סיום הקורונה והחזרה לשגרה החזירו גם את שיטות ההוראה במרבית המוסדות האקדמיים להוראה פרונטלית, והחלק של הלמידה ההיברידית – הצטמצם. זאת ועוד, היעדר יישום תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בחלק מהמוסדות האקדמיים, גורם ללא מעט טרטורים לסטודנטים, שנאלצים להגיע פיזית כדי להגיש טפסים ומחברות כדי לערער על ציון, בעוד שניתן בקלות לעשות זאת באופן דיגיטלי. הנושא המסוים עלה בדיון שנערך אתמול (ג') בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, לרגל יום הסטודנט. יו"ר הוועדה, ח"כ יעל רון בן-משה, (כחול לבן) ניהלה את הדיון בנושא הלמידה ההיברידית, ובסיומו דרשה מהמל"ג להאיץ את תהליכי הלמידה מרחוק ולשתף בכך גם את הסטודנטים ואת נציגי הסגל האקדמי. "הכנסת עסקה במהלך תקופת הקורונה בנושא הדיגיטציה, כך שאין מדובר בנושא חדש. לראשי האוניברסיטאות והמכללות היה די זמן ללמוד את הנושא ולבצע את ההתאמות וקפיצת המדרגה הנדרשת", אמרה בן-משה. "יש אוכלוסיות שעבורן השיפור בתחום הטכנולוגי יכול להיות הפער שבין לצאת ללמוד או לוותר. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לשלם על נסיעות או לשכור דירה בקרבת מוסד הלימודים, יש סטודנטים עם ילדים, יש סטודנטים רבים שעובדים במשרה מלאה והנושא הדיגיטלי יכול להוות עבורם פתרון קריטי", המשיכה וציינה ח"כ בן-משה. תום נדיל, מנהל תחום האקדמיה בהתאחדות הסטודנטים. צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת מחצית הסטודנטים בעד שילוב בין למידה מקוונת ופרונטלית בדיון השתתף תום נדיל, מנהל תחום האקדמיה בהתאחדות הסטודנטים, שאמר בין היתר: "העברת התכנים במוסדות האקדמיים נשארו עדיין במודל של סטודנט ומרצה, כפי שהיה בימי ראשית האקדמיה, וזאת למרות שישנם אמצעים שיכולים לשפר את הלמידה המקוונת ובכך להקל על הסטודנטים". נדיל ציין כי על פי סקר שנערך בקרב הסטודנטים בשנה שעברה, מחציתם בעד שילוב בין הלמידה המקוונת והלמידה הפרונטלית. "בתקופת הקורונה, שבה היו לימודים מרחוק, 34 אחוז מהסטודנטים שינו את תוכניותיהם למעבר דירה בעקבות הלמידה המקוונת", הרחיב נדיל. כיום מותר למוסדות האקדמיים לשלב עד שליש מתוכנית הלימודים בצורה מקוונת, ונדיל קרא למל"ג לאפשר לאוניברסיטאות לחייב את האוניברסיטאות להגדיל את החלק של לימודים היברידיים.  יו"ר אגודת הסטודנטים במרכז האקדמי רופין, מתן כרמי, ציין כי "היעדר הדיגיטציה בתהליכי הלימוד, גורם לסטודנטים לבזבז זמן כדי להגיש טפסים שונים, בעוד שאפשר להעביר אותם בצורה דיגיטלית". הוא ציין ש"כשסטודנט מבקש לערער על ציון בבחינה, ישנם מרצים שמתעקשים שנגיע פיזית עם מחברת הבחינה, וזאת למרות שהמחברות נסרקות במערכת. זה מקשה עלינו מאוד, במיוחד בתקופת בחינות". הדיון בוועדת הכנסת לתלונות הציבור. צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת מה יהיה הערך המוסף של המרצה? פרופ' ניצה דוידוביץ, ראש הפורום לקידום ההוראה בישראל, אמרה כי "דיגיטציה חשובה, אך צריך לשאול מה יהיו ההשפעות שלה על כולנו. מה יהיה הערך המוסף של המרצה? מטרת הלימוד היא לא רק ללמוד את החומר, אלא גם ביכולת של הסטודנט לדעת להעביר אותו הלאה", טענה פרופ' דוידוביץ.  בתום הדיון, פנתה יו"ר הוועדה ח"כ בן-משה למל"ג וביקשה להתחיל בתהליך גיבוש סטנדרטים בתחום השירות לסטודנטים מרחוק, ולשלב בדיונים נציגי סטודנטים ממגוון החברה הישראלית ונציגים מהסגל הזוטר והבכיר ממגוון מוסדות אקדמיים. כמו כן, ביקשה יו"ר הוועדה להציג מסקנות על שילוב ביתר שאת של למידה היברידית. "אני קוראת לכל אחת ואחד המעוניינים ללמוד – עשו זאת, לכו ללמוד ולהתפתח", סיכמה.

בעולם שבו מידע הוא כוח, קשה להמעיט בחשיבות של תחום אבטחת המידע כדי להגן על אותו מידע. בבזק בינלאומי, חברת התקשורת והפתרונות לעסקים המובילה בישראל, בחרו לקחת את הנושא הקריטי הזה צעד נוסף קדימה ולהשיק את Cyber Defender –  מרכז SOC חדשני (ר"ת Security Operation Center), שיישען על הפלטפורמה הטכנולוגית של חברת הסייבר העולמית CYREBRO ועל שירותי האנליזה של מומחי בזק בינלאומי. "אנחנו מספקים ללקוחות שלנו אבטחת מידע במעטפת מושלמת", אומר גיא מזרחי, מנהל תחום שירותי אבטחת המידע בבזק בינלאומי, "בחרנו ב-CYREBRO כשותף אסטרטגי במהלך הזה לאחר בחינה של לא מעט פלטפורמות ופתרונות אבטחת מידע, מהארץ ומהעולם. מדובר במערכת מתקדמת בעלת האיכויות המובילות בשוק בתחומים כמו ניטור ובקרה, ולזה אנחנו מוסיפים כמובן את האיכויות שלנו כאינטגרטור מוביל. החיבור הזה בין התכנים העשירים ויכולות הקצה שלהם לניסיון, לעוצמה שלנו ולצוות האנליסטים הבכיר שאנחנו מביאים איתנו, הוא ללא ספק שילוב מנצח". מילת המפתח – פרואקטיביות שירות ה-Cyber Defender של בזק בינלאומי נועד לשמש כמרכז ניהול ושליטה, בין אם מדובר בארגונים קטנים ובינוניים ובין אם בגורמים עסקיים בעלי מערך של אלפי עובדים וריבוי סניפים. השירות נועד לתת מענה למורכבות שנובעת מריבוי התראות, רישומים וניסיונות למתקפות סייבר שעמם מתמודדים הארגונים כיום. היתרון הגדול הוא בשירות פרואקטיבי, כפי שמתארת עדי פאר, מנכ"לית EMEA (אירופה, מזרח תיכון ואפריקה) בחברת CYREBRO: "השקנו את הפעילות של CYREBRO לפני למעלה מתשע שנים, שזה נצח בעולם הסייבר, וכבר בשלב ההוא בחרנו להציע SOC ייחודי שלא מסתפק ביכולות ניטור 24/7 אלא מציע גם תכונות קריטיות כמו יכולות IR (Incident Response) של תגובה מיידית, מערך מודיעיני שמחפש אינדיקטורים ואיומים ב-Dark Net וצוות פרואקטיבי שמבין את המח שמאחורי כל הדבר הזה". במהלך השנים שחלפו מאז הפכה הפלטפורמה שנוסדה כאן בישראל לתו תקן למרכזי תפעול אבטחה אקטיביים בכל רחבי העולם, ולמעשה לפלטפורמה שנחשבת למובילה בתחום הגנת הסייבר. "הפלטפורמה של CYREBRO עוברת פיתוח ושדרוג מתמיד, כמובן", אומרת פאר ומדגישה, כי החוזקה הבסיסית של המערכת נובעת מהניסיון העצום שצברה במהלך השנים. "המערכת שלנו מכילה כיום יותר מ-2,000 חוקים וקורלציות, הווה אומר – מדובר במוצר שהתמודד בהצלחה עם יותר מעשרות אלפי מתקפות שונות", אומרת פאר, "וזה כמובן נתון שהולך וגדל באופן יומיומי. מדי יום מתגלים איומים חדשים ברחבי העולם כך שמדי חודש נוספים לנו בין 30 ל-40 חוקים. זה עולם מטורף וארגון שלא יידע להתמגן ימצא את עצמו בבעיה קשה". מערכת הניהול של Cyber Defender. צילום: Powered by CYREBRO טיפול מקצה לקצה אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדים מנהלי אבטחת מידע בימינו נוגע בצורך לסנכרן בין שלל ההתראות והגורמים הפעילים על גבי הרשת הארגונית. פלטפורמת ה-SOC של CYREBRO, שפועלת בענן ומספקת נראות מלאה על כל מה שקורה ברחבי הרשת בכל רגע נתון באמצעות ממשק ניהול חדשני ואינטראקטיבי, נותנת מענה גם לאתגר הזה. "אנחנו מכירים את זה מלא מעט ארגונים", אומרת פאר, "במהלך השנים הארגון רוכש עוד ועוד פתרונות אבטחה. כל פתרון חדש נשען על תחכום כזה או אחר שנועד להתמודד עם רמת התחכום העולה של ההאקרים וכל כלי כזה מייצר לעתים אלפי התראות ביום. היתרון הגדול של CYREBRO היא היכולת להוציא את המוץ מהתבן: לעשות קורלציות בין שלל המערכות הללו, לייצר סדר בין כל ההתראות, לדעת להתעלם משלל רעשי הרקע, לאתר מתי באמת יש אירוע אבטחה – ולטפל בו מיידית". "ברגע שהפלטפורמה מזהה שמדובר באירוע אבטחה אמיתי, החוזקה של שיתוף הפעולה בין CYREBRO לבזק בינלאומי באה לביטוי אופטימלי", אומר מזרחי. "במצב כזה, צוות IR של CYREBRO וצוות אנליסטים שלנו נכנסים לתהליך, כל אחד מהזווית שלו. בלי שאלות, בלי לחכות לתוצאות ניטור ובלי תשלום נוסף לארגון. אנחנו מספקים שירותי TIER4 ו-TIER5 כחלק משירות Cyber Defender". מענה להתגברות איומי הסייבר. צילום: Shutterstock, באדיבות בזק בינלאומי וזה כמובן נוגע גם במערכים המתממשקים לעולם אבטחת המידע. "בזק בינלאומי היא האינטגרטור הגדול ביותר בשוק התקשורת הישראלי ויש לזה משמעות קריטית כשמדובר בנושא של אבטחת מידע: אנחנו מנוסים בעבודה עם כל מערך האבטחה בארגון – מהפיירוול, דרך ציוד התקשורת ועד לרשת האינטרנט. המומחים של בזק בינלאומי יודעים לטפל בכל שירותי ה-IT מקצה לקצה ולפתור בעיות בכל עניין שקשור לתשתית או לאבטחה, בלי לבזבז זמן יקר ובלי להעביר אחריות מספק לספק. אנחנו התחנה הראשונה והאחרונה, שזה מה שהארגונים מחפשים כיום", מסכם מזרחי.

לפני שפלשה לאוקראינה, רוסיה לא הייתה חלק מרשימת המטרות למתקפות כופרה, ככל הנראה בשל עברייני הסייבר השוכנים במדינה, או בשל חשש מנקמה. אלא שבעקבות הפלישה, בשליש הראשון של 2022, רוסיה הייתה מדינה שחוותה הכי הרבה (12%) מתקפות כופרה, כך לפי ESET. מדו"ח האיומים שהנפיקה ענקית האבטחה אמש (ג') עלה כי המלחמה הביאה לגדילה משמעותית בכמות מתקפות הפישינג וההונאות שנועדו לנצל אנשים שניסו לתמוך באוקראינה. הגידול זוהה בסמיכות זמנים כמעט מיידית לתחילת הפלישה. רומן קובץ', סמנכ"ל מחקר ב-ESET. צילום: לינקדאין רומן קובץ', סמנכ"ל מחקר ב-ESET, אמר כי "התמקדנו באיומי הסייבר הקשורים למלחמה הזאת. כמה קונפליקטים מתחוללים כרגע בעולם, אך עבורנו זה שונה מאחרים. בצד השני של גבולותיה המזרחיים של סלובקיה, בה נמצאים מטה החברה שלנו וחלק ממשרדיה, האוקראינים נלחמים על חייהם ועל עצמאותם". גם הרוסים לא יושבים באפס מעשה. מעט לפני הפלישה הרוסית החוקרים זיהו נפילה משמעותית בהיקף מתקפות RDP, להשתלטות מרחוק על מחשבי הקורבנות. ירידה זו באה לאחר שנתיים של עלייה מתמדת, והחוקרים מניחים כי ייתכן ששינוי המגמה קשור למלחמה באוקראינה. עם זאת, ולמרות הירידה, כמעט 60% ממתקפות RDP שנצפו בשליש הראשון של השנה – מקורן היה ברוסיה.   הכי הרבה מתקפות כופרה על רוסיה – בשליש הראשון של 2022 בעוד שבעבר קבוצות איומי הכופרה נמנעו בדרך כלל מלתקוף מטרות הממוקמות ברוסיה, הרי שבשליש הראשון של 2022 רוסיה הייתה למדינה שחוותה את כמות המתקפות הגדולה ביותר. החוקרים אף זיהו נוזקות מסך נעילה, המשתמשות בקריאה האוקראינית הלאומית "סלבה אוקראיני!" (התהילה לאוקראינה!). מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, נראתה עלייה בכמות הכופרות ונוזקות המחיקה מהצד החובבני. יוצריהן לרוב מביעים תמיכה באחד הצדדים הלוחמים, ומציגים את המתקפות כנקמה אישית. כצפוי, גם איומי דואר זבל ודיוג "ניצלו" את מצב המלחמה. מיד לאחר הפלישה ב-24 בפברואר, עברייני הסייבר החלו לנצל את האנשים שמנסים לתמוך באוקראינה, באמצעות שימוש בקמפיינים מזוייפים לאיסוף תרומות. כבר באותו היום, מומחי ESET חסמו מספר גבוה מהרגיל של הודעות ספאם. גם איומי הדוא"ל – חוו גידול של 37%  עוד זוהו איומים שאינם קשורים למלחמה באוקראינה. כך, Emotet, הנוזקה הידועה לשמצה – שמופצת בעיקר באמצעות דואר זבל ובהם קבצי וורד שמודבקים בנוזקה – שבה לפעול, לאחר ניסיונות סיכול שלה בשנה שעברה. מפעילי Emotet הפעילו קמפיינים של דואר זבל באופן רציף, בהיקף של פי 113 יותר, לעומת היקף המופעים שלה בעבר. הקמפיינים של Emotet הם חלק בקטגוריית איומי הדוא"ל, שחוו גידול של 37% בשליש הראשון של 2022. עוד ציינו החוקרים את "תחייתה המחודשת" של נוזקת Industroyer – אשר ניסתה לפגוע בתחנות ממסר חשמליות במתח גבוה. ב-2018 חשפו החוקרים כי העקבות של כופרת NotPetya ושל נוזקת Industroyer – מובילות לאותה קבוצת האקרים. הם מצאו עדויות אשר מקשרות בין קבוצת פושעי הסייבר TeleBots הידועה לשמצה, ובין נוזקת Industroyer. זו היא הנוזקה הראשונה שמסוגלת להשפיע ישירות על מערכות בקרה תעשייתיות. על פי החוקרים, זו הנוזקה המודרנית – ההרסנית ביותר הקיימת היום. נוזקה זו אחראית להפסקת החשמל הגדולה בקייב, בירת אוקראינה, בשנת 2016. קבוצת TeleBots "הוכיחה את יכולותיה" באמצעות נוזקת NotPetya, ששיבשה חלק גדול מהפעילות העסקית העולמית בשנת 2017. הקבוצה גם הוכיחה את הקשר שלה לנוזקת BlackEnergy, שהביאה להפסקת החשמל הראשונה באוקראינה שנגרמה בשל נוזקה. היא הקדימה את נוזקת Industroyer, שגרמה להפסקת החשמל אשר התרחשה שנה לאחר מכן.

אמזון נפרדת ממוצר שהוצג בקול תרועה רמה רק לפני חמש שנים: ה-Cloud Cam – המצלמה החכמה שעבדה יחד עם העוזרת הקולית אלקסה (Alexa). לפי הדיווחים האחרונים בתקשורת, ענקית המסחר האלקטרוני תפסיק את התמיכה במותג האבטחה הביתי הנודע שלה Cloud Cam שהושק במהלך 2017. למעשה אורך החיים של האביזר החכם היה אפילו קצר מחמש השנים  מאז הוכרז, משום שכבר אחרי כשנתיים אמזון ויתרה על הכיוון של המשך פיתוחו, לאחר שרכשה את יצרניות מצלמות האבטחה בלינק (Blink) ורינג (Ring). המהלך הזה, כפי שניתן לראות כעת, הרתיע את אמזון מלהמשיך לתמוך בחומרת האבטחה לבית החכם שהיא עצמה פיתחה. התמיכה במצלמה מתוכננת עד ל-2 בדצמבר השנה, ופירוש הדבר הוא שבעלי ובעלות Cloud Cam יוכלו להמשיך להשתמש במצלמות שלהם ולהוריד מהן וידיאו עד תאריך זה. במקרה של משתמשי Cloud Cam Key Edition, בנוסף לאובדן היכולת לבצע הקלטות, הם יראו לא יוכלו יותר להתחבר למנעולים חכמים. לפי מקורות שונים, המהלך אושר באימייל שבו גם ציינה הענקית מסיאטל כי על מנת לסייע למשתמשים שנפגעו לבנות מחדש את מערכת המעקב הביתית שלהם, היא תציע Blink Mini בחינם לבעלים של Amazon Cloud Cam. באימייל, שפורסם גם באתר רדיט (Reddit), צוין כי: "ככל שמספר מכשירי הבית החכמים של אלקסה ממשיך לגדול, אנו ממקדים את המאמצים שלנו ברינג, בלינק ובטכנולוגיות אחרות שהופכות את הבית שלכם לחכם יותר ומפשטות את שגרת יומכם. לכן, החלטנו להפסיק את התמיכה ב-Cloud Cam של אמזון ובאפליקציות הנלוות שלה".

העניין סביב רכישה אפשרית של ARM מידיה של סופטבנק עדיין לא תם. למרות הערכות שלפיהן חברת האחזקות היפנית תפנה כמעט באופן מיידי להנפקה של מתכננת השבבים שאנבידיה רצתה – וחזרה בה, נראה שקונסורציום של חברות יחזיק יחד ב-ARM כדי להבטיח שהיא תישאר למעשה עצמאית, ולא תחת שליטה של חברה אחרת – מה שאמור היה להתרחש אם עסקת אנבידיה הייתה מצליחה לקבל את אישור הרגולטורים. לפי הדיווחים, מי שמנסה לקדם את העסקה הזו היא קוואלקום, שתלויה, נכון להיום, לחלוטין בטכנולוגיה שמציעה ARM. אמנם, החברה, שהיא אחת המובילות בשוק המעבדים לתחום הסלולר המבוססים על אנדרואיד, משנה ומתאימה את התוכניות הבסיסיות לצרכים שלה, ואף מוסיפה יכולות, אך בבסיס היא צריכה את הליבות של ARM. מנכ"ל קוואלקום, כריסטיאנו אמון, ציין כי "מדובר בנכס חשוב מאוד (ARM – צ"ק) וזה נכס שהולך להיות חיוני לפיתוח התעשייה שלנו". הוא ציין כי בקוואלקום חושבים על יצירת גוף רכישה גדול, אך באותה נשימה טען שעוד לא נעשתה פנייה בפועל לסופטבנק. כשהתחיל המשא ומתן בין אנבידיה ל-ARM, מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, שהביע התנגדות לעסקה, ציין שהוא יהיה מוכן לתמוך בקונסורציום שיבצע את הרכישה במקום וכאמור, יבטיח שכל מי שירצה יוכל להמשיך לקבל שירות מ-ARM – להוציא מגבלות, כמו כעת, במקרה של רוסיה. צבי קצבורג  

אילון מאסק, יזם הטק המפורסם בעולם, ומי שעומד לאמץ לחיקו את הרשת החברתית טוויטר, אותה התחייב לרכוש ב-44 מיליארד דולר בחודש אפריל האחרון, חווה באחרונה 'קרב' חדש ברשת המצייצת – שממנו לא יצא כשידו על העליונה. הכל התחיל שלשום (ב') כשהמולטי-מיליארדר, מייסד ומנכ"ל הענקיות טסלה ו-SpaceX, שיתף בטוויטר צילום מסך מהאתר הסאטירי, המכסה גם את תחום הגיימינג, Hard Drive. בעצם השיתוף לא היה דבר בעייתי, אלא שבמקום לשתף את הכתבה המדוברת, מאסק פשוט צילם מסך, תוך שהוא דואג לחתוך את השם של המגזין מהתמונה שלכד. hey i'll give u a horse if u stop cropping our name off our articles https://t.co/QnNfyiNYs3 — Hard Drive (@HardDriveMag) May 30, 2022 סוס אחד נכנס למריבה בטוויטר Hard Drive הבחינו במהלך – והתקוממו בגללו. האתר תקף את מאסק במהירות בטוויטר ו"חבט" בו ישירות איפה שכואב. "היי, אנחנו ניתן לך סוס אם תפסיק לחתוך את השם שלנו מהמאמרים שלנו", עקצו Hard Drive את מאסק. הסיבה לאזכור הסוס היא הבטחה, לכאורה, לסוס במתנה שאיש העסקים שטח בפני דיילת של SpaceX, לפי טענת חברתה, וזאת כשניסה להשיג ממנה טובות הנאה מיניות. כזכור, מאסק הסתבך ושמו עלה כ"כוכב" הטרדה מינית, שבמסגרתה הוא ניסה לפתות את הדיילת לסקס איתו, פרשה שלכאורה הושתקה בידי חברת החלל כששילמה לאותה דיילת 250 אלף דולר בשנת 2018. מאסק ו-SpaceX לא מסרו יותר מדי פרטים על שאירע. היזם מצידו אמר כי "הסיפור רחב הרבה יותר", והוסיף: "אם הייתי נוטה להטריד מינית, לא סביר להניח שזו תהיה הפעם הראשונה בכל 30 שנות הקריירה שלי". הוא גם צייץ בטוויטר, וכינה את ההאשמות נגדו "סיפור שמונע מסיבות פוליטיות". אבל אם לחזור לפרשה האחרונה, ובלי להשוואת בין השערוריות, במקרה הזה מאסק דווקא היה "קולני" במיוחד בתגובתו. "ובכן, אם אתה עושה משהו שנראה כמו מם ומישהו (לא אני) חותך את שמך, אז ככה זה. כמו כן, זהו רק מם של 6/10, אז אולי תרדו מהסוס הגבוה הזה! אמנות חסרת אנוכיות של יוצרי ממים אנונימיים – היא משהו שצריך להתפעל ממנו". Hard Drive הגיבו בשיתוף מאמר אחר שכותרתו: "אילון מאסק מודה שהוא רוצה לנסוע למאדים כי אף אחד עדיין לא שונא אותו שם". "פחות מצחיק מ-SNL (סאטרדיי נייט לייב) ביום רע", השיב מאסק לשיתוף הזה. Hard Drive ענו: "ובכן, אתה המומחה לימים הרעים של SNL", בהתייחס להופעתו של מאסק בתוכנית הסאטירית לפני שנה כמגיש. Hard Drive הוסיפו תמונה של מאסק מהופעתו בתןכנית. זו לא הפעם הראשונה שמאסק נוקט בעמדה רדיקלית מסוג זה בנושא זכויות יוצרים. כבר בשנת 2019, הוא הסביר כי "אף אחד לא צריך לקבל קרדיט על שום דבר". הבוס של טסלה, כשהוא מציג בקביעות את "האמנות הלא מעניינת של יוצרי הממים", סבור שהקרדיטים מתחת לתמונה או ליצירה דווקא מקלקלים את הקאץ' סביבה. אבל במקרה האחרון, מול Hard Drive, מאסק נכנע בסופו של דבר. לאחר שתי בקשות מפורשות מהאתר, מאסק מחק את הציוץ הראשון שלו, זה עם צילום המסך. מדובר אמנם בכניעה אך באקט שלפחות הבהיר כי מאסק איתן בעמדתו לגבי זכויות יוצרים, ולא מוכן לספק אותן, פשוט כך. הטוויסט בעלילה – ההתנצלות מה שמעניין במיוחד הוא הטוויסט האחרון בעלילה – Hard Drive "התנצלו" בפני מאסק במאמר ציני וארוך שפרסמו, וששיתפו בטוויטר. Hard Drive Apologizes to Elon Musk for Dunking on Him Too Hardhttps://t.co/MiBvjl3jXb — Hard Drive (@HardDriveMag) May 30, 2022 בין השאר הם כתבו: "בתחילה נתנו לרגשות שלנו להשתלט עלינו", ואז המשיכו: "אנחנו לא רק מתנצלים על המחאה הזו, אלא על העובדה שהשתמשנו בה כדי להתייחס לדיווחים שלפיהם אילון מאסק הטריד מינית דיילת SpaceX על ידי כך שהראה לה את איבר מינו והציע לקנות לה סוס. היינו צריכים לסתום את הפה, בדומה לדיילת שמאסק הטריד לכאורה, שלפי הדיווחים שולמו לה 250,000 דולר בהסכם פיטורים על ידי SpaceX, כדי לשתוק בגין התביעה". "אנחנו חייבים להודות שהיינו המומים כאשר מר מאסק העמיד אותנו במהירות במקומנו, בכך שהצביע על כך שהבדיחה המקורית הייתה רק '6/10'", המשיכו וכתבו באתר. "מעולם לא הכוונו לכתוב קטע קומדיה בינוני שמר מאסק ימצא באינטרנט וישתף בכוונה עם העוקבים שלו. כמסקרים של משחקי וידיאו, אנו מבינים עד כמה ביקורת 6/10 היא רצינית. זה למעשה 0". לסיום כתב האתר, "היינו צריכים לעצור שם, אבל התעקשנו לשתף מאמר שכותרתו 'אילון מאסק מודה שהוא רוצה לנסוע למאדים כי אף אחד לא שונא אותו שם עדיין' – תגובה מבישה שבזמן כתיבת שורות אלה צברה למעלה מ-45,000 לייקים. אנו מתנצלים גם בשם כל 45,000 האנשים האלה".  

הייפר גלובל, שלא מזמן התפצלה מאמת מחשוב, מבצעת רכישה ראשונה של חברה. הנרכשת היא אדוונטק (Advantec Computer Systems), שמספקת פתרונות לחברות טכנולוגיה בארצות הברית, בעיקר בתחום הבריאות, וסכום הרכישה הוא כ-11 מיליון דולר. יש לציין שלא מדובר באדוונטק טכנולוגיות, שנרכשה על ידי וואן בסוף 2018. העסקה הנוכחית נעשתה באמצעות החברה הבת האמריקנית נטוורק אלייס (Network Allies), שנמצאת בבעלות הייפר גלובל. עיקר לקוחותיה של אדוונטק הם ארגונים גדולים שזקוקים למכשור רפואי מתקדם ולפתרונות אבטחה ממוחשבים. הטכנולוגיה שלה תשולב בפורטפוליו של הייפר גלובל, שמתמחה באפיון, פיתוח וייצור מערכות ממוחשבות שמאפשרות לחברות טכנולוגיה שמפתחות מוצרי תוכנה מבוססי מחשוב במגוון ענפי התעשייה להפוך רעיון למוצר. בהייפר גלובל אומרים שרכישת אדוונטק על ידה "תסייע רבות לחברות טכנולוגיה ישראליות שמייצאות לחו"ל". שחף שרגר, מנכ"ל הרוכשת, ציין כי "הרכישה היא המשך ישיר של האסטרטגיה שלנו להגדיל את פריסתנו הגלובלית, וזאת על מנת לאפשר ללקוחותינו הישראליים להתקרב אל שווקי המטרה שבהם הם פועלים". לדבריו, "אדוונטק מאפשרת לנו לחזק את יכולות הפיתוח, הייצור והתמיכה בחברות מכשור רפואי ישראליות בעולם שבו נדרשים ידע, ניסיון והתמחות בייצור תחת תקינה רפואית מחמירה. כך נוכל להמשיך להציע תמיכה בפיתוח המוצר בישראל ואספקתו בפריסה גלובלית, תוך קרבה גיאוגרפית ללקוחות הקצה והאצת זמן ההגעה לשוק". כאמור, הייפר גלובל התפצלה מאמת מחשוב מוקדם יותר השנה. כמו אמת מחשוב, קרן פימי היא בעלת השליטה גם בה. שלשום פרסמה החברה בפעם הראשונה את הדו"חות הכספיים שלה, ואלה הראו תוצאות חזקות ברבעון הראשון של השנה: גידול של 28.5% בהכנסות ל-62 מיליון דולר וזינוק של 157% ברווח הנקי ל-3.6 מיליון.

מקובל לחשוב אצלנו שבכל מה שקשור למיתוג ולתדמית של ישראל ברשתות החברתיות ובעולם הדיגיטלי בכלל, מצבנו לא טוב. גם כאן, הדעה הרווחת אצלנו היא ש-"העולם כולו נגדנו". סיבות כמובן לא חסרות, בעיקר על רקע אירועים ביטחוניים ומדיניים. ג'ואנה לנדאו, מייסדת ומנכ"לית הארגון הציוני ללא מטרות רווח וייב ישראל, סיפרה בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים עד כמה התפיסה הזו לא נכונה, והתדמית של המדינה במדיה החברתית טובה יותר ממה שאנחנו חושבים. מזה 13 שנים, וייב ישראל ממתגת ומשווקת את המדינה בקרב צעירים מהעולם, בני 40 ומטה – בלוגרים, מנהלים, יזמים, יהודים ולא יהודים. לדבריה, הם לא מושפעים במיוחד מאירועים ביטחוניים או פוליטיים, ואם כן – אז לזמן קצר בלבד. כמו רבים וטובים לפניה, גם לנדאו ציינה כי אחת הסיבות המרכזיות למיתוג החיובי של ישראל בעולם היא ההיי-טק. עורך: אורי אלון. מגיש: יהודה קונפורטס. מהו ארגון וייב ישראל? "זה ארגון ללא מטרות רווח לקידום התדמית של ישראל בדור הצעיר. הפעילות שלנו היא בעיקר ברשתות החברתיות, שם בני הגילאים האלה מעצבים את התודעה הכללית על ישראל". איך ממתגים מדינה? "בעקרון, זה לא שונה מכל מיתוג, כמו של מוצר מסחרי. מדגישים את הדברים החיוביים וגורמים לאנשים להתאהב במוצר גם כשיש משברים, וזה לא משנה אם זה מדינה או מוצר". מצבנו בעולם הווירטואלי לא טוב… "אין ספק שכמות המסרים החיוביים עלינו במדיות החברתיות אינה מספיקה, ואני יותר מודעת לזה כי לא נולדתי בארץ. אני מכירה את זה מהצד השני. אני פועלת בתחום, כי חשוב לי שכאשר ילדיי יגיעו עם דרכון ישראלי לכל מדינה, יסתכלו עליהם בצורה חיובית. נחשפתי לנושא כשלמדתי מינהל עסקים לתואר שני והחלטתי שאני רוצה לתרום – לטובת מדינת ישראל". את פועלת בתיאום עם הגורמים הרשמיים שאחראים על ההסברה? "יש פעילות של משרד החוץ בנושא זה, אבל אנחנו פועלים באופן עצמאי. במידה רבה, יש לזה יתרון, כי אנחנו ממצבים עצמנו כגוף עצמאי, שלא מייצג מדינה – וזה מוכיח את עצמו". עדיין, לא קל למתג מדינה כמו ישראל. "מיתוג הוא מיתוג. אתה צריך למצוא את הייחודיות שלך ולשווק אותה, בעיקר ברשתות החברתיות – אבל לא רק. עד הקורונה הבאנו לפה משלחות של משפיענים דיגיטליים, בלוגרים ויוטביורים, שמשדריפ וכותבים על ישראל בנושאים מגוונים: תרבות, בריאות, ספורט, חינוך, נשים ועוד. לא הכול זה פוליטיקה, ולפעמים בכלל לא. הם הגיעו לסיור של שבוע ונפגשו עם האנשים הרלוונטיים. התוצאות היו מעולות: הם קיבלו חוויה ממקור ראשון ודרכם יצרנו כמעט מיליארד אזכורים חיוביים לישראל, רובם על ידי לא יהודים. בסופו של דבר, אתה צריך לספר סיפור ואם הוא מעניין וגם נכון – זה עובד. אני רוצה להדגיש שמה שאנחנו עושים זה לא במקום הסברה, כי הסברה היא ריאקטיבית, מגיבה על אירועים, והפעילות שלנו היא פרו-אקטיבית – אנחנו יוזמים את המסרים, וזה הבדל גדול". תני דוגמה למסרים חיוביים שאתם מפיצים. "אחד המסרים הוא המגוון של החברה הישראלית. יש הבדל בין להגיד דו קיום, כי זה מיתרגם מיד ליהודים וערבים, בעוד שאנחנו מציגים תמונה של חברה ישראלית שמורכבת מ-100 תרבויות שונות, מלאומים ומדינות שונות, וזה משהו שרבים ממש לא יודעים עלינו". אפשר להניח שכאשר מדובר באנשי היי-טק, התדמית חיובית, אבל האם זה לא משתנה כשעוברים לצד הפוליטי? "ממחקרים שעשינו, התשובה היא לא. אנשים באים לעשות עסקים כי זה כדאי להם והם מבינים את היתרון. מסקר אחרון שעשינו בקרב הקהל שאנחנו פונים אליו, גם משברים כמו שומר החומות לא השפיע על הקשרים, על ההשקעות ועל שיתופי הפעולה. רואים את זה בהשקעות בישראל – ולא רק בהיי-טק. אנשים מגבשים את דעתם ובאים לכאן כשיש ערך, כשיש משהו שהם יכולים להזדהות אתו, כמו אירועי ספורט". ובכל זאת, כשיש אירועים כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, הצד שלנו תמיד מפסיד בזירה הווירטואלית. "זה לא ממש נכון. הבעיה אצלנו היא שנדמה לנו שכל העולם עוסק כל היום רק בנו. זה רחוק מהמציאות. בימים אלה ארצות הברית עסוקה במלחמה באוקראינה, בנושא ההפלות ועוד, ואלה המקום והזמן שלנו לחזק נושאים חיוביים אצלנו, כמו תיירות, תרבות וחדשנות". ספרי עוד על המחקרים שלכם. "ב-2021 עשינו שורה של מחקרים, למשל בעקבות שומר החומות, כאמור. בתקופת המבצע ראינו השפעה, אולם היא נמוגה אחרי זמן קצר. עשינו בנוסף מחקר על תקופת הקורונה, ושם התדמית של ישראל הייתה חיובית, בעיקר בגלל מבצעי החיסונים. בכלל, אנחנו מובילים בתחום הבריאות הדיגיטלית. אגב, אנחנו משווים תוצאות למדינות אחרות, כי אנחנו לא פועלים בחלל ריק, וגם שם יש לא מעט בעיות – והתוצאות שלנו טובות יחסית אליהן". איך אתם משווקים את ההיי-טק הישראלי? "ההיי-טק הוא דוגמה לטיעון שלנו, שלפיו אין קשר ישיר בין אירועים פוליטיים לתדמית של ישראל. ההיי-טק הוא כיפת ברזל הכלכלית של ישראל, ואנשים בתחום שנשאלו, למשל על שומר החומות, נתנו לנו ציון גבוה יותר מאלה שאינם אנשי עסקים ולא חשופים להיי-טק. כלומר, ברגע שאתה מודע לדברים החיוביים בישראל, אתה מגבש את דעתך בהתאם – ועל זה אנחנו עובדים".