חברת ההיי-טק הישראלית פאסט קורפורייט (Fast Corporate) הגישה באחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב תביעה ובקשה לצו מניעה נגד מיקרוסופט העולמית ומיקרוסופט ישראל, בטענה לפגיעה קשה בעסקיה וחשש למניעת תחרות. סכום התביעה הוא שני מיליון שקלים, לצרכי אגרה בלבד, ובסביבת החברה מעריכים את הנזקים בעשרות מיליוני דולרים. פאסט קורפורייט פיתחה את PC App Store, שהינה חנות אפליקציות שפועלת על גבי מערכות ההפעלה השונות של Windows, ומציעה למשתמשים שלל תכונות ויישומונים. מכתב התביעה עולה כי מאז פיתוחה של החנות ויציאתה לשוק לפני כשלוש שנים, היא פעלה על גבי מערכות ההפעלה של Widows באופן רציף וללא תקלות מיוחדות. "אולם", ציינה התובעת, "באחרונה ממש, באופן תמוה ובלתי מוסבר, החליטו מיקרוסופט ומיקרוסופט ישראל לחסום ולמנוע את התקנתה והפעלתה של תוכנת ה-PC App Store במערכות ההפעלה השונות של Windows. בתוך כך, הן החליטו, על דעת עצמן ובאופן חד צדדי, לסווג אותה כ-'תוכנה לא רצויה פוטנציאלית (PUA)'". בפאסט אומרים כי ההחלטה נעשתה בחטף ומבלי שניתנה לה התראה מראש, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים ישירים ועקיפים של מיליוני שקלים רבים. פאסט ביצעה בדיקה ראשונית וטענה כי התוכנה הוסרה בלא פחות מ-860 אלף מחשבים של לקוחות שלה, המהווים יותר מ-50% מלקוחותיה. כמו כן, נטען, מיקרוסופט חסמה את הורדת חנות האפליקציות על ידי לקוחות חדשים. לטענת פאסט, להחלטה לסווג את PC App Store כתוכנה לא רצויה אין כל בסיס, והיא לא עומדת בקריטריונים לסיווגה של תוכנה כלא רצויה, שמיקרוסופט עצמה מפרסמת. "מיקרוסופט מחזיקה את השאלטר" בתביעה טוענת פאסט כי מיקרוסופט "מחזיקה את השאלטר" על הורדת, התקנת והפעלת ה-PC App Store, בעוד שהיא מאפשרת רכישת אפליקציות באמצעות החנות שלה – Microsoft Store, שאליה ניתן לגשת הרבה יותר בקלות – דרך לחיצה על כפתור ה-"התחל" במחשב. בכך, לטענת פאסט, מיקרוסופט והיא הן חברות שמתחרות זו בזו בתחום שיווק ומכירת תוכנות ואפליקציות. יתרה מזאת, בפאסט טוענים שלמיקרוסופט יש יתרון בתחרות, בכך שבעוד שחנות האפליקציות שלה כבר מותקנת על המחשב של הלקוח, כחלק מ-Windows, כדי להתקין את PC App Stire צריך לבצע הורדה, התקנה והפעלה בצורה אקטיבי. כיצד עסקת מיקרוסופט-אקטיוויז'ן בליזארד קשורה לכתב התביעה? בפאסט נתלים כנימוק להצדקת התביעה שלהם בעסקת הרכישה של מיקרוסופט את אקטיוויז'ן בליזארד "בסכום אסטרונומי של 69 מיליארד דולר", כלשון כתב התביעה. העסקה, ציינו בחברה, "העלתה אצל הרגולטורים בכל רחבי העולם חששות כבדים ומשמעותיים לפגיעה בתחרות והעלאת מחירים. על מנת לנסות ולשכך את חששות הרגולטורים בעולם בנוגע לפגיעה בתחרות ולשכנעם לאשר את העסקה, בראד סמית', סגן יו"ר מיקרוסופט, פרסם באתר האינטרנט של החברה הצהרת עקרונות בנוגע לפיתוח ושימוש בחנויות אפליקציות חיצוניות על גבי מערכות ההפעלה של Windows, שבה הצהיר כי החברה מבקשת לקדם את התחרות בשוק חנויות האפליקציות. בכלל זה, הוא הצהיר שמיקרוסופט תאפשר שימוש בחנויות אפליקציות חיצוניות ב-Windows". לטענת התובעת, ההחלטה של הענקית מרדמונד לחסום את חנות האפליקציות שלה מנוגדת להצהרה זו, ונובעת מרצונה "לשמר שלא כדין את המונופול שלה בתחום חנויות האפליקציות, למנוע כל תחרות בה ולעשות עושר ולא במשפט על גבה של פאסט, שכן חסימת תוכנת ה- PC App Store תביא למעבר של לקוחות לחנות האפליקציות שלה, Microsoft Store". פאסט נוסדה על ידי זאק דחוביץ', משרדיה ממוקמים ברעננה והיא מעסיקה כ-50 עובדים. דחוביץ' החל את דרכו בתחום ההיי-טק בשירותו הצבאי, כראש מערך החקירות של עבירות המחשב במצ"ח. לאחר מכן הוא הקים את סקיור-או-אל – חברת אבטחת מידע באמצעות טכנולוגיית פרה וירטואליזציה, שעליה הוא קיבל את פרס המדען הראשי ממשרד התמ"ת. בהמשך הוא הקים את Reimage, שפיתחה תוכנה אוטומטית לתיקון מחשבים מרחוק ושנמכרה לטדי שגיא. חברה נוספת שאותה הוא ייסד, הפעם בשותפות עם איירון סורס, היא קליק מי אין – חברת הפצת ופיתוח תוכנה, לרבות מוצרי גיבוי, שיתוף מרחוק, פקס ומוצרי אנליטיקה. הדיון בצו המניעה צפוי להתקיים מחר (ב'). התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין משה ברהוד, בני אשכנזי ויוסי רוזנבלום ממשרד שטיינמץ, הרינג גורמן ושות'. מערכת אנשים ומחשבים פנתה למיקרוסופט לבקשת תגובה, וזו טרם נתקבלה.

רס"ן אלירז פרץ ז"ל נפל ב-2010 בעת פעילות מבצעית ברצועת עזה, לאחר שכדור של חוליית מחבלים פגע ברימון שהיה באפוד הקרב שלו – ופוצץ אותו. רס"ן פרץ ז"ל היה בנה של אשת הציבור מרים פרץ, שאף הייתה מועמדת לתפקיד נשיא המדינה. אחיו, אוריאל ז"ל, נפל ב-1998 בדרום לבנון. בעקבות התקרית שבה נפל רס"ן פרץ המנוח פיתחו מהנדסים באלביט רימון מציל חיים, שמונע התפוצצות כאשר הוא נמצא באפוד של החייל וסופג יריות מכלי נשק – כפי שקרה במקרה שבו הוא נהרג. זהו פיתוח טכנולוגי ראשון מסוגו, שמקטין את הסכנה לחיילים בשדה הקרב. חלק מרגש בסיפור הזה הוא שמעטפת הרימונים החדשים, ללא חומר הנפץ, מיוצרת במרכז תעסוקה ייחודי שנקרא מרכז רימון ע"ש אלירז פרץ ז"ל, ופועל בתוך כפר עידוד, שממוקם בלב נתניה. אחת המכונות שבאמצעותן מורכבת מעטפת הרימונים. צילום: מערכת אנשים ומחשבים הכפר הוקם לפני 30 שנים על ידי הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שעברו את גיל 21 והמדינה לא דואגת להם למסגרות המשך. כל הדירות בכפר רשומות על שמם של הדיירים בטאבו, ובסך הכול מתגוררים בו 150 איש בגילאים שונים, כאשר הדייר המבוגר ביותר עבר את גיל 70. התפיסה שהכפר פועל על פיה היא שלעבודה יש תפקיד מרכזי בחיי האדם הבוגר, וכל דייר בכפר משולב בתוכנית תעסוקה שמותאמת לו אישית. הכפר לא מוכר על ידי רשויות הרווחה בגלל רגולציה קשיחה, והוא מתקיים מכספי ההורים והדיירים, ומהכנסות מתעסוקה. כעת מבקשים בכפר להגדיל את מקורות התעסוקה ולתת לדיירים הזדמנויות לבצע עבודות מדויקות ואחראיות, כמו הרכבת הרימונים. "דגם ייחודי של דיור מוגן" "כפר עידוד הוא דגם ייחודי של דיור מוגן, שמיועד לאנשים עם קשיי למידה, תפקוד והסתגלות על רקע נזק מוחי", מסבירה אתי מקמל, מנהלת מרכז התעסוקה רימון. "הרכבת מעטפת הרימון נעשית בעזרת שלוש מכונות חדישות, שמופעלת על ידי 60 מדיירי הכפר, לאחר שעברו הכשרה מתאימה". "הפעלת המכונות דורשת דיוק, בקרת איכות גבוהה ועמידה ביעדי ייצור קפדניים וקשוחים ביותר", אומרת מקמל. היא אחראית להשגת עבודות לא רק בהרכבת הרימונים ופתרונות נוספים בעולם הביטחון, אלא גם בעבודות של מיון ואריזה לתעשיית התרופות ובתעסוקה עבור מפעל הפיס. 80 מדיירי הכפר עובדים אצל מעסיקים חיצוניים, במסגרות מוגנות. כלל הדיירים מתוגמלים בשכר כמו כל עובד אחר. מימין: אתי מקמל, מנהלת מרכז התעסוקה רימון, ואפרי אקרלינג, מתנדב במרכז. צילום: מערכת אנשים ומחשבים מקמל עובדת בכפר המיוחד והפסטורלי הזה 20 שנים, מתוכן 12 שנים כמנהלת מרכז התעסוקה. לפני כן היא שימשה במשך שנים כשפית במסעדות ובבתי מלון. לדבריה, "הקשר שלי עם הכפר החל בהתנדבות בו, ומאז נקשרתי למקום לדיירים ולעבודה". לדבריה, המגמה היא להצעיר את הכפר ולקלוט אנשים מתאימים, שהוריהם יכולים להרשות לעצמם לרכוש עבורם יחידות דיור לכל חייהם. "ההכנסות מעבודות דרושות לנו גם כדי לשפץ את הדירות של הדיירים, כולל הנגשת בניינים – דבר שלא נעשה כשהם נבנו, לפני 30 שנים", אומרת מקמל. "בניין אחד כבר הונגש באמצעות תרומות וסיוע מתנדבים". "אין כל סיבה שההיי-טק לא יעסיק בעלי מוגבלות" אחד המתנדבים בכפר הוא המנמ"ר הוותיק אפרי אקרלינג, עד לא מכבר מנהל הרכש הטכנולוגי של מגדל, ומי שהקים את אגף המחשוב של חברת הביטוח אליהו וניהל אותו במשך שנים רבות. אקרלינג התגייס לפעילות בכפר באמצעות חבר. "המשימה שלי היא לסייע למרכז רימון לקבל עוד מקורות תעסוקה – הן בתוך הכפר והן על ידי העסקת עובדים במסגרות חיצוניות", הוא אומר. "אני בטוח שיש לא מעט פרויקטים ועבודות בחברות אלקטרוניקה והיי-טק שהעובדים שמתגוררים בכפר עידוד יכולים לעשות ללא כל בעיה. זו המשימה שלקחתי על עצמי לשנה הקרובה". בין היתר, הוא מכוון להעסקת דיירי הכפר בעבודות של בקרת איכות, טיפול ואדמיניסטרציה בבק אופיס של חברות. "המודעות לגיוון תעסוקתי גדלה בחברות היי-טק, והעסקת עובדים מהכפר, תוך ליווי צמוד שלנו, משתלבת היטב במדיניות זו", אומר אקרלינג. "זה בעיקר עניין של מודעות, ואנחנו פונים גם באמצעות המדיה שלכם לחברות היי-טק לבחון שילוב עובדים שלנו. זאת, בנוסף לרכישת מוצרים ולביצוע פרויקטים שקשורים ברווחה לעובדים, תרומות לסיוע לתפעול הכפר וכל שיתוף פעולה אחר". הוא מעיד כי בעת שעבד במגדל, הוא העסיק עובדים בעלי מוגבלות בעבודות במחסן. "הם עובדים מאוד חרוצים, נאמנים ויודעים לבצע את המשימות שלהם בצורה הכי טובה, ואין כל סיבה שהתעשייה לא תתגייס כדי להעסיק אותם", מציין אקרלינג.

חברת שירותי האחסון בענן דרופבוקס, כמו חברות אחרות לפניה, שינתה באחרונה את המדיניות שלה, כך שהיא לא תציע יותר תוכנית שמאפשרת נפח אחסון ללא הגבלה. האפשרות הזו אמנם הוצעה רק כתוכנית למנויים שמיועדת להציע תמיכה לעסקים, אבל החברה טוענת שמספר גדל והולך של משתמשים החל לנצל אותה לרעה. דרופבוקס דיווחה כי היא גילתה פעילות של כריית מטבעות קריפטוגרפים, יצירת מאגרי אחסון יחד עם אנשים שלא מנויים לשירותי החברה ואפילו עסקים שביצעו השכרת משנה למשתמשים אחרים במחירים שנמוכים, כמובן, מאלה שהיא דורשת במסלולים השונים שלה. מעתה, התוכנית המתקדמת של החברה תציע נפח אחסון של 15 טירה-בייט, שלדבריה מתאימה לאחסון של כ-100 מיליון מסמכים או כ-7,500 שעות וידיאו באיכות HD. ארגונים יוכלו להוסיף עוד רישיונות למנוי כזה, כשכל הוספת רישיון תזכה את החשבון ב-5 טרה-בייט נוספים לאחסון. לקוחות נוכחיים ברמה המתקדמת שמשתמשים בפחות מ-35 טרה-בייט לרישיון – ולפי דרופבוקס מדובר בכ-99% מכלל המשתמשים המשלמים שלה – יישארו עם נפח האחסון הנוכחי ואף יקבלו לתקופה של חמש שנים עוד 5 טרה-בייט ללא תשלום. כל מי שמעבר לכך יקוצץ באופן הדרגתי אל המגבלה הזו. במהלך זה מצטרפת דרופבוקס לחברות כמו מיקרוסופט וגוגל, שכבר הפסיקו את התמיכה בשטח אחסון ללא מגבלה (או, לפי גוגל, "אחסון ככל שאתם צריכים") – דבר שגרם למעבר משתמשים אליה. כעת החברה המוכרת היחידה שתומכת באפשרות דומה היא בוקס, שעדיין מציעה אחסון ללא מגבלה ללקוחות ארגוניים.

שוק הסייבר הישראלי מבעבע או רותח? היוניקורן וויז זומם לרכוש את סנטינל וואן – כך דיווחה סוכנות בלומברג בסוף השבוע. אלא שבשוק ההון ממש לא בטוחים שזה יקרה, עקב הביצועים של מניית סנטינל והעובדה ש-וויז עדיין לא שכרה את שירותיו של בנק השקעות לביצוע העסקה – מה שכמעט תמיד קורה במקרים שכאלה. אם הרכישה תצא לפועל, מדובר בעסקה לא רגילה, שכן וויז לא נסחרת בבורסה – בניגוד לסנטינל וואן. וויז תזדקק לגייס יותר מחמישה מיליארד דולר על מנת לממן את הרכישה – אם זו תתרחש. כמו כן, במידה שהעסקה תבוצע, תיווצר ענקית סייבר בשווי של כ-20 מיליארד דולר. כך או כך, מדובר בעסקה שרחוקה מסיום ועל פי סוכנויות הידיעות, וויז נמצאת בימים אלה במשאים ומתנים עם כמה בנקים, והן היא והן סנטינל צפויות להיפגש עם קרנות הון-סיכון פרטיות, דוגמת תומא בראבו. רוכשות פוטנציאליות נוספות של סנטינל שאוזכרו הן פאלו אלטו ומיקרוסופט. אם סנטינל אכן תירכש על ידי מי מהחברות, ההערכות בסוף השבוע היו שהיקף העסקה יעמוד על סכום הנע בין חמישה לשישה מיליארד דולר. חברה שהפכה ליוניקורן בשנה בלבד וויז, שעוסקת בעולם הגנת הסייבר בענן, הוקמה על ידי אסף רפפורט, המשמש כמנכ"ל החברה, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק. היא מונה יותר מ-700 עובדים ולאחר גיוס שערכה בפברואר השנה, שוויה נאמד בכ-10 מיליארד דולר. הכנסותיה עומדות על מאות מיליוני דולרים בשנה ויש לה הר מזומנים של 900 מיליון דולר בקירוב. רפפורט עלה למפת הסייבר העולמית לאחר שמכר ב-2015 את אדאלום, שאותה הקים עם לוטבק ורזניק, למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. ב-2018 הוא מונה למנהל מרכז הפיתוח הישראלי של הענקית מרדמונד. במרץ 2021 קבעה וויז שיא והפכה לחד קרן – שנה בלבד לאחר הקמתה. לאחר שנה וחצי בלבד של פעילות היא צמחה לשווי של שישה מיליארד דולר – שיא עולמי. בפברואר השנה היא גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד, ורפפורט הודיע על הוצאת חלק נכבד מכספי החברה מישראל, עקב המהפכה המשטרית של הממשלה. כך או כך, החברה בנתה במהלך השנים בסיס רחב של מאות לקוחות, שמתוכם כ30% נמצאים ברשימת פורצ'ן 100. גרטנר אפיינה את העשור הנוכחי כעשור של ענן ואבטחה, ופה וויז נכנסת – עם פלטפורמה שמספקת למנהלי האבטחה נראות ויכולת תגובה מהירה. הנראות עונה לאתגר של מנהלי האבטחה, שיש להם "שטחים מתים" והם לא תמיד יודעים מה קורה בסביבות הפיתוח והייצור שלהם. וויז מביאה לצמצום זמן ההתעסקות של צוותי האבטחה באבטחת הענן, עם כלי שמסייע להם לתעדף את המשימות באבטחת המידע בארגון. היא מעניקה למנהלי האבטחה בארגון הגנה מבוססת גישת ללא סוכן, שמבוססת על חיבור API לסביבת הענן של הלקוח. תומר וינגרטן, ממייסדי ומנכ"ל סנטינל וואן. צילום: באדיבות סנטינל וואן סנטינל וואן הוקמה ב-2013 על ידי תומר וינגרטן, המנכ"ל, ואלמוג כהן. היא מונה כ-2,000 עובדים, וגם לה יש הכנסות שנתיות וקופת מזומנים של מאות מיליוני דולרים. סנטינל הונפקה ב-2021 לפי שווי של תשעה מיליארד דולר – ההנפקה הגבוהה אי פעם של חברת הגנת סייבר, אלא ששוויה הנוכחי נאמד בקצת יותר ממחצית הסכום הזה – 4.9 מיליארד דולר. ביוני השנה, סנטינל וואן חוותה ירידה חדה מאוד בשער המנייה שלה. בשוק ההון ראו בירידה הזו תעלומה, שכן לא נרשמה הרעה משמעותית במצבה של החברה. אמנם, התחזית שסנטינל פרסמה אכזבה את האנליסטים, אבל כמו בחברות אחרות, גם היא נובעת מהמצב הכלכלי ומהעובדה שלקוחות נוטים לדחות סגירת עסקאות, עקב האינפלציה. אלא שאנליסטים העריכו שיש משהו נוסף, לא ידוע, שמשפיע על מצבה לרעה. כך, אף שהיקף הלקוחות שלה צמח ברבעון הראשון של השנה ב-43%, החברה חוותה גידול של 19% בהפסד הנקי ליותר מ-100 מיליון דולר והודיעה על פיטורי 100 עובדים. יצוין ששתי החברות משתפות ביניהן פעולה כבר עכשיו, כך שבמקרה שהרכישה תתממש, לקוחות שצורכים את מוצרי שתי החברות יקבלו פתרון סייבר משלים, לטובת הגנה על ה-IT הארגוני בענן. המשקיעים והאנליסטים לא התלהבו מהדיווח וויז אישרה כי מתקיימים מגעים לרכישה בינה לבין סנטינל וואן. אלא שהיא לא מסרה בהודעה זהות של בנק השקעות כלשהו שהיא שכרה לצורך ביצוע העסקה. עובדה זו הביאה אנליסטים בשוק ההון להעריך שב-וויז עדיין לא התקבלה החלטה סופית ללכת בכלל על עסקת רכישה של סנטינל וואן. תרמה להערכה זו העובדה שהדיווח על העסקה האפשרית פורסם בתקשורת ולא כהודעה רשמית של וויז. ההערכות שהעסקה לא תקרה, בסופו של דבר, מקבלות גושפנקא מהעובדה שהמשקיעים בסנטינל וואן העלו את שער המניה שלה לאחר פרסום הדיווח של בלומברג ביום ה' ב-2% בלבד, וביום ו' היא חזרה להיסחר לפי שערה הקודם, בטרם העלייה הזו. לעומת זאת, לפני כשבועיים, אחרי שסוכנות הידיעות רויטרס פרסמה שסנטינל רכשה את שירותי בנק ההשקעות קטליסט לביצוע משא ומתן למכירתה, המניה שלה קפצה ב-16%. ה-"נדוניה" שסנטינל תביא ל-וויז ברכישה היא מה שהחברה של רפפורט כנראה רוצה מאוד: כניסה מהירה לבורסת ניו יורק – וזה שווה הרבה כסף, כמו גם מוניטין. זאת, בנוסף לקופת מזומנים של כ-700 מיליון דולר. סיבה נוספת היא שהנרכשת היא מותג בולט למדי בתחום שבו פועלות שתי החברות – הגנת תחנות קצה. אלא שסנטינל היא חברה מפסידה, כאמור, ומתחרה בשוק קשה, מול חברות ענק כגון מיקרוסופט, פאלו אלטו, מק'אפי וקראודסטרייק. אולם, נתח השוק שלה עומד על 8% בלבד, ולא מראה סימנים שהוא הולך לעלות בקרוב. שתי חברות – מק'אפי וקראודסטרייק – חולשות על כמעט 50% מהשוק הזה, עם 26% ו-22%, בהתאמה.

אמת מחשוב סיימה רבעון שני מעורב, עם עלייה דו ספרתית בהכנסות לצד ירידה חד ספרתית ברווח הנקי – כך עולה מהתוצאות שהחברה פרסמה היום (א'). כמו כן, היא דיווחה שהדירקטוריון שלה אישר באחרונה את מינויו של מנכ"ל חדש – אנדרס ריכטר. ריכטר יחליף את המנכ"ל הוותיק, יואב וינברג, שהודיע במאי האחרון על פרישה מהתפקיד. הוא כיהן בעבר כמנכ"ל פריוריטי סופטוור וכיועץ עצמאי לחברות בתחום ה-IT. החילופים יבוצעו בחודש אוקטובר, לאחר תהליך חפיפה שיחל בחודש הבא, ספטמבר. התוצאות הכספיות אמת מחשוב רשמה ברבעון השני גידול של 13.3% בהוצאות ל-290.2 מיליון שקלים ועלייה של 14.7% בהכנסות ל-301.1 מיליון. הרווח הנקי ירד ב-2.5% ל-4.5 מיליון שקלים בלבד, לאחר שנפגע מאוד מהקפיצה בהוצאות המימון, שגדלו מ-128 אלף שקלים ל-4.9 מיליון. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון השני ב-14.6% ל-251.6 מיליון שקלים, הרווח הגולמי הציג עלייה של 14.9% ל-39.5 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 16.4%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-7.3% ל-38.6 מיליון שקלים והרווח זינק ב-68.2% ל-10.9 מיליון. עלייה נאה נרשמה גם ב-EBIDTA, שצמח ב-42.6% ל-18.8 מיליון שקלים. במהלך המחצית הראשונה של השנה, ההוצאות של החברה עלו ב-23.3% ל-662.6 מיליון שקלים בעוד שההכנסות גדלו ב-30% ל-691.6 מיליון. הרווח התפעולי זינק בתקופה זו ב-62.8% ל-28.9 מיליון שקלים וזה הנקי – ב-58.7% ל-16.2 מיליון. וינברג: "תקופת המנכ"לות שלי – שנים מלאות אתגר ועניין" וינברג מסר כי "השגנו תוצאות תפעוליות חזקות ומגמה חיובית בפעילות החברה. אנחנו מעודדים מהביקושים הגדלים למוצרינו, כאשר ברבעון זה הצגנו גידול בפעילות האורגנית של מגזרי התשתיות, מחשוב הענן והסייבר, לצד עלייה במגזרי התוכנה והדיגיטל. בנוסף, זכינו מתחילת השנה בפרויקטים חדשים בסקטורים הממשלתי והעסקי, שאת ביטויים נראה ב-2024 וב-2025". יואב וינברג, המנכ"ל הפורש של אמת מחשוב. צילום: ניב קנטור הוא ציין ש-"אמת מחשוב תמשיך להתמקד בחיזוק מנועי הצמיחה של החברה – התוכנה, הענן והסייבר, ואנחנו מאמינים שהיכולות שלנו והקשרים ארוכי הטווח שלנו עם הלקוחות ממצבים אותה עם יכולת טובה למימוש אסטרטגיית הצמיחה שלה בשנים הקרובות". "בנימה אישית", אמר וינברג, "אני מסיים את תפקידי כמנכ"ל החברה לאחר יותר מ-18 שנים בתפקיד. בתקופת כהונתי כמנכ"ל הובלתי שורה של מהלכים אסטרטגיים שהביאו את החברה לצמיחה משמעותית בכל הפרמטרים. אלה היו שנים מלאות אתגר ועניין, ואני שמח על הזכות שהייתה לי להוביל את הארגון. כיום, אמת מחשוב היא חברה חזקה ומובילה בתחומה, בעלת איתנות פיננסית ומגוון הזדמנויות צמיחה רבות, בארץ ובחו"ל, ואין לי ספק שהיא תמשיך במגמה החיובית בפעילותה".

אלעד מערכות זכתה באחרונה במכרז של החברה למתנ"סים להקמה והטמעה של מערכת CRM בענן על פלטפורמת דיינמיקס של מיקרוסופט. המערכת החדשה תחליף את המערכות המיושנות של החברה, שפועלות כיום. היקף הפרויקט מוערך ב-40 מיליון שקלים, והוא מתפרש על פני כמה שנים. פיילוט של פיתוח והטמעת המערכת יחל כבר במהלך השנה הבאה, בשמונה מרכזים קהילתיים. החברה למתנ"סים היא חברה ממשלתית, שמפעילה 2,500 מרכזים קהילתיים ברחבי הארץ ומשרתת שני מיליון איש. השר הממונה על החברה הוא השר במשרד החינוך חיים ביטון. עם כניסתו לתפקיד הוא הורה להיערך ליציאה לטרנספורמציה דיגיטלית בכל שלוחות החברה למתנ"סים, על מנת לייעל אותה ולשפר את השירות שהיא נותנת לאזרחים. "המערכת החדשה היא בענן, וכוללת ממשקים רבים ויכולות AI ו-BI מתקדמות. היא תשמש לניהול המרכזים הקהילתיים, ולקשר ישיר עם התושבים, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה", אמר ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל הדיגיטל של החברה למתנ"סים. לדבריו, המערכת תנהל מדי יום מאות תוכניות וחוגים, כמו גם פעילויות ואירועי תרבות, מתקני ספורט, שירות מכירת כרטיסים למופעים, בריכות שחייה ועוד. זאת, בנוסף למערכות פיננסיות למעונות יום ולצהרונים, וטכנולוגיות שמפותחות עבור משרדי הממשלה השונים. "בחרנו במערכת של מיקרוסופט בגלל הניסיון הרב שיש בשימוש במערכת זו ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט, ובאלעד מערכות משום שהיא אינטגרטור בעל ניסיון בהקמת מערכות כאלה בארץ", הוסיף. ד"ר רימון ציין כי "הטמעת המערכות תשנה מהקצה אל הקצה את אופי הפעילות של המרכזים הקהילתיים, והיא תהווה נדבך נוסף בשדרוג החינוך הבלתי פורמלי". "אחת מגולות הכותרת של המערכת, היא הידוק וייעול הקשר עם התושבים", אמר. "המערכת כוללת אפליקציה ייעודית, שתעניק קשר ישיר עם התושבים ותאפשר את ייעול נושא התשלומים. ניתן יהיה באמצעותה להתחבר לשירותים שונים שמציעים המתנ"סים, ולשלם באמצעות אפליקציות תשלומים, כגון ביט". השר במשרד החינוך חיים ביטון. צילום: אבי אוחיון, לע"מ "טכנולוגיה וחדשנות הכרחיות לכל אוכלוסייה ומגזר" לדברי ד"ר רימון, "אחד החידושים במערכת ה-CRM החדשה הוא שהיא תהיה רב לשונית, כולל בערבית, כדי לאפשר שימוש בה לאוכלוסיות שונות". השר ביטון ציין בהקשר זה כי "טכנולוגיה וחדשנות הן עניין הכרחי לכל אוכלוסייה ולכל מגזר, ועצם התאמת המערכת החדשה לצרכים של אוכלוסיות מגוונות מהווה בשורה משמעותית". עו"ד טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, אמר כי "אנחנו מעוניינים להביא את מהפכת החדשנות לתחום החינוך הבלתי פורמלי בישראל, להעצים את השירות לאזרח ולהיות בית לפיתוח מיזמי סטארט-אפ חברתיים". לדבריו, "הכלים הטכנולוגיים הייחודיים שניישם במערכת ישמשו רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ופעילויות חברתיות".  

בשנים האחרונות, תוכנה כשירות (SaaS) צברה פופולריות כחלופה יעילה לפתרונות תוכנה מסורתיים ומספקת לעסקים מגוון יתרונות. עם זאת, מיתוסים רבים ותפיסות מוטעות סביב SaaS עדיין שולטים ומפריעים לארגונים מסוימים לאמץ באופן מלא את הטכנולוגיה הזאת. הנה כמה מהמיתוסים הבולטים יותר, שהגיע הזמן לשחרר מהם: מיתוס 1: SaaS מיועד רק לעסקים קטנים – המיתוס הנפוץ ביותר הוא ש-SaaS מתאים רק לעסקים קטנים. עם זאת, מיתוס זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. SaaS יכול להועיל לעסקים בכל הגדלים, מסטארט-אפ ועד אנטרפרייז. הוא מציע מדרגיות, ומאפשר לארגונים להתאים בקלות את רמות המנוי והשימוש שלהם כאשר הצרכים שלהם משתנים. ארגונים גדולים יכולים למנף SaaS כדי לייעל את התפעול, לשפר את שיתוף הפעולה ולהפחית את עלויות תשתית ה-IT, כך הם מתפנים להתמקד בפעילויות ליבה עסקיות. מיתוס 2: SaaS פחות מאובטח מפתרונות מקומיים – חששות אבטחה מתעוררים לעיתים קרובות כאשר דנים ב-SaaS, מתוך תפיסה מוטעית, שהפתרון פחות מאובטח מפתרונות מקומיים. ספקי SaaS משקיעים רבות באמצעי אבטחה חזקים להגנה על נתונים. הם משתמשים בשיטות הצפנה מתקדמות, מעדכנים באופן קבוע פרוטוקולי אבטחה ועורכים ביקורות קפדניות כדי להבטיח עמידה בתקני התעשייה. לספקי SaaS יש צוותים ייעודיים, המתמקדים בשמירה על אבטחת נתונים ובהפחתת הנטל על עסקים שאחרת היו צריכים ליישם אמצעים אלה בעצמם. מיתוס 3: SaaS מציע התאמה אישית מוגבלת – מיתוס נוסף הוא שפתרונות SaaS חסרים יכולות התאמה אישית. בעוד SaaS מציע גישת תוכנה סטנדרטית, זה לא אומר שזה לא יכול להיות מותאם לצרכים עסקיים בודדים. פלטפורמות SaaS רבות מספקות אפשרויות התאמה אישית, המאפשרות לעסקים להגדיר הגדרות, להשתלב עם מערכות אחרות ולפתח מודולים או תוספים מותאמים אישית. ספקי SaaS מבינים את הצורך בגמישות ושואפים להציע פתרונות הניתנים להתאמה אישית לפי דרישות עסקיות ספציפיות. מיתוס 4: SaaS פירושו אובדן שליטה על נתונים – ארגונים מסוימים חוששים לאבד שליטה על הנתונים שלהם בעת שימוש ב-SaaS. עם זאת, ספקי SaaS בעלי מוניטין נותנים עדיפות לפרטיות נתונים ולבעלות. הם מציעים מנגנוני גיבוי ושחזור נתונים, המאפשרים לעסקים לשמור על שליטה בנתונים שלהם תוך שהם נהנים מהנוחות של תוכנה מבוססת ענן. בנוסף, עסקים יכולים לנהל משא ומתן על הסכמי רמת שירות (SLA) עם ספקי SaaS כדי להבטיח שנגישות הנתונים, זמינותם וזכויות הבעלות מוגדרות בבירור. מיתוס 5: SaaS דורש חיבור אינטרנט קבוע – טעות נפוצה נוספת היא המחשבה שיישומי SaaS דורשים חיבור אינטרנט קבוע. בעוד שנדרשת גישה לאינטרנט כדי לגשת לנתונים ולסנכרן אותם, יישומי SaaS רבים מציעים יכולות לא מקוונות. משתמשים יכולים לעבוד במצב לא מקוון, והמערכת תעדכן את הנתונים באופן אוטומטי לאחר חיבור לאינטרנט. גמישות זו מאפשרת למשתמשים להמשיך לעבוד גם בסביבות בהן הקישוריות מוגבלת ומבטיחה שהפרודוקטיביות לא תיפגע. לסיכום, ניפוץ מיתוסים נפוצים סביב SaaS הוא עניין חיוני להבנה מלאה של היתרונות וההתאמה שלו לעסקים. SaaS אינו מוגבל לעסקים קטנים, הוא מציע אמצעי אבטחה חזקים, ניתן להתאים אותו אישית לצרכים ספציפיים, מבטיח שליטה ובעלות על נתונים ומספק יכולות לא מקוונות. על ידי הפרדת עובדות מבדיות, ארגונים יכולים לקבל החלטות מושכלות ולמקסם את היתרונות הפוטנציאליים של SaaS, תוך אימוץ מודל אספקת תוכנה טרנספורמטיבי שמעצים עסקים לשגשג בעידן הדיגיטלי.   הקליקו כאן לפרטים נוספים על פתרונות SaaS.

חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (Digital Services Act – DSA) נכנס לתוקף ב-25 באוגוסט ומאלץ את ענקיות הטק, כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ועוד לציית לחקיקה גורפת, המחייבת את הפלטפורמות המקוונות באחריות משפטית לתוכן שמפורסם בהן. מטרת העל של ה-DSA היא לטפח סביבות מקוונות בטוחות יותר. על פי הכללים החדשים, פלטפורמות מקוונות חייבות ליישם צעדים למניעה והסרה של פוסטים המכילים סחורות, שירותים או תוכן לא חוקיים ובו זמנית לתת למשתמשים את האמצעים לדווח על סוג זה של תוכן. בנוסף, ה-DSA אוסר על פרסום ממוקד המבוסס על נטייה מינית, דת, מוצא אתני או אמונות פוליטיות של אדם, ומטיל הגבלות על מיקוד מודעות לילדים. זה גם דורש מפלטפורמות מקוונות לספק יותר שקיפות לגבי אופן הפעולה של האלגוריתמים שלהן. ה-DSA קובע גם כללים נוספים למה שנחשב בעיניו כ"פלטפורמות מקוונות גדולות מאוד", ומאלץ אותן לתת למשתמשים את הזכות לבטל את הסכמתם למערכות המלצות ופרופילים, לשתף נתונים מרכזיים עם חוקרים ורשויות, לשתף פעולה עם דרישות תגובה למשבר ולבצע פעולות חיצוניות, כמו גם ביקורת עצמאית. החוק עבר בפרלמנט האירופי ביולי 2022, ומי שחייבות לציית לו הן חברות גדולות מאוד בתוך ארבעה חודשים לאחר שהוגדרו כך בחודש אפריל האחרון. חברות קטנות לא מחויבות עדיין לציית לו. לפי האיחוד האירופי, פלטפורמות גדולות מאוד (או מנועי חיפוש מקוונים גדולים מאוד) הן כאלה שיש להן יותר מ-45 מיליון משתמשים חודשיים במדינות האיחוד. עד כה, הוגדרו ככאלה 19 פלטפורמות ומנועי חיפוש: עליאקספרס של עליבאבא, חנות אמזון, חנות האפליקציות של אפל, פייסבוק, בוקינג.קום, חנות Play של גוגל, מפות גוגל, גוגל קניות, אינסטגרם, לינקדאין, פינטרסט, סנאפצ'ט, טיק-טוק, X (טוויטר לשעבר), ויקיפדיה, יו-טיוב, זאלאנדו, בינג, חיפוש גוגל. האיחוד האירופי דורש מכל אחת מהפלטפורמות האלה לעדכן את מספר המשתמשים שלהן לפחות אחד לשישה חודשים. פלטפורמה שיהיו לה פחות מ-45 מיליון משתמשים חודשיים במשך שנה שלמה – תוסר מהרשימה. רבות מהחברות ברשימה כבר הודיעו על הצעדים שנקטו כדי לציית ל-DSA. פלטפורמות מקוונות שלא יעמדו בכללי ה-DSA עלולות לספוג קנסות של עד 6% מהמחזור העולמי שלהן. לפי נציבות האיחוד האירופי, למתאם השירותים הדיגיטליים ולנציבות תהיה הסמכות "לדרוש פעולות מיידיות במידת הצורך כדי לטפל בנזקים חמורים מאוד". פלטפורמה שמסרבת להיענות עלולה להיות מושעית זמנית באיחוד האירופי. בתוך כך, יש גם חברות שהגישו ערעור על הגדרתן כפלטפורמה גדולה מאוד, כמו אמזון, שהגישה בחוד שעבר עתירה המבקשת מהאיחוד האירופי להעריך מחדש את הסיווג שלה כפלטפורמה מקוונת גדולה מאוד, בטענה שהיא זוכה ל"יחס לא הוגן" או הקמעונאית הגרמנית זאלאנדו, שהגישה תביעה נגד נציבות האיחוד האירופי, ם כן בטענה שהיא לא עונה על ההגדרה של פלטפורמה מקוונת גדולה מאוד.