הכדורגלן הארגנטינאי המגה-פופולרי ומוכשר, ליונל מסי, פרסם ביום א' האחרון בחשבון האינסטגרם שלו את תמונתו עם גביע העולם בכדורגל, שבו זכתה ארגנטינה נבחרתו אחרי שניצחה את צרפת בגמר המונדיאל. כבר בחלוף שעות ספורות מהעלת התמונה לרשת החברתית היא קיבלה יותר מ-65 מיליון לייקים והמספר הזה המשיך וטיפס ועדיין מוסיף לעלות. כעת, עם כתיבת שורות אלו, עומד מספר הלייקים שקיבל פוסט הניצחון הזה של מסי על 68,996,813 והדבר הופך אותו לפוסט האינסטה הפופולרי ביותר אי-פעם.   View this post on Instagram   A post shared by Leo Messi (@leomessi) מסי צירף לתמונתו אוחז בגביע העולם בכדורגל כמה מילים וכתב שזו תמונה מאצטדיון לוסיל: "אלופי עולם!!!!!!! ???????? חלמתי את זה כל כך הרבה פעמים, כל כך רציתי את זה שעדיין לא קלטתי, אני לא מאמין. תודה רבה למשפחתי, לכל מי שתומך בי, וגם לכל מי שהאמין בנו. אנחנו מוכיחים שוב שארגנטינאים, כשאנחנו נלחמים יחד ומאוחדים, אנחנו מסוגלים להשיג את מה שקבענו לעשות. הכשרון שייך לקבוצה הזו, שהיא מעל האינדיבידואלים, זה הכוח של כל הנלחמים על אותו חלום שהיה גם חלומם של כל הארגנטינאים. עשינו את זה!!!" מסי הוסיף לפוסט המצליח מילים משיר מפורסם של אוהדי ארגנטינה: "Vamos argentina carajo" וכתב לתושבי המדינה שלו: "נתראה בקרוב".

האם זהו ניסיון לטהר את שמה? מטא (Meta Platforms) – החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ וחברות אחרות – חשפה כי הסירה יותר מ-200 פעולות השפעה חשאיות מאז 2017 – המשתרעות על פני כ-70 מדינות ב-42 שפות. תאגיד המדיה החברתית גם השבית חשבונות וחסם תשתית המופעלת על ידי ספקי תוכנות ריגול – בין השאר בסין, רוסיה, ישראל, ארה"ב, והודו, שכוונה כנגד אנשים בכ-200 מדינות. "תעשיית המעקב-להשכיר העולמית ממשיכה לצמוח ומכוונת את פעילות בלא שהיא עורכת הבחנה בין אנשים – כולל עיתונאים, פעילים חברתיים, עורכי דין ואופוזיציונרים פוליטיים – כדי לאסוף מידע מודיעיני, לתמרן ולפרוץ את המכשירים והחשבונות שלהם ברחבי האינטרנט", ציינה החברה בדו"ח שפרסמה. מטא ציינה בדו"ח שלה כי הסירה רשת של 130 חשבונות שנוצרו על ידי חברה ישראלית בשם קנדירו (Candiru). זו השתמשה בחשבונות מזויפים כדי לבדוק יכולות פישינג, על ידי שליחת קישורים זדוניים שנועדו לפרוס נוזקות. קנדירו הוקמה בשנת 2014 ושינתה את שמה כמה פעמים. בניגוד ל-NSO, המפורסמת ביותר בעולם הסייבר ההתקפי, היא שומרת על פרופיל נמוך ונחשבת לחשאית. באוגוסט השנה חשפה מפתחת האנטי וירוס אוואסט (Avast), כי הרוגלה של קנדירו הישראלית שימשה לתקיפת מחשבים בלבנון, טורקיה, תימן וברשות הפלסטינית. אנליסטים הזכירו כי לפני שנה פעילותה של קנדירו נחשפה בהרחבה בתחקיר משותף של מיקרוסופט ומכון סיטיזן לאב שבאוניברסיטת טורנטו. לפי התחקיר אז, הרוגלה של קנדירו עקבה אחר יותר מ-100 פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר, עיתונאים ואקדמאים ממדינות כמו איראן, לבנון, תימן, טורקיה וישראל. בעקבות התחקיר, הוכנסה קנדירו לרשימה השחורה של מחלקת הסחר של ארה"ב בשנה שעברה. קבוצה שנייה, של 250 חשבונות בפייסבוק ובאינסטגרם, קושרה על ידי חוקרי מטא לחברה הישראלית QuaDream, אשר לדבריהם "עוסקת בפעילות דומה, והיא מכוונת כנגד מכשירי אנדרואיד ו-iOS – במה שאנו מעריכים כניסיון לבחון את היכולות להשיג סוגים שונים של נתונים, כולל הודעות, תמונות, קבצי וידhאו ואודיו, ומיקום גיאוגרפי". יצויין כי שתי החברות הישראליות הוקמו על ידי יוצאי NSO, הישראלית אף היא. יוצאיה פתחו חברות יותר סולידיות העוסקות בתחום הסייבר ההתקפי, הריגול ומסעות ההשפעה. NSO צילום: BigStock לא רק ריגול – גם מסעות השפעה מקורן של הרשתות שהתגלו כמעורבות ב"התנהגות לא אותנטית מתואמת"' המכונות CIB (ר"ת coordinated inauthentic behavior) הוא ב-68 מדינות. רוסיה מככבת בראש המדינות שהיוו את ארץ המקור של מבצעי ההשפעה, עם 34 רשתות שכאלו, ולאחריה – איראן (29) ומקסיקו (13). כך, רשת איראנית שפעילותה שובשה על ידי מטא באפריל 2020 התמקדה ב-18 מדינות בכל פעם, מה שמצביע על היקף ההתערבות הזרה בקמפיינים אלו. חוקרי מטא ציינו כי החסימות של הרשת הראשונה, וזו האחרונה, ה-200 במספר – שתיהן היו של רשתות שמקורן ברוסיה. הרשת האחרונה שנחסמה, ציינו, פעלה וכוונה לאוקראינה ולמדינות אחרות באירופה. לפי הדו"ח, יותר מ-100 מדינות היוו מטרות על ידי לפחות רשת אחת כזו. ארה"ב הייתה המדינה הממוקדת ביותר – היא חוותה 34 פעולות השפעה בתקופה של חמש השנים האחרונות, ולאחריה – אוקראינה (20) ובריטניה (16). חוקרי מטא ציינו כי חל גידול מהיר בשימוש בתמונות פרופיל שנוצרו באמצעות טכניקות בינה מלאכותית. זאת, במטרה לשוות לחשבונות המזויפים דימוי אותנטי לכאורה ולהתחמק מזיהוי.

בתקופה האחרונה נראה שלא עובר יום מבלי שעוד פרצת סייבר תופסת את כותרות החדשות. ככל שאיומי הסייבר מכל הסוגים ממשיכים לצמוח – במספרם וברמת התחכום שלהם – כך המגייסים בענף עובדים במרץ כדי לגייס את כישרונות אבטחת הסייבר הטובים ביותר. אני מדברת מניסיון אישי – כי אני עוסקת, בין היתר, בגיוס טאלנטים ואנשי מקצוע בתחום אבטחת הסייבר לחברת סייבר גלובלית. הערך המרכזי שמניע את עבודתי מבוסס על אמונתי כי אנשים הם 'המשאב' היקר ביותר בחברה שלך. לכן אני פועלת לגייס עובדות ועובדים בעלי מגוון רחב של תכונות וכישורים, אשר יתאימו לאופי העבודה בחברת סייבר מובילה דרכי לתפקידי הנוכחי כמנהלת סייט ישראל וסמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בחברת סייברפרוף (CyberProof) החלה כבר עם שירותי כקצינת קישור בצה"ל, שם גיליתי את תשוקתי לתחום משאבי האנוש. לאחר השחרור בחרתי בתחום זה גם בלימודיי ובאפיק הקריירה שלי, ואני עוסקת בו מזה 22 שנים, במגוון תפקידי משאבי אנוש וכשותפה עסקית להנהלה בהנעת תהליכים אסטרטגיים, בחברות טכנולוגיה וסטארט-אפים גלובליים. כשהגעתי לחברה לפני כשלוש שנים היינו 120 איש וכיום כ-600 עובדים גלובליים. אני מובילה צוות גלובלי של משאבי אנוש, הפרוס על פני חמש מדינות, התומך בצמיחת החברה ובהפיכתה למובילה בתחום הסייבר. הערך המרכזי שמניע את עבודתי מבוסס על אמונתי כי אנשים הם 'המשאב' היקר ביותר בחברה שלך. לכן אני פועלת לגייס עובדות ועובדים בעלי מגוון רחב של תכונות וכישורים, אשר יתאימו לאופי העבודה בחברת סייבר מובילה. מי הוא טאלנט סייבר בפוטנציה? אילוסטרציה. צילום: BigStock לפניכם כמה מהתובנות וההמלצות שלי לגבי כישורי מפתח וניסיון שחברות כמו סייברפרוף מחפשות: גישה פרו-אקטיבית – חברות סייבר זקוקות לאנשים שיש להם את היכולת לשגשג בסביבה מהירה ומשתנה. למרות שחלק גדול מההכשרה הנחוצה כדי להצליח בסייבר ניתן ללמוד בעבודה, להיות אדם שמתלהב להתמודד עם אתגרים חדשים שנמצאים מחוץ לאזור הנוחות שלו, זה משהו שהעובד עצמו צריך להביא לשולחן. זה חייב להיות חלק מהאישיות שלו. שחקנים קבוצתיים – מלבד אינטליגנציה וניסיון רלוונטי, ובמיוחד במודל העבודה ההיברידי הנהוג אצלנו מאז המגיפה, אנחנו מחפשים אנשים שרואים את עצמם כחלק מצוות, גם כשהם עובדים מרחוק ויודעים לבקש ולהעניק עזרה לקולגות שלהם. אוריינטציה שירותית – אם כישורי תקשורת חזקים הם חיוניים בעת אינטראקציה בתוך צוות, הם חשובים עוד יותר בעת התמודדות עם לקוחות של חברות סייבר כמו סייברפרוף. אלו חברות מוכוונת שירות ובסופו של יום, חשוב לשים את צרכי הלקוח במקום הראשון ולהתעלות על הציפיות שלו. הזדהות עם ערכי הארגון – בכל חברה השואפת לבנות צוות חזק מעוניינת להביא עובדים חדשים החולקים את ערכי הליבה של הארגון, חייבת להיות התאמה בנושא הזה ללא פשרות. בסייבפרוף, אנו מחויבים לערכים של אנושיות, ענווה ויושרה, ונחפש אנשים שלוקחים אחריות על מטרות ותהליכים, שמגיעים עם גישת Can do המובילה ליוזמה וחשיבה קדימה ולתוצאות מוכוונות פתרונות. נחפש את אלו שחושבים בגדול ומקבלים החלטות נועזות. אנו מקדמים תקשורת ישירה, פתוחה וכנה ועבודת צוות. לכן, חשוב לנו לבדוק עם מועמדים את האופן שבו הם פותרים קונפליקטים, והאם הם מסוגלים לקבל החלטות ולקחת אחריות על בחירותיהם. האם הם יתנו מעצמם את האקסטרה מייל ולא יפחדו לעבוד קשה על מנת להשיג את המטרות, תוך שמירה על כבוד הדדי ורוח צוותית? שאיפה להתפתחות אישית – באופן טבעי, אני מעוניינת להכניס אנשים לחברה לטווח ארוך. אנחנו מעסיקים אנשים נהדרים ורוצים לראות אותם נשארים איתנו וגדלים. מועמד ששואל שאלות טובות ומעמיקות על החברה במהלך תהליך המיון, זה סימן מעולה לאדם שמחפש הזדמנויות צמיחה, ואשר ימשיך להיות מעורב ובעל מוטיבציה.  כישורים טכניים וניסיון – בעוד שיחס ואישיות הם חלק ממה שחברות מחפשות, חשוב שיהיה הרקע הטכני הנכון. הפרטים הספציפיים תלויים בדרישות של כל תפקיד, אך מיומנויות מסוימות מבוקשות באבטחת סייבר בכללותה. עבור מגוון רחב של תפקידים, כדאי לקבל הסמכה של סיסקו ששמה CCNA (ר"ת Cisco Certified Network Associate), להיות בעל ידע בכלי SIEM (כמו Sentinel ו-Splunk), או להיות בעל ניסיון עם Python, Linux ו-Microsoft Azure. למועמדים טכניים בעלי ניסיון בדיסציפלינות אלו יש יתרון מובהק. תואר אקדמי – כן או לא? תואר אקדמי אינו חובה כדי לקבל עבודה באבטחת סייבר. אך למעוניינים בבחירת תואר שנותן יתרון בסייבר, תחומי הלימוד החשובים ביותר כוללים מערכות מידע, מחשוב וטלקומוניקציה.  לסיכום, ברצוני להדגיש כי אנשי אבטחת סייבר מגיעים מכל תחומי החיים, ואנו מעודדים אנשים שעברו הכשרה בתחומים שאינם קשורים להגיש מועמדות לתפקידי סייבר. הקמנו את CyberProof Academy – מערכת פנימית שלנו להכשרות והסמכות. אנחנו מאמינים שהטאלנט הטוב ביותר מגיע מבפנים, ולכן נותנים גם אפשרויות גדילה מתוך החברה. העובד לומד תוך כדי עבודתו ומקבל הכשרות נוספות, שיאפשרו לו בהמשך להתקדם אנכית או אופקית ולפתח את הקריירה שלו. אם יש למועמד את הדחף והמיומנות להצליח, חוסר הכשרה פורמלית או ניסיון בעבודה לא אמור להוות מכשול. במיוחד בגלל המחסור הגובר בכישרונות סייבר מנוסים, אנחנו מאוד פתוחים להתחשב באנשים עם רקע מגוון יותר; אם היינו מוכנים להתחשב רק באנשים מיחידות מודיעין ספציפיות בצבא, או כאלה עם הסמכות מסוימות, היינו חותכים חלק גדול ממאגר הכישרונות הזמין. הגיוני לחפש אנשים עם המאפיינים והאינטליגנציה הנכונים, ולהציע להם הכשרה תוך כדי עבודה. הכותבת היא מנהלת סייט ישראל וסמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בחברת CyberProof

היה זה רק עניין של זמן עד שעסקת הרכישה של ברודקום את VMWare, שפורסמה במאי השנה וששוויה 61 מיליארד דולר, תצוד את עיניהם של הרגולטורים בעולם, ובאירופה ובריטניה בפרט. אתמול (ג') הודיע האיחוד האירופי כי הוא חוקר את העסקה באופן רשמי. מרגרט וסטגר (וסטאייר), נציבת התחרות של האיחוד האירופי וסגנית הנשיאה של הנציבות, מסרה בהודעתה כי היא מביעה דאגה שלעסקה תהיה השפעה שלילית על התחרות. "ברודקום היא ספקית מרכזית של רכיבי חומרה", כתבה הרגולטורית. "VMware היא ספקית תוכנת וירטואליזציה מרכזית לשרתים. החקירה הראשונית שלנו הראתה כי חיוני שרכיבי חומרה בשרתים יפעלו בשיתוף עם תוכנות הווירטואליזציה. אנו מודאגים שאחרי המיזוג, בשל רצונה לנצח בתחרות בעולם החומרה, ברודקום תמנע מהמתחרות שלה בעולם זה מלהתחבר לתוכנת הווירטואליזציה של VMware. המהלך הזה יוביל למחירים גבוהים יותר, לאיכות נמוכה יותר ולפחות חדשנות עבור הלקוחות והצרכנים". נציבת התחרות האירופית, מרגרט וסטגר. צילום: ויקימדיה שלב שני בחקירה הודעת הנציבות האירופית מאתמול בדבר חקירת הרכישה של ברודקום את VMware, היא בהמשך להודעתה הראשונית מהחודש שעבר, לפיה היא החליטה לפתוח בחקירת העסקה, שאז הייתה חקירה הנמצאת ב-"שלב ראשון". רבות מהעסקאות שהרגולטור האירופי חוקר מאושרות כבר בו. אולם, הרגולטור יכול להחליט על חקירה מעמיקה ומפורטת יותר, במה שמכונה "שלב שני", כמו במקרה זה. אנליסטים ציינו כי דברי נציבת התחרות וסטגר "מביעים חשש מעניין", זאת, כי אמנם ברודקום היא חברת שבבים, אבל היא גם השקיעה מיליארדים רבים ברכישת חברות תוכנה – סימנטק, CA וכעת ענקית הווירטואליזציה. לכן, לצד החשש, המוצדק, מפגיעה בתחרות, הם ציינו כי "נראה שהגבלת וצמצום הפעילות של VMware לא תהיה לטובתה-היא, והשארתה עצמאית תהיה הדרך החכמה ביותר לפעול בצורה רווחית, בדומה לאופן שבו פועלות יבמ (IBM) ורד-האט (Red Hat). הם הוסיפו כי "דל (Dell) זיהתה נקודה חשובה זו, של עצמאות ענקית הווירטואליזציה, כאשר היא רכשה את EMC במחצית העשור הקודם תמורת 67 מיליארד דולר. אף ש-VMware הייתה בבעלות EMC, היא פעלה כחברה נפרדת ממנה. כשנרכשה EMC, דל המשיכה בדרך זו, ואפשרה ל-VMware למכור למגוון רחב של לקוחות, במקום להגביל אותה להצעות החומרה שלה. לא לחינם כונתה ענקית הווירטואליזציה 'התרנגולת המטילה ביצי זהב של מייקל דל'. הם הבינו שהחברה פועלת בצורה הטובה ביותר כיצרנית עצמאית ונייטרלית". ברודקום: "צופים שהעסקה תיסגר בשנת הכספים 2023 שלנו" ברודקום הודיעה בתגובה כי היא "עובדת עם רשויות בכמה ממשלות כדי להפיג את חששותיהן, לאחר שכבר השלימה כמה חקירות בהצלחה. אנו מצפים להמשיך בעבודה הקונסטרוקטיבית שלנו עם הנציבות האירופית כחלק מתהליך הבדיקה היסודי שלה. אנו מתקדמים במישור הרגולטורי בזירות שונות ברחבי העולם, לאחר שקיבלנו אישור מיזוג משפטי בברזיל, דרום אפריקה וקנדה, ואישור שליטה בהשקעות זרות בגרמניה, צרפת, אוסטריה ואיטליה. אנו צופים שהעסקה תיסגר בשנת הכספים 2023 שלנו". האיחוד האירופי הוא לא היחיד שבוחן את העסקה. בחודש שעבר הודיעה רשות התחרות הבריטית, ה-CMA, כי פצחה בחקירה לגבי העסקה. מוקדם יותר החודש הודיעה נציבות הסחר הפדרלי בארה"ב, ה-FTC, כי גם היא בוחנת את הרכישה. למרות זאת, בברודקום אופטימיים: "שילוב שתי החברות", מסרה החברה, "נועד לאפשר לארגונים להאיץ חדשנות ולהרחיב את חופש הבחירה שלהם, על ידי התמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים המורכבים ביותר שלהם בעידן זה, המתאפיין בריבוי עננים. אנו בטוחים שהרגולטורים יראו זאת כאשר הם יסיימו את הבדיקות שלהם". לא המאבק הראשון  לברודקום יש "היסטוריה" עם הרגולטור בארצות הברית: ב-2018 הורה הנשיא האמריקני דאז, דונלד טראמפ, לעצור את העסקה הגדולה ביותר שהייתה אמורה להיות בעולם ההיי-טק, והוציא צו נשיאותי לקוואלקום לבטל את המשא ומתן שערכה למיזוג עם ברודקום. זאת, מסיבות של ביטחון לאומי אמריקני. במשרד האוצר בוושינגטון חששו אז מהשלכות העסקה על התחרות בין סין לארה"ב בתחום רשתות הדור החמישי. ברודקום וקוואלקום הן שתי ענקיות שבבים בתחומי התקשורת והמובייל, וחולשות על נתח משמעותי משווקים אלה. ב-2017 ברודקום ניסתה להשתלט על קוואלקום, בהצעת רכישה בסך של 105 מיליארד דולר, בנוסף לספיגת חוב של 25 מיליארד. קוואלקום דחתה את הניסיון, בטענה שההצעה לא משקפת את שוויה האמיתי. הצעה נוספת של ברודקום, בסך 121 מיליארד דולר, נדחתה אף היא. הממשל האמריקני פסל את מינוי 15 הדירקטורים של ברודקום במועצת המנהלים של קוולאקום – גם מטעמי ביטחון. בשנה שעברה חסמה ה-FTC את עסקת הענק בין אנבידיה לסופטבנק לרכישת ARM תמורת 40 מיליארד דולר.

אל"מ (מיל') עומר גרוסמן מונה לתפקיד מנמ"ר גלובלי ראשי של חברת אבטחת הסייבר הישראלית סייברארק – כך הודיעה החברה היום (ד') אחר הצהריים. גרוסמן מחליף בתפקיד את סיגלית שביט, שטרם ברור לאן מועדות פניה. בתפקידו החדש הוא ינהל את קבוצת ה-IT הגלובלית של סייברארק, כולל את פעילות אבטחת המידע של החברה. הוא מביא עימו ניסיון באבטחת סייבר, בתשתית ענן ובבניה של סביבות מחשוב הניתנות לגידול ולשינוי, שהן גם חסינות. יצוין כי אל"מ (מיל') גרוסמן שירת יותר מ-25 שנים בצה"ל, ובתפקידו האחרון במדים שימש כמפקד מרכז העליונות בסייבר באגף התקשוב (ששמו המלא הוא אגף התקשוב וההגנה בסייבר). בתפקיד זה הוא הוביל מבצעי הגנה בסייבר בעלי משמעות לאומית. לפני כן שימש גרוסמן כמפקד ממר"ם – מרכז המחשבים ומערכות המידע באגף. בתפקיד זה הוא פיקד על יחידה של מאות אנשים שפיתחה, הפעילה והייתה אמונה על אבטחת סביבת הענן הראשית של צה"ל. גרוסמן, בן 43, אהב בילדותו ספורט ומחשבים, ובתיכון חלם להגיע לממר"ם. אלא שהיה לו פרופיל קרבי, ולכן הוא שירת כקצין תקשוב מבצעי קרבי במורן. אחר כך הוא שירת ברוב היחידות המיוחדות בקהילת המודיעין הישראלית, בצה"ל ומחוצה לו. כשסיים את הלימודים האקדמיים, ב-2011, גורמים בצה"ל הציעו לגרוסמן להקים את מחלקת הגנת הסייבר באגף התקשוב. כשסיים את מלאכתו זו הוא היה, כאמור, מפקד ממר"ם. הוא בעל תארים ראשונים בפיזיקה ובהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בניהול מידע ממשלתי מהאוניברסיטה האמריקנית לביטחון לאומי, מכללת המידע והסייבר בוושינגטון הבירה. "גרוסמן עמד בקו החזית של לוחמת הסייבר העולמית" "בעשור האחרון גרוסמן עמד בקו החזית של לוחמת הסייבר העולמית, וראה ממקור ראשון את החדשנות המואצת של התוקפים. הניסיון האופרטיבי והאסטרטגי שלו, לצד יכולתו לפתור אתגרים מורכבים, יהוו נכס עצום לחברה", אמר אודי מוקדי, מייסד, יו"ר ומנכ"ל סייברארק. "סייברארק הוכיחה יכולת להתפתח, לגדול ולחדש, תוך שימוש בכלים חדשים, מבוססי דטה וטכנולוגיות ענן – וזאת על מנת לתמוך בחוסן, במהירות ובסקלבליות. נמשיך לפתח את העבודה של צוותי ה-IT הגלובליים של החברה", אמר גרוסמן.

מד-וואן (MedOne) הודיעה כי מינתה את החברה. במסגרת תפקידה, אשכנזי קוטובסקי תשקיע זמן ומשאבים בתוכניות קריירה לעובדים, תקשורת פנים ארגונית והיבטים נוספים בחיזוק מיתוג המעסיק של מד-וואן. היא בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון וניסיון של מעל 15 שנים בעולמות משאבי האנוש בחברות טכנולוגיות.

צרות באות בצרורות: אחרי שהרגולטורים באיחוד האירופי, בבריטניה ובאחרונה גם בארצות הברית הודיעו שהם חוקרים או פועלים במישור המשפטי נגד רכישת אקטיוויז'ן בליזארד על ידי מיקרוסופט, אתמול (ג') הגישו גיימרים תביעה נגד הענקית מרדמונד, במטרה למנוע את הרכישה. טענתם היא שרכישת הענק של היצרנית של אחד המשחקים הפופולריים, Call of Duty, תזיק לתחרות בשוק ותגרום ליצירת מונופול לא חוקי. התביעה הוגשה לבית המשפט הפדרלי בקליפורניה על ידי 10 גיימרים ממדינה זו, וכן מניו מכסיקו ומניו ג'רזי. כחלק ממנה, הם מבקשים מבית המשפט להוציא צו שאוסר את רכישת הענק, שסכומה הוא 69 מיליארד דולר. לטענתם, אם העסקה תצא לפועל, היא "תיצור מונופול בתעשיית משחקי הווידיאו" ו-"תיתן למיקרוסופט כוח גדול בהרבה (ממה שמתיר החוק – י"ה) בתעשייה זו". לפי כתב התביעה, רכישת אקטיוויז'ן בליזארד תאפשר למיקרוסופט "להביא לסגירת מתחרים, לצמצמם את המבחר לצרכנים, להעלות מחירים ולבלום עוד יותר את המתחרות שלה". יש לציין שמיקרוסופט היא כבר כיום שחקנית חזקה בעולם משחקי הווידיאו, אם כי לא כי היא מפתחת בולטת של משחקים, אלא בעיקר מפני שהיא הבעלים של קונסולת המשחקים xBox. בנוסף, יש לה כלים שמאפשרים לאחרים לפתח משחקים. מיקרוסופט: "הרכישה תרחיב את התחרות" הענקית מרדמונד, מצידה, מנסה לפייס את המתנגדים לעסקה, ובעיקר את הרשויות. כך, החברה הודיעה שהיא לא תוציא את Call of Duty מקונסולת המשחקים של סוני, פלייסטיישן, משום שמדובר בצעד לא הגיוני מבחינה כלכלית. כמו כן, היא התחייבה לאפשר את הזמינות של המשחק הפופולרי בקונסולות משחקים נוספות, ובאחרונה אף הציעה להעניק לסוני גישה אליו ל-10 השנים הבאות. מיקרוסופט הודיעה מוקדם יותר החודש שהיא הגיעה להסכמים דומים עם נינטנדו ועם Valve, מפעילת שירות הפצת משחקי הווידיאו Steam. בתגובה על התביעה הנוכחית מסרה מיקרוסופט כי "הרכישה תרחיב את התחרות ותיצור הזדמנויות נוספות לגיימרים ולמפתחי המשחקים".

בחלוף כחודשיים בלבד מכניסתו לנעלי הבעלים והמנכ"ל – אילון מאסק מחפש מחליף שינהל במקומו את טוויטר. הכל התחיל בראשית השבוע (א') כשסקר שיצר מאסק בחשבון הטוויטר הפעיל מאוד שלו שאל האם עליו לעזוב את תפקידו כמנכ"ל הפלטפורמה המצייצת. כותב הסקר גם הבטיח לציית להחלטת המצביעים. אחרי שרוב המשתמשים הצביעו בעד – 57.5%, שהם כ-17.5 מיליון אנשים, השיבו בחיוב ו-42.5% שללו את הרעיון של עזיבת כס המנכ"ל – נותר למאסק לעמוד בהתחייבותו. Should I step down as head of Twitter? I will abide by the results of this poll. — Elon Musk (@elonmusk) December 18, 2022 אבל חלפו עוד יומיים תמימים, שהם זמן נצח בקצב ההתרחשויות הטוויטרי בעידן מאסק, עד שהבוס שב והתייחס לסוגיה וסופסוף הבהיר האם בכוונתו לעמוד בהבטחתו. מאסק לא סיפק בסקר מסגרת זמן לפרישה מהמנכ"לות ולא ציין יורש אופציונלי, אך תוכן ציוצו מאתמול (ג') הבהיר כי ייתכן שהפרישה ומינוי מחליף לתפקיד יארכו עוד זמן לא מבוטל, אם יתרחשו בכלל. איל הטק התזזיתי צייץ, כאמור, אתמול הבהרה ראשונה בנוגע לכוונותיו לעתיד: "אתפטר מתפקיד המנכ"ל ברגע שאמצא מישהו טיפש מספיק לקחת את התפקיד!", כתב, "לאחר מכן, אני רק אריץ את צוותי התוכנה והשרתים". הייחסותו זו של מאסק לתכונות המנכ"ל המבוקש מצביעה למעשה על כך שהוא אינו מאמין שמועמד ראוי או בכלל מעוניין יצוץ בעתיד הקרוב. שכח שהוא גם מנכ"ל של טסלהה? המייסד והמנכ"ל שלה, אילון מאסק. צילום: BigStock לחץ לפרוש ממנכ"לות טוויטר לפי המדיה העולמית, אפשר שמאסק – שהוא כידוע גם מנכ"ל טסלה, SpaceX וחברות דומיננטיות אחרות – מעוניין לצאת מנעלי הבוס בטוויטר בשל הביקורת שספג על ניהולו את החברות האחרות שלו. המבקרים טענו נגדו כי בזמן שברשת החברתית הניהול מטעמו מתמקד בעדכוני מדיניות שנויים במחלוקת, במקרה של טסלה הוא מתאפיין בעיקר בהיעדרו. הקברניט רב התארים נאלץ כנראה להקדיש חלק ניכר מזמנו לטוויטר, והותיר את ענקית המכוניות החשמליות שלו נטושה במקצת. בשבוע שעבר, מניית טסלה ירדה מתחת ל-155 דולר – שפל של שנתיים בשוויה. עקב כך, בעל המניות הגדול ביותר של החברה קרא לדירקטוריון לנקוט בפעולה בנוגע להיעדרות המנכ"ל. בוול סטריט נשמעות קריאות ברורות כלפי מאסק לפרוש ממשרת המנכ"ל המי יודע כמה, שהחליט לאייש ברכש החדש שלו טוויטר. בשבועות האחרונים, מאז שהחברה והרשת החברתית שלה עברו לידיו בתמורה ל-44 מיליארד דולר, ושמאסק החל לאחוז במושכות השירות, גבר הלחץ מצד משקיעי טסלה שהוא יתפנה בחזרה לעיסוקיו הקודמים וישוב לנהל את יצרנית המכוניות החשמליות. אפשר גם שהמשקיעים היו מעוניינים כי יזם הטק יפסיק לחבל בשמו הטוב, שאפשר כי נפגע בשל הניהול הכאוטי, המשונה והדרקוני של הפלטפורמה. כבר בנובמבר אמר הבעלים החדש שבכוונתו לאתר בסופו של דבר מישהו שינהל את הנרכשת. "אני מקווה לצמצם את הזמן שלי בטוויטר ולמצוא מישהו אחר לנהל את טוויטר לאורך זמן", אמר מאסק בפני בית משפט בדלאוור, ארה"ב, כפי שצוטט בזמנו ב-CNBC. ביום א' מאסק הסביר, בתגובה לציוץ של משתמש אחר, כי אין לו יורש על הכוונת וש-"אף אחד לא רוצה את התפקיד שיכול באמת לשמור על טוויטר בחיים". ואולם כעת, ועל פי CNBC, אשר ציטט אנשים שמכירים את הנושא, הבעלים והמנכ"ל המולטי-מיליארדר של טוויטר אכן מחפש מישהו שיחליף אותו כראש חברת המדיה החברתית. I will resign as CEO as soon as I find someone foolish enough to take the job! After that, I will just run the software & servers teams. — Elon Musk (@elonmusk) December 21, 2022 כשהאויב המיתולוגי מותח ביקורת גם ביל גייטס, סוג של נמסיס בעבור מאסק, מתח גם הוא באחרונה ביקורת על סגנון הניהול של מנכ"ל טוויטר הנוכחי, אותו הגדיר במושג הלועזי 'Seat of your pants'. על פי מילון קיימברידג', משמעות המונח היא שהאדם "עושה את מה שהוא עושה תוך שימוש רק בניסיונו האישי ובביטחון בשיקול הדעת שלו בלבד". מייסד מיקרוסופט מאמין שהבעיות הנוכחיות של טוויטר חושפות גישה חד-צדדית לבעיות בפלטפורמה. בראיון שהעניק גייטס לפייננשל טיימס, בין יתר הנושאים שנדונו, דיבר גייטס על מנהיגותו של מאסק בטוויטר. גייטס גרס כי הקיטוב ברשת החברתית המצייצת החמיר בחודשים האחרונים, ואמר בין השאר: "אני בהחלט סבור שהמצב בטוויטר הוא שמעורר את העניינים. במקום מערך אובייקטיבי של צעדים שננקטו על ידי קבוצה מגוונת של אנשים, אנו רואים גישה חד-צדדית". לא מתלהב מסגנון הניהול של מאסק את טוויטר. ביל גייטס. צילום: לוקאס קובוץ, הנציבות האירופית, מתוך ויקיפדיה כזכור, מאז שמאסק אימץ לחיקו את טוויטר, החברה פיטרה מאות עובדים ובמקביל, מאסק החליט לבקש 'עזרה' מעובדיו בחברות האחרות שלו. כך למשל, אחרי שפיטר את ראש הצוות המשפטי של החברה, עורך דינו הפרטי אלכס ספירו, שאותו מינה מיד עם העברת הבעלות, סולק על ידיו ממשרתו אחרי זמן קצר בה, וכעת טוויטר נשענת על סיוע הצוות המשפטי של טסלה. גייטס הסביר לטיימס כי אינו יודע בדיוק ממה נובעת הבעיה בטוויטר, אך קבע בראיון שרשתות חברתיות חייבות להיות קשובות להפצת מידע מוטעה ולהפצת אלימות דרכן ולמגר את התופעה מקרבן. מאסק, לעומת זאת, החליט לנהל את הרשת החברתית המצייצת עם הרבה פחות צנזורה ולפי הדיווחים, אחרי שפיטר את כל ראשי מחלקת מיתון התוכן וחלק מעובדיה, אכן הפלטפורמה הוצפה ביותר דיבור שטנה וביותר מידע מוליך שולל. יצוין כי מאסק טען באחרונה, בהקשר לנושא מיתון התוכן, כי ממשלת ארה"ב שילמה לטוויטר מיליונים בעבר כדי לצנזר מידע לבחירתה. המנכ"ל צייץ אתמול מחדש פוסט בנושא בנו של ג'ו ביידן, האנטר ביידן, שהכפיש את פלטפורמת המדיה החברתית והוסיף אליו מסר: "הממשלה שילמה לטוויטר מיליוני דולרים כדי לצנזר מידע מהציבור". מאסק מנסה להציג באחרונה דרך התייחסות לפרסומים ששמם "תיקי טוויטר" כיצד השירות נוהל באופן כושל ועתיר אינטרסים בעבר, ואיך הוא, מאידך, משנה את טוויטר לכדי שירות "לכולם" בו לא יושתקו קולות וידוכאו רעיונות שמקורם בעיקר בצד הימני של המפה הפוליטית. כעת נותר רק להמתין למנכ"ל חדש שימונה בידי מאסק ולראות איך והאם ישתנה אופי הניהול החדש שמנהיג איש הטק חסר המנוח – אם לאו.