ביום ה' האחרון התקיים אירוע מרגש לכבוד יום הולדת 64 להקמת ממר"ם, יחידת המחשוב הראשונה של צה"ל, בו הגיעו למעלה מ-200 וותיקים וותיקות ממר"ם לבסיס השלישות הראשית ברמת גן לאחר יותר מ-40 שנה שלא היו בו. האירוע, בהפקה משותפת של עמותת בוגרי ממר"ם והיחידה, היה מרגש והפגיש אנשים שלא ראו זה את זו עשרות שנים, כמו גם אפשר להם להתעדכן על הנעשה היום ביחידות המחשב ואף לקבל סיורי VIP באולם המחשב שהשתנה במרוצת השנים.  ממר"ם הוקמה עם החלטת המטה הכללי לרכוש את המחשב הראשון של צה"ל, ב-15.7.1959 ובתחילת הדרך הורכבה מחוליות שונות למשל אוויר, ים, יבשה, מודיעין ורשויות הביטחון השונות. גם היום בוגרי ממר"ם שמסיימים את הקורסים שלהם בבסמ"ח – יחידת ההדרכה המיתולוגית של ממר"ם – משובצים בכלל יחידות המחשב של צה"ל, כולל ממר"ם, יחידת אופק של חיל האוויר ו-8200 באמ"ן, ואמונים על פיתוח מערכות המחשב המורכבות של צה"ל. "ניתנה לי הזכות לפקד על אנשים מעולים המשרתים במשפחת ממר"ם" בדברי הפתיחה שלה, אמרה מפקדת ממר"ם, אל"מ רחלי דמבינסקי, כי "ממר"ם, יחידה אשר החלה את דרכה כמרכז מחשבים ורישום ממוכן, מהווה כיום יחידה טכנולוגית – מבצעית העוסקת בפלטפורמות דיגיטליות מתקדמות – עננים, מרכזי מחשוב, סביבת עבודה דיגיטלית והגנה בסייבר. לממר"ם תרבות ומורשת המשקפות את ערך המקצועיות, היזמות, היצירתיות, הלמידה והחתירה לשיפור מתמיד". היא הוסיפה וסיפרה כי "אלכס שפייזר, ניצול שואה שעלה ארצה בשנת 1949, התגייס לצה"ל ומונה לראש מדור ההפעלה הראשון, כתב בספרו 'ממר"ם – מדור הפעלה' כי 'ההיסטוריה של הקמת ממר"ם ממחישה שיעור חשוב על יכולתם של אנשים צעירים טובים להשפיע, ליזום, ליצור ולתרום מהותית לביטחון ישראל'. כמפקדת ממר"ם, ניתנה לי הזכות לפקד על אנשים מעולים המשרתים במשפחת ממר"ם, ניחנים בחוסן אישי, נחישות, מסירות ולכידות ומחזיקים בהבנת המשמעות המבצעית הנגזרת מיכולות הדיגיטל עליהן הם אמונים". מפקד ממר"ם בדימוס, איציק מלאך. צילום: פלי הנמר מפקד ממר"ם בדימוס, איציק מלאך, גם הוא עלה לברך בשם הוותיקים, ודיבר על ההישגים הרבים של ממר"מניקים בתעשייה, בשוק המוסדי, היזמי ובאקדמיה. איציק העלה על הנס את מפקדי ממר"ם שאינם איתנו היום, ותרומתם לבניית היחידה כמותג לאומי היא אדירה, החל בראש ממר"ם הראשון מרדכי קיקיון, השני, ד"ר מנחם דישון, השלישי, רוממיה הלוי-סגל, הרביעי משה נדיר ועד לתשיעי, תא"ל בדימוס אלי גונן שהלך לעולמו השנה. יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, יוסי מלמד. צילום: פלי הנמר יו"ר עמותת הבוגרים, יוסי מלמד, אמר: "אני עומד פה היום בהתרגשות שיא, ביראת כבוד ועם המון הערכה אליכם, הדור המייסד של היחידה ושל כל יחידות המחשב של צה"ל. כבר שעתיים אני צופה בכם מתחבקים, מתנשקים, מצטלמים, מעלים זכרונות ומסתכלים על הבסיס המיוחד הזה, שהוא לגמרי בית. ואת האמת אני לא מבין איך לא עשינו את זה קודם. כבר 13 שנים אני משמש בתפקיד הזה, כיו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, וחשבתי שאני מכיר את היחידה, את העשייה ואת ה-DNA שלנו כמו את כף היד שלי. אבל מהר מאוד לאחר שהקמנו את הקבוצה המיוחדת הזו – Mamram Veterans – הבנתי עד כמה אני לא מבין כלום. וכמה עדיין יש לי ללמוד. המותג הזה ממר"ם, גדול ממה שחשבתי, עשינו דברים משוגעים יותר ממה שהכרתי והרבה יותר מזה – היינו ואנחנו עדיין, אבן דרך דרמטית בייסודו של ההיי-טק הישראלי, זה המוסדי וזה היזמי. קצרה היריעה מלהתחיל לעשות רשימה כאן של כל ההצלחות שלנו מהימים של ממקו, המימד החדיש דרך הימים של סייבארק, מטריקס ועד לימים אלו של צ'קמרקס, טאבולה ו-Honeybook. מה שמאפיין את כולם זה האופי הממרמניקי, מקצוענים מצד אחד, אנשי צוות מצד שני. יזמים פורצי דרך מצד אחד, ראייה רחבה ומערכתית של מערכות מורכבות מצד שני. אנשים טובים". מפקדת לוטם, תא"ל יעל גרוסמן. צילום: פלי הנמר סיכמה את הדברים, מפקדת לוטם, תא"ל יעל גרוסמן: "כיום, עם התפתחות המרחב הדיגיטלי, פלטפורמות המחשוב והענן הינן האמל"ח המרכזי בו צה"ל עושה שימוש על מנת להשיג עליונות בסייבר ועליונות במידע. הבית המשותף הזה של כולנו – הממר"מניקים והממר"מניקיות, הוא בית מיוחד, של יזמות, של מקצוענות טכנולוגית, של נתינה ואהבת הארץ. בית שעבור רבים מהיושבות והיושבים כאן מסמל את התחלת הדרך הטכנולוגית, כאן במקום שעד לפני שנה היה משכנו של בסמ"ח – בית הספר למקצועות המחשוב. רבים מכם התחלתם את דרככם בצבא ובהמשך במדינת הסטארט-אפ, בתעשיות בארץ ובעולם, באקדמיה ובעיקר בעשייה אישית ומערכתית למען המדינה והתפתחותה הטכנולוגית. לוטם, היחידה עליה אני מפקדת בגאווה רבה, יחידה שמונה כארבע אלפים משרתות ומשרתים, הינה יחידה מופלאה, יחידת הדיגיטל והמידע של צה"ל – היחידה שמחברת את צה"ל לעתיד דיגיטלי מבוסס ידע. יחידתנו היא יחידה מבצעית טכנולוגית, האמונה על כינון מרחב דיגיטלי, עשיר, מוגן וחסין, ובתוך כך מאפשרת לצה"ל לפעול בחופשיות, בדיוק ובעוצמה מבוססי מידע וידע בכל תחומי העשייה של צה"ל, בשגרה, בחירום ובמלחמה".

בכירי החברות בארץ, המובילים את תחום התוכנה וה-AI, השתתפו בכנס שקיימה חברת ג'יניוס (Genius) מקבוצת SQLink יחד עם חברת יבמ (IBM). הכנס, שהתמקד בתחום ה-Embeddable AI, נערך במגדלי עזריאלי שבתל אביב. מושג ה-Embeddable AI משמעותו היא שילוב טבעי של מודלים ML&AI בפתרונות וביישומים בחיי היומיום ובכל צומת החלטה של כולנו – החל ממנהלים עסקיים ועד אחרון משתמשי הקצה הפרטיים. מדובר במוצרים, פתרונות ומערכות שכלפי משתמש הקצה הם יישומים רגילים, כמו שהכרנו עד היום, אולם כיום פועל ברקע מנוע AI התורם לקבלת החלטה חכמה ונכונה יותר. לקוחות ג'יניוס הדגימו בכנס סיפורי הצלחה מתחומים שונים, כמו מתחום HR Analytics – מודלים המנבאים הצלחת אנשים בתפקידים מסוימים; בתחום ניתוח טקסט והבנת שפה כדוגמת NLP, התומך גם בעברית; ניתוח סקרים; קורות חיים; חוות דעת; והפקת תובנות מתקדמות. חזי הבר, מנכ"ל ג'יניוס, התייחס לאירוע ואמר: "המשתתפים יצאו מהכנס עם מסר מרכזי, שאין שאלה עסקית שאין לה מענה על ידי AI, ואין מאגר נתונים שלא ניתן להפיק ממנו תובנות. חלומות מתגשמים. בואו אלינו עם החלומות שלכם ונסייע לכם להגשימם". הדוברת המרכזית בכנס הייתה עטרת ענבי, חוקרת בכירה במעבדות יבמ בחיפה ומנהלת הקבוצה להבנת שפה ושיחה, אשר הציגה יכולות מדהימות של הבנת שפה ויישומים שונים כמו צ'טבוטים (Chatbots) מתקדמים. יכולות אלו מפותחות במעבדות יבמ, ובדרכן לצאת לשוק כמוצרי יבמ בתקופה הקרובה. ענבי שילבה בהרצאתה רקע מדעי של הגישות השונות להבנת שפה ויכולות קוגניטיביות מתקדמות, כגון Fine Tuning, Prompt Tuning & Prompt Engineering. על בסיס רקע זה היא הדגימה בוט המייצר בוטים לפי הגדרות כלליות מינימליות של המשתמש. ענבי הוסיפה ואמרה: "אחת הבעיות הנפוצות של Generative AI נקראת 'הלוצינציות' (הזיות) וזה כשהבוט ימציא תשובה מתקבלת על הדעת, גם אם אינה נכונה בהכרח. אחת התכונות הייחודיות לטכנולוגיה של יבמ שהודגמה, היא בכך שהבוט תמיד יתן סימוכין לתשובתו, וגם יודע לומר "איני יודע", כאשר אין לו את רמת הביטחון המספקת. תכונות אלו הינן קריטיות ליישום AI בסביבת עסקית", סיכמה ענבי. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, או היוצרת (Generative AI), הגיחה לחיינו במהירות ובהיקף רחב, פלשה לכל תחום ומשפיעה כמעט על כל אדם בעולם המערבי. כדי להמשיג, מדובר בכלים כמו ChatGPT, בארד של גוגל ומיד ג'רני, אבל ממש לא רק בהם, אלא גם בכלים שמאפשרים לנו לקבל החלטות. כך או כך, התהליכים הסוציולוגיים הכרוכים בהגחתה של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית לא מצליחים להדביק את קצב התפתחותה וחדירתה ליום יום של כל אחת ואחד מאיתנו. הפער הזה מייצר הרבה חששות ומוציא פחדים קמאיים הטבועים בנו, בני האנוש. בשלב הזה, אי הוודאות לגבי אופייה המדויק של השפעת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית על האנושות רבה. ברם, אין ספק שהשפעתה תהיה מרחיקת לכת. אי הוודאות הזו מטלטלת כמעט כל ענף ותחום. אנחנו, בני האדם, חשים בנוח בסביבה יציבה. אי היציבות המסתמנת בעקבות חדירתם של הטכנולוגיה והמודלים הג'נרטיביים מערערת באופן משמעותי ורחב היקף את היציבות שהורגלנו אליה. כתולדה של ערעור זה, אנחנו נוטים לשים דגש על הפוטנציאל השלילי הגלום "בדבר החדש והבלתי מוכר הזה", ופחות מתייחסים לתרומתו הפוטנציאלית, שהינה מעבר לגבולות הדמיון. אחד הטיעונים השכיחים נגד הבינה המלאכותית בכלל, וזו הג'נרטיבית בפרט, הוא החשש מאפליה. הבינה המלאכותית מוטמעת ברוב מערכות קבלת ההחלטות שבהן אנחנו משתמשים בחיי היום יום – בין אם אנחנו יודעים את זה ובין אם לאו. המדובר במערכות לניהול תורים למענה קולי או עדיפות לטיפול רפואי, עבור דרך אישור קבלת משכנתה בבנק, התאמת הפרסומת שתקפוץ במהלך הגלישה באינטרנט, תמחור מוצר או שירות ברכישה אונליין, מתן דיאגנוזה רפואית או המלצה לטיפול בריאותי ועוד ועוד. אנחנו סלחניים כלפי הטיות אנושיות; האם גם במקרה של הטיות AI? מאחורי הבינה המלאכותית עומדים מודלים סטטיסטיים רחבי היקף, שמייצרים תובנות ומסקנות מתוך נתוני העתק שהוזנו לתוכם. כאשר טבועה הטיה בנתונים, יש סיכוי שהתובנות שיילמדו על ידי המודל תהיינה מוטות. אך האם בעולם שבו חיינו טרום הפצעתה של הבינה המלאכותית לא היו הטיות? התשובה היא: היו גם היו. אלא שאנחנו סלחניים כלפיהן כי הן "הטיות אנושיות" שכולנו סובלים מהן. פסיכולוגים רבים, וגם זוכה פרס נובל, איש מדעי הכלכלה, פרופ' דניאל כהנמן, הצביעו על קיומן של הטיות אנושיות בקבלת החלטות במצבי אי ודאות. לא רק שהטיות אלה הפכו למקובלות, אלא שהן אף הוטמעו בתוך מודלים כלכליים והתנהגותיים שעל פיהם מקבלים החלטות הרות גורל בתחומי הפיננסים, הביטחון, החינוך ועוד. בתוך תקופה קצרה נוכל ליהנות מיתרונותיה של הבינה המלאכותית, תוך הפחתה משמעותית בסכנת ההטיה או האפליה החבויה בה כיום זאת ועוד, אנחנו סובלניים כלפי הטיות סטטיסטיות כל עוד לא עומדת מאחוריהן "הבינה המלאכותית" הדמונית. למשל, תנאי פוליסת הביטוח שאנחנו רוכשים מחושבים לפי מודלים אקטואריים שמביאים בחשבון סטטיסטיקה של ההמונים. דוגמה נוספת היא המינון של תרופות. כאשר אנחנו נוטלים כדור נגד כאב ראש – כמות החומר הפעיל הנמצאת בו חושבה באופן סטטיסטי על אלפי נסיינים בעלי מין, גיל, משקל ופרמטרים נוספים שבחלקם אולי דומים לשלנו, אבל ברובם – שונים מהם. ובכל זאת, אנחנו לא חשים שיש עיוות, הטיה או אפליה כלשהי באופן שבו חושבו תנאי הפוליסה או מינון התרופה. בהקשר הזה, האופן שבו פועלת הבינה המלאכותית הוא אחד היתרונות הגדולים שלה, בכך שהיא מאפשרת התאמה אישית לכל אחד ואחת. זאת, הן בהתאמת תמחור ותנאי רכישה של מוצרים ושירותים שונים, הן בהתאמה תרופתית של מינון וחומרים פעילים, הן בהוראה פרטנית מותאמת אישית של נושאים חדשים והן בשלל דברים אחרים. איך אפשר למנוע את הטיות הבינה המלאכותית? הבינה המלאכותית פועלת בהיקפים רחבים ביותר, ולכן גם יתרונותיה וגם ליקוייה מופצים במהירות לכל עבר. כאמור, היא מבוססת על מודלים סטטיסטיים עצומים ולכן, ניתן יהיה לחלץ את הליקויים הללו באמצעות שיטות סטטיסטיות שונות. קל יותר לחלץ הטיה מתוך מודל סטטיסטי מובנה מאשר ממוחו של רופא, שופט, כלכלן או כל בעל השפעה אחר. או, בעצם, כל בן אנוש. עלינו לזכור שהבינה המלאכותית הג'נרטיבית הגיחה לחיינו בעוצמה שאליה אנחנו חשופים רק לפני פחות משנה. אם תשאלו את האדם הממוצע שיודע כיום מה זה ChatGPT – הוא לא שמע על הכלי הזה לפני שנה. טובי המוחות באקדמיה ובתעשייה עובדים כיום על שיפורה של אותה בינה מלאכותית ג'נרטיבית, יכולת זיהוי ותיקון הטיות בה, רגולציה לתקינה של מהימנות ה-AI ועל שיפור יכולותיה לתת הסבר לתוצאות המופקות ממנה. קצב ההתפתחות של כלל הצירים הללו עצום, ובתוך תקופה קצרה נוכל להנות מיתרונותיה של הבינה המלאכותית, תוך הפחתה משמעותית בסכנת ההטיה או האפליה החבויה בה כיום. הכותבת היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי הנתונים ובינה מלאכותית באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.

אילון מאסק צייץ בסוף השבוע (ש') כי הכנסות מפרסומות של טוויטר ירדו ב-50% וציין שלחברת המדיה החברתית שרכש ב-44 מיליארד דולר באוקטובר האחרון, יש עדיין תזרים מזומנים שלילי. נתון זה מהווה ניגוד מוחלט למה שהובטח בהצהרותיו הקודמות של מאסק, שבהן אמר הבוס החדש כי הציפור הכחולה "תגיע לתזרים מזומנים חיובי ברבעון הבא", הצהרה שאותה מסר במרץ השנה. "אנחנו עדיין בתזרים מזומנים שלילי, עקב ירידה של 50% בהכנסות מפרסום בתוספת עומס חובות כבד. צריך להגיע לתזרים מזומנים חיובי לפני שיהיה לנו את הלוקסוס של כל דבר אחר", כתב מאסק בציוץ שלו מאתמול. We’re still negative cash flow, due to ~50% drop in advertising revenue plus heavy debt load. Need to reach positive cash flow before we have the luxury of anything else. — Elon Musk (@elonmusk) July 15, 2023 אלא שרק לפני מספר חודשים, כאמור, בעת שדיבר בכנס משקיעים של מורגן סטנלי שנערך באותם ימים ושודר אונליין, הרהיב מאסק ואמר לקהל כי "זה מדהים" עד כמה החברה ניהלה את עסקיה בצורה גרועה בימים שלפני השתלטותו עליה. הוא ציין אז כי לטוויטר אחרי שלקח את המושכות שלה לידיו יש "סיכוי" להיות חיובית בתזרים המזומנים (לא כולל חובות) כבר ברבעון הבא, וזאת אחרי שפלטפורמת המדיה החברתית המצייצת הפחיתה עלויות באופן אגרסיבי, לטענתו. מאז התרחשו עוד שלל מאמצים מצד מאסק לקצץ בהוצאות החברה, אבל כאמור – התוצאות כפי שדיווח עליהן כעת לא מחמיאות לניהול שלו, וזאת בלשון המעטה. תזרים המזומנים השלילי עליו דיבר מאסק עכשיו, מהווה בעיה לטוויטר. המשמעות היא שהיא לא מייצרת מספיק כסף כדי לכסות את הוצאות התפעול שלה והדבר עלול להקשות עליה למשוך משקיעים או מלווים חדשים. מאסק עצמו עדיין לא אמר מה הוא מתכנן לעשות עוד כדי לשפר את הביצועים הפיננסיים של הנכס שבבעלותו. עם זאת, הוא כן הצהיר כי ברצונו להפוך את הפלטפורמה למקום אטרקטיבי יותר עבור מפרסמים ושברצונו להפחית את כמות הספאם והשימוש לרעה בטוויטר. בנוסף החברה הכריזה היום (א') על תוכנית לחלוקת רווחי פרסומות עם יוצרים. תוכנית זו מתגמלת יוצרי תוכן בפלטפורמה, אך מאסק הבהיר שרק משתמשים מאומתים בעלי מנוי יוכלו לקחת בה חלק או להילקח בחשבון במניין הצפיות, שכן, בתיאוריה, אלה אינם חשבונות בוטים שיכולים לתמרן את המערכת. "כמו שהובטח. בקרוב נשתף הכנסות ממודעות מצפיות בדפי פרופיל", הוא כתב והוסיף: "שימו לב, רק צפיות ממשתמשים מאומתים נספרים, מכיוון שאחרת זה טריוויאלי להונות את ספירת הצפיות באמצעות בוט". As promised. Soon, we will share ad revenue from profile page views, which should roughly double payouts. Note, only views from verified users count, as it is otherwise trivial to bot scam the view count. — Elon Musk (@elonmusk) July 16, 2023 למה יש פחות מפרסמים בטוויטר? אם מחפשים נתונים למתרחש באגף הפרסום או בדו"חות הפיננסיים של טוויטר, הרי שמדיווח של CNN ניתן ללמוד כי רק 43% מ-1,000 המפרסמים המובילים בטוויטר נכון לספטמבר, חודש לפני השתלטותו של מאסק, עדיין פרסמו בפלטפורמה נכון לאפריל השנה, זאת על פי דיווחי חברת מודיעין השוק Sensor Tower מהחודש שעבר. בנוסף, לפי הניו יורק טיימס, הכנסות הפרסום של טוויטר בארה"ב מחמשת השבועות מה-1 באפריל ועד השבוע הראשון של מאי השנה ירדו ב-59% משנה לשנה. בתחילת יוני פורסם שחברת ההשקעות פידליטי (Fidelity) – שהייתה בין קבוצת המשקיעים החיצוניים שסייעה למאסק לממן את השתלטותו על החברה – הפחיתה את הערכת שווי השוק של אחזקותיה בטוויטר בפעם השלישית לאחר שמאסק החל לנהל אותה, והעמידה אותה כעת על 6.55 מיליארד דולר. מדובר על שליש בלבד מהערכת השווי באוקטובר 2022, שעמדה על כמעט 20 מיליארד דולר, וזאת על רקע ניהולו של מאסק את הרשת החברתית. הירידה בהכנסות מפרסומות בטוויטר בעידן מאסק נובעת ככל הנראה ממספר גורמים, ביניהם גם המלחמה המתמשכת באוקראינה, עליית האינפלציה עקב מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי שהיא הסבה לשווקים רבים. גורמים אלו הובילו לירידה כוללת בהיקפי הפרסום של מותגים – תחום שמהווה מקור הכנסה עיקרי לטוויטר. אלא שלא רק בכך נעוצה הפחתת הפנייה של משווקים וחברות לרשת החברתית המצייצת לצורך קידום מודעות מטעמם – הבעלות של מאסק עצמו היא סיבה לא פחות משמעותית לכך. נזכיר כי כי מאז הגעתו של מנכ"ל טסלה, SpaceX, נוירלינק, בורינג, וחברות אחרות, וכן המייסד והמנכ"ל של חברת ה-AI החדשה xAI, לטוויטר, שבתחילה העסיקה 7,500 עובדים, נותרה החברה עקב פיטורים מסיביים בהובלתו עם פחות מ-2,000 עובדים בלבד, מה שלעיתים, כך על פי דיווחים שונים, פוגם בתפעולה. במקביל החברה חתכה ספקים, חדלה מלשלם לאחדים מהם, ביטלה חוזי נדל"ן ומסתפקת בשטחי משרד קטנים בהרבה, וכן צמצמה הטבות ותנאים לעובדים שנותרו בה. בתוך כך השיקה החברה שירות מנויים, Twitter Blue שמו, שמעניק למשתמשים אימות לזהותם ועוד הטבות ספורות. טוויטר לא פרסמה דו"חות על מניין המצטרפים לשירות, אך לפי הצהרותו של מאסק על מצב תזרים המזומנים שלה – לא נראה שמדובר בעסק משגשג. מאסק עצמו המשיך כל העת לנהוג בפרובוקטיביות באופנים שונים ומשונים בתוך שהוא מבטיח כי שהפלטפורמה תחת שרביטו תהיה יותר מאוזנת ונטולת צנזורה – דבר שאף הוא הרחיק מפרסמים, כמו גם משתמשים, מהשירות. לאחר שהמפרסמים הפכו מודאגים ממיתון התוכן שצומצם, מהפיטורים ההמוניים ומאי הוודאות הכללית לגבי עתידה של טוויטר – רבים מהם ברחו ממנה. הצלחה מרשימה לרשת החברתית החדשה מבית מטא. ת'רדס, שפיתחה אינסטגרם. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: מטא מעניין לציין כי ת'רדס (Threads) – הרשת החברתית במתכונת המיקרובלוגינג שהשיקה מטא באחרונה כמעין שיבוט/תחליף לטוויטר יכולה לשמש אף היא פקטור במצבה של הציפור הכחולה בעתיד לבוא. ת'רדס – שמחוברת בטבור אל אינסטגרם ושהחברות בה כרוכה בחברות ברשת החברתית המצולמת המצליחה מבית מטא – נסקה עם השקתה ובתוך ימים ספורים כבר התגאתה על יותר ממאה מיליון משתמשים רשומים. רבים סבורים כי נוטשי טוויטר יעברו אליה, בחיפוש אחר מקום מאוזן יותר שהבעלים שלו פחות דומיננטי ומטריל. מאידך ראוי לציין כי בינתיים ב-ת'רדס לא יוכנסו מודעות לשירות. לפחות לא לעת עתה, כך שלפחות את החשש שמפרסמים יעברו אליה גם הם' מאסק וטוויטר יכולים להניח בצד בינתיים. בכל אופן, לפני כחודשיים פרש מאסק מתפקיד המנכ"ל ומינה את לינדה יקארינו, מנהלת השיווק לשעבר של NBCUniversal, כמנכ"לית במקומו. על פי ההשערות במדיה העולמית, אפשר להניח שמאסק מאמין כי הניסיון של יקארינו בתחום הפרסום יסייע להחזיר מפרסמים לפלטפורמה. ימים יגידו.

"חיזוק הרפואה המנבאת, המבוססת על AI, שיודעת להתריע לחולה ולרופאו על סכנות ומחלות, היא אחד האתגרים הבאים של מערכת הבריאות, והיא מתאפשרת באמצעות הטכנולוגיה, המחקר והחדשנות", כך אמר היום (א') פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית. פרופ' בליצר דיבר במפגש שנועד על מנת לחשוף חדשנות ברפואה. "אנחנו אמונים על היכולת לסמן את העתיד ולסייע לעבודת הרופאים, ולייצר תהליכי חדשנות בשורה של תחומים, בדגש על רפואת העתיד, שהיא מנבאת ויוזמת", הוסיף פרופ' בליצר. "תארו לעצמכם שבמקום שתפנו לרופאה או לרופא בשל כאב וקושי תפקודי, היא תתקשר אליכם מיוזמתה ותעדכן שלפי הנתונים שבידיה צפוי לכם בחודש הקרוב אירוע משמעותי – לבבי, מוחי או אחר, ולכן, עליכם לסור למרפאה כדי לקבל מענה, שבסבירות גבוהה ימנע את האירוע מלקרות. זה לא מדע בדיוני – כך אנחנו נותנים כבר כיום מענה רפואי ללקוחות כללית, בריאים וחולים כאחד, והגענו לכך בעשור וחצי של פריצות דרך מדעיות וקליניות". פרופ' בליצר התייחס לאתגרים נוספים שעומדים בפני מערכת הבריאות ושלדבריו, מערך החדשנות של הכללית נותן להם מענה: "אחד מהאתגרים הללו הוא המחסור בכוח אדם בכל תחומי הבריאות, כולל רופאים. מנגד, האוכלוסייה מזדקנת, והולך ונעשה קשה יותר לתת להם מענה הולם. כאן נכנסת לתמונה החדשנות, שמייצרת אוטומציה של תהליכים, שמאפשרת לעובדים להתמקד בדברים העיקריים ולשחרר אותם מביצוע תהליכים שעד כה נעשו בצורה ידנית". "הכללית שינתה תפיסה – ורואה את החדשנות כחלק מהליבה שלה" מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית עבר גלגולים שונים. הוא החל את דרכו לפני 13 שנים, כשהכללית הקימה מכון מחקר. במרץ השנה הפעילות הפכה להיות חלק מחטיבות המטה בקופה, שכפופות למנכ"ל. "המשמעות היא שהכללית שינתה את תפיסתה לגבי נושא החדשנות, והיא רואה בזה כיום חלק מליבת הפעילות שלה", אמר בליצר. ד"ר נועה דגן, מנהלת המחלקה לרפואה מבוססת בינה מלאכותית בשירותי בריאות כללית. צילום: יח"צ ד"ר נועה דגן, מנהלת המחלקה לרפואה מבוססת בינה מלאכותית, וד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית, הציגו פתרונות של שילוב AI ברפואה. אחת מגולות הכותרת של פעילות המחקר והפיתוח במערך החדשנות של הקופה, שהוצגו במפגש, היא מערכת מבוססת AI וביג דאטה שמאפשרת לרופאי משפחה לתת למטופלים שלהם רפואה יוזמת ומותאמת אישית. המערכת היא פרי מאמץ משולב של שלוש חטיבות בשירותי בריאות כללית – חטיבת מערכות מידע ודיגיטל, בראשות ליאורה שכטר, מערך החדשנות וחטיבת הקהילה. היא מאפשרת לצוותי הרפואה לזהות לקוחות שרפואה יוזמת ומונעת חיוניות להם במיוחד, כדי למנוע התפתחות של מחלות בקרבם ולמנוע הידרדרות של מחלות שכבר יש להם. המערכת מציגה המלצות מותאמות אישית לכל מטופל ומטופלת, שמתבססות על ההיסטוריה הרפואית שלהם, כולל מצבם הרפואי העדכני ביותר. "הפיתוח של פלטפורמת C-Pi הוא ייחודי לכללית – לא רק בארץ, אלא בעולם כולו", אמרו דגן ונצר. בימים אלה עמלים במערך החדשנות להוסיף לפלטפורמה כלי ניטור מרחוק. עם כלי הניטור הללו, הפלטפורמה תדע לנתח תוצאות של בדיקות דם וסוכר שנעשות על ידי המטופל בבית, ובאמצעות מערכת שתהיה בבית הלקוח לשדר את הנתונים ישירות לתיק המטופל הדיגיטלי, ולהעביר לרופא המלצות מדויקות לגביו.ה, כולל הכוונה לסוגי תרופות עדכניות. רעות אוחנה, סגנית ראש מערך החדשנות בכללית, אמרה כי "מערכת בריאות לומדת היא התפיסה המובילה בארגוני הבריאות המובילים בעולם". "בראייה קדימה", ציינה, "השאיפה שלנו היא לוודא שכל בדיקה או הליך רפואי יהיו דיגיטליים, ומערכות בינה מלאכותית ימצו מהם את כלל התובנות הגלומות בהם". לדבריה, "הדאטה הקיימת מאפשרת לנו כבר כיום לבצע מחקרים מעמיקים, להענקת טיפול רפואי איכותי ללקוחותינו".

"ניהול ידע" ו-"ניהול מידע" – ויש הבדל מסוים ביניהם – אלה שני מונחים שעלולים להיראות לקורא הממוצע משעממים. אבל אם חושבים על זה רגע, יש להם הרבה משמעות להצלחת הארגון, משום שבארגון ממוצע, ודאי אם הוא בינוני ומעלה בגודלו, יש כל כך הרבה נתונים וידע, שניהול לא טוב שלהם עלול להוביל לבלאגן שלם, ולהוות מכשול בהצלחתו – גם אם אין כוונה לכך. מנגד, ניהול טוב של ידע ומידע יכול להוות לארגון כר פורה להצלחה. ניהול מסמכים הוא תחום בן של ניהול ידע, שיש הרבה מהדומה בין אופן פעילותו לזה של ה-"אבא" שלו, אבל גם מהשונה. כמו כל תחום בעולם הטכנולוגיה ובעלמות הקשורים אליו, הוא משתנה עם הזמן ומפעם לפעם מתפתחים בו טרנדים חדשים. אשר גליקמן, סמנכ"ל דיגינו – חטיבת הדיגיטל והחדשנות של מילגם, ומהמומחים הבולטים בארץ בניהול מסמכים, הציג את הטרנדים החמים בתחום ב-KMDM 2023 – הכנס השנתי לניהול ידע ומסמכים מבית אנשים ומחשבים. הוא אף הנחה את האירוע, שהתקיים באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין גליקמן מנה ארבעה טרנדים, תחומים ואתגרים – ובעצם ארבעתם יחדיו – שהם בימים אלה מנת חלקו של מי שעוסק בניהול מסמכים בארגון: הענן, המדיה החברתית, המובייל והפורטלים. באשר למחשוב הענן, אמר, "ארגונים רבים עוברים אליו, ומעבירים לשם גם את ניהול הידע והמסמכים שלהם. אם הם מחליטים לעבור לענן, עליהם לחשוב טוב כיצד לנהל את המסמכים שלהם שם. כך גם אם הם ארגונים מסורתיים ואחרים, שבוחרים להשאיר את המסמכים שלהם בשרתים המקומיים. אופציה נוספת היא להעביר אותם לחוות שרתים אחרת, חיצונית". "המגמה השנייה היא טכנולוגיה חברתית", ציין. "סושיאל הוא אחד הטרנדים החכמים כיום. הדיבור הוא על סושיאל". ב-"סושיאל", גליקמן לא מתכוון לרשתות החברתיות המוכרות לנו, כגון פייסבוק ואינסטגרם, אלא לקהילות ניהול ידע ולכלים אחרים, פנים וחוץ ארגוניים. "השאלות הן: האם המדיה החברתית רלוונטית לסושיאל? האם לצרף מידע לקהילה משותפת נחשב לסושיאל?", שאל. "התשובה לשאלה השנייה היא כן, אבל אם מנהלי המסמכים לא ייצרו תהליכים שמעודדים את הגורמים הרלוונטיים לעשות את זה בזמן ההטמעה של המערכות המתאימות, ייצרו תהליך משותף ויגרמו לכך שהקהילה תדחה את מי שלא מוכן לשתף מידע – התהליך לא יהיה מוצלח". הוא הוסיף כי "כמו ידיעה חדשותית חשובה שאנחנו משתפים בווטסאפ המשפחתי או בציוץ בטוויטר, כדאי למנהלי הידע והמסמכים לשתף מידע חשוב ותובנות בולטות בתחום בתיבת ניהול הידע בארגון. אם שולחים אליי מייל אבל הוא רלוונטי לכל הקבוצה שעוסקת בניהול מסמכים, במידה שלא שיתפתי אותם בתוכנו – לא עשיתי כלום. השאלה היא: איך משכנעים את הגורמים הרלוונטיים בארגון לעשות את זה?, והתשובה: על ידי טכניקות מתחום המשחקולוגיה. על מנהל המסמכים בארגון ליצור בו אווירה שלפיה לתייק ידע זה חשוב, ולא פחות מזה – חברתי וכייפי". אפליקציות המובייל הפתוחות – בעיה לארגון, אבל אפשר להתגבר עליה גליקמן עמד על בעיה שקיימת, לדבריו, באפליקציות לניהול מידע במובייל – היותן פתוחות. "היו כבר כמה מקרים שבהם גורמים עוינים חדרו ללפטופים של קצינים בצה"ל ושאבו מהם את המידע", אמר. "על מנהלי המידע לעשות את כל שנדרש על מנת שהעובדים יפתחו את האפליקציה בצורה מאובטחת, תמיד דרך VPN, שרק מי שיש לו מידור והרשאות יוכל לפתוח אותה, להעביר את המשתמשים עוד שלב אבטחת מידע לפני שהם מגיעים למידע עצמו – ולעשות את כל זה בצורה פשוטה ומהנה. יש להיזהר מהמובייל". הוא סיים בציינו את האתגר / טרנד הרביעי – פורטלים. הכוונה היא גם לפורטלים הארגוניים, אבל גם לאלה של גורמים חיצוניים, כגון ספקים, שעל מנת שניהול המידע והמסמכים בארגון יהיה על הצד הטוב ביותר, צריך לשתף בהם גם אותם. עם זאת, שיתוף שכזה מהווה סיכון מסוים לדליפת מידע, שכן ייתכן שהמערכות של הספקים לא מאובטחות מספיק. למרות זאת, גליקמן בהחלט בעד שיתוף המידע עם גורמים חיצוניים: "כדי שניהול המידע והידע בארגון יהיה כמו שצריך, עליו לשתף את הגורמים החיצוניים בעלי העניין, בארגון ומחוצה לו – ספקים, אנשי משאבי אנוש וכדומה. אם מנהלי הידע והמידע ישתפו אותם – הם, והארגון בכלל, ירוויחו מזה".

המשבר של בינאנס נמשך: הוול-סטריט ג'ורנל דיווח בסוף השבוע כי בורסת הקריפטו הגדולה, שרשות ניירות הערך של ארצות הברית (ה-SEC) הגישה נגדה בחודש שעבר כתב אישום אזרחי, פיטרה בשבועות האחרונים כ-1,000 עובדים. רבים מהם פוטרו בשבוע האחרון. העיתון מצטט עובדים לשעבר בבינאנס, שעל פיהם הפיטורים היו גלובליים והם משפיעים בעיקר על יחידת שירות הלקוחות של בורסת הקריפטו. מדובר בעוד שלב במהלך מתמשך של פיטורים שבינאנס מבצעת, שמגיע בהמשך להודעה של החברה מסוף מאי האחרון, שלפיה היא תצמצם 20% מכוח האדם שלה. אלא שעל פי הדיווח, המהלך עלול להסתיים בפיטורים של שליש מעובדי החברה. צרות בצרורות בינאנס ניצבת בימים אלה בפני שורה של צרות ומהלכים משפטיים שמבצעים נגדה רגולטורים, ובראשם ה-SEC, שבחודש שעבר הגישה נגד, נגד מייסדה והמנכ"ל שלה, צ'אנגפנג ז'או, ונגד ישויות שקשורות אליו לא פחות מ-13 כתבי אישום, בחשד לביצוע מניפולציות בנכסים של לקוחות, שהניבו להם רווחים של מיליארדי דולרים. ז'או סירב לאחר הגשת כתב האישום להפצרות לעזוב את תפקיד המנכ"ל – מה שעל פי דיווחים גרם לכך שבשבוע שעבר, שורה של בכירים בבינאנס עזבו אותה, ובהם מנהל האסטרטגיה הראשי, פטריק הילמן. כתב האישום כולל אישומים בשורה של הפרות של חוקי ניירות ערך אמריקניים. על פי כתב האישום, בינאנס וזאו הצליחו לחבר או להסיט את נכסי הלקוחות "כרצונם", כולל לבנק השווייצרי סיגמא צ'יין, שנמצא בשליטת זאו. הרשות טוענת שסיגמא עסק גם ב-"מסחר מניפולטיבי", שניפח באופן מלאכותי את היקף המסחר בבינאנס ארצות הברית. בורסת הקריפטו הגיבה לאישומים בבלוג שלה, בפוסט שבו היא כתבה שהיא מאוכזבת מהחלטת ה-SEC להגיש נגדה כתב אישום. החברה ציינה כי שיתפה פעולה עם החוקרים. אלא שגם באירופה יש לבינאנס לא מעט צרות: הרשויות בבלגיה הורו על הפסקת פעילותה במדינה, היא כשלה בהוצאת רישיון בהולנד ובגרמניה, ושותף הבנקאות שלה בגוש היורו, פייסייף פיימנט סולושנס, הפסיק לעבוד איתה. החברה ספגה את כל המכות הללו בחודש אחד בלבד.

זוהתה מתקפת סייבר שבוצעה על ידי האקרים שלוחי סין. במתקפה ההאקרים הצליחו לחדור לכמה עשרות ארגונים, כולל סוכנויות ממשל בארה"ב, כחלק ממסע ריגול בסייבר, שנועד להשיג נתונים חסויים. את המתקפה חשפו חוקרי האיומים של מיקרוסופט (Microsoft). המתקפות, שהחלו ב-15 במאי השנה, כללו גישה לחשבונות דואר אלקטרוני של כ-25 ישויות ומספר קטן של חשבונות צרכנים בודדים, הקשורים לאותם ארגוני ממשל. הענקית מרדמונד ייחסה את הקמפיין ל-Storm-0558, קבוצת האקרים הפועלת בחסות סין ומתמקדת בעיקר במתקפות כנגד סוכנויות ממשלתיות במערב אירופה. "ההאקרים מתמקדים בריגול, גניבת נתונים והשגת גישה לאישורי כניסה למערכות", אמרה מיקרוסופט, "הם משתמשים בנוזקות מותאמות אישית, דוגמת Cigril ו-Bling, לטובת השגת אישורי גישה. אנחנו עוקבים אחריהן". המתקפה זוהתה רק כחודש אחרי שהחלה המתקפה זוהתה רק כחודש לאחר שאירעה, באמצע יוני השנה. לקוח ארגוני של מיקרוסופט הסב את תשומת ליבה של ענקית הטק לאנומליות שיש בפעילות הדואר האלקטרוני של החברה שלו. אז התגלה כי ההאקרים הסינים ניצלו חולשה בשירות הדואר האלקטרוני של מיקרוסופט, כדי להשיג גישה לחשבונות הדוא"ל, ביניהם של עובדי ממשלת ארה"ב. הענקית מרדמונד לא ציינה את זהות הקורבנות, אולם המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן אישרה כי "סוכנויות ממשל בארה"ב הושפעו מהפריצה… בחודש שעבר, מערך ההגנה של ממשלת ארה"ב זיהה פריצה לשירות הענן של מיקרוסופט. זו השפיעה על מערכות לא מסווגות", נמסר. מיקרוסופט עדכנה את כל הארגונים שניזוקו, או שהיו מטרה למתקפה. היא לא ציינה את שמות הארגונים והסוכנויות שהושפעו או את מספר החשבונות שאולי נפרצו. לפי הוושינגטון פוסט, התוקפים פרצו גם לכמה חשבונות מייל לא מסווגים בארה"ב. הגישה לחשבונות דוא"ל של לקוחות, לפי מיקרוסופט, התאפשרה באמצעות OWA (ר"ת Outlook Web Access) – על ידי זיוף אסימוני אימות, ניצול בעיות בהליך האימות והתחזות למשתמשים לגיטימיים. לפי החברה, המתקפה נחסמה ולחברי קבוצת ההאקרים אין יותר גישה לחשבונות אלו. מיקרוסופט לא ציינה האם הודלף מידע רגיש במסגרת המתקפה. דבר המתקפה מגיע לאחר שלפני יותר מחודש מיקרוסופט חשפה מתקפות על תשתית קריטיות, שהופעלו על ידי קבוצת האקרים סינית בשם Volt Typhoon, המכונה גם Bronze Silhouette, או Vanguard Panda.