גוגל הודיעה באחרונה על חידוש שמעניק משמעות חדשה למושג "כתיבת מוזיקה" – MusicLM שמו. מדובר למעשה במערכת בינה מלאכותית היודעת לחולל מוזיקה על פי תיאור טקסטואלי שלה בלבד. ה-MusicLM – מערכת הבינה המלאכותית העדכנית ביותר של גוגל – יכול להלחין ולייצר מוזיקה על בסיס תיאור והוראות כתובות, אלא שמודלים שמייצרים מוזיקה על סמך טקסט, המופעלים על ידי בינה מלאכותית, אינם עניין חדש. ואולם גוגל טוענת ש-MusicLM שלה מתעלה על מערכות קודמות, הן באיכות השמע והן בנאמנות התוצאה לתיאור המילולי, כך לפי TechCrunch. חוקרי הענקית ממאונטיין וויו העלו אל Google Research ב-GitHub מספר דוגמאות ליכולות החדשניות של הכלי, וציינו: "אנו מציגים את MusicLM, מודל המייצר מוזיקת בנאמנות גבוהה מתיאורי טקסט כגון 'מנגינה של כינור מרגיעה מגובה בריף גיטרה מעוות'. MusicLM מתייחס לתהליך של יצירת מוזיקה כאל משימת מודלים היררכית של רצף לרצף, ומייצר מוזיקה ב-24 קילו-הרץ, שנשארת עקבית לאורך מספר דקות. הניסויים שלנו מראים כי MusicLM מתעלה על מערכות קודמות, הן באיכות השמע והן בעמידה בתיאור הטקסט". החוקרים הבהירו עוד כי בנוסף ליכולת ליצור מוזיקת ב"נאמנות גבוהה" מטקסט, ניתן גם להדריך את ה-AI על ידי זמזום או שריקה של מנגינה, ואף לשלב בין שתי הגישות, ולפתח כל מיני אפשרויות יצירתיות אישיות. אחרי ההסבר הזה הוצגו היכולות המרשימות, בהבהרה כי "כדי לתמוך במחקר עתידי, אנו משחררים בפומבי את MusicCaps, מערך נתונים המורכב מ-5.5 אלף צמדי מוזיקה-טקסט, עם תיאורי טקסט עשירים שסופקו על ידי מומחים אנושיים". חוקרי גוגל פרסמו עשרות קטעי אודיו, לצד הטקסט ששימש לתיאורם וליצירתם. מסתבר כי ה-MusicLM הוכשר על מערך נתונים מ-280,000 שעות מוזיקה, כדי ללמד אותו ליצור טראקים קוהרנטיים, כך על פי מאמר אקדמי המפרט את יכולות הבינה המלאכותית החדשה של גוגל. MusicLM: Generating Music From Text abs: https://t.co/fQJHh2OjOK project page: https://t.co/Nb0WpC6oNe pic.twitter.com/7RN7MQx8Ex — AK (@_akhaliq) January 27, 2023 האם מחולל המוזיקה יספיק כדי לא להפסיד למיקרוסופט? הכלי של גוגל פועל בדומה ל-ChatGPT, המשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור סיפורים, שירים, חיבורים, סלוגנים, פוסטים, לכתוב קוד ובכלל – להנפיק כל מיני קטעי כתיבה מסוגות שונות בתוך שניות בודדות. ההתלהבות מהכלי רבה, אבל במקביל הוא גם מרתיע רבים בגלל הפוטנציאל שלו להיות משנה-משחק הן בתחום הלימודים והאקדמיה, הן בזירות כמו עיתונות ותקשורת, והן בכל הקשור בחיפוש אינטרנטי, עניין שגם אותו הוא יודע לבצע ובהצלחה מרובה. מיקרוסופט, מתחרה בולטת של גוגל, הצליחה להקדים את ענקית החיפוש ובישרה בדיוק לפני שבוע בפוסט שעלה בבלוג שלה, על השקעת ענק ב-OpenAI, החברה האם של ChatGPT. הסכום המדויק שענקית התוכנה השקיעה לא פורסם, אך מוערך בכ-10 מיליארד דולר. השותפות ההדוקה הזו, כך לפי אנליסטים, עשויה לספק למיקרוסופט יתרון עצום על פני גוגל בתחום החיפוש, שכן ChatGPT ישולב לתוך מנוע החיפוש שלה בינג (Bing). כמו כן החידושים איפשרו כבר לחברה להציע ללקוחותיה את שירות Azure OpenAI של מיקרוסופט, שהושק ב-17 בינואר הנוכחי. שירות חדשני זה עתיד לאפשר למפתחים לבנות יישומי AI מתקדמים, באמצעות גישה ישירה למודלים של OpenAI, המגובים ביכולות Azure ברמה ארגונית ובתשתית וכלים מותאמים לבינה מלאכותית. הכלי החדשני ליצירת תכנים שהעולם נרעש ממנו. ChatGPT. צילום: BigStock אם נחזור לגוגל – המוזיקה, שניתן להאזין לה בצמוד לתיאורה, כאמור, מרשימה ממש, גם אם להתרשמות זו נלווה חשש גדול מטעם מי שטוענים של-AI יש פוטנציאל להרוס את היצירתיות האנושית. הדאגה היא שאם עד כה האיום מטעם פיתוחי הענק של OpenAI – ה-DALL•E2 ו-ChatGPT – היה בתחומי התוכן הכתוב והמאויר-מצויר, כעת הוא מגיע בנוסף אל הזירה המוזיקלית וישבש גם אותה. עם זאת, ולא ברור האם מדובר בבשורה טובה אם לאו – בינתיים הגולשים אינם יכולים לנסות את MusicLM בעצמם, משום שסוגיות אתיות עוצרות את שחרורו לציבור. מה שחוסם את גוגל במקרה זה הוא אותן דאגות לגבי השפעתו הפוטנציאלית של כלי ה-AI החדש המסוים על תעשיית המוזיקה העולמית, שהיקפה 35 מיליארד דולר – בין השאר על סוגיית זכויות היוצרים. על פי הדיווחים השונים בתקשורת העולמית, עד ש-גוגל תפצח את העניינים הללו, האתיים ביסודם, אין לחברה תוכניות להפיץ את הטכנולוגיה לשימוש הציבור הרחב. עם זאת, כאמור, צוות הפיתוח של גוגל פרסם את עבודת המחקר ומערך הנתונים שלו, הכולל 5,500 צמדי מוסיקה-טקסט, מהם ניתן לקבל תובנות נוספות על היכולות החדשות, כך שאפשר פשוט להתחיל בהתעמקות באלו, בינתיים.

"היו כשלים בפרויקט שער עולמי. זה כסף ציבורי וזה לא יכול להימשך ככה", כך אמר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ח"כ מיקי לוי, בדיון שזו קיימה היום (ב'). הדיון עסק בדו"ח מבקר המדינה על מערכת סחר החוץ של רשות המיסים, שפורסם בדצמבר האחרון. מערכת שער עולמי מסדירה באופן ממוחשב את הייצוא מישראל ואת הייבוא אליה, והיא נועדה לשפר ולייעל את השירות ולהגביר את האכיפה בתחומים אלה. משתמשי המערכת הם גורמים פנימיים ברשות המיסים וכן כלל השחקנים בתחום, לרבות חברות תעופה, יבואנים, מחסנים, מסופים ועוד. דו"ח מבקר המדינה חשף ליקויים חמורים בהתנהלות הפרויקט, שנמשך 15 שנים ועלותו הכללית מערכת במיליארד שקלים. בדו"ח צוין כי ביצועו התעכב ב-12 שנים (הוא יועד במקור להסתיים אחרי שלוש שנים). ותפח ב-721 מיליוני שקלים. "השאלה היא: מה אנחנו עושים הלאה?", שאל ח"כ לוי. "מי שאחראי על המכרזים של פרויקטים מהסוג הזה הוא החשב הכללי במשרד האוצר. עליו לנסח מסמך מתכלל, לגזור את הבעיות שהיו, לנסות להשליך אותן על מכרזים באופן כללי ולהציע פתרונות, כדי שאותן בעיות לא יחזרו בפרויקטים הבאים". יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, סקר את עיקרי ממצאי הדו"ח ואמר כי "המשמעות של העיכוב בפרויקט זה למשק היא רבה. מעבר סחורות נותר מנוהל בכלים פחות טובים, וגם תחום האכיפה לא עלה כיתה". חיו התייחס גם לעלויות הפיתוח, שזינקו בעשרות אחוזים ביחס לתכנון המקורי, כאשר סך עלות ההתקשרויות עם החברה המפתחת, שהיא גם החברה המתחזקת של המערכת הקודמת, עומד על כמיליארד שקלים. הוא ציין כי החוזה עם החברה המבצעת את הפרויקט, ששמה לא צוין, הוא ל-48 שנים והעיר על כך: "זוהי התקשרות שעלולה ליצור בעיה מבנית וניגוד עניינים". חיו ציין כי העובדה שספק אחד הוא זה שמתחזק את המערכת מתוקף חוזה ישן שנחתם עמו לפני הרבה שנים, והוא גם הספק שמפתח אותה, היא תופעה לא רצויה, "וצריך לוודא שהיא לא תחזור במכרזים דומים". לדבריו, הפרויקט לא קיבל מענה מספק בתחום הסייבר עד לכניסת מערך הסייבר הלאומי לנושא ב-2018, בעקבות אירוע חריג. זאת, בעוד שסיכוני הסייבר למערכת זו הם גדולים ומשמעותיים. חיים פלחצנסקי ממערך הסייבר הלאומי עדכן כי "לפני חודש הסתיים עוד שלב בפרויקט ואנחנו מתקרבים לאמצע הדרך. לגבי המתודה של שרשרת האספקה – החברה נדרשה לתת לה מענה. זה תהליך שלוקח לא מעט זמן, אבל במקביל נערכו פעולות שמורידות את רמת הסיכון". שלוש שנים לסיום הפרויקט? "לא מעשי" ליונל עמר, מנהל מחלקת טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות המיסים, הסביר כי הסכום של מיליארד שקלים שמוזכר בדו"ח המבקר מורכב בחלקו הגדול מעלויות התחזוקה השוטפת של המערכות הישנות, וכי עלויות הפיתוח הן רק 230 מיליון שקלים. לדבריו, מדובר בחריגה ריאלית של לא יותר מ-100 מיליון שקלים לעומת הסכום שתוכנן. עמר ציין כי הגלישה בסכום נובעת מבוררויות שנערכו בעקבות תביעה שהגישה החברה שמבצעת את הפרויקט נגד המדינה והכספים הרבים שהיא נאלצה לשלם לה. התביעה הוגשה בגלל העיכובים שנגרמו בפרויקט, שהיו שלא באחריות החברה וחרגו מההסכמים איתה. "ההגדרה של שלוש שנים למועד סיום הפרויקט הייתה לא מעשית מלכתחילה, וזה יצר את הקונפליקטים עם החברה", אמר. הוא הוסיף ש-"אכן, היה עיכוב של חמש שנים בפיתוח ונדרשו שינויים רבים, אבל בסופו של דבר הצלחנו לעמוד במשימה, וזה לא מובן מאליו בפרויקט ממשלתי כל כך גדול. המערכת עלתה וכעת כל סחר החוץ של המדינה ממוחשב באופן מלא. זו מבחינתי השורה התחתונה". ח"כ לוי אמר לסיכום כי "פנינו לתיקון. הביקורת היא בונה – אבל היא ביקורת".

מטריקס זכתה במכרז להפעלה במיקור-חוץ ולשדרוג של מערך המחשוב והתשתיות במכללה הלאומית לשוטרים – כך הודיעה החברה היום (ב'). היקפו הכספי של המכרז עומד על עשרות מיליוני שקלים, ועד ל-100 מיליון, למשך 14 שנים. מטריקס מחליפה את טלדור מקבוצת וואן, שעשתה זאת מ-2012 ועד כה. הפרויקט יכלול החלפה של מרבית תשתיות המחשוב של המשטרה במכללה, כמו גם ניהול מלא של כל התשתיות והאפליקציות. מטריקס תעניק שירותי IT לכל גופי המכללה, לרבות ניהול של 1,500 תחנות עבודה ותשתיות של הארגון, כמו גם שירותי תמיכה ותפעול – למערכות הארגון, למשתמשים, למחשבים, לאפליקציות ולמערכי התקשורת והסייבר. אסף גבעתי, סמנכ"ל בכיר לפרויקטים אסטרטגיים במטריקס. צילום: יח"צ מטריקס תשמש בפרויקט כזרוע ה-IT של פוליסיטי מקבוצת G1 ושל שיכון ובינוי, שמפעילות את המכללה הלאומית לשוטרים. מהחברה נמסר כי "בעקבות הפרויקט תוכל פוליסיטי לבצע הכשרות יעילות ומקצועיות יותר, כדי לסייע למשטרה לעמוד בדרישה ההולכת וגוברת להגדלת כמות השוטרים בכל הארץ". המכללה לשוטרים – מהפרויקטים הגדולים של המשטרה המכללה הלאומית לשוטרים נמצאת בסמוך לבית שמש, והיא מהווה אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר של המשטרה מאז הקמתה. מדובר במתחם גדול שהועברו אליו רוב בתי הספר לשיטור בארץ. במכללה פועל מרכז הדרכה מודרני, שהוקם ומתופעל על ידי פוליסיטי מקבוצת G1 ושיכון ובינוי, שקיבלו זיכיון להקמת המכללה ולהפעלת פרויקט ההדרכה למשך 22 שנים. יש לציין שמטריקס כבר נותנת את שירותי ההדרכה במכללה, באמצעות ג'ון ברייס, גוף ההדרכה שלה. זאת, בעקבות מכרז שבו היא זכתה ב-2011, בהיקף של 185 מיליון שקלים ל-25 שנים. ג'ון ברייס היוותה חלק מקבוצת פוליסיטי, והיא מנהלת ומעבירה עשרות אלפי שעות הדרכה בשנה עבור משטרת ישראל במגוון נושאים: ניהול, משפטים, משאבי אנוש, מדעי התנהגות, בטיחות ועוד. שמוליק שי, יו"ר פוליסיטי. צילום: עצמי "החתיכה החסרה בפאזל" שמוליק שי, יו"ר פוליסיטי, אמר כי "מטריקס היא החתיכה האחרונה שהייתה חסרה לנו בפאזל. נסייע לשפר את מערך ההכשרה של השוטרים בישראל. כעת, כל המערכים הטכנולוגיים והתשתיתיים מונחים במקום אחד, תחת המעטפת של מטריקס, שתספק מענה לכל סוגיה ובעיה, כמו גם לרצון להתפתח ולהשתדרג עוד בעתיד". אסף גבעתי, סמנכ"ל בכיר לפרויקטים אסטרטגיים במטריקס, ציין כי "נצעיד את המשטרה קדימה ונסייע לה להכשיר באופן מיטבי את הדור הבא של השוטרים בישראל".

סאפ עומדת לפטר 2,800 עובדים מעסקי ה-CRM שלה, על אף שהיא "מוצקה כיום יותר מתמיד", כפי שאמר ביום ה' מנכ"ל החברה, כריסטיאן קליין, לאחר פרסום התוצאות העסקיות שלה. מספר המפוטרים מהווה 2.5% מכוח האדם של החברה הגרמנית, והמהלך מגיע לאחר שהיא גייסה עובדים רבים במהלך תקופת הקורונה. עם זאת, על פי קליין, "ממש לא גייסנו יותר מדי עובדים, ואפשר לראות זאת בכך שההכנסות שלו גדלו מהר יותר ממספר העובדים שלנו". יצוין שמומחים אומרים שמספר המפוטרים יכול היה להיות גבוה יותר, ומזכירים את העובדה שענקית ה-CRM סיילספורס יצאה למהלך פיטורים של 10,000 עובדים. מדובר במהלך הפיטורים הראשון שסאפ יוצאת אליו אחרי שלוש שנים, ומאחר שזאת חברה אירופית ורוב עובדיה מגיעים מאירופה, הוא צפוי להיות איטי יותר מזה שמבוצע בחברות אמריקניות. זאת, בגלל חוקי העבודה ביבשת. תוצאות יפות בענן קליין אמר כי "סאפ היא עכשיו באמת חברת ענן". הוא ביסס את האמירה הזאת על זינוק שנתי של 33% בהכנסות של החברה מהענן, ל-12.6 מיליארד יורו. 2.1 מיליארד מהם מגיעים מ-S/4 HANA – צמיחה של 91% משנה לשנה. ככלל, הענן מהווה כ-40% מההכנסות השנתיות של סאפ, שעלו ב-11% ועמדו על 30.9 מיליארד יורו. הרווח הנקי השנתי שלה צנח ב-68% ל-1.7 מיליארד יורו. ברבעון האחרון של השנה הוא רשם ירידה חדה יותר – של 77% – ל-332 מיליון. ההוצאות הרבעוניות של החברה עלו ב-3.2% ל-6.7 מיליארד יורו וההכנסות הרבעוניות – ב-6% ל-8.44 מיליארד. מתוך סכום כללי זה, ההכנסות מהענן זינקו ב-30% ל-3.4 מיליארד יורו בעוד שמכירות הרישיונות והתמיכה בעולם התוכנה ירדו ב-11% ל-3.9 מיליארד. הרווח התפעולי הרבעוני גדל ב-17% ועמד על 1.7 מיליארד. הרווח הנקי למניה צנח ב-62% ל-47 סנט.

דיווחים ברשת סיפרו עד עתה ש-אפל מתכוונת לשבץ בטלפונים בסדרת ה-iPhone 15 את החיבור האלחוטי המהיר ביותר הקיים כיום בשוק, Wi-Fi 6E. כעת מתברר, אחרי פרסום מסמכים שדלפו מהחברה שה-Wi-Fi 6E יהיה גורם מבדל בין המכשירים שתשיק החברה בדור החדש. הדבר מופיע במפרט האנטנות של מכשירי הדור הבא, וכאמור Wi-Fi 6E ישולב במכשירי ה-iPhone 15‌ Pro וה-iPhone 15‌ Pro Max. המכשירים האחרים, הנמוכים יותר בהיררכיה, יישארו עם Wi-Fi 6. זה כנראה יהיה רק אחד מההבדלים שעליהם אפל תקפיד שיהיו בין שני המכשירים הבכירים בדור ה-15 והאחרים. תקן ה-Wi-Fi 6E מציע רוחב פס גדול באופן משמעותי למדי לעומת Wi-Fi 6, כך שהוא יכול להעביר תזרימי נתונים גבוהים יותר. עוד היבט משמעותי הוא, שנכון להיום, למרות שהוא כבר נמצא בשוק תקופה די ארוכה, Wi-Fi 6E עדיין אינו סובל מעומסים במיוחד ברמות הביתיות, כך שהחיבורים נקיים יותר ויכולים לנצל טוב יותר את רוחב הפס. עם זאת, יש לזכור שכדי להשתמש ב-Wi-Fi 6E צריך שבצד השני יהיה נתב שתומך בטכנולוגיית התקשורת הזו. iPhone 15‌ Pro ו-iPhone 15‌ Pro Max לא יהיו הראשונים שבהם אפל תאפשר את Wi-                                                                                                   Fi 6E. אפשר למצוא אותו בדגמים המעודכנים של iPad Pro, Mac Mini ו-MacBook Pro.

ככל שהיקום סביבנו הופך לטכנולוגי וחכם יותר מרחב הפתרונות באופן טבעי גדל כל הזמן, ונכנס יותר ויותר לכל היבט בחיים שלנו. כבר כתבתי כאן פעם במדור על מכשיר מדידת סוכר חכם, ומדי פעם צצים שעונים ורצועות ספורט שמודדים יותר ויותר מדדים פיזיים, כמו דופק, אחוז חמצן בדם וכדומה. השאלה היחידה היא מתי חברה כלשהי תמציא משהו שעד עכשיו לא היה והוא חלק מהחיים שלנו. מכיוון שכך, לא ממש הייתי צריך להיות מופתע מהגעתו לשוק של Water.io – בקבוק מים חכם. הטכנולוגיה שעליה מבוסס Water.io היא ישראלית ושייכת לחברה בשם impacx וכפי שהיה צפוי, היא מתמקדת בפקק עצמו, שגם מכיל את הסוללה הנדרשת לפעילותו. החיישנים שבתוך הפקק יודעים למדוד את כמות המים שיש בבקבוק המתכת היפה, שגם שומר קור וחום ויכול להכיל לכל היותר 500 מ"ל של משקה החיים הטבעי. את הנתונים הללו הוא מעביר באמצעות קישוריות בלוטות' לאפליקציה שמאפשרת את המעקב ואת המדידה היומיומית אחרי הרגלי שתיית המים. הצימוד בין הבקבוק לאפליקציה קל ודורש, כאמור, חיבור בלוטות' פעיל, אבל הוא הרבה יותר פשוט מאשר חיבור של אוזניות, לדוגמה, לטלפון החכם שלכם: מורידים את האפליקציה – שמוצעת לאנדרואיד ול-iOS, כשאפשר להשתמש בברקוד על הקופסה – והיא כבר מזהה את הבקבוק תוך זמן קצר מאוד. האפליקציה מבקשת עם ההפעלה הראשונה שלה כמה נתונים, שכוללים משקל, גיל וגובה וכן מיקום גיאוגרפי לצורך מעקב מדויק ככל האפשר אחר מזג אוויר. אפשר גם לחבר אותה לכמה אפליקציות למדידת פעילות ספורטיבית – וכרגע המספר שלהן מוגבל יחסית – אבל אלו נתונים שאפשר גם להוסיף ידנית במסך הראשי, שבו גם ניתן להוסיף שתייה חיצונית למשוואה, למשל אם מחליטים לשתות כוס תה, כדי שהמעקב יכלול את כל השימוש היומי באמת. הטיה של הבקבוק גורמת לפקק להאיר בצבע כתום או ירוק, וזה מאפשר למשתמש לעקוב אחר קצב שתיית המים היומי, כשהמטרה היא כמובן שהפקק יציג צבע ירוק. המדידה מתבצעת בכל פעם שפותחים וסוגרים את הבקבוק. עם סגירת הבקבוק יש להציב אותו על משטח ישר, והפקק מציג צבע לבן כדי לסמל שהקריאה נקלטה באפליקציה. כל סגירה ופתיחה כזו נרשמת, כאמור, באפליקציה, שמראה כמה מים נלגמו בפעם הנוכחית, כמה מים נותרו בבקבוק ומה ההתקדמות הכללית באותו יום. יש לוח שנה שמאפשר לאחר מכן לעקוב אחרי הביצועים בכל יום ויומו, כולל גרף שתייה, וכל יום שבו המשימה מבוצעת בהצלחה מסומן בעיגול כחול כדי שאפשר יהיה לראות זאת מיד. יש עוד כמה וכמה הגדרות, כמו האם רוצים שהפקק ירטוט כדי לספק התראות שתייה, והן מופיעות אם לא שותים בקצב מספק, ואפשר אפילו להשתמש בבקבוק כמעין עזר לשעון מעורר – אחד הדברים שצריך לקבוע הוא שעות פעילות יומית, וכברירת מחדל – ברגע שמתחיל יום הפעילות הפקק רוטט ומאיר את הסביבה. הסוללה אמורה להחזיק כמה ימים, עד שבוע. עם זאת, משך הזמן בפועל נקבע בהתאם לאופי השימוש של כל צרכן וצרכן. מה הכוונה? ככל ששותים יותר הסוללה באופן טבעי מחזיקה מעמד פחות זמן. אבל זה עדיין לא אומר שבאמצע היום צריך למצוא בבהילות מקום שאפשר לבצע בו טעינה של הפקק. כנראה שגם בשימוש מאומץ מאוד הסוללה תספיק ליומיים של עבודה. הטעינה עצמה מתבצעת עם חיבור כבל מגנטי ייעודי לראש הפקק – יש שניים באריזה – שבצד השני שלו כמובן הוא מתחבר למטען USB מהשורה. ככל שהסוללה הולכת ומתמלאת כך גם הפס הצבעוני של הפקק, שצבעו סגול כברירת מחדל, הולך ומתמלא. אפשר לבחור בהמשך צבעים וסגנונות תצוגה אחרים אחרי שצוברים מדליות עבור הישגים שונים, כמו שתייה תקינה רצופה במשך חמישה/עשרה ימים, תוספת פעילות ספורטיבית ועוד. אם תרצו זו הדרך של Water.io לגרום לכם לזוז ולשתות. איי דיגיטל ואיי דיגיטל גודיז הן אלו שמוכרות את הבקבוק החכם Water.io. הוא מוצע בצבע שחור, יותר אפור, ולבן במחיר של 299 שקלים. זה אולי קצת יקר יותר ממה שהיה אפשר לצפות, אבל עבור אלו שממש סובלים מבעיות של שתיית מים, והם מודעים לכך, הבקבוק הזה הוא הרבה יותר מסוג של גימיק נחמד. החלק הצעיר יותר במשפחה הפרטית שלי אימץ את הבקבוק בחום.

הסטארט-אפ אקטיבפנס, שפיתח מערכת לניטור תוכן זדוני ברשת, הודיע באחרונה כי מינה את מייקל פארקר לסמנכ"ל השיווק של החברה ואת אסף אוחנה – לסמנכ"ל המוצר שלה. פארקר יוביל את מהלכי השיווק של החברה ויעבוד בצמוד למחלקת המכירות, בהתאם לאסטרטגיות השיווק שנקבעו, ואוחנה ינהל את הפיתוח של מוצריה. אקטיבפנס מציעה הגנה על מערכות של חברות ועל המשתמשים שלהן מפני התנהגות ותוכן זדוני ברשת, כמו בטיחות וניצול ילדים, טרור, דיסאינפורמציה ודברי שטנה. באמצעות ניטור וניתוח תכנים מספקת החברה פתרון לצוותי אמון ובטיחות בקרב לקוחותיה. פארקר, המתגורר בפאלו אלטו שבקליפורניה, הוא יזם ותיק, עם ניסיון של יותר מ-20 שנים בשיווק ובסטורי טלינג בעולם ההיי-טק. בעברו הוא שימש כסמנכ"ל המוצרים של חברה ישראלית אחרת – ארמיס של יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל. לפני כן הוא הקים סטארט-אפ בשם זמוראי ומכר אותו ב-2014, וכן עבד בניהול שיווק ארגוני בסימנטק. אוחנה, המתגורר במושב גן חיים שליד כפר סבא, מביא אתו לתפקידו החדש ניסיון של כשני עשורים בניהול מוצרים ובפיתוח אסטרטגיה. הוא חזר לישראל לאחר 12 שנים בעמק הסיליקון, שם שימש בתפקידי ניהול בכירים בחברת המשלוחים אינסטכרט, בפלטפורמת גיוס הפרילאנסרים אפוורק ובאלטו – בית המרקחת הדיגיטלי הגדול בארצות הברית. "השניים יתרמו למטרה: לשמור על הרשת" פארקר אמר כי "אני מאמין במטרה של אקטיבפנס לטפל בתוכן הזדוני שיש ברחבי הרשת ומשפיע על המשתמשים, ובטוח שיחד עם נועם שוורץ, המנכ"ל, ושאר ההנהלה נוביל את החברה להישגים חדשים ולצמיחה בינלאומית גדולה". אוחנה ציין כי "אנחנו נמצאים בתקופה ייחודית, שבה פלטפורמות אינטרנט נדרשות לפיקוח ולעמידה ברגולציה על התכנים שהן מעלות. מצפה לנו עתיד מזהיר, שישפיע על ההתנהלות של כל אחד מאיתנו ברשת". לדברי שוורץ, "פארקר ואוחנה הם שני יזמים מצליחים, כל אחד בתחומו, שיובילו אותנו להישגים חדשים ויתרמו למטרה שלנו: לשמור על האינטרנט".

אחת מקבוצות ההאקרים ה"פוריות" ביותר של מודיעין הצבא הרוסי (GRU) תקפה בסייבר, שוב, מגוון יעדים באוקראינה. חוקרי ESET הם שחשפו את דבר המתקפה. לפי ESET, המתקפה מיוחסת לקבוצת התקיפה הרוסית תולעת חול (Sandworm). לפי ארה"ב, הקבוצה אחראית למתקפות זדוניות רבות לאורך השנים והינה שלוחה של המודיעין הצבאי של רוסיה. החוקרים לא ציינו את הזהות של קורבן המתקפה, שנערכה בשבוע שעבר, אבל הוסיפו כי מדובר ביעד ספציפי שנבחר, מהמגזר הציבורי באוקראינה. לדברי ז'אן-יאן בוטין, מנהל חקר האיומים ב-ESET, "המתקפה התמקדה ביעד ספציפי. אין עדיין נראות לגבי ההשפעה של המתקפה, אולם כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי מדובר בנוזקה חדשה למחיקת נתונים ('מגב') שנפרסה על ידי ההאקרים של תולעת חול". במתקפה החדשה, ציינו החוקרים, התוקפים השתמשו בנוזקת מחיקת מידע (Wiper) אותה כינו SwiftSlicer. הנוזקה עושה שימוש בהגדרות Group Policy Object, באמצעותן ההאקרים יכולים לבצע הגדרות שונות לכל המחשבים בארגון. הנוזקה החדשה כתובה בשפת התכנות Go. ברגע שהנוזקה פועלת, היא מוחקת עותקי shadow, מחליפה קבצים, ולאחר מכן מאתחלת את המחשב. רשת החשמל האוקראינית – על הכוונת בחודש מאי האחרון חוקרי ESET זיהו מתקפת 'מגב' של הקבוצה, אותה הם ערכו נגד מתקני אנרגיה אוקראינים. חברי הקבוצה עשו שימוש בנוזקת Industroyer – בה כבר נעשה שימוש בעבר. לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה האקרים רוסים תקפו את רשת החשמל האוקראינית. הם עשו זאת גם בחגי סוף השנה של 2015, וגרמו להפסקת חשמל. לדברי חוקרי אבטחת מידע, המהלך העיד, בזמנו, על הסלמה חדשה ומטרידה בעולם מתקפות הסייבר. המתקפה ההיא גרמה לכך שמחצית מהבתים באזור איבנו-פרנקיבסק נותרו ללא חשמל למשך כמה שעות ב-23 בדצמבר. הפסקת החשמל, שפגעה בכמה מאות אלפי בני אדם, ולפי אחד הדיווחים ב-700 אלף מהם, נגרמה מווירוס שגרם לניתוק תחנות כוח מהרשת. החוקרים אמרו שניתוח הנוזקות שנמצאו במערכות של לפחות שלושה מפעילי חשמל אזוריים העלה כי "מתקפת סייבר הרסנית" היא שהובילה להפסקת החשמל. האוקראינים חוו עוד מתקפת סייבר על תשתיות אנרגיה בחגים של השנה שלאחר מכן. 'תולעת חול' מסווגת כקבוצה מסוג APT – איום מתמשך מתקדם. מונח זה משמש לתיאור תוקפים או קבוצות של תוקפים, שמקבלים גישה לרשתות מחשבים, בדרך כלל של ארגונים פרטיים או ממשלתיים גדולים. הם נוטים להישאר שם בלא זיהוי ולאורך זמן. במקרים רבים, פעילותם ממומנת על ידי מדינות.