משרד התקשורת הורה היום (א') לבזק לחסום לחברת השקמה אן.ג'י.אן תקשורת בינלאומית (Hallo 015) את הגישה לנתונים ומידע לתשתיות של בזק עד להודעה חדשה. מהמשרד נמסר, כי בעקבות הליך פיקוח של אגף פיקוח ואכיפה, "נמצא כי חברת Hallo 015 הפרה את הוראות רישיונה בכך שלא שמרה על המידע בהתאם לנהלים וכן מסרה מיקומים על פריסת תשתיות בזק לחברות אחרות. הוראות אלו נועדו לשמור על האינטרס הביטחוני הגלום במידע מסוג זה". המשרד הודיע, כי הוא מתכוון לבחון האם החברה פועלת לתקן את ההפרות לכאורה, וקיום הליכי פיקוח בנושא זה כנגד החברה. ההוראה תמנע מהחברה גישה למידע בכל דרך שהייתה אפשרית לה לפי הדין – בין אם באופן מקוון, באמצעות ביקור בחדר הצפיין של בזק, באמצעות ממשק ה-API של החברה מול בזק ובכל דרך אחרת. שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, ציין, כי "אנחנו מחויבים לאפשר לציבור ליהנות מתשתיות תקשורת מתקדמות בכל מקום בארץ ובמחירים תחרותיים, אבל לא על חשבון הביטחון. לא נאפשר פגיעה בביטחון האזרחים או בביטחון המדינה ונפעל ביד קשה ובכל הכלים העומדים לרשותנו אל מול חברות שיפרו את ההוראות". לא ניתן היה להשיג את תגובת Hallo 015.

מיקרוסופט מאיימת לנתק את הגישה לנתוני החיפוש שלה באינטרנט שהיא נותנת ברישיון למנועי חיפוש מתחרים, אם לא יפסיקו להשתמש בהם כבסיס למוצרי צ'אט הבינה המלאכותית שלהם – כך דיווח אתר בלומברג בסוף השבוע. לפי הדיווח, שמתבסס על מקורות המקורבים לנושא, החברה הודיעה לפחות לשניים מלקוחותיה, ששימוש באינדקס החיפוש של מנוע Bing שלה – מפת האינטרנט הניתנת לסריקה בזמן אמת – כדי להזין את הכלים של צ'אט הבינה המלאכותית שלהם מפר את תנאי החוזה שלהם. עוד ציין הדיווח, כי הענקית מרדמונד גם עשויה להפסיק למכור רישיונות המספקים גישה לאינדקס החיפוש שלה. בפברואר האחרון הודיעה יצרנית Windows, כי היא משדרגת את מנוע החיפוש Bing ואת דפדפן האינטרנט Edge עם תוספת של בינה מלאכותית, ובכך אותתה על שאיפתה לתפוס מחדש את ההובלה בשוקי הטכנולוגיה הצרכנית, שבהם היא השתרכה מאחור. מנוע החיפוש Bing המשודרג הושק למשתמשים בסוף החודש שעבר, ולפי החברה אף זוכה לשימוש יומי של יותר מ-100 מיליון משתמשים. ממיקרוסופט לא נמסה תגובה.

כתב אישום הוגש ביום ה' האחרון נגד בן 40 מאשקלון, באשמה שצילם תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של ילדים וילדות, ואף פרסם חלק מהחומרים בדארקנט. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. עולה ממנו שהנאשם החזיק על גבי התקני זיכרון ומחשבים ניידים יותר מ-100 אלף תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של קטינים, ובעיקר של קטינות. בנוסף, "הוא נהג לעקוב אחרי קטינים וקטינות במרחב הציבורי, לרבות בחופי ים, בגני משחקים ובבתי ספר, וצילם אותם באמצעות מצלמה המאפשרת צילום מרחוק. כך, הוא צילם כ-10,000 תמונות וסרטונים המתמקדים באיבריהם האינטימיים של הקטינים והקטינות, לרבות כשהם בעירום חלקי או מלא. לאחר מכן, הנאשם נהג לצפות בסרטונים ובתמונות שצילם לצורך סיפוקו המיני". עוד נטען בכתב האישום כי "הוא גלש ברשת האפלה, בפורומים ייעודיים שמטרתם הפצת תכנים פדופילים". "בהזדמנויות רבות", נכתב, "צילם הנאשם תמונות וסרטונים של קטינים, ובעיקר קטינות, ישראליים במרחב הציבורי, לרבות בחוף הים ובגני משחקים ציבוריים, כשהם בעירום מלא, או חלקי, כך שניתן לחזות באיבריהם המוצנעים חשופים. הנאשם התמקד במהלך הצילומים באיבריהם האינטימיים של הקטינים והקטינות ובעיקר באיבר המין שלהם ובישבנם, באמצעות עדשת הזום של המצלמה, וזאת לצורך גירוי, סיפוק וביזוי מיניים". בכתב האישום צוין ש-"התמונות והסרטונים שצילם הנאשם כללו, בין היתר, את התכנים הבאים: תמונות עירום חלקי או מלא של תינוקות ופעוטות; סרטונים של קטינה מטילה את מימיה, תוך התמקדות באיבר מינה החשוף; סרטון של קטין כבן 4 עירום לחלוטין עושה את צרכיו; סרטונים של קטינים וקטינות מתרחצים בברזים ציבוריים בחוף הים בעירום מלא וחלקי, תוך התמקדות באיבריהם המוצנעים; וסרטונים שבהם נחזית ילדה כבת 12 כשהיא יושבת בגן משחקים ציבורי בתנוחה שבה העקב שלה צמוד לאיבר מינה והיא מתחככת בו בתנועות שנחזות כאוננות, וכן, לעיתים נוגעת באיבר מינה ונשכבת על הדשא ונעה בתנועות אוננות, מביטה על איבר מינה ורואה שמכנסיה רטובים כתוצאה מהמעשה. במהלך הסרטון כולו הצילום מתמקד באיבר מינה של הקטינה ובישבנה, וכן מלווה כתוביות המתארות את מעשיה". עוד נכתב כי "הנאשם אף הזמין כביכול את הצופים להגיב ולצפות בסרטוני עבר של הקטינה בקישורים מצורפים". אחת הקורבנות של הנאשם הייתה ילדה בת 7, "לבושה במכנסיים קצרים בלבד, משחקת במזרקה בזמן שהנאשם מתמקד באיבר מינה ובישבנה לאורך הצילום. בשלב מסוים, הילדה פושטת את מכנסיה ונוגעת באיבר מינה, בזמן שהנאשם מתמקד באיבר מינה ובישבנה החשופים". "הנאשם צילם את בנו הבכור בעירום חלקי ובתנוחה מינית" במהלך התכתבות פרטית שקיים עם אחד המשתתפים בפורום בדארקנט, שלח הנאשם תמונות וסרטונים של קטינות שצילם במרחב הציבורי בעצמו, באמצעות הודעות מוצפנות. "התמונות והסרטונים ששלח פורסמו בפורום", נכתב, "כך שאלפי משתתפיו יכלו לצפות בהם". בנוסף, צוין, "בשתי הזדמנויות שונות הנאשם צילם את בנו הבכור, כבן 8, בעירום חלקי ובתנוחה מינית". בשבוע שעבר נעצר החשוד (דאז, כיום הנאשם) בפדופיליה לחקירה על ידי המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – יחידה 105 של להב 433. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, וכן שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה בידי אחראי, פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות. במקביל להגשת כתב האישום, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו. במסגרת הבקשה נטען כי "הנאשם ניצל לרעה את מאפייניה של הרשת האפלה ודפדפן תור בפרט – במיומנות ובשיטתיות, וזאת לצורך הסוואת זהותו האמיתית ומתוך הבנה כי כל זמן שהוא פועל באמצעות דפדפן זה, יהיה קשה להתחקות אחר פעילותו גם בדיעבד". עוד צוין כי "הוא דאג להסתיר את מעשיו ממשפחתו בכך ששמר את המחשב והתקני הזיכרון ששימשו אותו לצורך שמירת התכנים ואיסופם ברכבו ולא בביתו, ואת חלקם שמר במחשב בבית אימו הקשישה".

משרד התקשורת יוצא היום (א') לשימוע שמטרתו הרחבה משמעותית של כמות מספרי הטלפון עבור התקני IoT (אינטרנט של הדברים) ל-100 מיליון מספרים. עד כה, כמות מספרי הטלפון ששימשו למטרה זו עמדה על 14 מיליון בלבד. כמות זו, שאמנם מספיקה בעת הזו, לא תתמוך בגידול העתידי הצפוי, ותהווה חסם טכנולוגי, ולכן מתכוון משרד התקשורת להגדיר טווח המספור, שיאפשר כמות גדולה מאוד של מספרי טלפון חדשים למטרה זו. המהלך יאפשר גידול משמעותי בשימוש בהתקנים חכמים בתחומים מגוונים, כגון רפואה מרחוק, מפעלים חכמים, רכבים מקושרים ועוד. בשנים האחרונות, השוק העולמי של התקני IoT חווה צמיחה אינטנסיבית בכמות המכשירים המחוברים לרשתות סלולריות, בעיקר בטכנולוגיות דור 4 ברשתות LTE-M ו-NB-IoT. התחזיות כיום מדברות על טריליוני יחידות קצה IoT המחוברות לרשתות מפעילי התקשורת בעולם. כמו בעולם, גם בארץ הצפי הינו לגידול משמעותי במספר יחידות קצה מבוססות IoT, בעיקר על רקע פריסה רחבה של תשתית דור 5, המבוססת על ליבת רשת עצמאית, והצורך לאפשר שירותים מתקדמים בכלל המגזרים. בנוסף, לאור כניסת טכנולוגיות ה-eSIM וה-iSIM, המייתרים את השימוש בכרטיס סים פיזי, המשרד יחייב לראשונה ניידות בין מפעילי מספרים אלה וכך תוכל להשתפר התחרות בתחום. שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, ציין, כי "הקצאת עשרות מיליוני המספרים הנוספים תאפשר למשתמשים שונים להטמיע טכנולוגיות חדשות ומתקדמות ולהפעיל בישראל ערים חכמות, חיישנים ורכיבים חדשניים ועוד, ובכך תתקדם ישראל צעד נוסף לקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית".

"הדיגיטציה במערכת הבנקאית והמעבר לשירותי בנק דיגיטליים פוגעים באזרחים ותיקים, אבל לא רק – יש גם בני 50 ויותר שלא בנויים למעבר לשימוש בשירותים הדיגיטליים של המערכת הבנקאית", כך אמרה לפני ימים אחדים ח"כ מירב כהן (יש עתיד). ח"כ כהן הייתה השרה לשוויון חברתי – משרד שכולל את הטיפול באזרחים ותיקים – בממשלה הקודמת, ועסקה בנושא גם לפני שהצטרפה לפוליטיקה. היא אמרה את הדברים בדיון שנערך בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, שהיא עומדת עומדת, על סגירת סניפי בנקים בעקבות המעבר שלהם לדיגיטל. מנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי 73% מבני ה-60 ומעלה חוששים משימוש באינטרנט, ולכן לא עוברים לדיגיטל ולא נהנים מהשירותים הבנקאיים באופן מלא. לדברי ח"כ כהן, "העולם הולך לכיוון הדיגיטלי והמגמה ברורה, אך הפתרונות לא ברורים". ח"כ מירב כהן. צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי בדיון עלה כי אין מעבר לשירותים דיגיטליים שמותאם לאזרחים הוותיקים בכלל ולשורדי השואה בפרט, מה שפוגע בהם פגיעה משמעותית. נציגי מערך הדיגיטל הלאומי אמנם הציגו לוועדה תוכניות אוריינות דיגיטלית שנעשו עבור אוכלוסייה זו, אולם עד כה, רק מעל 50 אלף איש הוכשרו במסגרתן מתוך מעל 1.163 מיליון אזרחים ותיקים שיש בישראל (נכון לסוף 2021). "ניצולי השואה לא מקבלים מענה לשירותים שהם צריכים" ח"כ כהן ציינה כי הכשרות דיגיטליות הן לא תמיד הפתרון עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, וכי יש לנהוג בנושא באחריות וברגישות חברתית, ולשמור על החלופות הלא דיגיטליות. כמו כן, היא קראה לממשלה לחשוף את הנתונים שנציגי הממשלה לא ידעו לומר אותם בדיון: כמה כסף מוקצה והוקצה בעבר לפרויקט להב"ה, שמטרתו לצמצם את הפער הדיגיטלי במדינה, ומהן התוצאות של פעילותו. "מביך שנציגי הממשלה שהגיעו לדיון לא יודעים לתת את התשובות לכך", אמרה. כמו כן, היא אמרה כי יש להציג לשורדי השואה אילו שירותים הממשלה נותנת להם באופן דיגיטלי ואילו לא. בדיון דיבר שמואל טנא, ניצול שואה ויו"ר הוועדה למיצוי זכויות ניצולי השואה. "ניצולי השואה לא מקבלים מענה לשירותים שהם צריכים", ציין. "מוקד הסיוע הטלפוני של עמותת אביב לניצולי השואה הוא הגוף היחידי שבו הם משאירים פרטים וחוזרים אליהם". הוא אמר כי "אנחנו יוצאים לפרויקט משותף עם צעירים, שילוו מבוגרים וידריכו אותם על שימוש בדיגיטל בכלל ובזום בפרט". טנא הוסיף שסגירת הסניפים הפיזיים של הבנקים מכבידה מאוד על האזרחים הוותיקים, ובכללם שורדי השואה. "במקום מגוריי, בלוד, סגרו סניפים של בנקים ודואר, ואנחנו צריכים לנסוע לרמלה", אמר. זיו ברק מדואר ישראל ציין כי אזרחים ותיקים מקבלים, לפי החוק, פטור מתור בסניפי הדואר. "מעבר לזה", הוסיף, "הדואר פועל במגוון דרכים וולונטריות עבור האזרחים הוותיקים ומאפשר להם להזמין תור לא רק באמצעים דיגיטליים אלא גם במוקד הטלפוני, דרך מוקד אנושי, וכן במחשבים בסניפי הדואר". "צריך לפשט את השפה באינטרנט" עידו פיק מהמרכז להעצמת האזרח הצביע על אתגר נוסף: הצורך לפשט את השפה באינטרנט. "הממשלה אמנם מתקדמת דיגיטלית אבל חייבת לקחת בחשבון שהאצה דיגיטלית דורשת פישוט שפתי", אמר. "בארצות הברית ובקנדה קיים סטנדרט בנושא. בישראל, מערך הדיגיטל הלאומי אמנם הוציא מסמך איך צריך להיראות דף שירות ממשלתי, אבל יש צורך שיהיה מנוע חיפוש פנימי בכל אתרי הממשלה, משום שאנשים לא יודעים איך למצוא את השירות המבוקש. בנוסף, צריך שתהיה אפשרות להשאיר פידבק אונליין למשרדי הממשלה, על מנת שבמשרדי הממשלה ידעו האם ועד כמה האזרחים מרוצים מהאתרים שלהם ומה יש לשפר". טיבי רבינוביץ', מנהל השירות באיגוד הבנקים, אמר כי "כמות סניפי הבנקים שנסגרים בישראל היא מהנמוכות בעולם, ובארץ קיימת חקיקה ייחודית שלא מאפשרת לבנקים סגירת סניפים ללא אישור בנק ישראל, שבודק שבסגירת הסניף אין פגיעה ושיש סניפים קרובים אחרים שהלקוחות יכולים להגיע אליהם במקום אלה שנסגרים. זה מצמצם פגיעה באוכלוסיות מוחלשות". הוא ציין כי "תהליך הדיגיטציה אכן פוגע פגיעה קשה באזרחים הוותיקים, שמתקשים בפעולות הדיגיטליות. כאן דרושה חמלה אנושית".

גורדון מור, חלוץ עמק הסיליקון, ממקימי אינטל וממציא "חוק מור" הלך לעולמו בגיל 94 בהוואי. גורדון מור החל לעבוד על מוליכים למחצה בשנות ה-50' של המאה הקודמת והיה בין מקימי אינטל. הוא חזה שכוח העיבוד של המחשב יוכפל מדי שנה – ומאוחר יותר תיקן לכל שנתיים – תובנה המכונה "חוק מור". אותו "חוק" הפך ל"אבן הבסיס" לתעשיית מעבדי המחשבים והשפיע על מהפכת ה-PC. שני עשורים לפני שהחלה מהפכת המחשבים, כתב מור במאמר, שמעגלים משולבים יובילו "לפלאים כמו מחשבים ביתיים – או לפחות מסופים המחוברים למחשב מרכזי – בקרה אוטומטית למכוניות וציוד תקשורת נייד אישי". המאמר של מור הכיל את הקריקטורה הזו, וחזה זמן שבו מחשבים יימכרו לצד מוצרי צריכה אחרים. צילום: https://hasler.ece.gatech.edu/Published_papers/Technology_overview/gordon_moore_1965_article.pdf לאחר שסיים את הדוקטורט שלו, הצטרף מור למעבדת פיירצ'יילד סמיקונדקטור, שייצרה טרנזיסטורים ומעגלים משולבים. התרחבותה של אותה חברה הניחה את התשתית להפיכת חצי האי שמדרום לסן פרנסיסקו למה שמכונה כיום עמק הסיליקון. ב-1968 עזבו מור ורוברט נויס את פיירצ'יילד כדי להקים את אינטל. עבודתו של מור עזרה להניע התקדמות טכנולוגית משמעותית ברחבי העולם ואפשרה את הופעת המחשבים האישיים ואת אפל, פייסבוק וגוגל. "כל מה שניסיתי לעשות זה להעביר את המסר הזה, שעל ידי הנחת עוד ועוד דברים על שבב אנחנו הולכים להוזיל את כל האלקטרוניקה", אמר מור בראיון ב-2008. בציוץ בטוויטר ספדה אינטל למייסד השותף שלה במילים: "היום איבדנו איש חזון. גורדון מור, תודה על הכל". מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, צייץ גם הוא בטוויטר, ופרסם תמונה שלו עם מור. "גורדון מור אמר פעם, "מה שניתן לעשייה, ניתן גם להתעלות עליו. כמבצעי החוק שלו, אינטל תפעל ללא הפוגה כדי להתעלות באופן אקספוננציאלי על מה שהוא ורוברט נויס התכוונו לעשות. הוא משאיר אחריו מורשת ששינתה את חייו של כל אדם על הפלנטה. זכרו ימשיך לחיות…. היה לי הכבוד להכיר אותו". I am humbled to have known him. pic.twitter.com/UU5I43ZzmA — Pat Gelsinger (@PGelsinger) March 25, 2023 מור הקדיש את שנותיו המאוחרות לפילנתרופיה, לאחר שהקים יחד עם אשתו בטי קרן שהתמקדה בגורמים סביבתיים, הידועה בשם קרן גורדון ובטי מור. בשנת 2002 קיבל מור את מדליית החירות – הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב – מהנשיא ג'ורג' בוש.

ווקמי, שפיתחה טכנולוגיה להדרכת וניווט משתמשים על גבי מערכות בארגון, מינתה את חגית ינון לסמנכ"לית הכספים של החברה. ינון מביאה עימה ניסיון של מעל 20 שנים בעולמות הפיננסים, כאשר בשלוש השנים האחרונות היא שימשה כ-EVP בעולמות הכספים והאופרציות בווקמי. לינון תארים ראשון ושני במנהל עסקים מטעם המכללה למנהל. היא אמרה עם מינויה כי "אני נרגשת מהפרק הבא במסע שלי עם ווקמי, ושואפת להמשיך להוביל את החברה לצמיחה".

"אנו מזהים צמיחה של כ-800% בביקוש לשירותי דטה מנוהלים מאז שנת 2021", אומר אסף בר, מנכ"ל איטרניטי מקבוצת אמן. לדבריו, "תקופת הקורונה הכתיבה מציאות חדשה, שבה ארגונים מגיבים מהר יותר לשינויים בשווקים באמצעות הנעת מהלכי דטה נקודתיים, וכדי לעמוד בקצב הם 'העזו' לבחון ברצינות את האופציה החדשה של שירותי דטה מנוהלים. הם שוכרים את שירותינו המלאים כדי להקים, לנהל ולשמר מערך דטה מקצה לקצה, אשר מוביל כחלק אינטגרלי מהצוותים הקיימים את הדרישות המותאמות ליעדי הארגון". מדוע קיים ביקוש לשירותי דטה מנוהלים דווקא עכשיו? "מדובר במגמה שהחלה לפני שלוש שנים, עם פריצת הקורונה לעולם. הסטטיסטיקאים ואנשי המחקר של איטרניטי זיהו, כי המציאות החדשה שהקורונה הכתיבה לכולנו הובילה ארגונים להשקיע יותר בדיגיטל, ובפועל יוצא מכך בטכנולוגיות דטה, וזאת כדי להתאים את הפעילות לדרישות המשתנות של השוק. עם זאת, אנשי המחקר שלנו שמו לב, כי בניגוד לעבר, שבו מרבית פרויקטי הדטה היו מסיביים, ומרגע ההקמה ועד הביצוע בפועל היו יכולות לחלוף כמה שנים, כעת נוצרה דרישה חדשה גם לפרויקטים נקודתיים, קצרים יותר, שנועדו לספק תגובה מהירה לאותם שינויים בשוק. הביקוש הוביל את הנהלת איטרניטי לגייס מאות מומחים ולהקים חטיבה חדשה של שירותי דטה מנוהלים, המספקת מעטפת מקצועית רחבה וחיצונית ללקוחות". מדוע שארגון יקים מערך קצוב בזמן במקום להקים חטיבה פנים-ארגונית קבועה?       "הארגונים ניסו בתחילה להקים מערך פנימי של אנשי דטה לניהול פרויקט ספציפי, אך מצאו כי מדובר במהלך לא יעיל, שגורר הפסדים כספיים רבים. כדי להקים מערך דטה עבור פרויקט נקודתי, הארגון צריך לעבור הליך ארוך ומורכב, שכולל גיוס עובדים ואיתור מומחים רלוונטיים, שגם כך יש בהם מחסור עמוק בשוק, הכשרה של העובד, שלבי הלימוד של הטכנולוגיה, הבנת האסטרטגיה ועוד, כאשר בסיום הפרויקט הארגון צפוי לסיים את ההעסקתם בחברה. אנחנו חוסכים להם את כל ההליך ומספקים את כל המעטפת האפשרית בהתאם למשימה הספציפית, וכאשר היא מסתיימת, הצוות מתפזר ועובר למשימה הבאה. שירות  דטה מנוהל חוסך לארגונים המון משאבים, הן בהיבט האנושי והן בהיבט הכספי. העובדה כי המציאות השתנתה וחוסר הוודאות העסקית התגבר, הובילה את מרבית הגופים לשנות את התפיסה שלהם, פחות לקחת סיכונים ויותר ללכת על בטוח. שירותי הדטה המנוהלים שאנו מספקים להם מהווים עבורם כדור אדוויל נגד כאבי ראש שאיתם הם מתמודדים כאשר משהו משתנה תוך כדי תנועה". כיצד בונים צוות יעיל לפרויקט דטה מנוהל? "בדומה לסיירת צבאית מובחרת, המורכבת מצוות קטן, חכם וחדור מוטיבציה, המבצע ביעילות כל משימה הניצבת בפניו, וכשהיא מסתיימת הוא עובר למשימה הבאה, כך גם הצוותים שאנו מספקים ללקוחות. מדובר ביחידות הכי מובחרות בשוק ההיי-טק הישראלי, העילית של אנשי הדטה, המבצעים את המשימות הכי מורכבות ביעילות מופתית. מערך השיקולים שלנו בבניית צוות איכותי לניהול דטה מנוהל רחב מושתת על  שתי נקודות עיקריות שאנו שמים עליהן דגש: הנקודה הראשונה היא המיומנות של מומחה הדטה בתחום הספציפי של הלקוח. כך, לדוגמה, אנחנו לא נשלב מומחה דטה בשוק הבנקאי בצוות שירות דטה מנוהל בארגון ביטחוני, ולהיפך. הנקודה השנייה היא הזמינות של המומחה לפרויקט הספציפי – מרבית פרויקטי הדטה המנוהלים נמשכים שבועות בודדים, אך באחרונה קיים ביקוש לפרויקטים קצרים יותר בעלי דחיפות גבוהה, מעכשיו לעכשיו. פרויקטים אלה, שאנו מכנים באיטרניטי כ'שירותי דטה מנוהל אקספרס', פועלים לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה ומחייבים זמינות גבוהה מאוד, כך שלא כולם מתאימים לכך. "כפי שציינתי, מבין מאות המומחים שלנו אנחנו שולפים את אלה המותאמים לפרויקט, בהתאם למומחיותו ולאינטרסים האסטרטגיים של הלקוח, ואנחנו מספקים לצוות את הכלים הטכנולוגיים הכי חדשים בשוק".