ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון בנושא המאגרים הביומטריים שהממשלה ורשויות נוספות מפעילות, ושכוללים מיליוני רשומות של מידע על כל אחת ואחד מאיתנו. בסיום הדיון קרא היו"ר החדש של הוועדה, ח"כ איימן עודה, לממשלה לצמצם את מספר מאגרי המידע שהיא מחזיקה, לבדוק היתכנות של איחודם, ובעיקר להקפיד על שמירת המידע ועל מניעת זליגה, כדי לשמור על הפרטיות שלנו, אזרחי המדינה. הגורמים השונים שהשתתפו בדיון דיווחו על הפעילות שלהם בנושא, ורבים מהם אמרו שהחוק הקיים לא תואם, בדרך כלל, את המציאות בשטח. הטענה הזאת לא מפתיעה, והיא נשמעת חדשות לבקרים, בשלל נושאים. אצל מי נמצא המידע עלינו – וכמה? מאז שהממשלה אימצה את המדיניות הביומטרית לפני שנים אחדות, השימוש במאגרים התרחב, והם קיימים כמעט בכל גוף ממשלתי וציבורי שאנחנו נזקקים לשירותיו. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה נושא המאגרים הביומטריים עלה על סדר היום הציבורי כמה פעמים בשנים האחרונות. במאי 2020 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח חמור על מצבם, עם הערות נקודתיות ודרישה לתיקונים. נכון לעריכת אותה הביקורת, מוקדם יותר ב-2020, משרד התחבורה החזיק במאגר ובו 4.5 מיליון תמונות של אזרחים בעלי רישיון נהיגה וב-6.5 מיליון תמונות ופריטי מידע אחרים על משתמשי רב קו. המבקר הזהיר שהמאגר של המשרד [לא עומד בתנאי הפיקוח, ושיש סכנה לפגיעה בפרטיות של האזרחים שהנתונים שלהם נמצאים בו. מה עם גופים ציבוריים אחרים? ובכן, במערכת הזיהוי של שירות בתי הסוהר נמצאו אז 5.5 מיליון דגימות קול, במערכת הזיהוי של שירות התעסוקה היו רבע מיליון טביעות אצבעות של מבקשי עבודה, ובמאגר העובדים הזרים שהמדינה מנהלת נכללו חצי מיליון תמונות. ככלל, המבקר קרא לבצע ובחינה ומיפוי של הסיכונים השונים הטמונים בקיומם של מאגרים ביומטריים ופגיעתם בפרטיות, במטרה לגבש מדיניות שתביא לידי צמצום הסיכונים. "היישומים הביומטריים והאתגרים בתחום מתפתח זה יתעצמו במהלך השנים – דבר המחייב בחינה ובקרה מתמדת, במטרה לנהל את הסיכונים ולהגן בצורה יעילה וטובה על הציבור", כתב אנגלמן. האם הליקויים תוקנו? ואם לא – האם זה בטיפול? בדיון שנערך אתמול בכנסת לא ניתנה תשובה לשאלות אלה. חומר הרקע שהוגש לחברי הוועדה לפני הישיבה מעלה יותר מחשש סביר שהליקויים הללו עדיין קיימים, לפחות בחלקם. אלא שלא ברור אילו מהליקויים במאגרים של המשרדים הממשלתיים השונים עדיין קיימים ואילו תוקנו. בשבת הקרובה יחול היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. יש לקוות שעד ליום זה בשנה הבאה, המצב ישתפר – בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במאגרים הביומטריים, ובכלל רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים מטעם מערך הסייבר הלאומי, שלח לפני אותו דו"ח של מבקר המדינה מסמך לשרת הפנים דאז, איילת שקד, שבו הוא פירט את תמונת המצב במאגרים הביומטריים של המשרד. המידע בדו"ח זה תואם את המסקנות של המבקר. כך, למשל, פרידמן כותב בו שבמשך תקופה ארוכה הועברו תמונות של תושבים ישראליים ממערכת ביקורת הגבולות לגוף ממלכתי אחר, ששמו לא צוין, והגוף הזה צבר מידע. ההעברה נעצרה רק בהתערבותו. עוד נכתב כי הנושא נמצא בבדיקה ושהטיפול בו מפורט בפרק הסודי שצורף לדו"ח. עד היום, תוצאות החקירה לא פורסמו, וכלל לא ברור האם בכלל קיימות תוצאות כאלה. הערה נוספת שמופיעה בדו"ח של פרידמן מעלה ששמירת תמונות הפנים לא עומדת בדרישות החוק, ותמונות אלה נשמרות, או לפחות נשמרו, בשני מאגרים שונים: אביב של רשות האוכלוסין ורותם של ביקורת הגבולות. בדו"ח יש עוד פירוט, המלצות והערות לטיפול. האם השרה שקד הספיקה לטפל בזה לפני שהממשלה הקודמת הלכה לעולם שכולו טוב? ספק רב, ואם כן, היא שכחה לספר לנו. הטיפול הבעייתי במאגרי המידע של הממשלה מצטרף לשלל דו"חות שפורסמו בנושא הפרטיות של אזרחי ישראל, ולמידע ממקורות אחרים. ניתן לומר שהפרטיות שלנו מותקפת מכל הכיוונים. לכן, על ועדת המדע והטכנולוגיה להמשיך לעקוב אחרי הנושא, ולוודא שהדרישה המוצדקת של היו"ר, עודה, לצמצם את המאגרים הביומטריים ולהגביר את הפיקוח עליהם תיענה. כיום, יותר מתמיד, יש לזה חשיבות עליונה, במיוחד לאור המהפכה שהממשלה מתכוונת לבצע במערכת המשפט, שתפגע בעצמאותה של הרשות השופטת וביכולת לפקח על המידע העצום שמוחזק בידי הממשלה. בשבת הקרובה יחול היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. יש לקוות שעד ליום זה בשנה הבאה, המצב ישתפר – בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במאגרים הביומטריים, ובכלל.

OpenAI – שכפי שדיווחנו היום (ג') הפכה לחברה הנתמכת באופן מובהק בידי מיקרוסופט, שהשקיעה בה כ-10 מיליארד דולר ממש כעת – הוציאה בימים האחרונים גרסה בתשלום של הצ'טבוט הפופולרי שלה, ChatGPT. מעבדת המחקר הודיעה על תוכניותיה לייצר רווח מ-ChatGPT לפני כשבוע, ועכשיו כבר מגיעים דיווחים על גרסה מקצוענית של כלי הבינה המלאכותית המדובר – המכונה ChatGPT Professional – הזמינה כעת ב-$42 בחודש. על פי דיווח של גיזמודו מאתמול, משתמש לינקדאין (LinkedIn), לינאס בליונס, פרסם צילום מסך של ממשק, שככל הנראה חשף את גרסת ChatGPT החדישה יותר. "זה היה רק עניין של זמן שכן לפי הערכות, OpenAI יכול להוציא יותר מ-100,000 דולר בכל יום רק כדי להפעיל את הצ'טבוט של הבינה המלאכותית. זה יותר מ-3 מיליון דולר בכל חודש", כתב בליונס בפוסט שלו. השירות לא זמין, בגלל עומס ביקוש. ChatGPT. צילום: לכידת מסך מאתר ChatGPT על פי הדיווחים בתקשורת העולמית, הגרסה המשודרגת אך ה"ניסיונית" של ChatGPT עתידה להיות זמינה בזמן ביקוש גבוה – תופעה שכבר נצפתה לא אחת על ידי המשתמשים, אשר רבים מהם דיווחו כי קיבלו מהשירות הודעה שהעומס מונע מהצ'טבוט לספק להם את מבוקשם בזמן מסוים. בנוסף גרסה זו תשודרג בגישה לתכונות חדשות אחרות, בקצב תגובה מהיר יותר וללא ויסות קצב השימוש (Throttling) וכן היא תעבוד בלי מגבלות מוגברות של בקשות API. התכונות והתמחור המדויקים של תוכנית ChatGPT Professional יכולים להשתנות בהתאם לצרכים הספציפיים של המשתמש, ולהסכמים שנעשו עם OpenAI. יצוין כי לעת עתה הכלי המתקדם אינו נגיש לכלל הציבור באופן עצמאי, והחברה פרסמה קישור לרשימת המתנה בשרת הדיסקורד שלה בעבור המתעניינים. באתר של OpenAI הוסבר כי "למרבה הצער, גישה ל-ChatGPT המקצועי אינה זמינה למשתמשים רשומים בשלב זה. אם תרצו להתעדכן בסטטוס המוצר, אנו ממליצים לכם לעקוב אחר ערוצי המדיה החברתית שלנו ולהירשם באמצעות הטופס שלנו כאן. תודה על ההבנה ואנו מצפים לארח אתכם כמנויים בעתיד הקרוב!" למה כולם חושקים ב-ChatGPT? ChatGPT הוא כלי בינה מלאכותית המאפשר למשתמש ליצור בקלות לא נתפשת תוכן או טקסט מקורי. בנוסף ניתן לשאול אותו שאלות בכל נושא ועניין, לתת לו הנחיות יצירתיות ולהשתמש בו כדי ליצור שלל תכנים לפי סוגות שונות – שירים, תמלילים, מאמרי, פוסטים למדיה חברתית, סיפורים קצרים ועוד. הכלי גם יודע לכתוב קוד. המשתמש רק צריך לתת לצ'טבוט הנחיות מדויקות, וה-AI תייצר עבורו – על בסיס תועפות הדטה שהיא סרקה וצברה מהאינטרנט – תוכן חדש שאין עוד אחד זהה לו. כאמור, נכון לעכשיו, ChatGPT מוצע בשימוש חינמי, אחרי הרשמה – אבל נראה ש-OpenAI ומיקרוסופט כבר מצאו דרכים לייצר רווח מהפלטפורמה. מיקרוסופט כבר צירפה אותו לענן שלה, עם שירות Azure OpenAI, שהושק ב-17 בינואר הנוכחי. במקביל, כאמור, אישרה אתמול הענקית מרדמונד השקעה של מיליארדים ב-OpenAI. על פי דיווחים ופרשניות שונות, מיקרוסופט תנסה למנף את יכולות הכלי גם במנוע החיפוש שלה בינג (Bing), כשהכוונה בגדול היא לעקוף מתחרות ענקיות, בעיקר את גוגל, בדרך לשליטה מלאה הן בתחום החיפוש והן בגזרת הענן.

כ-1,000 אנשי היי-טק – ממנהלים בכירים ועד לעובדים – הפגינו היום (ג') ליד מתחם שרונה בתל אביב, במחאה על התוכנית המשפטית של הממשלה. הפגנות נוספות התקיימו בשדרות רוטשילד בעיר, בהרצליה פיתוח וברחובות. בסך הכול הגיע מספר המשתתפים לאלפי בני אדם. טענת המוחים היא כי התוכנית תביא את ישראל להיות לא-דמוקרטיה בסגנון פולין, הונגריה וטורקיה, וכי היא תפגע בהיי-טק. שורה של בכירים בענף שעמם שוחחה מערכת אנשים ומחשבים במהלך ההפגנה הצביעו על כך שמשקיעים כבר חוששים ושואלים שאלות באשר לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. המפגינים נשאו שלטים, שחלקם כללו מושגים מתחום ההיי-טק, בהם Unhappy hour ותראה לי מי הפרודקט שחשב על הרעיון הזה? המפגינים בשרונה חסמו את רחוב קפלן למשך כשלושת רבעי השעה, מה שיצר פקקי תנועה באזור. שעה לא שמחה. צילום: יניב הלפרין המחאה בהרצליה. צילום: מחאת ההיי-טקיסטים אין חופש – אין היי-טק. המחאה נגד מהלכי הממשלה. צילום: יניב הלפרין צעד ראשון בלבד עוד פעולה שחברות היי-טק רבות נקטו בו היום היה השבתת העבודה לכמה שעות, ולפחות לשעה אחת – בזמן ההפגנות. חלק מהחברות התירו לעובדים שלהן להשתתף במחאה מבלי להביע תמיכה אקטיבית בה, בחלקן קיימו שיחות על דמוקרטיה וביטלו פגישות, ובחלקן האחר המנכ"לים הגיעו בעצמם להפגנה. כמה חברות הודיעו היום על הצטרפותן למחאה, בהן קורנית דיגיטל וסרגון.  במטה המאבק של ההיי-טק אומרים כי מדובר בצעד ראשון בשורה של צעדים נגד התוכנית המשפטית של הממשלה. כמו כן, עובדי ומנהלי היי-טק רבים משתתפים בהפגנות הכלליות נגד התוכנית ומדיניות הממשלה בנושאים נוספים, כגון כפייה דתית וענייני קהילת הלהט"ב, שנערכות מדי מוצאי שבת בשבועות האחרונים.

נס זכתה במכרז של רשות שדות התעופה ותוביל פרויקט IT ענק – כך נודע לאנשים ומחשבים. הפרויקט כולל שדרוג של מערכות הניהול ברשות, לרבות הקמת מערכת ERP מבית סאפ, SAP S/4 HANA. היקפו מוערך בעשרות מיליוני שקלים, והוא צפוי להסתיים ב-2024. החוזה כולל תחזוקה של המערכות עד סוף העשור. יש לציין כי נס, שהיא חלק מקבוצת חילן, תשמש כספקית בלעדית להחלפת מערכות הניהול הארגוניות ברשות שדות התעופה. היא התמודדה, וזכתה, במכרז מול מלם תים ואקזקט מבית וואן. נס תשדרג את מערך המחשוב הוותיק הקיים ברשות, שמבוסס על AS400, לפלטפורמה שמתבססת על גרסת ה-ERP החדשה של סאפ. החברה והרשות מסרו כי "המערכת החדשה תייעל את מערך העבודה והשירות ברשות שדות התעופה, לרבות מערכות משאבי האנוש, הרכש, הלוגיסטיקה, הכספים, התקציבים, הנהלת החשבונות ועוד". גרסה זו של מערכת ה-ERP מציעה שיפורים בעיקר בתחומים הפיננסי, המסחרי והלוגיסטי. זאת, תוך יצירת תשתית מתקדמת ואינטגרטיבית לניהול ולבקרה, עם שימת לב להתפתחותה העתידית של רשות שדות התעופה. טכנולוגיות נוספות של סאפ במסגרת הפרויקט ישולבו טכנולוגיות נוספות של סאפ, ביניהן: הטכנולוגיה של פיורי (UI5 & FIORI) לטובת שיפור חוויית המשתמש; פתרון ענני לניהול ולבקרה תקציבית (SAP Analytics Cloud); ו-Business Technology Platform, שהיא פלטפורמה מבוססת ענן לצרכי אינטגרציה ופיתוח. עוד יוטמעו בפרויקט עשרות רבות של ממשקים שיחברו בין המודולים השונים במערכת ה-ERP ובין מערכות IT קיימות. בהמשך מתוכננים פרויקטים נוספים בתחומי משאבי האנוש והאחזקה ברשות שדות התעופה. נמל התעופה בן גוריון. צילום: BigStock הפרויקט המרכזי מסמל את השינוי בפעילות מערך ה-IT ברשות שדות התעופה, לאחר שלוש שנים שבהן לא נערכו שדרוגים משמעותיים בתשתיות ובמערכות. ברשות אומרים כי הוא "יביא לשיפור משמעותי בשירותים המוצעים ללקוחות הרשות, כמו גם לציבור, ויעמיד את רשות שדות התעופה בישראל בשורה אחת עם שדות התעופה המובילים בעולם בהיבטים הטכנולוגי והשירותי". "השדה הדיגיטלי" ממריא מיכאל רוף, סמנכ"ל תקשוב ברשות שדות התעופה, אמר כי "אנחנו יוצאים לכמה תהליכי דיגיטציה, שמטרתם העיקרית היא שיפור השירות לנוסעים שעוברים בשערינו. אחד מהנושאים העיקריים שבהם נטפל הוא 'שדה דיגיטלי', כאשר במסגרת זו נשפר את תהליכי העבודה בשדות התעופה, תוך שימת דגש על זירוז וייעול התהליכים שהנוסעים עוברים". הוא הוסיף כי "המטרה של פרויקט שדרוג מערכות הליבה הארגוניות, היא לשדרג את מערכות הניהול של הרשות, וכך לאפשר לה להשיג את יעדיה בשנים הבאות. בחרנו לעבוד בפרויקט בתפיסה אג'ילית, שמבוססת על מתודולוגיית Activate של סאפ, וזה ייעשה תוך עריכת התאמות לארגון שלנו. הפרויקט יתבסס על הקשר במשולש שבין הלקוחות שלנו, שהם משתמשי המפתח בפרויקט, אנשי נס, שיממשו אותו, ואנשי חטיבת התקשוב של הרשות, שאמונים על המערכות הקיימות כיום, על מעטפת התשתיות למיניהן ועל הגנת הסייבר". גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס. צילום: יח"צ גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס, ציין כי "ניקח חלק משמעותי במימוש המהפכה הדיגיטלית של רשות שדות התעופה. מדובר במהפכה משמעותית, שגם אנחנו, כאזרחים, נהנה ממנה. נוביל ברשות שדות התעופה תהליכי טרנספורמציה משמעותיים ובאמצעות המומחיות, המתודולוגיות, מעטפת הפתרונות וההון האנושי שלנו, נטביע בפרויקט את טביעת האצבע הייחודית של נס".

חברות הטכנולוגיה ברחבי העולם ממשיכות לקחת חלק בגל הפיטורים הנוכחי, שכבר מסתכם בפיטורים של יותר מ-50 אלף עובדים ברחבי הגלובוס. כעת המפטרת הטרייה היא ספוטיפיי (Spotify), שהודיעה אתמול (ב') כי תצמצם 6% מכוח העבודה הגלובלי שלה, המהווים כ-600 משרות, וזאת כדי לכווץ בעלויות. חברת הזרמת המוזיקה מתמודדת עם המצב הכלכלי העגום, שגורם לצרכנים וגם למפרסמים להגביל את ההוצאות שלהם, כך דיווחה NBC. החלטתה של ספוטיפיי לצמצם את עובדיה היא חלק מתוכנית רה-ארגון לשיפור היעילות ול"האצת קבלת ההחלטות", כך לדברי המנכ"ל דניאל אק, בהצהרה שפורסמה באתר החברה. בישר על הקיצוצים. דניאל אק, מנכ"ל ספוטיפיי. "במהלך החודשים האחרונים עשינו מאמץ ניכר לרסן את העלויות, אבל זה פשוט לא הספיק", הבהיר המנכ"ל בפוסט שהועלה לבלוג החברה. "הייתי שאפתני מדי בהשקעה לקראת צמיחת ההכנסות שלנו", הוסיף אק והכה על חטא, כשגם הוא משמיע הצדקת פיטורים הדומה מאוד לזו שניפקו מנהלי טכנולוגיה אחרים בחודשים האחרונים. אק חתם את

קרן ההשקעות האקטיביסטית אליוט מנג'מנט (Elliott Management) ביצעה השקעה של מיליארדי דולרים בסיילספורס (Salesforce), ובכך פצחה במהלך שסופו עלול, או עשוי, תלוי את מי שואלים, להביא להדחתו של מארק בניוף, מייסד ומנכ"ל משותף של מעצמת ה-CRM בענן. אליוט – קרן ההשקעות האקטיביסטית, המנהלת השקעות בסך 55 מיליארד דולר – ידועה כמי ש"עשתה סדר" בלא מעט חברות טק בעבר – כפתה פיטורים מסיביים והביאה מנהלים מטעמה לחברות בהן השקיעה. אנליסטים הגדירו את המהלך של אליוט כ"משחק כוח, בו כל אחד מהצדדים משקיע בהימור במספרים גדולים". "זה הולך להיות שינוי גדול עבור בניוף" כך כתב דניאל אייבס, מנכ"ל וודבוש סקיוריטיס (Wedbush Securities): "הקירות סוגרים על בניוף, לאחר נסיעה בכרכרה כמו סינדרלה במשך העשור האחרון – והמשקיעים מתוסכלים". אייבס, אנליסט מניות בכיר המכסה את מגזר הטכנולוגיה שנים רבות, ציין כי "אנו מאמינים שקרן ההשקעות אליוט יכולה להשיג מושב בדירקטוריון החברה ולהתמקד בהרחבת שולי הרווחים מעבר ל-25%, לטובת שיפור הרווחים בעתיד". האנליסטים היו תמימי דעים כי "ההשקעה של אליוט תביא לכך שסיילספורס תמצא תחת לחץ לבצע קיצוצים, או אפילו שינויים משמעותיים במודל העסקי שלה". אחד האנליסטים כתב כי "כל פעם שמישהו כמו אליוט משקיע בחברה, הוא דוחף לשינויים מבניים עם פיטורים פוטנציאליים. מנהיגי (החברה המושקעת) נוטים לאבד שליטה כאשר סוג כזה של משקיעים אקטיביסטים מעורב. זה הולך להיות שינוי גדול עבור בניוף. הוא יצטרך להתאים את החברה על סמך השינויים שאליוט תרצה". ג'סי קוהן, שותף-מנהל של אליוט, שידוע כמי שהתערב במבנים ובפעילויות של כמה חברות טכנולוגיה, אמר כי "אליוט מצפה לעבוד בצורה בונה עם סיילספורס, כדי לממש את הערך ההולם חברה בסדר גודל שלה. סיילספורס היא אחת מחברות התוכנה הבולטות בעולם, ולאחר שעקבנו אחר החברה במשך כמעט שני עשורים, פיתחנו כבוד עמוק לבניוף ולמה שהוא בנה". סיילספורס – איבדה כמחצית מערכה בשנה החולפת סיילספורס איבדה כמעט מחצית מערכה (48%) בשנה החולפת, כאשר המניה שלה, שהחלה את 2022 במחיר 255.01 ד', הגיעה אל סוף השנה כשמחירה 132.59 ד'. כך, שווי השוק הכולל של ענקית הענן צנח מ-250.3 מיליארד דולר בתחילת השנה ל-132.6 מיליארד בסופה. ההשקעה של אליוט מגיעה לאחר שסיילספורס הודיעה מוקדם יותר החודש כי תפטר 7,000 עובדים, נתון המשקף 10% מכוח העבודה שלה. ברט טיילור, המנכ"ל המשותף של החברה, ששימש בתפקידו משך שנה בלבד, עומד להתפטר בסוף החודש, ויותיר את בניוף כמנכ"ל יחיד – לאחר שנתגלעו סכסוכים בין השניים. במסמכים שהגיש בניוף מוקדם יותר השנה ל-SEC, הרשות לניירות ערך בארה"ב, הוא כתב כי "הסביבה נותרה מאתגרת והלקוחות שלנו נוקטים בגישה מדודה יותר לגבי החלטות הרכישה שלהם". באחרונה השקיעה אליוט מיליארדי דולרים בסיטריקס (Citrix), הביאה למיזוג שלה עם טיבקו (Tibco), והחברה הממוזגת פיטרה 15% מכוח העבודה שלה מוקדם יותר השנה. כבר ב-2015 אליוט הביאה לפיטורי המנכ"ל דאז של סיטריקס, מארק טמפלטון. המטרה – להשתלט על חברות היי-טק סיטריקס הייתה אחת ממספר הולך וגדל של חברות היי-טק שהיו על הכוונת של אליוט השקעות. אליוט דחפה במחצית העשור הקודם כמה חברות בהן היא השקיעה – ביניהן EMC, ג'וניפר (Juniper Networks), בברוקייד (Brocade) ובריברבד (Riverbed Technology) – לייעל את התפעול, להפחית עלויות, ולשפר את מצבן הכספי, ובכך להשיב יותר כסף לבעלי המניות. אנשי אליוט רכשו מספיק מניות בחברות אלו ואחרות, כדי להפוך למשקיעים העצמאיים הגדולים שלהן, ובכך תפסו עמדת השפעה על ניהולן. כך, הפכו אנשי אליוט השקעות לבעלי המניות האקטיביים של EMC, ולחצו בעבר להפריד בינה ובין ענקית הווירטואליזציה שבבעלותה – לטובת מכירה נפרדת של VMware. מדובר בזמן שלפני ש-EMC נרכשה על ידי דל (Dell). לאחר שבכירי EMC מינו שני חברי דירקטוריון שאושרו על ידי אליוט, החברה הודיעה כי תחתוך 850 מיליון דולר בהוצאותיה השנתיות החל משנת 2017, ונכנעה ללחץ של אליוט והביאה להדחת מנכ"ל EMC, ג'ו טוצ'י. במהלך השנים האחרונות קרן אליוט פצחה בכמה מהלכים אקטיביסטיים, לטובת מה שמכונה "הצפת ערך בחברות הנסחרות בתמחור חסר". כך, הקרן הביאה לכך שאינפורמטיקה (Informatica) ו-BMC נמכרו לקרן השקעה פרטית. ב-2016, אנשי אליוט דחקו בסמסונג להתפצל לשתי חברות. עוד השקיעה הקרן בעבר בחברת אבטחת המידע הישראלית אימפרבה, בפייפאל (PayPal), ב-AT&T ובטוויטר. בסוף השנה שעברה, אליוט השקיעה בפינטרסט (Pinterest) וכפתה מינוי דירקטור מטעמה.

מיקרוסופט עשתה את זה רשמי אתמול (ב') – בפוסט שעלה בבלוג שלה היא בישרה, כפי שדיווחנו מוקדם יותר החודש שעתיד לקרות, על השקעת ענק ב-OpenAI, החברה האם של ChatGPT. הסכום המדויק שהחברה תשקיע לא פורסם אך מוערך בכ-10 מיליארד דולר. "אנו מכריזים על השלב השלישי של השותפות ארוכת הטווח שלנו עם OpenAI באמצעות השקעה רב-שנתית של מיליארדי דולרים, כדי להאיץ את פריצות הדרך של בינה מלאכותית ולהבטיח שהיתרונות הללו יהיו משותפים עם העולם", כתבה החברה בפוסט. ההסכם וההשקעה החדשה, לפי מיקרוסופט, מגיעים בעקבות ההשקעות הקודמות שלה ב-OpenAI, שבוצעו ב-2019 וב-2021. הם מרחיבים את שיתוף הפעולה המתמשך של השתיים בתחומי מחשוב-על ומחקר בינה מלאכותית ולדברי הענקית מרדמונד: "מאפשרים לכל אחד מאיתנו למסחר באופן עצמאי את טכנולוגיות הבינה המלאכותית המתקדמות שנוצרו". סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: פליקר חוויות חדשות מבוססות בינה מלאכותית בנוגע למחשוב-על, מיקרוסופט תגדיל את ההשקעות שלה בפיתוח ופריסה של מערכות מחשוב-על מיוחדות, במטרה להאיץ את מחקר ה-AI העצמאי פורץ הדרך של OpenAI. "גם נמשיך לבנות את תשתית הבינה המלאכותית המובילה של Azure", הבהירה החברה, "כדי לעזור ללקוחות לבנות ולפרוס את יישומי הבינה המלאכותית שלהם בקנה מידה עולמי". מיקרוסופט, לפי הסבריה, תפרוס את המודלים של OpenAI על פני מוצרי הצרכנים והארגונים שלה ותציג קטגוריות חדשות של חוויות דיגיטליות הבנויות על הטכנולוגיה של OpenAI. זה כולל את שירות Azure OpenAI של מיקרוסופט, שהושק ב-17 בינואר הנוכחי. שירות חדשני זה עתיד לאפשר למפתחים לבנות יישומי AI מתקדמים באמצעות גישה ישירה למודלים של OpenAI, המגובים ביכולות Azure ברמה ארגונית ובתשתית וכלים מותאמים לבינה מלאכותית. כספקית הענן הבלעדית של OpenAI, מיקרוסופט עדכנה כי באמצעות Azure שלה תפעיל את כל עומסי העבודה של OpenAI בתחומי המחקר, המוצרים ושירותי ה-API. הכלי החדשני ליצירת תכנים שהעולם נרעש ממנו. ChatGPT. צילום: BigStock ChatGPT – הדובדבן שעל ערימת הקצפת "יצרנו את השותפות שלנו עם OpenAI סביב שאיפה משותפת לקדם באחריות את מחקר הבינה המלאכותית המתקדמת ולהפוך את הבינה המלאכותית לדמוקרטית כפלטפורמה טכנולוגית חדשה", אמרה סאטיה נאדלה, יו"ר ומנכ"ל מיקרוסופט. "בשלב הבא של השותפות שלנו, למפתחים ולארגונים בכל התעשיות תהיה גישה לתשתית, למודלים ולשרשרת הכלים הטובים ביותר של AI עם Azure, כדי לבנות ולהפעיל את היישומים שלהם", הרחיב. "שלוש השנים האחרונות של השותפות שלנו היו נהדרות", אמר סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. "מיקרוסופט חולקת את הערכים שלנו ואנחנו נרגשים להמשיך במחקר העצמאי שלנו ולעבוד ליצירת בינה מלאכותית מתקדמת שתועיל לכולם". יצוין כי כמובן שכחלק מהקשר הפעיל בין החברות, לקוחות מיקרוסופט יוכלו לגשת ל-ChatGPT – הצ'טבוט המגה-חדשני של Open AI, שנדמה כי כל העולם עוסק רק בו בשבועות האחרונים – בגרסה מותאמת של GPT-3.5, אשר אומנה ורצה על תשתית הבינה המלאכותית של Azure.

בשבוע שעבר הגיע לבקר במאורת הנמר רם צוברי, מנהל מערכות מידע וטכנולוגיות בחברת קרנות השוטרים, שהיא חברה לתועלת הציבור (חל"צ) ומוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר), המאגדת כ-65,000 עמיתים. החברה פועלת למען רווחת עמיתיה, שוטרי ושוטרות וגמלאי משטרת ישראל. תחילה הוקמה קרן וולונטרית, שגבתה סכום סמלי מכל עמית בחברה על מנת לממן ניתוח בהול בארה"ב להצלת חיי שוטר. לאחר מכן, עסקה בעיקר בסיוע ללימודים, הלוואות לעמיתים וביטוחי חיים. כיום פועלת החברה במגוון תחומים ומעניקה שירותים לעמיתיה, בין היתר, בתחומי רווחה, פנאי, ביטוח ועוד. צוברי הוא בעל ניסיון של יותר מ-35 שנה בתחום, ניסיון שהביא איתו לחברת קרנות השוטרים, שם השלים שני פרויקטי דגל – הראשון בתחום אבטחת מידע וסייבר והשני בתחום טרנספורמציה דיגיטלית ומעבר לענן – על כך זכה בפרס מצטייני המחשוב לשנת 2020. צוברי גם הגיע למקום ראשון בשאלון של חברת HPE וזכה במתנה ברחפן SYMA X8 Pro. רם, או כפי שהוא נקרא בפי חבריו …רמבו, הוא איש מקצוע ואיש עשייה שתמיד מוכן לשתף בידע ומידע. אדם בעל קסם אישי, חייכן ובעל שמחת חיים מידבקת, שיודע לאזן בין מקצועיות, מצוינות ורגעים של כיף.