קונסורציום הכוח אלחוטי, WPC, הכריז במסגרת תערוכת CES 2023 על Qi2 – תקן לדור הבא של הטעינה האלחוטית. לפי אנשי הארגון, Qi2 יושק בפועל מאוחר יותר השנה באופן גלובלי, והוא אמור להציע חוויית משתמש טובה יותר – קרי קודם כל הספק טעינה הגדל באופן משמעותי מה-15 וואט המרביים הזמינים עם תקן ה-Qi הנוכחי. גם אפל אמורה לאמץ את התקן החדש ומסיבה פשוטה: הוא מבוסס על טכנולוגיית ה-MagSafe שלה, אותה הציגה במקביל להשקת iPhone 12, והיא אחת החברות המובילות בארגון הזה. זה אומר שלהבדיל ממכשירי התקן הנוכחי שעליהם מניחים מכשירים שתומכים בטעינה אלחוטית, ב-Qi2 המגמה תהיה הצמדה למגנט שנמצא בגב המכשיר, על שטח חלק – לפחות בתחילת הדרך. הבדל אחד משמעותי יישאר בין Qi2 ל-MagSafe: הטכנולוגיה של אפל מאפשרת הצמדה ושימוש באביזרים נוספים ולא רק מטענים אלחוטיים, לדוגמה סוללות חיצוניות ייעודיות. לפי WPC, הצפי הוא שבמהלך 2023 יגיע מספר המכשירים התומכים בטעינה אלחוטית, משני צידי המשוואה, אל למעלה ממיליארד יחידות, וש-Qi2 יגדיל את הכמות הזו במהירות עם השקתו בפועל, גם בגלל שהוא יבטיח שלא לפגוע במכשירי המשתמשים וכן לא יגרום להורדה עם הזמן בנפח הטעינה המרבי של הסוללה. "יעילות אנרגטית וקיימות הם בראש מעיינם של כולם בימים אלה. Qi2 יציע שיפור יעילות אנרגטית על ידי הפחתת אובדן האנרגיה, שיכול לקרות כאשר הטלפון או המטען אינם מיושרים. חשוב לא פחות, Qi2 יצמצם מאוד את פסולת המזבלה הקשורה להחלפת מטען קווי עקב שבירת תקעים, והלחץ המופעל על כבלים מהחיבור והניתוק היומיומיים", אמר פול סטרוסייקר, מנכ"ל הקונסורציום.

חברת הכנסת איימן עודה, נבחר אמש פה אחד, לעמוד בראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. בעקבות זאת, ועדת המדע תשוב לפעול, לאחר שנתיים כמעט שבהן הייתה מושבתת, זאת עקב חילוקי דעות בין הקואליציה והאופוזיציה על חלוקת הוועדות בממשלה הקודמת. יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה בירך את ח"כ עודה ואמר בין היתר: "אנחנו רוצים שישראל תמשיך לצעוד קדימה בכל תחומי החיים ובכל המגזרים השונים. הוועדה הזו לא צריכה להיכנס לוויכוחים סוערים, אלא לעסוק בנושאים שחשובים לקידום המדע והטכנולוגיה למען עתיד מדינת ישראל".  ח"כ אורי מקלב, סגן שרת התחבורה, שעמד בראש הוועדה מספר שנים, בירך גם הוא את עודה ואמר: "ועדה חשובה מאוד, שהציבור צריך להכיר לעומק את עשייתה. ועדת המדע והטכנולוגיה יכולה להתעסק בכל הנושאים אשר רלוונטיים לחיי אזרחי ישראל". אירוע בחירת ח"כ איימן עודה ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת ח"כ עודה הודה לחברי הכנסת, ואמר: "מכוני מחקר ואוניברסיטאות עוקבים אחר ההחלטות שלנו ומשתפים איתנו פעולה. אני קורא לכל חברי הכנסת להושיט יד ולשיתוף פעולה חוצה מגזרים". ח"כ עודה נולד ב-1975, למד משפטים וב-2001 הוסמך לעריכת דין. בכנסת כיהן כחבר בוועדות העבודה, הרווחה והבריאות וכיו"ר שדולת התרבות בכנסת. כמו כן חיבר שני ספרים. ועדת המדע הייתה במשך שנים גם הוועדה המרכזית שעסקה בענף ההיי-טק וקיימה דיונים רבים בנושא. בקדנציה הקודמת של הכנסת, כשהוועדה היתה מושבתת, תחום ההיי-טק טופל בוועדת הכלכלה של הכנסת, כאשר לקראת סוף הקדנציה של הכנסת הקודמת הוקמה ועדת משנה להיי-טק. כעת נותר לראות האם אותה ועדה תמשיך לפעול, או שתחום הפעילות שלה יחזור אל ועדת המדע.

אסוס, כמו רוב יצרניות המחשוב האישי – במיוחד אלה שמציעות פתרונות לשוק המשחקים, התסערה על תערוכת CES 2023 עם מגוון של מחשבים, מסכים וציוד היקפי. ProArt Studiobook 16 3D מחשב הדגל של החברה בהכרזה הנוכחית, שקדמה לתערוכה שנפתחה היום (ה') בלאס וגאס, הוא ללא ספק ProArt Studiobook 16 3D. עם תג מחיר בסיסי של 13 אלף שקלים מדובר במחשב תחנת עבודה שמציע מסך OLED תלת ממדי. כלומר, יש צורך במשקפיים או באמצעי עזר אחר כדי לראות תצוגה תלת ממדית על המסך, כך שיוצרי תוכן בכל הרמות יכולים לראות מיד את התוצאה של העבודה שלהם. המסך הוא בגודל של 16 אינץ', ומציע רזולוציה של 3.2K וקצב ריענון של 120 הרץ. הוא מתגאה ביחס מסך לגוף של 90%, מה שאומר שהמסגרת שלו מאוד דקיקה, ונפתח עד 180 מעלות, כדי לאפשר עבודה משותפת. המחשב מצויד ב-ASUS Dial – חוגה קניינית שמאפשרת בחירה מדויקת ומהירה של אפשרויות בעת העבודה וגם באפליקציות. שלא במפתיע, מצויד המחשב במעבד Core i9-13980HX החדש של אינטל, שהוכרז זה עתה ושהוא מעבד הדגל של ענקית השבבים. יחד אתו מגיע המחשב עם כרטיס גרפי ייעודי ממשפחת GeForce RTX 40 לניידים של אנבידיה, עם עד 64 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DDR5 וכן מערכת קירור בשם IceCool Pro, שאמורה, מעבר להורדת הטמפרטורה, להיות שקטה. Zenbook Pro 16X OLED עוד מחשב בולט בהכרזה הוא Zenbook Pro 16X OLED, שמחירו הבסיסי יהיה בסביבות 14 אלף שקלים. לפי אסוס, מדובר במחשב הראשון שמביא לשוק את העיצוב שהיא מכנה Supernova System-on-Module, שמאפשר שלוח האם יהיה קטן יותר, כך שיהיה קל יותר לקרר אותו. כמו כן, הוא מאפשר זיכרונות שעובדים במהירות של עד 7,500 מגה-הרץ. בלוח הקטן יותר שלו ניתן לשלב, כתוספת, יותר שלבי כוח עבור הכרטיס הגרפי, כך שההספק המרבי שבו המחשב יכול לעבוד מגיע עד 155 וואט – וזה כבר מזכיר מחשבים נייחים ברמת המיינסטרים. ה-Zenbook Pro 16X OLED. צילום: אסוס המסך שלו זהה לזה של חברו לעיל, רק בלי יכולות התלת ממד, הוא תומך במגע עם בהירות גבוהה של 550 ניט, וכן בטכנולוגיית ה-NanoEdge של אסוס, שמרימה את המקלדת בעת פתיחת המחשב, כדי שיהיה נוח יותר להקליד וגם כדי להזרים יותר אוויר מקרר מתחת לו. המעבד הוא Core i9-13950H מהדור החדש של אינטל, הכרטיס הגרפי הוא לבחירה עם GeForce RTX 4080, והמחשב מציע עד 32 גיגה-בייט זיכרון RAM. ExpertBook B9 OLED בשנתיים אחרונות מחזקת אסוס את העמדה שלה בקרב על השוק העסקי עם ניידים שמיועדים במפורש, ולא רק בערך כמו סדרות ה-Zenbook, לשוק המסוים הזה. המחשב החדש שהיא מציעה למגזר הזה הוא ExpertBook B9 OLED, שמבוסס על מעבדי Core vPro מהדור ה-13 של אינטל, והוא מגיע עם עד 64 גיגה-בייט זיכרון. לפי החברה, זהו אחד המחשבים הקלים ביותר בעולם עם מסך בגודל 14 אינץ' – אפילו יותר מניידים עם מסכי 13 אינץ', רק שהם שכחו לציין מה המשקל בפועל. הרזולוציה היא +WQXGA ביחס היבט של 16:10, שזה אומר עוד קצת נדל"ן במסך. ה-ExpertBook B9 OLED. צילום: אסוס המשקל הקל, ושוב – לפי החברה, הושג על ידי שימוש בסגסוגת מגנזיום-ליתיום פרמיום, ולמרות המשקל והדקיקות הוא עבר את מבחני MIL-STD 810H כדי להוכיח שרידות ברמה שמתאימה גם לצבא האמריקני. באסוס מספרים שה-ExpertBook B9 OLED מגיע עם מערך משופר של מצלמת רשת, רמקולים ומיקרופונים, כדי לאפשר לבצע שיחות וידיאו באיכות גבוהה, ושמשטח העכבר גדל בכ-27% לעומת העבר. יש גם מערכת קירור חכמה, שמסייעת להארכת זמן העבודה. מסכים חדשים אסוס הציגה לקראת CES גם כמה מסכים חדשים. אחד מהם, שמשויך למותג המשחקים שלה, ROG, יוצא דופן. מדובר ב-Swift Pro PG248QP, והסיבה שהוא יוצא דופן היא שהמסך הזה מחזיק בשיא החדש בקצב ריענון, שעומד על 540 הרץ, לאחר המהרה. המסך מבוסס על פאנל חדש, שמכונה E-TN. זה פותח בשיתוף פעולה עם יצרנית המסכים AU ועם אנבידיה, המתמחה בשוק המשחקים. המסך הוא בגודל 24.1 וברזולוציית FHD, והוא מציע, לפי אסוס, תגובה שמהירה ב-60% ממסך עם פאנל TN רגיל, כמו גם בהירות גבוהה יותר. אנבידיה, כחלק מהשבב שמספק את תכונת ה-G-Sync, שמסנכרנת בין קצב הריענון לתפודה של כרטיס מסך תומך, שילבה תכונה שמכונה Reflex Analyzer, שמודדת את זמן השיהוי של כל המערכת כדי לספק את המספרים המתאימים להתאמת קצב הריענון. עדיין לא ברור מתי המסך ושאר המוצרים שאסוס הציגה בתערוכה יגיעו לשוק.

השבוע, עם התחלת הפעילות של הממשלה החדשה והמעבר מהילוך ראשון לשני (או לחמישי, תלוי איך מסתכלים על זה) בפעילות הכנסת, התבשרנו על שורה של מינויים חדשים של מנכ"לי משרדים ויו"רי ועדות. כמה מאותם מינויים רלוונטיים, ואף מאוד, להיי-טק: אוסנת מארק מונתה למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; אמנון מרחב למנכ"ל משרד הכלכלה; אלעד מלכא לתפקיד דומה במשרד התקשורת; את משרד האוצר ינהל שלומי הייזלר; וכיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ישמש ח"כ איימן עודה. המינוי של מארק הוא זה שעורר את הכי הרבה רעש, והרבה מאוד פוסטים ברשתות החברתיות, אבל אליו אגיע בהמשך. כמו בחברה מסחרית, מנכ"ל של משרד ממשלתי הוא תפקיד קריטי במשרדו, ואף הכי קריטי. זוהי משרת אמון, והמשרת בה הוא זה שאחראי על כל מה שקורה במשרד, מתווך בין היחידות השונות, מנהל מלמעלה את פעולתן ובעיקר מוציא את המדיניות של השר מן הכוח אל הפועל. יו"ר של ועדה בכנסת מעלה נושאים רלוונטיים לדיון ואמור לעקוב אחר פעילות הממשלה בתחום שעליו היא אמונה, ולבקר אותה במקרה הצורך. בנוסף, מדי תקופה מסוימת, השר הרלוונטי נותן לה סקירה של פעילות משרדו. משרדי הממשלה שהזכרתי למעלה קובעים לא מעט בכל הנוגע למדיניות ההיי-טק. המשרד הרלוונטי ביותר הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. משרד זה והתקציב שלו התרחבו במשמרתה של השרה הקודמת, אורית פרקש הכהן, שבמהלכה הצטרפה אליו רשות החדשנות ולשמו – המילה חדשנות. רשות זו עוסקת בסיוע לסטארט-אפים ובקידום חדשנות במדינה. באשר למשרדים האחרים, תחת משרד הכלכלה נמצא מערך הדיגיטל הלאומי, משרד התקשורת עוסק בכל מה שקשור לסיבים אופטיים, דור חמישי ועוד מונחים שהם היי-טק פר אקסלנס וגם מאפשרים את הפעילות של הענף, כמו של כלל ענפי המשק, ומשרד האוצר הוא זה שנותן את הכסף. ובלי כסף כל הפעילות הזאת לא יכולה להתקיים. ולמינויים עצמם את סקירת המינויים החדשים הכי קל להתחיל עם משרד הכלכלה, משום שהשר, ניר ברקת, הוא איש היי-טק, יזם סדרתי, שהקים קרנות הון-סיכון והיה בין המייסדים והיו"ר הראשון של אחת מענקיות הענף – צ'ק פוינט. מרחב הוא לא איש היי-טק, אלא עורך דין שעד למינויו שימש כמנהל התאחדות בוני הארץ. אלא נראה שכאן אין מה לדאוג, מאחר שהם ישלימו זה את זה, בהנחה שהם יעבדו בהרמוניה. עכשיו תורם של הממונים החדשים לפרוע את השטר ולדאוג לענף, מהממשלה ומהכנסת. בזה הם יימדדו, הרבה יותר מאשר אם הם באים מרקע של היי-טק או לא מינויו של מלכא הוא בעיניי החידתי ביותר מבין המינויים האלה. לא הוא ולא שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, מגיעים מרקע של היי-טק. הרקע של המנכ"ל החדש – היותו יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת והעומד בראש הלובי האינטרס שלנו – מלמד שנראה שהוא יישם בהתלהבות את החזון של השר בתחומים האחרים, ובעיקר הפרטת תאגיד השידור הציבורי כאן וגלי צה"ל, אם וכאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ייתן לזה אור ירוק. מה שכן, מלכא היה במשך כמה שנים חבר מועצת עיריית ירושלים, ובמסגרת זו הוא הקים האב יזמות לבני נוער. עוד מינוי חידתי בהקשר של ההיי-טק הוא זה של הייזלר למנכ"ל האוצר, שכן כמו מרחב, גם הוא בא מרקע אחר, של בנייה ותשתיות. מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אוסנת מארק. צילום: פרטי, מתוך ויקיפדיה ועכשיו – לאוסנת מארק מרחב הטוויטר רועש וגועש בימים האחרונים סביב מינויה. מהצד האחד יש את המקטרגים, שטוענים – ולדעת כותב שורות אלה בצדק – שזהו מינוי פוליטי, שמקורו במחויבות הבלתי מתפשרת שלה למשפחת נתניהו. די לעבור על הציוצים שלה בטוויטר בחודשים האחרונים ולראות עד כמה היא קטרגה, ולעיתים אף השתלחה, במערכת המשפט, נפתלי בנט, יאיר לפיד ושאר היריבים של ראש הממשלה החדש. ציוץ על טכנולוגיה, היי-טק וחדשנות לא תמצאו שם, ולו אחד (בדקתי את כל הציוצים שלה מאז חודש מאי). רבים גם מרטווטים את מנגד, רבים יוצאים נגד המקטרגים בטענה שמדובר בגזענות ושאם היא לא הייתה אישה מזרחית – לא היו פוסלים אותה (טיעון משונה לאור העובדה שחדד חמלניק היא ממוצא טוניסאי). הבולט שבהם הוא העיתונאי ד"ר אבישי בן חיים, שידוע בתיאוריות שלו על ישראל השנייה, האפליה המקוממת נגד המזרחים וההזדהות שנוצרה בין רבים מהם לבין נתניהו. קרבה למשפחת נתניהו? אולי זה דווקא טוב נכון שהמינוי של מארק הוא מינוי פוליטי פר סה, שניתן להריח את ריחו הלא טוב מרחוק, ונכון שהיא לא באה מרקע של היי-טק. נכון גם שעדיף לו מנכ"ל המשרד היה איש היי-טק, רצוי עם ניסיון במגזר הציבורי, שמכיר את המטריה ולא צריך ללמוד אותה. אבל יש במינויה של מארק שני יתרונות שייתכן בהחלט שהענף יצא נשכר מהם: ראשית, אדם שלא מגיע מתחום מסוים ומכהן בתפקיד ניהולי שקשור אליו יכול לתת נקודת מבט אחרת, פרספקטיבה שונה, שמי שכבר נמצא בתוך הקלחת – קשה לו לראות אותה. היתרון השני מצוי דווקא בקרבתה למשפחת נתניהו: ראש הממשלה אמנם מבין את חשיבות ההיי-טק לכלכלה הישראלית ונושא לא אחת את הבשורה שלו ברבים, בארץ ובחו"ל, אבל למארק – ולשר, אופיר אקוניס – תהיה גישה קרובה יותר ללחוש על אוזנו כשיהיה צורך בהגדלת תקציבים ובדברים אחרים שקשורים לפעילות המשרד. כמקורבת, סביר להניח שתהיה למארק גישה צפופה לראש הממשלה, וההיי-טק בהחלט יכול להרוויח מזה. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת לקראת סיום, כמה משפטים על מינויו של ח"כ עודה ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה: בניגוד למנכ"לים של משרדי ממשלה – שאלה, כאמור, משרות אמון, יו"רים של ועדות בכנסת הם ח"כים, שממונים על פי חלוקה בין הקואליציה לאופוזיציה. האמת היא שהמינוי הזה מעט מפתיע, משום שבממשלות האחרונות, בדרך כלל, הוא הלך לאיש הקואליציה, ואילו הפעם מקבל אותו יו"ר מפלגה באופוזיציה. אלא שמדובר בבשורה חיובית להיי-טק: לאופוזיציה יש מוטיבציה לבקר את הממשלה, להראות לה – ולנו – את הכשלים שלה והיכן היא יכולה לשפר. אני בטוח שכך יעשה גם ח"כ עודה בתפקידו החדש. ודבר שני, בהיותו יו"ר מפלגה ערבית בעיקרה (חד"ש-תע"ל), שבניגוד למה שאומרים אכפת לה מהציבור שלה, ח"כ עודה יפעל להגברת השוויון בהיי-טק ותעסוקה של אוכלוסיות שכרגע נמצאות בתת ייצוג בענף, כולל החברה הערבית – והוא כבר הצהיר על כך. עכשיו תורם של הממונים החדשים לפרוע את השטר ולדאוג לענף, מהממשלה ומהכנסת. בזה הם יימדדו, הרבה יותר מאשר אם הם באים מרקע של היי-טק או לא.

כמו בכל תערוכת טכנולוגיה גדולה, ובמיוחד CES, מעבר להכרזות הגדולות על חידושים שאמורים לשפר את העולם יש לא מעט גאדג'טים – כפי שראוי באירוע שפונה בעיקר לשוק הצרכני. וכמו בכל תערוכה שכזאת, ושוב – במיוחד CES, יש לא מעט שראויים לתזכורת. ליקטתי עבורכם כמה מהם. Lancome HAPTA אם מישהו היה אומר לי שאכתוב על איפור במדור גאדג'Time, ועוד בראש המדור, הייתי צוחק עמוק מהבטן ולמשך זמן לא מועט. אבל החיים הם החיים, והנה זה בכל זאת קורה – תכירו את HAPTA של לנקום, חברת מותג של לוריאל, שמיועד לתת תשובה לנשים שרוצות למרוח אודם בצורה מדויקת גם אם הן מוגבלות בתנועה. המכשיר החדש של לנקום. צילום: יח"צ על פי הערכות, כ-50 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים עם מגבלה במיומנויות מוטוריות עדינות. דבר זה הופך פעולות יומיומיות כגון מריחת איפור למאתגרות במיוחד. המכשיר, שיפעל כפיילוט לאורך השנה, מצויד בחיבור מגנטי המאפשר שימוש ארגונומי קל, ותנועה של 360 מעלות סיבוב ו-180 מעלות של כיפוף. בלחיצה אפשר להגדיר, באופן אינטואיטיבי, את המיקום המיועד של השפתון. אני ממליץ לחפש ולצפות בסרטונים באתר החברה. זה מרגש, כי גם אם איפור ויופי הם לא הדברים הכי חשובים בעולם – הם עדיין חשובים מאוד. Odyssey Neo G9 על סף פתיחת התערוכה, סמסונג הציגה את מסך המשחקים הזה, שגרם לי למלמל לעצמי מיד: "זה לא זה, יש דג גדול מזה". ולמה? כי הגודל שלו, שימו לב, הוא לא פחות מ-57 אינץ' (!). יש טלוויזיות קטנות הרבה יותר מהמסך הזה, שמיועד לגיימרים. הוא גם מציע רזולוציה של טלוויזיה עם 8K, שזה כמו שני מסכי 4K שמודבקים זה לזה, ביחס היבט כולל של 32:9. ה-Odyssey Neo G9. צילום: יח"צ זה לא המסך הראשון שסמסונג מציגה בסדרה הזו, ובכל פעם נראה שהיא מצליחה יותר מרק להגדיל את גודלו. הוא קעור, כך שהמשתמש בעצם רואה תמונה הרבה יותר גדולה מאשר במסך ישר, בעיקר בהתחשב בעובדה שהקיעור במסך הזה די אגרסיבי – ברמה של 1000R. בנוסף, הוא מציע זמן תגובה מהיר של אלפית השנייה, והוא תואם לתקן VESA Display HDR 1000, שפירושו איכות תמונה גבוהה. פאנל ה-Quantum Mini LED שלו מציע קצב ריענון יפה של 240 הרץ ויש ממשק DisplayPort 2.1 חדש, שמאפשר העברת נתונים כפולה לעומת הדור הקודם. המחיר עדיין לא נקבע או פורסם. LG OLED TV M3 ואם כבר גודל, למה שלא נעלה רמה – הפעם לטלוויזיה? LG הציגה במהלך התערוכה את OLED TV M3, ובשם הזה אין דבר כלשהו שמרמז על התכונות שלה, שהן קודם כל גודל עצום של 97 אינץ'. אבל כבר ראינו בשוק, גם מ-LG, מסכים גדולים יותר. מה שמיוחד בטלוויזיה הזו הוא שניתן להציב אותה בכל מקום ליד שקע חשמלי, כי חוץ מזה אין לה כל חיבור אחר – היא אלחוטית. ה-OLED TV M3. צילום: יח"צ החיבורים בפועל מבוצעים לתיבה בשם Zero Connect, שהיא זו שמשדרת את התכנים אל הטלוויזיה, והיא יכולה לעשות זאת ברזולוציה מרבית של 4K, בקצב ריענון של 120 הרץ. התיבה כוללת כמה חיבורים, כולל חיבורי HDMI, שמאפשרים לחבר אליה כל דבר מודרני, כולל ממירים. היא גם תומכת בפקודות קוליות ויש בה אנטנה כיוונית. ROG Rapture GT-BE98 אני לא בטוח ש-WiFi 6 כבר זכה לאימוץ נאות בבתי המשתמשים הצרכניים, ואפילו לא בארגונים, אבל אסוס כבר שלחה לתערוכת CES הנוכחית נתב שתומך ב-WiFi 7, ולפי החברה, הוא הראשון מסוגו בעולם שתומך בחיבור בארבעה ערוצים. ה-Rapture GT-BE98. צילום: יח"צ הנתב מספק תמיכה בערוץ 320 מגה-הרץ ברצועת ה-6 גיגה-הרץ, עם אפנון 4K QAM, שמאפשר אריזת נתונים רבים יותר בכל חבילת נתונים שמשודרת. כמו כן, הוא יכול לספק קצבי נתונים שבשיאם הם גבוהים בעד 20% לעומת הדור הקודם, שמבוסס על WiFi 6. מהירות העברת הנתונים, לפי אסוס, יכולה להגיע עם הנתב הזה עד ל-25 אלף מגה-ביט לשנייה. ה-ROG Rapture GT-BE98 מציע עוד כמה תכונות, כמו האצה ייעודית למשחקים בכמה רמות, תכונה שמשפרות את טווח האות שלו כדי להציע שטח כיסוי רחב יותר, וגם כזו שעוזרת לשדר בכמה ערוצים כדי לספק רוחב פס גדול יותר. +Poly Voyager Free 60 פולי, חברה בת של HP, בעלת עבר עשיר של פתרונות אודיו לסביבה משרדית, הכריזה ב-CES השנה על +Voyager Free 60 – אוזניות אלחוטיות שמיועדות לשימוש היברידי בסביבות פעילות שונות, כולל אפשרויות חיבור שונות למערכות כאלה ואחרות. ה-+Voyager Free 60. צילום: יח"צ האוזניות מגיעות עם מארז טעינה חכם, שכולל צג מגע צבעוני עם גישה נוחה לתכונות עוצמת הקול וההשתקה, ותובנה מהירה לגבי חיי הסוללה ומצב השיחה. הוא גם מציע 10 שעות עבודה נוספות מעבר לחמש של האוזניות עצמן בטעינה מלאה. יש בנוסף ביטול רעשים פעיל עם יכולת התאמה, בהתבסס על טכנולוגיה בשם WindSmart לחסימת רעשי רקע מפריעים. האוזניות זמינות בצבע שחור או לבן והן אמורות לצאת לשוק לקראת סוף מרץ, במחיר של 299 דולר.

"בעולם העתיק, כל ספן נזקק להכיר את כוכב הצפון הבולט, פולאריס, כי הוא מצביע לכיוון הקוטב הצפוני. עד המצאת המצפן וה-GPS, כוכב הצפון הוא שסייע לימאים לנווט ולהתמצא בים, בפרט בלילה. כיום, כל ארגון נדרש ל-'כוכב צפון' בעולם הגנת הסייבר, לניטור כל סביבות ה-IT, כדי לקבוע מהו אירוע, מהי מתקפת סייבר אמיתית – ומהם רעשי הרקע. רק כך הוא יוכל להגיע לארץ המובטחת והמאובטחת", כך אמר אנדי פיורי, מנהל פתרונות אבטחה אזורי למזרח התיכון ואפריקה במיקרוסופט. פיורי ביקר באחרונה בארץ והתראיין בלעדית לאנשים ומחשבים. הוא אמר כי "לכלל הארגונים בעולם יש אתגר זהה: צליחת הטרנספורמציה הדיגיטלית באופן קל ומאובטח. האירועים הגלובליים בשלוש השנים האחרונות, ובראשם מגפת הקורונה, האיצו את השינוי הדיגיטלי באופן עמוק ומהיר ממה שהם תכננו. הקורונה הביאה לשינוי דפוסי העבודה ולהפיכת העבודה ההיברידית ל-'נורמלי החדש', והמלחמה באוקראינה יצרה משבר אנרגיה ושינוי כלכלי בעולם. לכן, ארגונים נדרשים להבין כיצד לענות לדרישות ההנהלות – איך לפעול בכלל ובאופן מאובטח בפרט, תוך מיטוב הוצאות ה-IT והאבטחה. פה, עולם הגנת הסייבר מייצג הזדמנות לשינוי, של עבודה בסביבת IT היברידית ומודרנית – באופן מאובטח. זה לא פשוט לשלב עבודה בענן עם סביבות לגאסי שלא נועדו לעידן החדש, ולספק לכלל הסביבות הגנה אחודה ומוכללת". "אין איום מרכזי ומשמעותי אחד" פיורי אמר כי "חלוקת האיומים לסוגיהם לא מצביעה על איום מרכזי ומשמעותי אחד. המשקל הסגולי של האיומים משתנה, ויש לענות לכולם – לאיום הפנימי, להאקרים בעלי מניע כלכלי ולתוקפים בחסות מדינת לאום. הקורונה העצימה את האיום הפנימי, בשל שינוי דפוסי העבודה של הארגונים והגדלת משטח התקיפה הפוטנציאלי של ההאקרים. זו תמיד הייתה בעיה, והשנים האחרונות רק החריפו אותה. לצד איום זה, ראינו גידול בפעילות ההאקרים בשל המלחמה באוקראינה. עוד ראינו עלייה בהיקף המתקפות על תשתיות קריטיות. מחקר שערכנו באחרונה הדגיש את הסיכונים לתשתיות אלה, עם ממצא מדאיג: חל זינוק של 78% בגילויי פגיעויות בציוד בקרה תעשייתי. גם האיומים על ארגוני בריאות וטלקום ועל שרשראות אספקה צמחו". "אפס אמון" – גישה נכונה, לפחות לפי הבכיר במיקרוסופט. צילום: BigStock "כחלק מהשינוי התרבותי-תודעתי", הסביר, "יש לממש בארגון את תפיסת 'אפס אמון', הגורסת שאין לבטוח באיש או בכל רכיב IT שהוא. זה שינוי תפיסה שלא קל לאמץ. היתרון הוא שמנהלים מבינים שתפיסת 'אפס אמון' משלבת בין הדרישות העסקיות והצורך בעבודה מאובטחת. מימוש התפיסה מאפשר לחברות להתמודד מול שלל האיומים המתרחב ולהפוך למתוחכם יותר – לשרוד וגם לצמוח". "'עשו יותר עם פחות' – מאוד חשוב" "העדר המשאבים הוא האתגר הגדול ביותר, ולכן המשפט 'עשו יותר עם פחות' מאוד חשוב לי, ובכלל", ציין פיורי. "הוא מגלם את המהות של פלטפורמת האבטחה שלנו, במיקרוסופט. זו מאפשרת ללקוחות הארגוניים לגבש את תמונת ספקיות האבטחה שלהם, להפחית את המורכבות ולספק הגנת סייבר ואבטחת מידע יעילות ואפקטיביות יותר. אבל, חשוב מכך, היא גם מאפשרת לארגונים להפוך את העסק שלהם לכזה שפועל בצורה מאובטחת ובטוחה". על הטרנספורמציה הדיגיטלית אמר פיורי כי "בסביבה הנוכחית היא כבר לא 'נחמד שיהיה', אלא הכרח. מיקרוסופט ממוקמת באופן ייחודי על מנת לתמוך בלקוחות – אין ולו ספקית אבטחה אחת אחרת שמעניקה פלטפורמה מקיפה ומקצה לקצה". לדבריו, "יש לנו תפיסה שונה לחלוטין משאר ספקיות האבטחה. מטרתנו היא לאפשר למומחי הגנת הסייבר בארגונים לא רק לאבטח ולצמצם סיכונים, אלא גם, ובעיקר, לסייע להם לצלוח את השינוי הדיגיטלי באופן חיובי, לא כזה שממצב אותם כמי שכל היום אומרים 'לא ולא'. זאת, תוך הידוק הזיקה בין ה-IT לעסק ומיצוב האבטחה כרכיב קריטי בשינוי הזה, כגורם מאפשר". "הפתרונות המוכללים שאנחנו מציעים לשוק", אמר, "כוללים יכולות למיפוי של כל הרכיבים, כדי שהארגון ידע מה יש לו ברשת, היכן ישנן חולשות ואיך הדברים יוצאים לאינטרנט. אנחנו מציעים לארגונים הגנה אחת מה-IT ועד ל-OT, עם פתרון מנוהל. כמו כן, אנחנו מנפיקים עוד ועוד יכולות אבטחה מבוססות בינה מלאכותית ולימוד מכונה, כדי לספק עוד יכולות לאיתור האיומים באופן מעמיק". לסיכום ציין פיורי כי "מיקרוסופט היא חברת אבטחת המידע והגנת הסייבר הגדולה בעולם, בכל מדד שהוא – הכנסות, רווחים והיקף פעילות, יותר מסיסקו ומיבמ, למשל. בעוד שחברות האבטחה מציעות מוצרים נישתיים לכל אחד מרכיבי המחשוב שיש להגן עליהם, אנחנו מציעים פתרון מוכלל. בעולם החדש לא ניתן להסתמך עוד על אמצעי האבטחה המסורתיים. מטרתנו היא להרחיב את יכולות ההגנה של כל ארגון וכל מנהל.ת אבטחה בהתמודדותו.ה מול הרעים, ו-'לשכנע' את ההאקרים ללכת לחפש מטרות תקיפה אחרות".

שם ותפקיד: ליאת אשכנזי, ראש מחלקת הדטה בחברת הקריאייטיב והטכנולוגיה ארטליסט (Artlist). ותק בתפקיד: שנה. תפקידים קודמים: ראש תחום מוצרי BI ואנליטיקה ב-888, Analytical CRM TL ב-G-stat. השכלה ושירות צבאי: תעשייה וניהול בשנקר. עיצוב פנים בסטודיו B6. תפקיד טכנולוגי בפיקוד צפון. משפחה: נשואה + 3. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בגיל צעיר לא הרגשתי חיבור מסוים לעולמות הטכנולוגיים, וגם לממר"ם בצבא הגעתי במקרה. כן, הייתי תמיד טובה במקצועות הריאליים, ומכאן גם המשיכה שלי ללמוד תעשייה וניהול. במהלך התואר, עולם הדטה קסם לי מאוד, והרגיש כתחום מרתק ומעניין – שיש בו שילוב של הצד העסקי, שדורש הבנה עסקית מעמיקה, עם כישורים וידע טכנולוגי. עבורי, היכולת להסתכל על כמויות של דטה ולהוציא מתוכן תובנות משמעותיות לביזנס, שעוזרות לאנשים לקבל החלטות ושנותנות אימפקט גדול לחברה, זו עבודה מדהימה. מכאן, היה לי ברור שאתחיל לעסוק בעולמות הללו, ואחרי למעלה מעשור של פיתוח מקצועי ותפקידים שונים בתחום בחברות שונות, הגעתי ל-ארטליסט, לנהל ולהוביל את מחלקת הדטה. תחום הדטה וה-BI ב-ארטליסט סקרן ועניין אותי אף יותר, כי הוא כלל אתגרים של הקמת תשתית טכנולוגית, לצד חשיפה לדטה מעולמות תוכן אחרים, חדשים, אמנותיים, של מוזיקה, וידיאו ועוד. לצד הטכנולוגיה, החלטתי לפני שנתיים להעשיר את עצמי ולמדתי קורס שנתי של עיצוב פנים בסטודיו 6B, ואני מתעסקת בזה כתחביב בבית ועם חברים, כי הלב עדיין עמוק בתוך ניתוח נתונים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? הנתונים מראים כי גם היום, אחוז הנשים בהיי-טק עדיין נמוך יותר באופן כללי וגם במקצועות ה-BI והדטה, ובתפקידים טכנולוגיים נוספים. אני חושבת שהגישה השתנתה וכמעט שלא רואים היום אפליה מגדרית כשמגייסים עובדים ועובדות חדשים, או בהתנהלות היומיומית בעבודה. במחלקה שלי יש אחוז נשים יפה, ואני מגייסת גם נשים וגם גברים לפי מידת ההתאמה שלהם לתפקיד, מתוך אמונה שהתפתחות אישית ומקצועית היא דבר שנובע ממוטיבציה וכישורים של כל אדם באשר הוא אדם, ללא קשר למגדר. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? ברמה האישית, לא נתקלתי במהלך הקריירה שלי באפליה על רקע היותי אישה, גם בתפקידים בהם אחוז הנשים היה נמוך. תמיד הרגשתי מוערכת מקצועית, בשל ההישגים והיכולות שלי ולא בשל המגדר שלי, וזו בעיני הגישה והראייה הנכונה להתנהל בשוק העבודה. ישנם עדיין מקרים שההבניה החברתית המגדרית מביאה יותר נשים מגברים להתמודד עם אתגרי שילוב  העבודה והבית, ולכן זה עלול להשפיע על ההתפתחות המקצועית שלהן לתפקידים ניהוליים. עם זאת, אני שמחה לראות מגמת שיפור בשנים האחרונות, שלמעשה מורידה את המגדר מהפרק ומייצרת איזון מגדרי.

קרן גוז קריזה מונתה לתפקיד מנהלת קבוצת Solution Engineering בישראל, בחברת הדטה קלאוד סנואופלייק (Snowflake). במסגרת תפקידה תהיה אגוז קריזה חראית על מערך Solution Engineering, וכן על ליווי וקידום פתרונות טכנולוגיים וארכיטקטוניים ללקוחות קיימים ופוטנציאליים עבור החברה, לאורך כל דרכו של הלקוח. מאחורי גוז קריזה ניסיון עשיר בעולמות הדטה, עם ניסיון במגוון תפקידים מעשיים וניהוליים מזה כ-12 שנים, בהן סיפקה פתרונות מבוססי דטה. היא עיצבה מוצרי דטה וניהלה צוותים בתחום בפלייטק, הובילה את קבוצת הייעוץ לבינה עסקית ב-סייסנס (Sisense), ואף הקימה את מחלקת הדטה ב-זומין. בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ממכללת שנקר. "אני שמחה להצטרף לחברה הנחשבת למובילת שוק עולמית בתחומי הדטה, שמבינה את הערך האסטרטגי של השוק הישראלי", הדגישה קרן גוז קריזה והוסיפה: "אנו רואים חשיבות משמעותית לפעילות המקומית, ונעזור ללקוחותינו למנף את השקעתם בסנופלייק, על ידי בניית פתרונות ומוצרים מבוססי דטה בענן".