ביוני האחרון דיווחו כלי התקשורת כי איש הטק, סרגיי ברין, מתגרש מאשתו, ניקול שנאהן. ברין, שהוא אחד משני המייסדים השותפים המיתולוגיים של גוגל, הגיש את המסמכים בתחילת השנה, וכעת מתבהר שהוא החל את הליך גירושיו לאחר שגילה ששנאהן ניהלה רומן קצר בסוף הסתיו שעבר עם המולטי מיליארדר האקסצנטרי אילון מאסק, לפי הוול סטריט ג'ורנל. מאסק הגיב לפרשה אתמול (א') בטוויטר. הוא ששלל את הדיווח וצייץ בטוויטר: "זה בולשיט מוחלט. סרגיי ואני חברים והיינו במסיבה יחד אתמול בלילה! ראיתי את ניקול רק פעמיים בשלוש שנים, בשתי הפעמים עם הרבה אנשים אחרים בסביבה. שום דבר רומנטי". This is total bs. Sergey and I are friends and were at a party together last night! I’ve only seen Nicole twice in three years, both times with many other people around. Nothing romantic. — Elon Musk (@elonmusk) July 25, 2022 גם הקשרים הפיננסיים – הסתיימו בג'ורנל, שהתבסס על גורמים שמכירים את העניין, דווקא התעקשו על כך שפרשת האהבה בין מאסק לשנהאן כן התקיימה, ואף התמשכה כחודש, ושהקשר סיים את הידידות הארוכה שהייתה למייסד ומנכ"ל טסלה עם ברין. מאסק – שהוא כיום האדם העשיר ביותר על פני כדור הארץ, עם הון המוערך בכ-242 מיליארד דולר, לפי מדד המיליארדרים של בלומברג – נהג לבקר במשך שנים ובקביעות בביתו של ברין – שמככב אף הוא במקום השמיני ברשימת טייקוני תבל, עם שווי נקי של 94.6 מיליארד ד'. הוא נהג לפקוד את הבית שבעמק הסיליקון בקליפורניה, ולעיתים אף בילה אצל ידידו את הלילה. הידידות בין שני יזמי הטק התרחבה גם אל תחום העסקים – במהלך המשבר הכלכלי של 2008 ברין העניק למאסק כ-500,000 דולר, על מנת לסייע במאמצי חברת כלי הרכב החשמליים היוקרתיים להגביר את הייצור. אלא שלפי המקורות שצוטטו בתקשורת, המתיחות בין שני הטייקונים גברה בחודשים האחרונים עד כדי כך שברין לא היה מעוניין עוד להיות מושקע בחברות הרבות שמאסק ייסד ומנהל. ברין – שייסד יחד עם לארי פייג' את חברת גוגל, ושימש כנשיא אלפבית עד ה-3 בדצמבר 2019 – היה נשוי לשנהאן בסך הכל שלוש שנים, ואלו הגירושים השניים שלו. לזוג ברין-שנהאן ילדה בת שנתיים, שברין מבקש חסות משותפת עליה בהליך הגירושין. לפי הג'ורנל, ברין ושאנהן היו פרודים במשך שנה, אך עדיין חיו יחד כשה"פרשה" בה מעורב מאסק התרחשה, לכאורה, בתחילת דצמבר האחרון. בחודשים האחרונים מושך מאסק תשומת לב תקשורתית לא רק בשל פעילותו העסקית כקברניט של טסלה או כמנכ"ל חברת החלל SpaceX, אלא גם בשל הודעותיו הראוותניות ברשתות החברתיות והדרמות סביבו, שבטבורן ההבטחה לרכישת טוויטר בסכום העתק 44 מיליארד דולר, והנסיגה ממנה באחרונה – סיטואציה שתוליך את מאסק אל בית המשפט בדלאוור באוקטובר הקרוב. בנוסף לכל אלו נפצו דיווחים רבים בתקשורת העולמית על מספר מערכות יחסים רומנטיות שניהל היזם התזזיתי, לעיתים עם כמה נשים במקביל. כעת מסתבר שלפחות אחת מנשים אלו הייתה אשת איש וידיד. "ההרפתקאות הרומנטיות" של האיש העשיר בתבל בסקירה המהירה של "הרפתקאות" האדם העשיר בעולם אפשר להזכיר מספר אירועים מהזמנים האחרונים – בחודש מאי נודע כי דיילת של חברת SpaceX, כך לפי חשיפה שמאחוריה עומדת חברתה, טענה כי איש העסקים הטריד אותה מינית, דבר שמאסק הכחיש מכל וכל. אלא שלפי הדיווחים השונים, מאסק ו-SpaceX שילמו לעובדת דמי שתיקה. הדיילת סיפרה לחברתה, כי לאחר סירובה ל"הצעות" של מאסק, מעמדה בחברה נפגע, עד שחשה כי "היא נדחפת החוצה ומוענשת על סירובה לסחור בגופה". ב-2018, שנתיים לאחר האירוע, שכרה את שירותיו של עורך דין ושלחה תלונה לחברה, המפרטת את האירוע. מיד אחר כך, בעקבות פגישה עם מגשר, נערך בין הדיילת, SpaceX ומאסק הסכם פיטורין, שהעניק לה סכום של 250 אלף דולר בתמורה להבטחה כי לא תתבע בעתיד בגין הטענות שהציגה. הביאו תאומים יחד. אילון מאסק ואיבון זיליס. צילום: פליקר ו-ויקיפדיה (בהתאמה) החודש נודע כי למייסד טסלה נולדו בחשאי תאומים בנובמבר אשתקד, עקב יחסיו עם שיבון זיליס, בכירה בחברה אחרת שבבעלות הטייקון, נוירלינק (Neuralink) שמה. לידת התאומים התרחשה חודש לפני שהזמרת גריימס ומאסק הביאו לעולם את ילדם השני, בפונדקאות. הדבר נחשף משום שבאפריל מאסק וזיליס הגישו עתירה בבקשה לשנות את שמם של התאומים, כך ש"ישאו את שם המשפחה של אביהם" לצד שם המשפחה של אימם, כך כתב הביזנס אינסיידר, שציטט ממסמכי בית המשפט. הילדים הם צאצאים נוספים של מאסק, שהיה מוכר עד כה כאביהם של שבעה ילדים. כעת הוא כבר אב לתשעה, ומנשים שונות. אלא שגם בעניין זה אין רגע דל, והתקשורת חשפה באחרונה כי אחד מבניו של מאסק, חאבייר בן ה-18, התנער ממנו ושינה את מיגדרו. כעת הבת הטרנסית נקראת ויויאן ג'נה ווילסון, על שם אימה, שהיא אשתו הראשונה של מאסק. היחסים עם רעייתו של ברין, התרחשו ככל הנראה במקביל לקשר עם זיליס, שמנכ"ל טסלה לכאורה גר איתה בביתה שבאוסטין, טקסס, כך לפי מסמכי בית המשפט שעסקו בהכרה באבהות שלו על התאומים. ולקינוח הדובדבן שבקצפת – אבל לא כזה שאפשר להתנבא שיהיה המקרה השערורייתי האחרון שבו ייכרך שמו של מאסק – הדיווחים האחרונים על הרומן עם מי שתהיה בקרוב גרושתו של ברין. מאסק ושנהאן החלו בקשר הרומנטי בשלהיי 2021 כשבילו ב-ארט באזל במיאמי. לדברי הג'ורנל, באירוע אחר בו נכחו שני יזמי הטכנולוגיה אחרי הרומן, מאסק כרע ברך מול ברין וביקש מידידו לשעבר סליחה. ברין ושנהאן מנהלים בימים אלו משא ומתן על הסדר הגירושים שלהם, במסגרתו מבקשת שנהאן לקבל יותר ממיליארד דולר ממייסד גוגל, כך לטענת הג'ורנל. אלא שלשניים יש הסכם ממון, ומכיוון שברין מעוניין לגדל את ביתם בחסות משותפת – אפשר שבית המשפט לא יאשר לה לזכות בנתח מהונו הרב של בעלה, בקרוב 'לשעבר', שבו בגדה.

במקביל לגל הפיטורים המתמשך בחברות טכנולוגיה וסטארט-אפים, חברות רבות דווקא מנצלות את האינפלציה בשוק ובוחרות לגייס עובדים. כחלק מאותו מאבק על הגיוסים, בקבוצת אמן בחרו קונספט יצירתי וראשון מסוגו בישראל – דייט-טק, שהתקיים באחד מימי ה' האחרונים, בשעות הערב. במסגרת התוכנית הוזמנו עובדי החברה (רווקים ורווקות) למשרדי החברה שבפתח תקווה, הפעם המקום עוצב כאולם אירועים עם די.ג'יי, בר קוקטיילים ייחודי, פיצות שף המוכנות בזמן אמת ומגוון שייקי פירות. כל משתתף הגיע עם מוזמן נוסף מטעמו – רווקים ורווקות גם הם, אשר הגישו קורות חיים כחלק מתהליך ההרשמה לאירוע. כך, כ-300 צעירים בגילאי 25-40 זכו לחגוג יחד, להכיר בני/ות זוג פוטנציאלים, ואולי גם להתקבל לעבודה בתחום הנחשק לתקופתנו. בהמשך האירוע המשתתפים חולקו לקבוצות לפי חתך גילאים ומילאו שאלון אופי בנושא תחביבים ותחומי עניין, כך שחברי הקבוצה יוכלו להכיר אחד את השני טוב יותר ולדלג יחד על שלב ההיכרויות הראשוני, אשר עלול להיות מלחיץ ומביך עבור אנשים מסוימים. אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש ומיקור חוץ: "בעידן אפליקציות השידוכים מודל ההיכרויות השתנה והצורך במפגשים פרונטליים עלה. כחלק מניהול משאבי האנוש עלינו להיות ערים לצרכים של העובדים והעובדות בכל התחומים ולא רק בתחום הטכני, כך עלה הרעיון לייצר את האירוע. תוך כדי תנועה, במטרה להגדיל את פוטנציאל ההיכרויות, החלטנו להזמין גם את חבריהם הרווקים/ות של העובדים. במקביל לפתיחת ההרשמה למוזמנים חיצוניים, רבים ביקשו להתמודד למשרות הקבוצה, כך באופן כמעט טבעי האירוע הפך גם לאירוע גיוס עובדים. אנו שמחים לקחת חלק במטרה חשובה זו ואם הצלחנו לייצר אפילו שידוך אחד, זו הצלחה גדולה מבחינתנו!" קבוצת אמן היא אחת מחמש חברות ה-IT המובילות בישראל. הקבוצה מעסיקה יותר מ-2,500 עובדים בארץ ועוד כ-500 עובדים במדינות אירופה. היא מחזיקה 11 חברות בת, המעניקות שירותים תפעוליים וטכנולוגיים וכך עונות על צרכי B2B בכל תחום טכנולוגי אפשרי – משירותי נתונים, פיתוח אפליקציות ועד ליישום ובניית תשתיות, אסטרטגיות שבבים וכדומה. החברה מעניקה שירותים לחברות המובילות במשק בארץ ובעולם. דיילי ציפי צפתה, התרגשה וחזרה עם תמונות מכירים, מציעים מועמדות לעבודה ונהנים על הבר באירוע הדייט-טק של אמן. צילום: רונן יעקובי

רובוט המתמחה במשחק שחמט שבר את אצבעו של ילד בן שבע במהלך טורניר שנערך החודש במוסקבה. הפציעה המטרידה אירעה אחרי שילד, ששמו כריסטופר – המדורג בין 30 השחמטאים הצעירים המובילים בעיר הבירה הרוסית – ניסה לבצע תנועה מהירה, מבלי לתת למכשיר מספיק זמן לסיים את משימתו. התקרית המאוד לא נעימה דווחה לראשונה על ידי סוכנות הידיעות הממשלתית הרוסית, RIA Novosti, שותפה בטלגרם בערוץ באזה, ואז הפכה לסרטון ויראלי שרץ ברשתות החברתיות. All acquisition that advanced AI will destroy humanity is false. Not the powerful AI or breaching laws of robotics will destroy humanity, but engineers with both left hands :/ On video – a chess robot breaks a kid's finger at Moscow Chess Open today. pic.twitter.com/bIGIbHztar — Pavel Osadchuk ????‍???????? (@xakpc) July 21, 2022 לפי הדיווחים, כמו גם אחרי הצפייה בסרטון, מה שקרה היה שכריסטופר עשה מהלך וקצת מיהר. אלא שהרובוט, שלא אהב את החיפזון של המתמודד, תפס את האצבע המורה של כריסטופר עם הזרוע שלו, ולחץ עליה בחוזקה במשך מספר שניות. הנוכחים מסביב מיהרו לעזור, ושלפו את אצבעו של השחקן הצעיר שהייתה כלואה מתחת לזרוע הרובוט, אבל הנזק כבר נעשה – הצבע נשברה. הדיווחים בתקשורת העולמית מספרים כי הרובוט שיחק שלושה משחקים נוספים באותו יום, לפני התקרית.  משחקים מולם כבר שנים. רובוטי שחמט. צילום: BigStock רובוט המתמחה במשחק שח הוא תחום מעניין הקשור לבינה מלאכותית. מדובר ברובוטים שיודעים לשחמט באופן אוטונומי לחלוטין, ולהם זרוע (או זרועות) המבצעת את מהלכי המשחק. למעשה כבר ב-2011 השתתף רובוט שחמט שכזה, שתוכנן על ידי קונסטנטין קוסטניוק, באליפות הרובוטים הבינלאומית הראשונה אי פעם בשחמט וייצג בה את רוסיה. רובוטים, כדאי לזכור, מצויידים באינטליגנציה מכנית, ועשויים לקיים אינטראקציות ממש כמו שחקן שחמט אנושי, לזהות את המהלכים על ידי שילוב יכולות חושיות שונות, וכן אמצעים לראייה ממוחשבת ועיבוד תמונת וידיאו בזמן אמת, המאפשרים להם להזיז כלים בהתאם להחלטתם המושכלת. אלא שבמקרה של כריסטופר – הרובוט הפתיע והתנהג בשונה מהציפיות ממנו, והורי הילד אף אמרו כי הם שוקלים להגיש תלונה על שאירע. הרובוט שפצע את הילד – משחק כבר 15 שנה נשיא פדרציית השחמט של מוסקבה, ה-FSM, סרגיי לזארב, אמר בתגובה: "הרובוט שבר את האצבע של הילד – זה, כמובן, רע. הוא שימש בתצוגות רבות אחרות ללא בעיה. הילד עשה צעד, ואחרי זה אנחנו צריכים לתת לרובוט זמן להגיב, אבל הילד מיהר, והרובוט תפס אותו. אין לנו שום קשר לרובוט, אנחנו פשוט שוכרים אותו". סרגיי סמאגין, סגנו של לזרב, התייחס אף הוא למקרה ואמר כי "הילד בסדר. שמו לו גבס על האצבע כדי שיחלים מהר יותר. כן, ישנם כללי בטיחות מסוימים. הילד, ככל הנראה, הפר אותם במובן של זמן וכשהוא עשה צעד, לא שם לב שעליו לחכות. זה מקרה נדיר ביותר, הראשון שאני זוכר". לדברי סמאגין, הרובוט שפצע את הילד משחק כבר 15 שנה. "הרובוט הזה הוא ייחודי, הוא הופיע בהרבה אזורים פתוחים, שבהם היו הרבה יותר אנשים. זה קורה, זה צירוף מקרים", אמר. "כנראה שצריך להזהיר ילדים. זה מאוד מוזר שזה קרה, אבל זה קרה. זה קורה", הוסיף סגן נשיא ה-FSM. לפי סמאגין, בפדרציה לא עוסקים בתכנון לאסור על טורנירים בהשתתפות רובוטים בכלל או הרובוט המסוים בפרט. "הוא בטוח לחלוטין. יהיה צורך לנתח מדוע זה קרה", טען. סמאגין הבהיר גם ש-"הילד שיחק כבר למחרת, סיים את הטורניר בגבס, והמתנדבים עזרו לתעד את המהלכים". לדבריו, "לרובוט יש ממציא מוכשר מאוד. מפעילי הרובוטים, ככל הנראה, יצטרכו לחשוב על חיזוק ההגנה, כדי שהמצב הזה לא יחזור על עצמו".  

יאהו הודיעה היום (ב') כי היא מינתה את ניתאי אשל למנהל מרכזי הפיתוח שלה בישראל. הוא מחליף בתפקיד את לב קורוסטישבסקי. אשל הצטרף ליאהו כמפתח ב-2014, ובמהלך עבודתו בחברה שימש, בין היתר, כמנהל צוות במטה שלה בקליפורניה במשך כארבע שנים. הוא מנהל כיום קבוצת פיתוח של אחד ממוצרי הדגל של החברה – ג'מיני, ויישאר בתפקיד זה לצד כובעו החדש. מדובר במערכת פרסום משולב תוכן (נייטיב), שהחלה ב-2013 כיוזמה מקומית של מהנדסים במרכז הפיתוח של יאהו בתל אביב, והתפתחה בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של החברה. במקביל לתפקידו כמנהל קבוצת פיתוח של ג'מיני יפעל אשל להרחבת המרכזים של יאהו בישראל ולהרחבת פעילות המכירות מול מפרסמים מקומיים. בניגוד למגמת הקפאות הגיוסים והפיטורים ברבות מהחברות האחרות, ביאהו אומרים כי הם ממשיכים במאמצי הגיוס לשורה של תפקידים במרכזי הפיתוח שלה. יאהו מחזיקה בשני מרכזי פיתוח בישראל: המרכז בחיפה מתמקד במחקר, והמועסקים בו מחזיקים בתארים מתקדמים במדעי המחשב ובאלגוריתמיקה. המרכז בתל אביב מתמקד בפיתוח, ומעסיק מהנדסים ומתכנתים המפתחים מוצרים בעולמות הפרסום (אד-טק), הווידיאו, והדטה. לאשל תואר ראשון בהצטיינות בפיזיקה ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במדעי המוח ממכון ויצמן, שם הוא עסק בחקר המוח בתחומי הזיכרון וחוש הריח. את שירותו הצבאי הועא עשה ביחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. יאהו פעילה בישראל מראשית העשור הקודם, ולאורך השנים ביצעה מספר רכישות של סטארט-אפים ישראליים בתחומי הפרסום והווידיאו. ב-2017 נרכשה החברה על ידי ורייזון, משרדיה אוחדו עם אלה של AOL ופעילות שתי החברות אוחדה לחטיבת ורייזון מדיה. אפולו גלובל, מחברות ההשקעות הגדולות בעולם, רכשה את ורייזון מדיה ב-2021 והחליטה שהחברה תחזור להיקרא יאהו. יש לציין שיאהו היא מחלוצות האינטרנט, והיא מפעילה מזה שנים רבות מנוע חיפוש, שעד 2004 היה מבוסס על זה של גוגל, אולם מאז מדובר במנוע חיפוש עצמאי. החברה, שלדבריה מגיעה ל-900 מיליון משתמשים מדי חודש, מפעילה אתרי חדשות, ספורט ופיננסים, כמו גם את אתרי הטכנולוגיה והגאדג'טים הפופולריים טק קראנץ' ו-Engadget, ואת שירות המייל שלה.

MinIO, חברת סטארט-אפ שמציעה פלטפורמה לאחסון אובייקטים, טוענת שחברת הענן והאחסון הארגוני נוטניקס מפרה את רישיון הקוד הפתוח לשימוש במוצר שלה. יש לציין ש-MinIO מתמידה בטענה הזאת, ומנסה לשאת ולתת מול נוטניקס כבר זמן מה – יותר משלוש שנים, לטענתה – ללא הצלחה. בפוסט שהעלתה ללינקדאין ולבלוג מנהלת התפעול של החברה ואחת מהמייסדות שלה, גרימה קאפור, היא טענה שנוטניקס לא מפרסמת את הכותרות והטקסטים של הרישיון, וכן לא כוללת את מסמכי זכויות היוצרים והפטנטים של הפלטפורמה. במחיקה הזו, לדבריה, נוטניקס מנסה באופן מכוון להעביר אליה חדשנות שיצרה MinIO, כנגד כל אתיקה עסקית וכנגד כל העקרונות של השימוש בקוד פתוח. "נוטניקס מבצעת הפרה מתמשכת של Apache v2 ואנחנו מאמינים שהיא גם מפרה את גרסאות GNU AGPL v3 של רישיונות הקוד הפתוח של MiniIO", הודיעה החברה, ומסרה שלפיכך, היא החליטה לבטל את הרישיון ואת רישיונות המשנה שהעניקה לנוטניקס. ב-MinIO הוסיפו כי רישיונות קוד פתוח הם אמצעי קריטי, שמטרתו לעזור למשתמשים ללמוד מהו מקור התוכנה שבו הם משתמשים, ובמקביל הם עוזרים לשפר את האבטחה באמצעות שקיפות. "אנחנו חייבים להגן על משתמשי MiniIO ולהבטיח שהם מבינים את הזכויות שמגיעות להם מנוטניקס", הוסיפה החברה. תגובת נוטניקס נוטניקס מסרה בתגובה כי היא "מכירה בערך של קהילות הקוד הפתוח ולוקחת ברצינות רבה את ההשתתפות והניהול שלנו". בהצהרה שהיא פרסמה נכתב כי "בכל הכבוד להאשמות, נוטניקס עומדת מאחורי המוצרים שלה, כולל כל קוד פתוח שהוא שהטמענו בתוכם, ומחויבת לשפות את לקוחותיה מפני תביעות קניין רוחני שנובעות מהשימוש בהם, אם אי פעם יהיה צורך בכך". "ניצור קשר עם כותבת הבלוג (מ-MinIO – צ"ק) ונמשיך לעדכן את הקהילה שלנו", הוסיפה החברה.

גל הפיטורים שפקד אותנו בחודשים האחרונים פגע קשות בצמיחה בענף שמוביל את החדשנות והמשגשג ביותר – ענף ההיי-טק הישראלי. בעקבות עליית הריבית ע"י הבנק הפדרלי, ירידות החדות במדד נאסד"ק והשמועות על מיתון כלכלי עולמי, הבריחו קרנות הון סיכון ומשקיעים לאפיקי השקעה אחרים, וכתוצאה מכך אלפי עובדי הייטק מוכשרים מצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה. המשבר לא פסח על אף חברה – חברות תוכנה גדולות, חברות סטארט-אפ ואף רשתות חברתיות ספגו מכה קשה, כשכמעט חצי משוויין התפוגג במהלך החודשים האחרונים. חברי הנהלה עוצרים את ברז ההוצאות, מקפיאים משרות, חלק מהחברות עוברות לעבודה מהבית כדי לא לחדש את הסכמי השכירות מאחר שבימים אלו קשה מאוד להציג רווחים במיוחד במצב של אינפלציה ועליית הריבית. הקברניטים מעדיפים להתייעל, לקצץ בהוצאות היכן שניתן, וכתוצאה מכך אלפי עובדי היי-טק מצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה. כל אותן חברות ששוויין האמיתי היה מנופח ולא פרופורציונאלי ייאלצו להיפרד מעשרות עד מאות עובדים במגוון התחומים, כי הן לא יצליחו לשלם לכולם שכר גבוה ללא השקעות וצמיחה כלכלית. בעקבות חוסר היציבות בענף מפוטרים רבים יורדים בציפיות השכר ומחפשים יציבות תעסוקתית בחברות גלובליות גדולות. הם מוכנים לשלם את המחיר עבור ביטחון תעסוקתי ויציבות. חברות סטארט-אפ שימשיכו להתנהל כרגיל, סביר להניח שלא ישרדו את המשבר עוד זמן רב. צפויה שנה מאתגרת במיוחד, שנה של חוסר בהירות, מיתון כלכלי שיפגע בצמיחה, גיוס כספים יהיה כמעט בלתי אפשרי ולכן אותן חברות יצטרכו לנקוט תהליכי התייעלות, גם אם זה אומר לקצץ בעובדים המוכשרים ביותר בחברה כדי לשרוד את השנה הקרובה. גיוס עובדים טובים בשכר ריאלי מנגד, למרות המצב הקודר, ישנן לא מעט חברות שהאיצו את תהליכי הגיוס והתחילו לקלוט אותם מפוטרי היי-טק מוכשרים בעלות שכר מופחתת. אותן חברות רואות תהליך זה כמהלך אסטרטגי בגיוס עובדים מוכשרים ברמת שכר הרבה יותר אטרקטיבית מלפני המשבר בלפחות 10%-15% פחות. חברות ממשלתיות, ביטחוניות וחברות גלובליות גדולות הפכו להיות הרבה יותר אטרקטיביות מאחר שהן מציעות יציבות ואיתנות כלכלית. הן בטח לא הולכות לשום מקום, הן כאן להישאר' ולעוד זמן רב. לכן מפוטרי היי-טק מחפשים חברות שיוכלו לשרוד את המשבר. אם ניקח לדוגמה את מהנדסי ה-DevOps המוכשרים, שעד לפני כמה חודשים היו דורשים שכר של יותר מ-40 אלף שקלים, כיום המצב שונה, ואותם מפוטרי היי-טק מוכנים לעבוד בשכר ריאלי יותר בכ-10% פחות בגלל החוסר בהירות וחיפוש אחרת יציבות. דוגמה נוספת אפשר לציין בתחום אבטחת המידע והסייבר: עשרות מועמדים שראיינתי לאחרונה דרשו שכר נמוך יותר בכ12% מלפני ארבעה-חמישה חודשים. מיזוגים ורכישות ישנן חברות שנפגעו קשות מהמשבר וכיום הן שוות כ-50% פחות משוויין בתחילת השנה, ולכן הן הופכות יעד אטרקטיבי לרכישה. חברות גלובליות יוכלו ליהנות מכוח אדם איכותי ומשילוב מוצר או כמה מוצרים בעלות אטרקטיבית בארסנל הפתרונות/המוצרים שלהן. למיטב הערכתי ושיפוטי, בשנת 2023 יהיו הרבה יותר מיזוגים ורכישות בעקבות המשבר. אין לי ספק שזאת תהיה שנה מאתגרת עבור כולם. מדד ה-S&P נפל לשוק "דובי" כבר מהחודש שעבר, ולכן אנחנו צפויים לירידות של כ-20% לפחות. אני מעריך, כי המשבר הנוכחי ילווה אותנו במשך כמה חודשים עד כשנה, ואז נתחיל לראות שוב צמיחה, גיוסים נוספים והנפקות. הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות, ארכיטקט ראשי וחבר הנהלה בקינדריל.

נס תספק שירותי טכנולוגיה ודיגיטל עבור נתיבי ישראל. היקף ההסכם, שכולל עריכת פרויקטים, פיתוח ותחזוקה, עומד על 320 מיליון שקלים, למשך שמונה שנים. החברה התמודדה במכרז מול מלם תים – וכאמור, זכתה בו. אנשי נס, שמהווה חלק מקבוצת חילן, יספקו לנתיבי ישראל שירותי מחשוב, דיגיטל וטכנולוגיה בהיקפים נרחבים. אלה כוללים שירותי פיתוח ודיגיטל בעולמות הסאפ, פיתוח יישומים מתקדמים, פתרונות בתחום הביג דטה והניתוח המעמיק של נתונים, ועוד. את התחזוקה והפיתוח יערכו עשרות עובדי נס, שייתנו את השירותים לעובדי נתיבי ישראל, לקבלני ולספקי החברה, כמו גם לכלל ציבור משתמשי הדרכים. ככלל, הפעילות של נס בפרויקט תעמוד על ארבעה עמודים: מיקור-חוץ של תחזוקת ה-IT, בחינת הטמעה של טכנולוגיות חדשות, עריכת פרויקטי IT ודיגיטל, וליווי ומתן מענה מחשובי לפרויקטים הנדסיים שאותם תערוך נתיבי ישראל. כבר כיום נתיבי ישראל נסמכת על שירותי נס, שניתנים במיקור חוץ ל-IT שלה. ההסכם החדש יאפשר לה להתמקד בהמשך הפיתוח שלה בתחום התחבורה החכמה בישראל. זה ייעשה באמצעות הטמעה של פתרונות מתקדמים בעולמות האינטרנט של הדברים, ניתוח נתונים מעמיק, ויישומי ושירותי דיגיטל. המטרה היא להביא לשיפור רמת השירות למשתמשי הארגון. בנתיבי ישראל אומרים שהטמעת כלל הפתרונות הללו תעזור לה "להמשיך לפעול באופן שקוף תהליכית, עם מענה לנגישות, זיהוי וטיפול בבעיות בזמן אמת, וכן פיתוח תשתיות חכמות ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות". מתקופת המנדט ועד היום נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, היא חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבין עירוניים בישראל, לרבות מחלפים וגשרים, וכן בפיתוח ובהקמה של מסילות רכבת. היא הוקמה ב-1921 על ידי המנדט הבריטי, ששלט אז בארץ, וב-1948 שונה שמה ל-מ.ע.צ. (ר"ת מחלקת עבודות ציבוריות). ב-2004 היא הפכה לחברה ממשלתית וב-2012 שינתה את שמה לזה הנוכחי. נתיבי ישראל אחראית לתפעול ותחזוקה של דרכים במדינה בשווי של יותר מ-100 מיליארד שקלים, כבישים באורך של מעל 8,500 ק"מ, יותר מ-100 מחלפים, 1,300 גשרים ומנהרות, מעל 2,200 צמתים ו-100 אלף תמרורים ושלטים, בנוסף ל-100 אלף נקודות מאור. אילונה ברוטמן, מנמ"רית נתיבי ישראל. צילום: יח"צ בנתיבי ישראל מועסקים פחות מ-20 אנשי IT, והשאר מומחים שונים, בהם יותר מ-70 עובדי נס. יש לחברה שלושה דטה סנטרים – שניים במרכז והשלישי בירושלים, המשמש גם כאתר DR. התקשורת מבוססת סיסקו וג'וניפר, והאבטחה – של צ'ק פוינט. תקציבה עומד על מיליארדי שקלים, וזה של ה-IT – על עשרות מיליוני שקלים. "חיזוק השירות למשתמשי הדרכים" אילונה ברוטמן, מנמ"רית נתיבי ישראל, אמרה כי "הטכנולוגיה ומערכות המחשוב בחברה מהוות נדבך מרכזי בפעילות העסקית שלנו. הם האמצעי למימוש החזון הדיגיטלי של הארגון. נס נבחרה בתהליך קפדני, שבו היא זכתה לציון הגבוה ביותר במכרז שקיימנו. הפעילות המשותפת תחזק משמעותית את יכולותינו הדיגיטליות, ובכך גם את השירות שאנחנו נותנים למיליוני הישראלים והישראליות שנעים בדרכים מדי יום". גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס. גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס, ציין כי "ניקח חלק משמעותי במימוש התחבורה החכמה בנתיבי ישראל. בתקופה שבה הטרנספורמציה הדיגיטלית מהווה מכפיל כוח ומקדם ערך, נספק לחברה יכולות מבוססות ניסיון עם מומחיות רבת שנים. הפתרונות שלנו יאפשרו לנהל ולתפעל את הפרויקט, וכן להציע מעטפת שירותים. זאת, תוך מתן מענה לכל צרכי נתיבי ישראל ולקוחותיה".

בכנס מיוחד, שערכו מיקרוסופט וקומוולט בהשתתפות בכירים בענף הפיננסים, הציגו שתי החברות את אתגרי הגנת הנתונים והענן בענף זה. שתי החברות הציגו את השילוב בין פתרון הגיבוי בענן מטאליק (Metallic) של קומוולט והענן Azure של מיקרוסופט. את הכנס פתחו מנכ"ל קומוולט ישראל, רונן נוי, וליאור לביד, מנהל תחום תעשיות במיקרוסופט. לאחריהם הציג אמיר לוי, סגן מנהל החטיבה הטכנולוגית בהראל חברה לביטוח את יישום מטאליק להגנה וגיבוי Office 365 בהראל. לוי הסביר בדבריו כי "הבחירה בפתרון מטאליק לגיבוי הענן Azure לא רק מספקת את ההגנה הרחבה ביותר על הנתונים והמידע שבחברה, אלא גם נותנת מעטפת מקיפה לאחסון ושחזור נתונים, דבר שהוא הכרח בכל תאגיד מסחרי או פיננסי המכיל כמויות אדירות של מידע". בכנס דיברו גם דוד שוחט, מהנדס מערכות בקומוולט, ואלירן זאנה, מנהל טכנולוגיית לקוחות במיקרוסופט, שהציגו את הטרנדים החשובים בעולם הפיננסים ובהגנה על נתונים בתעשייה זו. השניים אמרו כי "השירות של קומוולט ו-Azure נותן לא רק פתרון בתחום הגנת הנתונים והגנה ממתקפות כופר, אלא גם מאיץ תהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית, מה שעוזר לארגונים לרוץ קדימה עם היעדים האסטרטגיים שלהם". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל; מיכל אהרוני, מנהלת מכירות מגזר ציבורי, פיננסי ואקדמיה בקומוולט ישראל; ושי אמסלם, מרכז תחום תשתיות באגף תשתיות פיננסיות בבנק ישראל. צילום: יח"צ אמיר לוי, סגן מנהל החטיבה הטכנולוגית בהראל חברה לביטוח. צילום: יח"צ *בתמונה הראשית מימין לשמאל: שירה פרונר, מנהלת השותפים בקומוולט ישראל; טל הראל, מנהלת לקוחות בכירה במיקרוסופט ישראל; איתיאל מוקאדסי, מנהל תחום אחסון וגיבוי בבנק הבינלאומי; כפיר שפיר, מנהל מכירות מגזר אנטרפרייז בקומוולט ישראל; אריאל גזית, מנהלת מחלקת תשתיות ענן DevOps ובסיסי נתונים בהראל ביטוח ופיננסים; ויונתן בניון, מנהל צוות תשתיות יבמ בהראל ביטוח ופיננסים.