לרוב אני לא נוטה להשתמש במילים מיליטנטיות כמו מלחמה, בעיקר בגלל שיש להן משמעות שלילית מאוד, אבל מה שקורה עכשיו בעולמות הבינה המלאכותית הוא מלחמה לכל דבר. אם למישהו היה ספק עד כמה בינה מלאכותית יכולה להיות בגדר חדשנות משבשת, העובדה שהוצאת ChatGPT לאוויר העולם הצליחה לערער את ההגמוניה הבלתי מעורערת של גוגל בעולמות חיפוש ואחזור המידע מהאינטרנט, מוכיחה זאת. התגובות האחרונות של מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, ל-ChatGPT רק מוכיחות שמדובר בחדשנות משבשת. תחילה, הגדירו את המצב כ-"code red", התייחסות משמעותית, מעט מיליטנטית אפילו, לאיום שמערכת ChatGPT מהווה על העסקים של החברה. לאחר מכן, פנו לשתי אגדות בגוגל, שני מקימי החברה לארי פייג' וסרגיי ברין, שיעזרו בהתמודדות עם האיום החדש. לפי מספר כתבות ומאמרים, החברה הקצתה צוותים רבים כדי לתת מענה מהיר ככל האפשר ל-ChatGPT, ולפני מספר ימים הכריזו בגוגל על הפיתוח המתחרה שלהם ל-ChatGPT, צ'אט Bard, ה"משורר", המתבסס על תשתית מודלי השפה של החברה לאפליקציות דיאלוג (Language Model for Dialogue Applications- LaMDA). המקרה הזה מעלה מספר נקודות מעניינות. הנקודה הראשונה היא, שאין ארגון שחסין בפני חדשנות משבשת. לא משנה עד כמה לארגון מסוים יש הגמוניה בשוק, כמה שנים הוא עובד בו או כמה לקוחות משתמשים בפתרון שלו. מספיקה התפתחות טכנולוגית אחת שתהפוך את הפתרון שלו למיושן ולא יעיל. הנקודה השנייה היא, שלפעמים החדשנות באה לידי ביטוי לא בבינה המלאכותית עצמה, שאומנה ונבנתה בצורה חדשנית, אלא ביכולת לתת מענה אופטימלי הוליסטי לצורך אמיתי. ChatGPT לא הציגה שינוי טכנולוגי משמעותי. מדובר בעטיפה של מנועים שונים שמוכרים בעולמות עיבוד השפה הטבעית (NLP) כבר שנים. החדשנות באה לידי ביטוי ביצירת מערכת הרמונית שמאפשרת למנועים האלו לעבוד בסינרגיה אחד עם השני ובהנגשת התוצרים שלה בצורה כל כך פשוטה למשתמש, שאין סיכוי שלא ירצה להשתמש בה. חשוב להבין- בגוגל יושבות קבוצות מחקר מהמובילות בעולם בתחום ה-NLP, ולחברה יש מרכיב פתרון משל עצמה העומד מול כל מרכיב של ChatGPT, ואולם OpenAI השכילה לזהות צורך ספציפי והייתה הראשונה לתת לו מענה, זה הכל. הנקודה השלישית היא סוגיית השיווק. כשאני מדבר עם מקבילים בכנסים או סתם בשיחות מסדרון, כולנו מסכימים שלא מדובר פה בטכנולוגיה חדישה או אפילו התפתחות משמעותית בפן המחקרי שלה. פשוט ארזו יחד כמה מודלים. לא יכולתי שלא לתהות איך זה שונה מאינטגרציה של כלי בינה מלאכותית במערכות של לקוחות בצורה הרמונית ושעונה על הצרכים שלהם, שאנחנו כבר מבצעים היום? התשובה לכך פשוטה. השיווק של ChatGPT כמערכת כל יכולה, מעין אורקל שאפשר לשאול אותו כל שאלה שרוצים ולקבל תשובה קוהרנטית, אבל שגם יש לה את הענווה והיושרה להגיד שאולי היא טועה, פשוט הפכה אותה מעוד סתם מערכת חדשנית לחדשנות משבשת אמיתית. עולם הבינה המלאכותית מתקדם בקצב מסחרר, והמגמה רק הולכת ונהיית תלולה יותר. לא הספקתי לסיים לכתוב וכבר יצא עוד פרסום, שלפיו גם חברת באידו הסינית מתכוננת לפרסם את הגרסה שלה ל-ChatGPT, פרסום שגרר קפיצה של 15% במניות החברה. המגמה הזאת מלמדת אותנו בצורה חד משמעית – מי שלא ישקיע בחדשנות, יאמץ כלים חדשניים, יהיה דינאמי ויתאים את עצמו למציאות המשתנה, יידחק על ידי אלו שיעשו זאת. אפילו אם אתם גוגל.   הכותב הוא מנהל מרכז התמחות AI במטריקס.

"לא צריך להפסיק את המעבר של עומסי עבודה ארגוניים לענן. כן צריך להפנים ולהבין לעומק את המשמעות של העברת אותם עומסי עבודה לענן. יש חשיבות לעובדה של מעבר לענן, מקום שבמובנים מסוימים אין בו גבולות. אנו, מנהלי ומנהלות אבטחת המידע בארגונים, מהווים את הקו האחרון – ועלינו להבין מה יעבור לענן ומה אסור להעביר לשם. עלינו לשמור על החברה, כדי שהיא לא תתמוטט בהמשך. בוודאות, תוך חמש שנים, יהיו חברות אשר יושמדו בשל מתקפות סייבר על הענן – זהו הצד האפל של הענן", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קליר סקיי (ClearSky). דולב דיבר בכנס Cloud Security בנושא האבטחה בענן, שנערך היום (ב') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. את הכנס, בהשתתפות מאות מקצועני הגנת סייבר, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי באנשים ומחשבים. לדברי דולב, "במסגרת המעבר לענן, הסיכונים יכולים לעלות לנו רבות: עלינו להיות חכמים, כי הסיכונים יכולים להוריד אותנו. האתגר העיקרי בעולם האבטחה בשנים 2023-24, הוא מעבר מסיבי של מערכות ליבה ארגוניות, קריטיות ולא קריטיות – אל הענן. זהו שינוי משמעותי, למול עשרות שנים בהן מערכות המחשב נבנו און פרם, בדטה סנטרים הפרטיים. המעבר למצב של עבודה במחשבים מרוחקים, אשר לא נמצאים בשליטת החברות, מגדיל את הסיכוי לאירוע סייבר ומחייב אותנו לפתח מערכות הגנה חדשות. זאת, כי הענן מגדיל את משטח התקיפה הפוטנציאלי, מבטל את הפרדת הרשתות שסיכלה מתקפות רבות ומגדיל את הסיכון למערכות הליבה. לכן, כל מנהל אבטחה בכל ארגון העושה כך, ומעביר מערכות שלו לענן – נדרש לחשוב האם יש מערכת שאסור להעביר אותה לענן. יש מערכות כאלו, אך לא הוקדש להן מספיק מחשבה לגבי מידת הסיכון". "כיום", אמר דולב, "כל הנכסים הקריטיים של ארגונים יושבים אצל ספקיות הענן המובילות. אלה הפכו ליהלומי הכתר עבור תוקפי הסייבר, שחושבים שפריצה לענן תביא אותם לאינסוף חברות, הגישה היא המפתח". אתגרי אבטחה נוספים, ציין דולב, הם: "חוסר ניסיון בהגנת מערכות קריטיות והעדר

האווירה בהפגנה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, שהתקיימה היום (ב') מול הכנסת, הייתה של ימי פומפיי האחרונים של הדמוקרטיה הישראלית. היה בה אמנם זיק של תקווה, ואצל אחדים יותר מזיק, אבל הרוח הכללית בקרב כ-150 אלף המפגינים הייתה שהמדינה והדמוקרטיה נשמטות לנו מתחת לרגליים. התחושה לא הייתה שונה גם בקרב אנשי ההיי-טק שהשתתפו במחאה. יתרה מזאת, בהרבה שיחות שערכתי עם עובדים ומנהלים בענף שהגיעו לירושלים כדי להפגין עלתה אווירה של חירום. שאם לא ייעשה משהו, שאם ה-"רפורמה" של הממשלה לא תבוטל, ההיי-טק הישראלי ייפגע קשות. לדבריהם, מה שאנחנו רואים עכשיו – חברות שמתחילות להוציא את הכספים מישראל ומשקיעים שמחליטים לעצור השקעות בארץ – הוא רק התחלה. המשקיעים לא אוהבים חוסר יציבות, הם אומרים, ולזה בדיוק התוכנית של נתניהו, לוין ורוטמן מביאה. "המהפכה המשטרית תהרוס את ההיי-טק" תמיר פרדו, שלאחר שפרש ב-2016 מראשות המוסד הקים וניהל חברות היי-טק בעולמות הסייבר והאנרגיה, אמר כי "המהפכה המשטרית תהרוס את ההיי-טק. הדבר הראשון שמכוון ומוביל היי-טקיסטים הוא חרות המחשבה, החופש לחשוב, לצאת מהקופסה ולעשות את מה שהם רוצים. זה הדבר שמכוון להם את היצירתיות. אם המהפכה הזאת תתממש, לא נראה קצה קצהו של מה שראינו בעשורים האחרונים בהיי-טק הישראלי, עד כדי כך. זה ברור לי לחלוטין". איך זה ישפיע על תעשיית הסייבר? "רבים מהאנשים שנמצאים כיום בקו הראשון של היצירה בתחום הזה יפסיקו וימצאו את דרכם בענפים אחרים ובמדינות אחרות". מפגינים היום (ב') בירושלים. צילום: יניב הלפרין גם היזם הוותיק ישי גרין רואה תמונה שחורה למדי. "המצב של ההיי-טק לנוכח התוכנית המשפטית יהיה נוראי, וזה כבר מתחיל", אמר. "במידה שניכשל והחוקים יעברו, הממשלה תספח את שטחי B שבגדה המערבית, ויהיה חרם על כל תוצרת ישראלית ועל כל השקעה בישראל – והרבה מאוד אנשים ייתקעו פה. אם יקרה מה שהם רוצים שיקרה, אחרי נתניהו יבוא מישהו כמו פוטין והילדות שלי יצטרכו לברוח מפה". "בלי חופש אין היי-טק" אור רפפורט, מנהל תכנות, אמר כי "אני פה כי אני נאבק גם על העתיד של הדמוקרטיה וגם על העתיד של תעשיית ההיי-טק. בלי חופש אין היי-טק – הדבר הזה ברור. אנחנו נאבקים על הזכות והאפשרות שלנו להיות הקטר של המשק, לדחוף את הכלכלה הישראלית קדימה". ניר ברק, שעובד בחברת סייבר אמריקנית, מוטרד מכך שהתוכנית המשפטית, אם היא תעבור, תגזול את החופש שההיי-טק כל כך זקוק לו. "ההיי-טק חייב חופש כדי להתקיים. אם לא יהיה פה חופש – לא יהיה פה היי-טק, כי בהעדר שוויון ובהעדר הפרדה בין הרשויות, הן אנשי ההיי-טק והן המשקיעים ירגישו כאן לא בטוחים, והענף ינבול ולא ישגשג כמו שהוא שגשג בשנים האחרונות", אמר. שלטים בהפגנת ההיי-טק היום (ב') בירושלים. צילום: יניב הלפרין ציפי עוז מקוגנייט ציינה ש-"באתי להפגין כי אני רוצה לשמור על הדמוקרטיה שלנו ועל ההיי-טק שלנו פה, בארץ. אני רוצה שהכספים יגיעו לארץ ולא יצאו ממנה, שבית המשפט יישאר עצמאי ולא תלוי. אם התוכנית של הממשלה תעבור, נצטרך לחשב מסלול מחדש". ברק קורן, מפתח בחברת דטה ג'ם, הגיע להפגנה בירושלים כל הדרך ממושב פארן שבערבה. "אני פה כי הממשלה רוצה לפגוע בגוף היחיד שעומד ביני לבינה ושומר על החופש שלי", אמר, והתכוון לבית המשפט. לדבריו, "אף משקיע לא ישקיע במקום שבו משנים חוקים לפי כל מיני גחמות של פוליטיקאים. הרפורמה מובילה לבית משפט לא יציב, לזלזול בחוק ובזכויות אדם. במצב דברים שכזה, למה שמשקיע שרוצה לשים את הכסף שלו ל-5-10 שנים קדימה ישקיע פה בכלל?"

באופן אישי, אין לי בעיה עם טלפונים שמציעים עדיין (בישראל) יכולת קישוריות ברמת ה-4G בלבד. מעבר לכך שה-5G בארץ נמצא רק בתהליכים להצעת היכולות המלאות של הדור הזה, אני לא צרכן גדול של מידע. הטלפון בשבילי הוא קודם כל טלפון, ורק אחר כך מצלמה ופחות מכך מכשיר רשת חברתית – וגם עם ההיבט הזה מכשירי ה-4G מתמודדים באופן סביר לחלוטין. מכיוון שכך, אני פתוח לחלוטין לכך שכשאני מחפש טלפון חדש, לפחות לתקופת מעבר אקנה מכשיר כמו ה-Y35 של ויוו, שהושק לפני פחות מחצי שנה. זאת, כל עוד הוא לא מעיק על הכיס. בדור הנוכחי של שוק הטלפונים, ה-Y35 הוא מכשיר שוק כניסה. התמיכה ב-4G בלבד היא רק אחת הדרכים שלו לנסות להגיע למחיר שיתאים לשוק הכניסה, לחלק שממש צמוד כבר למכשירים שמוגדרים כשוק ביניים. כך, למשל, אי אפשר להתעלם מהמגרעת בצורה טיפה גדולה יחסית בחלק העליון של המסך, שמהווה כיום כמעט סימן היכר למכשירים זולים – על אף שחלק מהחברות שמייצרות טלפונים זולים בכל זאת הולכות על קידוח במקום מגרעת, וטוב שכך. אי אפשר להתעלם גם, בהיבט העיצובי, שמדובר במכשיר פלסטיק מלא בעיצוב שטוח לחלוטין – סגנון של 2.5D קלאסי. אבל, מהצד השני, מאחור העיצוב בהחלט מודרני: הוא כולל מתחם מצלמות בולט מהגוף, אך לא יותר מדי, עם שתי מצלמות במתחמים עגולים גדולים משל עצמן ועוד שלישית קטנה ליד, כשמעל, במיקום מוצלח, נמצא מבזק ה-LED. גם סכמת הצביעה של הגב יפה לעין, עם גוון מתכתי משהו, ובסך הכול, ההרגשה היא לא של מכשיר פשוט, אלא של משהו יוקרתי יותר מתג המחיר שלו, שאליו עוד אגיע. צילום – לא החלק החזק של המכשיר אם כבר הזכרתי את המצלמות, היבט הצילום הוא לא החלק החזק של ה-Y35. מצלמת הסלפי, עם חיישן 16 מגה-פיקסל, עושה את העבודה שלה יחסית טוב, אולם מאחור, המצלמה הראשית, עם חיישן 50 מגה-פיקסל, שתומכת ב-PDAF, עושה עבודה סבירה באור יום – אבל לא יותר. האיכות לא אחידה ולפעמים יש הרגשה של חוסר בפרטים. שתי המצלמות האחרות הן יותר סמליות – 2 מגה-פיקסל לצילומי מקרו ו-2 מגה-פיקסל לקביעת מרחק צילום, אבל זה דבר מוכר וידוע בשוק, ברמת הכניסה שלו. בקיצור, זה לא טלפון לחובבי צילום, אבל כנראה שחובבי הצילום גם ככה לא ממש "מסתכלים" על טלפונים ברמות המחיר של ה-Y35. ה-Y35 מגיע עם מסך LCD בגודל של 6.58 אינץ' ברזולוציית +FHD – וזה בסדר גמור. כך גם התמיכה שלו בעבודה בקצב ריענון של 90 הרץ. הוא מציע בהירות נאה מאוד של עד 550 ניט. אולי אי אפשר עדיין לעבוד אתו באור שמש ישיר, אבל זו בהירות בהחלט יפה, שגם אומרת שבבהירות יחסית נמוכה התצוגה מספיק נוחה לצפייה. זה עוזר גם לזמן העבודה. הטלפון הזה של ויוו מגיע עם סוללת 5,000mAh. בבדיקות הרגילות שלי הוא הגיע לזמן עבודה מרשים מאוד של יותר מ-19.5 וחצי בשתי בדיקות – וקצת התקשיתי להאמין לזה בהתחלה. מי שצריך מכשיר לשיחות וכמעט תו לא, לא צריך להטעין את ה-Y35 לפחות למשך יממה וחצי – וכדאי לו לקחת את זה בחשבון כשהוא מתלבט איזה מכשיר לקנות. רק חבל שבגרסה שנמכרת בארץ הטעינה היא בהספק מרבי של 18 וואט בלבד. הטלפון מציע זיכרון עבודה של 8 גיגה-בייט, שניתן להרחבה בהגדרות בעד 8 גיגה-בייט נוספים על חשבון זיכרון האחסון – וזה בהחלט מודרני. זיכרון האחסון הוא 256 גיגה-בייט, והוא מציע אפשרות הרחבת זיכרון באמצעות כרטיסי microSDXC – דבר שיותר ויותר חסר בטלפונים היקרים. יש גם חיבור אודיו 3.5 מ"מ – עוד דבר שעל חסרונו מרבים להתלונן בטלפונים בחלקים הגבוהים יותר של השוק. המעבד הוא Snapdragon 680, שמגיע עם ארבע ליבות Cortex-A73 במהירות מרבית של 2.4 גיגה-הרץ ו-4 ליבות Cortex-A53 במהירות מרבית של 1.9 גיגה-הרץ. זהו מעבד שוק ביניים, שמיוצר ב-6 ננו-מטר והושק לפני כשנה וחצי – והוא בהחלט מציע ביצועים סבירים לשוק הכניסה של ימינו. עוד הפתעה לטובה יש ב-Y35 עוד הפתעה לטובה: ברישומים היה כתוב שהמכשיר מגיע עם אנדרואיד 12, אבל הוא עודכן מהר מאוד לאנדרואיד 13 והממשק שלו עודכן ל-Funtouch OS 13. זהו ממשק יחסית קל, עם תוספת של כמה אלמנטים גרפיים וקצת מחוות מעל למערכת האנדרואיד הנקייה – כולל תמיכה בחיישן טביעות האצבע, שמשולב בכפתור ההפעלה/כיבוי. בסך הכול מדובר במכשיר שוק כניסה/שוק ביניים נמוך סביר לחלוטין. הבעיה המרכזית של ה-Y35 היא שהמחיר המומלץ שלו – לפי היבואנית הרשמית, בנדא מגנטיק – עומד על 1,000 שקלים. יש טלפונים לא מעטים שפחות או יותר שווים לו אבל עולים כ-200 שקלים פחות, ומהצד השני, בכ-200 שקלים יותר יש כבר טלפוני שוק ביניים שמציעים לפחות 5G, ובדרך כלל גם תוספת ביצועים.

היזם ניר צוק משקיע שישה מיליון דולר בפלטפורמה הדיגיטלית פינק (FINQ), המרקטפלייס הראשון בעולם למוצרים פיננסיים, המבוסס על בינה מלאכותית. עד כה הושקעו בפינק כחמישה מיליון דולר על ידי היזם אלדד תמיר ומשקיעים פרטיים נוספים. חברת פינק מעסיקה 15 עובדים במשרדי החברה בת״א, ובעקבות הגיוס היא צפויה לצרף עשרה עובדים נוספים. פינק פיתחה מרקטפלייס נגיש ומקיף למוצרים פיננסיים, פנסיוניים וביטוחים, המאפשר לכל משתמש/ת לקבל מידע מותאם אישית עבור קבלת החלטות פיננסיות, הצעות השקעה ופתיחת תיק השקעות, תוך עמידה ברגולציה מחמירה. המרקטפלייס מבוסס על טכנולוגיית AI, הסורקת עשרות אלפי מוצרים פיננסיים מכל העולם תוך ניתוח, דירוג והשוואה, במטרה להתאים אותם באופן מושלם למשתמש. המערכת מורכבת משלושה מנועים: מנוע ליצירת טביעת אצבע פיננסית אישית למשתמש (AFI), מנוע ליצירת פרופיל מתמטי גנטי למוצרים הפיננסיים (FIB), ומנוע התאמה בין טביעת האצבע הפיננסית של המשתמש לבין פרופיל המוצרים על מנת לייצר המלצת מוצרים מדויקת ומותאמת אישית. אלדד תמיר, בעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן, ומנכ״ל ומייסד פינק: ״פינק הוקמה כדי להכניס טכנולוגיה, שקיפות ונגישות לעולם ההשקעות המיושן. באמצעות AI, אנחנו לוקחים את תחושת הריחוק והניכור שהציבור חש כלפי נושאים כלכליים מסוג זה ומעבירים לידיו את הידע והכוח הצרכני, בדיוק כפי שקרה בתעשיות ענקיות דומות על ידי חברות כדוגמת אמזון, בוקינג ועוד רבות אחרות. בעזרת טכנולוגיה חכמה, הפלטפורמה של פינק מייתרת את המתווכים הפיננסיים וממקסמת את תועלתו של הלקוח ולא את זו של הסוכן הפיננסי.  כמו כן, פינק מסייעת לאנשים ומשקיעים להימנע מהפקרה של כספים יקרים בידיים בעלות אינטרס מנוגד משלהם. הכניסה של ניר צוק כמשקיע בחברה מבשרת את תחילתו של עולם פיננסי חדש בישראל – חכם, דיגיטלי ואובייקטיבי".

בשנה האחרונה דווח ברשת לא אחת על יוזמות פיננסיות שאפל מתכננת, שבמסגרתן היא רוצה להציע מודלים פיננסיים חדשים גם לעסקי החומרה שלה. ואולם ונראה, שהיוזמות האלה נתקלו בבעיות הנדסיות וטכניות, שגרמו להתקדמות איטית ולעיכובים – כך טוען מארק גורמן מבלומברג בניוזלטר האחרון שלו. לדבריו, שתי התכונות שהושקו – קנה עכשיו שלם מאוחר יותר (Buy now, Pay later) ותוכנית חיסכון שמקושרת לאפליקציית הארנק שלה (Wallet) חרגו ממועד ההשקה המתוכנן. שתי היוזמות הנוספות הצפויות – תוכנית מנוי ל-iPhone וגרסה מורחבת של תוכנית "שלם מאוחר יותר" בשם אפל פיי תשלומים חודשיים (Apple Pay Monthly Payments) מתעכבות גם הן "בשל אתגרים הנדסיים, כמו גם בשל עבודה על פלטפורמה בסיסית לשירותים הפיננסיים שלה בשם Project Breakout, שתתמוך בהן". לדבריו, היוזמות האלה עדיין מצויות בעבודה, וגורמן מעריך שהשקתן עשויה להתרחש בחודש מרץ או אפריל הקרוב. גורמן מציין גם, כי בעוד שתוכנית התשלומים החודשיים וזו של מנוי ל-iPhone נשמעות דומות, הן בעצם שונות, מפני שהחיוב החודשי בתוכנית המנוי ל-iPhone לא יהיה המחיר של המכשיר מחולק ל-12 או 24 חודשים. במקום זאת, התוכנית תציע "תשלום חודשי שטרם נקבע, שתלוי באיזה מכשיר יבחר המשתמש", ולא איזשהו תעריף שיוביל לכך שהמשתמש יקבל בסופו של דבר בעלות על המכשיר.

"בשנים האחרונות יש שינויים מאוד גדולים בעולם הטכנולוגי, בראשם – בתחומי הגנת הסייבר, מחשוב ענן והטרנספורמציה הדיגיטלית. אתגר נוסף טמון בכך שגם קצב השינוי הולך וגדל באופן אקספוננציאלי. על כל אלה יש להוסיף בעיה נוספת בשוק, והיא של טלטלה ואי יציבות בכל הנוגע להון האנושי, ממחסור ועד פיטורים. המענה לחלק ניכר מהבעיות והאתגרים הללו טמון בשירותים מנוהלים", כך אמר עמית ארמוזה, מנכ"ל נספרו (NessPRO). ארמוזה, העומד בראש קבוצת מוצרי התוכנה והפתרונות של נס מבית חילן, אמר, כי "כיום, האתגר שלנו הוא לא רק למצוא את הטכנולוגיה הטובה ביותר, אלא אף להציע דרכים העוטפות את הטכנולוגיה עם שירות מנוהל מלא, וזה מחייב אותנו שבעתיים". "מחשוב הענן", ציין, "מכיל בקרבו יתרונות רבים: הוא מספק לארגונים אג'יליות, זמן הגעה (TTM) מהיר לשוק, ויכולת צריכה גמישה של משאבי מחשוב. מעבר הארגונים לענן דורש מאיתנו התאמות למוצרים ולפתרונות שאנו מציעים. אנו נערכים באופן ממוקד להמשך ההתרחבות של מכרז המחשוב הממשלתי בענן – נימבוס, שיביא למהפכה בצריכת שירותי ענן במגזר הציבורי-ממשלתי, ומשקיעים בכך המון מאמץ". "מצוקת כוח האדם בשוק", הסביר ארמוזה, "הובילה לצמיחת השירותים המנוהלים, כמענה לה. זה האזור בו ההשקעה שלנו היא הגדולה ביותר: לקוח רוצה לצרוך שירותים מנוהלים, לא רק כ-'משהו כ-שירות', אלא לקבל פתרון טכנולוגי מוכלל ושלם, לרבות שינוי מערכות, או שינוי דפוסי עבודה ישנים. לכן, עלינו לתת גם יכולת מדידה לשירות זה, לא רק בהיבט ה-IT, אלא גם של ארגון ושיטות. לדוגמה, צוות האנליסטים והמומחים שלנו, המכיר את נתוני הארגון, יודע להציף את השאלות הנכונות, לזקק את הבעיה וממנה להציע את הפתרון". "עולם הגנת הסייבר", ציין, "מאופיין בכמה מגמות: ריבוי האיומים, תחכום הולך וגדל שלהם, ריבוי פתרונות הגנה – הרבה מעבר למה שארגון מסוגל להכיל, רוב הפתרונות אינם 'מדברים' זה עם זה, וקיים מחסור משמעותי בהון אנושי-מקצועי. לכן, עולם השירות המנוהל 'תופס' מאד חזק בסייבר: נדרש ידע טכנולוגי להבנת האיום, האם המערכת המותקפת קריטית, איך לנטרל את האיום, לתת מענה לשיקום הארגון, וכמובן למנוע את האירוע הבא. חלק ניכר מהארגונים אינו מסוגל לעשות זאת בעצמו – להקים מערך SOC בארגון יעלה מיליונים, בעוד שעלות הפתרון של SOC כ-שירות עומדת על חלק קטן  מעלות הזו, ואיכות השירות גבוהה יותר. הנהלות ארגונים מכל הסוגים הפנימו זאת באחרונה, והצורך בשירותים אלא הפך לברור יותר מבעבר". "2022 היתה שנה מצוינת בנספרו", סיכם ארמוזה, "נכנסנו לעולמות חדשניים, הבאנו ארצה טכנולוגיות מתקדמות. ערכנו פרויקטים מאד גדולים בתחומים רבים וביניהם בכל עולמות הדיגיטל. בתחום הגנת הסייבר ואבטחת מידע, עשינו את קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר שלנו. אנו מסייעים למאות ארגונים חדשניים, שנולדו בענן, כמו גם לוותיקים יותר, מבוססי מיינפריים, ומייצגים יותר מ-100 יצרני טכנולוגיה עולמיים וישראליים, בהם – ברודקום (Broadcom) כולל סימנטק (Symantec), אופן טקסט (OpenText), גלאסבוקס (GlassBox), ריברבד (Riverbed), ג'ייפרוג (JFrog) ודרופבוקס (Dropbox), שהצטרפה אלינו באחרונה באופן בלעדי בישראל. אנו צופים גידול של פי 2 בפעילות שירותי סייבר מנוהלים. בפתח 2023 אנו עובדים במרץ על כמה הסכמי ייצוג והפצה של פתרונות חדשניים בתחום הענן, הדיגיטל, הסייבר ועולם ה-EIM. נמשיך להביא פתרונות חדשניים ב'שפיץ' של הטכנולוגיה, נברור את המגמות הרלוונטיות לשוק הישראלי, נלמד את כלל הצרכים והאתגרים של עולם ה-IT והעולם העסקי בכלל, ונציע ללקוחות הארגוניים פתרונות – שהם לא רק טכנולוגיים והטובים בתחומם, אלא כאלו שיעניקו לכל מקבל החלטות ערכים עסקיים ויסייעו לו להשיג את מטרותיו הארגוניות".

  הילה שהרבני (37) מונתה לסמנכ"לית שותפים עסקיים באינוקום. בתפקידה החדש תהיה שהרבני אחראית על פיתוח השותפים העסקיים של אינוקום באופן רוחבי וכן תמשיך לנהל את צוות פאלו אלטו, אשר יתרחב אף הוא. שהרבני הצטרפה לאינוקום לפני שש שנים והתחילה כ Account Manager של פאלו אלטו. בשנתיים האחרונות ניהלה את פעילות Palo Alto Networks. אלה וינרב (37) מונתה למנהלת פעילות סיטריקס באינוקום. במסגרת תפקידה החדש תנהל את פעילות צוות המכירות של סיטריקס, שיתרחב בהתאם. וינרב הצטרפה לאינוקום לפני 3.5 שנים כ-Account Manager של סיטריקס.