ענקית האי-קומרס עליבאבא, שהרבה ישראלים אוהבים לעשות דרכה קניות, מכניסה לישראל גם את שירותי הענן שלה, עליבאבא קלאוד. היא מינתה באחרונה את חברת סלע כנציגתה המקומית היחידה, כדי שזו תספק שירותי תמיכה, ליווי וסיוע לחברות ישראליות שרוצות לעבוד עם הענן הסיני. ישראל תצטרף בכך ל-200 מדינות שבהן עליבאבא פועלת. הענן של עליבאבא מהווה שער כניסה לחברות שפועלות בשוק הסיני ובכלל במדינות אסיה. גם כיום יש לשירותי הענן שלה לקוחות מישראל, אולם הם לא נהנים משירותי הערך המוסף שיש ללקוחות במדינות שבהן היא פועלת, אלא שמים את המוצרים שלהם במרקטפלייס שלה, כדי לחשוף אותם לשווקים במזרח. בניגוד למתחרותיה – גוגל, אמזון, אורקל ובקרוב גם מיקרוסופט, לעליאבאבא לא יהיה דאטה סנטר מקומי. לדברי רון שפרינצק, מנכ"ל סלע, עליבאבא קלאוד פונה לחברות שאין להן מגבלה של אחסון המידע בדאטה סנטר מקומי ושמחפשות נוכחות בשווקי המזרח. הוא מעריך כי היקף העסקים של הענן של עליבאבא בישראל יגיע לעשרות מילוני דולרים. "שוק הענן בישראל מתבגר", אמר שפרינצק. "החברות הגדולות שפועלות כאן, במגזרים שונים, והחברות שהשוק שלהן נמצא מעבר לים לא מתבססות בספק ענן אחד, ברמה העקרונית. גם במכרז הענן הממשלתי נימבוס זכו שתי חברות, ולא במקרה". לדבריו, יש לא מעט חברות ישראליות שפועלות בענן של אחת החברות האמריקניות ובנוסף באמצעות עליבאבא קלאוד. לא רק עליבאבא סלע, שכאמור תהיה הנציגה הבלעדית של הענן של עליבאבא בישראל, מספקת שירותים גם ללקוחות הענן של מיקרוסופט ושל חברות אחרות. לדברי שפרינצק, "התחרות מועילה מאוד לשוק, וסלע מהווה מקור מרכזי לסייע לארגונים שעובדים עם חברות הענן, משום שהיא חוסכת מהם את הצורך לעבוד עם כל ספק בנפרד". "חברה צעירה וחדשנית מישראל שרוצה להיות בשוק הזה, כדאי לה שתעלה לענן של עליבאבא, משום שהיא פונה לשמונה מיליארד לקוחות ולא לתשעה מיליון ישראלים, עם כל החשיבות של השוק פה", ציין. הענן של עליבאבא ואבטחת המידע אחד הנושאים הראשונים שעולים בהקשר זה הוא אבטחת המידע ושמירת הקניין הרוחני על ידי החברה הסינית, והקשר שלה לשלטונות בסין. בינואר אשתקד פתח הממשל האמריקני בחקירה האם עליבאבא קלאוד מהווה סיכון לביטחון של ארצות הברית, אולם עד כה לא נמסרו תוצאותיה. שפרינצק אמר בסוגיה זו כי "עליבאבא קיימת מ-2009, ועד היום לא ידוע ולו על מקרה אחד שבו השלטונות הסינים ניסו להתערב בדרך כלשהי בענן שלה. הלקוחות של עליבאבא הם מכל הסוגים ומכל העולם, כולל ארצות הברית, שפועלים תחת רגולציות שונות, ולא שמענו עד היום על כל מקרה שהוא של בעיה. מעבר לזה, בישראל יש לסינים נוכחות רחבה ביותר – מכוניות סיניות, כמעט בכל מכשיר יש רכיב סיני, שלא לדבר על נמל שבבעלותם, כך שהחשש הוא מיותר. מה גם שעליבאבא עצמה מתחייבת להגן על המידע". אנשי סלע עברו הדרכות מקצועיות כדי לסייע ללקוחות עליבאבא קלאוד בישראל. לדברי שפרינצק, "בארגונים מבינים שעבודה בענן היא מקצוע, ושצריך אנשי מקצוע שזה התפקיד שלהם. עם זאת, הרבה ארגונים עדיין לא מפנימים ולא יודעים למקסם את כל האפשרויות שיש בעבודה בענן, והם פונים למרכז תמיכה מקומי כדי שילווה אותם".

מנהלים, עובדים וחברות בהיי-טק לוקחים.ות חלק משמעותי במחאה נגד התוכנית המשפטית, ששוטפת את הארץ בשבועות האחרונים. הם ארגנו יום שביתה, עיצבו מיצג מיוחד, ערכו ימי עיון נגד התוכנית והשלטים שלהם נראים באופן בולט בהפגנות הכלליות נגדה. אלא שבהיי-טק יש מאות אלפי מועסקים (ההערכות נעות בין 360 ליותר מ-400 אלף, ובל נשכח את גל הפיטורים שאנחנו נמצאים במהלכו). לכן, ברור שיש בין עובדי ומנהלי ההיי-טק גם תומכים בתוכנית. או ברפורמה, מבחינתם. קולם של ההיי-טקיסטים תומכי התוכנית לא נשמע ברחובות וכמעט שלא נשמע בתקשורת. וזה לא מאחר שהיא "מוטה", "משתיקה", "סמולנית מלא מלא" או כל כינוי אחר שהימין אוהב להדביק לה. מערכת אנשים ומחשבים פנתה לא אחת לאנשי היי-טק, כולל מנהלים בכירים, שתומכים בתוכנית, וברוב מכריע של הפעמים נתקלה בסירוב להתראיין. באחת הפעמים, ברגע האחרון, כשהכתבה כבר הייתה מוכנה לפרסום, המנהל ששוחחנו אתו חזר בו וביקש שלא נפרסם את הריאיון. כמובן שכיבדנו אותו. באחד הטורים שפרסמנו בנושא הוצב המייל שלי (והנה אני מציב אותו גם כאן), עם קריאה להיי-טקיסטים ומנהלי היי-טק תומכי התוכנית לפנות אליי, העורך, כדי שנוכל להביא גם את קולם. לא קיבלתי ולו פנייה אחת. קולם של ההיי-טקיסטים תומכי התוכנית כן נקרא ברשתות החברתיות, אם כי גם שם הוא מובע מעט – בוודאי ביחס לכמות השניים האלה הם לא היחידים שמצייצים או מגיבים על אווירת הפחד. גם אם אתם בין אלה שחושבים שהימין מתלונן יותר מדי על הדרה וקיפוח, בתחושות האלה אוחזים הרבה מאוד אנשים, שלא מבטאים את זה בפומבי, אבל כן אוף רקורד. אני מתנגד לתוכנית המשפטית של נתניהו, רוטמן ולוין בכל מאודי, אבל אני גם בעד דמוקרטיה, חופש הביטוי ושכל אחד ירגיש חופשי להביע את דעתו, תהא אשר תהא – ונגד השתקה, בין אם היא ישירה או מוסווית למה זה קורה? יש לשאלה שלמעלה כמה תשובות, שהעיקריות שבהן אלה העובדה שהדעה שלהם נחשבת לא פופולרית בענף, ושיש מנהלים שמתבטאים נחרצות נגד התוכנית, מה שגורם לפחות לחלק מהעובדים שלהם שתומכים בה חשש פן יבולע להם – ולא משנה לצורך העניין האם החשש הזה מוצדק או לא. לזה יש להוסיף את הדוגמה שהבאתי למעלה של הסטארט-אפיסט שצריך לגייס ופוחד מתגובת אנשי ההון-סיכון. זה לא אומר שהמנהלים מתנגדי ההפיכה המשטרית, לפחות לשיטתם, צריכים להפסיק להתבטא, ממש לא – להפך. טוב שהם מתבטאים, ולטעמי טוב מאוד שהם מתנגדים, אבל אווירת הפחד הזאת צריכה להדליק נורה אדומה אצלם – מההנהלות הבכירות ועד למנהלים הישירים של העובדים. לא ייתכן שתעשייה שמביאה הרבה חדשנות, מבוססת עליה ומתהדרת בה – ובצדק, ושמאדירה את עקרונות הגיוון וההכללה – גם כאן בצדק – לא תיתן אווירה מאפשרת לעובדים ולמנהלים שתומכים בתוכנית המשפטית של הממשלה להביע את דעתם. כן, גם אם הקונצנזוס בקרב המומחים הוא שהתוכנית, באם תצא לפועל, תפגע בענף קשות ותביא לפיטורי עובדים – גם מקרב ההיי-טקיסטים שתומכים בה. מנהלים נכבדים, תנו להם לעשות את השיקול הזה בעצמם ולהחליט האם הם ממשיכים לתמוך בתוכנית גם לאחר שהביאו אותו בחשבון – ולתת ביטוי לכך. זה לא יעלה ולא יוריד ממחאת ההיי-טקיסטים המתנגדים לתוכנית. אני מתנגד לתוכנית המשפטית של נתניהו, רוטמן ולוין בכל מאודי. לשיטתי, כמו לשיטת רוב או כל המתנגדים לה, היא תביא לצמצום עד כדי חיסול של הדמוקרטיה בישראל ועלולה להביא לפגיעה בזכויות האדם במדינה – של ערבים, נשים, קהילת הלהט"ב, שאני משתייך אליה, ואחרים. אבל אני גם בעד דמוקרטיה, חופש הביטוי ושכל אחד ירגיש חופשי להביע את דעתו, תהא אשר תהא – בעד, נגד או ניטרלית (איך אפשר להישאר ניטרלי בנושא הכל כך מפלג וחוצה את החברה הזה???). ועוד משהו שאני נגדו, ואני חושב שכל אדם שמחשיב את עצמו כדמוקרט צריך להיות נגדו, הוא השתקה, בין אם היא ישירה או מוסווית. גם כשעל הפרק תוכנית קיצונית כמו זאת, ואולי אפילו בעיקר במקרה זה. לצערי, זה קורה עכשיו בהיי-טק: השתקה של תומכי התוכנית המשפטית.

עולם המחשוב בכלל, ובתוכו עולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר, מתאפיין בדומיננטיות גברית. מחקר חדש ניסה לברר היכן נמצאות מהנדסות אבטחת מידע מוכשרות שמחפשות עבודה, ומצא כי ייתכן שהדרך לשוויון מגדרי עוברת בעולם הפשע המקוון ובדארקנט. לפי המחקר, שביצעו חוקרי טרנד מיקרו, לפחות 30% ממשתמשי.ות פורומי עברייני.ות הסייבר הן נשים. לטובת עריכת המחקר בחנה טרנד מיקרו חמישה פורומים מקוונים של פשעי סייבר באנגלית – Sinister ,Cracked ,Breached ,Hackforums ו-Raidforum, וחמישה אתרים ברוסית – XSS ,Exploit ,Vavilon ,BHF ו-WWH-Club. המשתמשים אנונימיים – אז איך החוקרים ידעו מי מהם אלה נשים? החוקרים היו מודעים – וציינו זאת בדו"ח שלהם – לבעייתיות של המתודולוגיה שבעריכת מחקר שכזה: זאת, כי המשתמשים בפורומים של הרשת האפלה הם אנונימיים, ברובם המכריע. האנונימיות הזו הצריכה את החוקרים להשתמש בכלים לזיהוי המגדר שלהם.ן, וגם אז, ציינו, מדובר בניחוש, ולא בקביעה מוחלטת. למרות זאת, החוקרים ניתחו את תכני "צריך להימנע מזיהוי אוטומטי של פושעי הסייבר כגברים" המשמעות של ניתוח נתוני המחקר, ציינו אנשי טרנד מיקרו, היא ש-"מחתרת פושעי.ות הסייבר היא יותר מריטוקרטית (שופטת על פי כישורים – י"ה) מאשר הקהילות של מקצועני הגנת הסייבר הגלויים, אלה המכונים 'ההאקרים הלבנים'". לדברי החוקרים, "המפתחים (בעולם הפשע המקוון – י"ה) מוערכים בשל הכישורים והניסיון שלהם, ולאו דווקא בגלל המגדר שלהם – בכל הנוגע לניהול עסקים ברשת האפלה. לכן, על כל חוקר וחוקרת להימנע מזיהוי אוטומטי של פושעי הסייבר כגברים. זו טעות בחלק משמעותי מהמקרים". המסקנה השנייה, והחמורה יותר, של החוקרים היא ש-"אם עולם ה-IT בכללו, ובתוכו עולם אבטחת המידע והגנת הסייבר, מתעלם מנשות אבטחה מוסמכות ומוכשרות, לא משקיע מספיק מאמצים בגיוס שלהן ולאחר מכן בקידומן בתוך הארגונים, ומפלה אותן אך ורק על בסיס מגדר – אל לו להתפלא אם הן יגיעו למגרש המשחקים של איומי הסייבר וההגנה מפניהם לא בהכרח במובן החיובי".

אפל הענקית, לפחות למראית עין, לא ממש משחקת בזירת ה-AI הג'נרטיבית, שבה מולך בינתיים ChatGPT מבית OpenAI, אבל האם היא לא רק נמנעת מלהתחרות בגזרה הטכנולוגית הלוהטת אלא גם מעוניינת להפריע לה לשגשג? לפי מקורות שונים, אפל חסמה באחרונה עדכון ל-Blue Mail, אפליקציית דוא"ל שפותחה על ידי חברה בשם בליקס (Blix), שהוסיפה את ChatGPT – צ'אטבוט המבוסס על מודל השפה GPT-3 של OpenAI – לשירותיה. אפל, כך דווח, טענה ש-ChatGPT יכול לייצר תוכן לא הולם וביקשה מבליקס להכניס סינון תוכן או הגבלות גיל לפני שחרור העדכון לאפליקציה שלה. בליקס טענה שבשירות שלה ChatGPT משמש רק להפקת מיילים על סמך תכנים קודמים ונתוני לוח שנה, וכי אפל מפלה אותה באופן בלתי הוגן. בשימוש בצ'אטבוטים – טעויות אכן קורות מנגד נטען בתקשורת כי הדאגה שהביעה אפל בנוגע לכלי ה-AI החדשני שמטריף את העולם לגיטמית, בהתחשב בכך שהאפליקציה לא כללה סינון תוכן מתאים שיכול למנוע מהכלי לייצר מצבים בעייתיים, וזאת בהתחשב בשלל תופעות שבהן כבר נתקלו רבים בעת השימוש ב-ChatGPT ובשיחות איתו, הן ביישום המוקדש לו ספציפית והן כחלק מהסיוע שהוא מעניק למחפשי תוכן במנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט. לסוג כזה של טעויות מטעם בינה מלאכותית נהוג להתייחס כאל "הזיות" של ה-AI, ומדבר למעשה על מצב שבו מכונה מספקת תשובות משכנעות לשמיעה או קריאה, אבל כאלו שהן בעצם מזויפות לחלוטין. ההזיה הזו היא תופעה חדשה בימינו ומפתחים נשמעים מזהירים שוב ושוב לגבי מודלים של AI שמציעים עובדות לא נכונות לחלוטין ושעלולים להפיץ באופן הזה פייק ניוז. לדברי המתריעים, מודלים כאלו של AI אשר עונים על שאילתות בתשובות לא נכונות שאינן מבוססות עובדות הם משהו שצריך לחשוש ממנו. אפל, כך מסתמן, אימצה את ההתרעות הללו גם בכל הנוגע בבינה מלאכותית שמסייעת למשתמשים בכתיבת מיילים. המייסד השותף של בליקס, בן וולך, אמר ל-וול סטריט ג'ורנל שהענקית מקופרטינו מאמינה שהתכונה החדשה הזו יכולה להציג תוכן לא הולם, ולכן יש לשחרר אותה רק אחרי דירוג שימוש מגיל 17 ואילך – מגבלת גיל הקיימת בחנות היישומים שלה, ה-App Store. לדברי וולך, "המהלך יגביל באופן בלתי הוגן את טווח ההגעה של האפליקציה", מה שבסופו של דבר יפגע בעסק של בליקס. מאבקים מול אפל בגלל התנהגותה בה. חנות האפליקציות ה-App Store. צילום: BigStock למייסדי בליקס ולאפל סכסוך ישן בגלל ה-App Store לאפל, ככל הידוע, אין כאמור גרסה משלה של ChatGPT. עם זאת, לאפל יש צ'אטבוט המיומן בכישורי שפה טבעית שכולנו מכירים כ-סירי, ושבו יכול כל אדם בכל גיל להשתמש. לפי הדיווחים, אפל גם אישרה בעבר אפליקציה אחרת המשתמשת ב-ChatGPT ליצירת כיתובים לתמונות. אז למה היא נטפלת דווקא לשירותי המיייל של בליקס? ובכן, מסתבר כי לסיפור הזה יש רקע מעניין מאוד, שעשוי להציע כיוון אחר של מסקנות, ולהצביע על כך שלפרשה אין קשר כלל לחששות מ-ChatGPT ושגיאותיו או יכולותיו. בן ודן וולך, האחים הישראלים שפיתחו וייסדו יחד את בליקס. השניים גם נלחמים באפל. צילום: עיבוד ממוחשב. לכידת מסך מלינקדאין וטוויטר בן ודן וולך הם האחים הישראלים שפיתחו וייסדו יחד את בליקס, שהוא הסטארט-אפ האמריקני העומד מאחורי Blue Mail – אפליקציית מייל אשר לה 10 מיליון משתמשים. השניים, מסתבר, נמצאים במאבק ציבורי נגד אפל כבר מאז 2019. באותה שנה הם תבעו את ענקית הטכנולוגיה על הפרת פטנטים והפרות הגבלים עסקיים. האחים וולך האשימו את אפל שהיא חיבלה במכוון בנראות האפליקציה שלהם בחנותה, והעתיקה תכונות שלהם לאפליקציית הדואר שלה עצמה. למעשה בתביעה שהגישה בליקס גם טענה שאפל הדירה את אפליקציית Blue Mail מתוצאות החיפוש של ה-App Store ושאת אפליקציית שולחן העבודה של בליקס היא לגמרי סילקה מהחנות. כעת, כשהחברה חסמה גם את העדכונים של בליקס שהשתמשו בטכנולוגיית ChatGPT2, האחים וולך מערערים על החלטת בית המשפט, שדחה את תביעותיהם בעבר. יצוין כי רבים, ובראשם כמובן יצרנית המשחקים אפיק גיימס, כבר נלחמו נגד שליטתה ביד רמה של אפל באפליקציות ל-iPhone ולמכשירים מבוססי iOS, וטענו להתנהלות מונופוליסטית של החברה בחנותה. 

באפריל הקרוב ימלאו שנתיים לפעם האחרונה שבה אפל עדכנה את מחשבי ה-iMac שלה, המחשבים השולחניים המוכללים שלה. לפי הדיווח בניוזלטר של מרק גורמן מבלומברג, אלו שכבר מחכים לעדכון יקבלו אותו כנראה כבר לפני סוף השנה הנוכחית. ה-iMac החדשים כבר נמצאים בשלבים המתקדמים של הפיתוח שלהם, והם יהיו מצוידים באותם מסכי 24 אינץ' כמו הדור הקודם, וגם יהיו צבעוניים עם אפשרויות בחירה בצבעי כחול, כסף, ורוד ותפוז. השינוי העיקרי יהיה כמובן החלפת המעבד: במקום ה-M1 ששובץ לפני שנתיים, הדגמים החדשים אמורים להיות מבוססים כנראה על על M3, הדור השלישי של הסיליקון של אפל שמפותח במקביל למחשב. למעשה, ייתכן מאוד שאפל מכוונת שה-iMac יהיה הראשון שיציע את המעבד החדש, או לפחות אחד הראשונים, וזו הסיבה שהוא ייכנס בפועל לפס הייצור רק בעוד כמה חודשים – וכאמור עם הכוונה להשיק אותו עוד לפני סוף 2023. מעבר לכך אמורה אפל להשיק עוד שלושה דגמים חדשים בקרוב. הראשון אמור להיות ה-MacBook Air הראשון עם מסך 15 אינץ', ה-Mac Pro הראשון עם מעבד של אפל שכבר הוזכר בדיווחים קודמים, ועדכון ל-MacBook Air עם מסך 13 אינץ'. לגבי ה-Mac Pro, כבר ידוע שהוא יהיה מצויד ב-M2 Ultra עם 24 ליבות מחשוב, 76 ליבות גרפיות ותמיכה בעד 192 גיגה-בייט זיכרון RAM. לגבי העדכון של MacBook Air, ההערכה היא שהוא יתרחש ביוני, במקביל לכנס המפתחים השנתי של אפל, שבו היא אמורה להציג את ה-M3 שגם שייכלל בו.

משה שטרית (39) מונה לתפקיד מנהל הצלחת הלקוח (Customer Success Manager) ב-F5, המתמחה בשירותי יישומים ואבטחת מידע בסביבה רב-עננית. במסגרת תפקידו יהיה שטרית אחראי על הבטחת שביעות רצון גבוהה של לקוחות החברה ושימוש מוצלח בפתרונותיה הטכנולוגיים. בכלל זאת, שטרית יהיה אחראי על עשרות החברות שנמצאות בתוכנית ה-ELA (Enterprise License Agreement) של החברה, המאפשרת פריסת פתרונות באופן גמיש ועל פי דרישה. לשטרית 14 שנות ניסיון בתחום ההיי-טק. לפני הצטרפותו ל-F5 שימש כמנהל משברים בחברת צ'ק פוינט, ולפני כן שימש בה כיועץ לשירותים מקצועיים. שטרית הינו בעל תואר ראשון (B.A) במדיניות ציבורית, ממשל ומשפט ממכללת שערי מדע ומשפט.

סיון רוקח (44) מונתה לתפקיד מנהלת שיווק בכירה ב-MongoDB ישראל, המפתחת פלטפורמת בסיסי נתונים מודרניים למפתחים (NoSQL). במסגרת תפקידה תוביל את פעילות השיווק של החברה, כולל בניית תוכניות שיווק וכניסה מורחבת לשוק הישראלי וטיפוח הקשר עם חברות Digital native וסטארט-אפי, שיתופי פעולה עם ספקיות הענק אמזון, גוגל ומיקרוסופט, ניהול תקציבים, תוכניות לקידום השיווק עם לקוחות החברה, ניהול פעילויות שיווק אסטרטגיות והוצאתן לפועל, לדוגמה אירועי מפתחים ובכירים, קמפיינים בדיגיטל, מיתוג מעסיק, יחסי ציבור ועוד. לרוקח ניסיון עשיר בניהול מערכי שיווק B2B ו-B2C. בתפקידיה הקודמים שימשה כמנהלת השיווק של חברת פתרונות הבינה העסקית Qlik בישראל, במטריקס, בשטראוס מים ובמיקרוסופט. כמו כן, העניקה שירותי שיווק למגוון חברות גדולות במודל שיווק כשירות. רוקח היא בעלת תואר ראשון (BA) ושני (MBA) במינהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון.

מטא עובדת על גרסה חדשה של הממשק של ווטסאפ – שהיא החברה האם שלה – שתתאים לעבודה במסכים של טאבלט וגם באלו של הטלפונים המתקפלים, שכידוע הופכים עם פתיחתם לסוג של טאבלט, אם רוצים לכנות זאת כך. נכון לעכשיו, הגרסה היציבה של ווטסאפ המיועדת למכשירים אלו, בפורמט האנדרואיד שלהם, היא למעשה שעתוק של הגרסה הטלפונית שמבוססת על מסך יחיד, המציג את המידע הרלוונטי באותו רגע: רשימת אנשי קשר, סטטוס או השיחות עם אנשי הקשר. בגרסת הבטא שנבדקת כעת, מותאמת התצוגה של ווטסאפ לשטח העבודה הזמין. כמו הגרסה שניתן להפעיל במחשב, אם באמצעות הדפדפן או ביישום עצמאי, התצוגה תחולק לשני פאנלים: אחד שמציג את אנשי הקשר ואחד שמציג את השיחות. עם זאת החיבור לגרסת האנדרואיד הטלפונית נותר, והיא טובה יותר ממה שמוצע במחשב: יש את הלשוניות שמאפשרות את המעבר לשיחות קוליות וכן לקביעת הגדרת הסטטוס וכן כניסה לתפריט ההגדרות של השירות, ברמה האישית. כאמור, התצוגה החדשה מותאמת גם לשימוש בטלפונים מתקפלים. היא תשתנה בהתאם למצב השימוש בטלפון. עדיין לא ברור מתי הגרסה החדשה תושק בפועל, אך היא כבר נמצאת בבדיקת בטא חודשים רבים למדי.