גוגל הודיעה אתמול (ב') לעולם על אקט שנועד לספק פייט ל-ChatGPT – כלי הבינה המלאכותית מבית OpenAI שמשגע את העולם. עקב שילוב ChatGPT במנוע החיפוש של מיקרוסופט בינג (Bing), ועל מנת לתת מענה באותו סטנדרט גבוה של חדשנות שישאיר את מנוע החיפוש של גוגל (Google Search) רלוונטי, ואולי אף לשם השארתו המנוע בהא

חשבון הטוויטר של נייט (נתנאל) פיק, דיפלומט הסייבר הבכיר בארה"ב, נפרץ. פיק – הראשון אשר מונה לתפקיד חדש: משרד החוץ האמריקני מינה אותו ל"שגריר למרחב הסייבר ולמדיניות דיגיטלית" – הוא שפרסם בסוף השבוע את דבר הפריצה לחשבון הטוויטר האישי שלו, וציין כי הפריצה היא "חלק מהסכנות שכרוכות במילוי התפקיד". לא ברור מי אחראי לפריצה לחשבונו של פיק, או אם ההאקרים פרסמו פוסטים לא מורשים בחשבון שלו. פיק לא הגיב אתמול (א') לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב בהקשר לדיווח אודותיו. נכון למועד כתיבת שורות אלו נראה שחשבונו של פיק בטוויטר שוחזר וחזר לפעילות. מומחי אבטחה ציינו כי לא נראו פריצות רחבות יותר או השפעות כלשהן של הפריצה, מעבר לזו של החשבון של פיק. הוא מעט להשתמש בחשבון הטוויטר האישי שלו, ובמקום זאת נהג לקדם נושאים הקשורים לעבודתו באמצעות חשבון הטוויטר הרשמי של משרד החוץ. חזר לפעול. חשבון הטוויטר של נתנאל פיק. צילום: לכידת מסך מטוויטר פיק, בן 45, הוא בעל קריירה מגוונת. כקצין בחיל הנחתים, שירת באפגניסטן ובעיראק. לאחר שהשתחרר, בדרגת סרן, ב-2004, פרסם ספר זיכרונות על ניסיונו הצבאי, שהיה לרב מכר וזכה לשבחים רבים, ביניהם מהטיימס, שתיאר את הספר כ"אחד מהספרים הצבאיים הטובים ביותר של העשור". בעשור הקודם שימוש כמנכ"ל של שתי חברות הגנת סייבר, ובשנת 2018 הוכתר על ידי המגזין Fast Company כ"אחד מהאנשים היצירתיים ביותר בעסקים". ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, הודיע ​​ביוני האחרון על כוונתו למנות את פיק להוביל את הלשכה החדשה שהוקמה, למרחב הסייבר והמדיניות הדיגיטלית. הלשכה החדשה היא חלק מהמאמץ של הבית הלבן להפוך את נושא הדיגיטל בכלל והזכויות הדיגיטליות בפרט – לחלק מהותי ממדיניות החוץ של ארה"ב. זאת ברקע התקופה בה רוסיה וסין מנסות "להשתלט" על חלקים מהאינטרנט. לאחר שהסנאט אישר פה אחד את מינויו, פיק הושבע לתפקיד בספטמבר האחרון. התפקיד שלו כולל סיוע בבניית היכולת של בעלות הברית של ארה"ב להגיב למתקפות סייבר, כמו גם להביא לקידום טכנולוגיית תקשורת דור5 – מאובטחת. פיק אמור לנסוע השבוע לסיאול, על מנת לדון עם בכירי הממשל בקוריאה הדרומית בדבר שיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר, כך על פי מחלקת המדינה. וושינגטון וסיאול חולקות אויב משותף במרחב הקיברנטי – צפון קוריאה.

איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם היום (ג'), לרגל יום האינטרנט הבטוח, סיכום שנתי של נתוני דיווח על פגיעה אישית ברשת, שהגיעו לקו הסיוע של איגוד האינטרנט. על פי נתוני הדיווחים ניתן לראות כי רוב הפגיעות המדווחות הגיעו מרשת האינסטגרם (24% מהדיווחים), פייסבוק אחריה (18%), גוגל ויוטיוב בסוף עם 4% אחוזי דיווח. בקרב החברה הערבית פייסבוק היא הזירה שבה דווחו הכי הרבה פגיעות, עם 55% מתוך כלל המדווחים, כשאינסטגרם אחריה עם 16%. יצוין כי כמחצית מכלל הדיווחים על פגיעה מגיעים מפלטפורמות שמפעילה חברת מטא. עוד עולה מהנתונים כי מספר הפניות בנוגע לפגיעות בטיקטוק גדלו פי 2.3 ביחס לשנה שעברה וכמעט פי 3 ביחס לשנת 2020. נתון מעניין נוסף מעלה כי באינסטגרם היה זינוק פניות במהלך חודשי הקיץ. בפייסבוק היה גל תקיפות נגד עסקים באוקטובר-נובמבר. התפלגות הפניות בנושא אלימות ובריונות רשת מראה כי אלימות מינית היא האלימות הכי שכיחה בקרב המדווחים, עם 33% דיווח (בקרב החברה הערבית 40% דיווח); בריונות רשת הכוללת הסתה והטרדה עם 24%. רוב הפניות על ידי גברים מהחברה הערבית הן בנושא "סקסטורשן" – סחיטה מינית לאחר שיחה אינטימית עם עבריינים המתחזים לנשים. מבין הדיווחים על פגיעות סייבר, "פריצה והשתלטות על חשבון" מהווה את הדיווח הכי שכיח עם 77%, כששאר הדיווחים הם על ניסיונות פישינג. היעד הנפוץ ביותר להתחזות בהונאות פישינג הוא דואר ישראל. חל היום. יום האינטרנט הבטוח העולמי. צילום: אתר היוזמה saferinternetday.org איך להתגונן ואיך להתמודד עם פגיעות אונליין?  יונתן בן-חורין, מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט: "החיבור המתמיד לרשת מספק לנו יתרונות ואפשרויות רבות לחיים נוחים וקלים יותר, אבל נלווים לכך גם אתגרים ואיומים חדשים שחשוב להכיר. אנו ממליצים להשתמש באמצעי אבטחה דיגיטליים בסיסיים, כמו הפעלת אימות דו-שלבי ושימוש בסיסמאות מורכבות ומגוונות לשירותים הדיגיטליים השונים. הקפידו על הפעלת הגדרות פרטיות מותאמות לצרכים שלכם, ואם נתקלתם בהונאה או בתכנים פוגעניים ברשת דווחו על כך בהקדם – לפלטפורמות, לרשויות או לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט".  בתוך כך, איגוד האינטרנט הישראלי קורא לציבור לשמור על המרחב הדיגיטלי שלו באמצעות 10 כללים פשוטים שיגבירו את ההגנה על הפרטיות שלו: הגדירו "אימות דו שלבי" בכל יישום המאפשר זאת. הקפידו על עדכונים שוטפים של מערכות ההפעלה, התוכנות והאפליקציות במחשב ובסמארטפון שלכם. העדכונים נועדו לסגור פרצות וחורי אבטחה אותם מנצלים האקרים. התקינו תוכנת הגנה איכותית ודאגו לעדכונה השוטף. הגדירו סיסמאות חזקות ושונות לכל יישום. סיסמה חזקה היא כזו המורכבת מאותיות גדולות, קטנות, מספרים וסימנים מיוחדים. אל תשתמשו כסיסמה במספר הטלפון או בתאריך הלידה שלכם, או במידע אחר שקל לגלות עליכם. וכשאתם מחליפים סיסמה, אל תעברו לסיסמה "הבאה בתור" (למשל P@ssword1 ואז P@ssword2). ככל שהסיסמה תהיה יותר מורכבת, כך יהיה קשה יותר לנחש ולפרוץ אותה. הסיסמאות והקודים שלכם הם פרטיים ואין להעבירם. גם אם מישהו מוכר מבקש מכם את הסיסמה הפרטית שלכם או קוד אימות שנשלח אליכם, לעולם אין למסור אותם. בסבירות גבוהה מדובר בהונאה. דאגו לגיבוי – לא תמיד ניתן למנוע את הפריצה או הנזק. למניעת עוגמת נפש – דאגו לגבות באופן שוטף את כל הדברים החשובים שיש לכם על המחשב והסמארטפון. המלצתנו היא גיבוי בענן. אל תלחצו על קישורים חשודים. חישדו בכל קישור או קובץ שנשלחו אליכם, אפילו אם הוא נשלח ממישהו שאתם מכירים. לפני שאתם נכנסים לקישור כלשהו, וודאו שכתובת ה-URL שמאחורי הקישור נראית הגיונית. האקרים ייצרו לרוב כתובת שתיראה כמעט דומה למקור. אם הקישור מופיע כקישור מקוצר, וודאו מה הקישור שאליו הוא מפנה באחד מהאתרים לבדיקת קישורים מקוצרים. פישינג היא תופעה מאוד פופולרית וכדאי לדעת מה צריך לעשות (ומה לא כדאי לעשות) כדי להימנע מליפול בפח. היזהרו ממתנות חינם או מבצעים מפתים. מה שנראה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה הונאה. עוקץ מתנות מאוד פופולרי. קיבלתם הודעה מהבנק או מחברה מוכרת, עם התרעה או קישור לעדכון פרטים – העדיפו תמיד להיכנס לאתר עצמו ולא באמצעות הקישור שקיבלתם. רוצים לקנות ברשת? וודאו שאתם קונים באתר מוכר ומהימן. חפשו עליו ביקורות ברשת, וודאו שכתובת ה-URL של האתר נכונה. וודאו שהתקשורת מאובטחת ושרשת ה-WiFi שבה אתם עושים שימוש היא רשת פרטית שאתם יכולים לסמוך עליה, שהאתר מאובטח ב-https ושמנעול ירוק מופיע בשורת ה-URL, לפני שאתם מכניסים מספר כרטיס אשראי. אם אתם קונים או מוכרים מוצר יד שנייה, וודאו שמי שמוכר או קונה מכם אכן אמין ואמיתי. הונאות רבות מבוצעות בדרך זו.

מיקרוסופט הודיעה כי היא חוקרת תקלה שמשפיעה היום (ג') על משתמשי אאוטלוק במקומות שונים ברחבי העולם, ובעיקר בצפון אמריקה. זאת, על מנת לתקן את התקלה ולהפיק ממנה לקחים. על פי אתר DownDetector, שמדווח על בעיות בשירותים דיגיטליים שונים, ועל פי דיווחים נוספים, משתמשים באאוטלוק מסרו לאורך היום שהם לא היו יכולים להיכנס לאתר האינטרנט של השירות, וקיבלו הודעת שגיאה. משתמשים אחרים דיווחו שהם נכנסו אליו, אבל חוו בעיות בשליחה ובקבלה של מיילים, כמו גם בחיפוש הודעות. בהודעה שפורסמה הבוקר בחשבון הטוויטר Microsoft 365 Status ציינה החברה כי "אנחנו חוקרים בעיות בגישה ובשירות של אאוטלוק". בענקית מרדמונד תולים את הסיבה לתקלה ב-"שינוי שנעשה באחרונה". לאחר מכן פרסמה מיקרוסופט שורה של ציוצים בנושא, כאשר באחרון שבהן, נכון למועד פרסום

נחשפו שתי אפליקציות זדוניות להונאות CryptoRom, אשר בפעם הראשונה הצליחו לעקוף את מנגנוני הבדיקה והאבטחה של חנות האפליקציות App Store של אפל. את האפליקציות גילו חוקרי סופוס (Sophos). המחקר מפרט ממצאים חדשים על הונאות CryptoRom – סוג חדש ומתוחכם של הונאות משקיעים, שמטרתן להערים על משתמשי אפליקציות היכרויות להשקיע במטבעות קריפטוגרפיים, דרך אתרי מסחר שנמצאים בשליטת פושעי הסייבר – וכך לגנוב את כספם. לפי חוקרי סופוס, בעבר השתמשו פושעי סייבר בשיטות של הנדסה חברתית, כדי להערים על קורבנותיהם להוריד אפליקציות זדוניות למכשיר ה-iPhone שלהם – אפליקציות שלא קיימות בחנות האפליקציות הרשמית של אפל. לפי המחקר החדש, זו הפעם הראשונה שמתגלים מקרים בהם הצליחו פושעי הסייבר להתגבר על מנגנוני הבדיקה והאישור של חנות האפליקציות App Store של אפל. לאחר שעקפו מנגנונים אלה, ההאקרים פרסמו את שתי האפליקציות הזדוניות Ace Pro ו-MBM_BitScan שמן. חוקרי סופוס עדכנו את אפל וגוגל על הממצאים החדשים והאפליקציות הזדוניות הוסרו מחנויות האפליקציות בתוך זמן קצר. הצליחו אפילו להערים על מנגנוני האבטחה שלה. ה-App Store. צילום: אפל הונאות "כצאן לטבח" הונאות CryptoRom – או בשמן בסינית, "שה זו פאן", שבתרגום חופשי לעברית משמען "כצאן לטבח" – הן הונאות מתוחכמות ומאורגנות. הן משלבות בין שימוש בהנדסה חברתית באפליקציות היכרויות לאפליקציות ואתרים זדוניים למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, כדי לרכוש את אמון הקורבנות, להערים עליהם להשקיע את כספם ולגנוב אותו. לדברי ג'אגדיש צ'אנדראיה, חוקר איומים בכיר בסופוס, "לא כל כך פשוט לעקוף את מנגנוני הבדיקה והאבטחה של חנות האפליקציות של אפל. לראייה, כשהתחלנו לחקור בראשונה הונאות CryptoRom שכוונו למשתמשי iOS שמנו לב שפושעי הסייבר משתמשים בשיטת הנדסה חברתית כדי לשכנע את המשתמשים להתקין פרופיל הגדרות, שיאפשר להם להתקין את אפליקציית המסחר הזדונית מחוץ לחנות האפליקציות הרשמית של המכשיר שלהם". צ'אנדראיה הסביר כי "כיוון שההונאה התבססה על שיטות של הנדסה חברתית, מנגנוני האבטחה המסורתיים נותרו חסרי אונים מולה. עם זאת, העובדה שאי אפשר להוריד את האפליקציה, הלגיטימית לכאורה, מחנות האפליקציות הרשמית של המכשיר שלהם, עוררה את חשדם של לא מעט קורבנות וקטעה את ניסיון ההונאה עוד בתחילתו. הוספת האפליקציה הזדונית לחנות האפליקציות של אפל, מאפשרת לפושעי הסייבר להגיע למספר גדול בהרבה של קורבנות אפשריים. זאת כיוון שרוב המשתמשים בוטחים באפל ובמנגנוני האבטחה והפיקוח בחנות האפליקציות שלה, ולכן פחות חושדים בבקשות להוריד אפליקציה מהחנות הרשמית". "זאת ועוד", הוסיף החוקר, "לא רק שמצב הנעילה (Lockdown) החדש שהוצג בגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה iOS – במטרה לסכל ניסיונות הונאה באמצעות שיטות הנדסה חברתית – לא חוסם את שתי האפליקציות האלו, ייתכן שהוא מדרבן את נוכלי הונאות ה-CryptoRom לשנות גישה ולהתמקד בעקיפת מנגנוני הבדיקה, האישור והאבטחה של חנות האפליקציות, כדי להגדיל את סיכויי הצלחת ההונאה".  במקרה של הונאת Ace Pro, פושעי הסייבר יצרו פרופיל מזויף בפייסבוק, של אישה מלונדון, המשתפת באופן קבוע עדכונים על אורח החיים הראוותני שלה, לכאורה. לאחר שההאקרים רקמו יחסי ידידות עם הקורבנות ורכשו את אמונם, שכנעו אותם פושעי הסייבר להוריד את אפליקציית Ace Pro הזדונית, ומשם קצרה הדרך לשכנועם להשקיע דרכה במטבעות קריפטו ולגנוב את כספם. Ace Pro מתוארת בחנות האפליקציות כאפליקציה לסריקת קודי QR – אבל היא בעצם פלטפורמת מסחר במטבעות קריפטוגרפיים, שמופעלת על ידי פושעי הסייבר. עם פתיחתה, מוצג למשתמשים ממשק אופייני של פלטפורמת מסחר, שדרכו יכולים לכאורה הקורבנות להשקיע במטבעות קריפטו ולמשוך רווחים, רק שבפועל כל סכום שאותו הפקידו המשתמשים דרך האפליקציה עובר ישירות לידי הפושעים. במקרה של הונאת MBM_BitScan – גם משתמשי אנדרואיד היו על הכוונת. בחנות האפליקציות Google Play, הופיעה האפליקציה תחת השם BitScan. גם הגרסה לאנדרואיד וגם הגרסה ל־iOS משתמשות באותה תשתית שליטה ובקרה (C2) – שבתורה מתקשרת עם שרת המתחזה לחברה יפנית לגיטימית למסחר במטבעות קריפטו. שאר הפעילות הזדונית נעשית דרך ממשק דפדפן, המקשה מאוד על בודקי הקוד של Google Play לאתר את ההונאה.

שם: אלה אפריאט. תפקיד: מנהלת דליברי דיגיטלי ב-אמן דיגיטל (Aman Digital).   ותק בתפקיד: שנתיים. תפקידים קודמים: ראש צוות מנהלי פרויקטים, מנהלת פרויקטים בכירה, מנהלת פרויקטים ומנתחת מערכות. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במערכות מידע בהאקדמית תל אביב יפו, קצינת חמ"ל בעוטף עזה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? את הכיוון המקצועי שלי התחלתי בלימודי נטורופתיה ופסיכולוגיה. בתור סטודנטית שמימנה לעצמה את הלימודים החלו ביני לבין עצמי התלבטויות האם קריירה בתחומים אלו תאפשר לי עצמאות כלכלית כבר בשנים הראשונות של סיום התואר. כך מצאתי את תחום הטכנולוגיה המאוד רחב כתחום שמצד אחד מעניין ומתגר ומצד שני מאפשר קפיצות שכר מהירות ותנאים טובים, מכאן בחרתי ללמוד את התואר שלי ולהיכנס לעולם הזה. לשמחתי הרבה, התפקיד הראשון כמנהלת פרויקטים בבית השקעות עורר בי המון עניין ותשוקה, והיכולת לצקת רעיונות עסקיים למוצר טכנולוגי שמשפר חיים של אנשים היה מספק מאוד. ניהול פרויקט הוא אמנות מבחינתי, זהו "מופע" שכולל כל כך הרבה משתנים צפויים ושאינם צפויים, ודורש חיבור של יכולות מגוונות, כמו תקשורת, ניהול והנעת אנשים, ניתוח, יכולות טכנולוגיות, הבנה עסקית וכמובן – חתירה מתמדת להגעה ליעד! אני חושבת שניהול בתחום הדיגיטלי הוא סופר-מעניין מאחר שהוא מאגד בתוכו מגוון רחב של אנשים, מעצבי UX/UI, מנתחי מערכות, מפתחים ובודקים, צד עסקי וצד טכנולוגי. היום בתפקידי אני מנהלת מספר צוותי עבודה בפרויקטים ומוצרים דיגיטליים שונים. לראות מוצר שלנו עולה לייצור ומשמש לקוחות ואנשים רבים משמח אותי מאוד! האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? גם היום אנחנו חווים חוסר איזון מגדרי בתעשייה וככל שעולים בדרג הניהולי הדבר ניכר יותר. אני חושבת שיש לכך סיבות רבות ולאו דווקא אפליה מגדרית מכוונת על-ידי מעסיקים. בכל התפקידים שלי ובנוכחי בפרט, כל המנהלות שלי היו נשים חזקות ומחזקות, שדאגו מאוד לקדם א'גנדה נשית ושוויון מגדרי, בזכותן ובזכות מנהלות כאלה אנחנו רואים שינוי מגמה בתחום, ואכן יותר נשים נכנסות לתחום וצומחות לתפקידים בכירים ומשמעותיים. הנתונים שאותי אישית מטרדים יותר הינם פערי השכר בין נשים וגברים עבור תפקידים זהים. כמראיינת ומגייסת בעצמי אני רואה שנשים דורשות שכר נמוך יותר מלכתחילה, וכאן אני חושבת שהכדור בידיים שלנו, הנשים. להיות מודעות ליכולות ולערכים שאנחנו מביאות איתנו למשרה, כאדם וכאישה, ולא לפחד לדרוש! בסופו של דבר, ארגון רוצה אנשים איכותיים ופרודוקטיביים. כשאני מגייסת אני בוחנת את סך האיכויות של האדם מולי והתאמתו לתפקיד הנדרש. אני מאמינה שכך נוהגים רוב הארגונים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי מעולם לא נתקלתי באפליה על רקע מגדרי. כמו שציינתי קודם, תמיד זכיתי במנהלות מעצימות מאוד. במסלול הקריירה שלי, חלק מהבחירות המקצועיות שלי מושפעות מהיותי אמא, כמו למשל הפסקת עבודה למשך שנה כאשר הילדים שלי היו קטנים ורציתי להיות יותר איתם. יצאתי מהתחום לשנה וחצי ועבדתי באופן עצמאי וגמיש. כשהחלטתי לחזור לשוק העובדה ב-2019 – ראיתי שרוב המשרות בדרג ניהולי בינוני ומעלה לא מאפשרות לי להיות אמא, שמוציאה את הילדים לגן וגם מחזירה ממנו. היה לי קושי למצוא משרות בתחום שמאפשרות איזון "בית-עבודה". מיטל קורן, המנהלת שלי בשנים האחרונות, אפשרה לי לשלב אימהות שפויה עם תפקיד ניהולי, העריכה אותי מקצועית ואפשרה לי גמישות גבוהה ועבודה מרחוק, עוד הרבה לפני עידן הקורונה. כאן המקום לבקש, אם ראיתם מקום של חוסר שוויון, אם הייתן בסיטואציה בה מישהי לידכם הופלתה, או שסתם נזרקה הערה שאינה רלוונטית, אל תעלימו עין, תעירו, תסבירו ותעמידו את מי שצריך על מקומו.

ככל שהגבולות הדיגיטליים הופכים למורכבים, נעשה קשה יותר ויותר עבור צוותי ה-DevOps וה-IT, מכל הגדלים, לחזות ולמנוע כשלים במערכת. כדי להבטיח שחברות מספקות את חוויית הלקוח הטובה ביותר, את שיפור המערכת, את הגמישות, הפחתת זמן השבתה וחשיפת חולשה ופגיעויות במערכת, יותר ויותר צוותים הציגו הנדסת כאוס (Chaos Engineering) כפרקטיקה סטנדרטית. מהי הנדסת כאוס? גרטנר מגדירה הנדסת כאוס כ-"שימוש בניסוי ובבדיקות כשל הרסניות בפוטנציה, לשם גילוי נקודות תורפה וחולשות בתוך מערכת מורכבת". בעוד שהרעיון לבצע בכוונה בדיקות הרסניות על המערכות שלכם יכול להיראות מנוגד לאינטואיציה, הוא דווקא עשוי להיות כלי רב ערך להבטחת אמינות המערכת וחוסנה. על ידי בדיקה יזומה של התנהגות המערכת תחת לחץ, ארגונים יכולים להרוויח תובנות כיצד המערכות שלהם יגיבו במקרה של כשל בלתי צפוי או הפרעה. לאחר מכן ניתן להשתמש בידע זה לפיתוח אסטרטגיות להפחתת סיכונים, לפני שאלו הופכים לבעיות רציניות. היתרונות של יישום הנדסת כאוס למרות שזה עשוי להיראות מרתיע בהתחלה, לאימוץ הנדסת כאוס כפרקטיקה סטנדרטית יתרונות רבים. חלק מיתרונות ביצוע הנדסת הכאוס: לחשוף ולהפחית את החוב הטכני שנוצר. להגביר את האמון במערכות הקיימות ובקרב הצוותים התורמים לבנייה ולבדיקת מערכות אלו. לשפר תהליכים על ידי ביצוע ניסויים ובדיקות. להגביר את אמינות וגמישות המערכת. לצמצם את זמן ההשבתה. להגדיל את שביעות רצון הלקוחות. משום שיתרונות הנדסת הכאוס הם רבים מספור, יישום הנדסת כאוס כפרקטיקה סטנדרטית הוא על תקן חובה עבור חברות כיום, במיוחד לאלו אשר רוצות להקדים את מתחרותיהן. היישום עוזר לארגונים לזהות בעיות פוטנציאליות, לפני שהן עלולות לגרום נזק, מה שמאפשר לקבל החלטות מושכלות לגבי ההתנהלות הטובה ביותר לשם הפחתת סיכונים בעתיד. עידו בן דוד, מנהל מעורבות בכיר ב-CloudIL, מסביר על הנדסת הכאוס בכנס. צילום: ניב קנטור חמש דרכים ליישם הנדסת כאוס על ידי הצגת שיבושים מבוקרים, ארגונים יכולים להתכונן טוב יותר לקראת הבלתי צפוי ולהבטיח שהמערכות שלהם יישארו עמידות בפני כל האתגרים, או בפני אסונות. הנה חמש דרכים פשוטות להתחיל את מסע הנדסת הכאוס שלכם… הכנסת כשלים מבוקרים: הכניסו כשלים אקראיים למערכות שלכם, כדי לבדוק את החוסן שלהן ולזהות בעיות פוטנציאליות. שימוש בימי משחק: הקדישו ימים או פרקי זמן ספציפיים כדי לדמות סוגי כשלים שונים, ובדקו את תגובת המערכות שלכם. הטמעת אוטומציה של כאוס: הפכו את תהליך החדרת הכשלים לתוך המערכות שלכם לאוטומטי. ערכו ניסויים: השתמשו בגישה מוּנעת השערות כדי לבדוק הנחות שונות לגבי המערכות שלכם ולמדוד את התוצאות. נטרו ונתחו: השתמשו בכלי ניטור ורישום, כדי לעקוב אחר ההשפעה של כשלים במערכות שלכם ולנתח את התוצאות, במטרה לשפר את החוסן. ישנם גם מספר כלים פופולריים שיסייעו לתהליך של הנדסת כאוס, ביניהם: Chaos Monkey – כלי קוד פתוח, שפותח על ידי נטפליקס, מפסיק מכונות וירטואליות בסביבת ענן באופן אקראי, כדי לבדוק את חוסן היישומים. Gremlin – שירות מבוסס ענן, המאפשר להריץ עליו ניסויי כאוס בפלטפורמות תשתית שונות. לקמוס – כלי הנדסת כאוס בקוד פתוח עבור קוברנטס. מה הלאה? הופכים את הנדסת הכאוס לפרקטיקה שגרתית בסך הכל, הנדסת כאוס עוזרת לארגונים לבנות מערכות חזקות וגמישות יותר ולהתכונן טוב יותר לתקריות בלתי צפויות, במה שיכול בסופו של דבר לחסוך זמן, כסף ומשאבים, ולמזער את ההשפעה על הלקוחות. חשוב גם לקבל את ההתחייבות מכל בעלי העניין, כולל ההנהלה וכן צוותי הפיתוח והתפעול, כדי להבטיח שהנדסת הכאוס משולבת ב-SDLC והופכת לפרקטיקה מן המניין. CloudIL מציעה כעת ניסיון חינם! הירשמו עוד היום ותחוו את העוצמה ואת הגמישות של פלטפורמת הענן המלאה שלנו. לחצו על הקישור שלמטה???? לחצו כאן להרשמה לניסוי חינם

עולם התעסוקה בהיי-טק, והענף בכלל, עוברים בשנתיים האחרונות טלטלה: אם ב-2021 חווה ענף הטכנולוגיה צמיחה מטורפת, ולצדה גיוס נרחב של עובדים, החל מהמחצית השנייה שלה וביתר שאת ב-2022, הגלגל התהפך, וחברות רבות חוות ירידות. לצד זה החל גל של פיטורי עובדים, שסופו לא נראה באופק. אלא שלמרות המצב הסגרירי, יש חברות שמגייסות עובדים גם בימים אלה – בין אם זה כי הן בכל זאת מתרחבות ובין אם משום שהן רוצות להעסיק עובדים במחיר זול יותר. בדרך כלל, כשחושבים על גיוס עובדים, מה שעולה בראש זה העסקה של עובדים חדשים – בין אם דרך הרשתות החברתיות, ובפרט לינקדאין, חבר מביא חבר או בשיטה הישנה של מודעת דרושים. אלא שיש שיטה נוספת, ובחברות מסוימות היא נפוצה לא פחות מאלה שהוזכרו כאן: גיוס שקט. הכוונה היא לניוד עובדים קיימים בתוך החברה, לעתים תוך הקניית מיומנויות חדשות, לצורך הרחבת התפקידים שלהם. מאחר שמדובר בעובדים שנשארים בתוך החברה, יש לגיוס השקט מאפיינים שונים, במידה רבה, מאשר לשיטות גיוס אחרות. פרופ' ברוך שמעוני מאוניברסיטת בר אילן, סוציולוג ויועץ ארגוני, אומר שהשיטה הזאת לא חדשה, ופן אחד שלה הוא הרילוקיישן המפורסם. "כחלק מצורך מקצועי, ובחלק מהמקרים גם כדי לתגמל עובדים, ארגונים מניידים עובדים למדינות שונות שבהן יש להם שיתופי פעולה עסקיים", הוא מציין. לדבריו, "בעידן של משבר, היקף העבודה והסחר מצטמצמים, ויחד איתם מידלדלים המשאבים של הארגונים. כל זה מקשה על גיוס עובדים חדשים ומאיץ את התופעה של ניוד עובדים, 'הגיוס השקט', שבה ארגונים נשענים על העובדים הקיימים ועורכים התאמה מחודשת, אולי טובה יותר, בין הידע והכישורים שלהם לצרכים הארגוניים". מה היתרונות של השיטה הזו? "יש לה יתרונות רבים: ראשית, אנשים שמיצו את התפקיד שלהם ועוברים לתפקיד אחר בארגון פוגשים אנשים חדשים ונחשפים למשימות חדשות, שיש בהן פוטנציאל גבוה 'לעורר' אותם, להפוך אותם למרוצים ולחדורי מוטיבציה. שנית, עובד מנויד מתוך הארגון מוכר למנהלים. הם ערים ליתרונותיו וליכולותיו המקצועיות, וגם לחסרונותיו. זה לא מועמד חדש שיש להעביר אותו תהליך מיון ארוך ויקר – מה שאומר גם חיסכון במשאבים. בנוסף, פשוט יותר להכשיר עובד מתוך הארגון, המשמעות של ניוד פנימי היא שימור של העובדים ושל הידע הארגוני שהם מחזיקים, וזה מונע פיטורים אפשריים". האם צריך שהארגון ינסח לשם כך כללים מסוימים? "כן, משום שבהעדר נהלים, יתחולל בארגון ניוד פרוע, שיחסר את כל היתרונות שתיארתי כאן. למשל, בהעדר נהלים שמגדירים מתי מותר לעשות ניוד ובאילו תנאים, מנהלים יכולים לפנות לעובדים שאינם כפופים להם ולייצר חיכוכים בין יחידות שונות בארגון". מה הנהלים האלה צריכים לכלול? "מידע מפורט על כל שלבי הניוד, והגדרה האם ובאיזה שלב צריך העובד לקבל אישור מהמנהל הנוכחי, ומתי מותר למנהל המגייס לפנות אל העובד המבקש לעבור לקבוצה שלו". שגיב רם, מפתח באפסגון. צילום: יח"צ עד כאן ברמה האקדמית. אבל מה קורה בשטח? שגיב רם, בן 30, עובד כמפתח בחברת התוכנה אפסגון, שבבעלות סיסקו. לדבריו, "לפני כשנתיים התחלתי לעבוד כמנהל התמיכה באפסגון, שפיתחה ומספקת מוצר שמסוגל לנתח, לנטר, לזהות ולתקן תקלות באפליקציות מבוססות טכנולוגיות ענן. העבודה שלי הייתה בעיקרה מול הלקוחות של החברה – לחקור את הבעיות שעולות ולתת להן פתרונות, בין היתר באמצעות פיתוח קוד או טיפול מול מפתחים. לפני חצי שנה בערך, אפסגון החליטה לעשות שינויים מבניים במוצר שלה, ולעבור לקוד פתוח. זה העלים את הצורך במנהלי תמיכה, והגביר את הצורך במפתחי תוכנה וכותבי קוד. לכן, המנהל שלי הציע לי לעשות שינוי בתפקיד – שינוי שמאוד רציתי, כי עולם הפיתוח תמיד קרץ לי. כשקיבלתי את הבשורה על המעבר, שמחתי שהרצונות החדשים של החברה והשאיפות שלי מצטלבים". "מאז השינוי בתפקיד, סדר היום שלי בעבודה נראה אחרת", אומר רם. ,אני מתעסק רוב הזמן בפיתוח קוד ובעבודה מול צוותים שונים בחברה, אך עם זאת מבצע גם קצת מהתפקיד הישן. למנהל הקודם שלי יש צוות קטן שעדיין מתעסק בבעיות עם לקוחות, ובמידת הצורך הוא מפנה אליי משימות. ככה יוצא שאני מקציב חלק מהזמן גם ללקוחות החברה שמכירים אותי". "כשרוצים לאייש משרה, כדאי לחפש קודם כל בתוך הבית" שתי חברות שעוסקות בנושא, כל אחת מההיבט שלה, הן גלואט, שפיתחה טכנולוגיה שמסייעת לגיוס עובדים, וחברת הייעוץ דלויט. בגלואט אומרים שכדי להפוך את הארגון לפרודוקטיבי לאורך זמן ולצלוח משברים, עליו להסתכל על מודל חדש של גיוס – של "מיחזור", שימור ועיצוב מחדש של משרות באופן הוליסטי. "ככל שהתרבות של הארגון תאפשר לעובדים לפתח את היכולות שלהם ולצמוח בתוך התפקיד, כך החיבור שלהם אליו יהיה חזק יותר", מציין ליאור בנדרסקי, מנהל מוצר בכיר בחברה. "יש אצלנו גישה שלפיה כשמחפשים פתרון למשהו, כולל איוש משרה, בודקים קודם כל בתוך הבית, כי אולי יש מישהו או מישהי מתאימים. זוהי הגישה שאנחנו מנסים להנחיל גם אצל הלקוחות". לדבריו, "המוצר שלנו מאפשר לעסקים להמשיך לפעול עם שוק פנימי של כישרונות, מה שמוביל לדמוקרטיזציה של הזדמנויות, פירוק משרות לפרויקטים ועוד. הטכנולוגיה מסייעת לקרב בין ארגונים לעובדים, לאפשר לאנשים לעשות עבודה טובה יותר ולהפוך ארגונים לא רק לגמישים יותר, אלא גם לבנויים סביב העובדים". ערן לכברג שנקמן, מוביל פרקטיקת פיתוח סביבת העבודה בדלויט. צילום: אלמוג סוגבקר ערן לכברג שנקמן, מוביל פרקטיקת פיתוח סביבת העבודה בדלויט, אומר ש-"ארגונים מבינים שכדי להבטיח המשכיות עסקית בתקופות מורכבות כמו עכשיו, וכן כדי לחזק מוכנות לעתיד לאור מגמות השוק, עליהם לייצר תשתית שתאפשר להם לממש את פוטנציאל הכישורים הפנימי. זה יוצר חוסן ארגוני, שפועל בגמישות בתנאים המשתנים". הוא דיבר על SBO – ארגון מבוסס כישורים – ואמר כי "ארגונים כאלה מאפיינים אילו כישורים נדרשים בהם כדי להצליח, ממפים את אלה הקיימים בארגון ומנהלים את הכישורים: אילו מהם יש לחזק (Upskill), אילו לייצר או לכייל מחדש (Re-skill) ומאילו כישורים להיפרד (Out-skill). אפשר לעשות זאת על ידי תהליכי למידה והתפתחות, ניוד פנימי או גיוס חיצוני, הפעלת מרקטפלייס לטאלנטים, שילוב יכולות מבחוץ או אוטומציה של כישורים מסוימים. דוגמה חיה לכך היא ה-ChatGPT, שאמנם נראה שהוא מייתר כישורים מסוימים, אבל בפועל הוא מייצר רמת כישורים אחרת שנדרשת לעבודה בסביבה נתמכת AI". הביקורת על הגיוס השקט היא מהבנייה מוטעית של המהלך, שמסתכלים על זה רק כייעול. מה אתה אומר על זה? "זו ראייה חלקית של המציאות ושל התועלות לצדדים. ארגונים עובדים כיום בסביבת עבודה גמישה יותר, גם אם באופן א-פורמלי. לפי מחקר של דלויט, 71% מהעובדים בארגונים מבצעים עבודה מסוימת שאינה חלק מהגדרת התפקיד הפורמלית שלהם, ו-65% מדווחים שהכישורים הנדרשים לביצוע עבודתם השתנו מהותית בשנתיים האחרונים". "החתירה לאפשר לעובדים שיש להם כישורים מוכחים או פוטנציאליים בנושאים הנדרשים בארגון להביא אותם לידי ביטוי בתפקיד הנוכחי או בניוד לתפקידים אחרים הינה אקוטית", אומר לכברג שנקמן. "יש פה מפגש אינטרסים בריא: לאפשר לעובדים ללמוד ולהתפתח ולהישאר משמעותיים ורלוונטיים, ולאפשר לארגון להתאים את עצמו כאורגניזם שמשתנה באופן שמתאים לסביבה שבה הוא פועל ויודע לפעול, כך שיוכל לשגשג לאורך זמן. מחקר מקיף שביצענו מעלה שלארגונים שמשקיעים בניהול הכישורים של העובדים יש סיכוי גבוה להיות בעלי מוכנות גבוהה יותר לשינויים, עם יעילות בשיפור תהליכים וחדשנות, אבל חשוב לא פחות עם מוניטין מוצדק של התפתחות וצמיחה של העובדים, סביבת עבודה חיובית, גיוון באוכלוסיית העובדים וכתוצאה מכך – עם יכולת שימור גבוהה, ובסיכומו של דבר עם מסוגלות לממש את הפוטנציאל של הטאלנטים באפקטיביות (107% יותר)".