אפשר לומר כמעט בוודאות מוחלטת' שה-iPhone 15 החדש של אפל, שייחשף ב-12 בספטמבר, יכלול שקע טעינה מסוג USB-C, שיחליף את שקע ה-Lightning הקנייני שלה, זאת בהנחה שהיא תרצה למכור את מכשיריה באירופה. אפל אמנם לא הצהירה על השינוי בשקע הטעינה וגם לא ברור אם השינוי במוצר יהיה עולמי, או שהחברה תיצור גירסה אחרת של המכשיר החדש לשוק האירופי בלבד – אפשרות לא סבירה בעליל. לפני כשנה אישרה המועצה האירופית סופית את חוק המטען האחיד של הפרלמנט האירופי, שהפך את יציאת USB-C לחובה במגוון רחב של מכשירים אלקטרוניים לצרכן, בהם כמובן גם סמארטפונים. לפי החוק, יצרני המכשירים צריכים לאמץ את שקע הטעינה האחיד עד דצמבר 2024. בזמנו אפל התנגדה לכך, וטענה, כי "אנו מוטרדים מכך שרגולציה מחמירה, שדורשת רק סוג אחד של חיבור, חונקת את התחרות במקום לעודד אותה, ובהמשך תזיק לצרכנים באירופה ובעולם", אבל בינתיים רוב המוצרים החדשים של אפל, כמו דגמי ה-iPad האחרונים, כבר משתמשים ב-USB-C, ונראה שה-iPhone 14 הנוכחי יהיה האחרון שמשתמש בשקע ה-Lightning. על פי דיווח באתר בלומברג, היתרונות למשתמשים של שקע ה-USB-C יכללו את האפשרות של לקוחות להשתמש במטען יחיד עבור מכשירי iPad, Mac ו-iPhone, כמו גם מהירויות הורדה גדולות יותר. ללא קשר ליצרן, כל הטלפונים הניידים החדשים, הטאבלטים, המצלמות הדיגיטליות, האוזניות, קונסולות משחקי וידיאו כף יד ורמקולים ניידים, קוראים אלקטרוניים, מקלדות, עכברים, מערכות ניווט ניידות ומחשבים ניידים הניתנים לטעינה באמצעות כבל קווי, עם אספקת חשמל של עד 100 ואט, יצטרכו לכלול יציאת USB-C. פטורים יחולו על מכשירים קטנים מכדי להציע יציאת USB-C, כגון שעונים חכמים, צמידי בריאות וציוד ספורט מסוים, אך החקיקה צפויה להתרחב למכשירים אחרים עם הזמן. חברות גם יצטרכו להבטיח שתוויות ייעודיות יודיעו בבירור לצרכנים על מאפייני הטעינה של המכשירים שהם קונים. לפי האיחוד האירופי, החוק החדש יחסוך לצרכנים "עד 250 מיליון יורו בשנה על רכישות מיותרות של מטענים” ויקצץ 11,000 טונות של פסולת בשנה.

"נמשיך לפעול במלוא המרץ בתחום ה-Gen-AI (בינה מלאכותית יוצרת – י"ה). נמשיך להיות חברת חדשנות בולטת בעולם, כי אנחנו חברת בינה מלאכותית, שעוסקת בתחום יותר מעשור. אנחנו רוצים לעשות זאת בצורה אחראית, ולהימנע מ-'הזיות', על מנת להשתמש בטכנולוגיה הזאת בצורה הוגנת. תפקידנו הוא להיות 'המבוגר האחראי' בעולם ה-AI", כך אמר בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל. מעוז דיבר בכנס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') באקספו תל אביב, בהשתתפות אלפי בוגרי ובוגרות היחידה ובהנחיית מונירה סרנה, בוגרת ממר"ם. לדברי מעוז, "לצד פעילות המכירות, גוגל מעסיקה אלפי עובדים בתחום הפיתוח, ובתוכו – לגוגל קלאוד יש שש קבוצות פיתוח, שחלקן פועלות במרכזי המו"פ של החברה בתל אביב ובחיפה. עדות לגידול בהיקף הפעילות שלנו בתחום הענן היא שהצוות שבראשותי צמח פי 10 בארבע השנים האחרונות, ובימים אלה אנחנו קולטים עוד כ-20 עובדים. האצה נוספת של פעילותנו בישראל היא תוצאה של מכרז מחשוב הענן הממשלתי, נימבוס, שבו זכינו. עוד גורם לצמיחה הוא הפעילות שלנו עם סטארט-אפים ישראליים רבים בתחום. כל אלה מאפשרים לנו להביא את החדשנות שיש בארגונים שנולדו בענן לארגוני האנטרפרייז. כך נוכל להמשיך ולתמוך בצמיחה של אומת הסטארט-אפ". הכבל התת ימי של גוגל קלאוד מעוז אמר כי "נפעיל כבל תת-ימי, Blue-Raman, והוא יקשר את ישראל לאירופה. כך, בשונה מעננים אחרים, הלקוחות שלנו יוכלו לבחור האם להעביר את המידע שלהם על רשת האינטרנט או על הרשת הפרטית של גוגל. הכבל, שיחבר את אזור הענן המקומי שלנו הן לאירופה והן להודו, דרך מדינות המפרץ הפרסי, יביא לשיפור ביצועים". הוא ציין ש-"חגגנו מלאת שנה להקמת אזור הענן המקומי שלנו. יש לנו יותר אתרים מאשר ספקיות הענן הציבורי האחרות. כך, אנחנו מציעים ללקוחות הארגוניים מהירות, קיבולת, זמינות, תמיכה בעברית ואמון". "תחום ה-AI הוא לא חדש עבורנו", הוסיף. "כבר ב-2017 הוצאנו לשוק מודל LLM לייצוג שפה מתקדם, שמאומן להבין את ההקשר של מילים במשפט. יש לנו כמה מודלי לימוד מכונה, ובראשם Bert, שהוא בבחינת 'צ'טבוט על סטרואידים'. המצאנו את המודל השפתי הראשון, טרנספורמר, ותרמנו אותו לקהילה. יש לגוגל קרוב ל-3,000 חוקרים בתחום ה-AI, שפרסמו כ-7,000 מאמרים בספרות המקצועית שעוסקת בתחום". פלטפורמת ה-AI של גוגל קלאוד לעולם הארגוני "לעולם הארגוני", ציין מעוז, "אנחנו מציעים את Vertex AI – פלטפורמה מנוהלת, שכוללת את כל כלי למידת המכונה הדרושים לבנייה, פריסה והרחבה של מודלים. אלה יעניקו ללקוחות חוויה יעילה יותר, באמצעות מודלים שיכניסו לתהליך הייצור בינה מלאכותית ויקלו על התחזוקה. אנחנו מביאים לאיחוד של מערכות נתונים ולמידת מכונה בממשק אחד, כך שלצוותים יש ערכת כלים משותפת לניתוח נתונים, מדע נתונים ולמידת מכונה. כך, צוותים יכולים לבנות, לאמן ולפרוס דגמי למידת מכונה פי חמישה יותר מהר ממחשבים ניידים מסורתיים". "בדרך זו", הסביר, "מתקבל ערך אבטחה, כי הנתונים הארגוניים נשמרים, וגם למפתחים יש מודל שפה עם הסברתיות. משמע, המודל 'מסביר' איך הוא הגיע לתשובה". "לגוגל קלאוד יש את הענן הציבורי הגדל בקצב המהיר ביותר בתעשייה, גם בשנה לא פשוטה זו. כמעט כל חברה רצה על גוגל קלאוד. אנחנו מביאים את מכלול הבינה המלאכותית היוצרת: בתחתית נמצאת החומרה, מעליה המודלים הבסיסיים, מעליה פלטפורמת Vertex AI ומעל זה – את היכולת לבנות אפליקציות", סיכם מעוז.

החדשנות הטכנולוגית הפכה בשנים האחרונות להיות אחד הכלים המרכזיים באסטרטגיה הניהולית של ראשי הערים. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, מערכת אנשים ומחשבים מעמידה את הבמה שלה לרשות ראשי רשויות מקומיות כדי שיספרו לנו, ולתושבים, מה היו האתגרים והתוכניות שלהם בתחום החדשנות האורבנית, מה בוצע עד כה ומהן התוכניות שלהם להמשך, במידה שייבחרו. שם הרשות המקומית: עיריית גני תקווה. מספר התושבים: 25,200. מעמד סוציו-אקונומי: 9 מתוך 10. שם ראשת הרשות המקומית: ליזי דלריצ'ה. מכהנת בתפקיד משנת: 2013. האם את מתמודדת בבחירות הקרובות? "כן". האם יש לגני תקווה תוכנית לעיר חכמה? "כן. תוכנית העיר החכמה של גני תקווה יצאה לדרך ב-2020, כמענה טכנולוגי למטרות הגברת השליטה והביטחון של התושבים באמצעות מצלמות, התייעלות באיסוף האשפה והמחזור, והתייעלות אנרגטית בתאורת הרחובות ומבני הציבור. לצורך כך נפרשה ברחבי העיר רשת תעבורת מידע חדשה, על גבי סיבים אופטיים, שהופכת אותה לספק תקשורת עצמאי. מי מוביל את התוכנית ומיהם בעלי התפקידים שנוטלים בה חלק? "הפרויקט הוא ביוזמתי ובליווי הנהלת העירייה, ומבוצע בלשכת המנכ"ל, בסיוע מהנדס העירייה. השותפים הם: ראשי האגפים חדשנות ומערכות מידע, תפעול ושפ"ע, דוברות וקשרי קהילה, גזבר, יועצת משפטית, קב"ט ועוד . יועץ מומחה ראשי ומנהל הפרויקט הוא יואל לוי ממוניקום, והספק המבצע – חברת שמרד". אילו פעולות בוצעו בגני תקווה בקדנציה האחרונה בתחום הלינקים האלחוטיים? "נפרשה רשת רחבה של גלים מילימטריים, שמקשרת בין כ-40 אתרי מצלמות". האם יש לכם מוקד לניהול פניות תושבים בצורה אחודה? "כן. מדובר במוקד של א.ש בינה, שאליו מחוברות יחידות הגבייה, התפעול והשפ"ע – לרבות קבלני המשנה, הפיקוח, המחשוב, הגינון ועוד". האם קיים מרכז שירות לתושב? "תפישת השירות בעיריית גני תקווה היא כוללת – כל האגפים הם נותני שירות. העירייה מאמינה בעיצוב שירות אישי תוך שימוש בכלים שבהם התושבים רגילים להשתמש. קיימת השקעה רבה בפיתוח יוזמות ואמצעים לא שגרתיים במטרה לענות על כלל הצרכים. לא קיים מרכז פיזי, אלא הקמנו מרכז וירטואלי – אזור אישי לתושב באתר העירייה". מה לגבי אתר אינטרנט עירוני? "הוא קיים ומכיל מעל 30 שירותים דיגיטליים בתחומים שונים. בימים אלה האתר עובר שדרוג משמעותי, שלאחריו הוא יכיל מרחבים קהילתיים על פי 'מצבי חיים' של התושבים". ומה לגבי מערכת שליטה ובקרה רשותית? "בחירום, יש לנו את מערכת שוע"ל ביטחון ואבטחה, שכוללת רשת מצלמות חכמות". האם יש לכם בקרת תאורה חכמה? "לא". ובקרת השקיה חכמה? "כן". כיצד עיריית גני תקווה מבצעת שיתוף תושבים? "שיתוף התושבים מתקיים בשוטף בכמה רמות – שיתוף לגבי פרויקטים, מודל מתקני משחקים בפארק השכונתי והאקתון תושבים בנושא תחבורה. ככלל, העירייה מפעילה תושבים בתחומי הדיגיטל והטכנולוגיה". מהם התקציבים של עיריית גני תקווה – בכלל ושל המחשוב – לשנה הנוכחית? "תקציב העירייה לשנת 2023 עומד על כ-185 מיליון שקלים, מהם שני מיליון לתקציב מחשוב שוטף. לגבי תקציב החדשנות לשנה הנוכחית – יוזמות רבות יוצאות בנוסף לתקציב השוטף מתב"רים (תקציבים בלתי רגילים – י"ק) ייעודים שנפתחים במהלך הקדנציה. לדוגמה, לעיר חכמה הוקצו 3.5 מיליון שקלים". האם יש לעירייה מנמ"ר? "כן, רותם עינב רשטיק". האם הוגדר תקן של מנמ"ר? "כן, אך הוא הומר למנהל אגף חדשנות ומערכות מידע". מה התוכניות שמתוכננות בתחום החדשנות? "פרויקט עירייה אחת – הכנסת מערכת CRM רשותית לשיפור תמונת המצב הארגונית של האינטראקציות של התושב עם האגפים השונים; הטמעת מרכזיית סיסקו, שמכונה גם פרויקט שירלי. הפרויקט הזה כולל מרכזיית טלפוניה בענן וכן מערכת קול סנטר למוקד העירוני – מערכת ACE; הטמעת פלטפורמה רוחבית לניהול ורישום אירועים, ניהול מתנדבים והשכרת חללים; והטמעת מערכת יסוד לאיגום נהלי עבודה ברשות וניהול הידע". האם אתם מתכננים להכניס לעירייה בינה מלאכותית? "כן. אנחנו בוחנים הכנסת מערכת לניתוח שפה טבעית של הפניות למוקד העירוני והכנסתן למודל בינה מלאכותית, על מנת לייצר תשובות לשאלות נפוצות מתוך הדאטה שנאסף".

שם ותפקיד: ענת משל, מנהלת קבוצת פיתוח בסיימוטיב (CYMOTIVE). עולם התוכן העיקרי של קבוצת הפיתוח הוא עולם הקריפטוגרפיה והסייבר בעולם הרכבים. אנחנו מספקים תקשורת מאובטחת והגנות נוספות בין רכיבים ומחשבים ברכבים החשמליים והאוטונומיים. תפקידים קודמים: התחלתי כמפתחת CPP בחברת סיימוטיב, לאחר שנתיים התקדמתי לתפקיד ראש צוות פיתוח בחברה, ובחצי שנה האחרונה אני מנהלת קבוצה פיתוח. השכלה ושירות צבאי: שיררתי כמפתחת לומדה בחיל האוויר, הייתי גם מפקדת ומדריכה של קורסי פיתוח לומדה בחיל התקשוב. תואר ראשון במדעי המחשב. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי זיקה לטכנולוגיה, שמתבטאת בסקרנות להבין איך הדברים פועלים מאחורי הקלעים. כבר מהיסודי הייתי רשומה לחוג HTML, חוג גלילאו וביולוגיה. זה נמשך גם לתיכון, שם למדתי במגמת נחשון, מגמה מדעית שכללה, בין היתר, 5 יחידות במחשבים ובפיזיקה. כבר בתיכון ידעתי שאני רוצה להשתבץ במקום טכנולוגי בצבא, נרשמתי לקורס הדרים, קורס פרקטי ב-C#, שבסופו יש מיונים לתפקידי תוכנה בחיל תקשוב. אנחנו חיים בדור שבו אנחנו מאמצים לעצמנו שגרה בהתאם לטכנולוגיה שמתחדשת כל הזמן, ואני אוהבת להיות חלק מהטכנולוגיה המתקדמת והמתחדשת, שיכולה לתת ערך מוסף ופתרונות לעתיד טוב יותר. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? התשובה הפשוטה היא – כן. התשובה המפורטת יותר היא, שמבחינה סטטיסטית ניתן לראות את הפערים. בכנסים ובישיבות אי אפשר לפספס שרוב הנוכחות היא גברית. בתפקידים טכנולוגיים, מעטים הצוותים שיש בהם יותר מאישה אחת. בתפקידים ניהוליים, תמיד נבחין בגברים יותר מאשר נשים ובתפקידים בכירים יותר בכלל. מבחינת שכר, נשים תמיד יבקשו פחות מגברים למרות שהן מבצעות את אותה העבודה באותה האיכות! ויחד עם זאת, אכן ניכר לעין המאמץ והעבודה הקשה של הרבה חברות על מנת לצמצם את הפערים ככל שניתן. משנה משנה, אני כן רואה את מגמת השיפור. יותר ויותר נשים שוברות את האמונה העצמית שהחברה מכתיבה לנו ואת הנורמה שהתרגלנו לחיות לפיה, ומתחילות להאמין בעצמן יותר, ביכולות שלהן ובעוצמה שלהן, וכן רואים יותר נשים שלומדות תארים טכנולוגיים ומתברגות בתעשיית ההיי-טק. ככל שנשים יעזו יותר להציע את עצמן לתפקידים טכנולוגיים וניהוליים, אני מאמינה שהפערים יתחילו להצטמצם. לשמחתי, בסיימוטיב התחושה היא, שיש לנשים את הבמה ואת ההזדמנויות לתפקידים ניהוליים ובכירים. אני דוגמה חיה לכך: גדלתי בתוך החברה וקיבלתי פה את ההזדמנויות להוביל. אני מאוד מאמינה, שלצד היכולות הטכנולוגיות ויכולות המנהיגות, ככל שיותר נשים יהיו בפוזיציות מובילות וינצלו לטובה את יכולות האמפטיה וההקשבה, אפשר להגיע לשותפויות מדהימות שיובילו לפתרונות חדשניים, הבנת הצרכים וחתירה לעבר ערך משותף שכולם מרוויחים ממנו. אחת המשימות בתור מנהלת ששמתי לנגד עיניי היא לתת לנשים הזדמנויות להוביל ולתפוס את התפקידים הטכנולוגיים, ואכן, בקבוצת הפיתוח שאני מנהלת, מבחן המציאות מראה שהאפליה כמעט ולא קיימת. 50% מהתפקידים הטכנולגיים תופסות נשים, וגם בתפקידים הניהוליים התוצאות זהות. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? למזלי, מעולם לא נתקלתי באפליה באופן אישי. כן הייתי חשופה לסיפורים ממקור ראשון של חברות שחוו אפליה, וחשוב שנהיה אוזן קשבת וכתף תומכת אחת לשנייה, נחזק אחת את השנייה ולא ניתן לעצמנו לאבד מוטיבציה או להתפשר.  Who runs the world? Girls!

נבחרת ישראל הגיעה להישג הגבוה ביותר באולימפיאדה הבינלאומית במדעי המחשב מאז החלה ישראל להשתתף באולימפיאדה בשנת 1996, וזכתה בשלוש מדליות זהב ובציון לשבח. האולימפיאדה הבינלאומית במדעי המחשב (IOI) חתמה את עונת האולימפיאדות הבינלאומיות במדעים, שבה הגיעו נבחרות ישראל להישגים מרשימים, עם הישג חסר תקדים והגבוה ביותר של הנבחרת משנת 1996- השנה שבה ישראל החלה להשתתף באולימפיאדה. באולימפיאדה הבינלאומית במדעי המחשב שהתקיימה השנה בהונגריה גרפו חברי הנבחרת שלוש מדליות זהב וציון לשבח. באולימפיאדה לקחו חלק 351 מתמודדים מ-90 מדינות ברחבי העולם. האולימפיאדה כללה שני ימי תחרות, כל אחד באורך של חמש שעות, שבמהלכן התלמידים מקבלים שלוש שאלות אלגוריתמיות, הדורשות חשיבה מחוץ לקופסה ועליהם לכתוב קוד שיפתור אותן. משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת נבחרות ישראל במדעים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות. נבחרת ישראל במדעי המחשב הוכשרה באוניברסיטת בר אילן בהובלת צוות מאמנים ובראשם ד"ר אבשלום אלמליח, המנהל האקדמי, רון ריבצ'ין, המאמן הראשי והצוות – גונן גזית, יואב כץ, עידו קסלר ונועם גוטרמן. בנבחרת ישראל במדעי המחשב היו: דניאל ובר, תלמיד כיתה י', תיכון בן צבי, מקריית אונו – זוכה מדליית זהב; אלעזר קורן, תלמיד כיתה י"א, ישיבת תקוות יעקב בשדה יעקב, מזיכרון יעקב – זוכה מדליית זהב; אלון תנאי, תלמיד כיתה י"א, תיכון דה-שליט, מרחובות – זוכה מדליית זהב; ויובל וקנין, תלמיד כיתה י"ב, תיכונט, מתל אביב – זוכה ציון לשבח. שר החינוך, יואב קיש, אמר: "אני גאה בתלמידי הנבחרת – דניאל, אלעזר, אלון ויובל, שההישג המרשים שלהם מציב את מערכת החינוך הישראלית בקדמת הבמה העולמית. אני מברך אותם על הכישרון, ההתמדה המחויבות והחתירה הבלתי פוסקת למצוינות, ומודה להם על ההשראה שהם מעוררים בתלמידי ותלמידות מערכת החינוך. אין לי ספק שתלמידים ותלמידות רבים יילכו בעקבותיהם, יגיעו להישגים מדהימים ויביאו למדינת ישראל גאווה גדולה". יו"ר מרכז מדעני העתיד, ירום אריאב: "ברכות לנבחרת ישראל במדעי המחשב, שחבריה הגיעו להישגים אדירים והסבו גאווה גדולה למדינת ישראל. עונת האולימפיאדות הבינלאומיות במדעים הגיעה לסיומה עם הישגים אישיים ולאומיים מרשימים ומעוררי כבוד. זאת הזדמנות פז לבטא הערכה רבה לחברות וחברי נבחרות ישראל במדעים על כישרון יוצא דופן, על נחישות, התמדה וחתירה בלתי פוסקת לכבוש פסגות של מצוינות וכן לצוות המאמנים והמוסדות האקדמיים על הליווי וההכשרה האיכותיים". פרופ' משה לוינשטיין, המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן אמר בעקבות הזכייה: "גאווה גדולה להכשיר את הנוער המופלא הזה, שהגיע להישג חסר תקדים בתחום מדעי המחשב. השנה ערכנו במרכז האוניברסיטאי לנוער שינוי בתוכנית הלימודים ובנינו לכל אחד מחברי המשלחת תוכנית לימודים בהתאמה אישית לחוזקות והאתגרים שלו. שלושה מתוך ארבעה חברי נבחרת שחוזרים מהתחרות העולמית המרכזית IOI עם הפרס הגדול ביותר מציבים את ישראל במקום הרביעי בעולם. יחד עם ההישגים המרשימים בתחרויות CEOI ו-EGOI, בני ובנות הנוער שלנו מוכיחים לנו ולעולם שעתיד הסטארט-אפ ניישן מובטח, לפחות ברמה האנושית".

מאת: ד"ר רן דובין, מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של באפרזון (BufferZone) התקפות סייבר מורכבות הן איום ממשי, כאשר נזקי אבטחת מידע שנובעים ממחשבי קצה יכולים להיות נרחבים וכוללים נזקי מוניטין וכספיים; אומדן נזקי פשעי הסייבר בעולם משוער בכ-500 מיליארד דולר בשנה. עד כה הייתה הדרך הנפוצה להתמודד מבוססת על מערכות גילוי מוקדם כמו אנטי-וירוס, הגנות מייל ארגוניות ומערכות ניתור ובקרה מתקדמות יותר. אלו האחרונות מצריכות צוותי בקרה ומעקב, אשר הינם יקרים ומורכבים. אך עדיין, עם כל אמצעי האבטחה, ארגונים מותקפים, מה שמצריך שינוי במדיניות האבטחה. כיוון חדשני אשר תופס תאוצה באחרונה הוא אבטחה מבוססת אפס אמון (Zero-trust). זוהי מדיניות אבטחת מידע שכוללת הנחה בסיסית שלא ניתן להאמין לאף אחד באופן מוחלט, ושטכנולוגיות מבוססות אמון עלולות לפספס התקפות חדשות וישנות. על מנת להגן בצורה מושלמת על משתמשים בארגון, היינו רוצים לבצע הפרדה בין מרחב האיומים החיצוניים לארגון – הכולל שימוש במיילים, גלישה ברשת, תקשורת חיצונית ומדיה נתיקה (USB) – לבין המשאבים בעלי-הערך של הארגון, כאשר הפרדה זו נעשית בארגונים רגישים על ידי הפרדה מוחלטת (Air-gapped). ד"ר רן דובין, מנהל הטכנולוגיות הראשי של באפרזון. צילום: יח"צ הפתרון של באפרזון כדי לקיים את עקרון "חוסר האמון" מבלי להגיע לפתרון הדרסטי של הפרדת מערכות מוחלטת – שהיא מורכבת, יקרה ובעלת חווית שימוש ויעילות עסקית נמוכות – חברת באפרזון פיתחה סט פתרונות ייחודיים בשם Safe Workspace™. הפתרון מבוסס על טכנולוגיה של הפרדה וירטואלית (Virtual containment), אשר הינה אחת מטכניקות האבטחה מבוססת חוסר אמון המרכזיות.  הפתרון של באפרזון מפריד את השירותים והמשאבים שכוללים חשיפה למקורות שאנו לא בוטחים בהם, ומבודד אותם בסביבה וירטואליות אטומה, כך שאם מתקפה מצליחה לחדור לאחד מהשירותים האלה, היא לא תהיה מסוגלת להתפשט ליתר מערכת הקצה, ואף נוכל לעצור את ההתקפה בקליק אחד של פינוי הסביבה הווירטואלית, תוך מספר שניות בודדות. הפתרון אינו מנסה לגלות התקפה, כך שאין צורך לבטוח ביכולות גילוי כלשהן, אלא שהוא מבודד מראש את הסביבה החשופה להתקפות. פתרון זה מספק רמת הגנה ואבטחה גבוהה לתחנת הקצה, יחד עם חווית שימוש טבעית, שבהקשרה הפתרון כמעט לא מורגש למשתמש. הפרדה וירטואלית בתוך המחשב. מצד שמאל, הסביבה החשופה למקורות לא מאובטחים; סביבה זו מבודדת מהסביבה הבטוחה המוגנת, שיכולה להכיל משאבים רגישים בלי סיכון מיותר. צילום: אינפוגרפיקה: באפרזון באפרזון משווקת בישראל על ידי חברת מסג'נט (Messagenet) המתמחה בפתרונות סייבר בתחומי הגנה על מידע רגיש ותשתיות רגישות; פתרונות הצפנה; ניהול ושמירת מפתחות הצפנה; דלף מידע (DLP); העברת מידע בצורה מאובטחת (MFT); מעקב ושליטה על מידע (DRM); סימולטורי תקיפה אוטומטים; ועוד.

הפרלמנט האירופי צפוי לפרסם מחר (ד') את רשימת השירותים הדיגיטליים (פלטפורמות אונליין) שתויגו על ידיו כ"שומרי סף" (Gatekeeper) במסגרת חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) של היבשת.  רשימה זו צפויה לכלול את שירותיהן של מספר חברות טכנולוגיות גדולות, ובהן אפל ומיקרוסופט, ולכלול אותם במסגרת החוק החדש והקשוח של האיחוד האירופי, שנועד לרסן את סמכויותיהן של ענקיות הטכנולוגיה. נזכיר כי התקנות החדשות – ה-DMA ואיתו תקנה נוספת ששמה חוק השירותים הדיגיטליים (DSA), שעברו ביולי אשתקד בפרלמנט האירופי – נועדו בעיקר לרגולציה וטיפול בעוצמתן הגדולה של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות – גוגל, מטא (החברה האם של פייסבוק), אמזון וכן מיקרוסופט ואפל. בנוסף עתידים החוקים החדשים, שיחלו להיאכף בחודשים הקרובים, להגן טוב יותר על אזרחים ועל זכויות היסוד שלהם באינטרנט ובעיקר לבלום שנאה והקצנה פוליטית. כעת דווח כי אפל ומיקרוסופט נערכות לקראת פרסום הרשימה, בניסיון למנוע מהנציבות להגדיר שניים מהשירותים שלהן כ"שומרי סף", כך דיווח הפייננשל טיימס. לפי פירוט של הנציבות האירופית, "חוק השווקים הדיגיטליים קובע סדרה של קריטריונים אובייקטיביים, מוגדרים ומצומצמים להגדרת פלטפורמה מקוונת גדולה בתור מה שמכונה 'שומרת סף'". הנציבות מציינת כי "קריטריונים אלה יתקיימו אם חברה (והשירות שהיא מספקת – ג"פ) היא בעלת מעמד כלכלי חזק, השפעה משמעותית על השוק הפנימי ופעילה במספר מדינות באיחוד האירופי; אם היא (או השירות שלה – ג"פ) בעלת עמדת תיווך חזקה, כלומר מקשרת בין בסיס משתמשים גדול למספר רב של עסקים; האם יש לחברה (או שהיא עומדת לקבל) עמדה מושרשת ועמידה בשוק, כלומר – יציבה לאורך זמן; וכן אם החברה עמדה בשניים מהקריטריונים לעיל בכל אחת משלוש שנות הכספים האחרונות. כאמור, הבחינה היא לא רק של התאגידים עצמם אלא גם של שירותים ספציפיים שלהם, שצברו עמדה מונופוליסטית והשתלטו, לכאורה, על תחום מסוים, כמו למשל בדוגמה של מנוע החיפוש של גוגל, Google Search. מותקנים כברירת מחדל במוצרים. בינג של מיקרוסופט ו-iMessage של אפל. מה רוצות אפל ומיקרוסופט? במקרה של אפל, הנציבות האירופית בוחנת את האפשרות להגדיר את iMessage – שירות ההודעות המיידיות שלה, כ"שומר סף". iMessage הוא שירות פופולרי מאוד, עם יותר מ-1.5 מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם. הוא מאפשר למשתמשים לא רק לשלוח הודעות טקסט, אלא גם לשתף אלו עם אלו תמונות, סרטונים, מיקומים ועוד. הנציבות האירופית טוענת כי iMessage הוא "שומר סף" בהגדרה, מכיוון שהוא מונע ממשתמשים להשתמש באפליקציות הודעות מיידיות מתחרות, כמו ווטסאפ או טלגרם, משום שהוא השירות שמוגדר כברירת מחדל במכשירי ה-iPhone, ה-iPad וה-Mac מבית אפל. בנוסף, היא טוענת כי iMessage נותן לאפל יתרון תחרותי על מתחרותיה בתחום הטלפונים החכמים. אפל, מנגד, מתעקשת ש-iMessage אינו "שומר סף". החברה טוענת כי משתמשים יכולים לבחור להשתמש באפליקציות הודעות מיידיות מתחרות, וכי iMessage אינו מעניק לה את היתרון התחרותי המיוחס לו על המתחרות בתחום. במקרה של מיקרוסופט, הנציבות האירופית בוחנת את האפשרות להגדיר את מנוע החיפוש שלה בינג (Bing) כ"שומר סף". בינג הוא מנוע החיפוש השלישי בגודלו בעולם, עם נתח שוק "דל" של כ-2.5%, אך עם זאת הנציבות טוענת כי הוא כן זכאי להגדרה "שומר סף", מכיוון שהוא מונע ממשתמשים להשתמש במנועי חיפוש מתחרים, כגון גוגל ו-יאנדקס. בנוסף, היא טוענת כי בינג מעניק למיקרוסופט יתרון בתחרות בתחום הדפדפנים, משום שהוא מותקן כברירת מחדל בדפדפן אדג' (Edge) של החברה מרדמונד. מיקרוסופט מבקשת לשכנע את פקידי האיחוד האירופי ש-בינג אינו "שומר סף", כשלטענתה המשתמשים יכולים תמיד לבחור להשתמש במנועי חיפוש מתחרים. יצוין כי אפל ומיקרוסופט גם טוענות כי חוק השווקים הדיגיטליים אינו חוקתי ופוגע בחופש ההתאגדות ובחופש העסקים. עברו סופית באיחוד האירופי. תקנות ה-DSA וה-DMA. עיבוד ממוחשב. צילום: BigStock מה יקרה אחרי שהרשימה תפורסם? ההחלטה הסופית של הנציבות האירופית באשר להגדרת iMessage ו-Bing כ"שומרי סף" צפויה הייתה כבר להתגבש, אך לעת עתה מי ומה שהוגדרו כשומרי.ות סף לא קיבלו בינתיים הודעות על כך, למרות שבעקרון הם אמורים לקבל אזהרה לפני שהנציבות תפרסם את הרשימה מחר. בכל מקרה, אם אירופה תחליט להגדיר את השירותים של אפל ומיקרוסופט שנמצאים במחלוקת כ"שומרי סף", הדבר עשוי להוביל לשינויים משמעותיים בפעילותן של החברות שמאחוריהן, ולהשפיע על התחרות בשווקים הדיגיטליים. כך או כך, רשימת שומרי הסף שתפורסם תספק לכולנו סקירה מלאה על החברות והשירותים הכפופים לרגולציה הדיגיטלית החדשה של האיחוד האירופי, וכבר כעת ברור כי בנוסף לחברות שכבר צוינו קודם, גם שירותים מבית בייטדאנס וסמסונג צפוים להיכלל ברשימת שומרי הסף הצפויה.

חברות הטכנולוגיה הסיניות המובילות, כולל טנסנט (Tencent), וואווי (Huawei) ושיאומי (Xiaomi) החלו לאכוף תקנות ממשלתיות נוקשות, המחייבות מפתחים לחשוף פרטים עסקיים כדי לפרסם אפליקציות חדשות בחנויות האפליקציות של החברות. בדיווח, שהתפרסם ברויטרס, צוטטו מקורות שציינו כי הכללים החדשים עלולים להקשות מאוד על פרסום אפליקציות בכלכלה השנייה בגודלה בעולם, וסביר שרבות מהן אף יוסרו מהחנויות. לפי התקנות החדשות, המפתחים הונחו להגיש לממשלה ולחנויות האפליקציות את פרטי העסק שלהם עד סוף חודש אוגוסט ולהקים מערכות כדי להבטיח תאימות. ריץ' בישופ, מנכ"ל פלטפורמת פרסום האפליקציות של AppInChina, אמר לרויטרס, כי הרגולציה מאלצת את כל השחקנים הגלובליים להקים ישות סינית או לעבוד עם שותף מקומי. לפי הדיווח, חנויות אפליקציות מבוססות אנדרואיד הפועלות בסין שלחו למפרסמים הודעות, וציינו בהן, כי שירותים חדשים יידחו ולא יפורסמו אם לא יהיה להם את התיעוד הנדרש. עוד צוין בדיווח, כי גם היצרניות אופו (Oppo) ו-ויבו (Vivo) הודיעו למפתחים על השינוי.