קבוצת תקיפה מרוסיה עשתה שימוש בשירותי ענן מהימנים ולגיטימיים, דוגמת GoogleDrive ו-DropBox כדי לאחסן ולהפעיל נוזקות; כך לפי Unit 42, יחידת המודיעין והמחקר של פאלו אלטו. את הקמפיין ביצעה קבוצת ההאקרים תחת השם Cloaked Ursula (אורסולה המכוסה), אבל היא מוכרת גם בשמות Nobelium, APT29, ו-Cozy Bear. לפי חוקרי פאלו אלטו, השימוש בשירותי הענן אפשר לקבוצה לחמוק מגילוי, ולהשתמש בכלי Cobalt Strike במטרה לגנוב מידע. מדובר בכלי פופולרי ביותר בקרב האקרים, המאפשר להם לבחון את יכולות ההגנה של חברות, במקרה הקל, או לפרוץ למחשבים ולפרוס בהם נוזקות. במסגרת קמפיין התקיפה ניסו ההאקרים לפתות את המשתמשים באמצעות כניסה למסמך אג'נדה לקראת פגישה קרובה עם שגריר של מדינה מערבית. החוקרים מעריכים, כי הקמפיין הזה – שבוצע בחודשים מאי ויוני השנה, כוון לכמה נציגויות דיפלומטיות מערביות, תוך התמקדות בשגרירויות זרות בפורטוגל ובברזיל. בכמה מקרים, מסמכי ההתחזות הכילו קישור לקובץ HTML זדוני (EnvyScout) – שהוביל אותם לעוד קבצים זדוניים נוספים ברשת היעד, כולל מטען ה-Cobalt Strike. תעשיית הסייבר מחשיבה את Cloaked Ursula כמזוהה עם ממשלת רוסיה. ההערכה מקבלת חיזוק כשבוחנים את הקורבנות של הקבוצה לאורך השנים: בשנת 2008 יוחסו לקבוצה קמפיינים של נוזקות נגד צ'צ'ניה ומדינות אחרות בגוש הסובייטי לשעבר. בשנת 2016 יוחסה לחברי הקבוצה הפריצה לוועדה הלאומית הדמוקרטית של ארצות הברית (DNC). בדצמבר 2020, תוכנת Orion של סולארווינדס (SolarWinds) לניטור ולניהול הרשת הארגונית הותקפה במה שנדמה כמתקפת הסייבר הגדולה בהיסטוריה. את המתקפה ערכה קבוצת APT29, שנתמכת על ידי ממשלת רוסיה. הקבוצה מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה – אף שמוסקבה, כצפוי, הכחישה את הייחוס הזה, שנעשה על ידי גופים רשמיים בבריטניה ובארה"ב. הפריצה השפיעה על מאות ארגונים בעולם, בראשם מיקרוסופט ופייראיי – שחשפה אותה – ועל עשרות ארגונים פדרליים בארצות הברית. "אנו מפרסמים את המידע כדי להעלות את המודעות לקמפיין הפעיל והמסוכן הזה, כך שגם ארגונים וגם ממשלות יהיו בכוננות גבוהה, במיוחד כיוון שהתוקפים משתמשים בהצפנה שיכולה לחמוק מזיהוי", ציינו החוקרים בדו"ח שפרסמו אתמול (ג'), "רוסיה מכוונת לשגרירויות של מדינות מערביות כדי לפרוס בהן נוזקות באמצעות שירותי ענן מהימנים. הקמפיינים האחרונים שבוצעו על ידי הקבוצה, תחת השם Cloaked Ursula – הם מהמתוחכמים שראינו. זוהי טקטיקה חדשה עבור הקבוצה והיא מאתגרת לזיהוי בשל הפופולריות של שירותי הענן האלה, כמו גם בשל העובדה שמיליוני לקוחות ברחבי העולם נותנים בהם אמון".

שופטת בית המשפט בדלאוור קבעה אתמול (ג') כי תחילת משפטה של טוויטר נגד יזם הטק אילון מאסק – שמטרתו לאלץ את העסקן המפורסם לרכוש את הרשת החברתית תמורת 44 מיליארד דולר, כפי שהבטיח – יחל כבר באוקטובר הקרוב. השופטת גם אישרה כי יהיה זה משפט בזק בן חמישה ימים בלבד. טוויטר אמנם ביקשה במקור בתביעתה שהמשפט יארך שלושה ימים, אך למרות שהשופטת הוסיפה יומיים להליך, עדיין מדובר בניצחון קטן ראשון שלה – שכן מאסק דרש בכלל פתיחת משפט בפברואר 2023, תוך ציון הנסיבות המורכבות הקשורות לתיק, ותכנן שההתדיינות תימשך לאורך פרק זמן נרחב בהרבה. אלא שהשופטת מבית המשפט בדלאוור, הייעודי לסכסוכים מסחריים בארה"ב, בחרה להסכים דווקא לדרישת התובעת, טוויטר, להעמיד את הסוגיה הדרמטית לדין מהיר וקרוב. כזכור, הרשת החברתית המצייצת הגישה תביעה נגד מייסד ומנכ"ל ענקיות הטק טסלה ו-SpaceX כדי לנסות לאלץ אותו לרכוש אותה כפי שהבטיח. מאסק סיכם כבר באפריל מול דירקטוריון החברה על העברת הבעלות לידיו, אולם בדיעבד החל להציג נושאים 'בעייתיים' – ובעיקר התמקד במספר חשבונות הבוט בפעילים בפלטפורמה – ובגינם לבסוף ביטל את העסקה לפני מספר שבועות. מאבק משפטי חסר תקדים: היזם העשיר בעולם מול הרשת החברתית שבה הוא כוכב מה שהתקיים אתמול הוא למעשה דיון מקדים במאבק משפטי חסר תקדים בין האיש העשיר בעולם לבין הרשת החברתית הפופולרית – שבה יש לו 101.7 מיליון עוקבים – אשר אותה ביקש, לפחות לכאורה, לרכוש ולשנות. מאסק אמר בזמנו כי בכוונתו להפוך את טוויטר להרבה פחות מצונזרת וליותר מאוזנת. אנשי ימין ורפובליקנים בכל העולם ששו לקראת הצהרתו זו, שכללה גם הבטחה להחזרת דונלד טראמפ לשירות שהיה כה אהוב עליו, ושממנו סולק בינואר 2021 אחרי שאוהדיו פרצו לגבעת הקפיטול והתפרעו בה עקב הפסדו בבחירות לנשיאות. לדיון אתמול הגיעה טוויטר אחרי שהקדימה ונימקה את דרישתה למשפט מהיר ושללה את בקשותיו של מאסק לאחד דחוי ומתמשך יותר. החברה אמרה כי טיעוני מאסק לדחיית המשפט "שגויים בכל מובן", והוסיפה: "מיליוני מניות טוויטר נסחרות מדי יום תחת ענן של ספק שנוצר על ידי מאסק". עורכי דינה ציינו גם ש-"אף חברה ציבורית בסדר גודל ובקנה מידה כאלה מעולם לא נאלצה לשאת אי ודאות כזה". בדיון של אתמול הציגו הצדדים טיעונים מנוסחים בחריפות. בין השאר כינה עורך דינה של טוויטר, וויליאם סאוויט, את מאסק "אויב מחויב". סאוויט ציין שוב את אי הוודאות המתמשכת שבה נמצאת החברה עקב העסקה והמשפט בעניינה ש-"גורמים נזק לטוויטר בכל יום וכל שעה ביום". לפי CNN, הוא גם הצביע על מה שתיאר כזלזול המתמשך של מאסק בטוויטר, כולל בשירות שלה ואמר: "מאסק היה ונשאר מחויב חוזית להשתמש בכל מאמציו כדי לסגור את העסקה הזו. מה שהוא עושה זה בדיוק ההפך – זו חבלה". עורך הדין של מאסק, אנדרו רוסמן, דחה, כמובן, את עמדת התביעה הזו ואמר כי למרשו "אין תמריץ לשמור על המצב לאורך זמן", וזאת משום שהמולטי-מיליארדר היה ונותר אחד מבעלי המניות הגדולים של טוויטר. בעקבות הטיעון של כל צד, השופטת המפקחת על התיק, קנצלרית בית המשפט של דלאוור, קתלין סנט ג'וד מקורמיק, אמרה כי הצד של מאסק "ממעיט ביכולת של בית המשפט הזה לעבד במהירות ליטיגציה מורכבת". היא הוסיפה ואמרה כי "המציאות היא שהעיכוב מאיים בנזק בלתי הפיך (על טוויטר – ג"פ)". "ככל שהעיכוב ארוך יותר – כך הסיכון גדל", טענה מקורמיק כשהסבירה את הכרעתה בנוגע לתזמון פתיחת המשפט. השופטת הוסיפה כי על אף שרק מעט מקרים מצדיקים משפט ארוך מחמישה ימים, היא תיענה לבקשה משני הצדדים להאריך את המשפט במידת הצורך.

לא ניתן לפספס את העובדה שהפוקוס בעיתונות הכלכלית והטכנולוגית בשבועות האחרונים מתמקד בפיטורי עובדים בענף ההיי-טק והכותרות זועקות: "גלי ענק של פיטורים". זה בא לידי ביטוי גם בתקשורת הכללית, לצד יוקר המחייה, הבחירות ושאר החדשות. אמנם, מתחילת השנה פוטרו כמה מאות עובדים בענף, אך בה בעת, נתונים שפורסמו מעידים על תמונת שוק שונה ממה שמראים לנו. תבדקו את המספרים דו"ח של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל מראה בבירור שאמנם היו לא מעט פיטורים בענף ואף הקפאה של גיוסים בחברות רבות, אך המהלכים האלה נועדו כדי לאזן את השוק חזרה למצב טרום הקורונה, והמחסור בעובדים טובים ואיכותיים בתחום עדיין גדול, ולא הולך להיפתר בקרוב. רק אתמול (ג') פורסם בדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנכון לחודש יוני, מספר המשרות הפנויות למהנדסים, כולל מפתחי תוכנה, עומד על 17,650 – וכולן זקוקות לאיוש באופן בהול. עוד נתון חשוב במיוחד, שלא מספיק נותנים עליו את הדעת, הוא אחוז המפוטרים ביחד לזה של המתפטרים. במהלך המחצית השנייה של 2021, שיעור המפוטרים בענף ההיי-טק עמד על 2.6% – הנתון הנמוך ביותר בעשור האחרון, כאשר שיעור המתפטרים עמד על 10%. לפי התחזיות ומצב השוק, נתון זה עתיד לגדול בצורה משמעותית במהלך המחצית השנייה של 2022. המשבר האמיתי הוא לא הפיטורים, אלא משבר הגיוסים המצב מוכיח שהמשבר האמיתי הוא לא גל הפיטורים (שאינו באמת גל), אלא משבר בן כמה שנים שהולך ומחמיר – בגיוס כוח אדם איכותי לאחד הענפים החשובים ביותר בארץ. זה נכון שיש מפוטרים, בעיקר בחברות הגדולות, אבל המהנדסים, מפתחי התוכנה ושאר עובדי ההיי-טק שאיבדו את עבודתם לא יישארו מובטלים, קרוב לוודאי. חברות אחרות "חוטפות" אותם, כי אין עודף של טאלנטים בתחום, שיושבים בבית ללא מעש. אין מה להיבהל: לא מדובר במשבר רבתי, ובטח שלא בגלי פיטורים, ולצד זה יש את הצורך בצמצום ואף מיגור המחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק. יש לכך פתרונות, שלא יאפשרו לקטר של המשק לרדת מהפסים יש כאן גם משהו שנמצא על הפרק כבר לא מעט שנים: התחרות של עובדי ההיי-טק הישראליים אל מול עמיתיהם במזרח אירופה. חברות מתכננות את התקציב שלהן בקפידה ועקב כך, הביקוש למתכנתים מזרח אירופיים, שהעלויות שלהם נמוכות, בוודאי שיותר מאשר אלה של עובדי ההיי-טק הישראליים, הולך וגדל. זאת, למרות המלחמה באוקראינה. אם נסתכל על נתוני שוק כוח האדם הטכנולוגי המתאים לאיוש התפקידים הרלוונטיים באופן מיידי, הרי שבפולין, שבה יש מעל 430 אלף מהנדסים ואנשי פיתוח תוכנה, ובמדינות נוספות במזרח אירופה, כגון אוקראינה, בולגריה, צ'כיה, סלובקיה ורומניה – עם יותר מ-600 אלף מהם, יש מספיק טאלנטים כדי לספק מענה לצורך ההולך וגדל של החברות הישראליות. העסקת מומחים וטאלנטים ממזרח אירופה מאפשרת לחברות הישראליות להוזיל את ההוצאות שלהן בכמעט 50% ולספק פתרון מיידי לחוסר בכוח אדם בענף ההיי-טק בארץ. בניגוד למה שחושבים, מספר העובדים שהמנהלים שלהם מראים להם את הדלת החוצה – לא כל כך גדול. צילום: BigStock אם לא יימצא פתרון ולא יוכשרו עוד כ-100 אלף עובדים בחמש השנים הקרובות, ישראל תמצא את עצמה בבעיה מורכבת. עד אז, דומה שהפתרון הוא מיקור-חוץ והעסקת עובדים ממדינות אחרות. יש דרכים שונות לכך, שאחת מהן עוברת בחממה שאנחנו, ב-AllStarsIT, הקמנו בדובאי. לחממה הזאת מצטרפים טאלנטים ישראלים, כדי לעבוד עבור חברות ישראליות. זה מאפשר לחברות "שלנו" להגדיל את כוחן באופן משמעותי, שכן אותו עובד ישראלי סופג אווירה בינלאומית, מתפקד כראש צוות בינלאומי ובמקביל, מגייס עובדים ממדינות במזרח אירופה. מדובר בפתרון שלא רק שעוזר לחברות ולצמצום המחסור בכוח אדם בענף ההיי-טק, אלא גם לכלכה הישראלית בכללותה. לסיכום, אין מה להיבהל: לא מדובר במשבר רבתי, ובטח שלא בגלי פיטורים, ולצד זה יש את הצורך בצמצום ואף מיגור המחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק. כלומר, יש דרישה ארוכת טווח לעובדים. יש לכך פתרונות, שלא יאפשרו לקטר של המשק לרדת מהפסים. הכותבת היא מנהלת ראשית בישראל של AllStarsIT.

מוסדות השכלה גבוהה, גם בישראל – נפגעים יותר ויותר מכופרות. מוסדות החינוך סבלו משיעור הצפנת הנתונים הגבוה ביותר בהשוואה למגזרים אחרים, כמו גם מזמן השחזור הארוך ביותר, כך לפי מחקר חדש של סופוס. המחקר נערך בקרב 5,600 אנשי IT ב-320 מוסדות חינוך יסודיים ועל-יסודיים ו-410 מוסדות השכלה גבוהה, ב-31 מדינות, לרבות ישראל. לפי הדו"ח, 60% ממוסדות השכלה גבוהה וכן בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים הותקפו ב-2021, לעומת 44% ב-2020, נתון המשקף גידול של יותר מ-36%. מוסדות החינוך סבלו משיעור הצפנת הנתונים הגבוה ביותר, 73% – בהשוואה למגזרים אחרים – 65%, כמו גם מזמן השחזור הארוך ביותר: ל-7% נדרשו לפחות שלושה חודשים כדי לשחזר את נתוניהם – משך זמן כמעט כפול מהממוצע במגזרים אחרים. לפי המחקר, מוסדות חינוך חוו שיעור גבוה ביותר של השפעות תפעוליות ומסחריות כתוצאה מהתקפות כופר בהשוואה למגזרים אחרים; 97% ממוסדות השכלה גבוהה ו-94% מבתי ספר, יסודיים ועל-יסודיים, העידו כי התקיפות השפיעו על יכולתם לפעול. 96% ממוסדות השכלה גבוהה ו-92% מבתי ספר דיווחו, בנוסף, על אובדן עסקים והכנסות. רק 2% ממוסדות החינוך השיבו בהצלחה את כל הנתונים המוצפנים לאחר תשלום כופר, נתון המשקף ירידה מ-4% ב-2020; בממוצע, המוסדות הצליחו לשחזר 62% מהנתונים המוצפנים לאחר תשלום דמי הכופר, נתון המשקף ירידה מ-68% ב-2020. מבט על מתקפות הכופרה במוסדות השכלה. צילום: סופוס מוסדות להשכלה גבוהה דיווחו על זמן השחזור הארוך ביותר של נתונים שהוצפנו: ל-40% מהם נדרש לפחות חודש כדי לשחזר את הנתונים, בעוד עבור מגזרים אחרים, הנתון עמד על 20%, ו-9% מהמוסדות דיווחו על פרק זמן של שלושה עד שישה חודשים. נתון מעניין שעולה הוא, שמוסדות חינוך מדווחים על השיעור הגבוה ביותר של תשלומים המתקבלים מחברות ביטוח בגין תביעות כופר. עם זאת, שיעור הכיסוי של ביטוח סייבר נגד תוכנות כופר במגזר זה הוא מהנמוכים ביותר – 78% לעומת 83% למגזרים אחרים. הנתון מוסבר על ידי החוקרים בכך, שחברות הביטוח הופכות ל"בררניות ביותר" – בטרם עריכת הביטוח. "מוסדות חינוך הם בין הגופים החשופים ביותר לפגיעתן הרעה של הכופרות. הם משמשים מטרות עיקריות לתוקפים, בגלל המחסור הכולל שלהם באמצעי אבטחת סייבר חזקים, ומהווים מכרה זהב של הנתונים האישיים שהם מחזיקים", אמר צ'סטר וישנייבסקי, מדען מחקר ראשי בסופוס, "הסיכוי של מוסדות החינוך לזהות התקפות בזמן התרחשותן הוא נמוך יותר, ולכן, באופן טבעי, שיעורי ההצלחה של התקפות ופעולות הצפנה הם גבוהים יותר. בהתחשב בכך שהנתונים המוצפנים הם ככל הנראה נתונים סודיים של תלמידים, ההשפעה גדולה בהרבה מזו שיחוו ארגונים ברוב המגזרים האחרים. גם אם חלק מהנתונים ישוחזרו – לא ניתן להבטיח את שלמות המידע שיחזירו התוקפים, וגם אז – הנזק כבר נעשה". "לצערנו", סיכם וישנייבסקי, "המתקפות הללו לא ייפסקו, ולכן הפתרון היחידי הוא לתעדף בנייה של אמצעי הגנה נגד כופרות, על מנת לזהות ולמנוע התקפות לפני שההצפנה מתאפשרת".

פליק פלאק: אחרי שרוסיה שקלה לאפשר תשלומים בקריפטו במדינה, חוק חדש שעבר בפרלמנט הרוסי, הדומה, ושנשיא המדינה, ולדימיר פוטין, חתם עליו לפני ימים אחדים – אוסר על כך. יש לציין שהפליק פלאק הזה היה צפוי, שכן ההערכות שהחוק יעבור החלו לפני זמן מה, ומדובר בתוצאה של דיונים שערך הבנק המרכזי של רוסיה במשך כמה שנים. בסופם הוא הגיע למסקנה שיש לאסור על תשלומים בקריפטו. עם זאת, לאור הסנקציות שהמערב הטיל על רוסיה עקב המלחמה באוקראינה, בחודש מאי האחרון פורסם כי הקרמלין שוקל לאשר שימוש בתשלומים במטבעות דיגיטליים בעסקאות בינלאומיות. החוק החדש קובע ש-"אסור להעביר או לקבל נכסים פיננסיים דיגיטליים תמורת העברת טובין, ביצוע עבודות, מתן שירותים… אלא אם כן זה מאושר על ידי חוק פדרלי". יצוין כי החוק החדש לא אוסר על אזרחי רוסיה להשקיע במטבעות קריפטו. ההחלטה שלא לאפשר זאת מאכזבת ועלולה להביא נזק לשורה של חברות רוסיות, שבנו על האפשרות לבצע עסקאות באמצעות תשלומים במטבעות דיגיטליים, בגלל הסנקציות הבינלאומיות על המדינה.

חברה אמריקנית בשם מטא, או יותר נכון MetaX – העוסקת בתחום המציאות מדומה – תבעה באחרונה את חברת האם של פייסבוק, מטא, ששמה המלא הוא Meta Platforms, בגין הפרת סימן מסחרי, ואמרה כי שינוי שם החברה של מארק צוקרברג, שהתבצע כדי למתג אותה כחברה העסוקה במטאברס (metaverse), פוגע בזכויותיה ובה. MetaX טוענת בפני בית המשפט כי עקב המיתוג מחדש של פייסבוק יכולתה לפעול תחת השם מטא פחתה לחלוטין. למעשה לדבריה, היא 'נמחקה' עקב המהלך. במסגרת תביעתה מאשימה MetaX את Meta Platforms בהפרת הסימן המסחרי שלה, Meta, וביקשה מבית משפט להורות על איסור השימוש של ענקית המדיה החברתית בסימן המסחרי המסוים בסחורות ושירותים החופפים לאלו שלה. התובעת דרשה גם פיצוי נזקים כספי, אך לא נקבה בסכום המפורש שאותו היא מבקשת לעצמה. ג'סטין בולוגנינו, מייסד MetaX, אמר בהצהרה כי Meta Platforms "מסכנת לא רק את העסק שלנו, אלא את כל התעשייה ואת הקניין הרוחני של חדשנים". MetaX מסרה כי המיתוג מחדש של Meta Platforms יהדוף אותה בסופו של דבר מהשוק, וכבר הוביל לאמונה הכוזבת שהחברה היא למעשה עוד שלוחה של Meta Platforms. האמא של המטאברס – הדבר הבא שכובש את התעשייה ואולם קשה להאמין ש-Meta Platforms תוותר על היותה מטא. נזכיר כי ב-28 באוקטובר 2021, בישר מייסד פייסבוק צוקרברג כי ​ששמה של פייסבוק ישתנה ל-מטא, לנוכח הכיוון שעליו החליטה החברה, שתחום המטאברס הוא הוא הנושא הלוהט הבא באינטרנט. צוקרברג פירט בכנס את החזון שלו לעולם המטאברס – עולם דיגיטלי אלטרנטיבי, שמשלב מציאות פיזית, וירטואלית ורבודה, בין היתר באמצעות אווטארים ובדרכים הרבה יותר מתקדמות ממה שאנחנו יודעים כיום, לפחות על פי מה שמנכ"ל ענקית הטכנולוגיה הציג. הוא גרס שהתחום הולך להשפיע על כמעט כל תחומי החיים שלנו ועל מה שאנחנו עושים בשנים הקרובות – מהעבודה דרך כושר, גיימינג, לימודים ועוד – וצפוי להגיע למיליארד משתמשים בתוך עשור. בפברואר השנה ערכה ענקית המדיה החברתית – שהיא גם הבעלים של ווטסאפ, אינסטגרם ושירותים אחרים – אירוע וירטואלי, שבו הדגישה את המאמצים שהיא משקיעה במטאברס והציגה את השקעתיה בבינה מלאכותית לטובת המטאברס. צוקרברג פתח את האירוע, שהיה בעיקרו מקצועי, הציג את הפרויקטים השונים שמטא מפתחת לטובת המטאברס שלה, ובכלל, באמצעות AI. ההכרזה העיקרית שלו הייתה על פרויקט CARIakoe, שלדבריו הוא מודל עצבי מקצה לקצה, שבונה את הקשרים בין המשתמשים לשירותים השונים במטאברס באמצעות API. אחת המטרות שלו היא לאפשר דיאלוגים טובים יותר באמצעות הבנה של שפה טבעית, כולל מעקב אחר מצב הדיאלוג בין הדמויות, קביעת מדיניות ויצירת שפה טבעית. מטרה אחרת היא ליצור כלים, שיאפשרו חקירה וניווט אמיתיים בעולם הווירטואלי, בדומה לאופן שאנשים בודקים מקומות חדשים. "אנחנו נמצאים בתקופה של יצירת דור חדש של עוזרים עבור העולם החדש. אנחנו נזדקק לבינה מלאכותית כדי לאפשר לאנשים לנווט בעולמות הווירטואליים וגם במציאות רבודה, וה-AI תלמד להבין את ההקשר וגם לעזור. היא באמת תוכל לראות הכל מנקודת המבט שלנו, ממש בגוף ראשון, כך שהציפיות מהבינה המלאכותית יהיו הרבה יותר גדולות", אמר צוקרברג. יצוין גם שהחברה של צוקרברג השלימה באחרונה את השינוי, והחליפה סופסוף גם את סימול המניות שלה. מניותיה של מטא בנאסד"ק המשיכו לשאת את סמל הטיקר FB עד לא מזמן, אך לפני חודש וחצי הודיעה הענקית ממאנלו פארק כי המניה הרגילה שלה, Class A, תתחיל להיסחר תחת סמל הטיקר 'META', בשינוי שנכנס לתוקף לפני פתיחת השוק ב-9 ביוני האחרון. מכל אלו ניתן ללמוד כמה מושקעת החברה במטאברס, ומדוע היא כנראה לא תוותר על מיתוגה כ-מטא, או לכל הפחות תיאבק בנחישות רבה על השארתו שלה לצמיתות.

"קצב הפיתוחים ברפואה המודרנית בעשורים האחרונים הוא המהיר ביותר בהיסטוריה האנושית, בגלל כלים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות שפותחו. אל מול ההישגים הללו, בריאות הנפש נותרה מאחור: יעילות הטיפול בתחום עומדת על 35%. למרבה הצער, הכלי הטכנולוגי הכי מתקדם שיש כיום למטפלים הנפשיים הוא מחברת", אמר אלון יופה, מייסד-שותף ומנכ"ל Eleos Health. החברה קמה במטרה לנסות ולשפר את איכות הטיפול שמקבלים כיום מטופלים ברחבי העולם, והיא עושה זאת עם טכנולוגיה מבוססת קול, לניתוח של טיפול נפשי. Eleos Health הוקמה ב-2020 על ידי יופה, דרור זיידה ואלון רבינוביץ', והיא מונה עשרות עובדים, מחציתם במרכז הפיתוח בישראל. החברה גייסה עד היום 28 מיליון דולר. לדברי יופה, "עד כה ניתחנו יותר מ-6.5 מיליון דקות טיפול ואנחנו עובדים עם מאות מטפלים בגופי בריאות מובילים בארצות הברית". תובנות בכמה רמות "הפתרון שלנו", הסביר, "מנתח את השיחה בכל מפגש, ומאפשר לייצר ממנה תובנות בכמה רמות: הראשונה היא זו התפעולית. המערכת מייצרת סיכומים למפגשים, מתחברת למערכות ארגוניות נוספות וממלאת את כל הפרטים הדרושים. זה חוסך למטפלים זמן משמעותי, ובגופי הבריאות מביא לצמצום עלויות משמעותי, בשל הצורך בתאימות של המידע או בהתחשבנות מול גופים חיצוניים". "ברמה השנייה", ציין יופה, "המערכת מצביעה על התהליכים שקורים בשיחה בהתאם לתוכנית הטיפול שנקבעה מראש, אם המטופל מדבר יותר, או פחות, על נושא מסוים, אם הוא מציג סימנים מסוימים בהקשר של הבעיה שלו". עוד הוא אמר ש-"ברמה האחרונה, המערכת משמשת ככלי עזר להדרכה ולניהול המטפלים בארגון. לדוגמה, מטפל שהמערכת מזהה שנתקל בקושי בסוג טיפול מסוים יכול להיעזר במדריך מנוסה יותר ולעבור ביחד אתו על המפגשים בצורה מסודרת. כך, הארגון יכול להקצות מטפלים על פי ההצלחה המוכחת שלהם בטיפולים מסוימים – לעומת טיפולים אחרים". "רוב המטופלים מסכימים, כי הם מבינים שהמערכת יכולה לסייע להם" יופה ציין כי "הפעלת המערכת נעשית אך ורק בשיתוף המטופל ולאחר הסכמה מלאה שלו. רובם מסכימים לכך, כי הם מבינים שהדבר יכול לסייע להם לראות אם הטיפול אכן מוצלח. המטופל יכול לראות את ההתקדמות שלו ולהבין, יחד עם המטפל, איפה יש נקודות שעדיין צריך לעבוד עליהן. כלל העבודה נעשית מתוך הנחה שהמערכת לא נועדה להחליף את המטפל, אלא לשמש ככלי עזר בתהליך הטיפול". "אחד התחומים שאנחנו מקדישים לו תשומת לב הוא אפשרות של ארגון הבריאות לקבל תמונת מצב כוללת של כל המטפלים – למשל, באחוזי הצלחה בתחומים מסוימים, או במשך הזמן", אמר. "כך, לדוגמה, ניתן לראות שלמטפל מסוים יש אחוזי הצלחה גבוהים בטיפול בדיכאון בקרב בני נוער – מה שמאפשר להפנות אליו רק מטופלים כאלה. זאת, לעומת מטפל אחר, שמשך הטיפולים שלו בחרדה במבוגרים הוא ממושך יחסית, ואז הוא אולי זקוק ליותר הדרכה מקצועית". "אנחנו מקדישים תשומת לב רבה ומשאבים לנושא אבטחת המידע והגנת הפרטיות – החל משימוש בכל מנגנוני ההגנה וההצפנה שניתן ליישם, דרך עמידה ברגולציה מחמירה בסטנדרטים המקובלים בענף ועד לבקרות אנושיות על כל התהליכים", הוסיף. "המידע שאנחנו מקבלים נשמר לפרק זמן מסוים, לפי ההגדרות של הארגון, ולאחר מכן הוא נמחק, או שהוא עובר אנונימיזציה מוחלטת, בהתאם לתקנות בכל מדינה". לסיום אמר יופה כי "בחרנו בשירותי הענן של AWS, בין השאר כי אנשיה סייעו לנו בחלק מהתהליכים, האישורים והתקנים השונים שאנחנו נדרשים לעמוד בהם. בנוסף, שילבנו כמה שירותים של AWS, כמו זיהוי דיבור ולמידת מכונה. עשינו זאת בצורה מהירה מאוד – מה שאפשר לנו להתרכז בפיתוח המודלים ובניתוח שלהם. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש כאשר אפשר לקבל אותו בעלויות נמוכות משמעותית, באמצעות תשתית הענן".

חיים פינטו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של סיסקו ישראל, מונה לתפקיד מנהל הטכנולוגיות של חטיבת השירותים של החברה באזור EMEA (אירופה, אפריקה והמזרח התיכון). פינטו, 51, מילא שורה של תפקידי ניהול טכנולוגיים בכירים בארה"ב, בעיקר בתחום טכנולוגיות תקשורת. בין השאר, עבד בלוסנט לאחר שהסטארט-אפ שבו עבד, לננט, נרכש על ידה. הוא גם שימש כמנהל הטכני של אוויה בישראל ולאחר מכן עבר לסיסקו ב-2010, שם ניהל את צוותי ההנדסה בחוף המזרחי של ארה"ב. לאחר מכן היה בצוות ההקמה של צוות ה-CTO של בנק ההשקעות מורגן סטנלי בניו יורק עד שנת 2016, והוביל ביחידה תהליכי חדשנות. בטרם הצטרף לסיסקו, שימש פינטו כמנהל הטכנולוגיות של בנק הפועלים והיה שותף להקמת חטיבת החדשנות והטרנספורמציה הדיגיטלית של הבנק, לרבות פיתוח אפליקציית ביט. את שירותו הצבאי עשה פינטו בחיל הים כקצין תקשוב. יש לו תואר בהנדסת תוכנה מהטכניון והוא משמש גם כמרצה בטכניון ובאוניברסיטת רייכמן. "נמשיך את המסע שלנו בחברה לקידום החדשנות הישראלית ברחבי העולם. אנחנו נמצאים כעת בעמדת זינוק משמעותית להמשך ולהעמקת הפעילות שלנו ברחבי אירופה, אפריקה והמזה"ת. החברה תמשיך להיות הקטר שמוביל את התעשייה", אמר פינטו. אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, ציין, כי "לפינטו יש קשר עמוק עם לקוחות, לצד הבנה אסטרטגית-טכנולוגית, ולכן הוא המינוי הראוי להובלת מערכות היחסים עם הלקוחות האסטרטגים של החברה ברחבי אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. פינטו מביא עימו שילוב ייחודי, של הבנה טכנולוגית ועסקית, שתוכל לתרום רבות לפיתוחה העסקי של סיסקו".