"כשמשפחת ישראלי נוסעת לחופשה באילת, לעתים קורה לה, אי שם בצפון הערבה, שהיא מנותקת קשר. אנו, לעומת משפחת ישראלי, לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה – כי אנו מחויבים לתת מענה תקשובי כל הזמן לתא שטח מאד גדול: מעזה וצפון ים המלח בחלק הצפוני של הגזרה ועד אילת בדרום, לאורך קו הגבול עם מצרים, מקציעות עד אילת ומאילת עד מצדה. מדובר בכיסוי ICT ליותר מ-200 ק"מ לכל כיוון", כך אמרה בראיון לאנשים ומחשבים סרן שירה אסולין, קצינת אג"ם בגדוד 681 – גדוד התקשוב של עוצבת אדום, אוגדה מרחבית 80 שבדרום. אוגדה 80 פועלת תחת פיקוד הדרום בצה"ל. היא אחראית לשמירת הביטחון השוטף לאורך גבולה הדרומי של מדינת ישראל עם מצרים וירדן. מפקדת האוגדה, שהוקמה ב-1979, ממוקמת בקרבת העיר אילת. מפקדת גדוד התקשוב האוגדתי, סגן אלוף נטלי עזריה, נמצאת בחופשת לידה, ואסולין וקצין נוסף ממלאים את מקומה. סא"ל עזריה עמדה בעבר בראש צוותי הקשר של פיקוד העורף שנשלחו לסייע לאחר אסונות טבע בנפאל ובפיליפינים, ובאחרונה קודמה לתפקיד ראשת ענף תקשוב בג׳וליס. "אתגרי המרחק בין הבית ומקום השירות בשני קצות המדינה לא מהווים מבחינתי בעיה", מציינת אסולין בת ה-25, המתגוררת בעפולה.  לאחר שסיימה קורס קצינים, שירתה כקצינת קשר בחטיבת הצנחנים, לאחר מכן מונתה לקמב"צית תקשוב בחטיבה. אז שימשה סגנית מ"פ תקשוב בפלוגה מסווגת באוגדה 98, שעיקר עיסוקה היה בתחום תקשורת לוויינים. תפקידה הבא של אסולין היה מ"פ הפעלה בגדוד הקשר הדרומי, תפקיד שאותו ביצעה במשך שנה וחצי, אז עברה, לפני פחות משנה, לתפקידה הנוכחי. "במסגרת שירותי הצבאי באוגדה 80", אמרה אסולין, "אנשיי ואני פעלנו על מנת לקדם פרויקטים רבים באוגדה, בהם – שדרוג החפ"קים (חדרי פיקוד קדמיים) באוגדה, הקמת אתרי תקשוב ועוד. פעלנו, ואנו ממשיכים, במסע של האוגדה לטרנספורמציה הדיגיטלית. הטמענו תהליכי דיגיטל חדשים, למשל בנושא שימור ידע, הקמנו – בסיוע יחידת לוטם שבאגף התקשוב – אפליקציות ייעודיות לאוגדה וערכנו שדרוג לתהליכי הדיגיטל הקיימים". "בכל תא השטח העצום הזה אנו נדרשים בגדוד לספק מענה תקשובי: בגזרה שבאחריות האוגדה יש עשרות אתרי תקשוב, ואלה פועלים בעולמות האיסוף, המודיעין, חיל הים וחיל האוויר. הגדוד, המונה כמאה חיילים וקצינים, נותן מענה מוכלל, בהיבטי IT, תקשורת וסיוע לכוחות הפועלים בגזרה במקרה של אירוע ביטחוני. המענה באמצעות ה-ICT הוא המגשר על הפערים הנובעים מגודל הגזרה. המענה התקשובי ניתן בשלוש רמות: יכולות לווייניות, עם תא קשר למערכות לוויין היכן שאין כיסוי קשר מסורתי; שליטה מרחוק על החיישנים והמצלמות; ו-RoIP. אנו עובדים בשיתופי פעולה נרחבים עם הצבא ומחוצה לו – גופי החירום וההצלה, רכזי וקציני הביטחון שביישובים", הסבירה סרן אסולין. בהתייחסה להיבט המגדרי, אמרה סרן אסולין, כי "אני שש שנים בצבא, שהוא גוף גברי במהותו. אני מגדירה עצמי כ'די פמיניסטית' – אבל מעולם לא חיפשתי אפליה מתקנת, ומעולם לא חוויתי קיפוח על רקע מגדרי. בעבר שירתתי בצנחנים, שם אחוז הנשים היה נמוך יותר מאשר בתקשוב, אבל הצבא הולך ליותר ויותר שוויון מגדרי. עוד ועוד תקרות זכוכית נשברות, ואני מברכת על התהליך. בכל פעם מציעים עוד תפקידים חדשים לנשים, וזה מבורך. יש בתקשוב נשים קצינות, המקבילות לי – גם באוגדות אחרות. כאישה בחיל יש לי תמיד עוד לאן לשאוף". "שתי נשים קצינות משמשות לי השראה", אמרה סרן אסולין, "האחת, סא"ל עזריה, שהייתה האישה הראשונה שמפקדת על גדוד הקשר של אוגדה 80. האישה השנייה היא אל"מ ע', כיום מפקדת יחידת חושן שבאגף התקשוב, שהייתה מפקדת גדוד התקשוב הראשונה. ע' פתחה את הצוהר לכלל קצינות התקשוב. עד אז נשים קצינות שימשו רק בתפקידי מטה בתקשוב". "בכוונתי להמשיך בצבא", סיכמה סרן אסולין, "כל האופציות פתוחות. נחשפתי פה לעשייה שרוב האזרחים לא מכירים ולא יודעים, ואני מאד שמחה לעשות אותה, עם היקף נשים מטורף בגדוד. המסר שלי לכל נערה ואישה הוא: 'דבר אינו בלתי אפשרי – נשים יכולות לעשות הכל'". עם ההורים שושנה ויואב אסולין. צילום: דובר צה"ל

במהלך תערוכת MWC שהתנהלה שוב בברצלונה בתחילת החודש, הציגה יצרנית הטלפונים הונור סוללה ראשונה המבוססת על תערובת סיליקון פחמני. היא אף הכריזה על טלפון ראשון עם הסוללה החדשה, שמציעה על הנייר תוספת נפח עבודה של כ-13%. אבל ייקח עוד זמן רב לפני שהסוללה הזו תתחיל לתפוס נתח שוק ותוכל להדיח את השילוב שנמצא בשימוש ברוב המכריע של הסוללות המיועדות כיום לשימושים דיגיטליים: ליתיום יון – והליתיום המבוקש כל כך יכול להציל כלכלית את איראן, שהודיעה כי חשפה מאגר חדש של 8.5 מילון טון של ליתיום בהאמדן שבמערב המדינה. לפי דו"ח גיאולוגי שפרסמה ארצות הברית לאחרונה, בעולם כולו יש כ-89 מיליון טון ליתיום, כך שהתגלית האיראנית משמעותית ביותר, ולמעשה המאגר שמצאה נחשב לשני בגודלו בעולם. המאגר הגדול ביותר נמצא כיום בצ'ילה, שכורה אותו ממישורי מלח ענקיים. מוחמד חדי אחמדי, פקיד בכיר במשרד התעשייה, המכרות והמסחר האיראני, היה זה שאישר את חשיפת הליתיום, שהוא למעשה המאגר הגדול ביותר בעולם מחוץ לדרום אמריקה. ההודעה שלו זכתה לברכות ברשת המדיה הרוסית ספוטניק שציינה, כי זה אומר "שהסנקציות המערביות יהיו עכשיו חסרות תועלת". בסין אמנם לא הגיבו רשמית להודעה, אבל כבעלת ברית של איראן, וכרוכשת העיקרית של הנפט האיראני, וכמדינה שזקוקה לכמויות גדולות של ליתיום לייצור טלפונים, מחשבים ורכבים, אין ספק שהממצא משמח את הממשל. למעשה, הממשלה משקיעה כסף רב כדי להניח ידיים על מצברי ליתיום, וזה כולל הכרזה לאחרונה על השקעה של כמיליארד דולר במכרה ממשלתי לכריית ליתיום בבוליביה. עוד לפני שבאיראן יוכלו להתחיל לספור את היואנים שנכנסים לקופה, הם יצטרכו לוודא מהי בדיוק רמת הליתיום שיש במאגר שנחשף, ומה תהיה העלות של הכרייה שלו – אם כי בכל מקרה מדובר, כאמור, במאגר עצום.

החברה למתנ"סים, פרסמה מכרז רחב היקף להחלפת כל מערכות המיחשוב של רשת המרכזים הקהילתיים של החברה, הפרוסה בכל רחבי הארץ. במכרז התעיינו מרבית חברות ה-IT הגדולות בישראלף והיקפו הכולל מוערך בעשרות מיליוני שקלים ויתפרס על פני מספר שנים. המכרז כולל דרישה מהחברה שתזכה, לשדרג ולחליף את כל מערכות הליבה של הרשת, בכל רחבי הארץ, וכן שדרוג כל הממשקים עם הציבור, כולל אפליקציה בסלולר, שתאפשר לבצע פעולות רבות אונליין. כל אחד מהמרכזים הקהילתיים של הרשת הוא מרכז רווח הנושא את עצמו, והיקף הפעילות הכולל של כל הרשת מוערך במיליארד שקל בשנה. החברה מפעילה אלף שלוחות, המשרתות שני מיליון תושבים ב-170 ישובים, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בקרב מגזרים שונים, כולל המגזר החרדי, ערבים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. במרכזים הקהילתיים מועסקים כ-30 אלף עובדים, ועוד עשרות אלפי מתנדבים. הגיע זמן המחשוב הישן להשתדרג במשך שנים לא השקיעו ברשת המתנ"סים משאבים לשדרוג מערכות המיחשוב, שחלקן פותחו לפני כ-30 שנה. היוזמה להוצאת המכרז לפועל, הגיעה מהשר הממונה על החברה מטעם הממשלה, השר חיים ביטון* שהוא שר במשרד החינוך, שהחברה למתנ"סים הועברה לאחריותו. את המכרז מנהלים מנכ"ל המשרד טל בסכס, בשיתוף עם מנמ"ר החבר, ד"ר עופר רימון, לשעבר ראש מינהל טכנולוגיה ומנמ"ר משרד החינוך, שעסק באפיון המכרז, כתיבתו והכנתו. המכרז מקבל רוח גבית גם מיו"ר הדירקטוריון, עו"ד ארי צוקרמן וחברי הדירקטוריון. המערכות החדשות יתמכו בשורה ארוכה של פעילויות שהמתנ"סים מבצעים, ביניהן מאות תוכניות וחוגים, פעילויות תרבות ואירועים, מתקני ספורט, שירות מכירת כרטיסים למופעים, בריכות שחייה, חדרי כושר, תוכניות לאומיות, מעונות יום, וכן תפעול של עשרות תוכניות עבור משרדי הממשלה השונים. לדברי מנכ"ל החברה בסכס, "בהיערכות למכרז הושקעו אלפי שעות אדם, משאבים רבים ומחשבה, מתוך רצון להקל על האזרחים העושים במערכת שימוש יום יומי, ולהעניק להם מערכת איכותית, קלה ונוחה תוך דגש על חוויית משתמש ידידותית". מימין: מנכ"ל החברה למתנ"סים, טל בסכס; והשר הממונה על הארגון, השר חיים ביטון. צילום: רמי זרנגר. צילום השר: לע"מ "האתגר פה הוא עצום ומכאן ההיקף הכספי הגדול של המכרז" בצד המערכת תושק גם אפליקציה ייעודית, שתאפשר לכל הורה לבצע את כל הפעולות מול המרכז הקהילתי בצורה קלה ונגישה, כמו גם לרכוש ציוד לחוגים, לקבל משוב מהמדריך לגבי החוג והפעילויות של בני המשפחה והילדים, וכן שתאפשר קשר ישיר עם התושב בדבר פעילויות שוטפות של המרכז הקהילתי ועוד. "אנחנו מעניקים מעטפת מיחשובית לכל השלוחות שלנו, ברמת השירותים והיישומים ומי שיזכה במכרז יצטרך לשרת אותם. שמנו דגש מיוחד על ממשק משתמש פשוט וברור וחווית שימוש קלה ומזמינה", אמר בסכס. לדבריו, תפישת העולם שליוותה את החברה בכתיבת המכרז היא פרויקטלית. "יש לי נסיון רב במכרזים במגזר הציבורי, והתובנה המרכזית היא שאם אתה נותן שירותים לשני מיליון משתמשים, אתה חייב להיות בשיא קדמת הטכנולוגיה", אמר בסכס. "האתגר פה הוא עצום ומכאן ההיקף הכספי הגדול של המכרז", המשיך בסכס. "הציפייה היא לשדרג מערכות קיימות ולפתח חדשות, כדי שניתן יהיה לספק את השירותים שאנו רוצים לתת ללקוחות שלנו". מאחר שהרשת משרתת מגזרי אוכלוסייה אחרים, יש לכך ביטוי גם בדרישות לאפיון המכרז. "אם אנו משרתים אוכלוסיה חרדית, אנחנו יודעים שהם לא משלמים בדרך כלל באפליקציות בסלולר או באינטרנט, וצריך לתת להם שירות שיתאים למערכת תשלומים קולית, או להתאים את המערכות לשירותים שאנו מעניקים למגזר הערבי", סיפק בסכס דוגמה. "החלפת מערכות המיחשוב תאפשר קבלת מידע זמין, שיסייע בקבלת החלטות מבוססות נתונים; סנכרון עם מידע מהמשרד, שיאפשר הגדלת הפעילות של החברה וביצוע מחקר; מדידה והערכה על תוכניות בהן פועלת החברה כזרוע ביצוע עבור המשרד; ועוד", אמר השר ביטון, הממונה על החברה למתנ"סים *ראיון נרחב עם השר חיים ביטון יתפרסם בימים הקרובים

הצ'אטבוט ChatGPT של OpenAI כובש עוד חזית. סיילספורס, בהודעה משותפת עם OpenAI, סיפרה כי הכלי החדש שזוכה לפרסום כל כך רב ישולב גם בסלאק (Slack), תוכנת שיתוף הפעולה העסקית. השימוש ב-ChatGPT יהיה בדמות שלבים שונים לסיוע בעבודה הארגונית המשותפת, וכן ככלי שיחה, במטרה לייעל את תזרימי העבודה הפנימיים. לפי מחקר שסיילספורס ערכה, ההערכה היא שבינה מלאכותית מחוללת תוכן יכולה לנצל דטה ארגונית כדי לשפר את יעילות העבודה, ולפשט את העבודה עבור ה-IT. בחברה מספרים כדי השילוב של הנתונים הקיימים בסלאק עם הבינה המתקדמת של ChatGPT, "יסייע ללקוחות לקבל את המידע שהם זקוקים לו כדי להתקדם מהר יותר במטלות שעומדות לפניהם". השימוש בכלי ה-AI המתקדם הזה בסלאק יבוא לידי ביטוי ביכולות כמו יצירת תקצירים לשיחות, סיוע במחקר וכתיבה ועריכה של הודעות חדשות. במטרה לשמור על פרטיות, ChatGPT לא יוכל להשתמש במידע השמור בסלאק כדי לאמן עצמו, ולפי OpenAI היא מבטיחה שהוא יהיה מאובטח לשימוש מיום אפס. למעשה החברה בחנה את השילוב בסלאק על עצמה כדי ליצור קשר פנימי, וגם עם לקוחות. "אפליקציית ChatGPT עבור סלאק משלבת עמוקות את העוצמה של המודולים הגדולים של השפה החדשניים של OpenAI בממשק השיחה של סלאק", אמר נוח דיסיי וייס, ה-CPO של סלאק.

מאז שאילון מאסק הפך בשלהיי אוקטובר האחרון לבעלים ולמנכ"ל טוויטר החברה השתנתה מקצה לקצה. תחת שרביטו ואופן ניהולו, הלא תמיד ברור או הוגן, החברה צמצמה את הוצאותיה, ללא חובות, ל-1.5 מיליארד דולר, לעומת 4.5 מיליארד דולר שצפתה להוציא ב-2023, כך לטענת הבעלים החדש. לפי מאסק, השינוי הזה נעשה על ידי קיצוץ חשבון שירותי הענן של טוויטר ב-40% וסגירת דאטה סנטר אחד. אבל בל נשכח כי טוויטר גם פיטרה אלפי עובדים – שני שליש מכלל כוח האדם שלה, בדיוק לשם אותה מטרה, ושהיא עדיין מפטרת כל העת עוד ממועסקיה. אלא שאם להאמין למאסק, נראה שהמאמצים של המולטי-מיליארדר לתקן את הנכס שירש נושאים פירות – החברה חוזרת בקרוב לרווחיות. מנכ"ל טוויטר, בעת שדיבר בכנס משקיעים של מורגן סטנלי שנערך ושודר אונליין אתמול (ג'), אמר שזה "מדהים" עד כמה החברה ניהלה את עסקיה בצורה גרועה בימים שלפני השתלטותו עליה. מאסק ציין כי לחברה יש "סיכוי" להיות חיובית בתזרים המזומנים שלה (לא כולל חובות) כבר ברבעון הבא, וזאת אחרי שפלטפורמת המדיה החברתית המצייצת הפחיתה עלויות באופן אגרסיבי בחודשים האחרונים. מאסק – יזם טק שידו בכל ושהוא כיום הבעלים ומנכל"ן של חברות רבות ומצליחות וכן האיש העשיר בתבל – גם חזר במהלך דבריו באירוע על תוכניותיו להציג מערכת תשלומים בטוויטר, כדי שמשתמשים יוכלו לשלוח כסף זה לזה בלחיצת כפתור בודדת, תוכנית נוספת שלו כדי לייצר לחברה רווחים גדולים יותר. "אני חושב שאפשר להפוך למוסד הפיננסי הגדול בעולם", הרהיב והצהיר מאסק בכנס שארגן מורגן סטנלי, הבנק שריכז ומימן את פעולת הרכישה של 44 מיליארד דולר שביצע היזם אשתקד. הגיע לראשונה אל מטה טוויטר עם כיור בידו. אילון מאסק. צילום: לכידת מסך מהסרטון שהעלה מאסק לטוויטר מאסק ציין בדבריו גם שלדעתו טוויטר הוא "אתר החדשות מספר אחת בעולם". הוא המשיך והסביר כי לפלטפורמה "500 מיליון משתמשים פעילים מדי יום", וציין שלהערכתו יש לחברה בסיס של 250 מיליון משתמשים בעלי פוטנציאל למונטיזציה, ביחס לשירותי הפרימיום שהיא מתחילה לפרוס. בנוגע לשימוש ולמעורבות (engagement) בטוויטר, מאסק טוען כי אלו מעולם לא היו חזקים יותר. הוא הסביר כי מונטיזציה של בסיס המשתמשים הגדול, הגלובלי, המשכיל והאמיד של הפלטפורמה נותרה האתגר המרכזי עבור החברה, ועבורו. בנוסף, הודה מנכ"ל הציפור הכחולה כי טוויטר נפגעה מ"ירידה מסיבית בפרסום", שחלקה, לדבריו, נובעת מהאופי המחזורי של הוצאות הפרסום, וכן מחששות מפני המיתון הוכחי, ושחלקה מקורו, לטענתו, בטעמים "פוליטיים". בדבריו הוא הודה מפורשות לחברות כמו אפל או דיסני על ששמרו על השקעתן בחברה, כשניים מהמפרסמים הגדולים שלה. אבל לא הכל ורוד בציפור הכחולה למרות האופטימיות והצגת השינויים בחברה, בתוך הדגשת התמורות מאז כניסת הבוס החדש, נזכיר כי מאז הגעתו של מנכ"ל טסלה אל טוויטר, שבתחילה העסיקה 7,500 עובדים, נותרה החברה עקב פיטורים מאסיביים בהובלת מאסק עם כ-2,000 עובדים בלבד, מה שלעיתים, כך על פי דיווחים שונים, פוגם בתפעולה. במקביל החברה חתכה ספקים, חדלה מלשלם לאחדים מהם, ביטלה חוזי נדל"ן ומסתפקת בשטחי משרד קטנים בהרבה, וכן צמצמה הטבות ותנאים לעובדים שנותרו בה, שסיפרו למדיה העולמית אפילו על כך שעליהם להביא כיום נייר טואלט מביתם לעבודה. במקביל השיקה החברה שירות מנויים, Twitter Blue שמו, שמעניק למשתמשים אימות לזהותם ועוד הטבות ספורות, אשר בינתיים לא נראה כמשגשג, ושבעת השקתו עורר מהומת עולם בפלטפורמה. נציין כי למרות שרוב הרכישה של החברה מומנה בידי מאסק במזומן, על ידי מכירת מניות טסלה שבבעלותו, כשליש מעלות טוויטר מומנה באמצעות חוב. החברה מתמודדת עם תשלומי ריבית שנתיים של כ-1.5 מיליארד דולר, עם ריביות הקרובות ל-5% לעומת 0% בזמן בחינת הרכישה. בנוסף כדאי להזכיר שמאז שמאסק הפך לבעליה, הרשת החברתית חוותה כאוס וחוסר ודאות, שאליהן התלוו גם כמה תקלות טכניות מסיביות בתפעול הפלטפורמה, שהאחרונה שבהן התרחשה רק לפני מספר ימים וקרתה לאחר כמה שינויים בתפעול הרשת. כדי להסביר את אלו מאסק תיאר את הקוד של טוויטר כ"שביר" וציין שהם "מנקים" ומשכתבים חלק גדול מהתכנות שהמנכ"ל המיתולוגי ג'ק דורסי הוביל בתקופתו.

ברקע מחאת ההיי-טק כנגד המהפכה המשפטית, הודיעה ריסקיפייד (Riskified) על הצטרפותה למחאה: עדו גל, המנכ"ל והמייסד-המשותף, שלח מכתב לעובדי החברה ובו כתב כי היא תוציא את כספיה מישראל.  גל ציין כי החברה תוציא מהארץ את כלל המזומנים ושווי המזומנים שלה, בסך כולל הנאמד בכחצי מיליארד דולר ותעביר אותם לבנקים זרים. כמו כן, ציין המנכ"ל כי החברה מעודדת את העובדים ליטול חלק במחאות וכי היעדרות מהעבודה בשל כך לא תהיה כרוכה בנטילת ימי חופשה. עוד ציין גל כי בכוונת החברה לפתוח משרות חדשות באתר המו"פ שלה בליסבון בירת פורטוגל, על מנת לסייע לעובדי החברה הישראלים שירצו לעבור לשם ולקבל "חבילת רילוקיישן". "החשש שלנו", כתב המנכ"ל לעובדיו היום (ד'), "הוא שככל שהמצב הפיננסי ימשיך להידרדר, וכדי לשמור על יציבות פיננסית, הממשלה תגביל העברות ומשיכות סכומים גבוהים". חושש מהרפורמה המשפטית. עדו גל, המנכ"ל והמייסד-המשותף של ריסקיפייד. צילום: לכידת מסך מדף הלינקדאין של עדו גל "מאמין כי רק תוצאות שליליות יגיעו מהרפורמה הזאת" גל המשיך וציין כי "החוקים שעוברים עלולים להוביל לפירוק מערכת המשפט העצמאית שלנו. בסבירות גבוהה הדבר יוביל למיתון כלכלי משמעותי וממושך בישראל. חשוב מכך, הדבר יביא לכך שישראל תהפוך מדמוקרטיה בעלת ערכים ליברליים למדינה בה יש משטר אוטוריטרי. אני מאמין כי רק תוצאות שליליות יגיעו מהרפורמה הזאת". ריסקיפייד הוקמה בסוף 2012 על ידי המנכ"ל, גל, וה-CTO, אסף פלדמן, והיא מונה כמה מאות עובדים, בתל-אביב וניו יורק. על לקוחותיה נמנים הארגונים הגדולים בעולם – חברות תעופה, בתי אופנה ורשתות גדולות. באוגוסט 2021 היא החלה להיסחר בבורסה בניו-יורק. ריסקיפייד פותרת בעיה מהותית עבור חברות המסחר המקוון, המפסידות מיליארדי דולרים בשל שימוש בפתרונות מיושנים למניעת הונאות, כישלון בביצוע תשלומים, שיטות אימות זהות לקוח מסורבלות ועוד. החברה עושה שימוש באלגוריתמים מורכבים ובתהליכי לימוד מכונה, כדי לזהות לקוחות לגיטימיים ולסייע להם להשלים את הרכישה. כך, חברות מסחר אלקטרוני יכולות לאשר יותר עסקאות בבטחה, להרחיב את פעילותן למדינות נוספות ולאפשר תהליכי מכירה מרובי ערוצים, תוך הענקת חוויית קנייה חלקה.

גם בעולם שהופך יותר ויותר דיגיטלי, אמצעי תשלום בנקאיים מסורתיים עדיין משמשים לקוחות רבים מאוד. חלקם בגלל שלקוחות בנקים לא מוצאים את דרכם בעולם הדיגיטלי החדש יחסית, וחלקם בגלל שהם פשוט מעדיפים במקרים רבים להשתמש במה שהם מכירים היטב, ועדיין שמיש מאוד. אחד ההיבטים הללו הוא השימוש בהמחאות לתשלום. גם לרבים המשתמשים באפליקציות תשלום או העברת כספים דיגיטליות כאלה או אחרות יש עדיין פנקס המחאות פיזי בהישג יד. לפעמים זה נוח בעת שמבצעים רכישה של ציוד יקר ורוצים לחלק אותו על פני מספר חודשים מבלי להעמיס על כרטיס האשראי, או עבור סוחרים לצורך תשלומים לספקי סחורה, וכיוצא בכך. חברת וי-צ'ק, כפי שקל להבין משמה, היא סטארט-אפ פינטק ישראלי שלוקחת את ההיבט של תשלום באמצעות המחאות והופכת אותו לדיגיטלי לחלוטין, כשמשתמשים באפליקציה שלה כדי לשלם כמו בפנקס המחאות לכל דבר ועניין. "העלמנו את הנייר מתוך התהליך, וכברירת מחדל אם ההמחאה חוזרת ניתן לממש את הזכויות שלך ממש כמו בהמחאת נייר בהוצאה לפועל או בכל תהליך אחר. מה שאנחנו לא עושים כרגע הוא, שאנו לא מבטיחים את הפירעון, אבל הזכויות שלך כלקוח הן רגילות לחלוטין, כשאפשר לעשות את זה בצורה דיגיטלית ובטוחה יותר", מספר לאנשים ומחשבים קובי רם, מייסד החברה והמנכ"ל שלה. רם הקים את וי-צ'ק ב-2015 בכוחות עצמו ויצא לגיוס ראשון לקראת 2019, וכיום הוא מספר שיש בחברה כעשרה עובדים, עם פיתוח שמבוצע באופן פנימי לחלוטין באמצעות Angular 13 ו-Net. והוא מתגאה בכך שלחברה יש כבר יותר מ-15,000 לקוחות, בהם שמות גדולים כמו מאפיית ברמן, יוניליוור ושינדלר. ממשק ההפעלה של וי-צ'ק. צילום: וי-צ'ק "זה תהליך תשלום חדש. יש לנו אפשרות ליצור עסקה שהיא סחירה כמו המחאה, וזה אומר שאם אני מקבל ממך תשלום בצ'ק הדיגיטלי לתאריך מאוחר יותר, ואני רוצה להעביר אותו הלאה לחברה אחרת, או לחברת הניכיון שלי, כדי שתקדים את העברת הכסף לחשבון שלי בבנק, אני יכול לעשות את זה", הוא אומר. "חשוב להבין, שבאותו רגע שמקבלים את ההמחאה הדיגיטלית אוחזים בנכס. בהעברה כספית אין לך נכס עד שההעברה מבוצעת בפועל. במקרה של וי-צ'ק, גם אם דוחים את התשלום לתאריך מאוחר יותר, יש לך נכס כספי ביד, וכאמור, השימוש בו הוא כמו המחאה פיזית". המספור של ההמחאות מבוצע בתוך האפליקציה, כך שאין קשר להמחאות מנייר אם בוחרים במקביל להמשיך להשתמש בהן, וזה גם יוכל, כך הוא מציין, לבוא לידי ביטוי בעתיד הקרוב במערכות החשבונאות והגבייה, בהיבט של תזרים המזומנים. לאחרונה, לקראת סוף דצמבר 2022, החברה אף קיבלה רישיון מרשות שוק ההון למתן שירותים פיננסיים. "הארנקים הדיגיטליים שאתה מכיר הם בעצם מבצעי פקודות: הם מעבירים כסף מנקודה א' לנקודה ב'. לנו יש אישור לגעת בפועל בכסף. כשאתה מעביר תשלום, אני גובה אותו בפועל ממך, ואז אני מזכה בצד השני את הגורם שאמור להיות מזוכה אחרי שלושה ימים, כמו בכל העברת צ'ק. הרישיון מאפשר לנו לתת ללקוח לבחור לקבל אותו במועד מאוחר יותר. היחידים שבעצם עושים את זה כיום הם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, שיכולים לנהל כסף של לקוחות". כלומר אתה משמש גם כארנק לכל דבר. זה מזכיר לי את פיי-פאל. "זו הגדרה נכונה. כשהיינו בתהליכי ההוצאה של הרישיון, אחד השמות שעלו יותר הוא זה של פיי-פאל, ואם אתה רוצה לדמות את ההיבט הזה בפעילות שלנו, זה בהחלט להם". מה יוצא לך מזה? "אנחנו גובים בין שניים לארבעה שקלים עבור כל המחאה שמופקדת בפועל בבנק ממי שמפקיד אותה. יש לנו מחירון, וביום ההפקדה לבנק אנו גובים את הכסף. למשלם אין עלות שימוש באפליקציה". כלומר אם אני בוחר להשאיר את הכסף בארנק, או לבצע העברה פנימית – אין עלות? "כן. הרישיון אומר, שאנחנו נוכל להציע ללקוחות להשאיר את הכסף אצלנו, לנהל, להעביר אותו מחשבון לחשבון אחר לפי הצורך, וגם לאפשר משיכה בפועל לבנק כשהלקוח מבקש". היבט אחר שהחברה מציעה כמיקור חוץ כיום הוא גביית חובות "רכה" מהלקוחות. "הלקוחות מעבירים לנו דו"חות גיול חובות, וזה מאפשר לנו לספק להם בחזרה דו"חות מי מהסוכנים של החברה גובה יותר טוב, וגם גובים את הכסף ומעבירים ללקוח לחשבון – אבל עד לרמה של צעדים שצריך לבצע אם לא מצליחים לגבות כסף. "דרך אגב, עוד היבט של שימוש בוי-צ'ק הוא מניעת אירועים כמו איבוד צ'ק או גניבה פיזית וכדומה".

עובדי הסניף הישראלי של שניידר אלקטריק (Schneider Electric), ענקית ניהול האנרגיה והאוטומציה התעשייתית, קיבלו את חג הפורים בתחרות תחפושות יצירתית במיוחד. בתחרות השתתפו כמה עשרות מעובדי החברה, שהתחפשו לאסירים, לסימפסונים, לסופות חורף, לליצנים, לחייזרים, להודים, לפרעונים ועוד. אפילו נרשמו כמה עובדים שהתחפשו לחלק מפורטפוליו מוצרי החשמל והאנרגיה של החברה – כולל תחנת טעינה לרכב חשמלי ומפסקי חשמל. הזוכה בפרס הראשון, שהתחפש לאסיר, קיבל אירוח זוגי בבית מלון למשך 2 לילות; הזוכות בפרס השני, שהתחפשו לסופות החורף אלפיס, ברברה וכרמל, קיבלו אירוח זוגי בבית מלון למשך לילה אחד; והזוכים בפרס שלישי – שהתחפשו לעמדת טעינה לרכב חשמלי ומפסק חשמלי, קיבלו ארוחות בוקר זוגיות. דיילי ציפי קפצה לנשנש אוזני המן ועוד קצת דברי מתיקה, וחזרה לדווח עם תמונה.