אחד הדברים שבלטו לעין מיד כשקיבלתי ליד את ה-NT Geo 3 של רילמי (Realme) שהשליח הביא לבדיקה, היה גודל הקופסה. זו אחת הקופסאות הארוכות ביותר בהן נתקלתי בשנים שאני סוקר טלפונים, והסיבה לכך לא ממש ברורה – הרי כיום שטח מדף הוא לא ממש נושא שלוקחים בחשבון בעולם בו מכירות רבות מתרחשות באופן מקוון, או שלפחות הבחירה מתבצעת לפני שמגיעים לחנות הפיזית בפועל. אולי זה בגלל שצריך הרבה מקום לשם המלא של המכשיר – Realme Nt Geo 3 150W? אולי. מה שבטוח שהתוספת של ה-150W בהחלט משכה את תשומת הלב – כלומר זה הדבר השני שמיד בלט לעין. בפנים אכן מצאתי מטען, כבד למדי בוודאי מול מטענים מהשורה, שאמור על הנייר לבצע הטענה של הטלפון החדש של רילמי בהספק שמגיע ל-150 וואט. הטענה מהירה וסוללה שמחזיקה מעמד יפה באופן טבעי למדי, זה היה אחד הדברים הראשונים שמיהרתי לבדוק. הרצתי כל מה שאפשר, ובדרך נהניתי למדי ממשחקים באיכות גבוהה, כדי לאפס את הסוללה, חיברתי את המטען ואחרי 22 דקות לערך היה לי ביד טלפון שסוללת ה-4,500mAh שלו מלאה לחלוטין. בחברה טוענים ל-15 דקות, אבל גם 22 דקות זה מאוד, אבל מאוד, מרשים. יש רק להקפיד להשתמש בכבל שמגיע יחד עם המטען. זהו כבל שמסוגל להעביר הספק של 150 וואט, וכמובן אפשר להשתמש בכבל שמתאים להעברת הספק כזה. שימוש בכבל סטנדרטי, או של מטענים בעלי הספקים נמוכים יותר, יאריך באופן משמעותי למדי את זמן הטעינה. אם כבר הוזכרה הסוללה, היא מעט נמוכה יותר מהממוצע בשוק, אך זה ממש לא צריך להדאיג, ולא רק בגלל שמספר דקות עם שקע חשמלי פנוי מספיקות לכמה שעות עבודה. בבדיקות שלי היא החזיקה מעמד כמעט 15 שעות, וזה אומר שממש לא תצטרכו לחפש שקע אחרי טעינה מלאה במשך יום עבודה וכנראה עוד חצי לפחות, בשימוש סטנדרטי כמובן. GT Neo 3 מבוסס על המעבד Dimensity 8100 של מדיה-טק, והוא הגיע אלי לבדיקה עם 8 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-128 גיגה-בייט זיכרון אחסון מובנה. יש לו מסך AMOLED מוצלח, בגודל 6.7 אינץ' ובקצב ריענון של 120 הרץ – שניתן לבחור במקומו 60 הרץ, או לתת למערכת לבחור – ברזולוציית +FHD ועם זכוכית הגנה מסוג Gorilla Glass 5. חיישן טביעות האצבע ממוקם מתחת למסך, והוא פועל מצוין עם תגובה כמעט מיידית. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 12 ומעליה הממשק של רילמי, שלא מעמיס יותר מדי, אם כי מוסיף קצת נופחות מיותרות. מבחינת ביצועים אי אפשר לבוא בתלונות ל-GT Neo 3. הוא אינו טלפון צמרת, אם לא הובן עד עתה, וברמת התמחור שלו שמתאימה למעמדו כמכשיר שוק ביניים גבוה הוא בהחלט מספק תוצאות טובות. בבדיקות של Geekbench הוא הגיע ל-974 נקודות במבחן הליבה האחת, שזה אכן ביצוע שמתאים לשוק הביניים, אבל במבחן ריבוי הליבות הצליחה מעבד ה-Dimensity 8100 להגיע ל-4,069 נקודות, שזה כבר די מתקרב לביצועים של הטלפונים שמכונים מכשירי דגל. בבדיקות של Antutu הוא הגיע ל-825,359 נקודות, וגם זו תוצאה שממקמת אותו, מבחינת ביצועים, במקום יפה מאוד בחלק העליון של טבלת מכשירי שוק הביניים. שלוש מצלמות – רק אחת שווה המצלמה הראשית – שיחד עם חברותיה ממקמת בתוך בליטה מרובעת גדולה יחסית מאחור – מבוססת על חיישן IMX766 של סוני והיא מספקת תמונות חדות, עם צבעים מלאי חיים ברוב מצבי התאורה הסביבתית, כולל בלילה. אבל הבעיה היא שמצלמת הרוחב על, וברוב המקרים גם מצלמת המאקרו, עם חיישני 8 ו-2 מגה-פיקסל בתאמה, לא ממש מצליחות להרשים עם הרגשה של חוסר בפרטים בתמונות רבות, שבאה לידי ביטוי גם בגרעיניות יתר, ובמאקרו התמונה לעיתים לא מספיק חדה. אין גם מצלמת טלפוטו, כך שאין גם זום אמיתי, וכל ניסיון הגדלה מוסיף הרבה רעש לתמונות. בשורה החתונה מדובר בטלפון שהוא, במילה אחת, נחמד. בשתי מילים, נחמד למדי. מי שאוהב ביצועים, אבל לא בתמורה לריקון הכיס, ומי שכמובן אוהב טעינה מהירה, והמצלמה היא לא הנושא העיקרי אצלו, יחבב מאוד את GT Neo 3. הטלפון הגיע לבדיקה מ-KSP, שהחלה לייבא את הטלפונים של רילמי בעצמה, והיא רוצה עבורו 1,999 שקלים. לדעתי מחיר קצת יותר נמוך, בערך ב-200 שקלים, היה מעט מתאים יותר.

קצב ההתקדמות בעולם המחשוב הקוונטי ממשך להיות גבוה יחסית. אחת הדוגמאות המעודכנות לכך היא ההכרזה של יבמ, בכנס IBM Quantum Summit 2022, על Osprey, שהוא הדור החדש של המעבד הקוונטי שלה, והוא כולל 433 קיוביט. מדובר בקפיצת דרך משמעותית מאוד לעומת המעבד הקודם של החברה, Eagle, שהציע יכולת חישוב של 127 קיוביט – כלומר שיפור של כמעט פי 3.5 מדור לדור. עוד דוגמה ליכולת החישוב של המעבד החדש היא, שמספר הביטים הקלאסיים שיידרש כדי לייצג מצב במעבד ה- Osprey עולה בהרבה על המספר הכולל של כלל האטומים ביקום הידוע. בנוסף הודיעה יבמ, כי Quantum System Two, הדור הבא של מערכות המחשוב הקוונטי הפעילות, זכה לעדכון והוא אמור להיכנס לפעילות עד סוף 2023. הוא ישמש כבסיס לבניית הדור הבא של מחשבי-על קוואנטיים, המשתמשים גם בתוכנות היברידיות בענן כדי לשלב בין משימות מחשוב קוונטי ומשימות מחשוב קלאסי. ביבמ סיפרו, שהדור הראשון כבר סופק למספר גופי מחקר בעולם. כן הציגה החברה תוכנה בשם Qiskit Runtime, שמטרתה להקטין רעשים שיכולים לגרום לשגיאות, כדי שניתן יהיה לספק תוצאות מהימנות יותר, תוך כדי שהיא מאפשרת לחוקרים לבחור בין מהירות ביצוע לבין הפחתת שגיאות באמצעות ממשק תכנות. "פסגת הקוואנטום של יבמ מסמנת רגע מכונן בהתפתחות של תחום המחשוב הקוואנטי העולמי, כאשר אנו מתקדמים לאורך מפת הדרכים הקוואנטית שלנו", אמר ג'יי ג'מבטה, סמנכ"ל IBM Quantum. "ככל שנמשיך להגדיל את היקף המערכות הקוואנטיות שלנו ולהפוך אותן לפשוטות יותר לשימוש, נמשיך לראות אימוץ וצמיחה של תעשיית הקוואנטים".

משרד התקשורת פרסם השבוע את ממדד איכות השירות, שממצאיו עשויים לענות על השאלה: מיהי חברת התקשורת הטובה בישראל? לפי המשרד, "מדד איכות השירות לשנת 2022 הוא מדד שמעניק לצרכנים בישראל מידע שקוף על איכות השירותים שמספקות חברות התקשורת השונות, ומאפשר להם לבחור בספקיות התקשורת שמציעות את השירות הטוב ביותר, ולא רק את המחיר הזול ביותר". המדד מפורסם זו השנה השנייה, ומציג היבטים שונים הנוגעים לטיב השירותים להם זוכים המנויים של כל אחת מהחברות. הנתונים המוצגים במדד אוגדו מנתוני מינהל הפיקוח והאכיפה במשרד, שמפקח באופן שוטף על עמידת חברות התקשורת בהוראות רישיונן ומטפל מדי יום בתלונות ופניות על ספקיות התקשורת השונות, וכן מסקרים שנערכו לבקשת המשרד על ידי מכון המחקר סמית': סקר שביעות רצון, שנערך במרץ 2022 בקרב 703 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, וסקר נוסף שבדק שביעות רצון משירות הסיבים האופטיים, שנערך על ידי מכון סמית' ביוני 2022 בקרב 1,200 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. בנוסף המדד כולל בדיקה שערכה חברת רושינק לבקשת המשרד על זמני ההמתנה במוקדים הטלפוניים של החברות, במשך 22 ימי עבודה בחודשים מרץ ומאי 2022. מיהי חברת התקשורת הטובה בישראל? אילוסטרציה. צילום: BigStock איזו חברה מתבלטת לטובה? בספקיות האינטרנט – פרטנר היא החברה המובילה בשביעות הרצון משירות הלקוחות, עם ציון של 7.7 (ללא שינוי משנה שעברה) ובשירות הטכני, עם ציון של 8 (עלייה של 7% לעומת ממצאי 2021) והוט-נט במקום האחרון (כמו בשנה שעברה). בסלולר – גולן טלקום מובילה בשביעות הרצון משירות הלקוחות עם ציון של 7.9 (עלייה של 20%) ובשירות הטכני עם ציון של 8.2 (עלייה של 17%); סלקום במקום האחרון בשביעות הרצון משירות הלקוחות (ירידה של 14%) ומהשירות הטכני (ירידה של 5%). בתחום שירותי הטלפון הנייח – חברת פרטנר מובילה בשירות הלקוחות, עם ציון 7.8 ובשירות הטכני עם הציון 7.9; הוט במקום האחרון בשתי הקטגוריות, עם ציון 6.2 בשירות הלקוחות ו-6.7 בשירות הטכני. בסיבים אופטיים – מסקר שביעות רצון על שירות הסיבים האופטיים עלה כי 78% ממשתמשי הסיבים האופטיים מרוצים מהשירות. סלקום מובילה בשביעות רצון הלקוחות בשירות הסיבים האופטיים, עם ציון 8.5; חברת הוט-נט במקום האחרון עם ציון 6.6. שר התקשורת, יועז הנדל. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת מספר ממצאים חמורים בשירות הלקוחות בקטגוריית זמני מענה של ספקיות האינטרנט והטלפון הנייח – בזק בינלאומי מובילה, עם זמן מענה ממוצע של 2:44 דקות (שיפור של 30%) ואקספון 018 במקום האחרון, עם זמן מענה ממוצע של 06:15 דקות; זמן המענה של הוט התארך ביותר מ-60% ביחס לשנה שעברה, ועמד על 5:40 דקות. בקטגוריית זמני מענה של חברות הסלולר – טלזר 019 מובילה, עם זמן מענה של 4:23 דקות (שיפור של 12% משנה שעברה), ופרטנר במקום האחרון, עם זמן מענה ממוצע של 10:09 דקות (זמן המענה התארך כמעט פי 2.5 משנה שעברה). בחברת גולן תקשורת נמצא נתון חריג לפיו בעת קיום הסקר, כ-35% מהפניות נותקו על ידי המערכת טרם קבלת שירות. בפניות הציבור אל משרד התקשורת נרשמה ירידה של 15%. חברת הסלולר בגינה היו הכי הרבה פניות יחסית לגודלה היא רמי לוי תקשורת עם כשבע פניות לכל 10,000 מנויים. החברה המובילה עם הכי פחות פניות יחסית לגודלה היא אקספון 018, לה הייתה פחות מתלונה אחת לכל 10,000 מנויים. בתחום פניות ציבור בנוגע לחשבונות וחיובי-יתר על חברות תשתית האינטרנט – חברת סלקום בולטת לטובה, עם מספר התלונות הנמוך ביותר ביחס לגודלה, ואילו פרטנר קיבלה את מספר התלונות הרב ביותר ביחס לגודלה. בתחום פניות הציבור על חשבונות וחיובי-יתר על ספקיות האינטרנט – חברת טריפל סי בלטה לטובה, עם כמות הפניות המועטה ביותר ביחס לגודלה. חברת INET קיבלה 127 פניות לכל 10,000 מנויים שלה – מספר חריג ביותר ביחס לגודלה בשוק. בעקבות כך, בימים אלה משרד התקשורת בוחן את הפניות הרבות שהגיעו בקשר לחברה ויפעל בנושא בהתאם לסמכויותיו. בתחום פניות הציבור על חשבונות וחיובי-יתר של חברות הסלולר – חברת טלזר 019 בולטת לטובה, עם כמות הפניות המועטה ביותר ביחס לגודלה שהתבטאה ב-0.2 פניות לכל 10,000 מנויים, ואילו רמי לוי תקשורת קיבלה את מספר התלונות הרב ביותר ביחס לגודלה, עם 5.13 פניות לכל 10,000 מנויים. במהלך שנת 2021, בעקבות התערבות של אגף פניות ציבור במשרד התקשורת הוחזר לצרכנים סכום של 581,000 שקל מחברות התקשורת. שר התקשורת, יועז הנדל: "הצרכנים בישראל ראויים לשירותי תקשורת איכותיים במחירים אטרקטיביים ותחרותיים, וגם לשירות לקוחות מצוין. עם כניסתי למשרד הצבנו יעד לעודד את התחרות בשוק התקשורת, אך בנוסף גם את שיפור איכות השירות. אחד הכלים האפקטיביים לעודד את שיפור השירות הוא פרסום 'מדד איכות השירות', שנועד להעניק לצרכנים מידע שקוף ואובייקטיבי ולאפשר להם לבחור באופן מושכל את החברה שמתאימה לצרכים שלהם. אני קורא לציבור הצרכנים להיכנס ולהתרשם ממדד איכות השירות שפרסמנו היום – כעת הכוח בידיכם". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "מדד איכות השירות הוא כלי שמעצים את הצרכן הישראלי ומנגיש לו מידע חשוב על טיב השירות של חברות התקשורת השונות. חשיפת ביצועי החברות ושביעות הרצון מהן, מעודדת את החברות לשפר את השירות, ומגדילה את התחרות על לב הצרכן".

לגל הפיטורים בחברות ההיי-טק הגלובליות מצטרפת גם יצרנית התוכנה הארגונית בענן סיילספורס, שאישרה כי פיטרה השבוע חלק מהעובדים לאחר שראתה ירידה בביקוש בכמה מדינות ותעשיות. לפי דיווח ראשון בערוץ החדשות פרוטוקול, החברה נערכת למהלך שיכול להשפיע על עד 2,500 עובדים, ולפי דיווחים נוספים, החברה כבר פיטרה השבוע פחות מ-1,000 אנשים. ככל הידוע, כרגע המהלך לא ישפיע 700 על עובדי החברה במרכזי הפיתוח שלה בישראל. בסוף ינואר הועסקו בחברה 73,541 עובדים. רק באוגוסט האחרון דיווחה החברה כי מספר העובדים עלה ב-36% בשנה האחרונה "כדי לענות על הביקוש הגבוה יותר לשירותים מהלקוחות שלנו". "תהליכי המכירות שלנו מניעים אחריות", הצהירה החברה בהודעה לעיתונות. "למרבה הצער, זה יכול להוביל לעזיבה של חלק מהעובדים, ואנו תומכים בהם במהלך המעבר שלהם". כמו חברות נוספות, גם סיילספורס הודיעה על האטת קצב הגיוס של עובדים חדשים כדי להתמודד עם תנאים עסקיים קשים יותר ככל שהמחירים והריביות יעלו. באוגוסט פרסמה סיילספורס תחזית רווחים והכנסות לשנה כולה שהייתה נמוכה מן הציפיות, והובילה את המניה לירידה של 3% למחרת. איימי וויבר, מנהלת הכספים של סיילספורס, אמרה לאנליסטים, כי הביקוש הואט בקרב עסקים קטנים ובינוניים, במיוחד בצפון אמריקה ואירופה, בתחומי התקשורת, מוצרי הצריכה, מדיה וקמעונאות. מארק בניוף, המייסד והמנכ"ל המשותף של החברה, אמר, שהוא מצפה שמחזורי מכירות ארוכים יותר ובדיקה מעמיקה יותר של רכישות ארגוניות יימשכו.

נתון לא מפתיע, ולמרות זאת, עצוב: יותר משליש, (36%) מהחברות ששילמו דמי כופר לפושעי הסייבר, לא שיפרו את מצב ההגנה שלהן, כי התוקפים התלהבו מהתשלום, ושבו ותקפו אותן בשנית, ועשו זאת באופן ממוקד, כך לפי מחקר חדש של תאגיד הביטוח הבריטי-בינלאומי היסקוקס (Hiscox). תאגיד הביטוח ערך את המחקר בקרב יותר מ-5,000 ארגונים בכל הגדלים בשמונה מדינות. נתון נוסף אשר עולה מהדו"ח הוא שיותר מארבעה מתוך עשרה ארגונים (41%), מאלה ששילמו את דמי הכופר, לא הצליחו לשחזר את כל הנתונים שלהם. עורכי המחקר ציינו ביבשושיות בריטית ש-"תשלום דמי כופר לא תמיד מסתדר כפי שעסקים מקווים". יותר מ-40% מהארגונים שהותקפו בכופרות עדיין נאלצו לבנות מחדש את מערכות ה-IT שלהם, למרות שהם קיבלו את מפתח ההצפנה, המסייע בשחזור הנתונים שהוצפנו. בקרב כמעט שליש (29%) מהארגונים ששילמו את דמי הכופר עדיין דלפו נתונים, ויותר מרבע (26%) מהם דיווחו כי לתקיפה הייתה השפעה פיננסית משמעותית, עד כדי כך שהיא מאיימת על יכולת הפירעון והכדאיות העסקית שלהם. "כופרה – הצורה הנפוצה והמזיקה ביותר של מתקפת סייבר" "מתקפת כופרה הן עדיין הצורה הנפוצה והמזיקה ביותר של מתקפת סייבר. זה לא נדיר שחברה נפגעת יותר מפעם אחת, ואף כמה פעמים", אמר גארת' וורטון, מנכ"ל היסקוקס סייבר (Hiscox Cyber). "גם אם מנכ"ל הארגון שהותקף יקבל את ההחלטה לשלם את דמי הכופר, לעתים קרובות הארגון לא יוכל לשחזר את המערכות שלו במלואן או למנוע פריצת מידע". מהדו"ח עולה כי מגזרי התעשיות בהם תשלום דמי הכופר היה נפוץ ביותר הם כאלה בעלי שרשרת אספקה ​​"בדיוק בזמן": מזון ושתיה (62%), ייצור (51%) ופנאי (50%). הדו"ח גם מראה כי תדירות מתקפות הסייבר עלתה ב-12% משנה לשנה – כאשר 48% מהעסקים חוו מתקפה בתריסר החודשים האחרונים. כך, מבין כלל הארגונים המותקפים, 19% היו קורבנות של כופרה, לעומת 16% בשנה הקודמת. פישינג נותרה נקודת הכניסה המובילה עבור האקרים (62%) שהצליחו לחדור למערכות של עסקים במתקפת כופרה. לאחר מכן, דורגה פריצה המתבססת על כניסה באמצעות גניבת אישורים (44%), ולאחריהן: מתקפה מבוססת ספק צד שלישי (40%), שרת לא מתוקן (28%) והשגה של אישורי גישה באופן אלים, כגון ניחוש סיסמא (17%). "חיוני שעסקים ינקטו את הצעדים הדרושים כדי להגן על הנתונים והמערכות שלהם מפני מתקפת סייבר; מה שמקשה על פושעי סייבר להיכנס למערכות שלהם על ידי שמירת התוכנה מעודכנת, הפעלת הכשרה פנימית קבועה עבור העובדים וגיבוי תדיר של נתונים", סיכם וורטון.

"ישראל תהפוך בתוך זמן קצר למובילה עולמית בניסויים בתחבורה ציבורית אוטונומית, שיאפשרו לחברות הישראליות להפוך לשחקניות בינלאומיות מובילות בתחום", כך אמר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות בראיון לאנשים ומחשבים. "כבר כיום, ישראל רכשה עמדה מובילה וייחודית בתחום הניידות החכמה והאוטונומית", סיפר אפלבום, שאמר דברים אלו בעקבות פרסום בחירת ארבע קבוצות של מפעילי תחבורה שיחלו כבר בקרוב בניסויים להפעלת אוטובוסים אוטונומיים בארץ, זאת במסגרת המיזם הלאומי לתחבורה ציבורית אוטונומית. לדבריו, סך כל ההשקעה בפרויקט היא כ-61 מיליון שקל, כאשר כמחצית מהסכום מקורה בתקציב המדינה והשאר ממימון עצמי של החברות שנבחרו, כאשר כל חברה הביאה שותפים בינלאומיים שיש להם פתרונות, והן נחשבות למובילות עולמיות. כלי רכב ציבוריים קטנים וחכמים. אוטובוסים אוטונומיים. אילוסטרציה. צילום: BigStock גידול שנתי ממוצע של 26% בסטראט-אפים המתמחים ברכב אוטונומי עוד אמר ד"ר אפלבום כי תחום הרכב האוטונומי – שישראל נחשבת לפורצת דרך בו בזכות חברת מובילאיי – עובר כעת תהליך של מעבר להשקעה בפיילוטים של הסעת המונים באוטובוסים אוטונומיים. "בעידן המתהווה של ניידות-מבוססת-תוכנה (Software-driven mobility) ישראל רכשה עמדה מובילה וייחודית בתחום הניידות החכמה והאוטונומית", כך לפי דברי אפלבום. "מספר הסטארט-אפים הישראלים בתחום התחבורה החכמה גדל מ-400 ב-2016 ליותר מ-600 ב-2020. הצמיחה המשמעותית ביותר הייתה במספר הסטארט-אפים שהוקמו בתחום הרכב האוטונומי, עם גידול שנתי ממוצע של 26% בתקופה זו". "כמו כן, מאז 2008", הוסיף אפלבום, "מעל 20 יצרני רכב מהגדולים בעולם וספקיהם פתחו מרכזי פיתוח בישראל, בהם GM, הונדה, פולקסווגן, פורד ועוד. התחום גם מייצר פעילות עסקית משמעותית, שכן חברות בתחום גייסו כמיליארד דולר ב-2021". מי החברות שנבחרו? בהודעה של רשות החדשנות נאמר כי לאחר תהליך בחירה קפדני, החברות שנבחרו הן: מטרופולין, אגד, דן ונתיב אקספרס. כל אחת מהן חברה לחברות בינלאומיות מובילות, הן בתחום של ייצור אוטובוסים והן לחברות טכנולוגיה שמפתחות את כל מערך הבקרה והשליטה על האוטובוסים, שהוא למעשה לב העניין בשלב הראשון של המיזם. החברות הזוכות תבצענה ניסויים באוטובוסים אוטונומיים בשטח ניסויים סגור ובאזורים תפעוליים, במטרה להוכיח היתכנות טכנולוגית, בטיחותית, רגולטורית ועסקית. בשלב השני של המיזם, החברות יפעילו קו שירות אוטונומי בכבישים ציבוריים, בהיקף שילך ויגדל במהלך תכנית הפיילוט שאורכה כשנתיים. הניסויים בשלב השני של אוטובוסים ללא נהג יהיו בערים, על פי אזורי הפעילות של הזוכים: רעננה, ראשון לציון, גוש דן וירושלים. בשלב זה הפיילוט יהיה באמצעות אוטובוסים זעירים, שיהיו ערוכים לפעילות אוטונומית ברמה שלוש עד ארבע, שמשמעותה רכב ללא נהג, אולם בשלב הראשון, הניסוי יתבצע כאשר ברכב יהיה נהג, כך הדגיש אפלבום.  ד"ר אפלבום אומר כי המיזם ישפר מאוד את חוויית השימוש בתחבורה ציבורית, יתרום להגברת רמת הבטיחות והשליטה ברכבים אלו. עוד לדברי יו"ר רשות החדשנות, יכולת הגמישות בניתוב ותכנון הקווים תשפיע על הנוסעים באופן בולט.

השבוע נמשכו הדיווחים על פיטורים בחברות היי-טק. ההודעה הדרמטית ביותר הייתה של מטא והיום נודע על תוכנית פיטורים בחברת סיילספורס. על פי האתר הפרטי לס סטארט אפ, העוקב אחר גלי הפיטורים, מתחילת השנה פוטרו 5,781 עובדים מ-93 חברות, כאשר היקף הפיטורים הממוצע הוא 21 אחוזים מכוח האדם. הפיטורים נעשים בחברות גלובליות וגם בחברות ישראליות, כאשר בדרך כלל פרופיל המפוטרים, לפחות בחברות הרב-לאומיות הוא בעיקר במקצועות שעוטפים את הליבה, כגון אדמיניסטרציה, שיווק, גיוסים ועוד. בישראל עדיין לא ידוע על פיטורים המונים במרכזי פיתוח, מהסיבה הפשוטה שעלות גיוס מהנדס חדש תהיה תמיד יקרה יותר מאשר המשך העסקתו, גם במצב של מיתון. מגמת ירידה עקבית בפתיחת סטארט-אפים בארץ אבל מעבר לדיון בסוגיה זו, ישנה שאלה הרבה יתר מטרידה, שכמעט עברה מתחת לרדאר, או שהיא נכנסה תחת אותה כותרת של 'משבר בהיי-טק'. השבוע פורסם דו"ח לא פחות מדאיג, של מכון המחקר והמדיניות סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central – SNC), שקבע כי מאז 2017 ישנה מגמת ירידה עקבית בפתיחת סטארט-אפים בישראל, כאשר בשנה האחרונה חלה הירידה הקשה ביותר. לשם השוואה, ב-2017 נפתחו 960 חברות הזנק, ואילו בשנת 2021 רק 417. יש סיבות שונות לנתונים האלו, שאגב כבר נרמז עליהם בדו"חות שונים של ארגון זה ושל רשות החדשנות. גם אם ננכה סיבות טבעיות לשינוי מספר הסטארט-אפים – כגון הפיכתן של חלק מהחברות הצעירות לחברות שלמות, רצון פחות עז לצאת לאקזיט כדי להמשיך ולפתח את המוצר, והתפתחויות טכנולוגיות שמשפיעות על תחומי העניין ופתיחת חברות – יש גם סיבות אחרות שקשורות בתשתיות לאומיות ובמדיניות ממשלתית. על פי הדו"ח, חלק מהסיבות שחברות לא נפתחות קשורות בתחרות קשה על כוח אדם מול החברות הגדולות, לרוב הרב-לאומיות, שמתחרות על אותם אנשים שחברות צעירות מתחרות עליהם. המשקיעים זהירים יותר סיבות נוספות הן שמשקיעים הרבה יותר זהירים – הם לא קונים "חלומות" של יזמים צעירים שמבטיחים להם גשם של מזומנים בעוד כמה שנים' והם מארגנים מחדש את סדרי העדיפוית. גורם נוסף, שמופיע תמיד כשיש משבר, המשקיעים באמצעות הקרנות מצמצמים את ההשקעות בחברת סיד, ומעדיפים חברות יציבות. עורכי הדו"ח מציינים כי גם אם יש תיקון טבעי במספר חברות ההזנק, מהסיבות השונות שציינו עדיין חשוב לציין שהסטארט-אפים הם ליבת ההיי-טק הישראלי, ויש מספר מינימלי של חברות שבלעדיו מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להיות אומת הסטארט-אפים. וכאן נכנס תפקידה של המדינה, או מדוייק יותר, תפקידה של הממשלה החדשה שתוקם בימים הקרובים. כדי שיזמים בארץ ובחו"ל לא יאבדו את התיאבון להמשיך ולהנות מההון האנושי המיוחד שלנו, הם צריכים לפגוש ממשלה שתחליט על מדיניות כוללת, שרואה את כל ההיבטים של התנאים שמאפשרים לפתוח בו חברות: הון אנושי, תשתיות פיזיות, צמצום חסמים ורגולציה, יציבות פוליטית וכלכלית, וכמובן כל מה שמשתמע מיוקר המחיה, הריבית ועוד. מומחים לענף מדברים לראשונה על דאגה אמיתית מכך שאנו מגיעים לקו אדום מסוים, שיש לו השלכות רחבות על כלל המשק, בהינתן שההיי-טק היה ועדיין יהיה הקטר של המשק, זה שמהווה 45 אחוזים מכלל הייצוא, וזה שבזכות הפעילות שלו המשק הצליח לשרוד את הקורונה. למרבה הצער, ממשלות עדיין לא מחפשות פתרון כולל, אלא נותנות מענה לבעיות מיידיות, באופן נקודתי, מבלי לתכלל ולבנות מסגרת אחת שתיתן מענה הולם. קוראים לזה 'מדיניות לאומית', ולמרבה הצער, המו"מ על הרכבת הקואליציה מצד השותפים העתידיים דן בנושאים אחרים, ואין שום רמז שבקווי היסוד של הממשלה תהיה גם תוכנית לאומית לשימור הסטארט-אפ ניישן. האם ה-IT ייפגע? הדיון על הפיטורים בהיי-טק, והירידה במספר חברות ההזנק, גלש גם לשאלה האם המשבר יזלוג גם לשוק הארגוני, והאם יש מצב שארגונים יצמצמו את תקציבי המיחשוב שלהם. ברחבי העולם כבר יש דיבורים על כך, לפחות על פי מחקר של סיטי גרופ, שמצא כי תקציבי IT בארגונים גדולי בעולם הוקפאו או שחל צמצום פעילות. הסקר מצא שארגונים בארה"ב ומדינות אחרות יאטו את קצב הרכישה של מחשבים, ההשקעה במערכות מידע, בסייבר ובינה מלאכותית. והשאלה היא האם זה ישפיע גם על שוק ה-IT הישראלי, שמוערך בשבעה מיליארד דולר, אשר רוכש פתרונות ומערכות מחברות הטק הגדולות והקטנות, הבינלאומיות והמקומיות. נכון לעכשיו, משיחות עם מנהלי חברות IT והערכות של מנמ"רים, הביקוש בישראל לפתרונות IT נמצא בשיא. אחת הסיבות היא הקורונה, שהאיצה ארגונים רבים ליישם טרנספורמציה דיגיטלית. הערכות אלו גם מציינות כי בדומה למגמות בעולם, ארגונים לא ימשיכו להגדיל את ההשקעות ב-IT , כפי שעשו בשנתיים של הקורונה, וסביר להניח, שהתקציבים יחזרו לרמות שהיו לפני הקורונה. כאמור, זו תמונת המצב נכון לעכשיו, כאשר כל הנעלמים הכלכליים והגיאו-פוליטיים שישפיעו על כלל העולם לא יפסחו גם על שוק ה-IT בישראל. צריך להיות ערניים, ויותר חשוב, להגדיל את המוטיבציה לחדשנות, וכן לפתח עוד פתרונות שיוכיחו למנהלי הארגונים שהדיגיטל הוא המפתח שלהם לשרוד את התקופה הזו.

VMware הכריזה השבוע שורה של הכרזות בכנס VMware Explore, שהתקיים בברצלונה (ושנקרא בעבר VMworld). בין ההכרזות: פתרונות תוכנה כשירות (SaaS) מוכנים לענן הריבוני, מודרניזציה של אפליקציות טבעיות בענן ויכולות מורחבות לניהול עננים, והדור החדש של הפתרון SD-WAN. הכנס התקיים השבוע במרכז הכנסים הענק של ברצלונה, פירה, בפני אלפי אנשים. זאת, אחרי שנתיים של הפסקה ומעבר של הכנס לדיגיטל, בגלל הקורונה. ההשפעה של הקורונה אמנם עדיין ניכרה בכמות האנשים, הרצאות המפתח והסשנים, אבל החזרה לשגרה בהחלט הורגשה שם. לצד הכנס התקיימה תערוכה גדולה של חברות ענק טכנולוגיות וחברות טק קטנות יותר – חלקן שותפות של VMware. בלגן אל מול ריבונות וחוכמה שלוש מילות באזזז נשזרו כחוט השני באירוע: "כאוס בענן", "ענן חכם" ו-"ענן ריבוני". ב-VMware אומרים שמרוב דטה וטכנולוגיות בענן, ארגונים מתקשים להתמצא במה שיש בנכסים הדיגיטליים החדשים, מה שיוצר את אותו כאוס ענני. הגישה שעונה על זה, לשיטתם, היא הענן החכם – כמובן עם הפתרונות ש-VMware מציעה בעולם הזה. הם טוענים שהלוז של הענן החכם נמצא באופן בניית האפליקציות הארגוניות, האם הן ילידיות לענן (קלאוד נייטיב) או לא, וסוגיות הניהול והאבטחה המתבקשות. הענן הריבוני כבר מתקשר יותר לחשיבות של שמירת סודיות המידע – בין אם זה מטעמים לאומיים-רגולטוריים ובין אם מטעמים מסחריים. אם כבר בענן ריבוני עסקינן, ל-VMware יש שותפויות עם 25 ספקים שלו – נתון כפול מזה שהיה לפני כשנה. בחברה אומרים כי בקרוב היא תתחיל בשיתוף פעולה עם ספק ענן ריבוני בישראל, אולם לא מסרה באיזו חברה מדובר. משתתפים ב-VMware Explore 2022. צילום: יניב הלפרין נוסף לכך, הכריזה החברה על פתרונות חדשים בתחום: VMware Tanzu לענן הריבוני, חבילת Operations Compliance לעננים הריבוניים ופתרונות חדשים לאקו-סיסטם פתוח. על פי החברה, החידושים הללו, בתחום שירותי התוכנה כשירות הריבוניים, יאפשרו לשותפים לספק שירותים זהים לאלה המוצעים בענן הציבורי, בעודם מבטיחים שהנתונים מאובטחים יותר, מצייתים לרגולציה ומאוחסנים בגבולות הטריטוריאליים של המדינה שבה נמצא הלקוח. כמו כן, ציינו, הפתרונות מתאימים לעומסי עבודה מודרניים, מפשטים את התפעול על ידי ניטור רציף של ציות לרגולציה ותומכים במודרניזציה של הדטה – כל זאת עם סיכון נמוך יותר. VMware Tanzu בענן הריבוני מאפשר לארגונים לבנות אפליקציות מודרניות, להריץ ולאבטח אותן ברמה גבוהה יותר באופן עקבי, בתשתית של ענן בבעלות מלאה ועם קונטיינרים ארגוניים המשולבים בפתרון. סל פתרונות Tanzu מפשט את תפעול הפלטפורמה ומשחרר את המפתחים לעשות את מה שהם יודעים – פיתוח – במהירות רבה יותר. Tanzu המוכן לענן הריבוני יסופק על ידי השותפים מהעננים הריבוניים של הדטה סנטרים שלהם – כשהם מנותקים לחלוטין מהאינטרנט. מיד אשוב ל-Tanzu, אבל עוד קודם – כמה מילים על פתרון נוסף ש-VMware השיקה בכנס: Aria Operations לעננים הציבוריים והריבוניים. החבילה הזאת מסייעת לשותפי החברה לנטר באופן רציף ציות לרגולציה, כולל דיווח, תיקון ויכולות אוטומציה, שמבטיחים ציות לרגולציה ולקווים המנחים של הענן הריבוני של VMware. Tanzu – לא רק לענן הריבוני החברה הכריזה על יכולות חדשות בפתרונות Tanzu גם לאזורי מחשוב אחרים. החידוש הראשון הוא Tanzu Kubernetes Grid 2.1, שתומך בתשתית הענן של אורקל, נוסף על התמיכה הקיימת של המערכת ב-AWS, ב-Azure וב-vSphere. לדבריה, תמיכה זו מספקת ללקוחות גמישות ועקביות גדולים יותר בעת שהם פורסים אפליקציות בסביבות מרובות עננים. החידוש השני הוא Tanzu Mission Control, שמספק ללקוחות יכולות ניהול אוטומטיות מבוססות מדיניות ותמיכה באבטחה בעת שהם מרחיבים את הפריסה של אשכולות הקוברנטיס שלהם. עוד בחדשות: Tanzu Service Mesh Advanced מאפשר גילוי אוטומטי של אשכולות קוברנטיס, קישור מאובטח ביניהם וניצול התמיכה החדשה ב-GitOps כדי להעמיק את התפעול האחוד שלהם. מי ינצח במרוץ? צילום: יניב הלפרין הכרזות נוספות של VMware היו על הרחבות לפתרונות ניהול העננים המרובים VMware Aria Hub ו-VMware Aria Graph. היכולות החדשות, המוצעות בחינם, מאפשרות ללקוחות להציג מלאי של משאבים בשני חשבונות של עננים שונים (AWS ו-Azure), למפות אותם, לסנן ולבצע בהם חיפושים. יכולת זו מאפשרת למשתמשים להבין את היחסים בין משאבים למשאבים, סוגי מדיניות ומרכיבים מרכזיים נוספים בסביבות הענן שלהם. חידושים נוספים כוללים אפשרות לזהות הפרות של אבטחת נתונים על פי מדדי CIS, וכן אפשרויות בקרה של העלויות שכרוכות בשימוש בעננים שונים. כמו כן, החברה הכריזה על גרסת בטה של Image Builder, המבוסס על מנוע ביטנאמי, שמבצע את האוטומציה של האריזה, האימות וההפצה של האפליקציות הכלולות בקטלוג של VMware. פרויקט SD-WAN בתנובה לבסוף, VMware הכריזה על הדור החדש של פתרון ה-SD-WAN שלה, שכולל את SD-WAN Client, במטרה לסייע לארגונים לאבטח באופן מהימן יותר ולספק יישומים, נתונים ושירותים בכל מקום שבו העובדים נמצאים, בכל רשת ובכל מכשיר. זאת, אומרים בחברה, מאחר שכדי להישאר תחרותיים, ארגונים נדרשים לעדכן את היישומים שלהם, לאמץ את הענן ההיברידי ולאפשר למשתמשים גישה ליישומים מהמשרד, מהבית או מכל מקום אחר. הפלטפורמה החדשה כוללת ממשק אחיד, שממנף בינה מלאכותית ומקל על התפעול, לדברי אנשי VMware. מאפיינים נוספים שלה מקלים על המעבר לענן, שינוי דיגיטלי במקומות העבודה, פיתוח יישומים וקשר עם המכשיר הנייד הפרטי של העובד. החברה הציגה פרויקט שנעשה באחרונה בתנובה להטמעת הגרסה החדשה של SD-WAN, כחלק מהמסע הדיגיטלי שענקית המזון הישראלית במקורה עוברת. ארז בן סעדון, מנהל תחום התשתיות והטכנולוגיות בתנובה, אמר כי "בתקופת השיא, בגל הראשון של הקורונה, חל גידול בצריכת המזון, וכתוצאה מכך חלה עלייה של פי שלושה בהזמנות. באותה העת היינו בעיצומו של תהליך החלפת מערכת המכירות של תנובה למערכת ענן, ובזמן קצר נדרשנו לספק זמינות מקסימלית וביצועים מיטביים למאות נציגות, שעבדו הן ממקום העבודה והן מהבית. דרישות נוספות של תנובה כללו שיפור מערך ההמשכיות העסקית ויכולת התחקור, המדידה והעמידה ביעדים, ניטור, שיפור חוויית המשתמש, שרידות מלאה, קישוריות חכמה לשירותי ענן ויציבות עסקית – יעדים שהושגו על ידי הטמעת ה-SD-WAN".