שם ותפקיד: שוהם אלקיים, חוקרת חולשות סייבר (Attack Researcher) בפנטרה (Pentera). השכלה: לקראת סיום לימודי תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. שירות צבאי:  שירתתי ביחידת ממר"ם של אגף התקשוב וההגנה בסב"ר. במסגרת התפקיד הייתי אחראית על הגנה של רשתות המחשוב בצה"ל תוך שילוב של מחקר ופיתוח. כמו כן הייתי אחראית על פיתוח והגנה של מערכת פורצת דרך, זוכת פרס ראש אגף התקשוב. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד אהבתי את התחום הריאלי והצטיינתי בו. בכיתה ז' התחלתי ללמוד מדעי המחשב במסגרת בית הספר והתאהבתי בתחום, עד כדי כך שהתחלתי לפתח פרויקטים שונים בשעות אחה"צ. היה לי ברור שבצבא ארצה להגיע לתפקיד טכנולוגי, והתגייסתי למסלול שירות של ארבע שנים, שבמהלכו התמקצעתי בתחום הסייבר. כשהשתחררתי מהצבא חיפשתי תפקיד שישלב גם יכולות פיתוח וגם יכולות מחקר, ומצאתי את השילוב הזה בתפקיד שאני ממלאת היום, חוקרת בפנטרה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? באופן אישי לא חוויתי אפליה מגדרית, אך הנתונים והסיפורים מעידים שקיימת אפליה כזאת בתחום ההיי-טק. אני מכירה מישהי שהתקבלה לתפקיד טכנולוגי לאחר תהליך ראיונות בזום. כשהיא הגיעה למשרד, המנהלים שלה הבינו שהיא הרה, ופתאום הפרויקט שלטובתו גויסה בוטל, והיא פוטרה יום לאחר שהגיעה למשרד. אנחנו בתעשייה עם רוב גברי מובהק – לדעתי, מדובר בפער שנבנה כבר בגילאים המוקדמים, כשבבית הספר נערות נשארות במקצועות ההומניים ולא מתנסות במקצועות הריאליים. ההמלצה שלי, כמי שנחשפה לתחום בגיל צעיר, היא להגדיל את המודעות ואת ההיכרות של נערות עם המקצועות הטכנולוגיים מגיל צעיר ככל האפשר – שידעו שזו אופציה, ושהן יכולות להצליח שם. הגברת תחושת המסוגלות שלהן להצלחה במקצועות אלו קריטית, והיא יכולה להגדיל את המוטיבציה שלהן לנסות ולהתמקצע במקצועות הטכנולוגיים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באופן אישי באפליה נגדי. אני החוקרת האישה השנייה שהגיעה לפנטרה ואני לא מרגישה יחס שונה בשל המגדר שלי. מה שמבליט אצלי את

17 מנמ"רים ומנמ"ריות זכו באותות הערכה על הצטיינותם בשנה החולפת במסגרת טקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך היום (א'). הטקס התקיים באולם האירועים East בתל אביב, בהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה. פרופ' גדי אריאב שימש יו"ר ועדת ההערכה, שבחנה והמליצה על המנמ"רים המצטיינים. לצידו בוועדה ישבו גדי דודיאן, לשעבר מנמ"ר בנק יהב; ליאורה בן אפרים, מנמ"רית מכבי שירותי בריאות; רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT; דן תל ניר, לשעבר מנמ"ר נחל שורק; ואודליה לבנון, דירקטורית, מרצה ויועצת. פרופ' גדי אריאב, יו"ר ועדת ההערכה, שבחרה את המנמ"רים.ות הזוכים.ות. צילום: ניב קנטור מיהם.ן הזוכים.ות ומדוע הם.ן זכו? השמות והנימוקים – לפניכם. מוטי דוזטו, מנמ"ר אירונאוטיקס-רפאל. צילום: רמי זרנגר מנמ"רים ראויים לציון לשבח מוטי דוזטו, אירונאוטיקס-רפאל "דוזטו מחובר לארגון. הוא ביצע חריש עמוק במערך המחשוב לזיהוי כאבים ובתוך שנתיים גיבש מערך טכנולוגי מתקדם. הוא קידם ותיעדף פיתוח של יותר מ-100 נושאים, כולל פרויקטים 'כבדים' וחוצי ארגון. הוא גיבש מעמד מרשים ל-IT ומיצב אותו באופן משמעותי כגוף טכני-עסקי מוביל בכל תחומי הטכנולוגיה, כמשאב מרכזי בארגון". ניר רפפורט, מנמ"ר המכביה העולמית. צילום: פרטי ניר רפפורט, המכביה העולמית "רפפורט התמודד עם אתגר המכביה – אירוע חד פעמי שכולל 60 תחומי ספורט ונערך בפיזור גיאוגרפי רחב – והרים אותו 'מהקרשים', אחרי המשבר הדרמטי ב-2017. הוא בנה ארכיטקטורה ייחודית, חכמה ומבוססת כלים טכנולוגיים חדשנים. רפפורט הוא 'מנמ"ר בהתהוות', והוא הצליח לממש פרויקט טכנולוגי קריטי ומורכב, תוך עמידה בלוח זמנים צפוף וקשיח. הוא הפגין הבנה עסקית מרשימה ומימוש צרכים עסקיים". פלי הנמר מעניק לאורן אריאב אות מנמ"ר מצטיין. צילום: קובי קנטור ז"ל (ארכיון) אורן אריאב, רשות האוכלוסין וההגירה "אריאב מכהן מזה 25 שנים בתפקידי מנמ"ר בשירות הציבורי, חבר הנהלה, עובד עם המנכ"ל, בעל ניסיון עשיר, עם ראייה טכנולוגית ועסקית גם יחד, וכך מוביל תהליכים אסטרטגיים במשרד. הוא עוסק בפעילות מגוונת בעולמות הטכנולוגיה והשירותים החיוניים בתחום קריטי למדינה. מלבד קידום וביצוע של מגוון פרויקטים, אריאב עוסק בניהול משברים, בין השאר בהתמודדות עם פתרונות למשבר באוקראינה, משבר הדרכונים וקיצור התורים, הגדלה משמעותית של קצבי העבודה למענה לרגולציה ודרישות תפעוליות במהלך ניהול משבר הקורונה". עופר חליפה, עיריית קריית אונו "חליפה ביצע פרויקטים רבים בשנה החולפת. הוא קידם התקנה של תשתיות רבות, כולל שיפור מערך הענן. חליפה מתמודד בהצלחה עם צרכים כבכל עירייה, בעזרת ארגון מאוד קטן ותקציב נמוך. על אף גילו הצעיר, הוא מצליח להיות מודל לחיקוי בעירייה. הוא מוביל שינוי בחשיבה, רותם את העירייה לשינוי ומקדם שיח 'מבוסס מטלות' בתוך הארגון". אמיר הרוש, סמנכ"ל הטכנולוגיות בקבוצת קלי. צילום: תומר אלמקייס אמיר הרוש, קלי "הרוש מוביל חדשנות עסקית מבוססת טכנולוגיה בארגון עם 70 אלף לקוחות. הוא שיפר את הקשר ללקוח באמצעים דיגיטליים וסייע ליצירת בידול להשגת יתרון תחרותי ושיפור תהליכים עסקיים. במסגרת תפקידו, הרוש קידם פרויקטים רבים למרות התקציב המוגבל, והוביל פרויקטים דיגיטליים רחבי היקף ללקוחות החברה ולעובדים. בוצעו בה מגוון פרויקטים בתחום הדיגיטל, לרבות הטמעת סיילספורס בהיקף נרחב, אזור אישי ללקוחות מבוסס סיילספורס, אתר שיווקי ומערכת לידים. קלי מציגה תנופת פיתוח יוצאת דופן ביחס לתקציב המחשוב, שמתבססת על טיפוח ההון האנושי, שנשאר נאמן לחברה שנים רבות. אריאב מאתגר את הצוות באופן מתמיד ומשקיע רבות באנשיו לא רק בשכר אלא גם בחשיפה של עובדיו להנהלה". בוריס פוסטלינק, עמותת אלו"ט "פוסטלינק מגיע מתחום ניהול תשתיות המחשוב, ולפני שנה וחצי הצטרף לארגון, שנמצא בשלב מאוד התחלתי של הקמה ויישום של מערכות IT. הוא מוביל את החדשנות באלו"ט, בפרויקט מיכון קלסרים, בתהליך הטמעה מאתגר של מערכת CRM, בהקמת אתר חדש ובמערכת שכר חדשה. ההכרה בתפקידו מתבטאת בגידול הדרמטי בתקציב המחשוב". גד שעובי, מנמ"ר עיריית רחובות. צילום: אודי פורטל גד שעובי, עיריית רחובות "שעובי מכהן כבר 10 שנים כמנמ"ר העירייה ומוביל באחרונה את מימוש החזון של עיר דיגיטלית בה. הוא מוביל עשייה מסועפת בסביבה מאתגרת, והביא לקפיצת מדרגה שירותית וטכנולוגית, כמו הקמת CRM חוצה ארגון לשירות התושב, תיאום פגישות לתושב במערכת דיגיטלית, הקמת חדר שרתים ו-DR בענן. שעובי עורך מגוון פרויקטים בתחומי הדיגיטל והתשתית של עיר חכמה". ציון ממן, מנמ"ר עיריית בית שמש. צילום: אודי פורטל ציון ממן, עיריית בית שמש "ממן הפך לשותף אסטרטגי בקבלת החלטות בעירייה ומתרגם חזון עירוני למציאות. הוא שותף לחזון של ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך, ועם תקציב משמעותי הוא קידם תשתית מחשוב עירוני בסביבת יישום מורכבת, שבה שליש מהתושבים הם חרדים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה. העבודה נעשית תוך רגישות רבה לאוכלוסייה החרדית, למשל – הקמת קיוסק מידע כשר בתחנות אוטובוס לציבור החרדי, או מצלמות שומרות שבת. ממן פועל בראש צוות מצומצם, מבוסס מיקור-חוץ, בתקציב שעלה משני מיליון ל-11 מיליון שקלים". יפעת גודינר, סמנכ"לית מחשוב ומערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון. צילום: שירי גרופר מנמ"ר.ית מצטיין.נת יפעת גודינר, אוניברסיטת בן גוריון "גודינר הינה שותפה אסטרטגית לחזון ההנהלה, חברת הנהלה, מדווחת למנכ"ל ומובילה שינוי בממדים האנושי, הטכנולוגי והאסטרטגי באוניברסיטה – כארגון שמונע על ידי נתונים. היא מצליחה להגיע להישגים ולהניע תהליכים ארגוניים. גודינר קידמה טרנספורמציות דיגיטליות באוניברסיטה והצליחה להטמיע את המערכות באופן אפקטיבי בקרב הסטודנטים. היא מובילה שינוי תרבותי באגף מערכות המידע: גם קביעת סטנדרטים לשירות וגם הפיכה לגורם יוזם, ולא רק מגיב. גודינר הובילה את הטרנספורמציה הדיגיטלית והמעבר לענן, פיתוחי בינה עסקית ומערכתBI , כלי RPA ועוד". ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל. צילום: ניב קנטור ליאור ג'ורג'י, בנק ישראל "ג'ורג'י הפך להיות שותף אסטרטגי בקבלת החלטות בבנק, תוך חיבור אנשי מערך המחשוב לחזון משותף ושינוי יחסי העבודה – מ-'ספק שירותים פנימי' לשותפות עסקית. הוא קידם פרויקטים רבים של טרנספורמציה דיגיטלית ועבודה מרחוק בצורה מלאה, והנגשת כל מערכות הבנק מרחוק. בשנתיים האחרונות הוביל ג'ורג'י מימוש מגה פרויקט של מאגר אשראי, פרויקטים עסקיים חשובים, הטמעת אוטומציה, פורטלים שמנגישים מידע לאזרח והנגשת מידע לצורך קבלת החלטות". אלי מטיאוויס, מנמ"ר פסגות. צילום: מושיק ברין אלי מטיאוויס, פסגות "מטיאוויס הצליח להתמודד עם שינויים ארגוניים בחברה שעברה טלטלה משמעותי של מיזוגים ורכישות. הוא צלח תקופה של חמש שנים של תהפוכות בניהול תיקי השקעות של כמיליון לקוחות באופן חלק ומוצלח. במקביל, מטיאוויס מימש פרויקטים רבים של תשתית ופיתוח. תרומת המערכת הטכנולוגית לביצוע מושלם של המעבר זוכה להוקרה רבה בהנהלה והתבטאה במיצוב אישי ראוי, לאור פעילותו. הוא מנמ"ר שנתן שקט להנהלה – וזכה להכרה בתרומתו". אסף סבן, מנמ"ר דן. צילום: ניב קנטור אסף סבן, דן "סבן מכהן מזה שנתיים כמנמ"ר, ובפעם הראשונה בחברה, המנמ"ר כפוף למנכ"ל וחבר הנהלה. הוא הוביל הקמה מחדש של מערכות מידע, שהתאפיינו בעבר בפיתוח עצמי ובמיקור-חוץ. סבן הוביל בנוסף טרנספורמציה דיגיטלית מקיפה, ליצירת ערך עסקי מיידי לחברה". רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור מודלים.ות לחיקוי בהצטיינות יתרה רויטל ויצמן, נציבות שירות המדינה "ויצמן מובילה חדשנות ויזמות במרחב הציבורי-ממשלתי. היא שיפרה את שיטות הפיתוח לחדשניות ויזמה תוכנית עבודה מול הנציבות כגורם מוביל להעברת מרב התהליכים לדיגיטל. ויצמן מאיצה פיתוח כלים חדישים ומעודדת יזמות פנים ארגונית עם אנרגיות, ללא ליאות. היא מובילה תהליכים לכלל משרדי הממשלה בתחום משאבי האנוש, ומקדמת מערכות דיגיטליות רבות מדי שנה. ויצמן הקימה מערכת BI מתקדמת להון אנושי ותקציב – מערכת שזכתה בפרס בינלאומי מה-OECD. היא מובילה שפה של יזמות ארגונית, משמשת כמנטורית ומסייעת למנמ"רים אחרים לתקשר עם הלקוחות בשפה שמאפשרת הבאת ערך מהירה". אלון קור, מנמ"ר AIG ישראל. צילום: ניב קנטור אלון קור, AIG "המחשוב הוא פס הייצור והמשאב העיקרי של AIG ומחייב גישה עסקית, וקור, כחבר מוביל בהנהלת החברה, קידם משמעותית את החדשנות מבוססת האוטומציה וה-AI בה, כבסיס לשימור מובילות טכנולוגית בשוק תחרותי. הוא מעורב בעיצוב ובהשקה של כל המוצרים העסקיים של החברה וקידם את עולם המובייל בה עם פרויקטים רבים. קור הוא איש טכנולוגיה, אבל מדבר 'עסקית רהוטה'. הוא הוביל ב-AIG את שינוי תפיסת הגנת הסייבר, את המודרניזציה של מערכות הליבה במעבר לענן, את העיצוב של תהליכים דיגיטליים ואת הפיתוח העצמי של אוטומציה, שמשפיעה על הביצועים העסקיים, באמצעות קיצור תהליכים לטובת שביעות רצון משתמשים וחיסכון בזמן עבודה". ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים. צילום: ניב קנטור ששון סופרי, משרד המשפטים "סופרי הוא מנהל מוביל ומוערך, מעורב עסקית במשרד. הוא הוביל מימוש פרויקטים משמעותיים טכנולוגיים מבוססי ערך עסקי והגדיר אסטרטגיית נתונים משותפת עם הצד העסקי. סופרי מוביל חדשנות מבוססת נתונים והביא לשדרוג מערך הדיגיטל במשרד המשפטים, כולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הצלחתו הניבה גידול משמעותי במערך כוח האדם והתקציב. הוא הביא לקיצור בזמן ביצוע של תהליכים ונערך לעבודה מרחוק. סופרי מהווה מודל ליישום מהפך דיגיטלי במשרד ממשלתי". אמיר זיו, מנמ"ר עיריית הרצליה. צילום: יח"צ אמיר זיו, עיריית הרצליה "זיו מוביל טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית בעירייה. הוא קידם פרויקטים רבים לשירות פנימי וחיצוני, מוביל חדשנות עירונית ברמה עולמית ומעגן אותן בחזון, במסגרת תוכניות חומש שונות. זיו מוביל את יישום העיר המתוחכמת. במרחב המנמ"רות הקלאסית, זיו מוביל את החלפת מערכת ה-HR והשכר, כולל הערכת עובד ממוכנת, מערך טפסים דיגיטליים, דיגיטציה של מערכות תומכות שירות, הקמת מאגר מידע גדול לסיוע בקבלת החלטות, והקמת מערך שו"ב לחירום ולשגרה. הוא מנמ"ר ייחודי מוביל בעולם המחשוב המוניציפלי". אלון ג'וס, ראש אגף פתרונות תקשוב ברשות שדות התעופה. צילום: פלי הנמר אלון ג'וס, רשות שדות התעופה "ג'וס צמח במשך 30 שנים ברשות שדות התעופה, ומ-2004 הוא עוסק בהצלחה בפתרונות התקשוב בכל מעברי הגבול של ישראל, כולל פרויקטים מורכבים של תשתיות פסיביות ואקטיביות. הוא אחראי לכ-170 יישומים קריטיים לתפעול המסופים. ב-2022 קידם ג'וס את ריכוז המידע ברמת המשמרת ליצירה של חמ"ל מתכלל בשדות התעופה נתב"ג ורמון. כמו כן, הוא הביא להחלפה, שדרוג וקישור של המערכות עם המערכות הבינלאומיות ועוסק רבות בתכנון לשנים הבאות. ג'וס, על אף שהוא לא מנמ"ר בהגדרתו, מנהל את הפרויקטים ביד רמה ובמקצועיות, בנסיבות קשות ומאתגרות".

אירוע הכתרת מצטייני המחשוב הפך זה מכבר לאירוע המרכזי בענף ה-IT וענף ההיי-טק. הוכחה נוספת לכך אפשר היה לקבל גם הבוקר, כאשר אולם האירועים איסט בתל אביב אירח למעלה מ-1,000 מנמ"רים, מנהלי טכנולוגיות בארגונים מכל מגזרי המשק, מנכ"לי חברות ה-IT. המשותף לכולם הייתה הזכייה בתעודת הצטיינות על אחד ממאות הפרויקטים שהוגשו לתחרות, ולצידם 20 מנמ"רים מצטיינים. הטקס השנה היה חגיגי במיוחד, מאחר שהוא ציין 20 שנה לקיומה של התחרות. זה החל ב-2003, כאשר המצב הכלכלי והביטחוני בישראל לא היה מהטובים, מצב הרוח היה די ירוד. חשבנו מה אפשר לעשות כדי להרים את המורל, ואז עלה הרעיון של קיום תחרות לפרויקטים המצטיינים במגזרים השונים, ובכך להשיג שתי מטרות: האחת הכרת תודה למאות אנשים שעובדים עם המנמ"רים בארגונים, והישג לא פחות חשוב: עידוד המצוינות בענף, שהיא נשמת אפו של החדשנות וההיי-טק. ואכן מאז שהחלה התחרות, מספר הפרויקטים גדל משנה לשנה. בשנה זו הגיע מספר  הפרויקטים לשיא: כמעט 900 פרויקטים, מיותר מ-170 ארגונים במשק – מגזר פרטי, עסקי, בנקים, רשויות מקומיות וממשלה. מעבר לפרסים הרבים שזכו בהפ הרשויות המקומיות, פרויקט הענן המרכזי נימבוס קיבל את  אות המגה-הפרויקט. זהו פרויקט שמסמל יותר מכל את החשיבות ההולכת וגדלה של הטכנולוגיה בפעילות השוטפת של הממשלה, שמטרתה המרכזית היא שיפור השירות לתושבים, ניהול יעיל יותר של משרדי הממשלה ומעבר מדינת ישראל למדינה דיגיטלית. ולא רק ממשלה. בכל שנה צוות השופטים שמורכב כולו מאנשי מקצוע, מנמ"רים לשעבר יועצים, שכבר ראו דבר אחד או שניים, לא מסתיר את התפעלותו מלא מעט פרויקטים שמוגשים לתחרות. מרגש  במיוחד היה לראות את הפרויקטים של ארגונים ציבוריים כגון מגזר הבריאות – שירותי בריאות כללית, לאומית שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, מכבי שירותי בריאות ומשרד הבריאות. ריבוי הפרויקטים במגזר הבריאות, שזיכה בין היתר את שירותי בריאות כללית בפרס אלוף האלופים, היה עוד הוכחה לאפקט הקורונה, שגרמה להאצת הדיגיטציה, שנמשכת גם אחרי הקורונה. ולא רק בבריאות. השנה נרשם גידול יפה במספר הזכיות של רשויות מקומיות שממשיכות להתקדם לכיוון אוטומציה של שירותים ויישום תפיסות של ערים חכמות. גם הפרויקטים הרבים של כל החברות מיתר המגזרים המחישו את הקריטיות של הטכנולוגיה בפעילות של המשק כולו, ולצידן ארגונים כמו הכנסת, אלו"ט ועמותת פעמונים – ששם הטכנולוגיה היא התשתית שבעזרתה הם יכולים להעצים את פעילותם. סך כל הפרויקטים הטכנולוגיים שהוצגו בטקס הם חלק מהמרקם הגדול שנקרא ענף ההיי-טק הישראלי, אותו ענף שנמצא כעת שלא בטובתו בכותרות, שמוביל כעת את המחאה הציבורית למען שמירת דמותה הדמוקרטית של המדינה, כדי שגם בשנים הבאות הענף הזה יוכל להמשיך להיות הקטר של המשק, ולהמשיך להיות סטארט-אפ ניישן.

ה-1 במאי הוא יום הפועלים הבינלאומי, ובמקרה יהיה גם היום שבו עובדי אמזון אמורים לחזור לעבוד במשרדים – כך לפי מכתב ששלח אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון, לעובדי החברה. ג'סי מסביר במכתב, שלאחר כמעט שלוש שנים של מתכונת עבודה היברידית ועבודה מרחוק, צוות המנהיגות הבכיר בחן את מתכונת העבודה, והגיע למסקנה ש"שעלינו לחזור להיות יחד במשרד רוב הזמן (לפחות שלושה ימים בשבוע)". במכתבו מציין ג'סי את יתרונות העבודה במשרדים. "זה מתחיל בשיפור ביצועי העובדים", כתב ג'סי, והוסיף, כי הוא מאמין ש"למידה מאחרים, הדרכה והתנסות בתרבות הארגונית הן קלות יותר כאשר האמזונים נמצאים במשרד עם עמיתיהם". לדבריו, "כשנפגשים פנים מול פנים, אנשים נוטים להיות יותר מעורבים ומחויבים למה שקורה בפגישות ולעקרונות התרבותיים המועברים… הימצאות במשרד גם תאפשר לעובדים חדשים ללמוד ולקבל הדרכה מעמיתים". בנוסף, הוא מציין, כי השהייה במשרדים גם מעודדת יצירתיות לפני הפגישות ולאחריהן, וכי הוא מאמין ש"סיעור מוחות מתרחש בצורה ספונטנית יותר במפגשים פנים מול פנים". "אני יודע שעבור חלק מהעובדים, ההסתגלות מחדש לדרך עבודה חדשה תיקח זמן מה. אבל אני מאוד אופטימי לגבי ההשפעה החיובית שתהיה לכך על האופן שבו אנו משרתים ומחדשים עבור הלקוחות".  

ענף ה-IT כולל הרבה מנכ"לים.ות מצטיינים.ות – בהנהלות החברות עומדים.ות א.נשים מהמובחרים.ות בתעשייה. אבל בכל שנה, רק אחד.ת זוכה באות המנכ"ל המצטיין בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. הפעם, הזוכה הוא שחר אפעל, מנכ"ל נס (Ness). אפעל נבחר על ידי מערכת אנשים ומחשבים כמנכ"ל המצטיין בענף ה-IT לשנת 2022. הוא קיבל את האות בטקס שנערך היום (א') באולם האירועים איסט בתל אביב, בהנחיית פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה. תחרות מצטייני המחשוב התקיימה זו השנה ה-20 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת יותר מארבעה עשורים של פעילות בקהילת ה-IT. "כששואלים מה זה אומר להיות חברה מובילה", אמר אפעל, "אני משיב שזה הרבה אחריות כלפי הלקוחות והעובדים, כל הזמן לחתור לאימוץ חדשנות. וזה לא טריוויאלי. זמן רב שאנחנו כבר פה, פועלים ומפעילים את המדינה. יש לנו פעילות משמעותית במרבית הארגונים הגדולים בישראל, עם יותר מ-500 לקוחות". "אנו מכנים את טביעת האצבע המקצועית שלנו 'נס פקטור'. זו כוללת מאות לקוחות נאמנים, עשרות שותפים חדשניים, יכולות ורסטיליות, גמישות, יצירתיות וראש של 'סטארט-אפ', שמניע 4,000 כישרונות טכנולוגיים. אנו נמצאים בארגונים מכל התחומים – תעבורה, ביטחון, בריאות, פיננסים, תעשייה, תשתיות והרבה ממשל, מוניציפלי, וגם היי-טק. לא פלא שנדבקה בנו הסיסמה, שלפיה אנו 'מפעילים את המדינה'". "נולדנו", ציין אפעל, "בשנת 1999, ישר לתוך מציאות של המילניום החדש. המייסדים העניקו לנו את השם נס. לא היה ספק לגבי השם, כי אם כל כך הרבה חבר'ה טובים סביב שולחן אחד מסכימים על הקמת החברה, שהיא מיזוג של שש חברות, אז זהו בהחלט נס". "הבאנו וביססנו את סאפ (SAP) בישראל, וזו הייתה הצלחה בקנה מידה לאומי, מאז ועד היום", הוסיף, "הקמנו וייסדנו את תפיסת מיקור החוץ בישראל, שלימים התפתחה לעולם השירותים המנוהלים, שאנו מובילים בישראל כבר כמעט עשור. היינו שותפים בפרויקטי המחשוב הגדולים והמשמעותיים במדינה, המשפיעים עלינו כאזרחים ותושבים". "פקטור נוסף ב-נס שלנו הוא, שאנחנו חברה ישראלית", סיכם אפעל, "נולדנו, התבגרנו ואנו ממשיכים לצמוח פה בארץ. נמשיך להוביל את עולם טכנולוגיות המידע והדיגיטל בישראל". צילום ניב קנטור צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין  

טוויטר מספקת כעת סיבה נוספת להרמת גבה, עקב בשורה חדשה למשתמשיה: המעוניינים בהגנה על חשבונם ברשת המצייצת בהליך אימות דו-שלבי (2FA) יחויבו בתשלום. למעשה, החברה הודיעה שהיא מציעה כעת ללקוחותיה את האפשרות לקבל קודים לאימות דו-שלבי באמצעות סמס לסמארטפונים שלהם, רק כשירות שיינתן למי שמשלם לחברה עבור חבילת המנוי Twitter Blue, שהפלטפורמה החלה להציע אחרי שאילון מאסק הפך לבעלים שלה בסתיו 2022. אימות דו-שלבי עם קוד הוא אמצעי אבטחה אשר מונע מגורם אחר לגשת לחשבנוכם, גם אם מי שמנסה לעשות זאת יודע את הסיסמה שלכם. אם ה-2FA מופעל, צריך לעבור שני מהלכים כדי להיכנס לחשבון: שילוב שם המשתמש והסיסמה יחד עם קוד זמני שאפליקציה שולחת לנייד של המשתמש. ברוב החברות מציעים שירות זה חינם אין כסף, אבל טוויטר למעשה מוכרת את שליחת הקוד באמצעות סמס כתכונה שמספקת ערך מוסף בגזרת האבטחה, אשר מגיעה כחלק מחבילת המנויים שלה. מקצצים ומקוששים עוד הכנסות לחברה לפחות לכאורה נראה כי מדובר בעוד ניסיון לאתר הכנסות נוספות עבור החברה, שמאז שהגיעה לידי מאסק נתקלת בגישה אגרסיבית מטעמו לטובת קיצוצי הוצאות. מאסק פיטר כמעט שני שלישים מעובדי החברה, הנהיג מנוי בתשלום כדי לקבל סימון וי כחול המאמת את החשבונות, צמצם משרדים, חתך בהוצאות משרדיות כמו שכר דירה ואפילו נייר טואלט לעובדים, ועדיין טוען כי רק בשלהיי 2023 החברה תתאזן. טוויטר כתבה כהבהרה למהלך כי "למרבה הצער, בעוד ששיטת 2FA הייתה פופולרית מאוד בעבר, ראינו ששיטת 2FA מבוססת מספרי טלפון הייתה בשימוש – ונוצלה לרעה – על ידי שחקנים זדוניים. כתוצאה מכך, החל מהיום, לא נאפשר עוד לחשבונות להירשם לשיטת ה-סמס של 2FA, אלא אם כן הם מנויי Twitter Blue. הזמינות של 2FA באמצעות טקסט עבור Twitter Blue עשויה להשתנות בהתאם למדינה ולספק". טוויטר הוסיפה כי "למנויים שאינם ב-Twitter Blue שכבר נרשמו יש 30 יום לבטל את הסכמתם לשיטה זו ולהירשם לשיטה אחרת. לאחר ה-20 במרץ 2023, לא נאפשר עוד למנויים שאינם מנויי Twitter Blue להשתמש בהודעות טקסט כשיטת 2FA. בשלב זה, שיטת 2FA תושבת עבור חשבונות שעדיין מופעלים. השבתת 2FA באמצעות טקסט לא תנתק אוטומטית את מספר הטלפון שלכם מחשבון הטוויטר שלכם. אם תרצו לעשות זאת, תוכל למצוא הוראות כיצד לעדכן את מספר החשבון שלכם במרכז העזרה שלנו". #TeslaWorkersUnited pic.twitter.com/IhXNmGPKTf — TeslaWorkersUnited (@united_tesla) February 17, 2023 מאסק: ממשיך להשתמש בטוויטר לתועלתו בתוך כך, אחרי שבשבוע שעבר נודע כי מאסק הורה למהנדסי טוויטר לערוך שינויים באלגוריתם כדי לחשוף יותר מציוציו, אחרי שזיהה ירידה בהתלהבות העוקבים מהם, כעת עולות תלונות שמהלך הפוך נעשה בנוגע לחשיפת חשבון איגוד עובדי ענקית כלי הרככב החשמליים טסלה – חברה אחרת שבבעלות מאסק – בטוויטר. עובדי טסלה במפעל Buffalo Gigafactory של החברה הגישו תלונה למועצה הלאומית ליחסי עבודה האמריקנית, ה-NLRB, ובה האשימו את טוויטר ששמה את התכנים הקשרים לחשבון יוזמת ההתאגדות שלהם – United Tesla שמה – "בצל", כך דיווח אתר Vice News. העובדים הודיעו על כוונתם להתאגד ב-14 בפברואר, על אף שבינתיים הם נתקלים בקשיים רבים. האיגוד המתהווה אפילו פרסם הצהרה פומבית בטוויטר על כך שהעובדים שחוברים אליו "מחפשים להשמיע את קולם בתפקיד". עם זאת, ציוצים הקבוצה, כך נטען, הפסיקו להופיע בתוצאות החיפוש בפלטפורמה המצייצת, ולטענתם החשבון שלהם פשוט הועלם במכוון, לכאורה בהוראת מאסק, המתנגד להתאגדותם. "בפברואר 2023, מיד לאחר הכרזת העובדים על קמפיין איגוד במתקן Tesla Gigafactory 2, המעסיקה הנ"ל, באמצעות המנכ"ל אילון מאסק ו/או סוכניו ונציגיו, גרמו לחסימת חשבון הטוויטר של האיגוד פלטפורמת טוויטר", צוטטה הקבוצה במסמכים שהוגשו בתלונה ל-NLRB – שמאחוריה סייע Workers United, האיגוד שתומך בקמפיין ההתאגדות בטסלה. לפי בדיקת ב-Engadget, אכן כשמבצעים חיפוש אחרי הערכים 'united_tesla' או 'TeslaWorkersUnited' (שם נוסף של האיגוד), התוצאות אינן כוללות ציוצים כלשהם שפורסמו על ידי החשבון עצמו. יצוין כי בדרך כלל, חיפוש אחר משתמש יציג את הציוצים שלו, אבל כשמשתמשים במונחי החיפוש הספציפיים הללו, מתקבלות רק תוצאות שמתייגות את הקבוצה או מזכירות את שמה. דובר הקבוצה אמר ל-Vice News כי הם הריצו מבחן Shadow Ban (המינוח המתייחס לחסימה שכזו) וגילו שהחשבון של המתאגדים בטסלה "נאסר בפלטפורמה היחידה שבבעלותו של המעסיק". Follow us on Instagram! https://t.co/ZYhxqbIdus#TeslaWorkersUnited — TeslaWorkersUnited (@united_tesla) February 17, 2023 בחשבון הטוויטר של המתאגדים, שניתן לאתר בקלות באמצעות חיפוש חיצוני, למשל בגוגל, הזמינו את הקבל לעקוב אחרי הקבוצה באינסטגרם, בתקווה לפחות קשיים מצד מטא ומארק צוקרברג, מנכ"לה, שאינם מעורבים ישירות בדברים כמו מאסק.

ה-FBI, כך לפי הדיווח ב-CNN, מתמודדת במהלך השבוע האחרון עם התקפת סייבר על חלק מרשת המחשבים שלה במטרה להצליח ולמגר את ההתקפה ואת תוצאותיה. הדיווח לפי הרשת הגיע מצד גורמים שקיבלו תדרוך בנושא, כשלאחר מכן ה-FBI אישרה זאת. לפי הפרטים שנודעו, הבעיה נולדה כתוצאה ממערכת מחשב מוגדרת ששימשה את הבולשת לצורך חקירות על ניצול מיני של ילדים. לפי התגובה של ה-FBI, היה מדובר באירוע בודד שכבר הוכל. "ה-FBI מודעת לאירוע ופועלת להשיג מידע נוסף. זהו אירוע בודד שהוכל. מכיוון שמדובר בחקירה מתמשכת, אין ל-FBI הערות נוספות לספק בשלב זה", נמסר באופן רשמי. לפי ה-CNN, למרות ההצהרה, המקור לפריצה עדיין לא נמצא, אבל מחלקת הסייבר של הבולשת הצליחה לבודד את הפעילות, שמקורה במשרדיה הגדולים בניו יורק. זו לא הפעם הראשונה שבה ה-FBI צריכה להתמודד עם תוצאות הפעילות של האקרים בתוככי הרשת הפנימית שלה. אירוע גדול יחסית התרחש בנובמבר 2021, אז האקר הצליח להשתמש בכתובת דואר אלקטרוני לגיטימית של החברה כדי לשלוח הודעות התראה מזויפות לרשויות חוק שונות, פדרליות ובמדינות השונות של ארצות הברית. עד היום ה-FBI לא דיווחה על לכידת החשוד, אך הודיעה כי תיקנה את הפגיעות שאפשרה זאת.

חברת הביטוח מנורה מבטחים וארגון הרפואה שירותי בריאות כללית הם אלופי האלופים של IT Awards, תחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. צוותי ה-IT של החברות – בראשות משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה במנורה מבטחים, וליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית – קיבלו את הפרס בטקס שנערך היום (א') באולם האירועים East בתל אביב. את הטקס פתח פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, והנחתה נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה. תחרות מצטייני המחשוב מתקיימת זו השנה ה-20 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת יותר מארבעה עשורי פעילות בקהילת ה-IT. במעמד קבלת התואר. עובדי חברת הביטוח מנורה מבטחים. צילום: ניב קנטור פרויקטים רבים מספור שזיכו את החברות בתואר  בין 27 הפרויקטים שבגינם זכתה מנורה מבטחים נמנים: הערכת סיכון באופן ממוכן עבור ביטוח סייבר; שימור לקוחות בתהליך ניוד; הטמעת יכולות מתקדמות לתחקור סייבר; הקמת תשתית לתחקור אירועי התחזות; ניהול הזדמנויות מכירה לעסקים; הצטרפות והפקדות חד פעמיות; הצטרפות דיגיטלית לביטוח סייבר; עמוד בית חדש לאתר הלקוחות; פדיונות דיגיטליים ומסלולים ירוקים; הלוואות פנסיה וגמל; ניהול מסמכים חכם ותשתית אגם נתונים בענן.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין בין 27 הפרויקטים שבגינם זכתה שירותי בריאות כללית נמנים: הצלת חיים על ידי איתור מיידי של שבץ מוחי; מערכת הלבנה ארגונית; ניהול המכון להתפתחות הילד; טיפול בסמים מסוכנים; עוזר בריאות בהתאמה אישית; לווי מטופלות סרטן השד; הרחבת שעות הפעילות רפואת אונליין ילדים ומשפחה; שירות ייעודי בשפה הערבית; מענה קולי לבדיקות מעבדה; בית חולים בלא נייר; שחרור דיגיטלי; מחקר נתונים רפואיים בענן ופתולוגיה דיגיטלית. במעמד קבלת התואר. עובדי שירותי בריאות כללית. צילום: ניב קנטור יותר מ-50 ספקיות IT פרסו את חסותן על טקס מצטייני המחשוב השנה: קבוצת יעל, גוגל, AWS, מלם-תים, אברא, וואן, נס, אלעד, קליק ישראל, אלטרנו, בינת, אורקל, וויזארד, אולקלאוד, נוטניקס, פירמיד, טוויסטק, סוסיביו, פורטק, קומיט, בינלאומי טק, ניטקס, מונסוויט, DG4, מטרופולינט, קלאודם, אמת, אורפלייר, הוט מובייל, איווייב, סייברינט, קומקס, בולוורקס, אריסטה, סמארטיקט, ונדיקט, אופיסופט, סיסנת, פינוסט, לוקט, אודיוקודס, קומסיין, קומדע, איטרניטי, אידאו דיגיטל, נובידאה, RAS, סאס, SangIT, סימנס בריאות ו-QV.