טוויטר החלה היום (ב') לספק למשתמשיה את מנגנון ההגנה הנוסף לכניסה בטוחה לפלטפורמה – האימות הדו-גורמי (2FA) באמצעות סמס – בתשלום, כחלק מחבילת טוויטר בלו (Twitter Blue) שלה. אימות דו-גורמי הוא מעין שכבת אבטחה נוספת המשמשת כיום בכניסה לשירותים שונים, ומוסיפה קוד או אלמנט נוסף שיש לספק ולאשרר לאחר הזנת הסיסמה הסטנדרטית. במקרה המסוים בטוויטר מדובר בהודעות טקסט כשהקוד מתקבל באמצעותן. טוויטר הפתיעה רבים כשהודיעה בפברואר שבכוונתה להפסיק להציע אימות דו-שלבי באמצעות סמס בחינם – כנהוג ברוב פלטפורמות המדיה החברתית. הרשת המצייצת הסבירה שהמהלך נובע מכיוון שזיהתה ששחקנים רעים ה"משתמשים ומנצלים" את ה-2FA מבוסס מספרי הטלפון. אולם במקביל נודע כי הרשת החברתית המצייצת מתכננת למעשה להפסיק את השירות רק כדי להציע אותו בתמורה לכסף, כחלק מחבילת המנוי שלה. נראה כי מדובר בעוד שיטה של הבעלים הנוכחי והחדש יחסית של הפלטפורמה, אילון מאסק, להרוויח כסף מהמשתמשים. כשהודיעה על החידוש טוויטר סיפקה למשתמשיה ארכה, כדי שיוכלו לשנות את המערכת ההגנה שלהם לבדם ובאמצעים אחרים, אך פרק הזמן הזה הסתיים אתמול, וכעת רק בעלי מנוי של טוויטר יוכלו לבחור לחזק את כניסתם באמצעות האמצעי המסוים שמציעה החברה. מה האפשרוית החינמיות לאבטחת חשבונכם כעת? עם זאת, כדאי לקחת בחשבון כי האופציה לקבל את האימות הדו-גורמי דווקא מבית טוויטר אינה מחויבת המציאות. זוהי אולי האפשרות הפופולרית ביותר בקרב משתמשי הפלטפורמה, אך מי שממשיכים להשתמש בפלטפורמה יכולים להוסיף לעצמם 2FA חינמי דרך אפליקציה ייעודית של צד שלישי, או עם מפתח אבטחה. אם אתם משתמשי טוויטר שכעת תוהים כיצד להיכנס לשירות עם אימות דו-גורמי שונה מזה שבו הורגלתם, כדאי לדעת שתוכלו לשנות את ההגדרות באפליקציה כדי שיתאימו להעדפותיכם זו. ניתן לעיין במדריך מקיף, של איגוד האינטרנט הישראלי, שבו ממליצים לגולשים להשתמש באפליקציות חיצוניות של גוגל ומיקרוסופט, אשר יהוו אימות דו-שלבי ושבכוחן להחליף את הודעת ה-סמס. באיגוד מציינים כי על אף מספר חסרונות שיש לאותן אפליקציות – הן חינמיות ומספקות שכבת הגנה נוספת, ולכן מומלץ להשתמש בהן. כדי להגדיר 2FA עם אפליקציית אימות חיצוניות: הורידו אפליקציית אימות חינמית, כמו Google Authenticator, Microsoft Authenticator או Authy מחנות האפליקציות של מכשירכם. היכנסו לחשבון הטוויטר שלכם מהווב או מאפליקציית טוויטר במכשיר הנייד. עקבו אחר ההוראות של החברה, על מנת להגדיר את 2FA עם אפליקציית האימות החיצונית. לכניסה באמצעות מפתח אבטחה בחינם: ודאו שיש לכם את הגרסה העדכנית ביותר של דפדפן נתמך (אופרה, פיירפוקס, אדג', כרום או ספארי). עברו לטוויטר ולחצו על 'הגדרות ופרטיות'. ב-'גישה לאבטחה וחשבון' בחרו ב-'אבטחה' ואז ב'אימות דו-שלבי' ואז ב'מפתח אבטחה'. כאשר תתבקשו, הזינו את הסיסמה שלכם ואז עקבו אחרי ההוראות של טוויטר כדי להתחבר אליה באופן הזה.

אינטרנט מהיר בכל מערכת החינוך בישראל: כ-3,500 בתי ספר בישראל חוברו במהלך שנת 2022 לאינטרנט מהיר בעל פס רחב; כ-800 מוסדות חינוך נוספים צפויים להצטרף אליהם ולהתחבר לרשת האינטרנט באמצעות סיב אופטי במהלך החודשיים הקרובים. מי שחתום על מהפכת הגלישה היא חברת בזק בינלאומי, שמובילה את מערכת החינוך בישראל לעידן חדש של חיבוריות וקישוריות גבוהים בכל מקום בארץ. "מבחינתנו – מדובר בפרויקט לאומי", אומר נתנאל לידני, מנהל הפרויקט בבזק בינלאומי. "מדובר במיזם ענק, חוצה מגזרים, רשויות ואזורים גיאוגרפיים. הגענו במהלך השנה למוסדות חינוך מבודדים בכל נקודה על המפה, מרמת הגולן ועד אילת והערבה. היינו בבקעה, במזרח ירושלים, ביישובים הבדואים בנגב – וכמובן בערים בצפון, בדרום ובמרכז. אפילו לבית הספר של הילדים שלי הגענו. הכל, כדי שכל ילד וכל מורה במדינה יוכלו ליהנות מאינטרנט מהיר באיכות הגבוהה ביותר". להתאים את מערכת החינוך לעידן הדיגיטלי פרויקט שדרוג המוסדות במשרד החינוך נולד כפועל ישיר של תקופת הקורונה והשינויים הגדולים שהמגיפה הביאה לחיינו – ובראשם, כמובן, התלות הגוברת ברשת האינטרנט כגורם ראשון במעלה לתקשורת, לחיבור בין אנשים ולקיום שגרת עבודה. "לפני תקופת הקורונה מרבית מוסדות החינוך במדינת ישראל הסתפקו בחיבור אינטרנט מוגבל, משהו שמקביל לזה שהיה לפני כמה שנים בבתים", מספר ארז רונן, שהוביל את מהפכת האינטרנט מטעם משרד החינוך. "מתוקף תפקידי באותה התקופה כמ"מ מנמ"ר משרד החינוך, הבנתי שאנחנו חייבים להכניס שינוי דרמטי לכל התשתיות שלנו", מוסיף רונן. רונן קיבל החלטה אופרטיבית ורתם את משרד החינוך ואת ספקית האינטרנט של המשרד, בזק בינלאומי, לקידום המהלך: "היעד הסופי שלנו הוא שבכל בית ספר במדינה יהיה רוחב פס שמאפשר לקיים שגרת למידה באינטרנט שתואמת את הצרכים הטכנו-פדגוגיים שלנו בעידן הדיגיטלי". ומה שהיה עד כה לא ענה לצרכים של העידן הדיגיטלי? "כולנו זוכרים איך באינטרנט הביתי שלפני עידן הפס הרחב היה מצב שבו כשמישהו מוריד סרט כל הגלישה של האנשים מסביבו מגמגמת. עכשיו, תאר לך מה קורה במוסד חינוך עם מאות תלמידים שמשתמשים ברשת בו-זמנית, כשבמקביל אתה בנוי על התקשורת האונליינית לקיים שגרת לימודים. זה לא משהו שניתן לבצע עם ADSL. כיום מוסד חינוך שאין לו אינטרנט זה משהו שמקביל למוסד חינוך בלי חשמל. זה בסיסי. במצב כזה חייבים להשתדרג – וזה האתגר שלקחנו על עצמנו. לשדרג את כל המערכת מ-א' ועד ת'. ומדובר, חשוב לציין, באתגר משמעותי במיוחד – הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הלוגיסטית". מהלך גדול ללקוח הכי גדול "כשאתה מדבר על משרד החינוך, אתה מדבר על הלקוח הכי גדול של בזק בינלאומי", אומר אריאל טובל, מנהל הלקוח בבזק בינלאומי, שהוביל את מהפכת הסיב האופטי במוסדות החינוך. "אנחנו מדברים על יותר מ-4,500 בתי ספר, שכל אחד מהם צריך להתחבר לרשת מהירה, אבל זה ממש לא רק זה. יש את משרד החינוך עצמו, יש את מרכזי פסג"ה למורים, את מרכזי התמיכה של מתי"א, רשתות כמו אורט ואמי"ת וכודומה. ועל כל זה מסיפים גם את שירותי הענן שבזק בינלאומי מנהלים עבור משרד חינוך. אז כן, מדובר ביי-פר בלקוח הכי גדול שיש. אבל במקרה הזה – למרות הגודל, מדובר היה במהלך שנעשה מתוך התאמה ממוקדת לכל אחד מאלפי מוסדות החינוך". "לכל בית ספר יש את התנאים שלו ואת התשתיות שלו", אומר ארז, "ואם במקרים מסוימים הכול היה פשוט וקל ליישום, בחלק מהמקרים מדובר היה ביצירת תשתיות מיוחדות שלא היו קיימות ביישוב הזה בכלל. ברמה הפיזית, היו גם לא מעט מקרים שבהם הצוות של בזק בינלאומי והצוות של בזק תשתיות הגיעו עם מחפרון לחצר בית הספר והניחו קווים". "לעשות פעילות כזו מבלי לפגוע בפעילויות בבתי הספר היה חלק מהאתגר שלקחנו על עצמנו", מוסיף לידני, "וצריך לזכור שאף בית ספר לא נראה אותו דבר מבחינת קונפיגורציות. אז אולי אנחנו מדברים על לקוח ענק, אבל בפועל, זה היה כמו לטפל באלפי לקוחות פרטיים, רק שהם אפילו לא גרים באותו אזור. אני זוכר באחד הימים שקיבלנו טלפון מבית ספר באזור ים המלח, שהיה צריך לבצע התאמות, ולמחרת הוצאתי לו צוות עם טכנאים ספיישל. זה משהו שבאופן עקרוני נוגד כל כדאיות כלכלית, אבל כמו שאמרתי, מבחינתנו היה כאן ערך מוסף של עשייה חברתית אמיתית. בכל מקרה כזה, בו צוות בזק בינלאומי יצטרך לנסוע שלוש או ארבע שעות כדי להניח תשתית או לפתור תקלה, נצטרך לחשוב על הילד ברהט, אופקים או במצפה בגליל, שיוכל לקבל הזדמנות שווה ללמוד בדיוק כמו הילד בתל אביב או בהרצליה. היום, שנה אחרי, אני גאה לראות שעמדנו ביעדים שלנו ושהמהפכה הזו מגיעה לכל ילד במדינה". המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת והאינטגרציה המספקת פתרונות IT מקצה לקצה ומתמחה בפתרונות Collaboration ומערכות חכמות לארגונים

עובדי חברת סייברארק CyberArk)) הקדישו את יום המעשים הטובים לפעילות התנדבות עם עמותת אלי״ע, המתמחה בטיפול בפעוטות וילדים עם לקויות ראייה או עיוורון מגיל חצי שנה ועד גיל שש. לאלי"ע חמישה מרכזים אזוריים, מבאר שבע בדרום ועד לחיפה בצפון, אשר בכל אחד מהם פועלות מסגרות יום שיקומיות ייחודיות עבור פעוטות וילדים עם עיוורון או עם לקויות ראייה. סייברארק מאמצת את העמותה מזה שבע שנים כחלק מהאחריות החברתית של החברה, הכוללת מספר עמותות שהחברה ועובדיה בחרו ללוות באופן קבוע. במהלך הפעילות ליוו עובדי החברה שלוש כיתות של ילדי אלי"ע מהסניף בפתח תקווה לטיול בגן החי בעיר, שם השתתפו יחד בפעילות של איתור החיות השונות בגן, ולמדו רבות על כל אחד ואחת מהחיות. ״התוכנית Community Responsibility של סייברארק היא תוכנית יוצאת דופן שאליה נרתמו מספר רב של עובדים. אותם עובדים בוחרים לתרום מזמנם האישי ולהתנדב במסגרות שונות במהלך כל השנה. הפעילות עם ארגון אלי״ע מהווה דוגמה לעשייה השנתית של העובדים שלנו, וזאת ספציפית ביום המעשים הטובים הייתה מרגשת במיוחד. כבר באוטובוס צוותו הילדים עם מלווים מהחברה, ובמהלך הטיול נוצר ביניהם חיבור מיוחד. אותו קשר התחזק בשל החוויה המשותפת של למידה על החיות השונות באמצעות החושים השונים, וכולם מאוד נהנו מההפוגה החינוכית בגן החי", סיפרה גילי שילוני – מנהלת משאבי אנוש סייברארק בישראל.

נחשפו עשרות אתרי חיקוי של ווטסאפ וטלגרם, אשר כוונו בעיקר למשתמשי אנדרואיד וחלונות. הם כללו גרסאות נגועות בסוסים טרויאניים. לפי חוקרי ESET, מרבית האפליקציות הזדוניות שזוהו הן מסוג 'העתק הדבק' – נוזקות שגונבות את תוכן לוח הכתיבה (clipboard) או משנות אותו. לדברי החוקרים, כל הנוזקות כוונו למטרת גניבה של המטבעות הדיגיטליים של הקורבנות, כשחלק מהן כוונו גם אל הארנקים הדיגיטליים עצמם. חוקרי ESET ציינו בדו"ח שהנפיקו כי זו הפעם הראשונה שבה הם נתקלים בנוזקות 'העתק הדבק' לאנדרואיד, המתמקדות בעיקר במסרים מיידיים. בנוסף, ציינו, חלק מהאפליקציות השתמשו במנגנונים לזיהוי כתב מתוך תמונה, כדי לחלץ טקסט מתוך צילומי מסך המאוחסנים על המכשירים שנפגעו – וגם זה מקרה ראשון שאותר בנוזקות מבוססות אנדרואיד. לפי השפה שבה השתמשו בתוכנות המזויפות, החוקרים מעריכים כי העומדים מאחוריה כיוונו מתקפות בעיקר למשתמשים דוברי סינית. זאת, כי גם טלגרם וגם ווטסאפ חסומות בסין מזה מספר שנים – החל מ-2015 ומ-2017 בהתאמה. כך, אנשים שרוצים להשתמש בשירותים הללו, נאלצים להשיג את התוכנות באמצעים עקיפים. ניסיון לגנוב אותם ממשתמשים. מטבעות קריפטו. צילום: BigStock סרטוני יוטיוב הובילו לגרסאות הנגועות התוקפים הקימו מודעות גוגל, שמובילות לערוצי יוטיוב, ובהם סרטונים שהובילו את הצופים לאתרים המתחזים לווטסאפ ולטלגרם. החוקרים דיווחו על המודעות המזויפות ועל ערוצי היוטיוב הרלוונטיים לגוגל, שסגרה אותם במהירות. "המטרה העיקרית של נוזקות 'העתק הדבק' שגילינו, היא יירוט תקשורת המסרים של הקורבן והחלפת כתובות הארנקים שנשלחו והתקבלו בכתובות השייכות לתוקפים", אמר לוקאס סטפנקו, חוקר ב-ESET, שגילה את האפליקציות הנגועות. הוא הוסיף כי "על אף שהן משרתות את אותה המטרה הכללית, הגרסאות המודבקות של האפליקציות הציעו כמה פונקציות נוספות. הנוזקות שאיתרנו הן המקרה הראשון של נוזקה מבוססת אנדרואיד, שמשתמשת במנגנון לזיהוי כתב מתוך תמונה – כדי לקרוא טקסט מתוך צילומי מסך ותמונות המאוחסנות על המכשיר של הקורבן". הוא הסביר כי "המנגנון לזיהוי כתב מתוך תמונה נועד לאתר ולגנוב סיסמה ראשונית (seed phrase), שהיא קוד מילולי המורכב מסדרת מילים שמשמשת לשחזור ארנקי מטבעות דיגיטליים. לאחר שהתוקפים משיגים את הסיסמה הראשונית הזו – הם יכולים לגנוב את כל המטבעות הדיגיטליים ישירות מהארנק שאליו הם מקושרים".

מטריקס DnA הטמיעו בשירותי בריאות כללית את פלטפורמת הנתונים של קלאודרה (Cloudera) – לטובת שימוש קל ומהיר יותר בנתונים, ניתוחים חכמים ומחקר בזמן אמת בכללית. הפרויקט, שהחל באחרונה, צפוי להסתיים במהלך השנה והיקפו הכספי עומד על מיליוני שקלים. פרויקט הקמת תשתיות הנתונים נעשה במסגרת שיתוף פעולה בין חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית, קלאודרה העולמית ומטריקס DnA. מדובר על הקמה של אגם נתונים ארגוני חדש, מבוסס קלאודרה, שמטרתו לשפר את שימושי הדאטה בכללית, ולבנות את תשתית הנתונים העתידית של הארגון הרפואי, כך שבהמשך הדרך תתאפשר הכנסה של שירותי מידע חדשים – בצורה מהירה ועצמאית. שירותי בריאות כללית לקדם חדשנות טכנולוגית בכללית המניע המרכזי לפרויקט ההקמה של אגם הנתונים החדש היה הרצון לקדם את החדשנות הטכנולוגית בכללית, וזאת באמצעות מתן מענה לכמה אתגרים: תרחישי טיפול מתקדמים בנתונים, טיפול בעיבוד מידע בזרימה בזמן אמת, עבודה מתוך מגוון מאגרי נתונים ואחסון שלהם בפלטפורמות הטכנולוגיות המתאימות. בשלב הראשון של הפרויקט, השלב התפעולי, המערכת תשמש לשיפור ביצועים ולקיצור תהליכי עבודה, כך שאפשר יהיה ללמוד ולהכיר את היכולות שלה. בשלב השני, המערכת תיתן מענה לתרחישים עסקיים שונים, כגון תשתית התממה והפקת קוהורטים (מחקר עוקבה – מחקר תצפיתי ולא התערבותי) – לצורכי מחקר. עם סיום הפרויקט תהיה לשירותי בריאות כללית היכולת לניהול ולניתוח נתונים מעמיק ובזמן אמת. בנוסף, המערכת תשמש כתשתית לבניית אוכלוסיות, כלומר ניתן יהיה לייבא מידע גולמי ולהכין אותו לעיבודים בשלבים מאוחרים יותר. כך, לכללית תהיה פלטפורמה נוחה וקלה, אשר דרכה תוכל להקים קבוצת נתונים על אוכלוסייה ספציפית ולחקור נושא מסוים בהקשר שלה. לדברי ניר שחר, מנהל מחלקת הדאטה, ואיתי ברן, מנהל הפיתוח, של שירותי בריאות כללית: "התשתית המוקמת תאפשר לנו לעבור צעד משמעותי בקידום החדשנות ולתמוך בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית המתחוללת בכללית בשנים האחרונות. הפלטפורמה תאפשר יכולות מתקדמות, כגון: קליטה, עיבוד וניתוח עבור סוגי נתונים שונים – הן עבור מערכות שלנו והן עבור מחקרים". יוני כהן, Account Executive בקלאודרה, הוסיף כי "בשירותי בריאות כללית תוטמע פלטפורמת נתונים מודרנית, אשר תשרת את כלל המשתמשים בארגון. גיא לבני, מהנדס פתרונות בכיר מקלאודרה, ליווה לאורך כל הדרך את שירותי בריאות כללית – על מנת לבנות פתרון מיטבי – אשר יספק יכולת לניהול של כל מחזור החיים של הנתונים: איסוף והזרמת הנתונים בזמן אמת, ניתוח מעמיק וכן אחסון מבוזר, המאפשר תשאול נתונים לטובת הנגשתם למודלים עבור המשתמשים העסקיים והלקוחות. כך נוכל לחסוך במשימות אינטגרציה מורכבות, נצמצם את התחזוקה ונאפשר עבודה היברידית, בענן ובשרתי הכללית". לירון בקר, סמנכ"לית מכירות במטריקס DnA, ציינה כי "מטרת הפרויקט הנוכחי הינה ליצור תרבות נתונים ארגונית בכללית, תוך התמקדות בסטנדרטיזציה של איסוף הנתונים, ניהול נכון של נכסי המידע בכללית, מתן כלים חדשים שיתמכו ביצירת תובנות חדשות, שימוש קל ומהיר יותר בדאטה בכללית, ניתוחים חכמים ומחקר בזמן אמת".

מסכים ניידים אינם דבר חדש בשוק, אבל המסך החדש שמציעה אסוס כבר לוקח את זה לממד גודל אחר לגמרי. גודלו של ZenScreen MB249C עומד על לא פחות מ-23.8 אינץ', ולמרות שיש לו ידית נשיאה, שהיא גם מעמד נפתח, עם גודל ומשקל של כ-2.8 ק"ג ללא אביזרים נלווים – זה כבר לא משהו ששמים בתיק המחשב כלאחר יד. אבל בתוך הבית, המשרד או כל מרחב עבודה, קל יחסית להעביר אותו ממקום למקום, ויש כמה אביזרים נלווים שמאפשרים להתאים אותו לכל סביבת עבודה כמעט כדי לחסוך מקום על השולחן, אם צריך, או כדי לעבוד בנוחות כמסך ראשי. ZenScreen MB249C מגיע עם פאנל IPS ברזולוציית FHD בעובי 7.6 מ"מ בלבד, והוא מתחבר למחשב באמצעות כבל USB-C, שגם מספק לו את החשמל הנדרש. הוא גם כולל שני רמקולים בעוצמה של 1 ואט כל אחד עם מגבר פנימי, וכן מציג ציפוי נגד בוהק והשתקפויות ועמידה בתקני פליטת אור כחול נמוך. המסך הנייד הזה של אסוס יגיע לארץ באופן רשמי ביוני הקרוב והוא יעלה 2,200 שקלים.

חדשות אפילו משונות יותר מתמיד מגיעות ביממה האחרונה מכיוון אילון מאסק ופלטפורמת טוויטר, אותה רכש ב-44 מיליארד דולר בסוף אוקטובר האחרון. מאסק, שהוא גם המנכ"ל של טוויטר מאז שנכנס לנעלי הבוס, ידוע כפרובוקטור, אבל הפעם לא ממש ברור ההיגיון מאחורי השגעון החדש שהמציא. מסתבר שמעכשיו פנייה לחשבון מחלקת העיתונות של הרשת החברתית המצייצת – press@twitter.com – מניבה תגובה אוטומטית ובה מופיע רק פריט אחד – אימוג'י הקקי המוכר. i hope to see that in every article going forward “we reached out to twitter for comment, who gave the statement ‘????’” — Shibetoshi Nakamoto (@BillyM2k) March 19, 2023 מדובר ללא ספק באקט נוסף מבית מדרשו של יזם הטק התזזיתי, ועל כך העיד מאסק עצמו, שפרסם אתמול (א') ציוץ ובו כתב: "press@twitter.com יגיב מעכשיו אוטומטית עם ????". למהלך לא סופק כל הסבר, אבל הוא כנראה נועד למחות על התנהלות התקשורת. Twitter’s press email now auto-responds with a poop emoji https://t.co/Ehh2VnwYBh — WORLD NEWS 24/7 (@CRYPTO_NEWS_07) March 20, 2023 הפעולה המשונה והמטרידה האחרונה הזו של מאסק מגיעה אחרי מספר התנהגויות לא ממש קונבנציונליות של היזם – שבשבועות האחרונים הוא הודה כי טוויטר "שבירה", לאחר כמה תקלות שגרמנו להפסקות בפעילות הפלטפורמה; נאלץ להתנצל בפני עובד נכה של החברה על התנהלותו מולו; ושבעבר בתגובה לתוצאות סקר שערך בעצמו ואשר קבע שעליו לפרוש מניהול החברה, צייץ: "אתפטר מתפקיד המנכ"ל ברגע שאמצא מישהו טיפש מספיק לקחת את התפקיד!". על פי דיווחים שונים, מאסק הותקף עקב הפרשה החדשה של אימוג'י הקקי, ובעיקר נקטל שוב, ורבים שיתפו בטוויטר את המענה המסוים שקיבלו ממחלקת העיתונות של הציפור הכחולה ותהו על פרשו ועל כך שהוא נשלח ללא קשר למה שכתבו ללשכת המדיה של החברה. Elon Musk is what happens when a 13-year-old kid who creeps out the girls at his school makes a wish on a can of Monster to be rich and wakes up in the body of a billionaire. https://t.co/zlLJMCS0Ak — Alisha Grauso (@AlishaGrauso) March 20, 2023 Elon Musk is what happens when a 13-year-old kid who creeps out the girls at his school makes a wish on a can of Monster to be rich and wakes up in the body of a billionaire. https://t.co/zlLJMCS0Ak — Alisha Grauso (@AlishaGrauso) March 20, 2023

"הרפורמה המשפטית לא תביא לפגיעה באקדמיה ובהיי-טק. מי שמהווים סכנה לתחומים אלה הם המדענים ואנשי ההיי-טק שמפחידים את החוקרים והמקצוענים בחו"ל מפני השלכותיה, כביכול, משום שאנשים בחו"ל לא יודעים מה שהולך כאן", כך אמר חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן. פרופ' אומן דיבר בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת). הישיבה התקיימה היום (ב') ועסקה בהשפעה של החקיקה המשפטית של הממשלה על המחקר האקדמי והמו"פ בישראל. לדברי פרופ' אומן, "אין ברפורמה שום איום על הדמוקרטיה ועל המחקר האקדמי. להפך, בית המשפט במתכונתו הנוכחית הוא האיום על הדמוקרטיה". "בית המשפט העליון לקח לעצמו את הסמכות לקבוע בנושאים ערכיים-אידיאולוגיים, פוסק בדברים שנמצאים במחלוקת בציבור. מה שהממשלה רוצה הוא לאזן את בית המשפט", אמר. מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי, העיר כי השר אופיר אקוניס דיבר מאז היכנסו לתפקיד עם שגרירים רבים של מדינות בישראל ועם בעלי תפקידים בכירים נוספים בחו"ל ו-"לא שמע מהם שום דבר על הרפורמה". הוא ציין כי "לחיבור בין ההיי-טק למדע אין גבולות פוליטיים, וטוב נעשה אם נשמור על זה. החיבור בין ההיי-טק והאקדמיה לרפורמה המשפטית – מיותר. ישבנו גם עם עשרות חברות היי-טק ואף אחד מהבכירים לא העלה את נושא הרפורמה". ח"כ עודה אמר כי "שתיקתו בנושא רועמת, ואנחנו רואים את זה". "משקיעים יירתעו מלהשקיע – וברור מה יקרה פה" רוב מוחלט של משתתפי הישיבה היו בדעה לגמרי אחרת, והזהירו מההשפעה של החקיקה, שתגרום, לדבריהם, לפגיעה אנושה בהשקעות במחקר ובמו"פ, לבריחת מוחות ולאי הגעה של חוקרים מחו"ל לארץ – בין אם למחקר ובין אם לכנסים שמתקיימים כאן. יו"ר המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי), פרופ' פרץ לביא, אמר כי "ההשקעה של הממשלה במו"פ עומדת על 9% מהתמ"ג. אפל, אמזון, אינטל ומיקרוסופט הן המממנות העיקריות של המו"פ בישראל. אם התוכנית המשפטית תצא לפועל, משקיעים יירתעו מלהשקיע במדינת ישראל, ולא צריך דמיון מפותח כדי לדעת מה עלול לקרות פה". פרופ' פרץ לביא, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. צילום: שלומי אמסלם, לע"ם לדבריו, אחת ההשלכות של החקיקה תהיה פגיעה בשיתופי פעולה בינלאומיים בתחומי המחקר והפיתוח. "המדע וההיי-טק תלויים בשיתופי פעולה אלה", אמר פרופ' לביא. "אני חושש שמא הרבה מאוד נשיאי אוניברסיטאות וחוקרים מובילים יהססו לקשור קשר עם מדינת ישראל אם התוכנית תעבור. בנוסף, אני חושש שהפילנתרופיה המדעית תיפגע אנושות. צריך להסתכל על השמות של מכוני המחקר באוניברסיטאות – כולם נושאים שמות של תורמים". פרופ' דוד הראל, יו"ר האקדמיה הלאומית למדעים, ציין כי "עתידנו כמדינה מודרנית נשען במידה רבה על מחקר מתקדם, פיתוח וחופש אקדמי. הודות לצירוף של איכות אנושית, חופש אקדמי והצלחה בהשגת מענקי המחקר ניצבת ישראל בצמרת המדע העולמי שנים רבות. בימים אלה, כאשר אנחנו בעיצומה של הפיכה משטרית בלתי נתפסת בפוטנציאל ההרס ובהתקדמות שלה, הדברים מקבלים תפנית קריטית מדאיגה. ההיסטוריה מלמדת שהפיכות כאלה מופנות קודם כל לאקדמיה, כדי לדכא את המחשבה והיצירה, ואת הליברליות. אם ישראל תהפוך לתואמת הונגריה, יהיו פגיעה צפויה בהיי-טק ובכלכלה, בריחת מוחות, הקטנת שיתופי פעולה עם מדענים בחו"ל והקטנת השקעות מקרנות מחקר". הוא סיכם באומרו כי "הלוואי שאצא רואה שחורות. אני אהיה הראשון לקפוץ על השולחן אם הזוממים והמזימות יורחקו". פרופ' תמיר שפר, רקטור האוניברסיטה העברית, התריע מסכנה לחרם אקדמי על ישראל. "אנחנו רואים איום מיידי ומהותי על המשך קיום שיתופי פעולה מחקריים, בעיקר בקרן הורייזון האירופית למחקרים בתחומי החדשנות. שם מתנהלים מחקרים בהיקף של מעל מיליארד שקלים. זה הגוף הבינלאומי החשוב ביותר שבו יש חברות של חוקרים וחוקרות מישראל, הסכנה שזה יתבטל אמיתית", אמר. "מדינה אחרת תקבל את התואר אומת הסטארט-אפ" דוברת נוספת הייתה ח"כ לשעבר ענת מאור (מרצ), שאמרה ש-"האקדמיה וההיי-טק הביאו ומביאים לישראל גאווה רבה מאוד. זה עלול להסתיים אם החקיקה הזאת תעבור". ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) ציינה כי היא "מאוד חרדה לעתיד המחקר וההיי-טק בישראל, וחוששת מאוד מגורמים אידיאולוגיים קיצוניים, שיפעלו להגבלת החופש האקדמי, וכתוצאה מכך יגרמו לפגיעה אנושה באקדמיה ובמדינה". ח"כ רון כץ, יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת ח"כ רון כץ, יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת, גם הוא מיש עתיד, אמר כי החששות שהובעו בדיון – נכונים. "השלטון מנסה להשתלט באמצעות המערכת הפוליטית על בית המשפט, ואחרי זה על התקשורת ועל האקדמיה. בטורקיה נעצרו אנשי סגל אקדמי, ובסוף נגיע לשם", התריע. ח"כ כץ אמר כי "הממשלה הופכת את אומת הסטארט-אפ למדינה שאף אחד לא ירצה להתקרב אליה. המשקיעים יעברו למדינה אחרת, ותהיה כזאת. היא תקבל את תואר אומת הסטארט-אפ ואנחנו נישאר עם שלטון מושחת, שופטים מטעם ונשיאים של אוניברסיטאות שיהיו צריכים להתפקד למפלגות מסוימות כדי לקבל את התפקיד". עם זאת, הוא משוכנע ש-"המחאה תנצח וישראל תישאר אומת הסטארט-אפ". ח"כ עודה סיכם את הדיון באומרו כי "איכות החיים של כל אזרחי ישראל תיפגע אם לא יהיו חופש אקדמי ותקציב למו"פ. אוניברסיטת בן גוריון מסרה כי היא תשבית את הלימודים אם החקיקה לא תיעצר. אני קורא למוסד האקדמי להצטרף אליהם. אל תהיו עלה תאנה למשטר שהולך להיות דיקטטורי. מעבר לזה, אל תדרשו חזרה לסטטוס-קוו, תדרשו אלטרנטיבה טובה וצודקת יותר, ודמוקרטיה אמיתית לכולם".