משרד האוצר האמריקני הודיע ביום ו' האחרון כי הטיל עיצומים על משרד המודיעין והביטחון של איראן ועל איסמעיל חטיב, השר הממונה. זאת, בתגובה ל"פעילות המותאמת, חסרת התקדים, בסייבר – נגד ארצות הברית ובעלות בריתה (הכוונה לאלבניה – י"ה)". על פי מיקרוסופט, למתקפה האיראנית בסייבר על אלבניה יש קשר למתקפות שלה נגד ישראל. ההודעה של ארה"ב הגיעה יומיים לאחר שאדי ראמה, ראש ממשלת אלבניה, האשים באופן רשמי את ממשלת איראן בתקיפה בסייבר ונקט בצעד חסר תקדים של ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן. הוא נתן לדיפלומטים האיראניים שהות בת 24 שעות לעזוב את המדינה. מרכז מודיעין האיומים של מיקרוסופט פרסם ביום ה' האחרון דו"ח מקיף ומפורט אודות המתקפה. מומחים הופתעו מההיקף הרחב של הדו"ח. לפי הממצאים של חוקרי הענקית מרדמונד, כמה קבוצות פעלו במקביל במבצע המתקפות המשולב, אשר נערך ביולי השנה, וכוון כנגד מערכות מחשוב של ממשלת אלבניה, ואף כלל כמה פריצות שהצליחו וגרמו להרס. לפי חוקרי מיקרוסופט, את המתקפות ערכו ארבע קבוצות האקרים איראניות שונות, שלוש מהן פועלות תחת "ארגון הגג" APT34 וקבוצה נוספת, Dev-0842, שייכת למשרד המודיעין האיראני. אחת משלוש הקבוצות המרכיבות את APT34 השיגה גישה לרשתות אלבניות כבר בחודש מאי 2021. מדובר בקבוצת תקיפה איראנית, המבצעת פעולות סייבר התקפיות נגד ארצות הברית, ישראל וערב הסעודית. התקפותיה של הקבוצה מתמקדות בחברות העוסקות בפיתוח ומחקר בתחום תעופה וחלל ופטרוכימיה, על מנת לגנוב מידע ולהעבירו אל ממשלת איראן. הקבוצה, המוכרת מאז 2014, תוקפת את קורבנותיה באמצעות הנדסה חברתית, הפצת נוזקות, שימוש לרעה בפקודות מאקרו וניצול פגיעויות באמצעות Powershell. לפי חוקרי מיקרוסופט, "ההסלמה בסייבר בין איראן וישראל באה לביטוי בתקיפה של איראן את אלבניה. אחת מקבוצות ההאקרים, Dev-0861, סילקה בעקביות ובאופן פעיל מיילים מארגונים שונים בכמה מדינות, ביניהם מטרות ישראליות – בין יוני 2021 למאי 2022". בנוסף ציינו ברדמונד כי הלוגו של Homeland Justice, הקבוצה שהוקמה כדי להפיץ את החומרים האלבניים הגנובים באינטרנט ובטלגרם, לעג ללוגו של Predatory Sparrow, קבוצת פריצה שאיראן מקשרת לישראל. זו ביצעה סדרת מתקפות סייבר מתוחכמות על מטרות איראניות החל מאמצע 2021. מתקפות הסייבר על אלבניה התרחשו לאחר שורת מתקפות על איראן. לפי ממשלת איראן, התוקפים היו חברי מוג'הידין א-חאלק, ארגון מחתרת גרילה, אופוזיציוני למשטר, הפועל כבר עשרות שנים במדינה. את קבוצת האופוזיציה הזו ממשלת איראן מגדירה כטרוריסטים. הקבוצה, שלקחה אחריות על מתקפת הסייבר נגד אלבניה, טענה כי המניע למתקפה הוא האירוח של אלבניה את "הטרוריסטים של דורס". הכוונה היא לפליטים של מוג'הידין א-חאלק, המתגוררים במחנה בדורס, מחוז באלבניה. ארגון המוג'הידין היה אמור לארח כנס ביולי השנה, אך הוא בוטל, בסופו של דבר, בשל איומים באלימות. ראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר "ישראל לא תסבול השפעה איראנית על הבחירות בה" גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, נמצא בביקור מקצועי בארה"ב. הוא התייחס למתקפה ואמר כי "ישראל רואה את התקיפות האיראניות כבר כמה שנים. הניסיונות הבלתי פוסקים של איראן לפגוע בטווח הסייבר במרחב האזרחי, בלא הבחנה – לא עולים לה מספיק ביוקר. אני מברך את ממשלת אלבניה על הצעד הראוי שעשתה, לאור התוקפנות האיראנית. לפעולות תוקפניות יש מחיר". פורטנוי ציין כי "ישראל לא תסבול השפעה איראנית על הבחירות בה וניסיונות מסוג זה לא יענו בשתיקה. על מדינות לאחד כוחות אל מול האויב המשותף. מרחב הסייבר הוא גלובלי ומאפשר הזדמנויות למהלכים משותפים וחכמים חוצי גבולות. ישראל תמשיך להגן על עצמה ועל אזרחיה בכל הכלים הקיימים ולפעול יחד עם ארה"ב בשמירה על מרחב סייבר מוגן". ג'ון הולטקוויסט, סגן נשיא למודיעין של מנדיאנט, אמר כי "משרד המודיעין והביטחון האיראני מבצע ריגול בסייבר ועורך מתקפות כופרה משבשות. הוא עושה זאת בשליחות ממשלת איראן, במקביל לפעילות של משמרות המהפכה. הם מתמקדים במידה רבה ביעדי ריגול קלאסיים, כמו ממשלות ומתנגדי משטר, והם מכוונים למקורות מודיעין, כמו חברות תקשורת וחברות בעלות פרטים אישיים בעלי ערך. יש להם היסטוריה של התמקדות בחברי מוג'הידין א-חאלק. שחקני האיום הללו היו מעורבים גם במתקפות כופרה שמטרתן הייתה, אולי, שיבוש ולא רווח כספי". הצהרתו של ראש הממשלה ראמה גררה במהירות הצהרות מצד ארה"ב ובריטניה, אשר גינו את מתקפות הסייבר. ארצות הברית התחייבה לנקוט בצעדים נוספים נגד איראן. "מתקפת הסייבר של איראן נגד אלבניה מתעלמת נורמות ההתנהגות האחראית של מדינה במרחב הקיברנטי בזמן שלום, הכוללת הימנעות מפגיעה בתשתיות קריטיות המספקות שירותים לציבור", אמר בריאן נלסון, סגן שר האוצר לנושאי טרור ומודיעין פיננסי. "לא נסבול את פעילות הסייבר האגרסיבית ההולכת וגוברת של איראן, המכוונת כנגד ארה"ב, בעלות בריתנו ושותפינו". נאסר כנעני, דובר משרד החוץ האיראני, גינה בחריפות את "ההאשמות חסרות הבסיס של ארה"ב ובריטניה". הוא הזהיר מפני "כל הרפתקנות פוליטית נגד איראן בתירוצים המגוחכים הללו", והדגיש את נכונותה המלאה של איראן "להתמודד בנחישות, מיד ובצער – עם כל קונספירציה אפשרית".

HP תיקנה ליקוי אבטחה שימנע שימוש לא תקין בהרשאות באפליקציה המותקנת במכשיריה בעת הייצור שלהם, בטרם הם נשלחים לשוק. הבאג, ש"זכה" לקבל ב-CVSSv3.1 – סולם דרגת החומרה – את הציון 8.2, עלול היה לאפשר לתוקפים בסייבר יכולות גדולות יותר במערכת של הקורבן, מה שמציב בפניו אפשרות למתקפות מזיקות יותר. בתרחיש זה, ציינו מומחי אבטחה, "ניתן להשיג הרשאות ברמת המערכת, וכך להזריק לקורבנות שלל נוזקות ותולעים, במגוון דרכי תקיפה, לטובת ריגול, או השגת אישורי גישה". הערכה ראשונית לגבי חומרת הפגיעות העלתה כי הבאג נמצא באופן מיוחד ברכיב Fusion, המשמש להפעלת HP Performance Tune-up, כלי אבחון שנמצא ב-HP Support Assistant. במסגרת פגיעות זו, מסרה HP, ניתן "לחטוף" את ספריית הקישורים הדינמית, DLL, שניתן לנצל ב-Fusion לקבלת שפע הרשאות למי שאינם מורשים אליהן. הפגיעות זכתה לכינוי CVE-2022-38395. ככל הפגיעויות מסוג זה, הן מנצלות את הדרך שבה מערכות Windows מחפשות וטוענות קבצי DLL. האקרים יכולים למקם קובץ DLL משלהם באותו מיקום בו נמצא הקובץ הלגיטימי. לאחר מכן, החלק הפגיע של התוכנה "יחפש" במקום הרגיל את ה-DLL, שהוא צריך כדי לבצע פעולה נתונה, וכך הוא יפעיל את הנוזקה שבקובץ שהוחדר. אז, ההאקרים יכולים לפעול באמצעות אותן הרשאות שניתנו לחלק הפגיע של תוכנית התמיכה של HP. הבאג שנמצא ב-HP Support Assistant – מותקן במפעל שבו מיוצרים המחשבים הנייחים והמחשבים הניידים החדשים של HP, וניתן להתקין אותו גם במכשירים של יצרנים אחרים, או כדי לגשת למכשירים אחרים, למשל מדפסות HP.

היום (א') לפני 21 שנים, 19 מחבלים שהשתייכו לארגון הטרור אל קאעידה חטפו ארבעה מטוסי נוסעים. שניים מהם, שהוטסו בידי הטרוריסטים, התרסקו על מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי שבניו יורק – אירוע שקיבל מאוחר יותר את השם אסון התאומים. 2,977 אזרחים, הנוסעים ואנשי הצוות של ארבעת המטוסים נספו בהתקפות אלה, ויותר מ-6,000 נפצעו. גם החוטפים מתו. בעקבות האסון נכתבה ספרות ענפה על המשכיות עסקית, שכוללת מערך ארגוני מובנה, מבוסס כלים טכנולוגיים וידוע לכל הגורמים הרלוונטיים בארגון, שמאפשר לו לחזור לפעילות סדירה בזמן הכי קצר שאפשר. באסון התאומים, מערכות כאלה לא פעלו, ומדובר בפירמות מסחריות ופיננסיות ענקיות, שמשרדיהן שכנו באותם מגדלים. אסון התאומים הוכיח שאותן פירמות לא עשו גיבוי, שהיה מאפשר להן לשחזר את המידע, שהוא הבסיס לפעילות שלהם. האסון שהציף את נושא שיתוף הידע אסון התאומים הציף נקודה חשובה נוספת, שלפניו לא ממש נתנו עליה את הדעת: שימור הידע של ההון האנושי ושיתופו עם גורמים בארגון, שהוא דבר חשוב מאוד, המאפשר המשכיות עסקית. בין קורבנות האסון הנורא הזה היו בעלי תפקידים ברמות שונות, שהחזיקו במידע מקצועי ותפעולי, שבלעדיו הארגון לא יכול לעבוד. את המידע הזה, שכלל סיסמאות וקודים שניתנו רק לאותם בעלי תפקידים שנספו, איש לא דאג לגבות בכספת או במקום שמור אחר. בחלק מהארגונים, מנהלי האבטחה או המחשוב עצמם היו בין הנספים באסון, מה שהביא לכך שלאיש לא הייתה האפשרות לשחזר חומרים. הלקח שהופק הוא יישום מתודולוגיות שלמות של שימור הידע הארגוני, שיתופו במסגרות המתאימות ותרגולים, כדי לוודא שבזמן אסון יהיה תמיד מישהו שיידע לאתר ולמצוא את המידע. דרכי הגיבוי הלקח השני שהופק מהאסון, בהקשר זה, הוא לגבי דרכי הגיבוי. למרבה הטרגדיה, גיבויי מידע של ארגונים רב לאומיים שנפלו קורבנות לאסון, בהם בנקים, חברות ביטוח ומוסדות בריאות, שכנו במגדלים שכנים, במרחק קצר ועל בסיס אותה תשתית תקשורת, שנהרסה עם נפילת מגדלי התאומים. בעקבות האסון נולדו מתודולוגיות של אחסון, הצפנת מידע ויצירת עותקי גיבוי במרחקים משמעותיים מאזור האסון. האם הגיבוי טוב יותר כיום, בעידן הענן, מאשר לפני 21 שנים? צילום: BigStock השאלות המעניינות כיום, במרחק של יותר משני עשורים מאסון התאומים, הן: האם העולם הפיק את הלקחים הטכנולוגיים האמורים? ואם, חלילה, יתחרש אסון נוסף בסדר גודל כזה, תהליך ההתאוששות יהיה מהיר יותר? התשובות לשאלות אלה אינן חד משמעיות. מאז האסון, איומי הטרור והפעולות להשמדת מידע עברו לפאזה אחרת, והם נעים כיום סביב הסייבר, שמבוסס כולו על פעולות שמבוצעות במרחב הקיברנטי. כיום, מאגרי המידע של הארגונים מושתתים על תשתיות תקשורת ואינטרנט, הן בענן ואתגרי אבטחת המידע שעומדים בפני מנהלי המחשוב מורכבים הרבה יותר מאשר בזמן האסון. אחד הניצולים מאסון התאומים כתב: "נראה שאמריקה, אבוי, רק מגיבה טוב לאסונות, לא מוסחת על ידי אזהרות. נראה שהמדינה שלנו לא מסוגלת לעשות את כל מה שצריך לעשות עד שמתרחש אסון נורא". נראה שזה נכון גם לגבינו, בישראל כך או כך, עדיין נותר הלקח העיקרי, של הצורך ביכולת התאוששות וגיבוי. כאשר ארגון מותקף כיום בסייבר, המשימה הראשונה של ההנהלה היא להחזיר אותו לפעילות במהירות המרבית והאפשרית. המאבק בתוקפים ונטרולם הוא צד אחר, מקביל, שיכול לקחת זמן רב ולא תמיד מצליח. לכן, כיום, יותר מתמיד, ארגונים צריכים לרענן את נהלי הגיבוי, האחסון והשמירה על המידע, שההיקפים שלו גדולים בהרבה ממה שהיו ב-2001. כדי לעשות זאת, הם נדרשים להשקיע במשאבים על מנת לדעת לנטר, לשחזר ולשמור על המידע, ולבצע תרגולים שוטפים, שבהם מיישמים את הלקח הטכנולוגי והעסקי העיקרי מאסון התאומים: שימור הידע הארגוני, שיתוף והכשרת הון אנושי כגיבוי. זה נכון לא רק בזמנים של אסונות, אלא גם בשגרה, ולו כי יש בארגונים, באופן טבעי, תחלופה של עובדים ומנהלים, וכל כניסה של עובד או מנהל חדש דורשת את העברתו של הידע. השורה התחתונה: 21 שנה אחרי ה-11 בספטמבר, העולם הארגוני והחברה האנושית חשופים לסכנות ולמתקפות לא פחות חמורות מאשר אסון התאומים – אולי לא בכמות הנפגעים, אבל בוודאי בנזקים העצומים שיכולים לגרום השבתת קו ייצור, צינור דלק או מערכות מידע, שמתפעלות חלוקת מזון תרופות או מנטרות נתיבי תנועה. בריאן קלארק, אחד הניצולים הבודדים מאסון התאומים, כתב בספרו, שיצא אחרי האסון, את הדברים הבאים: "נראה שאמריקה, אבוי, רק מגיבה טוב לאסונות, לא מוסחת על ידי אזהרות. נראה שהמדינה שלנו לא מסוגלת לעשות את כל מה שצריך לעשות עד שמתרחש אסון נורא". דומה שאם נשאל את השאלה האם כאן, בישראל, הופקו כל הלקחים, לא נטעה אם נאמר שדבריו של קלארק נכונים גם לגבינו.

שם: מלכה פרידמן. תפקיד: מנהלת מחלקת תהליכים, בקרה ואיכות בחטיבת הטכנולוגיה בבנק הפועלים. אני נמצאת בתפקיד ארבע שנים, שהן מרתקות ומשמעותיות. הגעתי לתפקיד אחרי ניהול צוותי פיתוח במגוון חברות טכנולוגיות. לאחרונה הקמתי מיזם חדש בבנק: "קהילת פועלים למהדרין", ובכובעי הנוסף אני מנהלת את הקהילה. השכלה ושירות צבאי: הכשרה של הנדסאית תוכנה, ובוגרת תוכנית מנהיגות של מעוז. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשהתחלתי ללמוד לפני 25 שנה, היכולת הטכנולוגית היתה עולם נעלם ושונה, וריתק אותי היכולות העצומות שהוא פותח בכל תחום. האהבה שלי מאז ומעולם הייתה לפתור בעיות ולמצוא פתרונות, והעולם הטכנולוגי מאפשר לייצר פתרון כמעט יש מאין. זה הדהים אותי ומרגש אותי שוב ושוב בכל מענה טכנולוגי חדש. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיה? אני חושבת שיש מקומות בהם הנוכחות הנשית היא בחסר אבל לא כאפליה, אלא בכל מקום אדם באופן טבעי מגייס את הקרוב אליו, ולכן מסיבות היסטוריות יש חברות בהם אחוז הנשים הוא נמוך. אבל היום, במקומי בבנק, מדהים לראות נוכחות נשית בכל הרבדים ונשים מעוררות השראה בעוצמה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני חושבת שתמיד יש מקום למקצועיות ומקום איכותי מכיר ביכולות וזה מוביל ונוכח. כן נכחתי במקומות בהם יש הסגברה, מתוך איזו הנחה של חוסר ידע, אבל אחרי היכרות עומק זה נמוג ונעלם מהר מאד.

נוטניקס (Nutanix) – המובילה בתחום הענן ההיברידי וריבוי עננים – הציגה את התוצאות הכספיות של החברה לרבעון הרביעי ולשנה הפיסקלית 2022, אשר הסתיימה ב-31 ביולי 2022. הכנסות החברה בשנה הפיסקלית הגיעו לסך של 1.58 מיליארד דולר – עלייה של 13% בהשוואה לשנה שעברה. חיובי ACV (ערך חוזים שנתי) צמחו ב-27%, ל-756.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-594.3 מיליון דולר. ה-ARR (היקף הכנסות מחזורי שנתי) צמח בשיעור של 37%, ל-1.2 מיליארד דולר, בהשוואה ל-878.7 מיליון דולר בשנה שעברה. נוטניקס גם השיגה תזרים מזומנים חיובי בשנה הפיסקלית, לראשונה מאז שנת 2018.  במהלך הרבעון הרביעי השיגה נוטניקס היקף מכירות של 385 מיליון דולר. 620 מותגים חדשים הצטרפו למערך הלקוחות של החברה במהלך הרבעון. חיובי ACV (ערך חוזים שנתי) במהלך הרבעון צמחו ב-10%, ל-193.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-176.3 מיליון דולר בשנה שעברה. מספר הישגים בשנה החולפת  נוטניקס מדווחת על מספר הישגים במהלך השנה האחרונה כגון: השקת פורטפוליו מוצרים חדש ופשוט יותר, הגדלת הנהלת החברה הבכירה, הידוק הקשרים עם שותפים עסקיים, גיוס לקוחות חדשים ועוד.  "הרבעון הרביעי שלנו חתם שנת כספים שהראתה בשורה התחתונה שיפור חזק משנה לשנה", אמר רג'יב רמאסוואמי, נשיא ומנכ"ל נוטניקס. "השנה הפיסקאלית 2022, הייתה שנה חשובה בהדגמת היתרונות ארוכי הטווח כתוצאה של המעבר למודל עסקי מבוסס מנויים. אנו מצפים שהיתרונות הללו יצטברו עוד יותר בשנים הקרובות, ככל שהחידושים יהפכו לנתח גדול יותר בעסק שלנו". "התוצאות הפיסקאליות שלנו לשנת 2022 משקפות התקדמות חזקה במודל המנויים שלנו, עם צמיחה של 27% משנה לשנה בחשבונות ACV והשגת תזרים מזומנים חופשי חיובי, שאנו מצפים שיהיה בר קיימא על בסיס שנתי", אמרה רוקימיני סיווארמן, סמנכ"לית הכספים של נוטניקס. "אנחנו ממשיכים לראות ביצוע טוב על בסיס בניין המנויים שלנו, שיחודשו ונשארים ממוקדים בהנעה לצמיחה רווחית". נוטניקס היא מובילה עולמית בפתרונות ענן וחלוצה בפתרונות תשתית Hyperconverged, מה שהופך עננים לשקופים ומשחרר לקוחות להתמקד בפעילויות העסקיות שלהם. ארגונים ברחבי העולם משתמשים בנוטניקס כדי למנף פלטפורמה אחת לניהול כל יישום בכל מקום בסביבות ריבוי העננים ההיברידיות שלהם. למידע נוסף בקרוב באתר נוטניקס או עקבו אחרי החברה ברשתות החברתיות nutanix@

המשטרה עצרה היום (א') מנהל בכיר בקמפיין של עופר עיני בבחירות שנערכו מוקדם יותר השנה לראשות ההסתדרות, בחשד שהוא או מי מטעמו ביצע הונאת סייבר, במטרה להכשיל את יריבו, יו"ר הארגון, ארנון בר דוד, ולפגום בקמפיין שלו. עופר עיני. צילום: Nirvadel, מתוך ויקיפדיה על פי החשד, שנחקר ביחידת הסייבר בלהב 433, המטה של עיני שלח במהלך קמפיין הבחירות הודעות SMS למאות אלפי מצביעים פוטנציאליים, שכללו את מספר הטלפון של המטה של בר דוד וכיתוב מטעה, שלפיו הוראות חיוב שנמעני ההודעות ביצעו נקלטו – מה שלא היה ולא נברא. כתוצאה מכך, חלק ממקבלי ההודעות הציפו את המטה של בר דוד בשיחות, שפגמו ביכולת שלו להמשיך בניהול הקמפיין. בהודעה, שהמשטרה פרסמה אותה הבוקר, נכתב: "משלם יקר, הוראת החיוב נקלטה בהצלחה. לא ביצעת: התקשר", ואז הופיע מספר הטלפון של המטה של בר דוד. העצור חשוד בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק (טלפון), הפרעה לבחירות ושליחת מידע כוזב באמצעות מחשב. החקירה נוהלה במשך תקופת מה באופן סמוי, וכללה גם חקירות של עדים בפרשה – והיום היא הפכה לגלויה, עם מעצרו של הבכיר. יש לציין שהבחירות לראשות ההסתדרות, שנערכו בחודש מאי האחרון, הסתיימו בניצחון סוחף לבר דוד, שקיבל כ-77% מהקולות.

"טייוואן מציעה הזדמנויות יוצאות דופן לחברות ישראליות להשתלב באקו-סיסטם במדינה", כך אמר הו צ'ין-צ'אנג, מנכ"ל מינהל החברות הקטנות והבינוניות במשרד הכלכלה הטייוואני, בראיון לאנשים ומחשבים, שנערך במהלך ביקור שביצע באחרונה בישראל. טייוואן מפעילה בשלוש השנים האחרונות תוכניות שפועלות להאצת כניסה של חברות מרחבי העולם, ובכלל זה ישראליות, לפעילות באקו-סיסטם המקומי, וכן תוכניות שמיועדת ספציפית לחברות ישראליות. ככלל, המדינה האסייתית מחפשת לגוון את שיתופי הפעולה הגלובליים שלה. לדברי צ'ין-צ'אנג, "טייוואן מציעה לחברות ישראליות להשתלב בטרנספורמציה הדיגיטלית שהאקו-סיסטם הטכנולוגי במדינה עובר, ולתת מענה לדרישות במגוון תחומים, כולל בריאות דיגיטלית, הדור החמישי, בינה מלאכותית, IoT, אבטחת סייבר, סביבה ואנרגיה נקייה ועוד". במסגרת הביקור הראשון שלו בישראל, הוביל צ'ין-צ'אנג משלחת של כ-20 בכירים ובכירות מטייוואן, במטרה לחזק את הקשרים העסקיים, הטכנולוגיים והממשלתיים בין המדינות. מטרה נוספת של הביקור הייתה ללמוד מקרוב כיצד מתחזקים בישראל הקשרים בין התעשייה לממשלה ועל התמיכה שלה בסטארט-אפים בתחילת דרכם. ספר על התוכניות שלכם לשילוב של חברות בינלאומיות בהיי-טק הטייוואני. "התוכניות הן חלק מהמדיניות של ממשלת טייוואן לעידוד יזמות וחדשנות. היא נותנת הקלות בפתיחת עסקים וקבלת ויזת יזמות, שמאפשרת לאנשים פרטיים להקים את הסטארט-אפים שלהם בטייוואן, ללא השקעה עצומה מראש. בארבע השנים האחרונות פתחנו שני מרכזי חדשנות תחת השם Startup Terrace – בעיר לינקו שבצפון טייוואן ובעיר גאושיונג שבדרומה, עם משרדים, אזורי כנסים ואף מגורים, המספקים לחברות הבינלאומיות 'נחיתה רכה' במדינה. בנוסף, ב-2017 הוקמה קרן ההון-סיכון הראשונה בתמיכה ממשלתית, Taiwania Capital. הקרן גייסה 150 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים המתמקדים במחשוב ענן, תוכנות ארגוניות, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים, רובוטיקה ומזל"טים, אבטחת מידע, מוליכים למחצה מהדור הבא וחיישנים". מה כוללת התוכניות הספציפיות להיי-טק הישראלי? "כחלק מהפעילות של משרד הכלכלה הטייוואני לקידום שיתוף פעולה עם תעשיית הייטק בישראל, הושקה לפני כשלוש שנים תוכנית חדשנות להאצת כניסת חברות לפעילות באקו-סיסטם של טייוואן. התוכנית, IP² LaunchPad, הושקה בישראל ביוני 2020 ומפעילה כעת את המחזור השלישי שלה. בשנה האחרונה הפעילות הורחבה בישראל ונוספו שתי תוכניות עבור חברות ישראליות – IP² Plus, שהיא תוכנית המשך לחברות שהשתתפו בתוכנית הראשונה ולחברות ישראליות בוגרות שמעוניינות לחדור לשווקים חדשים, ותוכנית IP² Sustainability, שפועלת בשיתוף פעולה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל ומתמקדת בתחומי הקיימות. התוכנית פועלות במרכז החדשנות Startup Terrace, מנוהלות על ידי i2i – חברה שהקימה ומנהלת אקו-סיסטם טכנולוגי שתומך ומקשר בין בעלי עניין בתחום החדשנות בטייוואן, ומנהלת את חממות התוכנה הגדולות במדינה מזה 21 שנים. רני שיפרון, מנכ”ל חברת הייעוץ הישראלית Healthier Globe, הוא נציג i2i ומנהל התוכנית בישראל". שיתופי פעולה ישראליים-טייוואניים. צילום: BigStock מה הרווח שהתוכניות האלה יכולות להניב לחברות ההיי-טק בשתי המדינות? "האקו-סיסטם של טייוואן משלים את זה הישראלי. לכם יש רעיונות חדשניים ולנו יש את היכולת לעשות להם סקייל-אפ, עם תעשיית ייצור מהמובילות והגדולות בעולם, תאגידי ענק, וערוצי שיווק והפצה. לטייוואן יש ידע וניסיון ייחודי בפעילות בשווקים בינלאומיים, כולל צפון אמריקה, אירופה ומזרח אסיה, ויכולת לתמוך בחדשנות הישראלית בכניסה לשווקים גלובליים. התמיכה הממשלתית חשובה בהפעלת תוכניות שמאפשרות ליצור את שיתופי הפעולה ולמצות את היתרונות שכל אחד מהצדדים מביא". האם אתם מפעילים תוכניות חדשנות נוספות באזורים אחרים, מחוץ לישראל? "יש לנו שיתופי פעולה בסיליקון ואלי בקליפורניה עם יזמים טייוואנים שהצליחו שם, וחלקם חזר לטייוואן ולוקח חלק בפיתוח החדשנות המקומית. בנוסף, אנחנו מפעילים תוכנית עם SOSA, שהביאה השנה סטארט-אפים טייוואניים לפעילות בניו יורק. יש תוכנית חדשנות נוספת, שפועלת בסינגפור, ובאוקטובר הקרוב יתקיימו במסגרתה חילופי סטארט-אפים. אנחנו גם פונים גם למזרח אסיה, למדינות כמו דרום קוריאה ויפן, ומנהלים שיתופי פעולה עם ליטא, שמביאה ידע וטכנולוגיה בתחומי האירוספייס והלייזרים. זהו תחום טכנולוגי פחות חזק בטייוואן, והתעשייה והממשלה במדינה פתוחות לשיתופי פעולה גם בו". כיצד אתה מעריך שטייוואן תושפע מחוק השבבים האמריקני, שמעניקה הטבות ליצרנים האמריקניים? "שבבים הם לא רק ייצור אלא שרשרת אספקה שלמה, שכוללת, בין היתר, עיצוב, ביצוע ניסויים וכוח עבודה מיומן. בטייוואן יש את שרשרת האספקה המלאה, ולכן, כאשר מדברים על מעבר של התעשייה לייצור בארצות הברית, יש לקחת בחשבון את כל מרכיבי שרשרת האספקה. ייצור שבבים זה לא רק TSMC, אלא זו תעשייה שלמה, עם שני גורמי מפתח משמעותיים: תמיכה אינטנסיבית בייצור 24/7 וכוח אדם מיומן. גם בארצות הברית יצטרכו לתת מענה לעניין זה". מה ההשפעה של המשבר הכלכלי העולמי על האקו-סיסטם בטייוואן? "השנה, למרות כל האתגרים מבחוץ, הכלכלה הטייוואנית מציגה צמיחה של 3.76%. הדרישה לשבבים, הצמיחה של תעשיית ה-ICT וההשקעה באנרגיה מתחדשת תומכות בהמשך הצמיחה של הכלכלה הטייוואנית. גם היקף ההשקעות הזרות במדינה נמצא בצמיחה. בעקבות מלחמת הסחר בין ארצות הברית, לסין חברות רבות החלו להעביר את מפעלי הייצור שלהן לטייוואן. זה מניע את התעשייה שלנו, שתופסת תפקיד מרכזי, בייחוד בתחומי הרכב, הרכיבים והשבבים. בשל התפקיד הייחודי של טייוואן בתעשייה העולמית, הכלכלה שלנו לא מושפעת מהמשבר כמו מדינות אחרות".

"ארגונים רבים החלו במימוש אסטרטגיה של 'ענן תחילה', כי הענן הוא המהפכה המחשובית הגדולה ביותר, והיא עונה להבטחות, מצמצמת עלויות תפעול ומאפשרת לארגונים להתקדם ולפעול מהר. אלא שהמעבר כרוך בעלויות כלכליות שמכבידות על הארגון. המשמעות היא שסביבת העבודה ההיברידית דורשת מודל IT היברידי", כך אמר בני מלכה, סמנכ"ל המכירות בחטיבה המסחרית של דל ישראל. מלכה דיבר במסגרת מפגש של הפורומים C3 ו-C6 מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (א') במלון NYX בהרצליה. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "חלק מהחברות ערכו הגירה מחדש של רוב עומסי העבודה לדטה סנטר ולחילופין, אימצו גישה היברידית", אמר מלכה. "ארגונים שעשו זאת דיווחו על חיסכון משמעותי בעלויות. כך, מארק אנדרסון ובן הורוביץ כתבו מאמר שבו תיארו את התהליך שעברה דרופבוקס: החברה החלה ביוזמת מיטוב התשתיות שלה ב-2016 וחסכה כ-75 מיליון דולר בתוך שנתיים כשהעבירה את רוב עומסי העבודה שלה מהענן הציבורי ל-'תשתית בעלות נמוכה יותר, בהתאמה אישית', ב-'מתקני מיקום משותפים', המופעלים ישירות על ידה". הוא ציין כי "אף על פי שלענן הציבורי יש יתרונות רבים, יותר ויותר מובילי IT מבינים שזה לא בהכרח הפתרון הרצוי. רוב הארגונים מחפשים את הזריזות של הענן הציבורי יחד עם הגמישות לבחור את הענן המתאים, פרטי או ציבורי, עבור כל עומס עבודה, תוך מיטוב העלויות והנראות של ההוצאות". תשתית APEX לדברי מלכה, "אנחנו מציעים פלטפורמה שמשלבת את פישוט הפעילות עם גמישות, ועם יכולת לבקרה אמיתית, כך שניתן יהיה לנהל סביבה מרובת עננים באופן אחוד ומרכזי". "השקנו את שירותי תשתית APEX", הוסיף. "המודל מציע פתרונות מנוהלים, מבוססי ענן ומותאמים אישית. תשתית APEX נפרסת בחצר הלקוח, אך מופעלת על ידינו. לאחר מכן, מנהל ה-IT מספק ומנהל את המשאבים באמצעות פורטל ניהול מבוסס ענן. כך, הלקוחות משלמים רק על מה שהם צורכים, והלקוחות הארגוניים מקבלים ערך משמעותי על ידי הפעלת ארכיטקטורה מקומית, במודל תשלום גמיש ולפי שימוש, עם יכולת לבניית סביבות בעלות פונקציונליות חזקה ותמיכה ושירותים מנוהלים של טכנולוגיות. זה מאפשר להציג מהר הרבה יותר טכנולוגיות חדשניות, להרחיב את קיבולת ה-IT במהירות ולספק משאבים בהתאם לדרישות העסקיות והפיתוחיות המשתנות". מלכה סיכם באומרו כי "אנחנו עונים לאתגרי המנמ"רים והמנמ"ריות, ובהם הצורך לספק מגוון שירותים מכל מקום בכל עת. המענה לריבוי הדרישות, הטכנולוגיות וצורות העבודה הוא באמצעות חוויות ענן פשוטות ועקביות, שמסופקות כ-שירות. שימוש בתפיסה שלנו מניב פשטות, אג'יליות ובקרה. לפי חברות המחקר, הוא מביא לצמצום של 39% בעלויות התפעול ולהחזר השקעה דרמטי. נשיק את הפתרון בישראל בדצמבר השנה, ואני מעריך שלקוחות רבים בארץ יאמצו את המודל הזה בחודשים הקרובים. נמשיך לפתח את הפלטפורמה והתפיסה, כדי שהלקוחות ישמרו את ההשקעות שלהם". עוד השתתפו במפגש גיל זיסו, המנמ"ר הגלובלי של שיכון ובינוי, שתיאר את הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברת הקבוצה לקראת המעבר שלה לענן; ופיני כהן, אנליסט בכיר וסגן נשיא STKI, שתיאר את השלכות המעבר לענן ותפיסת השירותים על גופי ה-IT.