ביום ה' האחרון התקיים אירוע מרגש לכבוד יום הולדת 64 להקמת ממר"ם, יחידת המחשוב הראשונה של צה"ל, שבו הגיעו יותר מ-200 ותיקים וותיקות ממר"ם לבסיס השלישות הראשית ברמת גן, לאחר יותר מ-40 שנה שלא היו בו. האירוע, בהפקה משותפת של עמותת בוגרי ממר"ם ושל היחידה עצמה, הפגיש אנשים שלא ראו זה את זו עשרות שנים, כמו גם אפשר להם להתעדכן על הנעשה היום ביחידות המחשב ואף לקבל סיורי VIP באולם המחשב שהשתנה במרוצת השנים. בחלקה הראשון של הכתבה הצגתי לכם, הקוראים, את הדוברים-המברכים על הבמה. חלקה השני וחלק זה – השלישי והאחרון – מתמקדים בוותיקים שנכחו במפגש. מימין: יוסי מלמד, מייסד ויו"ר עמותת בוגרי ממר"ם; פרויקה גנדלברג, האיש שעבד במערך ההפעלה של ממר"ם, כאזרח עובד צה"ל, ממש עד לאחרונה, והכי הרבה שנים ביחידה; נעמי אברמסון; ואמנון סוכובלנסקי. צילום: עידן מרזוק מימין: עבדכם הנאמן, פלי הנמר, שר הטבעות; ואבי פרי, מפקד ממר"ם בעבר. צילום: עידן מרזוק מימין: מוטי סדובסקי; זאביק זילבר; ופלי הנמר. צילום: עידן מרזוק מימין: ניסו מסיסטריאני; אשר פולני; ואריה פריש. צילום: עידן מרזוק יוסי מלמד בין שתי מפקדות – אילה חכים, לשעבר מפקדת ממר"ם (מימין); ותא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם – החטיבה להתעצמות טכנולוגית-מבצעית. צילום: עידן מרזוק מימין: פלי הנמר; עו"ד ד"ר אורי אנגלהרד; ופרויקה גנדלברג. צילום: עידן מרזוק מימין: אלי פרנק; יוסי מלמד; ויאיר פראנק. צילום: עידן מרזוק מימין: שרה ומיקי אילני; ויורם בן בסט. צילום: עידן מרזוק מימין: דב קלרמן; גיל מיגדן; משה גולדברג (מאחור); שרה אילני; ליאורה גלבוע; ותא"ל יעל גרוסמן. צילום: עידן מרזוק מימין: שמוליק קמחי; יוסי בוגייסקי; ונחום גרינברג. צילום: עידן מרזוק מימין: גל אלמוג ומיכל צלרמאייר-פלג. צילום: עידן מרזוק

פלאפון הודיעה אתמול (ב') כי היא רוכשת תדרים חדשים, שיאפשרו לה להעמיק את פריסת הדור החמישי בישראל, וכן להרחיב את פעילות החברה בתחום הרשתות הפרטיות. בנוסף הודיעה החברה, כי תאפשר לסטארט-אפים בתחום הטלקום להתנסות בשימוש בשכבת התדרים החדשה והמהירה בישראל של רשת הדור החמישי. הרעיון העומד מאחורי היוזמה החדשה הוא לאפשר לסטארט-אפים, עם מוצרים ושירותים המצריכים תקשורת סלולרית מהירה עם שיהוי נמוך, להתנסות בדור החמישי של פלאפון. חברות שירצו לקחת חלק ביוזמה יוכלו להירשם באתר פלאפון, בדף ייעודי ובהתאם לכללי ההתנסות. התדרים החדשים מאפשרים גלישה במהירויות גבוהות, המשמשות בעיקר להפעלת רשתות פרטיות בתחומים כמו רובוטיקה, רכבים אוטונומיים, אצטדיונים, בתי חולים, מפעלי תעשייה, אוניברסיטאות, ובאזורים צפופים שבהם יש ריכוז גבוה של משתמשים. מתרחבת עם הדור החמישי. פלאפון. צילום: יח"צ אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון: "אנחנו גאים להמשיך ולעמוד בחזית הטכנולוגיה ולאפשר לחברות הזנק לקחת חלק בשדרוג התשתיות וליהנות מביצועים טובים יותר, איכויות גלישה ופתרונות חדשניים שטרם נראו כמותם". כזכור, לאחרונה הכריזה פלאפון כי היא צפויה להגיע לכמיליון מנויי חבילות דור חמש עד סוף השנה, וכי תגביר באופן מואץ ומשמעותי את פריסת אתרי דור חמש ברחבי ישראל, בנוסף לשדרוג תשתיות תומכות. קודם לכן השנה הודיעה החברה על הקמת ליבת רשת דור חמש עצמאית וחזקה, הצפויה להיות מושקת בשנה הבאה בשיתוף חברת אריקסון העולמית.

עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות ספר קצת על עצמך "אני בוגר משרד המשפטים. במשך שנים הייתי פרקליט פלילי, עסקתי המון בתיקי אכיפה פלילית בינלאומית, ארגוני פשיעה וכדומה. עמדתי בראש מחלקת הסיוע המשפטי בישראל, ומכאן המשכתי לעולמות של הגנת הפרטיות ואני מכהן, כאמור, כראש הרשות". כמה זמן אתה בתפקיד ולמה בחרת בתפקיד הזה? "אני בתפקיד כשנה וחצי. בחרתי להתמודד לתפקיד הזה מכמה סיבות מרכזיות – ראשית, אהבתי לזהות מהלכים גדולים שקורים ולהתחבר אליהם. שנית, עולם הפרטיות או עולם הגנת הפרטיות בעידן הטכנולוגי המואץ, מהווה אתגר מאוד גדול". מהי הרשות להגנת הפרטיות, איך היא פועלת, מהן סמכויותיה? "אנחנו למעשה רגולטור כלל משקי בכל מה שקשור לשמירה על הפרטיות, שאחראי גם על המגזר העסקי. בעצם מדובר על הגנה על המידע האישי שלנו, כן? רק צריך לשים לב למשמעות המילים 'מידע אישי', שעברה שינוי. כיום מידע אישי נמצא בכל מקום ובעבר הלא רחוק נמצא במאגרי מידע ממשלתיים לטובת שירות לאזרח. ברוב המקרים זה בהסכמה שלנו. בכל פעם שאנו מורידים אפליקציה אנחנו למעשה מאשרים לאותו גורם לשמור את המידע האייש שלנו, לדעת איפה אנחנו נמצאים ולעשות במידע כל שימוש שהוא רוצה". איזה סמכויות אכיפה יש לכם? "הסמכויות הן מכוח חוק ומכוח תקנות הגנת הפרטיות, אבטחת מידע, כלומר תקנות שמחייבות את הגורם שיש לו מידע עלינו לשמור עליו. האכיפה בתחום פועלת בכמה מישורים של תהליכי המידע. האחד הוא כיצד אוספים מידע, והאם זה בהתאם לחוק. ואם אנו מזהים שמידע נאסף שלא כחוק, אנחנו פועלים". תן דוגמה לאיסוף מידע לא חוקי? "אשיב על ידי הדגמה שמוכרת לכולנו. נניח שהורדת אפליקציה ונתת הסכמתך שתהיה להם גישה לנתוני המיקום שלך לטובת הניווט, אבל אז אתה מגלה שהמידע הזה שימש גם למטרות אחרות, שלא קשורות אליך בכלל, ומציפים אותך בפרסום". אבל אם חתמתי על כך שהם יכולים לגשת למידע שלי, הסכמתי בדיעבד גם, לקבל פרסומות. "שוב, השאלה היא למה הסכמת ומה מותר לעשות, ולפעמים אתה לא יכול לדעת למה הסכמת ובשביל זה אנחנו כאן. ולכן חשוב מאוד להגביר מוּדעוּת, לפנות אלינו ואנחנו נבצע את הבדיקה". נניח שאני מקבל מודעת פרסום לטלפון, שאין לי שום קשר לנושא שלה. אני לא יודע מהיכן הגיע אליהם המידע. איך אתם עוזרים לי? "יש דבר שנקרא דואר זבל של פרסומות, כי למישהו יש רשימה של טלפונים והוא פשוט שולח, זה לא אירוע של פרטיות. אבל אם הוא שולח את זה ישירות אליי, ומתוך זה עולה שהוא יודע עליי פרטים, נניח שאני נשוי עם שני ילדים וצורך מוצר זה או אחר, זה כבר דיוור ישיר, ובדיוור ישיר יש חוק שקובע כי אתה צריך להסכים לקבל מידע מאותו גורם. לנו יש את המומחים שיודעים לזהות האם היתה פה הפרה – או לא". היום יש תופעה של תקיפות סייבר למטרות קבלת מידע. איך אתם מתמודדים עם זה? "תקיפות סייבר למטרות כופר אכן נפוצות היום, כאשר היעד הוא מידע אישי עלינו. כאן אנחנו מפעילים הרבה מאוד סמכויות שנועדו לוודא שהארגון עשה את כל מה שנדרש כדי לשמור על מאגרי המידע שלו, וזה חלק מהותי מתקנות הגנת הפרטיות". האם במקרים של שירביט והלל יפה הפעלתם סמכויות כל שהן? "אני לא רוצה להיכנס ממש לתוך התיקים ולתוך העדיפויות. יכול לומר שבשני המקרים האלה פעלנו וגם זיהינו הפרות כאלה ואחרות". אז מדוע אתם לא מפרסמים אותן? "כי לא תמיד יש בזה תועלת. המטרה שלנו היא למנוע ולא לבוא לצלצל בפעמונים שתפסנו מישהו. אגב, בפרשת שירביט היה רגולטור נוסף שקנס אותם במיליוני שקלים. נניח שהגשתי תלונה אצלכם. מה קורה אז? "אנחנו מקבלים אלפי דיווחים בשנה, לדעתי, מבלי להתחייב על מספרים מדויקים, ומטפלים ב-500 אירועים. בחלק מהם מגיעים לטיפול מניעתי, או תיקון ליקויים, כדי שהארגון ישמור טוב יותר על המידע שלו, ולפעמים מגישים תביעות וזה גם מתפרסם בדרך כלל". כמה תיקים הגיעו עד כה לכדי הפרה? "כמאה תיקים". תן דוגמאות? היה לנו מקרה מאוד מיוחד – עובד רשות המסים שניצל הרשאות שהיו לו והעביר מידע החוצה לקבוצות בפייסבוק, כולל מידע אישי של אזרחים. מאחר שעלינו על זה יחסית מוקדם, הלכנו להליך מנהלי ולא פלילי, ומבחינת העובד זה היה הרבה יותר משמעותי מאשר לנהל כתב אישום, שהתוצאות שלו אולי יהיו בעוד חמש שנים. הוא נקנס בעשרות אלפי שקלים ויעבור הליך משמעתי פנימי של נציבות שירות המדינה. המפרים הכי גדולים הן החברות שמפעילות את הרשתות החברתיות. אפשר בכלל להתמודד איתן? "אכן מאוד קשה, כי מדובר בחברות ענק, גלובליות שהמטה שלהן לא נמצא בארץ. לצורך זה יש לנו פורום של אכיפה בינלאומית, המשתף פעולה עם רגולטורים מקבילים לנו בעולם, ולא פעם מעבירים אליהם מידע כדי שבסוף הם יחקרו ויטפלו ברמה הגלובלית. בוודאי שמת לב שלפחות באירופה, ענקיות הרשתות ספגו קנסות כבדים וזה לא מעט בזכות שיתוף הפעולה של הרגולטורים". לסיום, במנעד שבין 1 ל-10 – עד כמה הפרטיות שלנו מוגנת? "הייתי אומר 7, ואני שוב אומר: אפשר לשפר את זה בעזרת הגדלת מודעות הציבור. צריך גם להחמיר את החקיקה הקיימת היום, שהיא לא מספיק נשכנית".

לינוקס קיימת כבר קרוב ל-30 שנה כמערכת הפעלה בעלת הפצות רבות, שמיועדת לשימוש במחשבים אישיים. עם זאת, היא לעולם לא צברה קהל אוהדים רחב בהשוואה למערכות ההפעלה המתחרות בשוק שלה. אבל, בסוף יוני לינוקס רשמה סוג של היסטוריה: בפעם הראשונה, נתח השוק שלה חצה את קו ה-3% ועצר על 3.07%, וזאת לעומת 2.7% בסוף מאי 2023 ו-2.42% ביוני אשתקד. הנתונים הללו נמדדו בידי האתר Statcounter של חברת מחקרי השוק GlobalStats, ופורסמו השבוע. לא ברור האם מדובר בעלייה אקראית או בתחילתה של מגמה, ובכל מקרה, לינוקס עדיין ממוקמת רחוק מנתחי השוק של המתחרות. Windows של מיקרוסופט, איך לא, היא זו שמובילה את השוק, עם 68.23%, כשאחריה macOS מבית אפל, שחצתה שוב, אחרי חודשים רבים, את קו ה-20% והגיעה ל-21.32%, ו-Chrome OS של גוגל, שחצתה גם היא קו בחזרה – במקרה שלה את קו ה-4%. מערכת זו הגיעה בסוף יוני לשיא של השנה האחרונה, עם נתח שוק של 4.15%. יצוין כי במבט של חמש שנים לאחור, לינוקס כמעט שהכפילה את נתח השוק שלה – מ-1.64% ל-3.07%, כאמור. גם macOS הציגה צמיחה יפה בתקופה זו – מ-12.33% לנתח שוק של, כאמור, יותר מ-21%. לעומת זאת, Windows רשמה ירידה בולטת בחמש השנים האחרונות – מכ-82% ל-68.23%.

הגילויים האחרונים לפיהם האקרים מסין ניצלו פגם אבטחה של מיקרוסופט (Microsoft) כדי לבצע פעולת ריגול "ממוקדת ומתוחכמת ביותר", בסייבר – שהצליחה לחדור לכ-25 ישויות מערביות, כולל ללשכת ג'ינה ריימונדו, שרת המסחר האמריקנית – הציפו שתי תגובות. האחת, החוצפה של הסינים, שערכו מבצע שכזה, אשר כלל חדירה לתיבות דואר של עובדי משרד החוץ, בסמיכות זמנים להיערכות של הממשל האמריקני לביקורו של אנתוני בלינקן, שר החוץ – בסין. והשנייה – לתהייה לגבי רמת האבטחה של מוצרי הענקית מרדמונד, שנוצלו כדי "לבצע הפיכה מודיעינית בסייבר", לדברי החוקרים. עוד ציינו החוקרים כי "מה שגרוע עוד יותר, הוא שמומחי אבטחת מידע והגנת סייבר בארה"ב גילו את הפעולה רק בשבוע שעבר – הודות לשירותי פרימיום של מיקרוסופט, אותם מקבלים רק חלק מהלקוחות, ובתוספת מחיר. הם ציינו כי בלעדיו, "כנראה לא ניתן היה לזהות את המתקפה". לשכתה היוותה יעד להאקרים הסינים. ללשכת ג'ינה ריימונדו, שרת המסחר האמריקנית. צילום: ויקיפדיה המתקפה: החלה באמצע מאי – זוהתה באמצע יוני במתקפה, שנחשפה בידי חוקרי האיומים של מיקרוסופט בשבוע שעבר, ההאקרים הצליחו לחדור לכמה עשרות ארגונים, כולל סוכנויות ממשל בארה"ב, כחלק ממסע ריגול בסייבר, שנועד להשיג נתונים חסויים. המתקפות, שהחלו ב-15 במאי השנה, כללו גישה לחשבונות דואר אלקטרוני של כ-25 ישויות ומספר קטן של חשבונות צרכנים בודדים, הקשורים לאותם ארגוני ממשל. הענקית מרדמונד ייחסה את הקמפיין ל-Storm-0558, קבוצת האקרים הפועלת בחסות סין ומתמקדת בעיקר במתקפות כנגד סוכנויות ממשלתיות במערב אירופה. "ההאקרים מתמקדים בריגול, גניבת נתונים והשגת גישה לאישורי כניסה למערכות", אמרה מיקרוסופט. "הם משתמשים בנוזקות מותאמות אישית, דוגמת Cigril ו-Bling, לטובת השגת אישורי גישה. אנחנו עוקבים אחריהן". המתקפה זוהתה רק באמצע יוני השנה – כחודש לאחר שאירעה. לקוח ארגוני של מיקרוסופט הסב את תשומת ליבה של ענקית הטק לאנומליות שיש בפעילות הדואר האלקטרוני של החברה שלו. אז התגלה כי ההאקרים הסינים ניצלו חולשה בשירות הדואר האלקטרוני של מיקרוסופט, כדי להשיג גישה לחשבונות הדוא"ל, ביניהם של עובדי ממשלת ארה"ב. הענקית מרדמונד לא ציינה את זהות הקורבנות, אולם המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן אישרה כי "סוכנויות ממשל בארה"ב הושפעו מהפריצה… בחודש שעבר, מערך ההגנה של ממשלת ארה"ב זיהה פריצה לשירות הענן של מיקרוסופט. זו השפיעה על מערכות לא מסווגות", נמסר. הגישה לחשבונות דוא"ל של לקוחות, לפי מיקרוסופט, התאפשרה באמצעות OWA (ר"ת Outlook Web Access) – על ידי זיוף אסימוני אימות, ניצול בעיות בהליך האימות והתחזות למשתמשים לגיטימיים. לפי החברה, המתקפה נחסמה ולחברי קבוצת ההאקרים אין יותר גישה לחשבונות אלו. סופגת ביקורת על התנהלותה. מיקרוסופט. צילום: BigStock "כמו למכור מכונית ואז לגבות תשלום נוסף על חגורות בטיחות וכריות אוויר" "כך", ציינו מומחי אבטחה, "ישנה בעייתיות בכך שבזמן שממשל ביידן דוחף את תפיסת 'אבטחה כברירת מחדל' לתחום, כחלק מאסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של הבית הלבן – מיקרוסופט גובה מלקוחות תשלום גבוה יותר עבור תכונות אבטחה, שחלקן נועדו לגלות את הפגמים שלה עצמה". כמה מהמומחים, ולצידם פקידי ממשל שהתראיינו בלא להזדהות, הביעו ספק בהסתמכות של וושינגטון על חברות הטכנולוגיה הענקיות. "להציע מוצרים לא מאובטחים, ולאחר מכן לחייב אנשים בתשלומי פרימיום, על מנת שלא להיפרץ – זה כמו למכור מכונית ואז לגבות תשלום נוסף עבור חגורות בטיחות וכריות אוויר", אמר הסנאטור הדמוקרטי מאורגון, רון ווידן. עדיין לא ברור מה הייתה מטרת מבצע הריגול בסייבר, שגורמי ביטחון תיארו כ"חשאי להפליא". שני פקידים בבית הלבן אמרו ל-CNN שהם מאמינים שהוא נועד לספק לבייג'ינג תובנות לגבי ביקורו של בלינקן בסין ביוני. עוד לא ברור מה השיגו ההאקרים מתיבת הדואר הנכנס של השרה ריימונדו, שהייתה בין בכירי הממשל שעסקו בגיבוש הגבלות ובקרות יצוא אמריקניות למול סין, לרבות בתחום מוליכים למחצה מתקדמים. ריימונדו בעצמה צפויה לנסוע בקרוב לסין. עוד ציינו חוקרי אבטחה כי "לא ברור כיצד מיקרוסופט יכולה לבנות מערכת כל כך לא מאובטחת. הרי כולנו זוכרים את פריצת הענק הרוסית שנצלה פגיעות דומה במערכת של מיקרוסופט, כדי לחדור לאלפי מערכות כחלק מהפריצה לסולארווינדס (SolarWinds)".

"פרויקט מרכב"ה הוא כבר מזמן לא פרויקט, אלא מפעל ה-ERP של ישראל, חברת תוכנה ממשלתית שאחראית לפיתוח ויישום אפליקציות טכנולוגיות. אנחנו מחברים את כולם והכול, טכנולוגיה עם תהליכים עסקיים ואנשים, ויש לנו מטרה אחת בלבד: איך לספק ערך עסקי ללקוח שלנו. ההתחלה, ב-2015, אמנם הייתה כפרויקט, אבל כבר ב-2019 הפכנו למפעל שלומד את עצמו כל הזמן ומספק שירותים טכנולוגיים למדינת ישראל. בימים אלה אנחנו נמצאים בתהליך של בחינה, לבדוק איך אנחנו מבצעים את המשימות שלנו ואיפה אנחנו עומדים", כך סיפר ישראל מור חי, מנהל יחידת מרכב"ה. מור חי דיבר בכנס ERP 23, כנס ה-ERP הגדול השנתי של אנשים ומחשבים, שהתכנס לפני ימים אחדים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. בדבריו התייחס מור חי לאתגרים שעומדים כיום בפני אותו "מפעל ה-ERP של ישראל", כפי שהוא כינה את מרכב"ה – הגוף הטכנולוגי שפועל לצד ממשל זמין כדי לספק את השירותים הנדרשים לממשלה, על משרדיה השונים, ולאזרחים שמשתמשים בהם. הוא סיפר כי היחידה מונה 256 עובדים, מהם רק 11 עובדי מדינה וכל השאר מועסקים במיקור-חוץ. הוא ציין ש-"המיקוד הראשי שלנו השנה, ואולי גם בשנה הבאה, הוא להגדיל באופן משמעותי את מספר אנשי ה-QA, שעומד כרגע על ארבעה בלבד. זה לא הגיוני ולא מספיק טוב לגוף גדול כמונו, שאחראי לכל כך הרבה היבטים בגופים ובפעילויות של הממשלה. יש 90 משרדים ויחידות סמך ממשלתיות, כאשר כל אחד מהם מגיע עם רצון ובקשות משלו. הממשלה מעסיקה מעל 100 אלף אנשים, שכ-10,000 מהם מוגדרים משתמשים כבדים. כשמרימים את מכסה המנוע, מוצאים בממשלה מודל ERP שאין כמעט נושא שהוא לא עוסק בו – משעוני נוכחות ועד לתוכנית שכר. אנחנו עוסקים בכ-100 פרויקטים בו זמנית". "יש במרכב"ה הרבה נתונים שלא משתמשים בהם עד הסוף" מור חי ציין ש-"אחת הבעיות בפרויקט מרכב"ה היא שעל אף שעושים בו ביג דאטה, יש עדיין הרבה נתונים שלא משתמשים בהם עד הסוף". "אנחנו חייבים להתחיל להשתמש היטב בנתונים שיש לנו, להשתמש טוב יותר, כדי להסיק מסקנות ולקדם פרויקטים שונים", אמר. "אחד הפרויקטים הללו הוא פרויקט תפעולי, והוא האתגר המרכזי שלנו ל-2024. המדובר בשדרוג מ-ECC ל-S/4 Hana, כשאנחנו צריכים להיות מוכנים היטב להמרה ולניהול השינוי מבלי לפגוע באיכות השירותים". "יש סביב זה הרבה שאלות, כמו, לדוגמה: האם בכלל צריך לשדרג? האם קודם מעלים לענן ואז משדרגים? זה אירוע מורכב במיוחד, שחייבים לשמר רציפות תפעולית. שאלות נוספות הן: איך ממשים את האסטרטגיה של העלייה לענן? כיצד מקימים אזור נחיתה עבור מרכב"ה? אנחנו בודקים מה ראוי לעשות בצומת שבה אנחנו נמצאים באותו הרגע. אנחנו צריכים לבחור את הספקית, ואז לבחור את מי שיבצע את הפרויקט בפועל", אמר. הרשימה של מור חי מכילה גם את הצורך להגר בסופו של דבר לנימבוס, הענן הממשלתי, לעבור לשירותים מנוהלים, להקים תשתיות למאגרי מידע, לשלב יכולות אנליטיקה ולימוד מכונה, ולבדוק אילו פלטפורמות תכנות מתקדמות לשלב עבור תכנות בקוד בסיס וללא קוד. אי אפשר בלי התייחסות לבינה המלאכותית: "גם אני מתחיל לחשוב מה עושים עם הדבר הזה – האם נותנים לו לעבור ליד או שמכניסים אותו לשימוש בכל הכוח?", ציין. מור חי אמר כי "אנחנו בוחנים כעת מה אפשר לעשות איתו. יש כמה דברים עיקריים במרכב"ה שאפשר לשלב בינה מלאכותית, והראשון שבהם הוא תחום השירות. אנחנו מתמודדים עם 100 אלף קריאות שירות בשנה ואפשר, באמצעות הטכנולוגיה הזו, להקטין את מספר קריאות השירות שאיתן כל עובד צריך להתמודד, ולמקד את הזמן של העובדים במה שבאמת חשוב. אתגר משמעותי אחר הוא רציפות תעסוקתית, כשאנחנו עובדים מאז הקורונה באופן היברידי". אבל, כמו רבים אחרים במעמדו, מור חי טוען שבשורה התחתונה – אלה האנשים. "הסיפור הגדול הוא לא טכנולוגיה אלא תרבות ארגונית, שבה צריכים לשלב מונחים כמו מנהל מוצר ומנהל הצלחת לקוחות, ועל כל הדבר הזה צריך לדעת לשלט באמצעות תוכנית לכל שנת פעילות, עם תקציב רב שנתי – ולהתקדם קדימה", סיכם.

"CBC ישראל עברה שינוי ארגוני מורכב מאוד בשלוש השנים האחרונות, כאשר מקבוצת חברות, בהן החברה המרכזית למשקאות קלים, הפכנו לחברה אחת. יחידת ניהול הידע בארגון מציעה פתרונות ממוקדים, תומכי ביצוע, במקומות שזה נצרך. זאת, כתחלופה זמנית למערכת ניהול ידע, שמוקמת בארגון בימים אלה, וכדי לא לחכות להקמתה", כך אמרה פאר לי קזס, מנהלת ידע ב-CBC ישראל. קזס דיברה בכנס השנתי לניהול ידע ומסמכים מבית אנשים ומחשבים, KMDM, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות עשרות אנשי מקצוע ומומחים בתחום. CBC היא חברה לייצור, שיווק והפצה של מזון ומשקאות. המותג הידוע ביותר שהיא משווקת ומפיצה בארץ הוא קוקה קולה, אולם היא כוללת מותגים ידועים נוספים בעולמות המזון והמשקאות, בהם בירה טובורג, וודקה סמירנוף, פריגת, מותג המים המינרליים נביעות, וכן טרה, מולר ומשק צוריאל. קזס הסבירה כיצד נעשה ניהול הידע בחברה שאחראית בארץ על כל המותגים הללו. "מעניין שבכל ארגון, תחום ניהול הידע יושב במקום אחר, ביחידה אחרת. אצלנו, הוא חלק ממערך ההדרכה באגף משאבי האנוש", אמרה. "תפישת משאבי האנוש שלנו היא האדם, העובד, במרכז. אנחנו פועלים ליצירה של פתרונות לפיתוח אישי-מקצועי, תוך חיבור מתמיד לביזנס. ניהול הידע הוא אצלנו חלק בלתי נפרד מהתמיכה בביצועים. כמעט בכל אתר או מפעל יש לנו מנהל ידע, שאחראי על הנהלים והוראות העבודה, כמו גם על ההנגשה שלהם בפורטל הידע של המפעל או האתר", ציינה קזס. היא הדגישה כי "השינוי הארגוני שלנו – איחוד כל החברות והמותגים תחת קורת גג אחת – עדיין נמצא בתהליך, הוא לא פשוט מבחינת פוליטיקה ארגונית, שפה ארגונית וכדומה. הוא הציף את הצורך בניהול ידע בארגון. נתקלנו באתגרים הבאים: ידע ארגוני לא מונגש, זמן המתנה ארוך, ויכולת מוגבלת לשליפת נתונים ואובדן של ידע, מאחר שיש ניוד עובדים ותחלופה שלהם, והידע שאותו הם צוברים אובד ולא מתועד". כיצד פותרים זאת ב-CBC? קזס אמרה כי "אנחנו פועלים בדרך דו כיוונית: מלמעלה – מכוונים למערכת ניהול ידע אחת, ומלמטה – יוצרים את האיים של הידע במקומות שצריכים אותנו. השלב הבא הוא למפות את האתגרים העסקיים שלנו, במה בחרנו להתמקד. למשל, תקלות שמשביתות קווי ייצור, פורטפוליו מוצרים נרחב, תהליכי עבודה מורכבים, וקושי בגיוס ובהכשרה של עובדי ליבה". אסטרטגיית ניהול הידע ב-CBC קזס ציינה את אסטרטגיית ניהול הידע ב-CBC, שמורכבת ממיקוד ותעדוף שתומכים באסטרטגיה הכללית של החברה, מתן פתרונות מהירים ומיטביים, השקת פלטפורמה מתקדמת לניהול ידע, וטיוב הידע בניהול הייצור. היא ציינה כדוגמה אפליקציה שפיתחו בחברה לטובת העובדים על מותגי האלכוהול שלה, שכוללת צ'טבוט שמאפשר להם לפתור תקלות במהירות רבה יותר. אגב, לצד המותגים שצוינו למעלה, בין מוצרי האלכוהול שהחברה משווקת ומפיצה בישראל נמצאים הבירות היינקן ו-ויינשטפן, וויסקי ג'ק דניאלס והיינות של יקבי רקנאטי. לדברי קזס, "כל המענים הללו נבנו עם מומחי תוכן מבפנים ומבחוץ – מ-ROM Knowledgeware". לסיכום היא אמרה ש-"אנחנו כל הזמן חושבים על מה העובד והמנהל בארגון צריכים, ופועלים על מנת לתת להם את הפתרונות המיטביים והמדויקים ביותר".

אילון מאסק, יזם טכנולוגי חסר מנוח שהוא (גם) הבעלים של טוויטר, צייץ אמש את המילים: "Lmaooo Copy" בתוספת אימוג'י של חתול. מאסק הגיב בדברים אלו למעשה בלעג על הכרזה אחרונה ששיתף, שנכתבה מטעם הנהלת ת'רדס (Threads) – הרשת החברתית החדשה שמהווה שיבוט של טוויטר ומנסה לגנוב ממנה את הבכורה ואת המשתמשים. מדובר על ההודעה שבה ת'רדס בישרה שגם היא תחיל בקרוב הגבלת צפייה בפוסטים בשירותיה. למי שעדיין לא התעדכן נספר כי ת'רדס של אינסטגרם, שהיא כאמור יריבה של טוויטר, החלה את דרכה רק לפני שבועיים כשהיא ממותגת, לכאורה, כאלטרנטיבה היותר שפויה לפלטפורמה החברתית מבית הציפור הכחולה. הסיבה העיקרית לניסיון של חברת האם מטא לשבט את טוויטר הייתה שמאז ש-מאסק הפך לבעליה של החברה, שרכש ב-44 מיליארד דולר באוקטובר האחרון, שינויים רבים, אשר חלקם נראים כקפריזות של הבוס החדש, מטלטלים את השירות. השינויים הללו גרמו לחלק ממשתמשי הפלטפורמה לעזוב אותה ו-מטא ששה להציע לנוטשים ו/או לךכל מתעניין אופציה כמעט זהה של רשת חברתית בסגנון מיקרובלוגינג (עם מגבלת מילים לפוסטים), אבל כזו שתהיה, לפחות לכאורה, יותר בשליטה ופחות מבלבלת עוברם. Lmaooo Copy ???? — Elon Musk (@elonmusk) July 17, 2023 מהר במיוחד: יותר מדי ספאם בת'רדס גרם להחלטה אלא ש-ת'רדס חוותה מיד עם שחרורה הצלחה עצומה בדמות ביקוש גבוה של נרשמים. בתוך חמישה ימים היא עברה את רף 100 מיליון המשתמשים, והשבוע כבר הגיעה ל-150 מיליון מהם. הרייטינג הגבוה יצר בעבור ת'רדס ככל הנראה מהומה, שגרמה לה להודיע כי היא מתכננת להטיל מגבלות על מספר – Verified accounts are limited to reading 6000 posts/day – Unverified accounts to 600 posts/day – New unverified accounts to 300/day — Elon Musk (@elonmusk) July 1, 2023 הפרדוקס כאן הוא שהודעה מוקדמת יותר מטעם מאסק, מתחילת החודש, בה הוא בישר ש-טוויטר תגביל את מספר הציוצים שמשתמשים (בעיקר נטולי המנוי) יוכלו לראות אצלה, קוממה רבים עליו ועל טוויטר. לא עזרו ל-מאסק הסבריו כי הוא נוקט באמצעי זה כדי למנוע גירוד נתונים (נוהג לאיסוף ואחסון אוטומטי של נתונים מאתרים באמצעות בוטי ספאם) וטענותיו שבטוויטר הפכה שיטת גירוד הדאטה ל"בזיזה" של ממש, ולא העובדה שמאסק ציין שהתופעה הורסת את חווית השירות למשתמשי הפלטפורמה. גם דבריו, עת השיק את האקט, כי מדובר בפעולה זמנית בלבד, לא חסכו ממנו את הביקורת הקשות על התנהלותו, שביניהן בלטה הטענה כי מדובר בעוד תרגיל על מנת לגרום ליותר משתמשים לרכוש את מנוי Twitter Blue, עקב מצבה הפיננסי הלא מזהיר של החברה. אך מאסק מתנחם כנראה כעת מפרסום כוונתה של ת'רדס להטיל מגבלות צפיות גם היא, וזאת לטענתה בעקבות התקפות ספאם. הוא כתב שהוא צוחק ממש חזק (Lmaooo משמעותו Laughing my ass out of orbit) בתגובה לההכרזה על האקט, שנמסרה על ידי הבוס של אינסטגרם, אדם מוסרי. "התקפות הספאם עלו, אז נצטרך להחמיר בדברים כמו מגבלות צפייה, מה שיגרום בלי כוונה להגבלה של אנשים פעילים (תוצאות שגויות). אם תתפסו בהגנות האלה, ספרו לנו על כך", כתב מוסרי בפוסט שהודיע על השינוי, אשר אמור להיכנס לתוקף בשבועות הקרובים. ההחלטה של אינסטגרם לקבל את הגבלת הצפיות עוררה תגובות מעורבות. חלק מהמשתמשים הביעו תמיכה בהחלטה, בטענה שהיא תעזור להפחית את הפייק ניוז וההטרדות ברשת, בעוד שאחרים הביעו התנגדות לה, בטענה שהיא תגביל את חופש הביטוי. בין המגיבים בלט במיוחד הציוץ של מאסק, נראה כקריאת תיגר כלפי מוסרי, בטענה שהשירות החדש פשוט מחקה את טוויטר במדויק, ולכן אפילו נאלץ לעשות זאת גם בעניינים שעליהם הועברה על הציפור הכחולה, תחת הנהגתו של מאסק, ביקורת חמורה.