וואן סיסטמס, מקבוצת וואן טכנולוגיות, הטמיעה מערכת מקוונת לניהול תורים ב-24 מרפאות ביקורופא, המשרתות אזרחים וחיילים ברחבי הארץ. הפרויקט ארך חודשים ספורים והסתיים באחרונה. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במאות אלפי שקלים. ביקורופא היא רשת המרפאות לרפואה דחופה בפריסה ארצית, המשרתת אזרחים וחיילים. לפני  ימים אחדים הפרויקט הסתיים, כאשר המערכת האחרונה הוטמעה במרפאת הרשת במבשרת ציון. עמדת תורים בביקורופא. צילום: יח"צ המערכת שהוטמעה, ONE Q, מאפשרת להזמין תור מראש באתר האינטרנט, במובייל וגם בווטסאפ, לכל אחד מהמוקדים ברחבי הארץ ולקצר את זמן ההמתנה. אם המוקד המבוקש עמוס, אלגוריתם המערכת מתריע על כך ומפנה את מזמין התור לסניף פחות עמוס בשעות המבוקשות, הנמצא בקרבה גיאוגרפית. כך מתייעל תהליך הקבלה וההמתנה במרפאות, כמו גם קיצור זמן ההמתנה. דודי זרינחו, סמנכ"ל חטיבת המרפאות בביקורופא, אמר, כי "המערכת משדרגת את חוויית המטופל והמטפלים בצורה מהותית ומסייעת לנו להעניק שירות יעיל יותר. תהליך התאמת המערכת לצרכים שלנו בוצע באופן מקצועי ויעיל, תוך עמידה בציפיות החברה". זרינחו הוסיף, כי "לרובנו מוכרת החוויה הלא נעימה של המתנה בתור לטיפול כשאיננו חשים בטוב, והמערכת מאפשרת לנו להקל ולייעל את התהליך. במרפאות שלנו העומס שחווים  מקבלי השירות יפחת, ולא פחות מכך – הדבר יקל גם על הרופאים והאחיות, נותני השירות". בנג'י גרוס, סמנכ"ל ב-וואן סיסטמס, ציין, כי "מערכת ONE Q מותקנת כיום בעשרות ארגונים ובמאות אתרים ברחבי הארץ. היא מספקת חוויית משתמש אולטימטיבית, הן ללקוח הישיר והן ללקוח הקצה". גרוס הוסיף, כי "מערכת ניהול התורים שלנו מותקנת בבנקים, בעיריות, במרכזי שירות רפואיים ובמגוון עסקים הנמצאים בממשק מכירות ושירות ישיר מול לקוחות".

עודאי סייד-אחמד, בן 29 מסכנין, עובד בארבע השנים האחרונות כמהנדס תוכנת Full-Stack בכיר בסטארט-אפ הישראלי אופטיבס (Optibus), שפיתח פלטפורמה לתכנון ותפעול תחבורה ציבורית. סייד-אחמד, שגדל בבית ערבי-מוסלמי, התעניין במחשבים כבר מילדות, ובאופן טבעי בחר להרחיב את מגמת מדעי המחשב בבגרות ל-10 יחידות, והמשיך ללמוד הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטה העברית. הוא החל לעבוד כמפתח בחברת צ'קפוינט כבר בתור סטודנט, אבל אחרי חמש שנים בארגון גדול רצה לשנות כיוון – ולהפוך לחלק מהצמיחה של חברת סטארט-אפ צעירה. 6:00 – היום שלי מתחיל מוקדם יותר משל רוב עובדי ההיי-טק. אני גר בסכנין מאז שנולדתי, למעט כמה שנים שבהן עברתי לגור בירושלים במסגרת הלימודים, ולכן אני צריך להתכונן ליציאה לעבודה בשעה מוקדמת כדי להגיע למשרד בזמן. לשמחתי, המגזר הפרטי התגמש בשנים האחרונות בכל הקשור לעבודה מהבית – אם במשרה הקודמת הייתי צריך להגיע למרכז כמה פעמים בשבוע, היום אני עובד בארגון שמאפשר לי לעבוד מכל מקום בארץ או בעולם. מאחר שבסכנין אין תחנת רכבת, אני לוקח טרמפ עם אחד מבני המשפחה לתחנת הרכבת בכרמיאל או בחיפה, ומתחיל משם את המסע למרכז תל אביב. יום העבודה מתחיל ברכבת. צילום: פרטי בימים שאני עובד מהבית, אני קם קצת יותר מאוחר, מנצל את הזמן לשחק עם הבן שלי ולעזור להכין אותו לגן, שותה קפה עם אישתי לפני שהיא יוצאת לעבודה. היא רופאת שיניים, וזה בהחלט מאתגר כששנינו עובדים, אבל העבודה מהבית נותנת לי את הגמישות ואת היכולת להיות יותר מעורב בבית ובגידול הילד. 10:30 – פגישת הדיילי יוצאת לדרך. הצוות שלנו עובד על מוצר שנקרא Planning, שבמסגרתו אנחנו בונים ממשק שמסוגל לתזמן את הפעילות של מאות אלפי קווי אוטובוסים מדי יום. הלקוחות שלנו הם ארגונים, מוסדות וחברות היסעים – מחברות כמו דן ואגד עד לעיריות וחברות היי-טק פרטיות שמארגנות שאטלים לעובדים. בפגישות היומיות אנחנו ממפים משימות גדולות, כל אחד לוקח לעצמו מטלה קטנה שפותרת חלק מהתמונה הגדולה ומתחיל לעבוד עליה. פגישת דיילי עם הצוות. צילום: פרטי תכף אציין ארבע שנים באופטיבס, שבמהלכן הצטרפו הרבה עובדים חדשים. עם הזמן הפכתי לאחד מהמפתחים הוותיקים בצוות, ולכן אני עוסק מפעם לפעם באונבורדינג של עובדים חדשים – או בליווי העבודה השוטפת. אני אוהב לעזור לקולגות שלי, בין אם בכתיבת קוד ו-reviews או בפתרון בעיות טכניות, ובעיקר רוצה לעזור לכולם לבצע את המשימות על הצד הטוב ביותר. 13:00 – צוות המפתחים שלנו נשמע כמו התחלה של בדיחה – ערבי מוסלמי, נוצרי, יהודי דתי, חילוני, צמחוני וטבעונית. לגיוון יש המון יתרונות מכל הבחינות, אבל הוא ללא ספק הופך את ארוחת הצהריים לסוגיה מאתגרת. קשה למצוא מקום שעומד בכל הקריטריונים, החל מכשרות וחלאל (ההיתר המוסלמי לאכילת בשר) ועד לאלטרנטיבות מן הצומח. בימים שבהם אני מגיע למשרד, אנחנו מנסים לצאת לאכול בחוץ וליהנות מפגישה פנים מול פנים. 14:00 – חזרה לעבודה. בין משימות שוטפות ומטלות מזדמנות, החלק האהוב עלי בשגרת היום-יום הוא ההזדמנות לקחת פרויקטים גדולים ולהוביל אותם מקצה לקצה. לא מזמן יצא לי לעבוד על ממשק חדש, שמאפשר לכמת את ההשפעה של שינוי ברשתות התחבורה על קבוצות אוכלוסייה שונות; באמצעות נתונים שעיבדנו ממגוון מקורות, כמו סקרים שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב, אנחנו יכולים היום לומר אם שינוי תחנה בקו אוטובוס מסוים יפגע, למשל, בקהילה היספנית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שמתגוררת בשכונה. הפרויקטים הגדולים האלו מכניסים המון עניין ואתגר, אבל יותר מכל נותנים תחושת משמעות – מאחר שהם משפיעים הלכה למעשה על חיים של אנשים. 17:30 – אני סוגר את המחשב ויוצא לכיוון תחנת רכבת השלום, שנמצאת במרחק הליכה קצרה מהמשרד, כדי להספיק לעלות לרכבת הישירה לכרמיאל. אני אוהב לנסוע בשקט, לעבוד מהרכבת או לנוח מהיום שעבר, במקום לנסוע ברכב הפרטי, להתעצבן מהפקקים, לשרוף דלק ולזהם את הסביבה. מרבית העובדים באופטיבס מגיעים למשרד בתחבורה ציבורית – באוטובוס, ברכבת, ברגל, או על גבי קורקינטים ואופניים שקיבלנו מהחברה. כשעוסקים מדי יום בשיפור התחבורה הציבורית, אז גם רוצים לקחת חלק מהשינוי בשטח. 19:30 – מגיע חזרה לכרמיאל ופוגש בתחנת הרכבת את אישתי רוידה, יחד עם הבן שלנו, וארד, שנולד רק לפני ארבעה חודשים. אנחנו ממשיכים את הערב בארוחה טובה ובזמן איכות משפחתי, מבקרים מדי פעם את ההורים, ובעיקר אוגרים כוחות ליום חדש. סוף יום. עם הבן. צילום: פרטי