קראוד סטרייק רכשה את הסטארט-אפ הישראלי להגנת הסייבר רפוזיפיי (Reposify). היקף הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו את היקפה בכעשרות מיליוני דולרים. הנרכשת הוקמה ב-2016 על ידי ירון טל, המשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות, וקובי מאיר, ששימש סמנכ"ל המו"פ. ב-2021 היא גייסה 8.5 מיליון דולרים בסבב גיוס ראשון ויחיד, מכמה קרנות, ואז גם מינתה את עוזי קריגר כמנכ"ל. עם משקיעיה נמנה המנטליסט ליאור סושארד. היא מונה עשרות עובדים ויש לה מטה בתל אביב ומשרד מכירות בסן פרנסיסקו. במרץ 2021, גרטנר ציינה את הנרכשת ברשימת ספקיות האבטחה המתפתחות בקטגוריית ניהול משטח התקיפות החיצוני. החברה עונה על המגמה ההולכת וגדלה של בקרה וניטור אחרי נכסים דיגיטליים ארגוניים החשופים ברשת. המגמה הואצה בשל הגידול בשימוש במודל  תוכנה כשירות, SaaS, אפליקציות ושירותי ענן. המוצר שהנרכשת פיתחה מאפשר למנהלי האבטחה בארגונים להתמודד עם הפגיעויות הללו באמצעות מיפוי של האינטרנט סביב השעון. מיפוי זה מצלם את כלל הנכסים הארגוניים החשופים, מביא לצמצום היקף ההתראות ובכך מייעל את ההגנה על הרשת הארגונית. הנרכשת פיתחה פלטפורמה לניהול משטחי תקיפה חיצוניים (EASM), הסורקת את האינטרנט ומחפשת נכסים חשופים של ארגון – ומנסה לנטרל אותם בטרם יעשו זאת התוקפים. לפי הרוכשת, "ניהול משטח התקיפה הוא היבט באבטחה הארגונית במובנה הרחב יותר. ההבנה היכן נמצאות המערכות השונות, ובהן 'צל IT', מערכות מדור קודם ותשתיות לא ידועות – היא חיונית כדי לשפר את עמדת האבטחה הכוללת של ארגונים". "חיזוק עמדת האבטחה והפחתת הסיכון הארגוני הם בראש סדר העדיפויות של ארגונים", אמר ג'ורג' קורץ, מייסד-שותף ומנכ"ל הרוכשת, "מודלים מסורתיים של ניהול סיכונים נוקטים בגישה שלא תמיד מתייחסת לאופן שבו שחקן איום עשוי לראות את משטח התקיפה החיצוני. הטכנולוגיה של רפוזיפיי מספקת פרספקטיבה של הסיכון החיצוני של הארגון, ומספקת נראות עמוקה לגבי המכשירים המחוברים שפגיעים וסביר להניח ששחקני האיום ממוקדים בהם. בשילוב עם מודיעין האיומים המוביל שלנו, הרכישה תספק ללקוחות הארגוניים מבט כולל על האיומים, הסיכונים והפגיעויות החיצוניות שלהם, כך שיוכלו להיות יותר פרואקטיביים בניהול האבטחה שלהם, וכך להיות עמידים יותר בפני מתקפות". בינואר 2020 נפתח הסניף הישראלי של קראוד סטרייק, בראשו עומד כפיר בירנבוים, לשעבר מנכ"ל סימנטק ישראל. החברה הרוכשת, שקמה ב-2011, הונפקה ב-2019 לפי שווי של שבעה מיליארד דולרים והיא שווה כיום יותר מ-40 מיליארד דולרים. היא מונה יותר מ-1,600 עובדים ועם לקוחותיה נמנים גולדמן זאקס, MIT ו-AWS. השבוע הודיעה קראוד סטרייק כי השקיעה דרך קרן שבבעלותה ב-סולט סקיוריטי (Salt Security) הישראלית.

הפריון בהיי-טק הוא הגבוה ביותר במשק הישראלי ועלה בעשור האחרון בשיעור ניכר – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים, בעשור שבין 2011 ל-2021 חל גידול של 79% בפריון של ההיי-טק, לעומת עלייה של 65% בכלל המשק. הגידול בולט במיוחד בענף השירותים בהיי-טק, שם הוא עמד על 111%. נתונים אלה הם עוד הוכחה לכך שההיי-טק ממשיך להיות הקטר של המשק. אתמול פרסמה הלשכה, לקראת ראש השנה, דו"ח שאותו היא כינתה "ישראל במספרים". בין 400 עמודי הדו"ח יש עמוד אחד שעוסק במדע, טכנולוגיה ושירות. בעמוד זה נכתב כי ענף ההיי-טק מעסיק 349.5 אלף עובדים – כ-9.6% מכוח העבודה במשק. מדובר בעלייה של 7.9% לעומת 2020. השכר הממוצע בענף עמד אשתקד על 26.43 אלף שקלים לחודש – גידול של 6.3% בהשוואה ל-24.87 אלף שקלים ב-2020. נתון נוסף הוא שב-2021, ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי הסתכמה ב-87.7 מיליארד שקלים, שהם 5.6% מהתוצר הלאומי הגולמי של ישראל. מדובר בנתון גבוה יותר מאשר במדינות ה-OECD, ובעלייה של 5.8% לעומת הוצאה של 81.2 מיליארד ב-2020. ההוצאה למו"פ במגזר העסקי עמדה על 91% מכלל ההשקעה במו"פ. התוצר של ההיי-טק במחירי 2011 הסתכם ב-112.7 מיליארד שקלים, המהווים 12.7% מהתמ"ג העסקי. היצוא של הענף עמד אשתקד על 143.5 מיליארד שקלים, שהם 31.9% מכלל יצוא הסחורות והשירותים.

"אנבידיה היא הרבה מעבדים לכרטיס מסך ומעבדים לשרתים. היא חברה שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית. היא כבר מזמן לא רק חברת חומרה בלבד, אלא חברה שמספקת את הפלטפורמות המלאות שמציעות את היכולת להאיץ מערכות, שזה הבסיס לבינה מלאכותית", כך אמרה אתמול (יום ב') יעל אסרף שנהב, סמנכ"לית באנבידיה, שאחראית לתחום העסקי של מעבדי ה-DPU וכרטיסי הרשת החכמים של החברה, עם פתיחת אירועי כנס GTC Fall 2022 של החברה. שני התחומים שבאחריותה של שנהב מפותחים בעיקר באנבידיה ישראל, על בסיס מלאנוקס, שנרכשה, כזכור, בידי אנבידיה לפני כמה שנים. החברה מעסיקה כאן כ-3,000 עובדים, שהם כ-15% מכוח העבודה הגלובלי של החברה, וכן עומדת מאחורי תוכניות האצה ותמיכה בסטארט-אפים מקומיים – עד עתה יותר מ-600 חברות, לפי שנהב. החברה עובדת בשיתוף פעולה בתחומים שונים עם בתי חולים, אוניברסיטאות ועוד, מציינת שנהב, "וזו פעילות שרק הולכת וגדלה". אחד התחומים שבהם עוסק המרכז המקומי הוא, כמובן, האומניברס – המנוע שמציעה החברה לפיתוח הדור החדש של האינטרנט, שכבר זוכה לכינוי Web 3.0 – אותו אינטרנט שאנחנו מכירים רק בתלת-ממד, במקום אתרים דו ממדיים, שמבוססים על טקסט ותמונות, התחום שכמעט כל חברה טכנולוגית מובילה עוסקת בו. פיתוח למטאברס כשירות "האינטרנט החדש יורכב מהמון עולמות וירטואליים, תלת ממדיים, ונוכל דרך הדפדפן במחשב, בטלפון או בטאבלט לעבור בין העולמות הללו בדיוק כמו שגולשים היום בין אתרים. בעתיד יהיו אינספור עולמות וירטואליים, בדיוק כמו היום, כשיש אינספור אתרים דו ממדיים. כולם יצטרכו להשתמש במנטאברס: מעצבים, תעשייה וייצור, קמעונאות, אדריכלות, ולוגיסטיקה. "האומניברס של אנבידיה יאפשר לבנות את עולמות התלת ממד הללו ואת האפליקציות ליקום הזה, וכן לתפעל את העולמות לאחר הבנייה", אמרה שנהב. החידוש שהציגה החברה הפעם הוא Omniverse Cloud, שבפעם הראשונה אנבידיה מציעה מוצר בסגנון של תוכנה כשירות, או יותר נכון, תשתית כשירות. כמו בכל מוצרי הענן, הכוונה היא לספק את היכולות שלהן זקוקים מפתחים, יוצרים וצוותים מקצועיים לצורכי תכנון, הפעלה והפצה של יישומי מטאברס, וכל זאת מבלי שיצטרכו להקים מערכת מחשוב מקומית שתתמוך בכך. את עוצמת המחשוב תספק אנבידיה, והתשלום, כאמור, יהיה לפי שימוש, כך שהכניסה לתחום הזה אמורה להיות חלקה יותר. "עם אומניברס בענן, אנחנו יכולים לחבר צוותים ברחבי העולם כדי לתכנן, לבנות ולהפעיל עולמות וירטואליים ותאומים דיגיטליים", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, בנאום הפתיחה והוסיף, כי השירותים עדיין נמצאים בפיתוח, ומי שרוצה גישה מוקדמת צריך להגיש בקשה באתר החברה. שרת, OVX, דור שני שירות הענן החדש של החברה יהיה מבוסס על הדור השני של שרתי OVX, אחת ההכרזות הנוספות של החברה בכנס הנוכחי. המטרה העיקרית של המחשבים האלה היא לעזור בפיתוח של תאומים דיגיטליים שונים לצורך ביצוע הדמיות כמו מציאותיות – כאלה שיכולות לבדוק כיצד יתפקדו פסי ייצור בתנאים שונים, כיצד התחבורה הציבורית בעיר שלמה מתפקדת ומה צריך לעשות כדי לשפר אותה וכדומה. כל שרת כזה מבוסס על שמונה מעבדים גרפיים מהדור הבא ושלושה מתאמי רשת מהירים במיוחד מסוג ConnectX-7, שיכולים לספק ביצועי העברת נתונים בקצב של עד 400 גיגה-ביט/לשנייה. השרתים מוטמעים במערכות כאשכולות ומחוברים באמצעות פלטפורמת ה-NVIDIA Spectrum-3 שפותחה בישראל. "למה חשובה תקשורת מהירה?" הוסיפה שנהב, "כי פעמים רבות התאומים הדיגיטליים צריכים לרוץ על כמה שרתים, וזה נשען על היכולת להעביר נתונים בצורה מהירה מאוד", ולדבריה יש גם גירסת ענק, המכונה OVX SuperPOD, שיכולה להכיל 32 שרתי OVX. גיבור העל של הרכב אחד התחומים שבהם אנבידיה פעילה מאוד לאורך השנים האחרונות הוא תחום הרכב האוטונומי. בכנס הנוכחי היא מציגה את DRIVE Tho, הדור החדש של מערכת הרכב האוטונומית שלה, שאותה היא מגדירה כשבב על. "ההתקדמות במחשוב מואץ ובינה מלאכותית נעה במהירות האור. DRIVE Thor הוא גיבור העל של המחשוב המרכזי, עם יכולות עדכון ושדרוג מהאוויר להגברת הבטיחות והביצועים המהירים, שיהפכו את כלי הרכב למחשבי על מבוססי תוכנה על גלגלים" אומר המנכ"ל הואנג. DRIVE Tho, הדור החדש של מערכת הרכב האוטונומית של אנבידיה,שאותה היא מגדירה כשבב על. צילום: אנבידיה Drive Thor יהיה זמין בפועל בכביש ב-2025. הוא כולל יכולות בינה מלאכותית שהוצגו לראשונה בארכיטקטורת ה-Hopper למעבדים גרפיים. הוא מבוסס על מעבד ראשי מסוג Grace, לצד מעבד גרפי מהדור הבא. אלו יאפשרו לו ביצועים בקצב של 2,000 טריליון פעולות בשנייה, והוא מגיע בתצורת שבב על, כאמור, עם טכנולוגיית הקישור הקניינית המהירה של החברה, NVLink-C2C. לרובוטים בתעשייה וברפואה הבינה המלאכותית אמורה להיכנס לתחום הרפואה, ואנבידיה שואפת לכך שהמגזר יעשה זאת עם פלטפורמת IGX Edge AI, שהיא פלטפורמת מחשוב קצה, המיועדת לחישובי בינה מלאכותית במערכות אוטונומיות, שהדיוק הוא דרישה קריטית שלהן. הפלטפורמה מבוססת על IGX Orin, שהוא מחשב על קומפקטי וחסכוני בצריכת המשאבים, ובמקביל מספק את היכולות הנדרשות לקבל החלטות בזמן אמת. היא תומכת ב-Clara Holoscan, שנועדה לקבלת תובנות מיידיות ממכשירים וחיישנים רפואיים. גרסה אחרת של IGX, עם ההתאמות הנדרשות, מיועדת להניע רובוטים בתחום התעשייה והלוגיסטיקה. IGX Edge AI, הבינה המלאכותית נכנסת לתחום הרפואה. צילום: אנבידיה הכרזה נוספת הייתה של Jetson Orin Nano, מערכת על מודול חדשה בסדרת Jetson להטמעת יכולות בינה מלאכותית ומחשוב מתקדמות במכונות קצה, רובוטים ומכשירי אינטרנט של הדברים. הוא יגיע בשתי גרסאות, האחת עם זיכרון 8 גיגה-בייט שתציע 40 טריליון פעולות בשנייה, והשנייה עם חצי מכמות הזיכרון וחצי קצב עבודה. המערכת תהיה זמינה לרכישה בינואר הקרוב במחיר התחלתי של 199 דולר.  

ההיי-טק הישראלי ממותג כקטר של המשק – ולא במקרה. הנתונים מראים שבשנה שעברה, בפעם הראשונה, הענף היווה 55% מסך כל היצוא של ישראל. נתוני החציון הראשון מעודדים לא פחות ויש צפי שגם השנה חלקו של ההיי-טק מסך כל היצוא מישראל יהיה גבוה. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים אומרת איילת נחמיאס ורבין, יו"רית מכון היצוא וחברת כנסת לשעבר, כי "להיקף יצוא ההיי-טק יש השפעה ישירה על רמת החיים של כל אחד ואחת מאתנו, ולמרבה הצער, לא כולם מודעים לזה". נחמיאס ורבין מספרת בראיון על החיבור שלה לעולמות העבודה והייצור, שהחל כבר בגיל צעיר, בבית הקפה המיתולוגי תמר של סבתה, שרה שטרן, ששכן ברחוב שינקין בתל אביב, על בית אביה, שהיה תעשיין כל חייו, ועל הקריירה הפוליטית שלה כחברת כנסת (מטעם המחנה הציוני). וגם: למה חשוב שאת מערך הסיוע ליצואנים בישראל מנהלות שתי נשים?   לאלה שלא מכירים, ספרי קצת על עצמך. "המעורבות הציבורית שלי החלה כבר בגיל צעיר. תמיד שילבתי את זה עם עבודה משמעותית. כבר בגיל 17 נחשפתי לפוליטיקה בפרלמנט המיתולוגי של קפה תמר, שהיה בבעלות סבתי. שם גם עזרתי בעבודות וגם נחשפתי לכל חלקי החברה הישראלית. מאז תמיד התחברתי לערכים של עבודה פיזית עם הידיים – מה שהדור הצעיר לא כל כך מכיר. אבא ז"ל היה תעשיין כל ימי חייו, וכולנו התגייסנו למשימות כדי לסייע לו. המפעל מנוהל כיום על ידי אחי. במסגרת הפעילות הציבורית, ניהלתי את העמותה להנצחת זכרו של יצחק רבין ז"ל, שנרצח. כיהנתי בכנסת ארבע שנים ועשיתי שם פעילות חשובה. בין היתר, הייתי יו"רית לובי התעשיה. אחרי זה שימשתי כסגנית יו"ר התאחדות התעשיינים, ואז היו"ר, רון תומר, הציע לי את התפקיד הנוכחי – יו"רית מכון היצוא. אני רואה בזה אתגר גדול". מה מאפיין את יצוא ההיי טק לעומת ענפים אחרים? "יצוא ההיי-טק נבנה על תשתיות של תעשיה יצרנית ישראלית הרבה לפני שבכלל החלו לייצא. למשל, מעטים יודעים שישראל מובילה ביצוא פתרונות לניהול משק מים בשורה ארוכה של מדינות אירופה ואחרות. זה החל מההצלחה שלנו בפיתוח הטפטפות, שהפך אותנו למובילים בעולם החקלאות, וזה לא פחות מרתק ומרשים מההצלחה שלנו בסייבר, למשל. כלומר, היכולת שלנו להיות מובילים בתחומים רבים מתחילה פה, בתעשייה הישראלית, וזה נמשך כל השנים. לצורך הדוגמה, אפשר לדבר על מובילאיי, על הדיסק און קי ועוד ועוד". מורגשת כעת על האטה בענף. עד כמה זה מדאיג אותך? "מה שקרה הוא שחברות רבות קפצו קדימה, ללא כל קורלציה בין המהות לבין הגיוסים. אני לא חושבת שנכון לקרוא לזה כלכלת יוניקרונים, כי יש חברות ישראליות מצליחות כמו מובילאיי, שהתפתחו יפה. הבעיה היא התוכנית העסקית הנכונה, שלא חייבת להיות ממומשת באותו הרגע, אבל צריכה להגדיר יעד כזה שחברות גדולות יאמצו אותו. כמובן שאנחנו עוקבים בערנות רבה, כי אנחנו חיים בעולם גלובלי, ויש בעולם אירועים שונים שלא קשורים בכלל להיי-טק, כמו בצורת קשה ומלחמה באירופה שאיש לא חשב עליה וצריך לראות לאן זה ילך". כיצד העלאות הריבית על ידי בנק ישראל ישפיעו על ההיי-טק? "העלאת הריבית היא ללא ספק אירוע מטריד. מטרתה היא לייצב את האינפלציה, אבל אסור שהתוצאה שלה תאט את צמיחת המשק. בנק ישראל חייב לתמרן פה בזהירות ולמרבה המזל, מרחב התמרון שלו גדול בהרבה לעומת מדינות אחרות. אין כיום גרעון למדינת ישראל, אבל כאשר היצואן צריך להמיר את זה לשקלים, הוא מקבל תמורה נמוכה יותר, ועם זה הוא צריך לשלם משכורות ולנהל את העסק בארץ. אנחנו בדיונים עם בנק ישראל ואני מקווה שהם יידעו להתנהל בזהירות". יש לך הערכה לגבי תחזית היצוא לשנה קלנדרית זו? "ב-2021, היצוא של ההיי-טק חצה את ה-50% מכלל היצוא, וזה חילץ את המשק ביציאה מהקורונה. במחצית 2022 הגענו ל-19 מיליארד דולר, ולכן יש מקום לאופטימיות שגם השנה חלקו של יצוא ההיי-טק מסך כל היצוא יהיה גדול, אבל אין לדעת בשלב זה. אני רק יכולה לציין שמאז הקורונה, ולמרות הדיבורים על האטה כעת, אנחנו חווים גידול של 40% בכל פעילות היצוא. הרבה יותר משלחות, תערוכות. בהיי-טק יש גם סקטורים שבהם ישראל מובילה, כמו בפוד טק ובחקלאות". לסיכום, את האישה הראשונה שמכהנת כיו"ר מכון היצוא. "אכן כן, וזה מרגש אותי מאוד, ולשמחתי גייסתי את המנכ"לית, נילי שלו, שהיא אשת מקצוע מעולה, שבוודאי תתרום מניסיונה הרב, וביחד נקדם את היצוא של התעשיה בישראל".

שם ותפקיד: מירי שורקי, מנהלת אגף פתרונות ותשתיות תקשורת גלובליים בבזק בינלאומי. ותק: 19 שנים בחברה. תפקידים קודמים: "התחלתי את דרכי בבזק בינלאומי כמנהלת לקוחות דטה בינלאומיים". השכלה ושירות צבאי: "שירתתי כקצינה בחיל הקשר והתקשוב, והשתחררתי בדרגת סגן. אני בוגרת תואר ראשון בלימודי גיאוגרפיה והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "בעיקר הסקרנות והאתגר. מאז שירותי הצבאי, העולם הטכנולוגי, על הדינמיות וההתחדשות שלו, סקרן ואתגר אותי ללמוד עוד ולהרחיב את האופקים שלי. לפני שהגעתי לבזק בינלאומי חיפשתי מקום שיאפשר לי ללמוד תחום חדש ולשלב את היכולות הבין אישיות שלי, מאחר שאני מאמינה שבסופו של דבר, אנשים לא קונים רק טכנולוגיה, אלא קונים מאנשים, ובתפקיד בבזק בינלאומי מצאתי את השילוב הנכון בין העולם המסחרי לזה הטכנולוגי". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "כן, קיימת אפליה, גם אם לא תמיד באופן מודע. ברמת היום יום אני מתנהלת כאילו היא לא קיימת, וכך גם לא נותנת לזה מקום, אבל לצערי עדיין קיימת אפליה, שאגב גם נשים וגם גברים חוטאים בה. נכון שהמציאות השתנתה במהלך השנים הארוכות שלי בתחום, ואין ספק שהמודעות גדלה, אך עדיין יש דרך ארוכה לעשות כדי לייצר שוויון אמיתי". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "כן, אבל לא באופן שמנע ממני להתקדם או עצר אותי. אני יכולה לספר שבתחילת הקריירה נתקלתי בהרמות גבה או הערות ביחס לתפקיד. לדוגמה, כשהצעתי לצרף את אחת המחלקות החיצוניות שעבדנו אתן לאחריות האגף שתחת ניהולי, קיבלתי מהסביבה תגובה של 'זה לא תפקיד מתאים לנשים'. מה שהם לא ידעו זה שאמירה כזו דווקא מעודדת אותי ומגדילה את המוטיבציה שלי, ולשמחתי הרבה הארגון וההנהלה תמכו בהחלטה שהייתה נכונה מהבחינה המקצועית. לבסוף, לא רק שהמחלקה הצטרפה אליי לאגף, אלא ההצלחה הזו הובילה לכך שנוספו עוד צוותים ועוד תחומים תחת הניהול שלי. באופן כללי, תשובות שליליות לרעיונות חדשים רק מדרבנות אותי להצליח, ואני מאמינה שעם אמון, כבוד הדדי ושיתוף פעולה אמיתי אפשר לכבוש כל פסגה".

חברת אבטחת הזהויות סייברארק (CyberArk) הודיעה על מינויו של פרץ רגב לסמנכ"ל המוצרים הראשי של החברה. לרגב יותר מ-20 שנות ניהול בכיר וניסיון בהנדסת מוצרים. בתפקידו הקודם שימש כסמנכ"ל גלובלי למדעי נתונים והנדסה בפייפאל (PayPal), ושימש גם כמנכ"ל פייפאל ישראל. רגב מחליף בתפקידו את חן ביתן, שימשיך לכהן כמנהל סייברארק ישראל ולקחת חלק מרכזי בהגדרת כיווני ההתפתחות האסטרטגיים של החברה. בנוסף, הוא ירחיב את פעילותו ויהיה אחראי על ניהול ופיתוח הלקוחות האסטרטגיים של החברה, תוך התמקדות באזור EMEA. במסגרת תפקידו, יהיה רגב אחראי לניהול המוצרים של הארגון, לרבות פעילות המו"פ, החדשנות והטכנולוגיות. הוא ימשיך לתמוך בחזון אבטחת הזהויות של סייברארק ולפעול לפי מפת דרכים מבוססת חדשנות, כדי ליצור בידול תחרותי וערך ללקוחות. לרגב תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות מאוניברסיטת רייכמן ותואר שני במנהל עסקים, אף הוא בהצטיינות מהמסלול האקדמי במכללה למנהל.

נציגים רבים של לקוחות נצפו ביום ב' האחרון בכנס פתיחת שנה שקיימה דל (Dell Technologies) בשיתוף Vmware ואינטל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים בג'ונה אל מול חוף הים, באווירה יוקרתית. הוא החל בשקיעה, ולצד דיברוים על טכנולוגיה, שיתופי הפעולה ההדוקים בין החברות ללקוחותיהן, וכמובן דברי ברכה והרמת כוסית לשנה החדשה, התקיים בו מופע סטנד-אפ מצחיק במיוחד של אבי נוסבאום, שנדמה שאין צורך להציג אותו. נוסבאום גרם למשתתפים ללכת לביתם בסוף הערב חיוך והרגשה טובה. כך מתחילים שנה טובה.

"מבצע עלות השחר לא הפתיע אותנו: נערכנו לקראתו עם כלל מערכות ה-ICT, בעיקר אלה המבצעיות. הבאנו לשיפור הדיוק בפגיעה, לסגירת מעגלי אש-מטרה קצרים ומהירים יותר ולתהליכים מבוססי התשתית והדיגיטל שייצרנו. עלות השחר היה, במובנים רבים, המודל לעבודה קשה, שהניב פירות מבצעיים, מבוססי תקשוב. ניתן לומר שעלות השחר זה לא רק שם של מבצע, אלא גם מה שקרה ל-IT הצה"לי במהלכו", כך אמר תא"ל יוסי כראדי, קצין קשר ותקשוב ראשי באגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים, לרגל ראש השנה, אמר תא"ל כראדי כי "גם בחודש המלחמה שעברנו באחרונה וגם בעלות השחר, התחקירים המקצועיים העלו שביעות רצון גבוהה ממערכות השליטה והבקרה, מה שאני מכנה צי"ד רבתי. זה לא נובע מצירוף מקרים, אלא משיתוף פעולה של אגף התקשוב עם זרוע היבשה, עם מיקוד ביציבות המערכות. זה עבד טוב". לדבריו, "הבאנו לירידה משמעותית, בסדרי גודל, בסגירת מעגל Sensor2Shooter. קיצרנו את זמן חיות המטרות. שם המשחק הוא מידע, מידע – ומידע. הנגשנו את המידע בשני הכיוונים: מלמעלה למטה, לכוחות שבשטח, שמהווים קצה והם מעין חיישנים, ומלמטה למעלה – למפקדים ולמיפקדות. לקחנו את המידע והפכנו אותו לנגיש. בימים אלה אנחנו עושים צעדים משמעותיים נוספים – לוקחים את המידע המבצעי ומעבדים אותו כך שיסייע למפקדים בתהליכי קבלת החלטות מושכלות, מהירות ונכונות יותר". הנגשת המידע ל-"לקוחות" – גם בצה"ל "בשנה האחרונה", אמר הקשר"ר, "אפשרנו את אסטרטגיית המידע, שגורסת שיש להביא ליצוא המידע שיש לנו בצבא והבנה שעלינו לארגן אותו באופן מונגש ל-'לקוחות' (הכוונה היא לחיילים ולמפקדים בשטח, ולדרגי קבלת ההחלטות – י"ה). עלינו לייצר ארכיטקטורה שמחברת בין העולמות ולהנגיש את המידע הנאגר באגמי המידע, במפעלי המידע". לדבריו, "זה תהליך ארוך, שילווה אותנו בשנים הקרובות, משולב הליכי בינה עסקית ומלאכותית. אין ספק שהתהליך הזה יביא לשיפור האפקטיביות המבצעית שלנו. בעולם האזרחי זה כבר קורה: תחומי הענן והטיפול במידע מאוד מתקדמים. חובה עלינו ללמוד מ-'מפלצות' כגוגל ואמזון, ועל זה להתפתח ולהוסיף קומה ייחודית משלנו". תא"ל כראדי חשף טפח מהאופן שבו פועלים ומתכוונים לפעול באגף התקשוב בעולם הענן. "נתבסס על כמה עננים", אמר. "האתגר והחוכמה הם להתבסס על כמה תשתיות, לא להיות תלויים באחת, וכך ליהנות מכמה עולמות. השונות בין העננים תיקבע על פי מהות הנתונים שיעברו בכל אחד מהם, לפי הצורך. בתוך תשתית זו יהיו לנו משתמשים שיצרכו שירותים, אולם הם לא יהיו באותו מרחב. צריכת הנתונים והשירותים מהעננים תהיה מטריציונית. אין דין אפסנאי בפיקוד כדין מפקד, ולכל אחד מגיעה פיסת מידע אחרת. תמיד ננוע במתח שבין הרצון לשתף כמה שיותר לבין מגבלות ביטחון המידע". "הפעילות של צה"ל בממד הקיברנטי – כמו העיגולים האולימפיים" הקשר"ר התייחס לנושא הגנת הסייבר ואמר כי "אני מאמין בהקשר זה במוטו 'לא לעולם חוסן'. סייבר זה ממד בעל מנעד רחב, שבו האויב והאיום הפנימי – כולם על אותו המגרש. אנחנו נערכים לתרחישי ייחוס שבו 'שותף' גם האויב הכי משמעותי ומעצמתי. כל התארגנות של איום בסייבר עלולה לפגוע. גופי ההגנה בונים מערכות ונערכים לאויב, כל אויב, גם מעצמתי – בראייה הכי מחמירה, עם הפקת לקחי עבר ומערכות ניטור ובקרה". הדגל האולימפי. צילום: BigStock "אני מדמה את הפעילות שלנו בממד הקיברנטי כחמשת העיגולים השלובים בסמל האולימפיאדה", ציין תא"ל כראדי, ופירט: "תקשוב – כינון המרחב הדיגיטלי והתשתית; לומ"ר, לוחמה מבוססת רשת – קישוריות והיישומים ש-'רוכבים' על אותה תשתית; מידע לסוגיו – מודיעיני, מבצעי ודיגיטל, ומיצוי שלו, עם חיזוי, היתוך לאמבטיות ביג דטה ושימוש בלימוד מכונה ובבינה מלאכותית; לוחמת ספקטרום בכל גבולות ישראל, תוך איפשור למערכות שונות לפעול יחד בלא הפרעה; והגנה בסייבר. החדשנות בתפיסה היא בחיבור בין חמשת העיגולים, עם תפיסה מוכללת". אחד הנושאים ששמים עליו דגש באגף התקשוב, לדברי הקשר"ר, הוא קידום נשים. "אגף התקשוב מהווה סמן ימני בכל הקשור לכך – מזה זמן רב", אמר. "יש באגף תת אלוף אישה וכמה קצינות בדרגת אלוף משנה. כמחצית מקציני הקשר הם נשים, קצינות. בימים אלה אנחנו פועלים לשנות את מסלול הכשרות הפיתוח בחיל, כדי לשלב בצורה טובה יותר בין חיי הצבא והמשפחה, בלי לוותר על איכויות. נביא לעוד שילוב של עוד נשים באגף". לסיכום אמר תא"ל כראדי כי "מימוש כלל האתגרים יאפשר לנו לבצע את קפיצת המדרגה הנדרשת, עם יכולת לעשות עוד, הכול ומהר. מדובר במסע ארוך ומרובה עולמות ומשימות".