גוגל עדכנה את אפליקציית המפות שלה למכשירי iOS והוסיפה כמה תכונות חדשות לשיפור חוויית הניווט. לדברי החברה, מפת הניווט כעת מפורטת יותר, במטרה להקל על נהיגה בדרכים לא מוכרות. האפליקציה תציג לנהג רמזורים ותמרורי עצור לאורך הדרך, ופירוט משופר כמו אזורים בנויים ואתרים בעלי עניין.  בערים נבחרות אף יוצג מידע מפורט יותר, כמו סוג הכביש ורוחבו, כולל סימני אמצע ואיי תנועה. השיפורים הללו ישולבו באפליקציה למשתמשי iOS ו-CarPlay במדינות מסוימות בשבועות הקרובים. בנסיעות המשלבות כבישי אגרה כחלק מהמסלול, תספק אפליקציית המפות הערכת עלות לפני התחלת הניווט, תוך שקלול גורמים כמו אמצעי תשלום, מנויים של כבישי אגרה והיום בשבוע. האפליקציה תציג לנהג הן מסלול עם כבישי אגרה והן את המסלול שלא כולל אותם, והמשתמשים יוכלו לבחור מסלול ללא כבישי אגרה. מחירי האגרה כוללים 2,000 כבישי אגרה בארה"ב, בהודו, ביפן ובאינדונזיה שיוצגו כבר החודש, ובהמשך גם במדינות נוספות. בנוסף, בעוד כמה שבועות תוסיף גוגל חוויית Apple Watch חדשה, שתאפשר למשתמשים לקבל את הנחיות הניווט ישירות בשעון באמצעות הקשה על קיצור הדרך של מפות גוגל באפליקציית Apple Watch ולהתחיל ניווט ללא צורך ב-iPhone מחובר. עוד נוספת תכונה בשם "קח אותי הביתה", שנועדה לאפשר קבלת הנחיות ניווט מהירות למיקום מוגדר מראש. לצד כל אלה, תוסיף גוגל עדכונים אחרים לשיפור חוויית הניווט ב-iOS, כמו הוספת ווידג'ט חדש לנסיעה שסומנה, שיאפשר למשתמשים לראות נסיעות שסומנו בכרטיסייה Go ממש במסך הבית של iOS. הווידג'ט יציג את זמן ההגעה, שעת היציאה לנסיעה הבאה, ואפשרויות של מסלולים בעת נסיעה. בקרוב מתכננת גוגל גם להוסיף שילוב של אפליקציית המפות ישירות ל-Spotlight, Siri ואפליקציית קיצורי הדרך. לאחר ההגדרה, משתמשים יוכלו לומר "היי סירי, הציגי הנחיות" או "היי סירי, חפשי במפות גוגל" כדי להשתמש בפונקציונליות החדשה. תכונות אלה יתחילו להיות זמינות בחודשים הקרובים, עם פונקציונליות משופרת של Siri שתגיע בהמשך הקיץ.

איש ההיי-טק העשיר ביותר בעולם, והאיש הכי עשיר בכלל, הוא אילון מאסק – גם ברשימת המיליארדרים השנתית של פורבס, שפורסמה אתמול (ג'). גם בה, מאסק גובר – ובגדול – על ג'ף בזוס, שעמד בראש הרשימה במשך כמה שנים. יצוין שכלל ההון של עשירי העולם ירד ב-2021 ב-12.7 מיליארד דולר. מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, ומהימים האחרונים גם בעל מניות וחבר בדירקטוריון טוויטר, מחזיק בהון של 219 מיליארד דולר – נכון למועד סגירת הרשימה, באמצע החודש שעבר. לעומת זאת, הונו של בזוס, מנכ"ל אמזון ובלו אוריג'ין, והבעלים של הוושינגטון פוסט, עומד על 171 מיליארד. למקום השלישי ברשימה הגיע איש העסקים הצרפתי ברנאר ארנו עם 158 מיליארד, ואחריו בכיר היי-טק נוסף, שגם הוא היה במשך שנים האיש העשיר ביותר בעולם – ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, שהונו עלה לעומת הרשימה הקודמת ל-129 מיליארד דולר. וורן באפט סוגר את החמישייה הראשונה עם 118 מיליארד. מימין: השני – ג'ף בזוס, והראשון – אילון מאסק. צילום: מתוך ויקיפדיה כמעט כל החמישייה השנייה מורכבת מבכירים בעולם הטכנולוגיה: לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל, ממוקמים שישי ושביעי, בהתאמה, כשלפייג' יש 111 מיליארד דולר – ארבעה מיליארד יותר מאשר לשותפו. לארי אליסון נמצא במקום השמיני וממשיך להיות היהודי העשיר ביותר בעולם, עם הון של 106 מיליארד דולר. תשיעי ממוקם סטיב באלמר, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט, עם 91.4 מיליארד דולר. את העשירייה הראשונה סוגר איש העסקים ההודי מוקש אמבאני עם הון של 90.7 מיליארד דולר. אנשי היי-טק שנמצאים בהמשך הדירוג הם: מארק צוקרברג במקום ה-15 עם הון של 67.3 מיליארד דולר; מייקל דל ב-24 עם 55.1 מיליארד; מק'ינזי סקוט, גרושתו של בזוס, במקום ה-30, כשלה הון של 43.6 מיליארד; ג'ק מא, מייסד עלי באבא, במקום ה-67 עם 22.8 מיליארד; אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, שלושה מקומות אחריו, כשבכיסו 22.1 מיליארד; וג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, שצבר הון של 10.6 מיליארד דולר והגיע למקום ה-78. מלינדה גייטס, גרושתו של ביל, נמצאת במקום ה-411 עם הון של 6.2 מיליארד דולר "בלבד", ומייסד טוויטר, ג'ק דורסי, נמצא 100 מיליון דולר ושבעה מקומות אחריה – באותו המקום עם איוואן שפיגל, שייסד את סנאפצ'ט. קן קסי, מנכ"ל פורטינט, הגיע למקום ה-460 עם 5.7 מיליארד דולר. כמה הרוויחו העשירים ביותר בהיי-טק הישראלי? הרשימה של פורבס כוללת 30 ישראלים, כשהשניים הראשונים שבהם אלה האחים עופר: אייל עופר במקום ה-117 ברשימה הכללית עם 15.4 מיליארד דולר ועידן עופר במקום ה-188 עם 10.5 מיליארד. ההיי-טקיסטים הישראלים הראשונים ברשימה הם האחים דמיטרי ואיגור בוכמן, שמחזיקים בחברת המשחקים אונליין פלייריקס. הם ממוקמים במשותף במקום ה-275, כשלכל אחד מהם יש הון של 8.1 מיליארד דולר. גיל שוויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. צילום: יח"צ פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי והמייסד והבעלים של הבנק הדיגיטלי הראשון. צילום: יונתן הפנר אדם נוימן, מייסד WeWork. צילום: מתוך ויקיפדיה שמות בולטים נוספים של אנשי היי-טק כחול לבן הם: טדי שגיא עם 5.6 מיליארד דולר, שאול שני עם 4.1 מיליארד, גיל שוויד – 3.5 מיליארד, שלמה קרמר – 2.2 מיליארד, זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע, מייסדי מובילאיי, עם 1.5 מיליארד כל אחד, מריוס נכט ואדם נוימן – כל אחד מהם עם 1.4 מיליארד, ומוריס קאהן עם מיליארד דולר.

היום (ג') פרסמנו ידיעה על כך שהמנמ"ר הוותיק של עיריית באר שבע, יהוד מרסיאנו, הודיע באחרונה על החלטתו לפרוש מהתפקיד, לאחר 10 שנים. בחודש שעבר פרסמנו ידיעה על פרישתה של מנמ"רית עיריית פתח תקווה, ענת שלומוביץ', אחרי שבע שנים. המשותף לשניהם: שניהם חוזרים לשוק הפרטי. והם לא היחידים. מדובר בתופעה שרצוי מאוד שמקבלי ההחלטות בדרגים המתאימים ברשויות המקומיות ובממשלה ישימו לב אליה. טאלנטים באגפי מחשוב וטכנולוגיה ברשויות מקומיות ובשירות הציבורי בכלל נוטשים ומגויסים למגזר הפרטי, לתעשיית ההיי-טק, שנמציעה להם שכר גבוה לפחות פי שניים או שלושה, עם תנאים הרבה יותר טובים. גיוס מנמ"רים חדשים במקומם, באותה הרמה, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. לא לחינם, רק לכ-80 מתוך 257 הרשויות המקומיות בישראל. בראיון לאנשים ומחשבים לרגל פרישתו אמר מרסיאנו שהבעיה היא לא רק שכר, אם כי זה חלק משמעותי בה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות בתוך ארגון כדי לקדם עובדים, אבל המבנה הארגוני של הרשויות המקומיות הוא, על פי רוב, קשיח, מיושן ולא מאפשר, למשל, ניוד בין תפקידים, קידום בדרגות שמשפרות את השכר באחת. מדובר במאפיין של השירות הציבורי, שמשווע לכוח אדם איכותי ומוכשר, לאנשים שיראו כי טוב ויעדיפו לבוא לנהל אגף מחשוב בעירייה על פני תפקיד בכיר בחברת היי-טק. איך מתגברים על המחסור החמור בכוח אדם איכותי במגזר הציבורי? מנמ"רים מהמגזר המוניציפלי יודו, בשקט ולא לציטוט, שהם נאלצים להתפשר, לגייס עובדים שהכישורים שלהם לא יוצאי דופן, בלשון המעטה, חלקם בוגרי לימודי מחשוב חסרי ניסיון, שעושים את הסטאז' שלהם ברשות המקומית ואחרי זמן קצר פורשים לטובת הסקטור הפרטי. לדעת אותם מנמ"רים, הנזק שנגרם לרשות הוא גדול בטווח המיידי, כי עלות הכשרת עובד חדש יקרה פי כמה מאשר קידום עובד קיים. יהודה מרסיאנו, המנמ"ר הפורש של עיריית באר שבע. צילום: ניב קנטור מרסיאנו אמר בהקשר זה שלמרבה הצער, מקבלי ההחלטות בממשלה וברשויות המקומיות לא מספיק מבינים שהטמעת חדשנות, שתביא להתייעלות ולשיפור השירות לתושב, לא יכולה להיעשות ללא כוח אדם ברמה הגבוהה ביותר, שמתחרה ישירות בסקטור העסקי. ההסכמים הקיבוציים לא מתאימים המבנה ההיסטורי של הסכמים קיבוציים, שנוהג ברשויות המקומיות, לא מתאים לסקטורים רבים במשק, ביניהם לארגוני IT ומחשוב. על ידי חשיבה מחוץ לקופסה אפשר לשמור על המסגרת התקציבית הממשלתית, שמכתיבה את היקף התגמול, ועדיין להעסיק במגזר הציבורי טאלנטים. זה מתחיל בתהליכי הגיוס, שבשירות הציבורי עדיין תקועים בשנות ה-80 או מקסימום ה-90. הכוונה היא למכרזים, דרישות תפקידים, העדר הכרה בתקנים שמעולם לא אושרו, ובעיקר סרבול, ביורוקרטיה וזמן ארוך, שגורמים ללא מעט הון אנושי מתאים לפרוש באמצע תהליך הגיוס, אם מאחר שבינתיים הם מצאו חלופה, או שפשוט התאיישו. אם הממשלה לא תתעשת ותיתן מענה למחסור בטאלנטים בשירות הציבורי, יש חשש סביר שבתוך כמה שנים הרשויות אולי ישקיע בחדשנות, אבל לא יהיה מי שיתפעל ויפתח אותה במגזר המוניציפלי תמונת המצב מדכאת אף יותר מאשר במגזר הציבורי באופן כללי. יש שם תפקידים בעולם המחשוב שעדיין אין להם תקנים רשמיים, כאשר הבולט שבהם הוא העדר הכרה בתפקיד המנמ"ר כאחד מהתפקידים החיוניים בעירייה, שבלעדיהם היא לא יכולה לתפקד. בהקשר הזה, אין הבדל בין המנמ"ר למנהלי האגפים השונים, היועץ המשפטי של העירייה, המבקר שלה וכדומה. ראש עיר יכול להחליט שיותר חשוב לו למנות מנהל אגף נוף וגינון, כדי להקים גינות נוי בעירו, מאשר למנות מנהל מחשוב ברמת טאלנט. יתרה מזאת, המבנה הקשיח של השירות הציבורי לא מאפשר למנות מנמ"ר בשירות הממשלתי לחבר הנהלה, בעוד שבכל ארגון פרטי בינוני, מנמ"ר מוכשר הוא חלק מההנהלה, לעתים אף סמנכ"ל. עוד בעיה כאן היא שהמנמ"רים ברשויות המקומיות לא זוכים לייצוג משמעותי מול משרדי הממשלה. אמנם, באחרונה הוקם סוף סוף איגוד של מנמ"רי המגזר המוניציפלי, שהוא חלק ממרכז השלטון המקומי, אבל עדיין קיימים פערים עצומים במעמדם של מנמ"רים ברשויות שונות. הבון טון הוא להגיד שהשירות הציבורי מנופח. זה נכון ולא נכון, כי ברגע שיותר בעלי תפקידים בעמדות מפתח ובתחומים כמו מחשוב ינטשו, לא יהיה מי שייתן את השירות לתושב, ואז ההתפכחות תהיה מאוחרת מדי. כמו כן, אי השקעה בחדשנות על ידי אנשים מוכשרים היא ה-מתכון לחוסר היעילות שעליו כולם מתלוננים. השורה התחתונה: השבוע פורסמה תחזית קודרת על מחסור חמור במורים, וחשש שבתי ספר לא ייפתחו בשנה הבאה. כך גם בקרב המנמ"רים ברשויות המקומיות. אם הממשלה לא תתעשת ותיתן מענה למחסור בטאלנטים בשירות הציבורי, יש חשש סביר שבתוך כמה שנים הרשויות אולי ישקיע בחדשנות, אבל לא יהיה מי שיתפעל ויפתח אותה.  

אינטנטיה מטמיעה בימים אלה מערכת ERP בענן של אינפור (Infor) ב-EPS Tech. הפרויקט החל בנובמבר 2021 וצפוי להסתיים ולעלות לאוויר בעוד כחודשיים. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בתעשייה העריכו אותו במיליון שקלים. EPS Tech פועלת בעולם של מערכות ציוד אלקטרוני משובץ עבור התעשיות הביטחוניות והשוק התעשייתי. החברה נוסדה ב-1992 ויש לה ניסיון של שלושה עשורים בניהול וביצוע תוכניות מורכבות. היא מונה כ-85 עובדים, כשיותר ממחציתם הם מהנדסים. הפתרון המוטמע הוא Infor CloudSuite, שכולל את Infor PLM, המובנה בו, לטובת ייעול תהליכי העבודה במתקני החברה בצור יגאל – משלב המכירה, דרך ההנדסה ולכל אורך שרשרת האספקה. מדובר במערכת ייעודית למגזרי ההיי-טק והאלקטרוניקה – Infor CloudSuite High Tech & Electronics. היא תחליף כמה מערכות לגאסי שהיו ב-EPS Tech, חלקן פרי פיתוח עצמי, ותשרת 45 משתמשים. חלק חשוב ביישום הפתרון מבוסס על מודול ניהול מחזור חיי מוצר (PLM) – המיועד עבור התעשייה הדיסקרטית (ייצור בדיד) והנו חלק אינטגרלי ממערכת ה-ERP. הוא מיושם עבור תהליכי הייצור וההרכבה של EPS Tech. כך, הארגון יקבל שקיפות מלאה לכל אורך חיי המוצר. "פתרון אידיאלי עבור העסקים שלנו" דניאל אפלבאום, מנכ"ל EPS Tech, אמר כי "צוותי החומרה, התוכנה ומהנדסי המכונות המיומנים שלנו מציעים תשתית טכנולוגית חדשנית, זריזה ואמינה עבור לקוחותינו. חיפשנו מערכת ERP שתתמוך ביכולות אלה. היכולות הספציפיות לתעשייה שלנו, שכלולות במערכת המוטמעת בימים אלה, הפכו את הפתרון לאידאלי עבור העסקים שלנו". הוא ציין כי "המערכת תסייע לנו בייעול תהליכי העבודה בארגון – החל משלב התכנון, ההנדסה, דרך הייצור וההרכבות, וכלה בבקרת האיכות". אריק מיפנו, סמנכ"ל מכירות באינטנטיה ישראל, ציין כי "Infor CloudSuite מגיע עם מגוון של יכולות Best practice עבור תעשיית ההיי-טק והאלקטרוניקה. הוא כולל מגוון רחב של מודולים מובנים, דוגמת PLM ו-CPQ (ר"ת Configure Price Quote), שלא דורשים אינטגרציה, בשונה ממערכות מתחרות. עבור EPS Tech זה מהווה יתרון משמעותי, שכן המודולים ההנדסיים הם חלק מהתהליך העסקי שלה. כך החברה תוכל לספק מענה מהיר ומדויק לצרכי הלקוחות שלהם". לדברי מני דוידוב, מוביל העסקים והמכירות של אינפור בישראל, "פתרונות החברה עבור ורטיקלים בתעשייה הישראלית הם בעלי תמיכה מלאה בחוקי המס המקומיים, ויכולים לשרת לקוחות מסדר גודל בינוני עד גדול. אינפור רואה את השוק הישראלי כשוק צומח, שמתאים מאוד למערכת ERP בענן". המופיעים בתמונה למעלה: מימין – יהודה בן ועיש, ארכיטקט מערכת אינפור; יגאל יניב, מנהל פרויקט אינטנטיה; אריק מיפנו, סמנכ"ל מכירות אינטנטיה; מני דוידוב, מנהל פעילות ישראל אינפור; דניאל אפלבאום, מנכ"ל EPS; פרנסין אקס, ארכיטקטית PLM אינטנטיה; מאיר כהן, מנמ"ר EPS.    

מי שחלפו באזור רעננה או באזור רמת החייל בימים האחרונים, לבטח נתקלו בשלטי חוצות עם גביע גלידה, דונאטס וכוס קפה או בירה עם צ'יפס, שנושאים את הברכה "כמה טוב שבאתם :) ", שמצטרפים לקמפיין הדיגיטל שרץ בימים אלה ברשת. הסיבה? זוהי ברכתה של נס ל-600 עובדות ועובדי DXC ישראל, שממש השבוע הצטרפו לנס בשלל אירועי קבלת פנים מלאי ציפייה להמשך הדרך ובברכת BETTER TOGTHER. גם ציפי נכחה וצפתה, ומאחלת להם המון הצלחה ושימשיכו יחד להוביל את ענף טכנולוגיות המידע. שחר אפעל, מנכ"ל נס (משמאל), מקבל את פניו של ששי מאיר, מנכ"ל DXC ישראל. צילום: שאולי לנדנר ברוכה הבאה הנהלת DXC ישראל. צילום: שאולי לנדנר מארז שי למצטרפים החדשים. צילום: שאולי לנדנר  

מאת: מורן בן מנחם, CX Solution Engineer, אורקל ישראל (Oracle Israel) בשנים האחרונות אנחנו עדים לחברות שממציאות את עצמן מחדש. לדוגמה סימנס, חברה בת 200 שנה שעברה מיצור ציוד כבד לעסק דיגיטלי מונחה נתונים, או נטפליקס, שכולנו יודעים מה היא עושה היום, אך פחות מודעים לכך שהחלה דרכה בשליחת DVD בדואר. למען הבטחת השרידות לטווח ארוך של החברות, גיבשה אורקל, באמצעות פתרונות הענן שלה, תפישת שירות ייחודית בשם Digital-first. דיגיטלי אינו ויתור על הפן האנושי בשירות, אלא שיפורו וייעולו, לפי העדפות הלקוח. זוהי הצעה ישימה וכוללנית, שמאפשרת לחברות לשמור על ייתרון תחרותי לאורך זמן, באמצעות שימוש בכלים חדשניים ומרחיקי לכת בשירות. הידעתם שכ-85% מהאנטרקציות של לקוחות עם הארגון הן מול גופי השירות? גם ובעיקר בעידן הקורונה, בו חווית הקניה הפכה ברובה לדיגיטלית. את מתלבטת מול עגלת הקניות באתר? קוראת מאמר המסביר נהלי החזרה? מתייעץ עם בוט לגבי קניה מורכבת? גולש ומקבל הצעה לצ'אט עם נציג? כל אלו הן אנטרקציות מול שירות הלקוחות. אנו מציעים מהפיכה בעולם השירות, בעזרת כלי אורקל: שירות חזוי (Predictive) – במקום נציג הממתין במוקד לשיחת טלפון או מייל מלקוח, תפישה מיושנת ותגובתית (Reactive), הארגון יקח יוזמה וישקיע מאמץ להגיע אליך הלקוח/ה. הצעה לצ'אט בדיוק במקום ובזמן הנכון באתר (רגע… איך ידעתם שאני זקוקה לעזרה בדיוק כאן ועכשיו?), שליחת הודעת טקסט כשמשהו השתבש עם ההזמנה שלך, או פשוט מעקב בסבלנות בזמן שאתה מנווט באתר לגבי החופשה הבאה. שירות ייחודי ללקוח (Unique) – כל לקוח הוא מיוחד ולכן שירות סטטי, המציע את כלל האפשרויות ומתעלם מהנסיבות שלך, הוא פשוט לא מתאים ומתסכל. כלקוחה המנסה לברר לגבי משלוח שמתעכב, לא ארצה שבאתר יציעו לי כרגע מבצעים חדשים. ארצה שהצ'אט, הבוט וגם נציג השירות יכירו וידעו מה מעניין אותי כרגע. תפישת One Size Fits All לא רלבנטית לעידן בו הציפיות שלי כלקוחה הן הרבה יותר גבוהות מנותן השירות שמולי, דיגיטלי, אנושי או משולב. שירות בנוחות יתרה (Hyper Convenient) – חברות רגילות לעצב את תהליכי השירות שלהן כך שיהיו יעילים תפעולית ונוחים לארגון השירות. האתגרים מובנים, אך הנוחות צריכה להיות מוסטת לכיוון הלקוח. דוגמה לכך היא ממשק בינה מלאכותית לשיחה, שיכול לענות על שאלות, לחפש מאמרים רלוונטיים בבסיס ידע, להפעיל אוטומציה של ראיונות מתוחכמים לקבלת החלטות, או לצלול לתוך תהליכים עורפיים מורכבים כדי לעדכן ולאחזר נתונים כמו סטטוס הזמנה. במקום להתקשר ולהמתין בתור, לפנות בצ'אט או בערוצים שאינם מסונכרנים כמו פייסבוק או סמס, השירות יכול להתאים ללוח הזמנים שלך. נוחות ללקוח יכולה להינתן בשפע בערוצים המודרניים הזמינים, כדוגמת וידאו צ'אט כדי לפתור מרחוק בעיות בלייב, גלישה משותפת כדי להגיע ממש לאותו עמוד, התרעות בדחיפה באפליקציה, הודעות טקסט עם עדכונים חשובים, ועוד. ולבסוף, שירות בנוחות יתרה הוא הפיכת תהליכי השירות לבלתי נראים ללקוח: הפיכת תהליכים מורכבים המשתרעים על גופים מבוזרים טכנולוגית – לפשוטים, זמינים ומותאמים. חוויות השירות שאורקל מאפשרת שונות בבירור מחוויות השירות הנפוצות כיום. אבל כיצד ניתן לשמר את היתרון הייחודי לאורך זמן? התשובה היא: באמצעות שימוש בנתונים. איסוף, איחוד ויישום הנתונים הללו בקנה מידה כדי לספק חוויה חזויה, ייחודית והיפר-נוחה אינם טריוויאלים. רוב הספקים מתקשים לייצר Customer Intelligence אמיתי, המוביל לתובנות משמעותיות. אורקל מבינה אמת פשוטה – ככל שתדע יותר על הלקוח, כך תוכל לעזור ללקוח טוב יותר.

היזם הטכנולוגי המפורסם אילון מאסק, המייסד ומנכ"ל ענקיות הטכנולוגיה טסלה, SpaceX ואחרות, רכש באחרונה ניירות ערך של טוויטר בהיקף עצום, בהשקעה של כ-3 מיליארד דולר, והפך לבעל המניות הדומיננטי בחברה. עקב המהלך, מאסק הצטרף לדירקטוריון של הרשת החברתית המצייצת, כך על פי הגשה מטעם טוויטר לרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, שנבדקה על ידי The Verge. פרג אגרוואל, מנכ"ל טוויטר, אישר את הידיעה באמצעות הודעה בחשבונו על ההצטרפות של האיש העשיר בתבל לחבר המנהלים. He’s both a passionate believer and intense critic of the service which is exactly what we need on @Twitter, and in the boardroom, to make us stronger in the long-term. Welcome Elon! — Parag Agrawal (@paraga) April 5, 2022 "אני נרגש לשתף שאנחנו ממנים את אילון מאסק לבורד שלנו! באמצעות שיחות עם אילון בשבועות האחרונים, התברר לנו שהוא יביא ערך רב לדירקטוריון שלנו", צייץ אגרוואל. "הוא גם מאמין נלהב וגם מבקר אינטנסיבי של השירות, וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים בטוויטר ובחדר הישיבות, כדי לחזק אותנו לטווח הארוך. ברוך הבא אילון!", הוסיף המנכ"ל בציוץ עוקב. לאחר שמאסק הודיע ​​כי רכש 9.2% ממניות הרשת החברתית, הדגים ציבור המשקיעים את התלהבותו מהאקט ושווי המניות הרקיע שחקים בבורסה. למעשה מניית טווויטר עלתה ביותר מ-25% מיד עם פרסום

לאחרונה ביקרו במאורת הנמר אלעד לביא, Adv & Notary CFO ועינת נועה סולטן, מנהלת פיתוח עסקי והצלחת לקוח מקבוצת מינקובסקי תקשורת. מינקובסקי תקשורת נוסדה בשנת 2015 ופועלת כחברת יח״צ, והיא one stop shop עם מומחיות שנעה בין ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי וניהול משברים, עבור בדוברות ולובי, ועד חיבורים עסקיים והפקת כנסים ואירועים. החברה התרחבה ופתחה לפני פחות משנה את Mink n'Vik, המנוהלת על ידי איש הקריאייטיב והאסטרטגיה רז נוביק, וחולשת על עולמות המיתוג, הדיגיטל, הפרסום והטכנולוגיה. השניים סיפרו לי כי נפתחה מחלקה חדשה, העוסקת בחיבורים עסקיים ופתרונות אסטרטגיים לחברות ועסקים עצמאיים. עוד למדתי מסולטן ולביא, כי העבודה עם חברות מעולם הטק מפגישה אותם עם יזמים בעלי אופי חדשני ופורץ דרך, מה שהופך את העבודה למעניינת ומאתגרת. ״התפקיד שלנו הוא לדאוג לחיבורים עסקיים רלוונטיים, כנסים וועידות, טלוויזיה וכל תחום שיתרום לקידום מטרות הלקוח שלנו ולהיות שותפים באסטרטגיית היח"צ שלהם", אומרת סולטן. "אנחנו דואגים משלב הרעיון ועד הוצאתה לפועל של כל יוזמה מסחרית". לדברי לביא, ״אנחנו פועלים להקמת עוד שתי תת מחלקות מעניינות, ומחפשים חיבורים עסקיים מעניינים עם חברות b2b, b2c, b2e, וכן להכיר כמה שיותר מיזמים עסקיים ומוצרים חדשים בתחומנו". במפגש עדכנו אותי השניים בלקוחות הקבוצה, והגענו לסיכום על שיתופי פעולה בין לקוחותינו ללקוחות מינקובסקי.