"אחד ההישגים המרכזיים שלנו בשילוב של ה-RPA בכאל היה עמידה ביעדי החברה. כיום יש לנו 40 תהליכים רובוטיים וחסכנו 15 אלף שעות עבודה בתפעול, וביחד אנו מציעים רמת שירות גבוהה יותר, וגם קיבענו תפישה חדשנית לגבי גיוס כוח אדם. זה היה סיפור הצלחה ללא ספק, אבל לאן ממשיכים מפה?", כך סיפרה סמדר שחם, מנהלת התפעול של כאל, השבוע בכנס RPA23, הכנס הרביעי של מקצועות מיכון התהליכים. שחם, שהשתתפה גם בכנס שעבר, סיפרה על חלק מהבעיות שעומדות כרגע מול מחלקת התפעול של כאל שגורמות לחברה לנסות להבין, כאמור, איזה עוד תהליכים אפשר להכניס לתחום ה-RPA. "כשיצאנו לדרך היה ברור לנו שאנחנו הולכים על התהליכים שלפחות 80% מהם אפשר למכן, כאלה שאנחנו יכולים להבטיח בהם מוטיבציה גדולה של העובדים כדי שזה יצליח. גם החלטנו שאנחנו רוצים שהטיפול באמצעות הרובוט יהיה מקצה לקצה, וכן הגדרנו שאנחנו רוצים יעילות תפעולית משמעותית ורוצים לקצר SLA עבור הלקוחות שלנו", היא סיפרה. אחרי הסיום של השלבים הראשונים, עליהם כאמור סיפרה שחם שהסתיימו בהצלחה, הגיע השלב בו כאמור המחלקה התפעולית החלה לגשש את השטח כשהיא יודעת שלפניה כמה בעיות שנוצרו במהלך השנתיים האחרונות, חלקן כאלה שמקיפות את כל השוק כיום בישראל. הולכת ומתמכנת. כאל "הרי ברור שארגונים שלא משתנים יכולים להיכחד" "שוק העבודה מאוד מאתגר עם קושי בגיוס בכוח אדם, ועוד יותר קשה בגזרות התפעוליות גם בגלל שהשכר במשרות התפעוליות אינו גבוה, אם נודה על האמת, וגם העבודה די סיזיפית, ומצד שני ההיקפים של העבודה עלו והגענו למקום בו לא היה מספיק כוח שיבצע בפועל את העבודה, וזה אומר שלא עמדנו בחלק מהיעדים שלנו. גם נדרשנו לספק רמות שירות טובות יותר, כי אנחנו הרי בשוק תחרות, ואנחנו רוצים שהכל יהיה מהר וטוב יותר והמשאבים ברמה הטכנולוגית לא היו בלתי מוגבלים, כמו בכל מקום כמעט", היא סיפרה. אחד הצרכים עימם צריך להתמודד הוא, כמובן, היכן להשתמש בתקציב הבלתי מוגבל, כפי שהיא אמרה, כי לא כל התהליכים הרובוטיים הצליחו באותה רמה, ועם זאת אין ספק שההטמעה צריכה להימשך. "הרי ברור שארגונים שלא משתנים יכולים להיכחד. אז כן, אולי המחלקות התפעוליות לא יכחדו אם לא יהיה מיטוב מושלם של תהליכים, אבל הבנו באותה מידה שאנו צריכים לצאת מהמרחב הנוח, כי אי אפשר להישאר באותו מקום ובאותה תפישה. אי אפשר לומר שזהו, אלו כל התהליכים שאפשר ליישם עליהם RPA, וככה זה ואין מה לעשות. הרי בסופו של דבר בארגונים מאוד גדולים אנחנו רוצים וצריכים לאתגר את התהליכים – מי שיושב ומי מבצע את אותם תהליכים שוב ושוב יכולים להיות ויש לו הרבה תירוצים למה לא להתקדם, אבל זה לא מוביל לשום מקום", טענה שחם. היא הוסיפה כי גם אם לא ממירים תהליך שלם מקצה לקצה, אפשר עדיין למכן חלקים ממנו, להתאים אותם לשימוש ב-RPA. "בצורה קלה ובאתגור קל של התהליכים אנחנו יכולים למצוא עוד הרבה מאוד תהליכים שמתאימים לרובוטים בהסתכלות פנימה לתוך הארגון. רובוט לא מגדיל ולא מקטין ראש. עובד יודע להגדיר שיקול דעת, אבל אני רוצה להוריד ממנו את המקומות שהוא צריך להגדיל את הראש. אני מאמינה שבואך 2023 והלאה אנחנו, כמחלקות תפעוליות שיושבות עם הרבה תהליכים בירוקרטיים ידניים סיזיפיים, לא יכולים להמשיך לחיות בלי RPA. אין לנו זכות קיום אם אנחנו לא מתאימים את עצמנו לרוח התקופה, ואנחנו צריכים להטמיע כמה שיותר תהליכים רובוטיים", סיכמה שחם.

"כל ארגון מודרני מבין כיום את חשיבות העולם הדיגיטלי – המשמש כחלק מרכזי, ולפעמים עיקרי, בפלטפורמת עשיית העסקים שלו. למרות זאת, ארגונים רבים לא יודעים לנתח ב-100% איך העסקים שלהם מתנהלים בדיגיטל ולהפיק בקלות את התובנות הנדרשות לשיפור כושר התחרות שלהם. הבשורה היא שהטכנולוגיה כבר בשלה וזמינה – ופועלת בעשרות ארגונים גדולים בישראל", כך אמר דודי דביר, סמנכ"ל מכירות, נספרו (NessPRO). לדברי דביר, "קבוצת פתרונות התוכנה של נס מבית חילן היא אקסוגנית (חיצונית) במובנים רבים ל-נס: אנו מונים יותר ממאתיים מומחי IT, המתמקדים בחדשנות טכנולוגית כמנוף לחדשנות התפעולית. לצד החדשנות, אנו שמים דגש על ערך עסקי, מבוסס טכנולוגיה. בהיבט העסקי, אין טכנולוגיה שהיא 'מידה אחת' שמתאימה לכולם. אנו מייצגים בישראל עשרות חברות מוצר מחו"ל ומישראל, שבחרו שלא לפתוח סניף בארץ, כמו גם חברות ישראליות, שמוכוונות חו"ל, ואנחנו מרכזים עבורן את הפעילות המקומית". "האתגר הראשון המצוי לפתח המנמ"ר.ית, הוא הגנת הסייבר", הסביר דביר. "היקף האיומים על ארגונים גדל בלא הרף, כמות ואיכות המתקפות – אדירות. עלות מתקפה על הארגון לא מסתכמת רק בנזקי ההשבתה, אלא נמשכת בפגיעה במוניטין שלו ועוד. מנגד, כוח האדם החסר בתחום ועלויות רישוי התוכנה הגדולות מחייבים כל מנהל להפנים שהגנת הסייבר דורשת תעדוף מושכל של הקצאת המשאבים התקציביים. אתגרים נוספים הם בעולמות ניהול התוכן הארגוני, ובעולם הפיתוח המאובטח". NessPRO "זיהוי פתרונות טכנולוגיים חדשניים זה ב-DNA שלנו" "לטובת המענה שלנו בעולם הדיגיטל", ציין, "הקמנו מרכז דיגיטל, במסגרתו אנו מציעים לארגונים את הפתרון המרכזי שלנו לתחום: גלאס בוקס (GlassBox). הפתרון מספק 'עיניים ושכל' על כל מה שקורה בערוצי הדיגיטל, תוך הקלטה של תעבורת הסשנים והתנהגות הלקוחות בכל רגע נתון – מי נטש את מסע הלקוח, מתי ולמה, ועוד עשרות תובנות עסקיות. הפתרון מנתח את כלל הנתונים, ועל בסיסו מפיק תובנות המניעות לפעולה במגוון מוקדים בארגון. בתחום זה יש לנו עשרות לקוחות ענק בישראל". "בעולם הגנת הסייבר", המשיך ואמר דביר, "הקמנו מרכז התמחות עם מגוון פתרונות, העונה לשני אתגרים בסייבר: הגידול בהיקף האיומים, והמחסור בכוח אדם מקצועי ובתקציבים. המרכז מטפל בכמה פתרונות סייבר, ואני מעריך שהשנה נכפיל את היקף הנציגויות. עוד הקמנו את סייבר קונטרול, בניהול אלעזר בירו, המעניק שירותים מנוהלים לתפעול וניהול אירועי סייבר (SIEM/SOC). שניהם מוצעים כשירות סביב השעון, לצד שירותי תגובה מהירים, שירותי מודיעין איומים וניהול האבטחה בשרשרת האספקה, גם הוא כ-שירות מנוהל. נדב טובול, ה-CTO של המרכז, עורך להנהלות הדמיות של מתקפות סייבר, וכחלק מהשירות, ממפה את שכבות האבטחה תוך תיעדוף של הטיפול בהן. כך הוא מסייע לארגונים לא רק להיות מאובטחים, אלא גם להלום לרגולציות השונות. עוד אנו מציעים לארגונים את נוניים (Noname Security), לטובת אבטחת ממשקי תכנות יישומים ומניעת הונאות והשבתות; ואת סייפבריץ' (Safebreach), המפתחת פלטפורמה להדמיות של תקיפה וחדירות סייבר לארגונים". "בעולם ניהול התוכן הארגוני (EIM)", הוסיף דביר, "הקמנו מרכז ידע במסגרתו אנו מייצגים בארץ את אופן טקסט (OpenText). זו פיתחה פלטפורמה לניהול התוכן הארגוני, בדגש על ארגונים עתירי תוכן. המערכת חושפת ומגשרת בין איי תוכן חבויים, הנמצאים באפליקציות השונות, ומתיכה את כלל המידע לטובת תובנות המניבות ערכים עסקיים ושיפור כושר התחרות הארגוני. כך, אנו מציעים תשתית מנוהלת ומאובטחת לתחום ויש לנו בארץ מאות לקוחות. עוד אנו מייצגים בישראל את דרופבוקס (Dropbox), שהצטרפה אלינו ממש באחרונה באופן בלעדי. היא פיתחה מערכת שלמה לארגונים, עם פתרון מוכלל לאחסון, ניהול ושיתוף תוכן בתצורת SaaS. מרכז ידע נוסף הוא לתחום ה-DevOps, המספק פתרונות לעולם הפיתוח המאובטח, ויש לנו קשת פתרונות רחבה לנושא, שתופס תאוצה כיום יותר ויותר". "2022 הייתה שנת פריצת דרך עבורנו", סיכם דביר, "והשנה אנו שואפים להכפיל את היקף הלקוחות החדשים: זיהוי פתרונות טכנולוגיים חדשניים זה ב-DNA שלנו".

מיקרוסופט אישרה אתמול (ד') שהיא החליטה לסגור את השערים של יאמר (Yammer), הרשת החברתית הפנים ארגונית שהיא רכשה לפני יותר מ-10 שנים תמורת 1.2 מיליארד דולר. מדובר בהודאה של החברה שהשילוב של הכלי שרכשה לא צלח, גם מאחר שהיא בעצמה פיתחה כלים שעושים את אותה העבודה, פחות או יותר, ושהוא לא תפס על אף שהיא שילבה אותו במוצרי הליבה שלה, כולל באופיס – במיוחד לאחר ההשקה של פתרון שיחות הוועידה ושיתוף הפעולה טימס. מה שכנראה נתן ליאמר את "מכת המוות" היה השקת Viva בידי מיקרוסופט לפני כמה שנים, שבהמשך היא הפכה אותו ל-Viva Engage. מיקרוסופט דחפה אותו חזק, כהמשך טבעי של אפליקציית הקהילות של יאמר וגם ככלי שמספק לעובד כלים כדי שיפעל במהלך שעותיו במשרד לרווחה ולחוויה היומיומית במקום העבודה, עם תובנות ועצות. ההחלטה של מיקרוסופט היא לספוג את יאמר אל תוך Viva Engage, כך שתהיה רק פלטפורמה אחת שעוסקת בחוויית העובד ובהיבטים של רשת חברתית פנים ארגונית. תהליך ההטמעה יימתח, כנראה, לאורך החודשים הקרובים, כולל שינוי האפליקציות הקיימות של יאמר ל-Viva Engage, כשלאחר מכן יגיע השינוי גם לגרסאות הדפדפן של היישום. "במהלך החודשים האחרונים שמענו מכם שוב ושוב על כך ששתי האפליקציות מציגות חוויות דומות ואותם שירותים ותוכן, מה שזה עורר בלבול והפך את תהליך האימות שלהן למאתגר, כמו גם יצר חוסר בהירות אצל משתמשי הקצה", הסביר מוראלי סיטראם, סגן נשיא קבוצת Viva ויאמר במיקרוסופט.

אוטוטו פורים, אבל יש כבר לא מעט אנשים שמתחילים לחשב תוכניות לקראת פסח. פסח, מעבר להיותו חג החרות והמצות, הוא גם חג הניקיונות. אולי זה המעבר מהחורף לאביב ואז לקיץ, אף על פי שלהוציא כמה ימים השנה אין לנו חורף אמיתי, אולי אלה פירורי אוזני ההמן שמפוזרים לרוב או בעצם אולי כי לפחות פעם אחת בשנה כדאי לנקות את הבית באופן רציני – לא משנה מה הסיבה, העיקר שיש עלייה משמעותית במאמצי הניקיון. הרצפה היא נדבך חשוב במאמצים אלה, וכאן נכנסים לתמונה שואבי האבק הרובוטיים – ולא רק ה-iRobot המפורסם. אחד מהם הוא Dreame L10s ultra – הרובוט ששואב ושוטף, לחוד או בו זמנית, החדש מבית קריסטאלינו, שמציע עוצמת שאיבה חזקה במיוחד של 5,300PA עם זמן עבודה שיכול להגיע עד ל-160 דקות. הוא מבוסס, איך לא, על בינה מלאכותית, שלפי החברה מבטיחה שכל הפינות בבית יזכו לניקוי. יש ל-Dreame L10s ultra שתי מברשות מסתובבות מקרצפות, הוא מתאים כמעט לכל סוג רצפה שקיימת עלי אדמות ומגיע עם יכולת כיסוי של 200 מ"ר, בזכות מיכל מים גדול של 2.5 ליטר. המערכת של הרובוט החדש מאפשרת ניקוי עצמי אוטומטי עד ל-60 יום ללא התערבות, ויש לו מצלמת RGB שלומדת את שטח הבית באופן תלת ממדי, יכולת למפות נתיבי עבודה במהירות ועוד. המחיר: 5,490 שקלים.

זיסקיילר (Zscaler) רכשה את קנוניק (Canonic Security) הישראלית, כך הודיעה ענקית האבטחה בענן. היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו אותה בכ-45-50 מיליון דולר. הרכישה צפויה להסתיים ברבעון השני של שנתה הכספית של זיסקיילר, שזו הרכישה השנייה שלה בארץ. הנרכשת הוקמה ב-2020 על ידי בוריס גורין, המשמש כמנכ"ל, וניב שטיינגרטן, סמנכ"ל הטכנולוגיות. גורין שימש כמנהל פעילות מחקר אבטחה ב-פרופוינט (Proofpoint) ושטיינגרטן היה מייסד ושותף באובראופס (OverOps). החברה מונה כשלושים עובדים. אבטחה עבור יישומי תוכנה כשירות קנוניק פיתחה פלטפורמת אבטחה עבור יישומי תוכנה כשירות. הפלטפורמה נועדה למנוע את הסיכונים ההולכים וגדלים של ארגונים בגין מתקפות על שרשרת האספקה של תוכנות כשירות. זאת, כי בשל ההגירה המסיבית לענן, כשארגונים מאמצים מאות פלטפורמות תוכנה כשירות, המשתמשים מחברים אלפי יישומי צד שלישי ותוספי דפדפן לפלטפורמות התוכנה כשירות הקריטיות של הארגון. המהלכים הללו מתבצעים מבלי לקבל אישור ממערך המחשוב בארגון. כך, בעוד שהמשתמשים סבורים כי הנתונים מוגנים, הרי שבפועל, הם חשופים לסיכוני סייבר. הפתרון של הנרכשת מאפשר לצוותי אבטחת הסייבר בארגונים לקבל במהירות ניראות לאזור הבלתי מנוהל הזה, ולייעל את הניהול והאכיפה של יישומי תוכנה כשירות. לפי הרוכשת, "שילוב יכולות אבטחת שרשרת האספקה החדשות הללו בשירותי הגנת הנתונים יאפשר לנו לחזק את פתרונות ה-CASB (ר"ת Cloud Access Security Broker) וה-SSPM (ר"ת SaaS Security Posture Management) שלנו". "פתרונות CASB ו-SSPM המסורתיים אינם מצליחים לאבטח עד הסוף" ג'יי צ'אודרי, מנכ"ל, יו"ר ומייסד זיסקיילר. צילום: זיסקיילר ג'יי צ'אודרי, מנכ"ל, יו"ר ומייסד זיסקיילר, אמר כי "כשאני מדבר עם מנמ"רים מובילים בעולם, הם מדברים תמיד על האתגרים שלהם בניסיון להבטיח לוגיסטיקה יעילה של שרשרת האספקה. זאת, בשל הנקודה העיוורת הגדולה שיש בתקשורת שבין מערכת תוכנה כשירות למערכת תוכנה כשירות אחרת. ארגונים חייבים לצמצם את משטח ההתקפה על שרשרת האספקה, לזהות איומים מקוריים של תוכנה כשירות ולהפוך תגובות לאוטומטיות". גורין ציין כי "בזמן שהאקו סיסטם של שוק התוכנה כשירות ממשיך לצמוח, פתרונות CASB ו-SSPM המסורתיים אינם מצליחים לאבטח עד הסוף, מפני הכמות העצומה של מתקפות שרשרת האספקה המכוונות לארגונים וליישומים העסקיים הקריטיים שלהם. הרכישה שלנו תאיץ את האופן בו ארגונים מטפלים באיומים מקוריים בתחום התוכנה כשירות ותפשט את הפעולות, על ידי הפחתת מספר הכלים לאבטחת התוכנות כשירות". זוהי הרכישה השנייה של ענקית האבטחה בענן האמריקנית בישראל. באפריל 2021 היא רכשה את טראסטדום (Trustdome) תמורת כ-40 מיליון דולר. טראסטדום מפתחת מערכות בתחום ניטור הרשאות הגישה לתשתיות ענן. על בסיס רכישה קודמת זו, הרוכשת הקימה בארץ מרכז פיתוח.

Wix מבצעת בימים אלה גל פיטורים שני בתוך חצי שנה. אולם, לעומת הפעם הקודמת, שבמסגרתה הלכו הביתה 100 עובדים, כעת מדובר בפיטורים נרחבים יותר – של 370 עובדים. מרבית המפוטרים הם ממחלקות שירות הלקוחות של החברה בארצות הברית. במכתב ששלח לעובדים ציין ניר זוהר, נשיא Wix, שסיבת הפיטורים היא ש-"הכלכלה הואטה דרמטית ונותרת חלשה", והחברה חייבת להתאים את עצמה למציאות. הוא הדגיש שהמנהלים והעובדים המפוטרים כבר קיבלו את הודעות הפיטורים. מחלקת שירות הלקוחות של Wix גדלה מאוד בתקופת הקורונה, עם גיוס נרחב של עובדים. כעת, לאור ההאטה הכלכלית, החברה מפטרת חלק מהם. בדו"חות הרבעון השלישי כתבה Wix שמספר העובדים שלה עמד בסופו על 5,700. נראה כי הפיטורים מגיעים גם על רקע הטענות של קרן סטארבורד, שמחזיקה ב-9% ממנה. בחודש אוקטובר פרסמה הקרן מצגת באתר שלה, שבה נכתב כי אנשיה צופים שהצמיחה של Wix תמשיך להיות איטית, משום ש-"הנהלת החברה רדפה אחרי צמיחה מהירה בתקופת מגפת הקורונה והזניחה את הצד התפעולי". אנליסטים ציינו כי מדובר ברמיזה לגבי הצורך להוביל "מהלכי שיפור תפעולי", משמע – פיטורים רחבי היקף.

אסף שטיין מונה לדירקטור פתרונות הנדסיים בחטיבת המכירות של סטארט-אפ האוטומציה השיווקית אופטימוב (Optimove). שטיין ינהל צוותים של אופטימוב במשרדים בתל אביב ובלונדון ויוביל את אפיון והתאמת הכלים הטכנולוגיים של החברה לחברות חדשות באירופה, במזרח התיכון ובמזרח הרחוק, כך שיתאימו לצרכים הספציפיים שלהן וישתלבו במערכות הקיימות של אותן חברות.

Internet Explorer מת, סופית ובאופן רשמי. מיקרוסופט הודיעה כי השביתה לצמיתות את יישום שולחן העבודה של Internet Explorer 11, שגם התמיכה בו כבר הופסקה, באמצעות עדכון Microsoft Edge בגירסאות מסוימות של Windows 10. המהלך הוא חלק מהמאמצים של החברה להעביר את המשתמשים לדפדפן Edge החדש שלה. בנוסף, החברה הודיעה כי תסיר את כל ההפניות החזותיות ל-Internet Explorer 11, כמו אייקוני IE11 בתפריט ההתחלה ובשורת המשימות. שינוי זה ייכנס לתוקף, מציינת החברה, עם עדכון האבטחה של Windows, המתוכנן לצאת ב-13 ביוני 2023. כדי לאפשר למשתמשים לגלוש באתרים שעדיין מבוססים על ה-Explorer, הוסיפה מיקרוסופט מצב IE בדפדפן Edge. "אתרים מסוימים עובדים רק עם Internet Explorer – אתרים אלה עשויים להיות בנויים על טכנולוגיית אינטרנט ישנה יותר ולא לפעול כראוי בעת שימוש בדפדפן מודרני. מתוך הבנה זו, בנינו את Microsoft Edge עם מצב IE", כותבת החברה בבלוג שלה. במעבר מ-Explorer ל-Edge יתווסף לחצן "טען מחדש במצב IE" בסרגל הכלים של Edge. עבור אתרים שדורשים Internet Explorer, המשתמש יכול פשוט ללחוץ על כפתור מצב IE כדי לפתוח את הדף במצב IE. בנוסף, Edge ישאל את המשתמש אם הוא רוצה שהדף ייפתח במצב IE בפעם הבאה באופן אוטומטי, וגם יבצע בדיקה מדי 30 יום כדי לוודא שהוא עדיין זקוק למצב IE עבור האתר. "ככל שיותר ויותר אתרים מתעדכנים לסטנדרטים מודרניים, המשתמשים יצטרכו להשתמש פחות במצב IE ובמנוע העיבוד המודרני יותר", כותבת מיקרוסופט. מיקרוסופט ממליצה לא להסיר את התקנת Internet Explorer מהמערכת. הסיבה לכך היא, שמצב IE מסתמך על Internet Explorer כדי לתפקד. הסרת ההתקנה של IE תוביל לכך שמצב IE לא יעבוד יותר בדפדפן Edge. לזכרו של Internet Explorer נציין, כי בתקופה מסוימת בעבר, ה-Explorer של מיקרוסופט היה הדפדפן ששלט ב-95% משוק הדפדפנים, אך ימי הזוהר שלו חלפו כשדפדפנים אחרים, בעיקר ה-Chrome של גוגל, הלכו ותפסו נתחים גדולים מהשוק, ובשנים האחרונות עברה מיקרוסופט לדפדפן ה-Edge, שבאחרונה זוכה לעניין לאחר ששולב בו מנוע החיפוש Bing ששודרג עם יכולות ה-AI.