אילון מאסק העלה לראשונה באוקטובר 2022, זמן קצר לאחר שרכש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר, אזכור לכוונתו ליצור אפליקציית-על לכולם שתקרא בשם X. "קניית טוויטר היא מאיץ ליצירת X, אפליקציה לכל", כתב אז מאסק בציוץ אשר כעת מסתבר שההצהרה בו כבר קורמת עור וגידים. לפי מסמך משפטי מ-4 באפריל, שהוגש על ידי טוויטר לבית משפט בקליפורניה, טוויטר "כבר לא קיימת" והתמזגה עם חברת מעטפת חדשה שנוצרה ואשר מכונה במסמכים X Corp. המנכ"ל מאסק ככל הנראה אישר את

ניסיון יצירת מדיה מתוך פוסט

ב-1974 פרסם פרנץ קישהונט, המוכר לנו ולעולם בכלל כאפרים קישון, את הסיפור פרטאצ'יה אהובתי, בספר בעל שם זהה. בחלוף כמעט חמישה עשורים מהיצירה של היוצר והסאטיריקן הישראלי-בינלאומי, נראה שדבר לא השתנה. "בקצה המזרחי של אגן הים התיכון, באזור קולנוע מוגרבי, משתרעת רפובליקה קטנה אבל גדולה: פרטאצ'יה־עילית", הוא כתב אז. "האקלים של ארץ זו הוא סובטרופי מאוד, הלחות והמיסים גבוהים בה במיוחד. על כן נוצר במקום סוג חדש של אוכלוסייה בעלת אורח-מחשבה גאליצו-אוריינטאלי מובהק, הרי הוא שבט הפרטאצ'ים המפורסם". הפרסום השבוע, שלפיו קבוצת דוברי רוסית השתלטה, ככל הנראה, על התורים למשרד הפנים, הוא האירוע האחרון בינתיים (רק בינתיים, למרבה הצער) שבו הפרטאצ'יה הזאת באה לידי ביטוי. ההתפתחות האחרונה בפרשה היא מהבוקר (ה'), כשרשות האוכלוסין וההגירה הודיעה שהתפנו אלפי תורים לרשות הציבור. זאת, בעקבות כאוס בקביעת התורים לחידוש דרכונים בלשכות הרשות – כאוס שאותו שיתפו ישראלים רבים ברשתות החברתיות. הכאוס הזה מנע מהם ומאחרים לקבוע תור לחידוש דרכון, בזמן חופשת הפסח וזמן קצר לפני הקיץ, שבהם ישראלים רבים נוסעים לחו"ל. על פי הודעת רשות האוכלוסין, היא זיהתה פעילות חריגה במערכת קביעת התורים, שכללה השתלטות של "גורם לא ידוע" על כל התורים שהיו זמינים בחודשים הקרובים. אפרים קישון. צילום: צבי טיבריאו קלר, מתוך ויקיפדיה "הרשות זיהתה את הסוגייה כבר לפני כמה שבועות, ובעקבות כך נוטרו מספרי טלפון שאליהם שויכו עשרות תורים והתורים נמחקו", נכתב בהודעה, שיצאה בעקבות פרסומים בתקשורת מהשבוע האחרון. כך, הרשות פינתה יותר מ-5,000 תורים לטובת הציבור. עוד כתבו אנשי הרשות כי הם "ממשיכים לפעול לניטור המספרים ולטפל בנושא עד שימוגר". חושף הסיפור: מורה לאנגלית מי שחשף את הסיפור היה דין מוריאל, מורה לאנגלית. הוא עלה על כך שקבוצה מאורגנת של דוברי רוסית השתלטה על התורים למשרד הפנים ומוכרת אותם במאות דולרים – בטלגרם. מוריאל פרסם סרטון ובו התכתבויות עם דוברי רוסית, שהציעו לו את התורים למכירה. הסרטון הפך לוויראלי במדיה החברתית, ובעיקר בטיקטוק, ובעקבותיו נחשף שכמה חברות סחרו בתורים להנפקת דרכונים ברשות האוכלוסין וההגירה. בסרטון מאוחר יותר שהוא העלה, מוריאל סיפר כי אחד ממנהלי הקבוצות בטלגרם פנה אליו – והודה לו על הפרסומת שעשה לקבוצה "שלו". עובדי הרשות הצליחו לעקוב אחרי חלק מאותן קבוצות שסחרו בתורים – בעלות של מאות דולרים לכל תור. הם עלו על עשרות אלפי תורים, שנקבעו בלשכות הרשות השונות לטובת הנפקת דרכונים – והחלו לבטל אותם. הרבה פעמים, הפרטאצ'יה הישראלית מובילה לתקלות ולשיבושים בהיקפים קטנים, שמסתדרים מבלי שרבים שמים לב ומבלי שהם מובאים לידיעת הציבור הרחב. הפעם ההיקף היה גדול, גדול מדי, במקרה שממחיש שוב עד כמה אפרים קישון ידע לתאר היטב את החברה הישראלית ואת ישראל של זמנו – וגם של היום.

שילוב מערכות AI בפלטפורמות ארגוניות שמסייעות בקבלת החלטות הופך להיות נפוץ יותר ויותר. התפיסה המקובלת היא שהניתוחים שמתקבלים על בסיס מערכות אלה הם אמינים ומוחלטים. לירן חסון הוא מנכ"ל הסטארט-אפ אפוריה (Aporia), שפיתח מערכת שמוכיחה לארגונים שגם בינה מלאכותית טועה, ושחשוב לדעת מראש כיצד ומה לעשות עם זה. עד כה גייסה החברה 30 מיליון דולר, והיא פועלת ממשרדיה בתל אביב ובארצות הברית. חסון הקים וניהל במרוצת הקריירה שלו מיזמים שונים, בהם שפת תכנות בעברית ומערכת לזיהוי ביומטרי על פי קשתית העין, שאותה הוא פיתח במסגרת תוכנית המצוינות של מכון ויצמן. חסון סיפר על אפוריה ועל המערכת שפיתחה בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. למה הכוונה באיתור טעויות בבינה מלאכותית? בעיני אנשים כמונו, בינה מלאכותית היא הדבר הכי מדויק עלי אדמות. "כמו שאנחנו יודעים, הטכנולוגיות נמצאות כיום בחיים של כולנו. מאחורי הקלעים יש מודל של בינה מלאכותית, שיודע למקד ולסנן. אבל זה בסופו של דבר תוכנה, וגם למערכות האלה יש באגים. כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה: אנחנו יודעים לנטר טעויות אפשריות גם של מערכות חכמות, מבוססות AI". מה המערכת עושה? "אני מגדיר אותה כקוקפיט של הטייס. היא מאפשרת לחברות שמפתחות מערכות מבוססות בינה מלאכותית לדעת איך מתקבלות ההחלטות במערכות האלה, אילו כללים מנחים אותן, האם הן כוללות פגיעה באוכלוסייה מסוימת וכדומה. כאשר יודעים את הדברים האלה, אפשר לקבל החלטות בהתאם". איך הגעת לרעיון הזה? "באחת מחברות התוכנה שבהן עבדתי הייתי אחראי על התשתיות של המערכות, בין היתר על מערכות של לימוד מכונה, שאז עוד לא היו כל כך פופולריות, ופיתחנו שם די הרבה רכיבים באופן עצמאי. כאשר אתה מפתח משהו פנימי, לעולם זה לא מושלם. למעשה, שם נולד הבסיס לחברה שלנו, כי המערכת שפיתחנו יודעת לנטר ולאתר טעויות". תן לנו דוגמאות של דפוסי טעויות. "הבסיס לפעולת המערכת הוא איסוף נתונים ולימוד המערכות שהיא אמורה לבדוק ולזהות בהן טעויות, והשוואה של התוצאות מול מה שהמכונה לומדת. אם, למשל, ביקשת תמונה שתהיה זהה למקור מסוים, המערכת תדע להגיד לך עד כמה זה מדויק. אבל יש מקרים יותר מורכבים, למשל מקרה שקרה באמזון: הם רצו לפתח מערכת מבוססת AI שתסייע להם למיין קורות חיים טוב יותר ולהגיד מהם סיכויי המועמד. הם היו בשלבים מאוד מתקדמים של פיתוח המערכת, אבל אחרי כמה חודשים גילו שהיא מפלה נשים באופן מובהק, וזאת על אף שבמערכת בכלל לא היה רכיב של מין המועמד". אז מה קרה שם? "החוקרים גילו שבתהליך הלמידה שעל פיו המערכת הייתה אמורה לעבוד יצרו סנטימנט שלילי למושגים המזהים מאפיינים שקיימים רק בקרב נשים. זאת, מבלי כוונה להפלות. זו תקלה שהם לקחו אותה ברצינות וזה השפיע מאוד על המורל שלהם". המערכות שלכם יודעות לאתר סוג כזה של תקלה? "המערכות שלנו – זו בדיוק המטרה שלהן: לשקף בצורה אמינה מה קורה כתוצאה משימוש במערכות AI. מרבית המערכות הטכנולוגיות לא יודעות לשקף תקלות כאלה". עד כמה הלקוחות בכלל מודעים לאפשרות שיש מערכות כאלה, שעלולות להטעות בצורה משמעותית כל כך? "הלקוחות מודעים לכך שמערכת תוכנה קלאסית היא מערכת שישב מתכנת, כתב סידרה של חוקים ועדיין, יש שם טעויות אנוש. הטעויות שהמערכת שלנו מגלה יכולות לפגוע קשות בארגון. קח את הדוגמה שציינתי של אמזון. על פי כללי הרגולציה, אסור להם להפלות בין גברים לנשים, וזאת עבירה על חוקים. עכשיו, זה ממש לא משנה אם זה נגרם בכוונה או בגלל מערכות, וזה עלול להביא לקנסות ולעונשים חמורים. לכן, גם אמזון היא לקוח, כי היא מבינה את החשיבות של הנושא. זה קריטי גם ברמה הקמעונאית. נכנסת לאתר, רצית מברשת שיניים מסיבה כלשהי וקיבלת מוצר אחר – זה משפיע מיד על הרייטינג של האתר ותגובות הגולשים, וזה שווה הרבה מאוד דולרים". אבל עדיין יש כאן שאלה. אם אני ארגון ורכשתי מערכת שמשרתת את כל העובדים, לא אני פיתחתי אותה, אז למה זו האחריות שלי? "שאלה טובה. הספק אמור לשקף לך את כל האפשרויות, כולל טעויות, האם הוא עושה זאת? זה כבר עניין צרכני. מעבר לזה, ברגע שרכשת את התוכנה, ה-IP הוא שלך. ארגונים בונים את מערכי הבינה המלאכותית בעצמם, הם לא אוהבים לשתף אותם עם גורם אחר, ומכאן יש מקום לטעויות". אז לסיכום, למדנו שיש לא רק פייק ניוז, אלא גם פייק דאטה, וצריך להיזהר מאוד בדברים האלה.

אילון מאסק, מנכ"לן של חברות טכנולוגיה רבות ויזם טק מפורסם, רכש כזכור את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר באוקטובר האחרון, וזאת לאחר תהליך סוער שבמהלכו ניסה לסגת מהעסקה מספר פעמים. אבל זה קרה מזמן ומאסק כבר הבוס של טוויטר הלכה למעשה מזה חצי שנה, עניין שקשה להתעלם ממנו. מאז כניסתו לתפקיד מנכ"ל החברה והבעלים שלה, מאסק חולל בפלטפורמה שלל מהפכות, שהאחרונה מביניהן – עליה דיווחנו היום (ה') – היא למעשה הפיכת שם החברה מ-טוויטר ל-X – אקט שעדיין לא ברורה כוונתו או כיצד יתבטא בפועל הפעילות הפלטפורמה המצייצת. מאסק העניק אתמול (ד') ראיון ל-BBC והצליח גם בראיון זה לייצר כותרות שהסעירו את ביצת הרשתות החברתיות הטובענית ואת המדיה העולמית, בעיקר משום הצלחתו להותיר את מראיינו ללא מענה הולם. ב-90 הדקות בהן דיבר כתב ה-BBC עם מאסק, עלו כמעט כל הנושאים ה"חמים" סביב האיש והרשת החברתית שנמצאת כיום בידיו. הוא דיבר על הפיטורים העצומים שביצע בחברה – כשקיצץ בה משרות בהיקף של יותר מ-75% – ואמר שהיה זה דבר מחויב המציאות. מאסק הודה שהחלק הזה של הפיטורים היה "לא כיף בכלל", אבל שב והתעקש שטוויטר כרגע "מאוזנת" פיננסית, ואמר כי הוא מקווה שהחברה תהיה חיובית בתזרים המזומנים שלה כבר ברבעון הזה. מאז ההשתלטות, מאסק סופג מהעולם ומהמדיה העולמית ביקורת קשה על התנהלות, וסיפר למראיין שלו כי חווה רגעים "כואבים"  מדי פעם. במקביל עם זאת הודה: "יריתי לעצמי ברגל לפעמים", אמר שככל הנראה כדאי לו להתרחק מטוויטר בשעות של לפנות בוקר. ראיון בהפתעה: הכתב פשוט הגיע למטה? הראיון, שנערך מול כתב BBC North America Tech, ג'יימס קלייטון, שודר בשידור חי ממטה טוויטר בסן פרנסיסקו, והגיע לאחר עימותים בין ה-BBC לרשת החברתית על האופן שבו תייגה את גוף השידור והחדשות הבריטי כ'תקשורת במימון ממשלתי'. התיוג החדש הזה, עוד אחד מהשינויים שהתווה מאסק, קומם את רשת BBC ואת הכתב שלה שהתייצב לראיין את האיש שעומד מאחורי טוויטר כעת, משום שה-BBC "לא התלהב", כפי שתיאר זאת מאסק, מהתיוג. מאסק הגיב והבהיר כי התיוג הבעייתי הזה ישונה מעתה ויצוין בו אם או כשגוף שידור 'ממומן באופן ציבורי'. לדברי היזם התזזיתי, זה תיוג ש-"לא מעורר התנגדות יותר מדי". I said BBC could come Twitter, then, to my surprise, a reporter shows up — Elon Musk (@elonmusk) April 12, 2023 כך או כך, הראיון היה כנראה אירוע ספונטני למדי. מאסק צייץ וטען כי עקב הביקורת עליו, הוא אתגר את ה-BBC להגיע למטה כדי לשוחח איתו – והדבר פשוט קרה. בראיון דן מאסק בחצי השנה הראשונה שלו כבעלים של טוויטר. במהלך דבריו הוא התייחס לסוגיה המעניינת של עצם הרכישה, ואמר ל-BBC: "זה לא היה משעמם. זו הייתה ממש רכבת הרים". עוד ניתן היה ללמוד מהשיחה כי לדבריו, מאסק קנה את טוויטר בסופו של עניין רק משום שסבר כי השופט יאלץ אותו לעשות כך בלאו הכי. בתחילה כזכור הוא נסוג מהעסקה, בטענות שמספר המשתמשים הפעילים שהבליטה בפניו הנרכשת במהלך המו"מ היה שקרי, ושהאתר מלא בחשבונות בוט מזויפים. מאסק הוציא לפועל את הרכישה כשמחד נתבע בידי טוויטר בשל ניסיונותיו לבטל את העסקה מולה, ומאידך כשהגיש תביעה משלו נגדה על הטעיה מכוונת באספקת המידע אודות הפלטפורמה. לדבריו, המאמצים שלו למחוק חשבונות בוט שכאלו הפחיתו מידע מוטעה בטוויטר מאז שהפך לבעליה. עם זאת, על אף שבכלל לא רצה להוציא לפועל את העסקה אז, לדבריו, כעת מאסק טוען שלא ימכור את טוויטר לאיש, גם אם יוצעו לו תמורתה 44 מיליארד דולר, סכום לא ריאלי שכן החברה איבדה הרבה מהערכת שוויה בחצי השנה האחרונה. לא בחר בטראמפ כשהתגלה כי מאסק מאמץ אל חיקו את טוויטר כחברה נוספת שאותה ינהל, הביעו גורמים רבים שמרניים וימניים בעולם, ואף בישראל, התרגשות גדולה מכך שהרשת החברתית המצייצת תעניק להם סופסוף יותר במה וקול, ותפעיל עליהם פחות צנזורה, וזאת משום שמאסק לא הסתיר מעולם שהוא בעד הענקת חופש ביטוי נרחב יותר לכולם. כצפוי, זמן מה לאחר שנכנס לפוזיציה החדשה כאחראי על טוויטר, הסיר מאסק מנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, חרם לצמיתות שהושת עליו אחרי התפרעות אוהדיו בגבעת הקפיטול. כזכור, אנשי טראמפ התנפלו על בית המחוקקים האמריקני, חדרו אליו בניגוד למותר, זרעו בו הרס והטילו אימה על האומה כולה, שחששה כי האנשים לובו בידי טראמפ למרוד במוסדות המדינה ולא לקבל את תוצאות הבחירות. ואולם, באופן מפתיע, מאסק אמר למראיין שלו בשיחתם כי כלל לא הצביע לטראמפ בבחירות האחרונות בארה"ב. זה לא אומר שמאסק הוא תומך ביידן או דמוקרט, אבל מעניין לגלות כי דעתו חלוקה עם השניים גם בסוגיה שבנוגע אליה טראמפ והנשיא האמריקני הנוכחי, ג'ו ביידן, רואים עין בעין – עניין הדרישה לחרם אמריקני על טיקטוק. הנשיאים, כנציגי שני הצדדים של המפה הפוליטית, קראו ועדיין קוראים להחרמת טיקטוק בארה"ב, מחשש שהיא מעבירה את נתוני משתמשיה לסין למטרות ריגול. בראיון אתמול הצהיר מאסק כי הוא מתנגד לחרם שכזה. This time with video & better audio https://t.co/js4nTQSSh3 — Elon Musk (@elonmusk) April 12, 2023 האם המראיין של ה-BBC הגיע לא מוכן? כאמור, אחד הנושאים שתפסו את עיקר הכותרות אודות הראיון המסקרן הייתה "התבוסה" של קלייטון מול המראוין שלו, שזכתה בתקשורת לתיאור: "צלייה על הגריל". כך למשל, כשקלייטון קרא תיגר על מאסק בשיחה לגבי הרמה ההולכת וגוברת של דברי שנאה בפלטפורמה, לטענתו, כאשר מאסק ביקש ממנו לספק ראיות או אפילו רק דוגמה אחת שראה לכך, המראיין גמגם וחזר בו, ואז אמר שנתקל בהערות "קצת סקסיסטיות" בטוויטר. מאסק שאל אותו בתגובה, "אז אתה חושב שאם משהו הוא מעט סקסיסטי, צריך לאסור אותו?" וקלייטון נותר ללא מענה. גם כשהתלונן הכתב באוזני מאסק על מידע מוטעה שמופץ דרך טוויטר ביתר שאת בחצי השנה האחרונה, מאסק שאל אותו על אופיו המשתנה של המידע, למשל מה שמופץ בנושא קורונה והחיסונים, והותיר את הכתב הלא מוכן ללא מילים. מאסק הזכיר למראיין, "אם אתה מאבד את חופש הביטוי, זה לא יחזור. שום מערכת לא תהיה מושלמת". בתגובה לרגעים אלו מאסק האשים את קלייטון באמירת שקרים. הוא גם נזף בו וטען: "אתה לא יודע על מה אתה מדבר". כשהסרטון שבו מתועד הראיון האינטנסיבי פורסם בידי מאסק, טוויטר הוצפה בתגובות שלפחות על פניו נראו בעיקר כתומכות במרואיין הייחודי, ולא בכתב ה-BBC.

איטורו הישראלית הכריזה היום (ה') על שיתוף פעולה עם טוויטר, שיסייע לצייצני הרשת החברתית שמעוניינים לקבל החלטות פיננסיות ולסחור בנכסים פיננסיים. שיתוף הפעולה יאפשר לצייצנים שמשתמשים ב-Cashtags$ לראות בזמן אמת את המחירים של מגוון רחב של מניות, מטבעות קריפטו ונכסים פיננסיים אחרים, לקבל החלטות השקעה על בסיס הנתונים הללו ולממש אותן ברשת המסחר וההשקעות אונליין של איטורו. הפיצ'ר כבר הוטמע ברשת החברתית. על פי הודעת איטורו, עד היום, משתמשים בטוויטר שמחפשים Cashtags$ ראו את הנתונים של כמה נכסים פיננסיים בלבד. הפלטפורמה של איטורו מאפשרת להם לראות בטוויטר רשימה רחבה בהרבה של נתונים אודות נכסים פיננסיים – מניות, מטבעות קריפטו, ניירות ערך, קרנות בורסאיות ועוד. כך הם יכולים להחליט בצורה טובה יותר האם להשקיע באותו כלי, או באותם כלים – או לא. טוויטר העלתה את האפשרות לחפש Cashtags$ בדצמבר האחרון, והגולשים אימצו אותה בהתלהבות – בעיקר צעירים: מאז תחילת השנה נרשמו ברשת המצייצת 420 מיליון חיפושים של Cashtags$, כאשר 65% מהם היו של גולשים בני 18-34. בכל יום יש בממוצע 4.7 מיליון חיפושים של Cashtags$ בטוויטר, כשהנתון גבוה במיוחד בימים שבהן יוצאות הודעות פיננסיות בולטות. כך, לדוגמה, בתחילת פברואר, ביום שבו אפל הודיעה על התוצאות שלה ל-2022 ולרבעון האחרון שלה, הגיע הנתון לשמונה מיליון חיפושים. ה-Cashtag$ שחופש הכי הרבה עד כה הוא זה של טסלה, כשבין חמשת הראשונים נמצאים גם SPDR (או S&P 500 ETF) וביטקוין. "טוויטר – חלק מכריע עבור קהילת המשקיעים" לדברי יוני אסיא, מנכ"ל ומייסד משותף של איטורו, "תוכן פיננסי במדיה החברתית חינך רבים שחשו מחוץ לערוצים (הפיננסיים – י"ה) המסורתיים. טוויטר הפכה לחלק מכריע עבור קהילת המשקיעים – זהו המקום שאליו מגיעים מדי יום מיליוני משקיעים 'רגילים' כדי לצרוך חדשות פיננסיות, לשתף ידע ו-'לשוחח' על כך. כרשת השקעות חברתיות, איטורו נבנתה בדיוק על בסיס העקרונות האלה – קהילה, שיתוף ידע וגישה טובה יותר לשווקים הפיננסיים. יש כוח בידע משותף ועל ידי הפיכת השקעות למאמץ קבוצתי, נובל להניב תוצאות טובות יותר ולהצליח יותר, ביחד". כריס רידי, סגן נשיא למכירות ושיווק גלובליים בטוויטר, אמר כי "טוויטר היא מה שקורה ומה שאנשים מדברים עליו בדיוק עכשיו. אנחנו מאמינים ששינוי אמיתי מתחיל בשיח, ולתחום הפיננסים בכלל ולהשקעות בפרט יש חלק הולך וגדל בשיחות האלה. שיתוף הפעולה עם איטורו מביא למשתמשי טוויטר נתונים ותובנות נוספים על השוק הפיננסי וגישה רחבה יותר לאפשרויות השקעה. טוויטר תמשיך בהרחבה של קהילת ה-FinTwitter#".

אחד ההיבטים של העבודה ההיברידית בחיי היום יום המקצועיים שלי הוא, כמו אצל רבים אחרים, המקום שבו אני מבצע את העבודה, למשל את הסקירות, כמו זו שאתם קוראים עכשיו. בדרך כלל אני עובד בבית, מול המחשב השולחני שלי, אבל לעתים אני יוצא נניח לכנס, ואז אני משתמש במחשב הנייד שלי. ויש גם מקרים דחופים, למשל כשאני נמצא בהמתנה בתור לספר, לרופאה או מכל סיבה אחרת וצריך לכתוב משהו – ואז אני משתמש בסמארטפון שלי. התוצאה היא שאני עובד עם מקלדות שונות: זו שמחוברת למחשב הנייח, זו שמשולבת במחשב הנייד וזו הווירטואלית, שכל אחד מכיר, בטלפון. מכיוון שאני לא מחשיב את עצמי, ובצדק, לאמן הקלדה, המעברים הללו קצת מפריעים לריכוז, ולמהירות ולאיכות ההקלדה. המקלדת האלחוטית Jbuds Keyboard של JLab פותרת את הבעיה הזו בקלות: מדובר במקלדת שיכולה להיות מקושרת בו זמנית לשלושה מכשירים – שניים באמצעות חיבור Bluetooth 5.2 והשלישי באמצעות דונגל 2.4 גיגה-הרץ. כשהדונגל לא בשימוש, הוא "תקוע" בחלק התחתון של המקלדת, מה שאומר שאם הוא מונח היטב, קשה מאוד לאבד אותו. חיבור קל וברור המעבר בין שלושת המכשירים מתבצע בקלות: לוחצים על המקש Fn ואז, במקביל, על אחד המקשים – 1, 2 או 3. אלה מסומנים די בבירור בכיתוב מתאים. בנוסף, הנורית בחלק העליון של המקלדת, שעשוי מבאקליט שחור נוצץ ואלגנטי, מחליפה את צבעה בהתאם, כדי לדעת לאיזה מכשיר היא מחוברת, והיא מאירה בצבע סגול, כחול או כתום. זה קצת שונה ממקלדות דומות, שמקדישות לכך כמה נוריות. אומרים שעל טעם וריח אין להתווכח, אז רק אכתוב שאני אוהב את הבחירה הזו של Jlab. הצימוד באמצעות Bluetooth מבוצע בקלות, כמו כל חיבור של התקן דומה: אחרי שלוחצים על המקשים הנדרשים כדי לבחור את החיבור ולוחצים על כפתור הצימוד מספר שניות, הנורית מתחילה להבהב ומתחברים בקלות באזור ה-Bluetooth של המחשב או הטלפון/טאבלט. המקלדת הזו מותאמת לשימוש, לפחות לפי החברה, עם Windows ,macOS ואנדרואיד. כדי לספר למקלדת מהו מערך המקשים שמערכת ההפעלה שאליה מחוברים מכירה, יש שלושה כפתורים ייעודיים שעליהם כתובים השמות של המערכות, וכמו שבוחרים את המכשיר שאליו מתחברים, משתמשים במקש ה-Fn כדי לבחור את מערכת ההפעלה המתאימה. המקלדת האלחוטית Jbuds Keyboard של JLab. צילום: יח"צ כמו בכל מקלדת מודרנית, מקשי הפונקציה הם די שימושיים כשהפעילות הנוספת, שבדרך כלל מתחברת גם למערכת ההפעלה, מוצגת בכחול. יש עוד כמה מקשים שצבועים בכחול, וכולם ניתנים לשליטה ולהגדרה מסוימת, באופן עקרוני, באמצעות האפליקציה, שניתן להוריד מאתר החברה. לכשעצמי, לא הצלחתי להפעיל את האפליקציה, אבל זה לא הפריע לי לעבודה. המקלדת נוחה לשימוש ושקטה מאוד, וזה טוב במיוחד לאלה שאפילו הרעש של מקלדת רגילה עלולה לעצבן אותם ואת סביבתם הקרובה. הבעיה היחידה שבה נתקלתי בשימושיות, וש-Jbuds Keyboard היא לא היחידה שסובלת ממנה, היא שאין שילוב מקשים שמאפשר לעבור שפות באנדרואיד בין עברית לאנגלית. העובדה הזו מקשה עד מאוד על ההקלדה, מאחר שהיא מצריכה לשלוח אצבעות למסך מדי פעם. עוד אלמנט בולט במקלדת נמצא בצד ימין, וזו גלגלת שמאפשרת לשנות את עוצמת הקול בקלות, כברירת מחדל, ובעת שנמצאים בנגן המדיה להפעיל או להפסיק שיר, או לעבור לשיר הבא או הקודם – באמצעות לחיצות רצופות וקלילות. Jbuds Keyboard של JLab מגיעה עם סוללה בנפח עבודה של 800 מילי-אמפר לשעה, ועל פי החברה, זה אמור להספיק ל-10 שעות עבודה. הטעינה מבוצעת באמצעות כבל USB מצורף, מה שאומר שבמקרה הצורך אפשר לחבר אותה גם באופן פיזי למחשב. מה באשר למשקל? קל יחסית לשאת את המקלדת הזו ממקום למקום. היא שוקלת כ-470 גרם בלבד, כולל הסוללה המובנית, והמידות שלה הן צנועות למדי – 368x140x24 מ"מ. גם המחיר יחסית נוח ועומד על 179 שקלים.

כבר שנים רבות מגזר ההיי-טק הוא המנוע המרכזי והחשוב ביותר של הכלכלה בישראל, והיקפו כ-15% מהתמ"ג. במגזר זה פועלים יותר מ-7,300 חברות, כ-400 קרנות סיכון והשקעות וכ-500 מרכזי חדשנות ומו"פ של חברות בינלאומיות, אשר להן נציגות בישראל. 400,000 העובדים המועסקים במגזר זה מהווים יותר מ-11% מכוח העבודה בישראל. מגזר זה אחראי ליותר מ-25% מתקבולי המיסים המשולמים בארץ. ברקע הדברים, תעשיית ההיי-טק מתמודדת בעת האחרונה עם אתגרים מאקרו-כלכליים עולמיים, ואלה משפיעים על פעילותה. ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central) ערך בחודש שעבר סקר מעמיק, בתאריכים 22–23 במרץ 2023, בקרב מנהלים בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. מנהלים אלו מייצגים חברות סטארט-אפ, חברות בין-לאומיות בישראל וקרנות השקעה. מדובר בסקר המקיף ביותר שהיה בישראל בתקופה זו, ומטרתו הייתה לנתח את הכוונות ואת הפעולות ששוקלים בדעתם מובילי התעשייה נוכח המצב והתהליכים המתרחשים. הסקר, שבוצע לראשונה בקרב כל תעשיית ההיי-טק, משקף מדגם של כל הענף בישראל, והוא נותח בידי הפרופ' קמיל פוקס, פרופ' אמריטוס לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב. יצוין כי הסקר נערך לפני הכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לפיטר את שר הביטחון, יואב גלנט, שהתרחשה ב-26 במרץ, וכן לפני השביתה הכללית והודעת ראש הממשלה על השהיית החקיקה כדי לאפשר הידברות עם סיעות האופוזיציה. שאלון הסקר נשלח ליותר מ-8,000 מנכ"לים ומייסדים של חברות טכנולוגיה, מנהלי חברות השקעות ומנכ"לים של חברות בינלאומיות. השיבו עליו 1,142 בכירים, המייצגים 873 חברות לפי הפירוט הזה: חברות סטארט-אפ/טכנולוגיה – 888 משיבים; משקיעים – 187 משיבים; וחברות בינ"ל – 67 משיבים. הפגנת ההיי-טקיסטים במתחם שרונה בתל אביב, נגד ההפיכה המשפטית. צילום: ענבל אורפז הממצאים העיקריים: 80% מהסטארט-אפים צופים השפעה שלילית עליהם בכל הקשור בעמדות ובתפישות של משתתפי הסקר ניכרת דאגה עמוקה מפני מצב שבו לחקיקה תהיה השפעה שלילית על תעשיית ההיי-טק – 84% מהמשקיעים צופים השפעה שלילית של החקיקה על חברות הפורטפוליו שלהן, ו-80% מהסטארט-אפים צופים השפעה שלילית על החברות שלהם. 69% מהבכירים בחברות הרב-לאומיות בישראל חוששים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על פעילותן בארץ. עוד ניתן ללמוד מהתוצאות כי בכלל תעשיית ההיי-טק צופים שתהיה פגיעה בפעילות העסקית של החברות במגזר – 50% מהסטארט-אפים צופים קושי ביכולת להשיג לקוחות חדשים מחו"ל, ו-63% מהמשקיעים צופים קושי דומה של חברות הפורטפוליו שלהן. ב-65% מהחברות הבינ"ל בישראל צופים השפעה שלילית על יכולתן לעשות פיילוטים של מוצרים, ועל יכולת רכישה או מסחור של חדשנות ישראלית. כמו כן ניכר כי משקיעים ובכירים בחברות סטארט-אפ מעריכים כי תהיה ירידה קיצונית בהשקעות ובפעילות מיזוגים ורכישות, בעיקר באלו שמקורן מחוץ לישראל ושמהוות כ-90% ממימון מגזר זה – 84% מהמשקיעים חושבים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על היכולת לגייס הון מחו"ל. 40% מהם מעריכים כי הגיוסים יהיו נמוכים ביותר מ-50% מהקרן האחרונה שלהם ו-51% מהם מעריכים שיגייסו 20% עד 50% פחות מהקרן האחרונה שלהם. בנוסף, 77% מבכירי החברות מעריכים שיתקשו לגייס הון ממשקיעים זרים. רק 47% מאמינים שיהיה קשה יותר לגייס הון ממשקיעים ישראליים. 79% מבכירי החברות שנמצאים בתהליכי גיוס דיווחו על ביטולי פגישות עם משקיעים מאז תחילת החקיקה. 31% דיווחו על עצירה מוחלטת של הפגישות מצד המשקיעים. 76% מהמשקיעים צופים אפקט שלילי על מיזוגים ורכישות בענף ההיי-טק. מה משתתפי הסקר מתכוונים לעשות למול המצב המתהווה? ניכר כי חברות הטכנולוגיה עוסקות בפיזור אגרסיבי של החזקות המזומנים שלהן מחוץ לישראל. מצב זה יוצר פוטנציאל להוצאת מזומנים מסיבית מהמדינה. נראה כי התערערות הבנקים העולמיים אינה משפיעה על פעולות אלו. מהסקר ניתן היה ללמוד כי 46% מהחברות מתכננות לחלץ עתודות מזומנים אל מחוץ לישראל – מהן 58% מתכננות להעביר לחו"ל יותר מ-50% מעתודות המזומנים שלהן. 31% מתכננות להעביר לחו"ל בין 20% ל-50% מעתודות המזומן שלהן. עוד ניתן היה ללמוד מהתשובות כי 92% מהחברות הצהירו שמידת ההשפעה של קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) ובנקים זרים אחרים על התוכניות, או על המדיניות שלהן להוציא כספים אל מחוץ לישראל – מועטה עד לא קיימת כלל. רק 8% מהחברות ציינו כי לקריסות אלו יש השפעה מכרעת על תוכניותיהן בעניין זה. בקרב משקיעים וחברות שענו על הסקר ניכרת כוונה של ממש להעביר את סמכות השיפוט/רישום של המטה שלהן למדינות אחרות מחוץ לישראל – 78% מהמשקיעים מעריכים כי יעבירו את סמכות השיפוט של מטה חברות הפורטפוליו שלהם, ואילו ב-42% מהחברות שוקלים לשנות את הרישום/סמכות השיפוט של החברות שלהם. עוד נמצא קונצנזוס חוצה ענפים, בכל הקשור בצמצום מתוכנן בכוח האדם. נרשמה התעניינות מדאיגה של עובדים ברילוקיישן אל מחוץ לישראל – 72% מהמשקיעים מאמינים כי החקיקה בתחום המשפט תגרום לעלייה בהיקפי הפיטורין בחברות הפורטפוליו שלהם (34% צופים עלייה של ממש) – ב-27% מהחברות שוקלים להעביר את עובדיהן אל מחוץ לישראל (ב-35% מהן מתכננים להציע לעובדים חבילות רילוקיישן באופן יזום). בנוסף, אף שב-28% מהחברות הבינלאומיות נשקלת אפשרות של רילוקיישן לעובדיהן כתגובה אפשרית במקרה שהחקיקה תעבור, רק 9% ראו בפיטורים תגובה אפשרית במצב זה. עוד נמצא כי ב-37% מהחברות הביעו דאגה באשר לפגיעה ביכולתן לשמר כישרונות (טאלנטים), אם תעבור החקיקה המתוכננת. ניתן ללמוד מהסקר גם כי ב-51% מהחברות הללו מתכננים לפטר יותר מ-20% מכוח האדם בהן. וכן כי ב-27% מהחברות הרב-לאומיות מעריכים שיפחיתו יותר מ-50% מההשקעה בכוח האדם ובתקציב, וב-12% מהן מעריכים כי יפסיקו באופן מוחלט השקעה זו. רק ב-20% מהחברות העריכו כי ישמרו את אותה השקעה או יגדילו אותה. "אמון המשקיעים בישראל נפגע בתקופה קצרה מאוד" "בסטארט-אפ ניישן סנטרל מודאגים מאוד מהנתונים המשתקפים בסקר. כארגון ללא כוונת רווח שתפקידו לחזק את תעשיית ההיי-טק בישראל ולשמור על חוסנה, מחובתנו לשקף את הנתונים למקבלי ההחלטות בישראל ובכך לסייע למניעת פגיעה אנושה באקו-סיסטם הטכנולוגי בפרט ובכלכלה ובחברה הישראלית בכלל", ציינו בארגון עקב התמונה המצטיירת מתוצאות הסקר. מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אבי חסון: "בסקר המקיף שערכנו מול האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי רואים בצורה ברורה את העמדות של הטק הישראלי ואת הפעילויות העתידיות הצפויות של הגורמים השונים בסקטור, לצד הנזק האפשרי הנוסף לכלכלה הישראלית. לצערי, אמון המשקיעים בישראל נפגע בתקופה קצרה מאוד, אבל במידה שבשיחות בבית הנשיא תתקיים הידברות אמיתית, אני מאמין שתעשיית החדשנות הישראלית תצלח גם את המשבר הנוכחי – כפי שצלחה משברים רבים בעבר. כדי שההיי-טק הישראלי ימשיך להוביל בעולם, נדרש שיקום של השותפות בין הסקטור הפרטי לממשלה – קיום הידברות אמיתית שתאפשר התאוששות כלכלית".