התלות ההולכת וגוברת של השוק הארגוני במערכות מידע ומחשוב הביאה לעלייה בביקוש לעובדי טכנולוגיה במגזרים השונים. על פי האתר CIO, יש תנועה של נדידת עובדים מארגוני IT, כגון חברות ספקיות או שירותים, ללקוחות שלהן – החברות עצמן, שמגדילות את מחלקות המידע והמחשוב שלהן. השכר שעובדים אלה מקבלים, לפחות בארצות הברית, גבוה מזה שהם מקבלים בחברות ה-IT המסורתיות. התחרות על עובדים אלה, שהם, בדרך כלל, מקצוענים ברמה גבוהה, מתחילה להידמות לתחרות הכללית על טאלנטים בעמק הסיליקון. הם מסייעים לארגונים להתניע מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית, ומביאים איתם ניסיון מהשטח וגם ידע מקצועי, שמרענן את מחלקות ה-IT של אותן חברות. יש גם מקרים שבהם העובדים הללו מסייעים להקים מחלקות IT. אילו ענפים הם המבוקשים והמתגמלים ביותר? האתר מיפה את הענפים המבוקשים וגם המתגמלים יותר את אנשי הטכנולוגיה שעובדים בהם. הענף הראשון הוא זה של חברות הייעוץ המסורתיות. מנהליהן מבינים שהטכנולוגיה הפכה להיות כלי מרכזי בקבלת ההחלטות, ושהיא משפרת את העצות שחברות אלה נותנות ללקוחות שלהן. במגזר זה יש עדיין עודף ביקוש על היצע, כי מנהלי ה-IT עדיין לא מזהים את זה כתחום שבו הם יכולים לתרום. הם מחפשים כישרונות בתחומי הסייבר, הענן, עיצוב הממשקים, ניהול השינויים והניתוח העסקי. מי שיבחר ללכת לתחום זה באחת מהחברות האלה ישתכר בממוצע 131,995 דולר בשנה. אם בעבר היה מקובל לחשוב שהביקוש לאנשי טכנולוגיה הוא בעיקר בחברות IT שמספקות ומפתחות פתרונות לשוק הארגוני, הרי שכיום הארגונים עצמם במגזרים השונים מחפשים מקצועני IT מוכשרים גם תעשיית הבריאות משוועת לכוח אדם טכנולוגי, ובתוכה עולמות הרפואה, התרופות והביו-טכנולוגיה. שם בא לידי ביטוי החיבור בין תעשיית ה-BIO למערכות המידע, שמכונה כיום ביו-קונברג'נס. תעשיות אלה זקוקות למומחים שיודעים לטפל בנתונים קריטיים ורגישים, ובאופן טבעי מחפשים שם אנשי סייבר, כמו גם מהנדסי תוכנה ואנשי AI. השכר הממוצע בתפקידים אלה הוא 129,118 דולר לשנה, כאשר על פי הסקר של CIO, מדובר בעלייה של יותר מ-3%. תעשיית הפיננסים היא כבר שנים רבות עתירת כוח אדם טכנולוגי, מאחר שהיא תלויה תלות כמעט מוחלטת במחשוב בכלל ובמערכות מידע בפרט. אלא שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב הרבה יותר מהיר מהאופי השמרני של הגופים הפיננסיים, מה שמביא אותם לחפש את אותם מומחים מתחום ה-IT שיסייעו להם לגשר על הפערים. במגזר זה יש ביקוש גבוה למהנדסי תוכנה, מהנדסי נתונים, אנליסטים עסקיים, מדעני נתונים ומומחים לתהליכי מודרניזציה, שעדיין נדרשים במגזר הפיננסי, שרובם טרם נפרדו ממערכות הלגאסי. השכר הממוצע של אנשי ה-IT במגזר זה הוא 128,571 דולר לשנה. עוד מגזר שזקוקה כיום יותר מתמיד לאנשי IT בעלי ידע הוא תעשיית התוכנה. אנשי התוכנה יכולים לסייע לארגונים לעצב, לפתח ותחזק מוצרים. השכר הממוצע בתחום עומד על 124,071 דולר לשנה. תחום נוסף שבו נדרשים אנשי IT הוא התעופה והחלל. לצד מהנדסי חלל, אנשי בינה מלאכותית ומומחי תוכנה, יש בו ביקוש לאנשי סייבר, מנהלי פרויקטים, מומחי תקשורת ועוד. השכר הממוצע שהם מקבלים: 121,560 דולר לשנה. השורה התחתונה: אם בעבר היה מקובל לחשוב שהביקוש לאנשי טכנולוגיה הוא בעיקר בחברות IT שמספקות ומפתחות פתרונות לשוק הארגוני, הרי שכיום הארגונים עצמם במגזרים השונים מחפשים מקצועני IT מוכשרים – אם כדי להעצים את מערכות המחשוב שלהם, או כדי להיעזר באותם טאלנטים על מנת להתחבר לקדמה ולגשר על הפערים הטכנולוגיים. התופעה לא אופיינית רק לשוק האמריקני – גם בישראל, מגזרים כמו הפיננסים, הבריאות והביטחון זקוקים למומחים שינהלו את תשתיות המחשוב, שיאיצו את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית, כדי שאותן חברות יוכלו להתחרות בשווקים ברחבי העולם. אנשי ההיי-טק הישראליים אולי מרוויחים פחות ממקביליהם בארצות הברית, אבל גם כאן, השכר בענף עדיין גבוה מהממוצע במשק.

רשימת החפיצים (המילה העברית לגאדג'טים) הטכנולוגיים החדשה מקבלת בברכה חברה חדשה: הקסדה החכמה. ולא רק אחת, אלא סדרה חדשה של קסדות מבית ליבאל, שמיובאות לארץ בידי דוגית. באופן כללי, הקסדות הללו, שמיועדות באופן עקרוני לרוכבי אופניים וקורקינטים, מציעות תכונות כמו תאורה קדמית ואחורית בהתאם לכיוון הנסיעה, כולל תאורת בלימה, וטכנולוגיות לשמירה על בטיחות הרכיבה, לרבות זיהוי אוטומטי של תאונות ושליחת הודעות SMS לאנשי קשר מוגדרים מראש, בהתאם למיקום ב-GPS. בנוסף, כולן מתחברות לטלפונים של הרוכבים באמצעות חיבור בלוטות', וזה חלק מהחבילה של התכונות שהן מציעות. לבכירה שביניהן נחשבת BH51M NSO, שמחירה עומד על 779 שקלים והיא כוללת גם מערך רמקולים פנימי של מותג האודיו המוכר JBL. הרמקולים האלה, כמתבקש מקסדה שמיועדת לרוכבי אופניים וקורקינטים, לא אוטמים את האוזניים, כך שאפשר לשמוע מוזיקה וגם להקשיב היטב לסביבה. בנוסף, הקסדה החדשה תומכת בפקודות קוליות, מאפשרת מענה לשיחות ומצב שיחה ווקי-טוקי, ויש גם שלט שאפשר להצמיד לכידון כדי לשדר בכל עת את המיקום, וכן סמני איתותים שניתן להרכיב. עוד ניתן למצוא במוצר סוללה בנפח עבודה שאמור להבטיח רכיבה ארוכה מאוד ללא צורך בטעינה.

מתקפת DDoS (מניעת שירות מבוזרת) על השירות המקוון של ענקית המשחקים אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) – ששמו Battle.net – גרמה להמון בעיות בתפעול הכותר הלוהט של החברה, Diablo IV (דיאבלו 4), אתמול (א'). דווקא ביום השבתון של רבים מהשחקנים, הם לא הצליחו להיכנס ל-Diablo IV, ל-World of Warcraft ולכותרים אחרים ואהובים במיוחד של בליזארד. כפי שניתן לצפות מגיימרים שלא אוהבים להניח את המשחקים מידיהם – משתמשי בליזארד התרגשו מאוד מהכשלים במשחקים, וזעמו על המפתחת שעומדת מאחוריהם. הבעיות שיצרה המתקפה נראו היטב באתר הדיווחים. DownDetectoe. צילום: לכידת מסך מ-DownDetectoe לפי מה שניתן ללמוד מאתר הדיווח על התקלות, DownDetectoe, שירות Battle.net נתקל בהפרעות חמורות כתוצאה ממתקפת ה-DDoS – אירוע שבמסגרתו האקרים שולחים אינספור כניסות לשירות ואלו מקריסות אותו. הבעיות החלו בשעות הבוקר המוקדמות של אתמול, כשהשחקנים נתקלו בקשיים גדולים בכניסה למשחקים ובניתוקים תדירים אם כבר הצליחו להפעילם, מה שהופך את המשחק לבלתי אפשרי וליבה תסכול עמוק בקרב הגיימרים. חשבון שירות הלקוחות של בליזארד – Blizzard CS – The Americas שמו – הכיר הבעיה וציין כי החברה משקיעה מאמצים כדי לבדוק את מקור המתקפה, שנמשכה זמן ממושך, ולעצור אותה. החשבון צייץ בטוויטר: "אנו ממשיכים לסקור בצורה פעילה התקפת DDOS המשפיעה על זמן השיהוי/יציבות החיבורים למשחקים שלנו". לא עבד כשורה במשך שעות. דיאבלו 4. צילום: לכידת מסך מ-DownDetectoe האירוע המטריד נמשך לאורך זמן רב, מיום האתמול החל בשעה 15:00, לפי שעוננו, וגם הבוקר, בסביבות השעה 11:00, עדיין התקבלו שלל דיווחים על בעיות במשחק המסוים דיאבלו 4, זאת בזמן שבליזארד טענה בשעה 00:30 כי הבעיה נפתרה. #Bnet The DDOS attacks that we were monitoring have ended. If you are still unable to log in try https://t.co/NY39q2slWo — Blizzard CS – The Americas (@BlizzardCS) June 25, 2023 "התקפות ה-DDOS שעקבנו אחריהן הסתיימו", הצהיר חשבון התמיכה האמריקני בחגיגיות, אולם למעשה ההכרזה הגיעה הרבה לפני שהמתקפה חוסלה, כשבפועל השחקנים המשיכו להיתקל, כאמור, בבעיות גם בשעות שלאחר מכן. לאורך המתקפה החברה הקפיצה הודעות לשחקנים שהתחילו את Battle.net על מחשבם האישי ובה נכתב: "אנחנו כרגע חווים מתקפת DDoS שיכולה לגרום להשהייה גבוהה וניתוקים עבור חלק מהשחקנים. אנו פועלים כדי להפחית את הבעיה הזו". כרגיל אצל גיימרים, ענייני תקלות במשחקים האהובים עליהם אינם עוברים בשקט – מספר פוסטים שעלו לסאברדיטים באתר רדיט (Reddit) הגיעו משחקנים שלא יכלו לגשת למשחקים שלהם במשך 10 עד 12 שעות. חלקם הפנו בקשה לבליזארד שתאפשר להם לשחק במצב לא מקוון, כך שלפחות יוכלו להמשיך לשחק. כרגע לא ברור האם התקפה זו תשפיע על יציבות וביטחון הפלטפורמה של Battle.net לטווח הארוך, או האם הבעיות ימשכו. בנוסף, לא ידוע מקור המתקפות והאם הן קשורות באיזושהי דרך לעסקת העתק אקטיוויז'ן בליזארד-מיקרוסופט, במסגרתה אמורה הענקית מרדמנד לרכוש את יצרנית המשחקים ב-68.7 מיליארד דולר. העסקה הענקית נתקלת מזה חודשים רבים בקשיים רגולטוריים על רקע חששות עולמיים שהיא תהפוך את מיקרוסופט, הבעלים של קונסולת המשחקים Xbox, לדומיננטית מדי בתחום ותחנוק תחרות.

חברת יבמ (IBM) הודיעה הבוקר (ב') כי אחרי שהייתה בשיחות מתקדמות מול אפטיו (Apptio), שנמצאת בשליטת קרן ויסטה פרטנרס (Vista Equity Partners), סוכם כי היא רוכשת את ספקית התוכנה לניהול הוצאות הטכנולוגיה, בסכום של 4.6 מיליארד דולר במזומן. העסקה הענקית כשתושלם תהווה צעד נוסף אחרון בתוכניתה של יבמ להתמקד בענף הענן ההיברידי. על פי דיווחים שפורסמו בוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע, כששתי החברות ניסו להגיע להסכמה המקווה על הרכישה, השתיים דיברו על עלות של 5 מיליארד דולר, מחיר שאינו כולל את החוב של אפטיו, אך העסקה נסגרה לבסוף בסכום מעט נמוך יותר. אפטיו, שנוסדה ב-2007, מסייעת לחברות לנהל ולהבין את ההוצאות שלהן על שירותי ענן, ומציעה שירותים כמו תקצוב IT, תחזיות וניתוחים פיננסיים. החברה, כאמור, נרכשה ב-2018 בתמורה ל-1.94 מיליארד דולר על ידי קרן ההון הפרטית ויסטה. עם לקוחות החברה נמנות חברות כמו שברון (Chevron), בנק אוף אירלנד (Bank of Ireland) או EDF Energy, כך ניתן ללמוד מאתרה. באתר מתארת הנרכשת את עצמה במילים: "אפטיו הספקית המובילה של תוכנות IT מבוססות ענן לניהול פיננסי. היישומים שלנו מחברים השקעות טכנולוגיות לסדרי עדיפויות עסקיים, מעסיקים בעלי עניין עסקיים כדי להניע אחריות בין-תפקודית ולשפר את היעילות של משאבי IT היברידיים". בנוסף מדגישה החברה כי פלטפורמת Cloudability שלה היא "הפתרון המקורי עבור FinOps". למה יבמ מוכנה לשלם כל כך הרבה על אפטיו? מקדם שינוי בכיוון העסקי. ארבינד קרישנה, מנכ"ל יבמ. צילום: יח"צ בשנת 2018, כשקרן ויסטה רכשה אותה, אפטיו רשמה הכנסות שנתיות של 188 מיליון דולר, והסכום המשמעותי בהרבה משוויה אז, ש-יבמ מוכנה לשלם עבור השליטה בה – שהוא גם הרבה יותר מהמחיר המקורי ששילמה עליה ויסטה – מרמז על גידול שחוותה החברה במהלך חמש השנים האחרונות, וזאת על אף שאפטיו לא מפרסמת מידע על הכנסותיה מאז שנרכשה. להערכת אנליסטים, העסקה, שמהווה צעד אחרון במעבר של יבמ להתמקד בענף הענן ההיברידי, עתידה לחזק את היכולות שלה בשוק זה. "IBM מתמקדת במדיום הענן ההיברידי השווה טריליון דולר", אמר מנכ"ל הענק הכחול, ארווינד קרישנה, ב-2020, כאשר החברה הודיעה על תוכניות להפריד את עסקי התשתיות המסורתיים שלה וליצור ספקית שירותים מנוהלים חדשה בשם קינדריל (Kyndryl). החברה גם סגרה את מחלקת Watson Health שלה, שסיפקה שירותי נתונים וניתוח לספקי שירותי הבריאות. השינויים האסטרטגיים האלו השאירו את יבמ חופשית להתמקד בענף הענן ובטכנולוגיות חדשות נוספות, כמו ה-AI והמחשוב הקוונטי. בתוצאות הרבעוניות האחרונות שפרסמה יבמ באפריל, ניתן היה לראות כבר את התעלות הראשונות של האסטרטגיה החדשה הזו – למרות תנאי השוק הקשים בתקופה הנוכחית, יבמ דיווחה על הכנסות לרבעון הראשון בשווי 14.3 מיליארד דולר – שמהוות עלייה קלה בהשוואה לשנה הקודמת. ההכנסות מתוכנה עמדו על 5.9 מיליארד דולר – עלייה של 2.6% משנה לשנה. קרישנה, המנכ"ל מזה שלוש שנים, מתמקד גם בשימוש בטכנולוגיה כדי לחסוך בהוצאות ב-יבמ ואמר בחודש האחרון שכ-7,800 תפקידים במשרדי החברה יחלפו בעתיד ביכולות בינה מלאכותית. יבמ מסתמכת כנראה על הרכישה האחרונה של אפטיו כדי להמשיך את דרכה בשוק הענן ההבירידי ומוכנה להשקיע בה כסף גדול בניסיון למקסם את ההכנסות שלה בשוק זה.

נמשכים הפיטורים בהיי-טק הישראלי, והפעם הגיע תורה של חברת הפינטק פיוניר, שתפטר עשרות עובדים. על פי דיווח בכלכליסט, מספרם צפוי להגיע ל-200. פיוניר היא יוניקורן שמציע פלטפורמת תשלומים וסליקה לעסקים קטנם ובינוניים, ספקים ונותני שירותים. החברה הוקמה ב-2005 והונפקה לפני כשנתיים בהנפקת SPAC, לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר. אחד המרוויחים מההנפקה, שבה פיוניר גייסה כמיליארד דולר, היה אחד המשקיעים בה בתחילת דרכה – ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. כיום פיוניר שווה מחצית מכך – 1.7 מיליארד. לחברה מרכז מו"פ גדול בפתח תקווה, והיא מעסיקה בארץ מחצית מכלל 2,000 העובדים שלה. בין סוף 2021 לסוף 2022 היא הגדילה את מספר עובדיה ברבע. ההכנסות של פיוניר צמחו ברבעון הראשון ב-40% בעוד שהרווח הנקי שלה צנח ב-61%. הפיטורים מגיעים על רקע המצב המקרו-כלכלי בישראל ובחו"ל ואסטרטגיית הצמיחה של החברה. מפיוניר נמסר כי "כמו כל חברה אחראית, אנחנו בוחנים צעדים לדיוק הארגון. בנוסף, אנחנו מגייסים עשרות מפתחים ומנהלי מוצר בישראל לבניית הענן הפיננסי שלנו". פיוניר מצטרפת לחברות היי-טק נוספות שביצעו פיטורים בישראל בחודשים האחרונים. על פי אתר Lastartup, שמרכז רשימה של חברות היי-טק שמפטרות בארץ, רק בחודש האחרון פוטרו עובדים בכמה וכמה חברות בענף, בהן סנטינל וואן, זיפ ריקרוטר ואאוטבריין.

דיווח של גורו אפל, מארק גורמן מבלומברג מספר, שמפת הדרכים של השקות ענקית הטק בסתיו הקרוב כוללת השקה של שלושה מכשירי Apple Watch – שני דגמים של Apple Watch Series 9 ודור שני של Apple Watch Ultra. לאחר הצגת ה-Apple Vision Pro בכנס WWDC האחרון, פונה כעת חרושת השמועות וההדלפות לקטלוג המכשירים הנוספים של אפל שיושקו בסתיו הקרוב, ולפי גורמן, מלבד שלישיית השעונים החכמים, מפת הדרכים של המוצרים למחצית השנייה של 2023 ולמחצית הראשונה של 2024 כוללת, כמובן, גם את קו דגמי ה-iPhone 15, ובנוסף, MacBook Pro בגודל 13 אינץ' מצויד במעבד M3, גרסאות MacBook Pro בגודל 14 ו-16 אינץ' מצוידים ב-M3 Pro ו-M3 Max ודגמים חדשים של MacBookAir. גם שני דגמים של iMac בגודל 24 אינץ' צפויים, ובתהליך עבודה יש גם דגם iMac בגודל 30 אינץ'. בגזרת ה-iPad צופה גורמן כי אפל תציג דגמי iPad Pro מחודשים עם צגי OLED, כמו גם iPad Air חדש שיחליף את דגם ה-M1 הקיים. גורמן מזכיר גם מוצרים אחרים שמצויים בשלב של פיתוח מוקדם, כולל AirPods מהדור השלישי ו"ציוד ביתי", הכולל צגים חכמים ו-Apple TV משופר.

העידן הנוכחי הביא לפריצות דרך טכנולוגיות ששינו ענפים ותחומים שלמים, באמצעות מה שאנו מכנים חדשנות משבשת, או משפרת. eBay ואמזון חוללו שינויים בעולם הקמעונאות, פייפאל חוללה מהפכה בענף שירותי התשלומים. גם ענף הנדל"ן, הנחשב לענף די מסורתי ונטול חדשנות, נחשף באחרונה לחדשנות טכנולוגית שמסייעת לו לתפקד טוב יותר, לדבר בשפה העכשווית, לדייק יותר באלו ורטיקלים להתמקד ולהתייעל. למעשה, זה החל עם הופעת WeWorke, ששינתה את מודל השכרת משרדים בענף הנדל"ן. כיום מדברים על טרנד חדש שנקרא פרופטק (PropTech) – טכנולוגיית נכסים, המשמשת כפלטפרומה להתייחסות ליישום של טכנולוגיית מידע וכלכלת פלטפורמה על הנדל"ן. כבר כיום רובוטים מנהלים ומתחזקים נכסי נדל"ן בשימוש אינטליגנציה מלאכותית, מדידת ביצועים, מעקב וניהול נתונים, בחירת השקעות בנדל"ן וביצוע הערכות שווי של הנכס חדשנות בתחום הנד"לן. פרופטק (PropTech). צילום: ShutterStock מה הם החידושים האלו? תחום אחד הוא הבינה המלאכותית (AI) – כבר כיום רובוטים מנהלים ומתחזקים נכסי נדל"ן בשימוש אינטליגנציה מלאכותית, מדידת ביצועים, מעקב וניהול נתונים, בחירת השקעות בנדל"ן וביצוע הערכות שווי של הנכס. טכנולוגיות של לימוד מכונה משמשות לעיבוד מסות של נתונים, ותומכות בקבלת החלטות מושכלת יותר של קונים פוטנציאליים, מסייעות למפות אזורי בנייה, לפי סוג שכונה, גיל האוכלוסייה ועוד. כבר כיום ישנם מיזמי פרופטק המתרכזים בתחום התיווך וההשכרה הדיגיטליים. תחום שני הוא תחום המציאות הרבודה – טכנולוגיה זו מציעה כבר היום כלים ללקוחות פוטנציאלים וסוכני מכירות. הטכנולוגיה מאפשרת להפוך את פרויקט הבנייה מתרשים דו-מימדי למודל תלת-מימדי. הן הלקוחות והן נותני השירות יכולים לקבל חוויה אינטראקטיבית בלחיצת כפתור, ואף לנוע וירטואלית בתוך הנכס עם משקפי מציאות רבודה. השילוב עם ראייה ממוחשבת, מהווה דוגמה לטכנולוגיות מתקדמות המשמשות לפיקוח הדוק יותר של עבודת הבנייה, כמו גם שיפור דרמטי של חווית המשתמש ברכישת הנכס. באמצעות שילוב ראייה ממוחשבת לשם ניתוח תמונות שנלקחות באופן שוטף מאתר הבנייה, ניתן לקבל תמונת מצב מדויקת ואחידה של שלבי התקדמות פרויקט הבנייה בזמן אמת עבור כל בעלי העניין, ובכך גם לאפשר שקיפות לרוכשי הדירות. טכנולוגיית הפרופטק גם מתכתבת עם נושא הכלכלה השיתופית. מודל Airbnb מבוסס כולו על כלים דיגיטליים ומערכות מיחשוב, המאפשרות לדלג על המתווכים ונותני השירות, לייעל את הביקוש וההיצע, ולצמצם את הריכוזיות בשוק. רחפנים – גם עולם הרחפנים, מסייע לשיפור ביצועים בפרויקטי בנייה שונים, במיוחד בתחום ניטור אתרי הבנייה בזמן אמת והמעקב אחר התקדמות הפרויקטים או בדיקת בטיחות העבודה בהם. בגלל אפשרויות הטיסה הנמוכות של הרחפנים, המצלמות והמשדרים המשוכללים המותקנים בהם, ניתן לעקוב מקרוב באמצעות מחשב או טלפון חכם, הקולטים את התמונות המשודרות אליהם, אחר כל אחד מחלקי המבנה ההולך ונבנה, במבט-על או בסיור מסביב לו. מידע יומיומי הנאגר בצורה זו מאפשר למהנדסים ולמנהלי הפרויקטים להשוות את הביצוע באתר עם התוכניות האדריכליות וההנדסיות ועם לוחות הזמנים, ולגלות במהירות טעויות או כשלים כבר בזמן התרחשותם. בנוסף, הפרופטק משתלב עם טרנד הבלוקצ'יין, המסייעת לייעל את המסחר בין המוכרים לקונים. יתרון השקיפות שלו יכול להציע חוזים חכמים, היותו מבוזר שקוף ובטוח. לסיכום: מנהלים מבינים שלטכנולוגיה ולחדשנות הדיגיטלית יש פוטנציאל לשנות את העסק שלהם מקצה לקצה, ולכן קיימים שיתופי פעולה רבים עם ספקי טכנולוגיה חיצוניים וגם עם חברות סטארט-אפ בתחום. הכותב הוא מייסד ומנהל קהילת ערים חכמות בישראל

שוק השירותים הפיננסיים עובר תהליך של אמזוניפיקציה. הלקוחות, לפי מנחה פאנל "הבנק של העתיד", העיתונאי אליוט גוקטין, רוצים לקבל את אותו סוג של חוויה גם כשהם פונים לקבל שירותים פיננסיים באמצעות חברות פינטק – נוחות, מהירות ויכולת להשתמש לבד אבל לקבל תמיכה כשיש צורך, והכל כמובן באופן דיגיטלי, מרחוק, מבלי להגיע לבנק או לכל מקום אחר באופן פיזי. הפאנל היה אחד מאלו שנערכו במסגרת כנס Fintech Junction 2023, בהפקת Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך בסוף השבוע בהילטון. המשתתפים בו התבקשו להתייחס לפיתוחים הנוכחיים בשוק הבנקאות, כיצד הבינה המלאכותית משתלבת בתחום הזה וכיצד מתפתח האקוסיסטם החדש. "כפי שכבר נאמר, כיום הרגולטור יותר פתוח ויותר מותאם ללקוחות ומודע לצרכים שלהם. הרגולציה ממשיכה להיות חזקה וצמודה, אבל היא הרבה יותר פתוחה ויותר מוכנה לעבוד עם האקוסיסטם של שוק הפינטק. אנחנו עושים עבודה טובה. זה בא לידי ביטוי בעצם העובדה, שהלקוח הוא הבעלים של המידע שלו כיום, והוא יכול לספק את האישור לגשת למידע הזה לחברות פינטק ולא רק לבנק. זו המהות של הבנקאות הפתוחה שאנחנו מובילים", אמר ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל. הוא הציג חלק מהתהליכים שהבנק המרכזי של המדינה קידם וחלק שנמצאים בדרך. "השינוי שהוזכר לעיל הוביל, כמובן, למערכות תשלום חדשות, עם אפשרויות שלא היו עד היום – ואולי הכי פשוט הוא זה, שאפשר לשלם באמצעות הטלפון ואין עוד צורך לשאת את כרטיס האשראי בכיס. אנחנו גם צועדים לקראת שקל דיגיטלי, ומדברים גם על המחאה דיגיטלית שתעשה אותה פעולה בלי הנייר ויותר, ויש עוד מהלכים רבים שקיימים בבנק ישראל. זה מעבר לפיקוח – זה תמיכה בפיתוח", אמר. להשיג את אמון הלקוחות נועם ענבר, אחת השותפות ב-ויולה פינטק, קרן שהוקמה לפני כמה שנים בידי קבוצת ויולה, שנועדה, בין השאר, להשקיע סכומים לא קטנים בחברתו פינטק ישראליות, אמרה, שלדעתה המיקוד של הבנק העתידי הוא שיפור השירות ללקוח. "יש הרבה דרכים להשיג את זה עם בינה מלאכותית ובינה יוצרת תוכן, אבל מה שחשוב הוא להסתכל על היבטים נוספים, ואחד החשובים ביותר הוא האמון שהלקוחות נותנים. זה מעניין כיצד האמון בא לידי ביטוי בשירות אוטומטי. הלקוח רוצה להבין כיצד החברה שמולו ממנפת את המידע שיש לה עליו לטובת עסקאות שהוא עושה, בפעילות שלו. שהלקוח ירגיש שהוא שם את הכסף במקום בטוח", היא אמרה. נועם ענבר, שותפה ב-ויולה פינטק. צילום: תומר פולטין היא גם סיפרה שעוד היבט בסיסי שצריך להתמודד איתו הוא, שאנשים פשוט לא אוהבים להתמודד עם עניינים פיננסיים. "זה מסוג הדברים שהם משהו שצריך לעשות. בנק העתיד, אולי, יספק שירותים באמצעות חברה אחרת. למשל חברות טלקום, שיציעו שירותים במקום שבו הלקוח אוהב לשהות, שהוא אוהב להשתמש בו, כדי לשלב באמצעות כלי תוכנה כשירות את הגישה לשירותים בנקאיים. כך או כך, העתיד של הפינטק מאוד מרגש ומרתק. בקרנות כמו שלנו רוצים לראות חזון, מה המחשבה שלכם, ואת האופקים שאתם רוצים לפתוח", סיכמה ענבר. יש עוד הרבה מרחב לפינטק הישראלי גם ענבל פולג, מנהלת מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך, התייחסה להיבט של האמון. "אמון זה נושא חשוב וגדול, שדורש גם רגולציה שצריכה לעזור להגדיר דרכים לזכות באמון של הלקוחות, ואחד מהם הוא שרוב הכסף יתנהל באופן מקומי, וזה נכון עבור הכסף שאנחנו שמים מהמשכורת כדי לשלם הוצאות שוטפות, כמו גם עבור ההשקעות", היא אמרה. ענבל פולג, מנהלת מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך. צילום: תומר פולטין לטענתה, לבנקים המסורתיים היה מספיק זמן להתקדם ולהציע שירותים טובים יותר. "הרגולציה נכנסה והציעה רפורמות, ואמרו לבנקים שהם צריכים להיפתח ולתת את המידע על הלקוחות לחברות אחרות. זה קרה רק בגלל שהיה צריך להתערב. אנחנו מאמינים שבטווח הקצר נראה יותר חברות ויותר שירותים שלקוחות יקבלו. יהיו דברים שאפילו לא חשבנו שאנחנו יכולים לעשות, ואולי עוד לא חשבנו עליהם. יש הרבה מרחב לפינטק הישראלי", טענה פולג. ומה לגבי בינה מלאכותית? "בינה מלאכותית לא גורמת לי צמרמורת. אני אוהבת את זה. אנחנו צריכים לתת לזה עוד קצת זמן. זה כלי עזר שבהחלט יכול לשרת את השירותים הפיננסיים, גם בגלל הצורך לסרוק כמויות אדירות של מידע". המשחק משתנה סטפן מזלט, מנהל מוצרי תוכנה ושירות בחברת טמנוס, טען, שהבנקים צריכים להבין שיש שינוי במשחק. "אחד ההיבטים הוא, שצריך שתהיה אפשרות להעביר תשלום מיידי. אי אפשר לחכות להעברת כסף כמו בבנק מסורתי, שלפעמים לוקחת הרבה זמן. זה אחד הדברים שפינטק מסוגל לספק כיום. חברות העתיד יידעו להציע שירותים כספיים מותאמים, והם יכירו אותנו יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו. תארו לכם, שחברה כמו אמזון מקבלת אישור לספק שירותים פיננסיים, והכל בבית מהסלון ותוך דקות", הוא אמר עם מבט אל העתיד. סטפן מזלט, מנהל מוצרי תוכנה ושירות בחברת טמנוס. צילום: תומר פולטין הבינה המלאכותית, לדבריו, אכן תעזור לשירותים, אבל במחיר כבד. "אנליטיקה באמצעות בינה מלאכותית מיועדת להעצים את העסק. זה יכול לעזור ללקוח להכיר את כל השירותים שלך או להבין כיצד לשלב אותם זה עם זה בהתאמה לצרכים שלו. זה בהחלט יעזור להעצים את הלקוחות, אבל האתגר הוא מה שזה יעשה לעבודות, בשם המין האנושי. הכל יהיה באמצעים דיגיטליים. כיצד ניתן את זה בלי יחס אנושי? הכל יהיה מהיר, הכל בערוצים שבהם אתה לא פוגש עוד אנשים, אז איך זה לא ייפגע במקומות העבודה?"