מיקרוסופט הנפיקה אמש (ב') אזהרה, כיוון שחוקרי האבטחה שלה נתקלו בגרסה חדשה של רשת הבוטנטים Sysrv. זו תומכת ביכולות נוספות של ניצול פרצות ועלולה להשיג שליטה על שרתי ווב של הקורבן הארגוני. משפחת הבוטנטים קיימת מאז דצמבר 2020 וידועה ככזו שמכוונת למערכות Windows ולינוקס, תוך שהיא מתקינה במחשבי הקורבנות – ללא ידיעתם, כמובן – יכולות לכריית המטבע הקריפטוגרפי מונרו. הגרסה החדשה, המכונה Sysrv-K, מתאפיינת בהיותה תולעת – משמע, היא בעלת יכולת התפשטות עצמית למחשבים אחרים, כשהיא נושאת בתוכה נוזקה, שאותה היא מפיצה. חוקרי הענקית מרדמונד צייצו בטוויטר כי גרסה זו סורקת את האינטרנט לאיתור נקודות תורפה באפליקציות ווב ובסיסי נתונים, שם היא מטמיעה את עצמה. בדומה לגרסאות ישנות יותר של רשת הבוטים, Sysrv-K סורק מפתחות של פרוטוקול התקשורת SSH, כתובות IP ו-Host names – לפני שהיא מנסה להפיץ עותקים של עצמה ברחבי הרשת. "רוב הארגונים צריכים לדאוג" "Sysrv-K", ציינו חוקרי מיקרוסופט, "צריכה להוות מקור לדאגה לרוב הארגונים, כי יש להם מערכות מבוססות Windows או לינוקס שמקושרות לאינטרנט". החוקרים המליצו לכלל הארגונים "לאבטח את כל המערכות שלהם שפונות לאינטרנט ולתקן פרצות אבטחה ידועות". "יכולות הפגיעות וניצול הפגיעויות המשמשות את Sysrv-K הן תערובת של איומים ישנים וחדשים יותר, וכוללות אינספור סוגי איומים – בין השאר, גילויי קבצים מרחוק, הורדת קבצים שרירותית וביצוע השתלטות מרחוק בעזרת נוזקה ייעודית למטרה זו", הוסיפו החוקרים. סריקה של קבצי התצורה של וורדפרס והגיבויים שלהם אחת מיכולות הפגיעה החדשות שנצפתה ב-Sysrv-K, ולא הופיעה בגרסאות קודמות, היא סריקה של קבצי התצורה של וורדפרס והגיבויים שלהם, כדי לאחזר אישורי גישה לבסיסי נתונים. הגרסה החדשה משתמשת באישורים שנקצרו כדי להשיג שליטה על שרת הווב של הארגון הקורבן, ואז היא יכולה להשתמש בכלי התקשורת המשודרגים שלה, כגון גישה לבוט של טלגרם. כאמור, משפחת הבוטנטים Sysrv קיימת מאז דצמבר 2020, אך פעילותה התגלתה בראשונה בסביבות מרץ 2021 – אז חברות אבטחת סייבר החלו לנתח את הפעילות ההתקפית שלה. מאז שהיא "הושקה" חלו כמה שיפורים ב-Sysrv, בהם קובץ בינארי שכתוב ב-Go, שפת פיתוח חוצת פלטפורמות, שהיא מאוד פופולרית בקרב פושעי סייבר. דפוס פעילות נוסף שלה הוא הסרת כל כורי מטבעות קריפטוגרפיים שמותקנים על מחשב הקורבן, כדי שהוא יוכל "להתמקד" בכריית מטבע המונרו, וכן עריכת שינוי בפיירוול של המערכת.

חברת הסטארט-אפ הישראלית אבו (Avo), שפועלת בתחום המשלוחים, מחסלת בימים אלה את פעילותה בישראל. החברה מפטרת את מרבית עובדיה בארץ, שנותרו לאחר מהלך הפיטורים הגדול שהיא ביצעה לפני כמה חודשים, למעט כמה עובדי פיתוח שיישארו, וכן את רוב עובדיה בארצות הברית – שגם בה היא מצמצמת את הפעילות באופן משמעותי. אבו הוקמה ב-2017 על ידי דקל ולצר, המנכ"ל ולשעבר אלוף ישראל בטניס, והושקעו בה 80 מילון דולר. היא פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לדיירי בנייני מגורים ועובדים בבנייני משרדים להזמין מוצרים שונים ללא דמי משלוח. ולצר כתב בפוסט שפרסם בעמוד הלינקדאין האישי שלו: "את "אשתף במעט פרטים עובדתיים", הוסיף. "לצערי, נאלצנו להמשיך ולהגיב באופן מיידי לשינויים המתרחשים בשוק ולמציאות המורכבת שממנה לא ניתן, לא אחראי ואסור להתעלם, והחלטנו לסגור את הפעילות העסקית בישראל, תוך התאמת פעילות החברה בארצות הברית למצב החדש בשוק. פרטים בהמשך". הכתובת הייתה על הקיר המהלך הנוכחי לא בא בהפתעה, שכן לפני כמה חודשים היא פיטרה 500 מ-750 העובדים שלה, מהם 350 בישראל – מה שהצביע על כך שמשהו לא טוב קורה לחברה. כעת היא מפטרת את מרבית העובדים שנותרו. באתר הישראלי של אבו, שבאמצעותו היה ניתן להזמין מוצרים, מופיע הודעה שהוא לא פעיל יותר. לאחר ההודעה על סגירת פעילותה בישראל, ספק אם החברה תוכל להמשיך את פעילותה בארצות הברית. משמעות הדבר היא שההשקעה בחברה כנראה הולכת לטמיון.  

בזק תצטרף לרשת השותפים של אמזון ווב סרביסז, AWS, ותבנה ותטמיע פתרונות ושירותי אינטגרציה חדשים בענן ללקוחותיה בנוסף על אלו הקיימים. גורמים בשוק העריכו, כי כבר בתוך שנה בזק תעלה לענן של אמזון מאות לקוחות. בשל הפעילות המשותפת, בזק תציע ללקוחותיה פתרונות חדשים, הכוללים  שירותי מיטוב של דטה סנטר, יכולות אחסון והתאוששות מאסון, אבטחת מידע, שרידות וקישוריות פנימית. לדברי דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, "בחרנו ב-AWS כספקית שירותי הענן של הקבוצה. בעזרת AWS נוכל להציע שירותים חדשים, אשר ישלבו בין היתרונות של AWS כספקית גלובלית של שירותי ענן, עם העוצמות שלנו באספקת שירותי תקשורת לארגונים עסקיים בישראל". מזרחי הוסיף כי "המעבר לענן טומן בחובו יתרונות רבים, ביניהם הפעלה של מערכות אבטחה, מנגנוני גיבוי, עדכוני גרסה אוטומטיים ומתן הרשאות לשירותים וליישומים בהתאם לפעילויות המבוצעות על ידי המשתמשים. ההזדמנות להגדיל את עוצמות המחשוב ועיבוד הנתונים במקביל להתרחבות של העסק, ורצונם של הלקוחות לחסוך בהוצאות הכרוכות ברכישה ובתחזוקה של שרתים פיזיים – מעודדים את הלקוחות לעבור לענן. זאת, לצד הצורך במומחים, אשר יעזרו להם בביצוע המעבר באופן נגיש ונוח". הוא סיים בציינו כי "באמצעות הענן של AWS  נציע ללקוחותינו מערך חדש של פתרונות עסקיים מאובטחים, ושירותי  ערך מוסף, המשלימים את פתרונות התקשורת והרשת שלנו – לצד פונקציונליות נוספת, גמישות מוגברת, אבטחה משופרת וגישה מאובטחת לרשת הליבה של העסק וממנה, עם רמת שרידות גבוהה". לדברי הראל יפהר, מנהל הפעילות של AWS ישראל: "בזק תסייע לאלפי עסקים לעשות שימוש מיטבי בטכנולוגיות הענן ולהנות מהיתרונות של תשתית AWS . כך, היא תאפשר להם להיות חדשנים, ליהנות מגמישות גבוהה יותר של משאבי המחשב שלהם ולחסוך בעלויות פיתוח ותשתיות מחשוב".

כוחות צבא רוסיים פלשו לחברת אינטרנט בעיר חרסון שבאוקראינה, ניתקו את כל הציוד שלה ואיימו להחרים אותו – אם החברה לא תתחבר לרשתות רוסיות, כך דיווח הממשל באוקראינה. מומחי אבטחה ציינו, כי מדובר במקרה שבו נעשה שילוב, מוצלח מבחינת צבא רוסיה, בין לחימה במימד הקינטי וזה הקיברנטי. לדבריהם, התקרית היא האחרונה בשורה של התקפות נגד ספקיות אינטרנט אוקראיניות וספקיות שירותי פס רחב לווייני. "גישה חופשית למידע היא איום מרכזי על האויב (רוסיה, י.ה.) בשטחים הכבושים של ארצנו", נאמר בהצהרה שפרסם השירות הממלכתי האוקראיני לתקשורת ולהגנה על מידע, "כל עוד האוקראינים יודעים על מהלך המלחמה האמיתי – אז התעמולה הרוסית נכשלת". הרב לין, חוקר למדיניות סייבר ואבטחה במרכז לביטחון ושיתוף פעולה בינלאומי באוניברסיטת סטנפורד, אמר, כי "המתקפה בולטת על רקע העובדה שהיא כללה שימוש בכוח פיזי. שלילת היכולת מהעם האוקראיני להשיג גישה למידע מדויק על המלחמה – תחזק את מאמצי הדיסאינפורמציה הרוסיים". לדברי לין, "זהו סוג אחר לגמרי של מתקפת סייבר: החברה הזו לא הותקפה דרך האינטרנט. למרות זאת, זו מתקפת סייבר לכל דבר ועניין – כי הציוד שלה טופל ונתפס על ידי בריונים וחמושים, מפקדים בצבא". לין הוסיף כי "הסוג הזה של מתקפת סייבר הוא כוחני ביותר, ויש למתקפה הזו אפקט חזק יותר – על ידי הפחדת אנשים". לדבריו, "ההתמקדות הרוסית בהשבתת ציוד ומערכי מידע באוקראינה, נובעת מההבנה שלהם כי דיסאינפורמציה פועלת באופן יעיל יותר כאשר אנשים צמאים למידע מדויק. העובדה שהאוקראינים אינם יכולים לצרוך מידע וחדשות מהמערב היא משמעותית. לא מדובר 'רק' על שינוי כתובת והוספת הסיומת ru. – זה הניתוק של מיליוני אוקראינים ממידע מדויק אותו הם קיבלו בכתובות שהסיומת שלהן היא eu (האיחוד האירופי) ו-us (ארה"ב)". לדברי הסוכנות האוקראינית שחשפה את המתקפה, "כוחות הצבא הרוסיים מנסים להשיג שליטה מלאה על כל הפעילות של משתמשים אוקראינים באינטרנט". היא כינתה את הפעולה הצבאית של רוסיה "הפרה בוטה של ​​החוק הבינלאומי" ואמרה, כי תציג אותה כראיה במשפטים שייערכו של פשעי מלחמה. החדשות מגיעות כמה ימים לאחר שהאיחוד האירופי, בריטניה וממשל ארה"ב האשימו באופן רשמי את הממשל הרוסי בפריצה למודמים לווייניים באירופה ב-24 בפברואר, בשעות שלפני הפלישה הרוסית לאוקראינה. הקביעה לגבי זהות הפורצים נעשתה בעקבות "מידע מודיעיני חדש בנושא של בריטניה וארה"ב", והפריצה ללווייני ויאסאט (Viasat) הייתה אחת מכמה מתקפות סייבר שממשלת רוסיה הפעילה לפני הפלישה לאוקראינה, לצד השחתת אתרים אוקראיניים ב-13 בינואר השנה ופריסה של נוזקות, שמאוחר יותר זוהו כ-Whispergate. בעבר אמרו פקידי ממשל אמריקנים בכירים, כי האקרים הפועלים מטעם צבא רוסיה הם העומדים מאחורי המתקפה על חברת התקשורת הלוויינית מקליפורניה, אך עד השבוע למתקפה לא היה כל ייחוס רשמי. רומן אוסדצ'וק, חוקר מאוקראינה המתמחה באירואסיה ועובד עבור המועצה הדיגיטלית של נאט"ו, אמר, כי "הרוסים מתמקדים בתקיפה של ספקיות אינטרנט אוקראיניות, בין השאר, משום שהם יודעים שרשתות בשליטה רוסית יחסמו את פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם – בנוסף למקורות חדשות חיצוניים. צעדים אלה מכוונים לצמצום ההתנגדות של האוכלוסיה בשטחים הכבושים. הפצת דיסאינפורמציה על השטחים הללו על ידי מקורות רוסיים עלולה לגרום לדמורליזציה של האופוזיציה. רוסיה גם יצרה כמה ערוצי טלגרם מקומיים שהתמקדו בערים הכבושות. כמובן שהערוצים הללו מספקים נקודת מבט פרו-רוסית ומותחים ביקורת על אוקראינה".

עוד חברת אינטרנט ישראלית ממשיכה במגמת הירידות: מאנדיי, שפיתחה כלים לניהול העבודה בארגונים, הגדילה ברבעון הראשון של השנה בשיעור חד את ההפסד הרבעוני שלה – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה אתמול (ב'). כתוצאה מכך, מניית החברה בנסדא"ק ממשיכה לרדת, ובשיעורים ניכרים. מאנדיי מצטרפת לחברות אינטרנט ישראליות נוספות שנסחרות בניו יורק ורואות לא מעט גוונים של אדום, בהן Wix, שגם היא פרסמה אתמול את הדו"חות שלה, שמראים על עלייה דרמטית בהפסד הרבעוני. ההפסד של מאנדיי גדל ברבעון ב-71.2% ל-66.7 מיליון דולר. הגידול הזה הוא תוצאה של עלייה חדה בהוצאות, הרבה יותר מאשר בהכנסות: אלה זינקו ברבעון ב-141.3% ל-73.4 מיליון דולר, אל מול גידול של 84% בהכנסות ל-108.5 מיליון. עוד נתון שסייע לכך הוא עלייה חדה, של 68.1%, בחברת המס – ל-1.2 מיליון דולר. פרסום הדו"חות הביא לירידה של כ-5% בשער המנייה של מאנדיי בנסדא"ק אתמול. בחודש האחרון צנחה מניית החברה ב-21.7% ובחצי השנה האחרונה – בקצת יותר מ-74%. הנהלת החברה מעדיפה להסתכל על החצי המלא של הכוס הדו"חות מראים בנוסף כי ההוצאות הגולמיות של החברה האמירו ב-84.4% ל-14.6 מיליון דולר, הרווח הגולמי זינק ב-83.9% ל-93.9 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 86.53%. בסעיפי התפעול, ההוצאות גדלו ב-82% ל-161.4 מיליון דולר, הההפסד לפי GAAP עלה ב-78.4% ל-67.5 מיליון וההפסד שלא לפי חישוב זה צמח ב-88% ל-43.8 מיליון. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת עמד על 12.9 מיליון דולר, עם תזרים מזומנים חופשי מתואם שלילי של 16.2 מיליון, לעומת תזרים מזומנים נטו ששימש לפעילות שוטפת בסך 600 אלף דולר ותזרים מזומנים חופשי מתואם שלילי בסך 1.6 מיליון ברבעון הראשון של 2021. לאחר פרסום התוצאות העדיפו במאנדיי להתייחס לסעיפים שבהם נרשמה עלייה. רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף של החברה, אמר כי "ברבעון הראשון רשמנו צמיחה חזקה בהכנסות, במספר הלקוחות, בדגש על לקוחות גדולים, ובהעמקת השימוש במאנדיי בקרב לקוחות קיימים. זאת, בהמשך לניצול ההזדמנויות היעיל בשוק הגדול שבו אנחנו פועלים". סמנכ"ל הכספים, אלירן גלזר, ציין כי "הצגנו ברבעון הראשון ביצועים מצוינים, המונעים על ידי ביקוש חזק. המשך גידול וצמיחה עתידיים של החברה ימשיכו לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו, אך אנו ממוקדים באותה המידה בשיפור מתמשך של היעילות התפעולית והתזרימית".

ה-FBI הודיע ב-2018 לממשלת ישראל כי בכוונתו להשתמש בפגסוס, כלי הריגול בסייבר ההתקפי של NSO הישראלית. אלא שאם עד כה הבולשת טענה פומבית שהרכישה הייתה לצרכי למידה בלבד, דיווח שפרסם אתמול (ב') הניו יורק טיימס מעלה כי המטרה הייתה אחרת לגמרי. על פי הדיווח, פקיד בחטיבה המבצעית והטכנולוגית של ה-FBI כתב למשרד ההגנה האמריקני כי "רכישת תוכנת הריגול על ידי הבולשת הייתה לצורך איסוף נתונים ממכשירים ניידים – כדי למנוע ולחקור פשעים ואירועי טרור, תוך הלימה לחוקי הגנת הפרטיות ושמירה על הביטחון הלאומי". העיתון ציין שבסופו של דבר, אנשי הבולשת בחנו את הרוגלה באופן פנימי, אך, ככל הנראה, לא עשו בה שימוש מבצעי. מומחי אבטחה ציינו כי "נראה שהכוונות המוצהרות של ה-FBI עומדות בסתירה להודעה שלה מפברואר לגרדיאן, שלפיה היא רכשה את התוכנה אך ורק לבדיקת המוצר ולהערכה שלו". רכישת הרוגלה על ידי ה-FBI נחשפה בראשונה בינואר השנה. מאז, הבולשת טענה שהיא קנתה את פגסוס רק כדי להעריך כיצד יריבותיה של ארצות הברית עשויות להשתמש בה. "ה-FBI רכש רישיון לבחון שימוש משפטי עתידי פוטנציאלי במוצר של NSO וכדי לבדוק חששות אבטחה פוטנציאליים מהמוצר", נמסר מדוברות סוכנות אכיפת החוק לניו יורק טיימס. "כחלק מתהליך זה, ה-FBI עמד בדרישות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (הישראלי – י"ה). לאחר בדיקה והערכה, ה-FBI בחר שלא להשתמש במוצר באופן מבצעי בכל חקירה שהיא". עוד התפתחויות אחרונות שקשורות בפגסוס בשנים האחרונות מתנהל משפט בתביעה שפייסבוק, החברה האם של ווטסאפ (שבינתיים החליפה את שמה למטא), הגישה נגד NSO. במשפט זה היא טענה שבאפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשים שלה הותקפו על ידי הרוגלה של NSO. לפי האפליקציה, יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים, נפגעו מהרוגלה הישראלית. החודש אף פורסם כי ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הדיח מתפקידה את שפאס אסטבן, ראשת שירותי המודיעין של המדינה, בשל השימוש שהגוף שבראשה עמדה עשה בפגסוס. סנצ'ס פיטר את אסטבן עקב כמה מקרים שבהם שירותי המודיעין של ספרד השתמשו ברוגלה ההתקפית נגד פעילים קטלוניים, שדוגלים בבדלנות של חבל ארץ זה. כמה ימים קודם לכן דווח כי הטלפונים הסלולריים של סנצ'ס ושל מרגריטה רובלס, שרת ההגנה של ממשלת ספרד, נפרצו אף הם על ידי רוגלת פגסוס. הטלפון של סנצ'ס היה נתון למעקב במאי 2021 ונקצרו ממנו נתונים לפחות פעם אחת. בחודש שעבר דווח כי טלפונו של בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, הודבק אף הוא בפגסוס של NSO.

בדיון שערכה אתמול (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת על הצורך בהגדלת ההשקעות בהיי-טק בפריפריה ובהכשרת כוח אדם לענף שם הביע יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, זעם ופליאה על כך שמאות מיליוני שקלים שהמדינה הקצתה למטרה חשובה זו ירדו למעשה לטמיון. לפי כל חישוב, 600 מיליון שקלים שהניבו בקושי 180 עובדים הם ללא ספק דבר שראוי לבדיקה יסודית – הן מטעם משרד האוצר, שהקצה את הכספים האלה, והן מטעם מבקר המדינה. ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת אלה הם לא הכספים היחידים שהופנו בשנים האחרונות לפריפריה, וגם תקציבים אחרים, שהוקצו לפרויקטים חשובים, לא מימשו את הציפיות. כך, למשל, נציגת רשות ההשקעות שהשתתפה בדיון, רו"ח אפרת דבש, הציגה נתונים על מסלולי השקעה שונים שהניבו פרויקטים כמו פארק ההיי-טק גב ים, שפועלות בו חברות היי-טק רבות, כולל הפניית משאבים לעידוד תגמול ושכר גבוה, כדי לתמרץ עובדים לעבור לשם. בשנים עברו הגיעו לשם, בעקבות התוכנית הזו, כמה חברות בינלאומיות, כמו Dell-EMC, וחברות ישראליות שיש להן פעילות גלובלית נרחבת, דוגמת Wix ואלביט. התקווה הייתה שבעקבות חברות אלה ידרימו לשם חברות רבות נוספות – וזה לא קרה, לפחות לא בהיקפים המצופים. בנוסף, רו"ח דבש הציגה בוועדה נתון שיכול לשכנע את מי שעדיין לא השתכנע לגבי החזר ההשקעה של כל שקל שמושקע לטובת הפריפריה. במחקר שנעשה בעזרת דלויט הוברר שעל כל שקל שהממשלה משקיעה במסלולים לטובת הדרום והצפון מתקבלים 2.14 שקלים, שלא לדבר על תועלות עקיפות. הנקודה המרכזית פוספסה עם כל הכבוד לחשיבות הדיון, נראה שהוא פספס את הנקודה המרכזית: הגדלת נוכחות ההיי-טק בפריפריה היא לא רק, ואף לא בעיקר, עניין של תקציבים – אם כי הם כמובן צריכים להיות מופנים. היא גם עניין של תשתיות ושל צורך בטיפול בנושאים מערכתיים, כגון בריאות וחינוך. בלעדי זה יקשה על עוד חברות להגר לדרום או לצפון, או לפתוח סניפים שם, מחוץ לאזורים הנוחים של גוש דן והשרון. "לדעתנו, השקעה ועידוד קידום היי-טק בפריפריה צריכות לקחת בחשבון, בנוסף לפן הכלכלי-תעסוקתי, גם את הפן החברתי", נכתב במסמך שהוגש לוועדה על ידי הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. כך, למשל, תחום הבריאות: במסמך הודגשו הפערים שקיימים בין אזור זה לבין מרכז הארץ בכל מה שקשור לשירותים רפואיים. בין היתר, הוא מצביע על פערים בתחומים כמו תשתיות לבריאות דיגיטלית ושימוש בשירותי בריאות מרחוק – מה שהגליל והנגב היו צריכים להוביל, עקב המרחקים הגדולים יותר שיש שם, בממוצע, בין המטופלים לבתי החולים. כדי ליישם את ההצעות האלה הממשלה לא צריכה להמציא את הגלגל, אלא פשוט ליישם החלטת ממשלה מ-2018, שבה הוצעה תוכית לקידום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות בפריפריה. ודאי לא תופתעו לקרוא שמרבית הסעיפים בהחלטה זו לא בוצעו. כאשר מדברים על הפניית עובדים לנגב, שוכחים שגם החברות שכבר פועלות שם, החממות הטכנולוגיות והמסגרות האקדמיות שמכשירות סטודנטים נלחמות על כל עובד וסטודנט, כדי לשכנע אותו שבסיום הלימודים יישאר שם. המצב כיום אינו כזה תחום אחר שזקוק לטיפול מערכתי, ויסייע גם לקדם את ההיי-טק בפריפריה, הוא החינוך. המחסור במורים – גם במרכז הארץ, אבל בפרט בפריפריה – מחריף את חוסר השוויוניות בין התלמידות והתלמידים בתל אביב והסביבה לאלה שחיים ולומדים באזורים מרוחקים יותר. מגמות מדעיות ואחרות לא נפתחות במידה מספקת בנגב, בגליל ובשאר האזורים המרוחקים, כי אין מספיק תלמידים ו/או תקציבים. נכון הוא שמנסים לעשות זאת בעזרת לימודים מרחוק, אבל זה עדיין לא אותו הדבר. גם כאן נדרשת פעילות מערכתית כוללת, לא רק ברמה התקציבית. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: דוברות העירייה ונקודה נוספת: כאשר מדברים על הפניית עובדים לנגב, שוכחים שגם החברות שכבר פועלות שם, החממות הטכנולוגיות והמסגרות האקדמיות שמכשירות סטודנטים נלחמות על כל עובד וסטודנט, כדי לשכנע אותו שבסיום הלימודים יישאר שם. המצב כיום אינו כזה. יש בבאר שבע תעשיית היי-טק, גם אם עדיין לא מספיק, בין היתר בזכות ראש העיר הנמרץ שלה, רוביק דנילוביץ', שעושה פעולות שונות כדי לסייע לבוגרי אוניברסיטת בן גוריון להישאר בעיר ולעזור לחברות ההיי-טק בעיר, והוא נוחל הצלחות לא קטנות. אלא שהפוטנציאל הגדול עדיין לא מומש במלואו – וזה לא רק באחריותו של דנילוביץ', אלא גם של הממשלה ואחרים. השורה התחתונה: ח"כ ביטון יצא בדיון בקריאה מוצדקת לראש הממשלה, נפתלי בנט, להקים שולחן עגול של נציגי גופי ממשלה, חברות בתעשייה וגורמים רלוונטיים נוספים, לטובת קידום השקעות בהיי-טק בפריפריה. חלק גדול מהפרויקטים, שתוקצבו במיליוני שקלים, לא יצאו אל הפועל בגלל חוסר תיאום ותכלול בין המשרדים, ובינם לבין הגורמים האחרים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מעבר צה"ל לנגב, שהיה אמור להסתיים כבר בתחילת העשור. כאשר משרד התחבורה אומר: לא תיאמו איתי בניית תשתיות תחבורה, ומשרד אחר טוען: אין סיכוי שפרויקטים יזוזו, זה משליך על הגדלת כוח האדם ואזורי התעסוקה בנגב. בנט, שקבע יעד של הגדלת מספר המועסקים בענף ההיי-טק ל-15% מהמשק עד 2026, לא יוכל להגשים את היעד מבלי שייתן את הדעת לשילוב הפריפריה בענף, לרבות בהיבט של הכשרת כוח אדם שיעבוד בחברות שיבחרו לעבור לנגב או לגליל. לא מספיק לתת תקציבים, צריך גם לנצל אותם נכון ולטפל בסוגיות הבוערות הרלוונטיות האחרות.

מהפכה בהסתדרות: ארגון העובדים הגדול במדינה צפוי לשדרג בעתיד הקרוב את פעילותו התקשורתית ולעבור לעבודה באמצעות מרכזיית IP. בזק בינלאומי נבחרה להוביל את מהפכת התקשורת של ההסתדרות – זאת, לאחר הליך בחירה מתמשך, במסגרתו מינתה ההסתדרות חברת ייעוץ חיצונית שבחנה שלל הצעות ממיטב הספקים והיצרנים בישראל. מדובר במהלך מקיף שיכלול הטמעת מרכזיית IP חדשנית מבית Ericsson LG בבניין ההסתדרות בתל אביב, שם יינתן מענה תקשורתי לכ-700 עובדי הארגון. בנוסף תטמיע בזק בינלאומי מוקד שירות (contact center) של חברת Aspire. המוקד, שיכיל 50 עמדות נציגי שירות, יתממשק באופן אינטגרלי למערכת ניהול שירות הלקוחות (CRM) של ההסתדרות. בהמשך צפויה בזק בינלאומי להרחיב את פתרונות התקשורת גם לכמאה סניפים של ההסתדרות ברחבי הארץ. "מדובר באחד המהלכים המורכבים והמשמעותיים שהארגון ביצע בתחום התקשורת, ולכן בדקנו לעומק הצעות בנושא במשך קרוב לשנה וחצי", אמר דודו בצלאל, סמנכ"ל התפעול בהסתדרות, שעמד בראש פרויקט שדרוג מערכות התקשורת. "החלטנו לצאת למהלך עם בזק בינלאומי כאינטגרטור שיספק מענה הוליסטי לכלל הצרכים התקשורתיים – החל בשירותי המרכזייה, דרך חוות השרתים שבה יאוחסן המידע ובעתיד גם פתרונות ענן שנשאף להטמיע בארגון". כחלק מהליך הבדיקה שביצעה ההסתדרות לבחינת הכשירות של המציעים השונים, נבחנה בין היתר היכולת המוכחת להרים פרויקטים בסדר גודל משמעותי. בהקשר זה, סיפר בצלאל, המחמאות המרשימות שהורעפו על בזק בינלאומי מטעם רשתות בתי מלון כמו ישרוטל ודן, שעברו לאחרונה הטמעה מחודשת של מרכזיות דיגיטליות, היוו משקל מכריע בבחירה בבזק בינלאומי (יצוין כי פרויקטים מקבילים בוצעו על ידי בזק בינלאומי גם בגופי ענק במשק, ברשויות מקומיות ועוד). "במהלך השנים האחרונות הרמנו בהצלחה מרובה פרויקטים בסדר גודל דומה אצל לקוחות אנטרפרייז, שביקשו לעבור לפתרונות המתקדמים של מרכזיות Ericsson LG", אמר רון גלב, סמנכ"ל החטיבה העסקית של בזק בינלאומי. "השילוב בין מקצוענות בלתי מתפשרת משלב האפיון, היכולות המוכחות של צוותי ההטמעה, הניסיון בפרויקטי ענק מסוג כזה וההסמכה הגבוהה ביותר של היצרן, מסייע רבות להצלחות של בזק בינלאומי בישראל". חברי ההסתדרות וצוות בזק בינלאומי. צילום: יח"צ מערך הטלקומוניקציה של ההסתדרות יזנק שנות דור קדימה "כשאנשי מקצוע רואים את מערך התקשורת שלנו הם טוענים שאנחנו עדיין חיים בעידן הדינוזאורים", אמר בצלאל. "הפעם האחרונה שעשינו מהלך בכזה סדר גודל הייתה לפני 25 שנה, אז התקנו את מערכת קוראל מבית תדיראן. מערכת מצוינת, אבל זה כבר דגם מאוד מיושן. עכשיו אנחנו עוברים לטסלה". בצלאל הוסיף כי "המערכת תזניק את שירותי התקשורת בבניין ההסתדרות לעמדת חוד החנית של הפתרונות הטכנולוגיים: במוקד השירות תתווסף פלטפורמת Omnichannel של חברת Glassix, שמאפשרת ללקוחות ליצור קשר מיידי באמצעות ערוצים הדיגיטליים: ווטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, צ'אט, עם נציגי הארגון או עם בוט המבוסס על פעילות AI". "הפלטפורמה תאפשר לנציגי הארגון לבצע מענה ישיר מסרגל השירות במחשב ותאפשר להתחבר אליה באופן מאובטח גם בעבודה מרחוק – מהבית או מכל מקום מוגדר אחר", אמר שבי אשר, מנהל מחלקת BU Collaboration בבזק בינלאומי. "כמו כן, תשולב מערכת הקלטה של כלל השלוחות, כאשר כל שיחה שמתבצעת תשמר באופן אוטומטי בשרת ותתויק בתיקיית הלקוח. ליבת המרכזייה תותקן בחוות השרתים של בזק בינלאומי ותהנה מתצורת שרידות מלאה", הוסיף. "באופן טבעי, תהליך כזה מורכב מלווה גם בחששות", אמר בצלאל. "אנשים התרגלו לעבוד באופן מסוים ופתאום אנחנו מציעים להם מציאות חדשה. אבל ברור לכולנו שזה שינוי שיבוא לטובה – יהיה חיוג ישיר מהמחשב, אפליקציות שיקלו על העבודה ויהפכו את כל ההתנהלות לפוזיטיבית. זה מהלך מתבקש לארגון בסדר גודל שלנו, ואני משוכנע שגם העובדים שחוששים מטכנולוגיה יגידו לנו שהם לא מבינים איך לא עשינו את זה קודם". ובעוד שבהסתדרות נערכים למימוש הפרויקט, בבזק בינלאומי כבר מתכננים את השלב הבא. "בשלב ב' הפתרון שיוטמע בבניין ההסתדרות יורחב, ונחבר כמאה סניפים של ההסתדרות בכל רחבי הארץ", עדכן אשר. "הסניפים יתחברו למרכזיית האם בתל אביב, שיכולה להכיל עד 4,000 פורטים. למעשה, מדובר במהפך שיגיע לכל נקודה בארץ שם פועלת ההסתדרות".