לפי המידע של טסלה מסוף השבוע, הייצור ברבעון הראשון של 2022 עמד על 305,407 מכוניות חשמליות "בלבד". הנתון הזה לא הגיע לשיא חדש, משום שברבעון האחרון של 2021 ייצרה טסלה 305,840. העובדה שה-Gigafactory של החברה בשנגחאי שבסין נאלץ להפסיק את הייצור בו מעת לעת, עקב סגרי הקורונה החדשים, אולי תרמה לירידה הקלה בנפח הייצור. עם הנתון של 310,048 מסירות ברבעון הראשון לשנת 2022, טסלה עמדה בערך בציפיות האנליסטים. בתחילה, כמה מהם חזו מספר גבוה אף יותר, אך הורידו אותו לאחר הדיווחים על הבעיות בסין. עם זאת, בעלי המניות של טסלה כמעט מורגלים כבר בכך שהנתונים של החברה מתעלים על הציפיות. ברבעון הרביעי של 2021, למשל, מספר המסירות של רכבי החברה היה גבוה ב-15% מהתחזית הממוצעת לגבי המכירות לאותה תקופה. רכב של טסלה. צילום: BigStock (אילוסטרציה) טסלה מרחיבה בחודשים האחרונים באופן מסיבי את כושר הייצור שלה כדי לעמוד בביקוש הגואה למוצר הנשחק שלה, ומוסיפה מפעלים חדשים ברחבי העולם. באחרונה היא השיקה את מפעלה הראשון בגרמניה, שאמור לספק טסלות לוהטות לתושבי אירופה.  אחרי שהחברה פרסמה את תוצאותיה הכספיות האחרונות והמרשימות, וול סטריט ציפתה שטסלה תספק כ-317,000 כלי רכב ברבעון הראשון של השנה, כך שמהבחינה הזו ההצלחה הרבעונית אינה שלמה.

העסקה בין מיקרוסופט לאקטיוויז'ן בליזארד, לפיה הראשונה תשלשל לכיסי בעלי המניות של השנייה כ-69 מיליארד דולר, ממשיכה לספוג אש כמעט כצפוי. הפעם מדובר בפנייה של 4 סנאטורים ל-FTC בה הם מביעים את דאגתם מפני התהוות העסקה בפועל – כשתאריך היעד, כזכור, הוא לקראת סוף 2023. ארבעת הסנאטורים, שלושת הדמוקרטים אליזבת' וורן, קורי בוקר ושלדון ווייטהאוס, יחד עם ברני סאנדרס, שמגדיר עצמו כעצמאי, טוענים שהמיזוג הזה יגרום קודם כל – כמו כל מיזוג ענק למעשה – לבעיות בשוק התעסוקה ולתחרותיות בשוק, והם מביעים חשש שמאות משרות, אם לא יותר, יימחקו ויגרמו לאנשים רבים להתחיל לחפש עבודה בשוק שבו מיזוגים רבים גורמים לירידה בהיקף המשרות. חייב להיות מפוטר. מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד, בובי קוטיק. צילום: מתוך פליקר הטרדה מינית מקובלת על מיקרוסופט? אבל הדאגה העיקרית שמביעים ארבעת הסנאטורים היא לגבי הישארותו על של מנכ"ל אקטיוויז'ן, בובי קוטיק, על כסאו על להבשלת העסקה בפועל, כשלאחר מכן ייתכן שהוא ישתלב במיקרוסופט עצמה או יזכה למצנח זהב, וזאת מעבר לבונוס הענק שיקבל. לטענתם, הישארותו מראה שהתרבות הארגונית של אקטיוויז'ן, שכזכור הואשמה ואף שילמה על תופעות של אפליית והטרדת נשים, נותרה כמות שהיא ותימשך, וכנראה גם מקובלת אצל הרוכשת העתידית. "אנחנו מודאגים מאוד מהמיזוגים בתעשיית הטכנולוגיה ומהשפעתה על העובדים", נכתב במכתב. "חוסר האחריות הזה, למרות שבעלי המניות, העובדים והציבור קורא לקוטיק להיות אחראי לתרבות שהוא יצר, תהיה תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת של הרכישה המוצעת בידי מיקרוסופט". במכתב הם מבקשים מהרשות לתחרות להתייחס לדרישה של עובדי החברה לפטר את קוטיק, בגלל החשיפה של אירועי הטרדה והאפליה, וכן דורשים ממנה להתנגד לעסקה, אם אכן יתברר שהיא מרעה את היחסים בין העובדים לחברות. "זוהי עסקה משכנעת לכל מחזיקי העניין, כולל עובדים. אנחנו מאמינים שאקטיווזי'ן בליזארד תמשיך להתקדם בהיבט של ההתנהגות הבלתי הולמת, ואנו מחויבים להתקדמות נוספת לאחר סגירת העסקה", מסרה מיקרוסופט בתגובה.

אשת העסקים מרים אדלסון ובכירי ענף ההיי-טק והמגזר העסקי חיבקו בשבוע שעבר, ביום המעשים הטובים (ג'), את צעירי העדה הדרוזית. קהילת ההיי-טק והמגזר העסקי גייסו אמש למעלה מחצי מיליון דולר עבור חיילים דרוזים משוחררים. הכסף גויס במסגרת אירוע התרמה שיזם המכון הטכנולוגי להעצמת החייל הדרוזי המשוחרר. בסכום שגויס ייבנה בכפר עוספיא מרכז הכשרה טכנולוגי חדש ומיוחד עבור צעירים דרוזים, שיכשיר אותם להשתלבות בענף ההיי-טק. באירוע השתתפו מייסד המכון להעצמת החייל הדרוזי, קופטאן חלבי; אשת העסקים אדלסון; איש העסקים אסי טוכמאייר, יו"ר ישראל קנדה; ובכירים נוספים מהמגזר העסקי, מענף ההיי-טק ומהאקדמיה. את האירוע הנחה מגיש המהדורה המרכזית של חדשות 12 דני קושמרו. בתמונה הראשית – משמאל: ד"ר מרים אדלסון; קופטאן חלבי; משה לוי, המחזיק בעסקי ביטחון, בין היתר הוא אחראי לאבטחת כורים גרעיניים ובסיסים צבאיים של צי ארצות הברית וחיל האוויר של ארצות הברית. ב-2016 רכש יחד עם צביקה גרינגולד והיזם ישראל לנג את יקב ססלוב. ויש לו בביתו צי של רכבי אספנות, רבים, נדירים ויפים. במרתף המכוניות נערך המפגש. משמאל: ליאון יהודה רקנאטי, בנקאי ואיש עסקים, בן למשפחת הבנקאים רקנאטי, שייסדה את בנק דיסקונט ואת קבוצת איי די בי. הקים חברת השקעות המתמקדת בטכנולוגיה ומדעי החיים בשם קבוצת GlenRock. בנוסף הוא בעל עניין ודירקטור בחברות אבוג'ן, קמהדע ואחרות; רני רהב, יחצ"ן ישראלי, בעלים ויו"ר של משרד יחסי הציבור רן רהב תקשורת ויחסי ציבור וקונסול כבוד של איי מרשל. צילום: פלי הנמר בתמונה מימין: דני קושמרו, עיתונאי, עורך ושדרן טלוויזיה ורדיו ישראלי, המגיש את "אולפן שישי" וכן את מהדורת החדשות המרכזית של קשת 12. ומבין גדול במכוניות ובהרפתקאות אקסטרים. ובתמונה משמאל: קושמרו מתכונן להמשך ההנחיה. צילום: פלי הנמר הפעם תציצו לא בקופטאן, אלא במכוניות הנדירות מהצי של משה לוי: מימין, בנטלי גדולה ומשמאל מרצדס שווה. צילום: פלי הנמר ומה מתברר: שלפתע צץ נמר. כלומר בובת נמר בין צי מכוניות האוסף. ואני, פלי הנמר, ישבתי בכלל בשורה הראשונה באולם. צילום: פלי הנמר הנה הנמר במלוא הדרו. צילום: פלי הנמר זה בקנה מידה מוזיאלי. ראו את כמות מכוניות האספנות בפינה אחת בלבד, ויש עוד עשרות. צילום: פלי הנמר רותי שהם, מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה שנרתמה ומלמדת דרוזים ולא רק דרוזיות להצטרף לשוויון בהזמדנויות.  צילום: פלי הנמר במרכז דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר בחברת אינטל, האיש שעומד מאחורי מהלכים שהקפיצו את החברה ואת עולם המחשוב בעשורים האחרונים. בהמשך דרכו כיהן כדירקטור במלנוקס ובחברות נוספות והוא יזם, משקיע ומנהל בחברות היי-טק, יזם חברתי בנושאי חינוך וצמצום פערים. צילום: פלי הנמר