ועדת הסחר הפדרלית של ארצות הברית, ה-FTC, הגישה אתמול (ד') נגד אמזון (Amazon) תביעה המאשימה את ענקית הקמעונאות אונליין שרשמה את לקוחותיה לתוכנית פריים (Prime) שלה ללא הסכמתם ולאחר מכן הקשתה עליהם לבטל את המנוי האמור. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית עבור המחוז המערבי של וושינגטון, האשימה ועדת הסחר הפדרלית את אמזון בשימוש ב"עיצוב מניפולטיבי וכופה" בממשק שלה, ובשימוש מכוון בעיצובים מטעים, כדי להונות ולשכנע צרכנים להירשם לפריים. בנוסף, על פי הטענות, לעתים הוצג לצרכנים כפתור להשלמת עסקאות, שלא הצביע בבירור על כך שלחיצה עליו תגרום למשתמש להירשם לפריים, הרשמה ללא ידיעה לשירות שמגיעה בתוספת חידוש אוטומטי שלו מדי חודש. ואם לא די בכך, הוועדה גם טוענת בתביעתה כי אמזון, לכאורה, גם סיבכה את תהליך ביטול המנוי בכך שלא ביצעה שינויים בממשק שיקלו על ביטול שכזה. Were you charged for Amazon Prime without your permission? Tried to cancel but couldn't? Read this: https://t.co/7NsQ3NdKSH — FTC (@FTC) June 22, 2023 לפי התקשורת העולמית, ענקית הטכנולוגיה מסיאטל, המתמחה בקניות מקוונות אך עוסקת גם בשלל תחומים אחרים, מואשמת שהיא משתמשת בחנותה בטכניקה המכונה "דפוס אפל" (Dark Pattern), המיושם על ידי ספקיות שירותים דיגיטליים כדי למשוך לקוחות, ובמקרה המסוים של אמזון כך נוהגת החברה כדי להונות צרכנים להירשם לשירות פריים שלה, שעלותו $14.99 בכל חודש. השירות כולל הטבות במחירי ובזמני המשלוחים, הנחות ברכישות, וכן תקף לשירותים אחרים של החברה כמו למשל טוויץ' – אתר אינטרנט המהווה פלטפורמה לסטרימינג של וידיאו בשידור חי. "במהלך התשלום המקוון של אמזון, בפני הצרכנים עמדו הזדמנויות רבות להירשם לאמזון פריים. במקרים רבים, הצרכנים התקשו לאתר את האפשרות לרכוש פריטים באמזון ללא מנוי פריים", כך לטענת ה-FTC. נחשבת אויבת של ענקית הטק. לינה קאן, יו"ר ה-FTC. צילום: מתוך אתרה של קאן ה-FTC בהנהגת לינה קאן: אויבת מרה של אמזון מן הסתם לא מדובר על ההיתקלות הראשונה של ה-FTC ותאגיד אמזון העוצמתי, למעשה אפילו לא בהתקלות ראשונה השנה. במאי האחרון הוועדה הגיעה להסדר שבמסגרתו תשלם הענקית שייסד ג'ף בזוס למדינה קנס מוסכם בגובה 5.8 מיליון דולר, על רקע הטענות שעובדי רינג (Ring) – מערכת מעקב בווידיאו הזמינה בארה"ב, נמצאת בבעלות אמזון ומשמשת צרכנים ביתיים – ריגלו אחרי לקוחות באמצעות המכשירים שהחברה סיפקה להם. הפרשה, כפי שדיווחנו, החלה כבר ב-2019, ובאה לכדי סיום השנה. ה-FTC אחראית להגנת הצרכנים האמריקנים, וכן מבצעת חקירות בעניין התחרות במשק. ב-2021 מונתה לינה קאן, לתפקיד היו"ר החדשה של הגוף הרגולטורי, והמינוי המסוים לא מצא חן בעיני ענקית הקמעונאות אונליין, שהחליטה "להיכנס" ב-קאן ולדרוש ממנה להישאר מחוץ לבדיקות של ה-FTC בעניינה, וזאת מכיוון שלדברי אמזון קאן מוטה נגדה. הבקשה התבססה על כך שבשנת 2017, עוד בהיותה סטודנטית, פרסמה קאן מאמר ב-Yale Law Journal, שכותרתו "פרדוקס ההגבלים העסקיים של אמזון". מאמר זה ומה שקאן הציגה בו עוררו הדים רבים בעולם המשפט והמסחר בארצות הברית, לנוכח הטענה שהושמעה בו כי הגישות המקובלות של ארה"ב להערכת המצב התחרותי ביחס לחברות אינטרנט נכשלות כשהן מיושמות על פלטפורמות ענק דומיננטיות כמו זו של אמזון. בקשתה של אמזון לא התקבלה, וקאן בהחלט הייתה מעורבת בחקירות אודותיה, אך התביעה בנוגע למנויי הפריים היא למעשה הגדולה ביותר שיו"ר ועדת הסחר הפדרלית הוציאה לפועל נגד החברה בשנים שמאז כניסתה לתפקיד. בתגובה לתביעה טענה אמזון כי הייתה שרויה בעיצומו של דיון בנושא מול ה-FTC כאשר זו הגישה נגדה את התביעה ללא הודעה מוקדמת. "האמת היא שלקוחות אוהבים את פריים, ובעיצוב אנו מבהירים באופן פשוט ללקוחות להירשם או לבטל את חברות הפריים שלהם", כך נמסר מהחברה.

טאבולה (Taboola) מספקת המלצות באינטרנט ועוזרת לאנשים לגלות דברים שהם עשויים לאהוב. הפלטפורמה מופעלת על ידי בינה מלאכותית ומשמשת נכנסים דיגיטליים כדי להניע ולהביא למעורבות משתמשים. מספקת המלצות באינטרנט ועוזרת לאנשים לגלות דברים שהם עשויים לאהוב. טאבולה. צילום: יח"צ לטאבולה יש שותפויות ארוכות טווח עם כמה מהנכסים הדיגיטליים המובילים בעולם כולל CNBC, BBC, NBC News, הביזנס אינסיידר (Business Inside) ו-El Mundo. יותר מ-15,000 מפרסמים משתמשים ב-טאבולה כדי להגיע ליותר מ-500 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, בסביבה בטוחה למותג. מבין הלקוחות המובילים של החברה ניתן למצוא מותגים מובילים כולל וולמארט (Walmart), מייסיס (Macy's), ווייפייר (Wayfair), סקצ'רס (Skechers) ו-eBay. למידע נוסף היכנסו לאתר – www.taboola.com. שוחחנו עם מקס פוקין, IS Development Team Lead בטאבולה. לפני יישום Tableau, מה היה מצב הדאטה בטאבולה? "כחלק אינהרנטי מפעילותה, החברה מתבססת על נתונים למען קבלת ההחלטות על ידי המנהלים בארגון. לפני הטמעת Tableau, מנהלי המוצרים היו תלויים במחלקת פיתוח ה-BI לשם יצירת הדשבורדים ולשינויים ופיתוחים הנדרשים בשוטף. בארגון הנמצא בצמיחה מואצת, משאבי הפיתוח היו מוגבלים, כאשר הביקוש לניתוחים אנליטיים שונים על ידי גורמים עסקיים גבר על המשאבים של אותה מחלקה לספק את המענה הנדרש". אילו מטרות עמדו על הפרק? "המטרה הייתה לייצר גמישות בארגון. להביא כלי שיאפשר לאנליסטים לתחקר ולנתח נתונים ולבנות מודלים עסקיים על גבי שכבת הדאטה. ובכך, לאפשר לאנליסטים לפעול בצורה עצמאית וגמישה ללא תלות בגורמי פיתוח". מה היו האתגרים שעמדו בפניכם? "מספר אתגרים בולטים הופכים את המעבר למורכב:  התרבות הארגונית של טאבולה הינה מונעת דאטה (Data-driven) וקבלת ההחלטות בכלל תתי הארגונים מתבצעת לפיה. לכן, היה חשוב לייצר ערוץ Self-service לאנליסטים הפזורים בארגון, ליצירת דו"חות והצגת נתוני החברה במקביל לצוות פיתוח ה-BI שמנהל בארגון את הנתונים המאוד רגישים החשופים לרמת ההנהלה הבכירה. כמויות הנתונים גדלות באופן אקספוננציאלי. הנתונים מגיעים מהרבה מקורות ובמגוון פורמטים (טקסט, קול, תמונה, מספרים וכיוצא בזאת). קשה יותר ויותר לאסוף אותם ולהפוך אותם למובנים, מדידים ושימושיים. Data Governance – ישנה נחיצות במשילות נתונים למען שימוש וטיפול אחראי ואתי בדאטה, ובטח לאור הגידול בכמויות ומקורות הדאטה והתפתחות הרגולציה בשנים האחרונות (GDPR, חוקי הפרטיות ועוד)". כיצד התמודדתם עם האתגרים וכיצד Tableau נתן מענה? "בחירת הטכנולוגיות הנכונות ויישום מהיר של פרויקטים קטנים הינם שלב משמעותי בתהליך, לצד יישום של תהליך תרבותי-אנושי, שהינו חלק בלתי נפרד מהצלחת הטמעת הפתרון בארגון. לאחר בחינה מעמיקה של הפתרונות בשוק, בחרנו בהטמעת פתרון Tableau, מבית סיילספורס (Salesforce). הכלי מאוד ידידותי למשתמשים בתחקור נתונים מעמיק ומורכב, יודע לייצר דו"חות מדהימים ולמעשה מסייע בקבלת החלטות עסקיות קריטיות לכל ארגון. כמו כן, הכלי מספק פתרון בעבודה בסביבת דאטה ממערכות מרובות, מאפשר שיתופיות של דאטה, Alerts ועוד. חברת G-Stat נתנה לנו ייעוץ וליווי לאורך תהליך ההטמעה והייתה שותפה משמעותית בעיצוב הפתרון. החברה ממשיכה ללוות אותנו לאורך כל הדרך בייעוץ, הדרכת משתמשים ותמיכה שוטפת בתקלות על ידי צוות מקצועי של מומחים בתחומם". טאבולה מה קרה מאז הוטמע Tableau? "כיום, משתמשים במערכת ברחבי הארגון בכל יחידה עסקית ובכל היררכיה ניהולית. האנליסטים מהווים חלק בלתי נפרד מכל יחידה עסקית, והם נעזרים במערכת למגוון צרכים אנליטיים, החל מניתוח מעמיק של נתוני הפעילות ושיקוף למנהלים של תמונת המצב, בדיקות A/B testing בזמן העלאת פיצ'רים חדשים למוצר, ועד מתן המלצות מדויקות שינחו כיצד לפעול על מנת לממש את היעדים העסקיים. כמו למשל במחלקת ה-HR, צוות האנליסטים עוסק בניתוח מאפייני העובדים, שיוך לתפקידים, שימור עובדים, Life Work Balance, הכשרות, מדדים להערכת ביצועים ועוד. Tableau הפך לכלי האנליזה העיקרי לאנליסטים, באמצעותו הם יכולים לחבר בין מגוון עצום של מקורות דאטה שונים, ולהביא ערך באמצעות הסינרגיה מעולמות התוכן השונים והצגה ויזואלית של התובנות העסקיות למקבלי ההחלטות. בנוסף, Tableau משמש אנליסטים להציף אנומליות בדאטה, באמצעות שימוש במנגנון Alerts המובנה בפתרון, למשל ליצירת התרעות על כיסוי לא מספק בהצעות התוכן של החברה ללקוחותיה". האם תוכל לתת דוגמה ספציפית שבה Tableau הביא ערך עסקי ישיר? "בטח. לקראת ה-FIFA World Cup 2022 ביצענו ניתוח העדפות קוראים עבור קמפיין שיווקי. אחד מהמוצרים החדשים שלנו היה הצעות תוכן ייעודיות, המופיעות במכשירים ניידים של יצרניות טלפון המשתפות פעולה עם טאבולה. פיתחנו את הדשבורד ב-Tableau, להצגת הביצועים של המוצר, יעילות, רווחיות ועוד. הדשבורד יועד בעיקר לרמת ההנהלה, וסיפק נתוני Live שזה חלק מהותי למקבלי ההחלטה ומבחינה ויזואלית הדשבורד היה מרשים ביותר". למידע ופרטים נוספים הקישו כאן

ווטסאפ ווב, פלטפורמת הרשת של השירות, לא עובדת לכם? היא לא עובדת גם למשתמשים רבים אחרים, מאחר שמדובר בתקלה עולמית. משתמשים רבים ממדינות שונות מדווחים כי הם לא יכולים לגשת לשירות. עם זאת, הגרסה היותר פופולרית של ווטסאפ – האפליקציה הסלולרית – עובדת כרגיל. גולשים רבים דיווחו כי התקלה החלה אתמול, וכי שירות ווטסאפ ווב לא עובד בדפדפני האינטרנט השונים. באתר ?Is it down right now, שמדווח על תקלות באפליקציות ובאתרים, צוין כי "ווטסאפ ווב לא עובד לכולם. זה לא רק אתה. השרת (של השירות – י"ה) לא מגיב". יצוין כי ב-Downdetector, שהוא אתר נפוץ יותר שמדווח על תקלות כאלה, אין דיווחים על ווטסאפ ווב, אלא על ווטסאפ באופן כללי. גם בחשבון הטוויטר של ווטסאפ אין כל התייחסות לתקלה. התקלה הנוכחית באה לאחר שבשבוע שעבר נרשמה תקלה נרחבת בשלושת השירותים העיקריים של מטא: ווטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם. התקלה אירעה ביום ו' בשעות הערב ותוקנה כעבור שעה וחצי.

הענן הוא כבר לא רק טרנד – הוא הכרח. בזמנים שבהם חברות רבות מאיצות את אימוץ הפוטנציאל הבלתי מוגבל של שירותי הענן, יש נושא אחד בולט סביב התחום: ייעול ההוצאות. מתוך הבנת האתגר המשמעותי הזה, המהנדסים בפרופיסי לאבס (Profisea Labs) פיתחו את Uniskai – פלטפורמת ניהול ריבוי עננים חדשנית, מבוססת בינה מלאכותית, שמאפשרת לארגונים להמחיש את רשת הענן שלהם בכל גודל וחתך ולשלוט, לנתח ולמטב את תשתית הענן הארגונית במקשה אחת. בליבת המשימה של פרופיסי לאבס עומדת אמונה בכוח הטרנספורמטיבי של ה-AI. על ידי יצירת מוצר מבוסס בינה מלאכותית שמפשט את פעולות ה-DevOps וה-FinOps, פרופיסי מתכוונת לחולל מהפכה באופן שבו מהנדסי IT ומנהלי טכנולוגיות ראשיים (CTOs) ניגשים לזרמי העבודה שלהם, תוך השגת חדשנות וצמיחה מתמשכות. Uniskai מציעה ללקוחות את היכולת לפרש ולתפעל ללא מאמץ את נכסי הענן שלהם, באמצעות מפות ותרשימים של ארכיטקטורת ענן שנוצרו אוטומטית. הדמיה אינטואיטיבית זו מפחיתה שיבושים, מקטינה עלויות ומייעלת תהליכים, כך שצוותים יכולים לשנות את קנה המידה של תשתית הענן שלהם ביעילות. פלטפורמת Uniskai מספקת תכונות נרחבות, שמכסות כל היבט בניהול הענן ובאופטימיזציית העלויות: החל בפריסה ללא אנשי צוות, המשך בדיאגרמות רשת מקוונות אינטראקטיביות וכלה בהדמיית חיוב מלאה ותמיכה בקוברנטיס, Uniskai מספקת מענה לצרכים המגוונים של צוותי ה-DevOps וה-FinOps: Waste manager מזהה ומבטל משאבים שאינם בשימוש. פיצ'ר ההתאמה לדרישות המערכת (Rightsizing) מבטיח פעילות בסדר גודל נכון, תוך הימנעות מהוצאות מיותרות. כלי הניהול הנקודתי (Spot management) מאפשר הסבת פעילותן של מכונות פיתוח ומכונות קריטיות לספציפית, ובכך מביא לחיסכון משמעותי בעלויות. מצב השינה (Hibernation) נקבע באופן אוטומטי על ידי המתזמן החכם (Smart Scheduler). מנהל המחויבות (Commitment Manager) מסייע בקבלת החלטות מושכלות לגבי רכישות של חבילות Reserved Instances (ר"ת RI) ותוכניות חיסכון (Saving Plans), כך שיהיו אופטימליות. דו"חות ביצועיים, תובנות אבטחה ותמיכה ב-APIs הם שהופכים את Uniskai לפתרון מקיף חיוני עבור ארגונים ששואפים לייעל ולהוזיל את סביבת הענן שלהם. המחויבות של פרופיסי לאבס למצוינות מופגנת באמצעות השותפויות יקרות הערך שלה עם גורמים מובילים בתעשייה, בהם AWS, גוגל קלאוד (Google Cloud), פלטפורמת Azure של מיקרוסופט, קרן CNCF (ר"ת Cloud Native Computing Foundation), קרן לינוקס (Linux Foundation) וקרן הפינאופס (FinOps Foundation) . Uniskai של פרופיסי לאבס תואמת גם ל-SOC 2 ומספקת ללקוחות ודאות של אבטחה, אמינות וגמישות מהשורה הראשונה. כגורם משנה-משחק בגזרת טכנולוגיות הענן, Uniskai מבית פרופיסי לאבס מספקת פתרון הכול כלול (All-in-one), שמופעל על ידי ה-AI. פתרון זה מעצים את צוותי ה-DevOps וה-FinOps ומאפשר להם לנצל את מלוא הפוטנציאל של תשתית הענן שלהם תוך צמצום עלויותיה, ולהשיג יעילות וחדשנות רבות יותר.

קרן אתנה ערכה אתמול (ד'), בשיתוף משרד החינוך, טקס הענקת תעודות הוקרה ל-16 עובדות הוראה מהחינוך המיוחד מרחבי הארץ, שהצטיינו השנה בשילוב חדשנות וטכנולוגיה בעבודה עם תלמידים. כל אחת מהזוכות בתעודה קיבלה iPad מטעם הסתדרות המורים ובנק מסד, ותיק מהודר עם אוזניות בלוטות' ועכבר אלחוטי, מתנת מפעיל – השותפים והתורמים לקרן אתנה מיום היווסדה. אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, אמר כי "הטקס הוא הגשמת חלום. המטרה היא שבכל שנה יוזמנו 120 מורים ומורות לבית הנשיא כדי לקבל תעודות הוקרה על הפעילות המיוחדת שלהם למען ילדי החינוך המיוחד". זו הפעם השנייה שבה נערך טקס כזה במשכן נשיאי ישראל בירושלים. הפעם הקודמת הייתה ב-2017. לצד הנשיא, יצחק הרצוג, בן ארי והזוכות בתעודות השתתפו בטקס השר במשרד החינוך, חיים ביטון; מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד; אינה זלצמן, סמנכ"לית בכירה במשרד החינוך ומנהלת המינהל הפדגוגי; וכן בכירים במערכת החינוך, נציגי השותפים של קרן אתנה – בנק מסד ומפעיל, בני משפחה ומוזמנים. הנשיא הרצוג ורעייתו, מיכל, שמעו מפי בן ארי על החזון והפעילות של הקרן. לאחר מכן הציגו עובדות ההוראה המצטיינות את הפעילות שלהן. הנשיא הקשיב בקשב רב, התעניין וגילה בקיאות רבה בנושאי החינוך. הרצוג סיפר כי הוא ורעייתו ביקרו במסגרות של החינוך המיוחד והתרשמו מהפעילות היפה של המורים, תוך שילוב הטכנולוגיה לטובת התלמידים. הוא בירך את בן ארי וקרן אתנה על פעילותם ואמר: "רעייתי ואני מחפשים כל דרך כדי להוקיר את עבודתם של המורים, והטקס הזה הוא עוד דרך לעשות זאת. אין ספק שהפעילות של קרן אתנה חשובה". הרצוג הבטיח לשקול בחיוב לערוך טקס כזה בכל שנה. בתמונה למעלה: משמאל – אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה; יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים; השר חיים ביטון, שר במשרד החינוך; נשיא המדינה, יצחק הרצוג; רעיית הנשיא, מיכל הרצוג; ואינה זלצמן, סמנכ"לית בכירה במשרד החינוך ומנהלת המינהל הפדגוגי.  

"דור ה'בייבי בומרס' מתקרב לגיל פרישה ומעוניין למכור את העסקים שלו. זהו שוק עסקים קטנים בשווי 10 טריליון דולר, שיחפש בעלים חדשים. מדובר בשינוי משמעותי בשוק. הממשל האמריקני, שמודע לעניין זה, מציע הלוואות במימון המדינה, של עד חמישה מיליון דולר – המיועדים לרכישה של עסקים קטנים ובינוניים. לצד התובנות מתקופת הקורונה לגבי העוצמה של עסקים מקוונים – נוצר בשוק צורך גדול לזירה, אשר תרכז גם עסקים מקוונים וגם עסקים פיזיים, בתהליך מכירה קל ופשוט", כך אמרה גל ברזילי, מייסדת-שותפה של Boosst. חברת ההזנק הוקמה לפני שנתיים על ידי ברזילי, עם שותפיה לתוכנית זל (Zell) באוניברסיטת רייכמן – מור שלזינגר, סמנכ"לית הטכנולוגיות, ועומר זילברמן, המנכ"ל. ברזילי משמשת כסמנכל"ית התפעול (COO) בחברה. לדבריה, "קנייה ומכירה של עסק דורשת הבנה בתחום ומדובר בתהליך מורכב. רוב רובם של בעלי העסקים הקטנים אינו מצויד בכלים לבצע זאת, ולכן הם פונים למתווכים. כיום, המתווכים מסייעים בתהליך, בלא שימוש בכלים טכנולוגיים, ולכן התהליך יכול לארוך זמן רב, הוא מתבצע באופן ידני ולפעמים עלול אף להיכשל". "הגענו לרעיון", סיפרה, "במהלך הלימודים. בתוכנית ב-זל עלו כמה רעיונות לסטארט-אפים, והרעיון של מכירה וקנייה של עסקים ברשת – ריתק את שלושתנו מההתחלה. הייתה לנו הכרה מוקדמת עם התחום, הורינו היו בעלי עסקים או היו מעורבים בתחום. הוריי הם בעלי עסקים עצמאיים. שניהם בנו, בעשרות שנות עבודה, עסקים משגשגים עם תיק לקוחות מסור ומוניטין יקר ערך. כשהם ירצו לפרוש, הם ייאלצו לסגור את העסק או לנסות ולמכור אותו דרך מתווכים. השירות שלנו מאפשר לבעלי עסקים שכאלה ליהנות מתהליך ידידותי, שקוף ופשוט, ולקבל תמורה הוגנת". לדבריה, "הקורונה עזרה לנו משמעותית, בהיבט ההבנה של האפשרויות שיש לבעלי עסקים מקוונים למכור את העסק שלהם. כרגע אנחנו מציעים למכירה בפלטפורמות המקוונות שלנו יותר ממאה עסקים. עד היום גייסנו קונים פוטנציאליים, שלהם הון זמין לרכישה בסך של 500 מיליון דולר". אתרה של Boosst. צילום: לכידת מסך מאתר החברה "שואפים להפוך את התהליך לכמה שיותר אוטומטי ומהיר" על פי ברזילי, "בצד המוכר, מדובר בתהליך קצר וידידותי. לאחר אישור, המערכת מתחברת לחשבון של המוכר, ושולפת משם את נתוני המכירות שלו ואת הדו"חות הפיננסים. הנתונים עוברים ניתוח, הכולל איסוף נתונים אוטומטי והשוואה לעסקים דומים. בפרק זמן קצר אנו מספקים למוכר הערכת שווי ראשונית". היא הוסיפה כי "בצד הקונה, אנחנו מציגים לו בצורה אנונימית עסקים בקטגוריות שהוא בחר מראש, ונתונים פיננסיים עיקריים. אם יש עניין מצד הקונה והמוכר, אנחנו יוצרים ביניהם קישור ומחתימים אותם על מסמך הצהרת כוונות (LOI), ומלווים אותם בתהליך עד לסגירת העסקה. יש לנו כמה עסקאות שנמצאות בשלבים שונים. אנחנו שואפים להפוך את התהליך לכמה שיותר אוטומטי ומהיר". "כיום", ציינה, "אנו מתרכזים בשלב הראשון במכירה וקנייה של עסקים ברשת. בקרוב נציע גם אפשרות לקניית עסקים פיזיים, בעיקר בארה"ב. בשנה הקרובה נתמקד בשיפור היכולות וניתוח המידע שלנו, תוך התממשקות לכלים שונים המאפשרים לקבל יותר מידע על העסק. המטרה שלנו, בסופו של דבר, היא שלקונה ולמוכר יהיו שקיפות וביטחון לגבי אמיתות הנתונים המוצגים בפניהם". "בהיבט הטכני", סיימה ואמרה ברזילי, "אנו רצים על פלטפורמת הענן של AWS. אנחנו משתמשים בשירותים כמו Amazon EC2 ו-Amazon RDS. מעבר לשימוש בפלטפורמה, קיבלנו עזרה רבה מאנשי AWS ישראל, השתתפנו באקסלרטור שלהם, שהפגיש אותנו עם משקיעות, מומחיות לבניית מותג ויועצות למכירות – שליוו אותנו בכל שלב של בניית החברה. יצרנו רשת קשרים עם יזמים ומשקיעים, השתתפנו באירועים שונים ואנחנו נפגשים עם סטארט-אפים בשלב דומה לנו".

הצהובון הגרמני בילד (Bild), הפופולרי ביתר באירופה, מתכונן לשינוי משמעותי, אשר מרמז על עתיד כלל התקשורת העולמית. ספציפית בצהובון, כחלק מהאבולוציה הזו, מאות משרות יבוטלו בהדרגה, משום ש-בילד יזנח את גרסת הפרינט שלו ויעבור למודל דיגיטלי בלבד, בתוך שהוא משלב בינה מלאכותית בפעולותיו, וזו עתידה להחליף את תפקידי העריכה המסורתיים. קונצרן ההוצאה לאור הגדול ביותר באירופה, אקסל שפרינגר (Axel Springer SE), המחזיק בבעלות על בילד וכלי חדשות אחרים כמו Die Welt, חשף את השינויים הללו באימייל שנשלח מטעמו לעובדים. במייל בישרה ההנהלה על פיטוריהם של עובדים רבים, המהווים כ-20 אחוזים מכלל עובדי בילד, כולל עורכים ראשיים, עורכי דפים, מגיהים, מזכירות ועורכי תמונות, שלפי העדכונים תפקידיהם עתידים להתבצע בעתיד הלא רחוק על ידי בינה מלאכותית. אקסל שפרנגר – שמתכננת לקצץ 100 מיליון יורו מהוצאותיה, ולפיכך תתחיל בפיטוריהם של כ-200 עובדים – הוסיפה והזהירה את הצוות כי הוא מצפה לבצע קיצוצים נוספים בעריכה בשל "ההזדמנויות של בינה מלאכותית". לפי CNN, ההכרזה הזו הגיעה שלושה חודשים לאחר שמתיאס דופנר, מנכ"ל אקסל שפרינגר, הזהיר את העובדים כי קיצוצים "משמעותיים" במשרות נמצאים בדרך, כחלק מהדחיפה של החברה להפוך למוציא לאור דיגיטלי בלבד, שיעשה שימוש נרחב ביותר ב-AI במהלך השינוי האופיו. יצוין עם זאת כי דובר בילד טען בפני CNN שלאובדן המשרות הקשור לרה-ארגון של העיתון "אין שום קשר לשימוש ב-AI", וכי הטכנולוגיה תשמש לתמיכה בעיתונאים בעבודתם בלבד. ChatGPT. כלי הבינה המלאכותית החדשני, שיודע לכתוב ולערוך תכנים, גם לשימוש המדיה. צילום: ShutterStock מה יודעת ה-AI היוצרת לעשות ולשבש? ובכל זאת, השינוי המשמעותי הזה שמבצע קונצרן התקשורת הענק הוביל לעליית החששות לגבי ההשפעה הרחבה יותר של AI על תעשיית המדיה העולמית. לטכנולוגיות AI מתקדמות – כמו ChatGPT מבית Open AI שפרץ לחיינו בשלהי אוקטובר 2022 – יש יכולת פוטנציאלית לכתוב מאמרי חדשות בכוחות עצמן. הצ'אטבוט החדשני, שמבוסס על מודל שפה גדול (Large Language Model ר"ת LLM), שבר את שיא הצמיחה המהירה ביותר של תוכנה צרכנית והגיע כעבור חודשיים מיום השקתו, בינואר, ל-100 מיליון משתמשים. מאז הצלחת כלי הבינה המלאכותיים היוצרים, שצצו כפטריות אחרי הגשם, רק נוסקת והם הולכים ותופסים נפח שימוש ובמקביל מיתרים שלל עבודות שהיו נחלתם של בני האדם, למשל בתחומי הגרפיקה, הציור והאיור, באמצעות כלים נוספים המבוססים על AI ג'נרטיבית, ביניהם DALL-E ומידג'רני (Midjourney). לפי כל האינדיקציות, היכולות השפתיות המתקדמות של הכלים החדשניים, כאמור, דוחפות את תעשיית המדיה לעבר מודל שהבינה המלאכותית תככב בו ותייתר משרות שבני האנוש היו מופקדים עליהן בו. "AI חדרה לציוויליזציה שלנו", אמר רנגה יוגשוור, עיתונאי מדע עצמאי גרמני מפורסם. הוא הסביר על כך במהלך פורום המדיה הגלובלי של DW בבון, והדגיש ש"המכונה היא כעת ארכיטקט השפה". בהתאם להתפתחויות הללו, דו"ח החדשות הדיגיטליות של מכון רויטרס הכריז על שנת 2023 כ"שנת הבינה המלאכותית בעיתונות". בסקר שערך המכון וששאל חדרי חדשות של גופי תקשורת האם הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי להניע את בחירת הסיפור/ההמלצות? רק 5% מהמשיבים ענו כי "זה חלק גדול ממה שאנחנו עושים"; 23% השיבו "אנחנו משתמשים בזה לא מעט"; 39% ענו שהם "רק עורכים כמה ניסויים בתחום"; 27% אמרו שאינם משתמשים בטכנולוגיה כלל כרגע; ואילו 5% ענו שאינם יודעים. עם זאת מדובר רק בתחילת המסע של הבינה המלאכותית היוצרת שלפי כל הפרשנים בהחלט תשבש תחומים רבים בחיינו. נכון להיום כלי AI כבר משמשים את אמצעי התקשורת לשם תמלול, ליצירת כתוביות ולסלוגים ועוד, ומי שמשתמש בהם טוען כי שדרוגים אלו כבר הפכו למרכיבים אינטגרליים בחדרי חדשות. ואולם לא כולם סבורים כי שילוב הבינה המלאכותית בעיתונות יחבל לחלוטין בתפקידי בני האדם בתחום. חלק מהאנליסטים בתעשייה טוענים כי על ידי שימוש ב-AI לצורך טיפול במשימות היומיום, עיתונאים יוכלו להתמקד בתחקירים מעמיקים יותר ובניתוח מורכב יותר של מצבים. 

אינטל הופכת את חטיבות הייצור שלה ליחידת דיווח עצמאית בדו"ח ההכנסות הכללי שלה, כחלק מהמשך הקידום של מודל ה-IDM 2.0, שמיישמת החברה מאז שפול גלסינגר מונה למנכ"ל החברה. הדיווח לפי המודל החדש יחל ברבעון הראשון של 2024, ובעצם אינטל יוצרת מבנה של חברה בתוך חברה. לפי המודל החדש, אינטל מחברת את שירותי הייצור של החברה – אותם היא מנסה לתגבר באופן משמעותי עם מפעלים חדשים בכל רחבי העולם – עם שירותי הייצור ושירותי הפיתוח הטכנולוגי, והחטיבה הזו תספק שירותי ייצור למפתחי שבבים ללא מפעל, אבל גם לצרכים הפנימיים של אינטל, שגם אלה יתומחרו למעשה בפועל כדי להראות מה ההכנסות של החטיבה. במסגרת הזו אינטל גם תאפשר לקבוצות העסקיות הפנימיות שלה לבחור אם לייצר את מעבדי ה-x86 במפעלים של החברה או מחוצה לה. למעשה כבר כיום אינטל מייצרת חלק מהמעבדים העתידיים שלה במשפחת ה-Meteor Lake ב-TSMC. לפי דברי החברה, היא מייצרת כיום כ-20% מהסיליקון שלה במפעלים חיצוניים. אינטל ממשיכה לטעון שהמטרה שלה היא להיות עד 2030 – העיתוי שאליו היא מכוונת את הבנייה המסיבית שלה – חברת ייצור השבבים השנייה בגודלה אחרי TSMC. עכשיו היא מציינת שהיא מקווה שזה יקרה כבר בשנה הבאה, עם הכנסות חיצוניות שיהיו גדולות מ-20 מיליארד דולר.