אפל הכריזה על הזוכים בפרסי ה-App Store לשנת 2022. השנה הקטגוריות שבהן נבחרו הזוכות כוללות אפליקציות לשימוש כללי, משחקים, אפליקציות עם השפעה חברתית. כן נבחר משחק הארקייד של השנה, שמתאים לכל הפלטפורמות הדיגיטליות של אפל – ובסך הכל מדובר ב-16 אפליקציות ומשחקים שלפי אנשי אפל בלטו מעל כל השאר ב-2022. כמשחק השנה ל-iPhone נבחר משחק הבאטל רויאל Apex Legends Mobile, וכאפליקציית השנה לטלפון של אפל נבחרה BeReal – אפליקציית שיתוף תמונות, שבה המשתמשים מתבקשים פעם ביום, בשעה לא קבועה, לעצור לצלם את עצמם ואת הסביבה כדי להציג את עצמם באמת. התמונה כמובן מוצגת בפני כל החברים. עבור ה-iPad נבחרה האפליקציהGoodNotes 5 , שכפי ששמה רומז מדובר באפליקציה חכמה לכתיבת הערות ופתקים, שמציעה כלי שיתוף פעולה וגם תומכת בשימוש ב-Apple Pencil, העט האלקטרוני של החברה. המשחק הוא Moncage, שהוא מעין משחק פאזל עם מוטיבים של אשליות אופטיות. לסביבת מחשבי המקינטוש נבחרה האפליקציה MacFamilyTree 10, שמאפשרת לבנות עץ משפחה באופן ויזואלי מקיף ומורכב כאחד. המשחק הוא Inscryption, שמציע משחק הרפתקה ופעולה, המבוסס על בניית ערכות קלפים. כאמור, אפל בחרה השנה גם במשחק ארקייד שמתאים לכל הפלטפורמות ומדובר ב-Wylde Flowers, משחק ניהול חווה לא שגרתי עם שימוש בקסמים. אפליקציית השנה עבור השעון של אפל היא Gentler Streak Workout, שלא רק מעודדת שמירה על כושר, אלא גם דואגת להזכיר מדי פעם שצריך לנוח. גם ל-Apple TV יש אפליקציית השנה, ViX לאוהבי הזרמת תכנים וסדרות דרמה בספרדית, והמשחק הוא El Hijo, שמציג את העולם שבו ילד בן שש צריך להתמודד עם אתגרים וסכנות בעורמה ובהתגנבות. האפליקציות בעלות ההשפעה החברתית מתאימות לחלק מהפלטפורמות, וכולן מוצעות ל-iPhone, והן כוללות את Dot’s Home – מסך בזמן של בחורה שחורה שחווה בבית סבתא מסעות בזמן למעבר לאירועים היסטוריים של אי צדק חברתי; How We Feel לחיבור עצמי ועמוק יותר עם הרגשות שלנו; Inua, שמציעה מסע להכרת המורשת של שבט האינואיט בצפון קנדה; Locket Widget, שהיא אפליקציית שיתוף תמונות שלוכדות את הרגעים הקטנים עם חברים קרובים ובני משפחה; ו-Waterllama, שהיא אפליקציה שמטרתה לזכור לשתות מים.

אם אתם יודעים דבר או שניים על קהילת היזמות, לא יפיל אתכם מהכיסא לקרוא שסטארט-אפים מחפשים פעמים רבות את החברות הגדולות. אלה מפעילות תוכניות שונות, שיכולות לעזור להם לצמוח בעזרת מנטורים, סדנאות, גישה ללקוחות ותיקים ולעתים גם מימון. זה מצב שבו שני הצדדים מרוויחים – Win-Win Situation, כמו שאומרת הקלישאה, כי הסטארט-אפים נהנים מהידע, הניסיוןם והאקו-סיסטם של החברות הגדולות, ואלה מקבלות רעיונות ופיתוחים שהן לא תמיד חושבות עליהם בעצמן. חברות ענק שונות מפעילות תוכניות לסטארט-אפים. אחת מהן היא יבמ – בין החברות המובילות והוותיקות בעולם המחשוב. הענק הכחול מפעיל תוכנית שנושאת את השם הפשוט Startup with IBM. בקצרה, החברה מציעה לסטארט-אפים שפונים לארגונים (B2B) ללמוד מהמנטורים שלה וממנהלים בכירים בה ובאקו-סיסטם, ובמקרים המתאימים גם הזדמנות לסגור עסקאות עם לקוחות שלה, בתוכניות לחצי שנה או לשנה. התנאים להשתתפות בתוכנית הם הכנסות של פחות מ-15 מיליון דולר בשנה האחרונה, חברה פרטית בת פחות מ-10 שנים, שלא הייתה מעולם לקוחה משלמת של הענן של יבמ, ושהיא ישות בעלת ח.פ. (ישראלי, במקרה של התוכנית שפועלת בישראל), אתר ושרת מיילים משלה. רונן מוסקל, ארכיטקט פתרונות ביבמ, סיפר על התוכנית במיטאפ שהחברה קיימה ביום ה' האחרון באולם האירועים של הבורסה בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא אמר כי "המשימה שלנו היא לבנות שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, להעלות את הפתרונות שלהם לענן של יבמ ולחשוף אותם ללקוחות החברה, שפעמים רבות הם לקוחות מאוד גדולים". "הסטארט-אפים שמשתתפים בתוכנית יכולים להשתמש במעל 100 שירותים שיבמ מציעה בענן הציבורי שלה. בנוסף, היא מאפשרת להם גישה ליכולות בינה מלאכותית, אוטומציה ואבטחה, וכן מרקט פלייסס גלובליים. אנחנו דוחפים את הלקוחות שלנו לקטלוגים שאנחנו מציגים שם", אמר. "אנחנו יכולים לעזור גם בארכיטקטורה ובעיצוב, ולהעלות את המוצר לשלב הפיתוח והייצור מהר. במידה שנתקלים בבעיה, אפשר לפתוח תקלה בענן הציבורי של יבמ", הוסיף מוסקל. "אנחנו נותנים מענה גם לסטארט-אפים שפועלים בעולמות מוטי רגולציה, למשל הבריאות והפינטק". הוא ציין ש-"המטרה שלנו היא שהחברות שמשתתפות בתוכניות שלנו יעשו כמה שיותר כסף. לצורך כך, יש לנו כלים שיווקיים שיכולים לשמש את אותן חברות, אנחנו מפרסמים אותן באמצעות סרטונים ונותנים לינקים לאתרים של הסטארט-אפים. בנוסף, אנחנו מזהים סקטורים רלוונטיים לחברות המשתתפות ומנסות לדחוף את הפתרון שלהן ללקוחות שלנו. יש לנו לצורך זה צוות עם ניסיון מצטבר של עשרות שנים". נדב צוקר, מנהל ענן ב-Wiz. צילום: ניב קנטור שותפויות עם Wiz ואיזיסנד אחת השותפות של יבמ להצלחה היא Wiz. החברה של יוצאי אדאלום ומיקרוסופט, בראשות אסף רפפורט, משתמשת בענן של יבמ, ונדב צוקר, מנהל ענן בחברה, סיפר על כך באירוע. הוא המליץ על מרקט פלייס הענן של הענק הכחול. האם לקבל את ההמלצה? זה כבר לשיקולכם, אבל שווה להזכיר כאן ש-Wiz הוקמה ב-2020 וכעבור תשעה חודשים בלבד הפכה ליוניקורן, עם שווי של מעל מיליארד דולר. שנה וחצי בלבד אחרי הקמתה היא ביצעה סבב גיוס לפי שווי של שישה מיליארד. באוגוסט האחרון היא הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר ולפני ימים אחדים הודיעה על כניסה לעולם ה-DSPM – הגנה על מידע בענן. טל פלד, מנהל מכירות לאזור EMEA באיזיסנד. צילום: ניב קנטור שותפה נוספת היא איזיסנד – חברה שפיתחה פלטפורמת No-Code, שמאפשרת לארגונים ליצור מסעות לקוח דיגיטליים פשוטים בימים, במקום בתקופות הרבה יותר ארוכות. טל פלד, מנהל מכירות לאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) בחברה, ציין כי היא מתמחה במגזרי הבנקים והביטוח, וכי היא פועלת בישראל, ארצות הברית, יפן, אוסטרליה וכאמור, גם באזור EMEA.

חברת מטריקס חתמה על הסכם ייצוג בלעדי בישראל עם חברת אנלימיטד רובוטיקס (Unlimited Robotics), אשר פיתחה את 'גרי'- רובוט אוטונומי רב-משימתי בעל זרועות פונקציונאליות, שישמש כוח עזר לעובדים במגוון מקומות, החל מבתי חולים, מפעלים ובתי מלון וכלה בעבודות תחזוקה וניקיון של מפעלים ביטחוניים, תעשייה ואף משקי בית. מי שתוביל את ייצוג החברה בארץ היא חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס, באמצעות מרכז התמחות הפועל תחת השם מטריקס רובוטיקס (Matrix Robotics). במסגרת הייצוג, מטריקס תספק ל-אנלימיטד רובוטיקס בניית מערך שיווק ושירותי מכירה, ייעוץ, הטמעה, תמיכה ו-Customer Success לשוק הישראלי, כאשר תפיץ את הפתרונות הרובוטיים למגזרים שונים. רובוטיקה כפתרון למחסור בכוח אדם אנלימיטד רובוטיקס היא חברה ישראלית, שהוקמה במטרה להציע לסקטורים עם מחסור בכוח אדם פתרון במחיר אטרקטיבי, שייתן מענה לביצוע משימות שגרתיות "משעממות" כגון ניקיון, תחזוקה והובלה, שגוזלות זמן רב ומביאות לשחיקה של העובד ולתחלופה מהירה בקרב עובדים קיימים. בייחוד בתחומי סיעוד ובריאות, מלונאות ואירוח, ייצור והרכבות, מסחר וקמעונאות. הפלטפורמה של 'גרי' מתבססת על רשת גלובלית של אנשי פיתוח, המפתחים יישומים שונים אשר מותאמים לצרכים של הלקוחות והסקטורים השונים. יישומים אלו זמינים בחנות אפליקציות מובנית, ונטענים היישר אל מוחו של 'גרי'. גיא אלתגר, מנכ"ל ומייסד אנלימטד רובוטיקס. צילום: אנלימטד רובוטיקס לדברי מטריקס מוצרי תוכנה, היא נבחרה לייצג את אנלימיטד רובוטיקס מכיוון שהחברה מביאה עימה ניסיון וידע רב בתחומי בייצוג, מכירה ושיווק של פתרונות תוכנה בישראל, ולאור העובדה שבאמתחתה נמצאת כבר רשימה ארוכה של פתרונות תוכנה וחומרה מהעולם, אותם היא מייצגת בארץ. בנוסף החטיבה היא חלק מהאקוסיסטם הנרחב של מטריקס בעולמות התוכן השונים בעשייה. גיא אלתגר, מנכ"ל אנלימיטד רובוטיקס, אמר, "אנחנו שמחים מאוד על השותפות עם מטריקס, חברה ותיקה עם מוניטין מרשים שהוכיחה את עצמה במגוון תחומים. שותפות זו לא רק מאפשרת לנו להתרחב ולהציע את הפתרון שלנו לעוד סקטורים בשוק המקומי, היא גם מאפשרת לנו להתפנות בראש שקט להתרכז בהמשך פיתוח וייצור של 'גרי', ולהמשיך להציע פתרונות נוספים להקל על חיי עובדים נוספים". יריב ענבר, מנהל אגף זמן-אמת ואנליטיקה במטריקס מוצרי תוכנה. צילום: הדר צדקה חזן יריב ענבר, מנהל אגף זמן-אמת ואנליטיקה במטריקס מוצרי תוכנה, הוסיף: "שותפות זו הינה הזדמנות מצוינת עבור מטריקס למנף את יכולותיה לטובת שיפור חיי עובדים. למטריקס הכוח, הידע והניסיון הדרוש להוביל מהלך שיווקי וטכני של פריסת והטמעת רובוטים כמו 'גרי' במגוון הסקטורים הקיימים בישראל בהצלחה. אנו בטוחים ש'גרי' יביא ערך מוסף רב ללקוחותינו הקיימים והעתידיים, ימשיך למצב את מטריקס כמומחית בתחום, וישפר לעובדים רבים את שגרת עבודתם".

האם התקשרתם אי פעם לשירות לקוחות וביליתם זמן מיותר בשיחה על היסטוריית הרכישה שלכם כדי לקבל את התמיכה והסיוע לו נזקקתם? האם קרה לכם שגלשתם באתר קניות אונליין כדי לקנות את פריט הלבוש הנחשק שאותו ראיתם לפני שבועיים, והייתם צריכים לחפש אותו במשך שעה ארוכה? התרחישים הללו מוכרים לרובנו. אנו מצפים כיום שכל חוויה שלנו תהיה מחוברת ומעודכנת בזמן אמת. וכשזה לא קורה – אנחנו מתאכזבים. ההאצה הטכנולוגית של השנתיים האחרונות הביאה איתה המון דברים חיוביים, אך גם אתגרים שחברות וארגונים צריכים להתמודד איתם אל מול לקוחותיהם. אחת הבעיות הגדולות העומדות בפני חברות כיום היא היכולת לקבל תמונה אחודה של הפעילות שלהם מול הלקוחות. היענות לצורכי הלקוחות בזמן אמת היא קריטית מתמיד, אך הופכת מאתגרת יותר, מכיוון שכמות הנתונים שנוצרת, משוכפלת ונצרכת מדי שנה צפויה להכפיל את עצמה עד שנת 2026. לכן, חברות חייבות ליצור חיבור חלק בין האינטראקציות הפיזיות של הלקוחות לבין הדיגיטליות כדי לספק חוויית לקוח רלוונטית ומותאמת אישית. בניית תמונת לקוח אחודה בזמן אמת על מנת לפתור בעיה אקוטית זו, סיילספורס השיקה את Genie Customer 360, פלטפורמת נתונים בזמן אמת, התומכת בכל פלטפורמת סיילספורס 360. Genie קולטת ומאחסנת בזמן אמת כמות נתונים בקנה מידה עצום ומשלבת אותם עם נתוני עסקאות קיימות של סיילספורס. הפלטפורמה כוללת מחברים מובנים שמייבאים נתונים מכל ערוץ (נייד, אינטרנט, APIs), כמו גם נתונים ישנים ממאגרי מידע שונים והופכת אותם, בזמן אמת, לפרופיל לקוח הנגיש בכל פלטפורמת ה-360, אפליקציות הלקוח ועוד. "כל מנהל עסקי רוצה לנצל את הנתונים בזמן אמת כדי ליצור חוויות לקוח משכנעות ומותאמות אישית – בעולם הדיגיטלי החדש, כל שנייה חשובה", אומר איתי מרגלית סגן נשיא אזורי וראש מערך המכירות בסיילספורס ישראל. "לכן השקנו את Genie, החידוש המשמעותי ביותר שלנו אי פעם בפלטפורמת סיילספורס. Genie, הופכת כל חלק בפלטפורמת ה-Customer 360 ליותר אוטומטי, אינטליגנטי ובזמן אמת" נציגי המכירות כבר לא יכולים להסתמך רק על תקשורת אישית כדי לסגור עסקה גדולה – הם צריכים תובנות בזמן אמת לגבי כל לקוח, המבוססות על נתוני עבר (כדוגמת מוצרים שרכש, היסטוריית הפניות למוקד השירות וכו׳), כמו גם על נתונים בזמן אמת, על מנת לפעול לפי המידע הרלוונטי ביותר בכל רגע נתון. סוכן שירות מסתכן באובדן לקוח חשוב אם אין לו תצוגה מלאה בזמן אמת בכל נקודת מגע – כל סוכן זקוק למקור אחד למידע על הלקוח בזמן אמת. לדברי מרגלית, "מנכ"לים וצוותים בכירים ברחבי העולם מתמקדים היום ביצירת הצלחה מיידית באמצעות חיבור עם הלקוחות שלהם בדרכים חדשות, פשוטות וחסכוניות יותר. ההשקעות שהם יבצעו כעת יקבעו את הצלחתם היום ובעשור הבא". האם מדובר בפלטפורמת נתוני לקוח? מה חדשני כאן? פלטפורמות נתוני לקוחות, שהיו ידועות היסטורית ככלי שיווקי, מאחדות נתונים בודדים לכדי תצוגה משותפת. פלטפורמת Genie לוקחת את זה צעד אחד קדימה על ידי העברת כמות כמעט אינסופית של נתונים דינמיים ל-Customer 360 בזמן אמת. המשמעות היא, שנתוני הלקוחות של ארגון מתעדכנים ללא הרף עם נתונים חדשים מכל נקודת המגע שלהם, מהר יותר מאי פעם. כיום כבר אין ספק שדטה מחוברת, בזמן אמת, משנה את חוקי המשחק ומאפשרת להתייחס לכל לקוח לא כאל עסקה או כמספר, אלא כאדם. המשמעות היא שכאשר תתקשרו בפעם הבאה לשירות לקוחות, הם יידעו מה בדיוק עשיתם עם המוצר שלכם. הם לא ישאלו אתכם יותר מדי שאלות, אלא יידעו כבר מה אתם צריכים ויענו על השאלה שלכם באופן יזום. זה העתיד.

סמסונג ממשיכה להרחיב את הזמינות של אנדרואיד 13 למכשירים נוספים, והאחרון שמצטרף לרשימת המכשירים שניתן להתקין בהם את גירסה 5 של ממשק ה-One UI הוא ה-Galaxy S10 Lite, שגם יהיה היחיד שיקבל את העדכון לאנדרואיד 13 מבין דגמי ה-Galaxy S10. עדכון ה-One UI 5.0 זמין כעת עבור ה-Galaxy S10 Lite בספרד, ובשבועות הקרובים במדינות נוספות באירופה. חבילת העדכון כוללת גירסת קושחה חדשה, וגם את טלאי האבטחה של נובמבר 2022, אם כי האחרון כבר היה זמין עבור ה-Galaxy S10 Lite מתחילת החודש. הגירסה החדשה של הממשק מציעה כמה שיפורים, כמו אפשרויות התאמה אישית עשירות יותר למסך הנעילה, כמה שינויים באפליקציית ההגדרות, ובאופן כללי ביצועי ממשק משתמש טובים יותר. ה- S10 Lite יתמוך גם בריבוי משימות טוב יותר באמצעות תכונת ריבוי החלונות החדשה ב-Labs, אך הוא לא ייהנה מהשינויים ב-Samsung DeX, מכיוון שה-S10 Lite אינו תומך בסביבת שולחן העבודה. משתמשי Galaxy S10 Lite באירופה יוכלו להוריד את העדכון של One UI 5.0 על ידי פתיחת אפליקציית ההגדרות, ניווט אל "עדכון תוכנה" והקשה על "הורד והתקן". דגם ה-Galaxy S10 Lite שוחרר כמעט שנה שלמה לאחר דגמי הדגל S10 והריץ את והושק עם אנדרואיד 10 ולא אנדרואיד 9, מה שהופך אותו ליחיד שמתאים לאנדרואיד 13, בעוד המכשירים האחרים בסידרה יישארו עם אנדרואיד 12. עם זאת, לפי החברה, זהו עדכון הקושחה הגדול האחרון של סמסונג עבור ה-S10 Lite.

מי שנסמכים על המלצות של ידוענים לפני שהם רוכשים מוצר כלשהו – כדאי שישקלו שוב עד כמה להתייחס לאותן המלצות. ה-FTC – ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ושבע מדינות תבעו את גוגל ואת iHeartMedia על פרסום מודעות מטעות לכאורה של Pixel 4. לפי התביעה, בשנים 2019-2020 פרסמה גוגל מודעות שבהן ידוענים מפורסמים מהללים את התכונות של הטלפונים, שלפי הדיווחים כלל לא היו בבעלותם – גוגל עדיין לא שיווקה את המכשירים לפני שרוב המודעות תועדו. iHeartMedia ו-11 רשתות רדיו נוספות פרסמו את המודעות של Pixel 4 בעשרה שווקים גדולים. הן שודרו כ-29,000 פעמים. לא ברור כמה אנשים האזינו לפרסומות. ה-FTC מתכוונת למנוע מגוגל ומ-iHeartMedia להציג בעתיד מודעות מטעות מעין אלה, ואף דורשת משתי החברות להוכיח באמצעות דו"חות את ציותן לחוק. המדינות שכלולות בתביעה – אריזונה, קליפורניה, ג'ורג'יה, אילינוי, מסצ'וסטס, ניו יורק וטקסס, פרסמו פסקי דין שדורשים מהנתבעות לשלם קנס של 9.4 מיליון דולר. דובר גוגל, חוסה קסטניידה, הגיב לידיעה בהצהרה, כי החברה "שמחה" לטפל במצב ומתייחסת ברצינות לחוקי הפרסום. הוא הוסיף שגוגל לא רואה בכך תביעה משפטית (טכנית מדובר בצו של ה-FTC ופסקי דין של המדינה), וכי ענקית הטכנולוגיה יישבה את הנושא עם שש מתוך שבע המדינות. מודעות מטעות הן לא נושא חדש. וואווי וסמסונג, למשל, פרסמו תמונות שצולמו במצלמת DSLR כאילו צולמו בסמארטפון שלהן. במקרים רבים בעבר היו גם ידוענים שהמליצו על טלפונים שלא היה ברור כי הם משתמשים בהם. למשל, גל גדות נאלצה להתגונן מפני טענות שפרסמה טלפונים של וואווי ובאותו זמן פרסמה ציוצים בטוויטר באמצעות iPhone (מסתבר שהיה זה היחצן שלה). עם זאת, ההאשמות כאן חמורות יותר. ה-FTC והמדינות המשתתפות טוענות שגוגל התכוונה להשתמש בהמלצות הכוזבות, ולדברי סמואל לוין, מנהל הגנת הצרכנים ב-FTC, יש בכך "חוסר כבוד בוטה" לכללי האמת בפרסום.

רבות נאמר לגבי היתרונות שארגונים יכולים להשיג כאשר הם שולטים בדטה שלהם. בין אם הדטה נמצאת בתוך הארגון ובן אם היא מגיעה ממקורות חיצוניים לארגון. ריבוי מקורות המידע הנובע מריבוי מערכות המידע הארגוניות והחוץ ארגוניות (רשתות חברתיות, פורטלי ספקים ועוד) מחייב הקמת קטלוג של הנתונים. קטלוג הנתונים הוא בעצם מאגר של כלל המטא דטה הארגונית, שמטרתו לסייע לצרכן המידע (לקוח, אנליסט, מדען נתונים וכו') לחפש ולאתר את מקור הנתונים הכי רלוונטי והכי אמין לצרכיו. כדי להמחיש ולחדד, נסו לדמיין ספרייה גדולה, שבה הספרים אינם מסודרים ואין אינדקס מסודר שניתן לחפש ספר מסוים, במצב כזה הספרייה תחדל מלהתקיים. כך המצב במרבית הארגונים – קיים אינדקס חלקי אך לא מעודכן, ולפעמים הוא לא מכיל את כל הנתונים או המקורות. לאור הצורך והתועלות שיש בניהול הדטה, יש צורך לבחון מדוע מרבית פרויקטי הדטה קטלוג דווקא לא הצליחו. "הצלחת פרויקט דטה קטלוג מחייבת להגדיר את היקף הפרויקט, למקד אותו ולבדוק שהוא פותר בעיה עסקית אקוטית על מנת לתת ליחידה ספציפית בארגון תוצרים שיביאו ערך" של מי הדטה? אחד הנושאים החשובים הוא לברר מי אחראי על הנתונים? האם אנשי ה-IT או המשתמשים עצמם, שמזינים את הנתונים ועושים שימוש במערכות השונות? כדי להבהיר את השאלה, נוסיף ונשאל לדוגמה – במידה ובמערכת חסרים נתוני כתובת של לקוחות מסוימים, מי אחראי לכך? כמובן שהמשתמש הסופי. אבל, אם במערכת אחרת הוכנסו ערכי ברירת מחדל לא תקינים או הוכנסו עמודות לניהול נכון של בסיס הנתונים אזי האחריות היא של ה-IT. ולכן, במצב של בעיה באיכות הדטה, כל אחד מהמשתמשים בו יהיה אחראי לתיקון השגיאות שלו. לבניית קטלוג בצורה נכונה חייב להיות ייצוג מלא של כל המשתמשים. מרכיבי היישום על מנת לבנות ולתחזק דטה קטלוג נצטרך ארבעה מרכיבים: מנגנון טעינה של המטא דטה, מבנה הנתונים. ממשק משתמש מודרני ופשוט להזנת הקונטקסטפר עמודה עסקית (קטלוג). מנוע חיפוש רובסטי שיאתר את מקור הנתונים הרלוונטי וכן גם יציין את רמת איכות הנתונים באמצעות Data Profiling אוטומטי. ובהתייחס לדוגמתה, ספרייה – אנו רוצים לדעת לא רק היכן הספר מונח אלא מה איכותו ואילו הערות יש לגבי תוכנו ממשתמשי הארגון השונים. המנוע צריך להיות פתוח למשתמשים מחוץ לארגון דרך פורטלים, בנוסף למשתמשים בתוך הארגון. ממשק משתמש ידידותי שיציג Data Lineage של כל נתון. לדוגמה, אם מקור הנתונים היה תאריך לידה, אז איך הגענו לנתון גיל. מבחינה טכנית מרבית המוצרים הקיימים היום לבניית דטה קטלוג תומכים במידה כזו ואחרת בארבעת המרכיבים. אם כך, הכשלים ביישום דטה קטלוג ארגוני נבעו מסיבות אחרות אותן נפרט…. הגדרת היקף הפרויקט ומיקודו – SOW הגדרה רוחבית של פרויקט קטלוג לא תצלח. זאת אנו למדים מעשרות פרויקטים שנכשלו. הם נמשכו זמן ארוך מאוד, עלו הרבה מאוד כסף ולא הניבו תוצרים בעלי ערך כלכלי. הצלחת פרויקט דטה קטלוג מחייבת להגדיר את היקף הפרויקט, למקד אותו ולבדוק שהוא פותר בעיה עסקית אקוטית על מנת לתת ליחידה ספציפית בארגון תוצרים שיביאו ערך. לאחר סיום הפרויקט בהצלחה יש להרחיבו ליחידה נוספת בארגון ובהמשך ליחידות נוספות לפי שיקולי עלות תועלת וסדרי עדיפויות. הגדרת הלקוח או הלקוחות Owner יש להגדיר OWNER ברמת הנהלה בכירה שהוא המשתמש העסקי שילווה את הפרויקט כדי שיוכל למדוד בצורה כמותית את התוצרים. יש לקבל מחויבות מצד הלקוח להשתתפות בתהליך ההקמה והתחזוקה השוטפת כולל הקצאת כוח אדם מצד הלקוח לטובת הקטלוג והתמיכה בשינויים השוטפים. יש לקבל מחויבות מהלקוח להקצאת כוח אדם לטיוב נתונים במידה ונחוץ. יש לוודא שלמערכת החדשה יהיו לקוחות משתמשים (דטה אנליסטים) שיעשו חיפוש וישלפו את הנתונים הרלוונטיים –יש לשים לב לכך שמי שאמור לבנות ולתקן את הליקויים אינו בהכרח הצרכן הסופי. IT מרבית הלקוחות שהגדירו את הפרויקט כפרויקט IT מתכנס, ימצאו עצמם ללא תקציב ללא יכולת להציג ROI וללא תוצרים ומשתמשים. הגדרת פרויקטי משנה קטנים לכל מחלקה, נושא או תחום בארגון כולל מדדי הצלחה כמותיים. בניית מתודולוגיה מסודרת ליישום על סמך ניסיון מצטבר ופרויקטים שנעשו במקומות אחרים. אספקת תוצרים מהירה בהתאם ללוחות הזמנים שהוגדרו. כל חצי שנה הרחבת הקטלוג באמצעות הכנסת מקורות נתונים נוספים. מתן אפשרות לשליפת נתונים באמצעות מנגנוניSelf Service למשתמש הקצה (דטה אנליסט) תוך שימת דגש שהתהליך יהיה רציף ויכיל מנגנון הרשאות מתאים. הקצאת משאבים לטובת מוקד תמיכה עסקי למשתמשי הארגון ולא דווקא טכני (מידענים) לפתרון בעיות של איכות נתונים וחיפוש. שני הצדדים צריכים להבין שהתהליך הינו תהליך מתמשך ואינו מסתיים, כיוון שהשינויים לעולם ימשיכו הן ברמת מבני הנתונים והן ברמת מקורות הנתונים. לסיכום קיימים פרויקטי דטה קטלוג מוצלחים. הגישה עליה אנו ממליצים היא הכשרה של ה-IT והלקוח העסקי בארגון בצורה משולבת לגבי הכלים, הגדרת מדדי הצלחה והדרכה לגבי המתודולוגיה ושיטת העבודה, כולל בעלי תפקידים רלוונטיים בארגון כמו-OWNERS DATA STEWARDS ועוד. חשוב לתחום את הפרויקט לנושא ספציפי, עם מדדי הצלחה ספציפיים בני מדידה, ומשם להרחיב את הפרויקט ללקוחות נוספים. סוף דבר – גוף שרוצה להפיק את המירב מהנתונים שלו חייב להסתגל לשינוי בו הלקוח העסקי הינו שותף פעיל בכל הנוגע לאיכות הנתונים וקטלוגם לטובת השגת היעדים העסקיים המשתנים של הארגון.   הכותב הוא מנכ"ל קבוצת UCL.

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אמר יגאל אלון. בפרפראזה על האמירה הידועה של הפוליטיקאי הבכיר ומפקד הפלמ"ח לשעבר, ארגון שלא יעבור טרנספורמציה דיגיטלית, ההווה שלו אולי לא דל, ואפילו משגשג, אבל עתידו בהחלט לוט בערפל. לתפיסה הזאת שותפים מומחים רבים, ואפשר לומר שהיא קונצנזוס בענף – גם אם יש לא מעט ארגונים שעדיין לא מודעים לכך. עמית יושע, מנהל פלטפורמת הטכנולוגיה העסקית (BTP) בסאפ ישראל, ביטא זאת בכנס RISE with SAP שהחברה ערכה אתמול (ב') באולם האירועים הגן בשפיים. מאות נציגים מלקוחות ושותפי חברת הענק הגיעו למקום הפסטורלי ושמעו על ההתפתחויות הטכנולוגיות והארגוניות החדשות, והפתרונות שסאפ מציעה להן, בכנס בהנחייתו של נדב בורנשטיין מערוץ 12. לדברי יושע, "הטרנספורמציה הדיגיטלית מתחילה עכשיו. ארגונים רבים כבר שם, ואלה שלא – חייבים לעשות זאת, אחרת עתידם יהיה לוט בערפל". מימין: רונן ארגוב, מנכ"ל קוונטום ויז'נס; שמוליק סיטון, ארכיטקט פתרונות לארגוני אנטרפרייז בסאפ ישראל; אנה גוזמן, חברת הנהלה באקזטק מקבוצת וואן; דודי מיכאלי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של איי-פרוסיס; רומן טגליצב ממלם תים; ועמית יושע, מנהל פלטפורמת הטכנולוגיה העסקית בסאפ ישראל. צילום: ניב קנטור פלטפורמת הטכנולוגיה העסקית של סאפ עמדה במרכז הפאנל. שמוליק סיטון, ארכיטקט פתרונות לארגוני אנטרפרייז בסאפ ישראל, אמר כי "פלטפורמת ה-BTP היא ה-התפתחות ה-מרגשת של סאפ בשנים האחרונות. היא מעלה מערכות קודמות של סאפ לענן, ומאפשרת לארגון לחשוף לעולם את כל הפיתוחים הטובים שהוא ביצע במשך שנים בתוך מערכות הסאפ שלו, כולל פיתוחים למובייל. המערכת מאפשרת להריץ את כל האפליקציות ולפתח כמעט ללא עלות נוספת". אנה גוזמן, חברת הנהלה באקזטק מקבוצת וואן, ציינה כי "אנחנו עושים פרויקטי BTP ללקוחות שכבר נמצאים בענן ולכאלה שרק מתחילים את המעבר אליו. אנחנו מציעים פתרונות חדשניים, בגרסאות הכי מתקדמות – מה שלא זמין באון-פרמיס, ומאפשרים אנליטיקה ומיגרציה של פורטלים מיושנים". רומן טגליצב ממלם תים אמר כי "מעבר מוצלח לענן ולדיגיטל משמעותו לדעת לקחת את מה שמערכת כגון זו של סאפ נותנת לארגון כדי להתמודד עם הצרכים שלו כיום, בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק. סאפ פתחה את עצמה לרשתות – יש כאן עולם שלם של רשתות לחבורת בעולמות הרכש, גופים פיננסיים, חברות הובלות ועוד". דודי מיכאלי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של איי-פרוסיס, ציין כי החברה מעבירה לקוחות שלה לפתרון RISE של סאפ, באמצעות צוות המומחים שלה, בעל הניסיון הרב, ומנה כמה סיפורי הצלחה. רונן ארגוב, מנכ"ל קוונטום ויז'נס, אמר כי "אנחנו שמים דגש על חוויית המשתמש ב-BTP ועל החיבור של הפלטפורמה לתהליך העסקי של הלקוח". מימין: אריאל סלפטר, מנהל ענן לארגוני אנטרפרייז בגוגל קלאוד ישראל; מאיר ויינר, מנהל תחום RISE with SAP בסאפ ישראל; עדי קריסטל, סמנכ"לית המגזר העסקי במיקרוסופט ישראל; ומנחה הפאנל, נדב בורנשטיין. צילום: ניב קנטור פאנל נוסף התקיים תחת הכותרת "RISE with SAP – המסע לענן מתחיל כאן". מאיר ויינר, שמנהל את התחום בסאפ ישראל, אמר כי "RISE with SAP הוא מודל תפעולי חדש, שמבוסס על רישיונות. הוא פועל על גבי התשתיות של ארבעת ספקי הענן הגדולים, ואנשי הארגון הלקוח מנהלים את הסביבה יחד עם אנשי המקצוע שלנו". "מעבר לענן משמעותו לקחת את המידע הארגוני מהסביבה של האון-פרמיס ולבצע תהליך העברה שלעתים הוא ארוך ומייגע. אם הארגון עושה את התהליך הזה לבד, הוא צריך לדאוג לתפעול הענן, ניהולו, התאוששות מאסון ועוד סוגיות מסוגיות שונות. אנחנו יודעים לעשות את זה במקצועיות, ולאפשר לארגון להתמקד בעסקי הליבה שלו. אנחנו בונים ללקוח את סביבת הענן הכי טובה עבורו, עושים גיבויים והתאוששות מאסון, וכל זה בחוזה אחד, עם SLA אחד ובמחיר פיקס – לא תשלום לפי דרישה, שזה החלום של מנהלי הכספים והמנמ"רים", אמר ויינר. בפאנל השתתפו נציגים של שתיים מאותן ארבע ספקיות ענן גדולות – מיקרוסופט וגוגל, שסיפרו על שיתופי הפעולה שלהן עם סאפ. עדי קריסטל, סמנכ"לית המגזר העסקי במיקרוסופט ישראל, אמרה כי מדובר בשיתוף פעולה ותיק, "משום שה-DNA של שתי החברות הוא של פנייה לארגוני אנטרפרייז". היא מנתה את היתרונות שבשימוש בענן Azure של מיקרוסופט יחד עם מערכות סאפ, בהם קלות תפעול, יעילות, עלות ואבטחה. אריאל סלפטר, מנהל ענן לארגוני אנטרפרייז בגוגל קלאוד ישראל, אמר כי "יש כמה רבדים של שיתוף פעולה בינינו לבין סאפ. אלפבית, החברה האם של גוגל, העבירה את כל התשתית שלה לסאפ, וכל פעילות הפיתוח של סאפ נמצאת על גבי הפלטפורמה של גוגל קלאוד. בשבועות הקרובים נפתח אזור ענן של RISE בארץ, וזה יאפשר ללקוחות לאחסן את המידע שלהם שנמצא על גבי המערכת בענן שלנו".