האם מחשב זעיר וקליל בגודל של קובייה הונגרית יכול להחליף את המחשב השולחני הרגיל, שבואו נודה, המקום שהוא תופס על השולחן או על הרצפה הוא אחד מחסרונותיו הבולטים? נתחיל מהסוף: התשובה היא כן. וכעת נסביר. GOpc הוא מחשב זעיר שנמכר ברשת פרטנר במחיר של 989 שקלים, או בחבילה הכוללת מחשב + מסך 23.6 אינץ' + מקלדת ועכבר במחיר של 1,389 שקלים. גודלו הוא 6X6X4 ס"מ, והמפרט שלו כולל מעבד Celron 4125 של אינטל, מעבד גרפי UHD Graphics 600 של אינטל, זיכרון עבודה של 8 גיגה-בייט וזיכרון אחסון SSD של 128 גיגה-בייט. בחלקו העליון, לצד לוגו החברה, יש פתח אוורור ומצידו הקדמי תמצאו כפתור הפעלה ונורית חיווי כחולה שנדלקת כאשר מפעילים אותו. בצידו הימני – חריץ לכרטיס זיכרון (שמאפשר הרחבה של זיכרון האחסון) ושקע 3.5 מ"מ לשמע, ובצידו האחורי – יציאת USB-C לחיבור לחשמל, יציאת HDMI לחיבור למסך (או למקרן, למשל) ושתי יציאות USB (שניתן לחבר לאחת מהן גם מרכזיית USB ובאמצעותה לאביזרים נוספים, כמו דיסק חיצוני, מדפסת וכו'). לכאורה, לא בדיוק מפרט של מחשב עתיר ביצועים, אבל השאלה היא, כמובן, לאילו שימושים אתם זקוקים לו. נאמר מראש – הוא לא מתאים לתוכנות כבדות (כמו פוטושופ, או תוכנות לעריכת וידיאו ומוזיקה) ולגיימרים, ואחרי שלוקחים זאת בחשבון, נתחיל בעבודה. כמו קובייה הונגרית. GOpc. צילום: יח"צ כדי להפעיל אותו יש צורך בעכבר ומקלדת USB וכבל HDMI שאינו כלול בקופסה, ולאחר שגם אלה חוברו – אפשר ללחוץ על כפתור ההפעלה. המחשב מגיע עם Windows 11 מותקנת מראש, ועל המסך מופיעות הוראות ברורות לפרטים שיש למלא, כמו שם משתמש, חיבור לרשת Wi-Fi, חיבור או יצירת חשבון מיקרוסופט, בחירת קוד גישה וכדומה. אם תרצו חבילת Office – ניתן הירשם, בתשלום, לחבילה של מיקרוסופט. ואם לא תרצו – אפשר כמובן לעבוד גם עם חבילת Google Docs. הגלישה באתרים – חלקה וזורמת. אימיילים – בקלי קלות. עבודה בתוכנות ענניות – זרמה חלק. למשל, את

"עולם ה-IT חווה לא מעט אתגרים ושינויים, ביניהם שינויים בשוק התעסוקה, מחסור בכוח אדם ואתגרים כלכליים. ההון האנושי ב-IT הממשלתי מונה 5,500 אנשי מחשוב, מתוכם, 22% (1,200) הם עובדי מדינה. ההון האנושי הוא המפתח להצלחה בתקשוב הממשלתי, בלעדיו, לא נוכל להתקדם", כך אמרה עפרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי. פרנקל דיברה ב-eGov2023, כנס המחשוב למגזר הציבורי ממשלתי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי IT ממגזר זה והנחה אותו יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. פרנקל מונתה לתפקידה בדצמבר האחרון. במערך הדיגיטל הלאומי: זהו תפקיד חדש בהנהלת המערך, שכולל את הנחיית כלל יחידות הטכנולוגיה בממשלה והובלת מהלכים כלל-ממשלתיים בתחום. פרנקל היא הגורם המקצועי הבכיר ביותר בממשלה בעולמות מערכות המידע. לדבריה, "המטרה היא להוביל את האסטרטגיה הטכנו-לאומית, להביא להבטחת מצוינות טכנולוגית בממשלה ולשמש כמעין 'קצין חיל ראשי' של ההון האנושי הטכנולוגי, כמו גם להביא לתכלול תכניות העבודה בתחום". פרנקל סיכמה באומרה כי "הקמנו צוות בינמשרדי, עם נציבות שירות המדינה, הממונה על השכר, מנהל הרכש, ויחד אנו בונים מודל פעלה נכון ומתאים לאתגרים שלפנינו. אנו פועלים להגדלת היקף ההכשרות, יש לנו קהילות ידע פעילות, אנו מעדכנים ומשפרים את מכרזי המחשוב, מוסיפים מקצועות, מביאים לשיפור הגיוסים ומעודדים קליטת ג'וניורים. השותפות בין כלל הגורמים, בממשלה ומחוצה לה, היא שתביא להצלחת העשייה הממשלתית. נפעל לקידום המעמד של היחידות הטכנולוגיות ושל המנמ"רים בממשלה, נוביל תהליכי חדשנות למען הציבור ונקדם תהליכי קבלת החלטות מבוססות מידע בממשלה". מימין: יוגב שמני, סמנכ"ל במערך הדיגיטל הלאומי, ומנהל חטיבת הטכנולוגיות והשירותים הדיגיטליים במערך; משמאל: ד"ר נחמן אורון, יועץ מחשוב בכיר לממשל. צילום: ניב קנטור "הקורונה הביאה למימוש חזון מערך הדיגיטל הלאומי" יוגב שמני, סמנכ"ל במערך הדיגיטל הלאומי, ומנהל חטיבת הטכנולוגיות והשירותים הדיגיטליים במערך, אמר כי "ערכנו 'מתיחת פנים' לאתר Gov.IL, שיפרנו את חוויית הדיגיטל של מיליוני האזרחים והאזרחיות אשר משתמשים בו. הרחבנו את תחולת מערך ההזדהות מהממשלה והפכנו אותו למערך ההזדהות הלאומי. אנו פועלים להידוק הקשר בין המחשוב הממשלתי וזה שברשויות המקומיות. מערך התשלומים הממשלתי ממשיך להגדיל את היקף פעילותו, בקצב שנתי של יותר מ-20%. הגדלנו את היצע השירותים באזור האישי". שמני סיכם באומרו כי "השנה ננפיק לציבור עוד ועוד שירותים. אנו משקיעים רבות בהון האנושי, כמו גם בבניית אסטרטגיית מעבר לענן, אליו נצרף עוד שירותים". ד"ר נחמן אורון, יועץ מחשוב בכיר לממשלה, פתח את האירוע ואמר כי "הכנס נערך זה יותר מ-20 שנים, והוא עדות לצמא בתחום. מגיפת הקורונה שימשה לא רק אתגר, אלא הייתה גם הזדמנות להאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית ולקיצור תהליכים מחודשים – לשבועות וימים. בכורח הנסיבות, הקורונה הביאה למימוש חזון מערך הדיגיטל הלאומי – והוא יביא ברכה גדולה".

המהלך של עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל, שהודיעה הבוקר (ה') על הוצאת הכספים של הקרן מישראל בגלל התוכנית המשפטית של הממשלה וההשלכות הצפויות כתוצאה ממנה, מעורר הדים בענף, ובפאפאיה עצמה. דובי פרנסס, אחד המשקיעים בקרן ומכוכבי תוכנית הטלוויזיה הכרישים, הביע התנגדות למהלך, בטענה כי הוא "ניגוח ואמירה פוליטית", ו-"יוביל להמשך הקיטוב בעם". פרנסס, המייסד המשותף של קרן Group11, כתב בחשבון הלינקדאין שלו כי "אנחנו, כמשקיעי הון-סיכון, אמונים על כספי משקיעים מוסדיים ופרטיים. ב-Group 11 מושקעות חברות הביטוח והפנסיה הגדולות בישראל ובעולם, ואלה מנהלות את כספי המשקיעים של כולם, מכל קצוות הקשת הפוליטית, מכל המינים ומכל הגוונים". "לעתים משקיעי הון-סיכון ומנהלי חברות שוכחים מי בעל הבית, אז אני רוצה להזכיר לכולנו – בעל הבית שלנו הוא האדם הפרטי, בעל פוליסת הפנסיה. זה הכסף שלהם – לא שלי, לא של Group 11, לא של קרן הפנסיה ולא של חברת הפורטפוליו", ציין. "אני לגמרי אופטימי לגבי תעשיית ההיי-טק הישראלית" פרנסס, שמשמש כמשקיף במועצת המנהלים של פאפאיה גלובל, השיב לכך וכתב: "זה נכון שלמנכ"ל.ית יש זכות מלאה לנהל את כספי החברה באיזה בנק שת.ימצא לנכון, והבורד לרוב לא נדרש במעורבות בהחלטה כזו. אבל זה לא אומר שאפשר להשתמש בחשבון בנק ככלי מקח ניגוח ואמירה פוליטי". "אני מלא הערכה מקצועית לגז ומלא הערכה אישית לרצונה להביע את עמדתה הפוליטית. אבל אני ממש לא תומך במהלך הזה – זו בעיניי לא הדרך להביע עמדה פוליטית-אישית, זה בעיניי רק מוביל להמשך הפילוג בעם. תפקידה של תעשיית ההיי-טק, שלרוב מנותקת, הוא לגשר בין כולם ולתת הזדמנות אדירה לרווחה כלכלית לכל מי שחפץ בכך", ציין. הוא סיים את

מטא – החברה האם של הפלטפורמות החברתיות פייסבוק, אינסטגרם ואחרות – הודיעה באחרונה על ביטול קרב ובא של החלטתה מלפני כשנתיים להרחיק את נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, מהפלטפורמות שבבעלותה. חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם של טראמפ נסגרו וגישתו אליהם נסחמה לאחר ההסתערות של תומכיו על גבעת הקפיטול והקונגרס, שהתרחשה ב-6 בינואר 2021, עם היוודע הפסדו בבחירות לנשיא המכהן, ג'ו ביידן הדמוקרט. As a general rule, we don’t want to get in the way of open debate on our platforms, esp in context of democratic elections. People should be able to hear what politicians are saying – good, bad & ugly – to make informed choices at the ballot box. 1/4 — Nick Clegg (@nickclegg) January 25, 2023 על ההחלטה החדשה הודיע נשיא הפעילות הגלובלית במטא, ניק קלג, שציין כי זו מגיעה שמאחר שבענקית ממנלו פארק לא מעוניינים למנוע דיון ציבורי ודמוקרטי בשירותיהם, ומאמינים שחשוב שהציבור ידע מה חושבים כלל הפוליטיקאים. לא ברור אם טראמפ יענה וישוב אל שירותי מטא, דבר שלא עשה לאחר שהורשה לחזור לטוויטר – ממנה גם הורחק עקב אותו עניין עצמו ובאותה תקופה. חסימת טראמפ מהרשת החברתית המצייצת שהייתה זירת הבית שלו, הוסרה עם העברת טוויטר לידי איל הטק אילון מאסק, שכלשעצמו דוגל בחופש ביטוי נרחב יותר לכולם. מאסק, אחרי שהפך לבוס של טוויטר, ערך סקר דרך חשבונו ושאל את עוקביו האם כדי לאפשר לטראמפ לחזור לפלטפורמה. רוב דחוק של 51.8 אחוז מהמשיבים הצביע בחיוב, בעוד ש-48.2 אחוז הצביעו נגד הרעיון. בסך הכל השתתפו בהחלטה למעלה מ-15 מיליון משתמשי טוויטר, שגרמו למאסק להצהיר בציוץ: "העם אמר את דברו", ולהודיע על הסרת החסימה מטראמפ. אך כאמור, הנשיא לשעבר לא שב לטוויטר בינתיים. החזיר את טראמפ לפלטפורמה שבבעלותו, עקב תוצאות סקר משתמשים. אילון מאסק, מנכ"ל טוויטר. צילום: BigStock אם טראמפ יפרסם תוכן מעורר שנאה או פוגעני – יורחק שוב אם טראמפ יענה להסרת החסימה ויחזור לשירותי מטא, הוא בכל זאת יורשה לפעול בה תחת מגבלות שנקבעו מראש בנוגע למה שהנשיא לשעבר יוכל לומר דרך פייסבוק ואינסטגרם לעוקביו ולעולם, כך הבהיר קלג. לדבריו, אם יהיה "סיכון ברור להפצת שנאה – נאלץ לפעול". "כמו כל שאר המשתמשים בפייסבוק ובאינסטגרם, גם טראמפ חייב לציית לתנאי השימוש שלנו. אם יפרסם תוכן פוגעני, הוא יוסר לבין חודש לשנתיים, תלוי בחומרת המהלך", כתב קלג כהסבר לתנאי החברה. במקביל לכך הכריזה מטא על הנחיות חדשות למניעת הפרות של תנאי השימוש בפלטפורמות החברתיות בניהולה. הנחיות אלו עוסקות גם בתכנים התורמים לסוג ליבוי היצרים שהביא לאירועי ה-6 בינואר. למה מטא שינתה עמדה והאם טראמפ יוותר על 'החברתית האמיתית' שלו? החלטת מטא המסוימת מאתמול (ד') הגיעה מספר שבועות לאחר המועד האחרון שפייסבוק נתנה לעצמה על מנת לשקול מחדש את החסימה מ-2021. נזכיר כי המועצה המפקחת על פייסבוק (The Oversight Board for Facebook) – אשר דנה בזמנו בערעורו של טראמפ בעניין השעייתו לצמיתות מהרשת החברתית הדומיננטית – החליטה לשנות את החלטת הענקית ממאנלו פארק וקבעה ביוני 2021 כי פייסבוק תוכל להשעות את טראמפ "רק" לשנתיים, ולא לנצח. אבל זה לא הכל – ההחלטה מגיעה מספר שבועות לאחר שהרפובליקנים, רבים מהם ביקורתיים על החלטתה מלפני שנתיים, החזירו לעצמם את השליטה בבית הנבחרים. מנהיג המיעוט דאז וכיום מנהיג בית הנבחרים, קווין מקארתי, הבטיח בזמנו לרסן את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה לפסוק מה לגיטימי ומה לא בכל הקשור במה שאנשים מבטאים דרך שירותיהן. בכלל, למעשה טראמפ – שהכריז כבר בסוף השנה שעברה כי ירוץ כמועמד בבחירות הבאות לנשיאות – ביקש בעצמו בתחילת החודש להחזיר לו את הגישה לפייסבוק. "אנו מאמינים שסגירת חשבון הפייסבוק של הנשיא לשעבר טראמפ הובילה לעיוות דרמטי והפריעה לדיון ציבורי", כתב צוות הקמפיין של הנשיא לשעבר במכתב למטא מוקדם יותר החודש, כך דיווחה NBC News. 'החברתית האמיתית' של דונלד טראמפ. צילום: BigStock נזכיר כי זמן קצר לאחר שהושתק והורחק משלל שירותי מדיה חברתית, הנשיא לעבר החל לפרסם את דעותיו ומשנתו ברשת החברתית שייסד בעצמו כאלטרנטיבה ימנית נטולת צנזורה ליתר הפלטפורמות, 'החברתית האמיתית' (Truth Social) שמה. הפלטפורמה אמנם התקבלה בשמחה גדולה על ידי קהל תומכיו, המושפל משהו, של טראמפ, כמו גם בקרב אנשי ימין בכל רחבי העולם, אך לא הצליחה עד היום לצבור מניין עוקבים רב או יותר מדי כוח והשפעה. בשירות פעילים כעת כחמישה מיליון חשבונות – אם כי סביר להניח שיש לו הרבה פחות משתמשים פעילים. לפי דיווחים חדשים, טראמפ, במטרה לעורר קצת התרגשות לקראת הריצה השלישית שלו לנשיאות, מחפש דרך חזרה לפלטפורמות החברתיות המובילות, אך מבלי להעניק בלעדיות וראשוניות בפרסומיו ל-'חברתית האמיתית', כפי שהבטיח בזמנו לתומכיו. לפי הגשה לרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, של הנשיא לשעבר, טראמפ נדרש "לנתב תחילה כל תקשורת במדיה החברתית" בפלטפורמה שלו, עם תקופת המתנה של שש שעות לפני שאותו תוכן יגיע לחשבונות המדיה החברתית האחרים שלו. על פי הרולינג סטון, הסכם הבלעדיות שלו ל-18 חודשים בפלפטורמה הימנית מסתיים ביוני, וזה הזמן המושלם להזניק את הקמפיין שלו ולצאת לדרך בניסיון לכבוש שוב את הבית הלבן. טראמפ התייחס להסרת חסימתו דרך 'החברתית האמיתית' וכתב: "פייסבוק, שהפסידה מערכה מיליארדי דולרים מאז שהנשיא האהוב עליכם, אני, הודח, זה עתה הודיעה שהם פותחים מחדש את החשבון שלי. דבר כזה לא צריך לקרות שוב לנשיא מכהן, או לכל אדם אחר שאינו ראוי לגמול כזה".

האזהרות מתחילות להתממש – ומבפנים: שני בכירים בתעשיית ההון-סיכון הישראלית הודיעו היום (ה') כי הם מוציאים את הכספים שהקרנות שלהם מנהלות מהמדינה, בעקבות התוכנית המשפטית של הממשלה. השניים הם עינת גז, מייסדת שותפה והמנכ"לית של קרן פאפאיה גלובל, וטל ברנוח, שמנהל שתי קרנות – דיסרפטיב (ביחד עם יזהר שי, לשעבר שר המדע) ודיסרפטיב AI. הסיבה להודעה היא אי הוודאות שהתוכנית מעוררת באשר לניהול הכספים בישראל. גז כתבה בציוץ בעמוד הטוויטר שלה כי "בעקבות ההצהרות של ראש הממשלה נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמוקרטיה ובכלכלה, קיבלנו החלטה עסקית בחברת פאפאיה גלובל להוציא את כל כספי החברה מישראל. ברפורמה המתגבשת אין שום ודאות כי אנו יכולים לנהל פעילות כלכלית בינלאומית מישראל. זהו צעד עסקי כואב אך מתבקש". לא חלפו אלא שעות אחדות וגם ברנוח הודיע שהוא מוציא את הכספים של הקרנות שבבעלותו מישראל. במקרה שלו, מדובר בשתי קרנות בהיקף כולל של רבע מיליארד דולר. מה משמעות המהלך? מדובר בהודעות מדאיגות, שכבר מעוררות הדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית ובכלכלה. אך מהי משמעותן? איזו השפעה תהיה להן על הענף והמשק? והאם עוד קרנות ילכו בעקבותיהן? בשבועות האחרונים, בכירים רבים בהיי-טק הזהירו שקרנות מחו"ל עלולות להפסיק להשקיע בישראל. קרן אינסייט פרטנרס, שבדרך כלל לא מביעה את דעתה בעניינים שנויים במחלוקת, הוציאה השבוע מכתב לחברות הפורטפוליו שלה, שבו היא כתבה כי "אנחנו דוגלים בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון ושוויון הזדמנויות, ומגנים כל ניסיון לרמוס חירויות אישיות או מעשים של שנאה, אלימות או אפליה". אמנם, אין כאן הצהרה על מהלך מעשי, אבל אינסייט פרטנרס היא אחת הקרנות המובילות בהשקעות בחברות סטארט-אפ והיי-טק ישראליות, ואם היא מצהירה הצהרה כזאת, יש מקום לדאגה. עם זאת, בעוד שהאזהרות הן מפני הפסקת השקעות בישראל של קרנות זרות, נראה שהמהלך של גז וברנוח הוא יותר דקלרטיבי מאשר אופרטיבי. זאת, משום שלהעברה של כסף מבנק ישראלי בתל אביב לסניף שלו בחו"ל, או לבנק אחר מעבר לים, אין משמעות רבה, וזה לא אומר שפאפאיה ודיסרפטיב עומדות להפסיק את כל פעילותן בישראל, לפחות לא ברמה המיידית. פאפאיה מעסיקה כ-500 עובדים בישראל והקרנות של ברנוח הוקמו כדי להשקיע בחברות ישראליות. האם הן יעבירו עכשיו את כל פעילותן למדינה אחרת? ספק רב. אולם, מאחר שמדובר בצעד שהוא יותר הצהרתי, ייתכן מאוד שנראה בימים הקרובים קרנות נוספות שמוציאות הודעות דומות. כרגע, אם כן, מדובר יותר בדיבורים מאשר במעשים. צעדים דומים ישפיעו יותר, ואף השפעה רבה, על ההיי-טק והמשק בישראל אם הם יבוצעו על ידי משקיעים זרים, ואם חברות היי-טק ישראליות ימשכו את פעילותן מישראל. כרגע, לפחות כשמדובר בספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, לא נראה שזה הולך לקרות.

יבמ הודיעה אמש (ד') על פיטורים של 3,900 עובדים, שהם כ-1.5% מכוח האדם שלה. זאת, על אף שהיא פרסמה דו"חות טובים לרבעון האחרון של 2022, עם תוצאות שעקפו את תחזיות האנליסטים. הסיבה לפיטורים, לדברי הנהלת הענק הכחול, היא מכירת נכסים שהחברה ביצעה בשנה האחרונה, שחייבו צמצום בכוח האדם שלה. ביבמ אומרים כי ההוצאה הכספית בגין הפיטורים תעמוד על 300 מיליון דולר, שיבואו לידי ביטוי בדו"חות הבאים – אלה של הרבעון הראשון של 2023. הפיטורים ביבמ מצטרפים לחברות נוספות שהודיעו השבוע על מהלכים דומים. כך, קוואלקום החלה לפני ימים אחדים לפטר עובדים בישראל. על פי הערכות, מספר המפוטרים יגיע לעשרות מתוך כ-700 העובדים שהחברה מעסיקה בארץ. ההכנסות שטוחות – אז למה יש להנהלת יבמ סיבה להיות מרוצה? ולתוצאות: אחת הבשורות הטובות מבחינת יבמ ומשקיעיה היא שעל אף שהאנליסטים חזו שהחברה תחווה ירידה רבעונית בהכנסות, בפעם הראשונה מזה שנתיים, הן נשארו שטוחות, וקטנו ב-0.03% בלבד ל- 16.7 מיליארד דולר. למולן, ההוצאות רשמו ירידה של 2.9% ועמדו על 13.8 מיליארד. הרווח הנקי זינק ב-16.25% ל-2.7 מיליארד דולר והרווח למניה – ב-15% ל-2.99 דולר. הרווח למניה Non-GAAP עמד על 3.6 דולר – בדיוק כפי שהאנליסטים חזו. תוצאות נוספות מראות כי ההוצאות הגולמיות קטנו ב-1.9% למעט יותר משבעה מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-1.4% ל-9.6 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 57.71%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו ירידה של 4.7% ל-6.3 מיליארד דולר והרווח עלה ב-16.5% ל-2.9 מיליארד. לעומת הרבעון, יבמ הציגה תוצאות שנתיות מעורבות: ההכנסות עלו ב-5.6%, אך ההוצאות רשמו גידול ניכר יותר, של 11.6% – מה שהביא לצניחה של 71.5% ברווח הנקי ל-1.6 מיליארד דולר ושל 62.2% ברווח התפעולי ל-1.8 מיליארד. ארבינד קרישנה, מנכ"ל יבמ, אמר כי "הרבעון המדווח היה סיום שנה שבה הביצועים היו מעבר לציפיות ואנחנו מצפים להמשך גידול בהכנסות וברווחיות ב-2023".

"אנו פועלים בכמה תחומים, ביניהם יצירת שירותים דיגיטליים אחודים. עברנו כבר כברת דרך, וכיום 20% מהשירותים הממשלתיים מוצעים בדיגיטל. היעד שלנו הוא להפוך את היחס 20-80, ולהגיע בתוך שנים ספורות למצב שבו נציע 80% משירותי הממשלה בדיגיטל, עם שירות מקצה לקצה, תהליך דיגיטלי לכל אורכו", כך אמרה שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. לב עמי הייתה דוברת המפתח ב-eGov2023, כנס המחשוב למגזר הציבורי ממשלתי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים נערך היום (ה') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי IT ממגזר זה. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ופתח פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי לב עמי, "הקמנו את מערך הדיגיטל הלאומי והוא מורכב משלושה גופים תחת קורת גג אחת: רשות התקשוב הלאומי, ממשל זמין (Gov.IL) וישראל דיגיטלית. המטרה היא לייצר 'שקט' לטובת עבודה משותפת. לעבוד בממשלה זה מעשה מאד מאתגר. עבדתי בעבר בממשלה, ידעתי לאן אני חוזרת ועשיתי זאת בעיניים פקוחות – אין תחליף למשמעות בעבודה במגזר זה, זו זכות, זה כבוד וזה תענוג, התוצאות שוות – אבל זה גם מתסכל לעתים: יש ימים שאת רוצה לדפוק את הראש בקיר". "המערך", הסבירה, "נועד להביט על כלל התחומים ועולמות התוכן שלנו – טכנולוגיות, דיגיטל, דטה, סייבר ושירות. כל אחד מהם מהווה עולם לכשעצמו, אבל נדרש שהם יעבדו יחד, ברמת המשרד, ברמת המשרדים וברמת הממשלה. אם נפעל להעמקת החיבור ביניהם – השמיים הם הגבול. לצד הכלים שאנו מציגים לגופי הממשלה, אנו גורם מנחה עם נקודת מבט רגולטורית, אנו משמשים כיועץ מקצועי, מביאים תקנים, מסייעים תקציבית ומאפשרים לשותפים  לעזור להצליח". "מגייסים אנשי IT ומזמינים אנשים טובים להצטרף למהפכה" "בהבט התפעול", אמרה לב עמי, "אנו בונים שירותי תשתית ושירותי בסיס לאומיים, עם תשתיות ענן ודטה לטובת פיתוח מהיר של יישומים, הגנת סייבר וערוצי דיגיטל – עם מענה מנקודה אחת, עם פרויקטים חוצי  גופים ומגזרים. החלפנו את הדיסקט בדרך החשיבה וביססנו תפישה המקדמת שותפויות בתוך הארגון, בין משרדי הממשלה ועם גופים אחרים. ככה מקדמים את הטרנספורמציה הדיגיטלית". "הענן", ציינה, "הוא תשתית שעליה אנו מתחילים לעבוד. הדרך קשה וארוכה וכל הכבוד למי שהצליח להניע את ההליכים הללו: בהיותי מנמ"רית משרד הבריאות הייתי סקפטית והערכתי שהמהלך לא יצליח. הופתעתי לטובה. כעת האתגר עבר אלינו, ועלינו לנצל את ההזדמנות, לעשות 'פְרִישׁ מִישׁ' ולחשוב מחדש על הדרך בה כל משרד פועל. הענן תומך בביזנס ובשינויים שהנהלות רוצות. פרסמנו את אסטרטגיית המעבר לענן, תמרצנו 38 משרדי ממשלה ב-200 מיליון שקלים כדי שיעברו לענן, הקמנו אזור נחיתה, וקידמנו את הדיגיטל הממשלתי, ונמשיך לקדמו לטובת צמצום פערים דיגיטליים". לב עמי סיכמה באומרה כי "ב-2023 נתמקד במעבר לענן, בחיבור ה-IT ברשויות המקומיות לממשלה, תחום שהוזנח מעט – ובקורונה ראינו כמה הן משמעותיות. נקפוץ מדרגה ונקדם את עולם הנתונים הממשלתי וניתוח שלו מבוסס AI, שנותר מאחור. כיום, החלטות ממשלה רבות לא עושות שימוש מיטבי בנתונים. לצד טיפול בקידום הטכנולוגיות, נפעל למיצוב ושימור ההון האנושי. נפעל גם בעולם הגנת הסייבר. זו תקופה מרגשת להיות בממשלה. בניגוד לענקיות ההיי-טק שמפטרות – אנו מגייסים אנשי IT ומזמינים אנשים טובים להצטרף למהפכה".

ההיי-טק הישראלי סער השבוע סביב התוכנית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יריב לוין, להחליש את מערכת המשפט. יותר מ-1,000 היי-טקיסטים הפגינו ביום ג' במקומות שונים בארץ וחסמו רחוב מרכזי בתל אביב, קרנות בולטות – פאפאיה גלובל של עינת גז ושתי הקרנות של טל ברנוח – הודיעו שהן מוציאות את ניהול הכספים שלהן מישראל, הפגיעה האפשרית כתוצאה מהתוכנית הוזכרה בבולטות במכתב ששלחו 270 בכירים בכלכלה הישראלית לנתניהו ומשקיעים מחו"ל התחילו לשאול מה קורה כאן. מנגד, יש בענף כאלה שמתנגדים להתנגדות של עמיתיהם לתוכנית הממשלתית ותמיכה בצעדים של נתניהו ולוין, אבל עמדתם נשמעת בעיקר בשיחות מסדרון ונאמרת שלא לציטוט. התומכים בתוכנית מהססים להביע את דעתם, מחשש פן יבולע להם. הם לא רוצים לצאת נגד העמדה הבולטת בענף, ואפשר להבין את זה. יש לקוות שהם ישמיעו את קולם בימים הקרובים. לצד זאת, יש את החברות שיושבות על הגדר ומסרבות להסגיר האם הן תומכות במהלכים שמסעירים את המדינה או מתנגדות להם. בניגוד לתומכים, שמגיעים בדרך כלל מסטארט-אפים וקרנות הון-סיכון, או שהם אנשים שקנו להם מעמד בכיר בהיי-טק שלנו ואין להם הרבה ממה לחשוש, רוב החברות הנמנעות הן רב לאומיות או ענקיות טק ישראליות. אלה האחרונות בולטות במיוחד, משום שהן ישראליות. הכוונה היא לספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי. בניגוד לקרנות הון-סיכון בולטות כגון פיטנגו, פאפאיה גלובל ודיסרפטיב, וליוניקורנים כגון וויז, שראשיה בלטו במחאה, עדיין לא שמענו מה חושבים הבעלים והמנהלים של חברות כגון צ'ק פוינט, אמדוקס ואמן. ואלה רק שלוש דוגמאות, כדי להמחיש על מה מדובר – השמות עוד רבים. יוצא דופן הוא ברק עילם, מנכ"ל נייס, שאמר השבוע שהתוכנית של נתניהו ולוין, שתביא לפגיעה בעצמאות של המערכת המשפטית, תפגע בהיי-טק הישראלי. משונה שחברות בולטות מאוד בענף שחרט על דגלו את הקידמה, החדשנות, הדמוקרטיה וערכי הליברליזם לא מביעות את עמדתן על תוכנית שעלולה לפגוע בכל אלה ענקיות הטק "לא צריכות להתערב"; האמנם? שיחות עם גורמים בענף, שמכירים את המטריה מקרוב, מראות שיש חשש רב בענקיות ההיי-טק הישראלי מלהביע את עמדתן. הסיבות לכך מגוונות ומובנות: רבות מהחברות האלה עובדות עם הממשלה, חלק מהעובדים שלהן תומכים בתוכנית וחלקם האחר מתנגדים, הלקוחות עלולים שלא לאהוב הצהרה שלהן בנושא – לכיוון זה או אחר, וקיימת עדיין התפיסה ש-"אנחנו היי-טק, אנחנו לא צריכים להתערב בפוליטיקה". התפיסה הזאת הייתה טובה ונכונה עד ל-לפני כמה שנים. אלא שבשנים האחרונות חלו שתי התפתחויות בולטות: הראשונה היא שהקיטוב בחברה הישראלית, שגם ככה היה רחב, התרחב עוד יותר, ואפילו בצורה קיצונית. בגדול, התפתחה וממשיכה להתפתח עוינות ממשית בין שני המחנות: זה שדוגל בדמוקרטיה ובליברליות, אל מול זה שדוגל בערכים שמרניים. הסיבה השנייה היא שענקיות הטק הרב לאומיות החלו להביע את דעתן בנושאים מסוימים ששנויים במחלוקת, וההיי-טק הישראלי הרי קשוב מאוד למה שנעשה בענף בשאר העולם, ובפרט בארצות הברית. חברות כגון מיקרוסופט, אפל, מטא וגוגל מתבטאות בעיקר כשמדובר בסוגיות של זכויות אדם, גיוון והכלה, וליברליות (ושוב, השמות הם רק דוגמאות). הן יוצאות למען זכויות של להט"בים, נשים, אפרו-אמריקנים וקבוצות אחרות, מדברות בעד הדמוקרטיה (ופועלות במדינות לא דמוקרטיות, שחלקן מפרות זכויות אדם בסיטונות – אבל זה נושא לטור אחר), ותומכות, בגדול, בצד הדמוקרטי של הפוליטיקה האמריקנית. שלא לדבר על ההתנגדות הגורפת של הענף למלחמה של רוסיה באוקראינה. יש כאלה ששותקים – ויש כאלה שחוסמים את הרחוב. צילום: יניב הלפרין השתיקה של ענקיות הטק הישראליות בולטת על רקע שתי ההתפתחויות האלה, ועל רקע העובדה שהתוכנית של נתניהו ולוין כל כך שנויה במחלוקת ומעוררת בכירים וגופים בולטים אחרים בענף להתנגד לה. אם לקחת את זה עוד קצת קדימה, משונה שחברות בולטות מאוד בענף שחרט על דגלו את הקידמה, החדשנות, הדמוקרטיה וערכי הליברליזם לא מביעות את עמדתן על תוכנית שעלולה לפגוע בכל אלה. לא אפול מהכיסא אם מישהו יאמר שהעובדה שהן שתקו תירשם לחובתן בדברי הימים. לשבת על הגדר, רגל פה רגל שם, זה מאוד נוח. ככה התומכים לא יוצאים נגדך, וגם לא רוב המתנגדים. זה מאפשר לנהל את העסקים יותר בשקט וביציבות. אלא שכאשר היציבות הזאת מתערערת בישראל – כללית, חברתית וכנראה שגם כלכלית, מצופה ואך טבעי שספינות הדגל של ההיי-טק והכלכלה בישראל יביעו את דעתן. בוודאי אם הן נגד התוכנית ההרסנית, אבל גם אם הן בעד.