"אחת הבעיות המטרידות ביותר לקוחות עסקיים היא העלייה המתמידה בקצב ובעוצמת מתקפות הסייבר על תשתית המחשוב הארגונית – ובתוכה גם על צי המחשבים האישיים בארגון. דל היא אחת מיצרניות המחשבים האישיים המובילות בעולם והשיקה מגוון רב של מוצרים מבוססי דור 12 ודור 13 של מעבדי אינטל. שתי החברות פיתחו ויישמו מגוון טכנולוגיות ופתרונות שנועדו לצמצם את סיכון הסייבר. מחשבי דל החדשים, מבוססי דור 13, צמצמו את החשיפה לתקיפות ב-70% לעומת מחשב דומה בן ארבע שנים. הפתרונות משלבים אבטחת מידע בשלב התכנון, הגנה נגד תקיפות עתידיות והגנה על תשתית המחשוב בזמן השינוע אל הלקוח", כך אמר תומר ששון, סגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי של אינטל. ששון דיבר בכנס הלקוחות השנתי Dell Technologies Forum TLV 2023. האירוע נערך היום (ג') בגני התערוכה בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, ובהשתתפות אלפי נציגי לקוחות דל ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי ששון, שהוא גם מנהל פרויקט המערכת של מוצרי דור 12 ודור 13 של מעבדי אינטל למחשבים אישיים, "הפתרונות שפיתחו שתי החברות מבוססים על תשתית Intel vPro, שמספקת יכולות ניהול, אבטחה, יציבות וביצועים ללקוח הארגוני. פתרונות משותפים אלה מביאים לירידה של 14% בעלות חיי התפעול של המחשבים, קיטון של 17% בעלות ההגנה מפני תקיפות וירידה של 22% בהוצאות שנגרמות מאובדן שעות עבודה בגלל בעיות מסוג זה". עמית ויסוצקי, מנהל שיווק אזורי לתחום המחשוב האישי באינטל. צילום: ניב קנטור עמית ויסוצקי, מנהל שיווק אזורי לתחום המחשוב האישי באינטל, אמר כי "לשתי החברות יש שיתוף פעולה מתמשך, במגוון תחומים טכנולוגיים מתקדמים. השותפות בין החברות, שנמשכת כבר שנים רבות, באה לידי ביטוי הן בפיתוח מוצרים משותף, והן בפעילויות שיווקיות ובקידום פתרונות חדשניים ללקוחות בארץ ובחו"ל. אינטל ודל עובדות יחד על מנת להוביל את החדשנות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר ועוד, ומשיקות יחדיו מוצרים ופלטפורמות מתקדמים, שמותאמים לצרכי הלקוחות". הוא ציין כי "באירוע הצגנו מספר רב של פתרונות מחשוב מתקדמים, כגון: פתרונות אבטחה וניהול למחשבים אישיים ועסקיים, ומעבד השרתים המתקדם והחזק ביותר שלנו, Xeon 4gen. בנוסף, הצגנו דמו שפותח בשיתוף פעולה עם דל, לעולמות הבריאות והרפואה המתקדמת – עם שילוב של פתרונות בינה מלאכותית, ענן ומחשוב קצה". לסיכום אמר ויסוצקי ש-"אינטל ישראל היא מרכיב חשוב באקו-סיסטם של אינטל העולמית. פיתוחים רבים נעשים במתקנים השונים של החברה בישראל והם יוצרים עבור החברה העולמית חממה טכנולוגית, שמביאה ללקוחות ולשותפים השונים בארץ ובחו"ל פתרונות מחשוב מתקדמים."

הדיון שהתקיים היום (ג') בבג"ץ בעתירה לביטול החוק שמצמצם את עילת הסבירות היה דרמטי עקב המצב המדינה והמהפכה המשפטית של הממשלה. "חצי מדינה", כמו שאמרו פעם, עקבה בהתעניינות רבה אחרי כל מילה שאמרו נציגי הצדדים השונים והשופטים, ובמיוחד נשיאת בית המשפט העליון וראשת ההרכב, אסתר חיות. זה קרה בעיקר בגלל דבר דרמטי בפני עצמו: שלא כבדרך כלל בדיוני בג"ץ, הדיון הזה שודר בשידור ישיר, במלואו וללא תקלות. השידור הזה איננו השידור הישיר הראשון מדיוני בג"ץ – האפשרות לחזות בדיונים בלייב ניתנה לנו כבר לפני שנה, כפיילוט. כיום, לאור ההתעניינות העצומה בדיון (ובתוצאתו – ההחלטה, שתינתן במועד מאוחר יותר), עמד נושא השידורים של דיונים מבג"ץ במבחן, וצלח אותו. אם היינו במדינה אחרת, אחת מהמדינות שבהן דיוני בתי המשפט מועברים בשידורים ישירים, לא היינו מתרגשים, כי זה נעשה שם כבר שנים, בדרך קבע. זה קורה שם כבר מזמן בטלוויזיה, ובשנים האחרונות גם באינטרנט, מאחר שיש תשתיות תקשורת ורוחב פס שמאפשרים זאת. אז למה אנחנו בכל זאת מתפעלים? התשובה לשאלה מתחלקת לשניים: ראשית, בגלל היכולת להיות שותפים להתרחשויות ושנית, משום שזו דוגמה מוחשית לפער שקיים בין היכולות הטכנולוגיות שיש בישראל לבין מימושן במוסדות השלטון, שמערכת בתי המשפט היא אחד מהם. במשך שנים סירבו שופטי בית המשפט העליון לאפשר העברה של דיונים בשידור ישיר, מסיבות שונות. אלא ששידורים כאלה יכולים להוות תוספת משמעותית של נקודות באמון הציבור במערכת בתי המשפט, שנלחמת בימים אלה על עצמאותה. הטכנולוגיה קיימת זה מכבר: אגף מערכות המידע של הנהלת בתי המשפט ביצע בשנים האחרונות שורה של פרויקטי טרנספורמציה דיגיטלית, שנועדו לסייע לייעול תהליכי העבודה והשקיפות במערכת המשפט הישראלית. הקורונה האיצה את התהליכים והגבירה את הדיונים הווירטואליים, כדי שהמערכת תוכל להמשיך ולתפקד באופן תקין בזמן המגפה, והמחשוב בתהליכי העבודה של בתי המשפט, השופטים והצוותים שלהם הלך והתגבר. אבל כמו במקומות אחרים, גם כאן הטכנולוגיה מנוצלת רק באופן חלקי, בגלל ביורוקרטיה ופחד משינויים. דיונים דיגיטליים יכולים להוריד את העומס על בתי המשפט הטכנולוגיה יכולה לאפשר למערכת בתי המשפט הרבה מעבר לשידורים ישירים של דיונים: שערו לעצמכם עד כמה הייתה בתי המשפט, על כל הערכאות שלהם, יוכלו לקדם דיונים בתיקים ולהקל את העומס הרב המוטל עליהם אם יגבר מאוד הקיום של דיונים וירטואליים, שלא מחייבים נוכחות פיזית של הצדדים – כולם או חלקם. זה קיים, אבל יחסית במינון נמוך. הסיבות לכך, כאמור, הן לא טכנולוגיות – בתוכניות העבודה של אגף מערכות המידע בהנהלת בתי המשפט יש את פרויקט האולם הדיגיטלי, שיאיץ את התהליכים של דיונים און ליין. אם הנהלות משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט היו מעמידות את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות שלהן, אין ספק שהפרויקט הזה היה מתקדם מהר יותר. גם הטכנולוגיה שכבר פועלת – כאמור, השידורים הישירים מבג"ץ – לא צריכה להיות אירוע חריג. השידור הישיר לא פוגע בהליך המשפטי, אלא להיפך – הוא יוצר שקיפות רבה יותר, וחושף את ההליכים המשפטיים למיליוני זוגות עיניים פוטנציאליים. הבעיה היא, כאמור, פנים ארגונית. הביורוקרטיה והפחד מחדשנות גוברים כאן על ההיגיון הבריא. אם ראשי מערכת המשפט יחליטו ששידורים ישירים של דיונים יהפכו להיות מעשה שבשגרה, האמון במערכת יגבר וכולנו נצא נשכרים מכך מדי שנה נפתחים במערכת בתי המשפט 900 אלף תיקים חדשים, ובכל יום מתקיימים יותר מ-5,000 דיונים ב-50 בתי המשפט הפזורים ברחבי הארץ. כמות המסמכים שמוגשת לערכאות המשפטיות היא עצומה ומערכות הליבה מייצרות 20 מיליון תנועות בשנה. כל זה אומר זמן רב עד שמתקיים הדיון הראשון בתיק, משפטים שמתמשכים שנים על גבי שנים וירידה באמון הציבור בבתי המשפט. דיגיטציה מלאה של בתי המשפט ושידורים ישירים של כל הדיונים מכל הערכאות, או לפחות מהערכאות הגבוהות, היו יכולים לקצר את הזמנים האלה וכאמור, להגביר את אמון הציבור במערכת. חבל שזה לא נעשה כבר מזמן. אולי נשיאת בית המשפט העליון, באחת ההחלטות האחרונות שלה לפני פרישתה בחודש הבא, תקדם את הנושא? לא רק בתי המשפט מערכת בתי המשפט היא רק דוגמה. בעיית השקיפות והפער בין הטכנולוגיה של אומת הסטארט-אפ ליישומה במוסדות השלטון קיימת במרבית משרדי הממשלה. אמנם, בשנים האחרונות הממשלה עושה מאמצים להגביר את קצב המעבר לשירותים דיגיטליים ולשם כך הוקם מערך הדיגיטל הלאומי, אבל זה עדיין לוקה בחסר, עדיין לא שם. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: אינגה אבשלום שיליאן בראיון שפורסם אתמול כאן הסכימה ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי, לטענה שהיכולת של הממשלה לשפר את השירות לתושבים בעזרת כלים דיגיטליים תלויה במידה רבה במשרדים עצמם, במדיניות של השר והמנכ"ל בכל אחד מהם. כלומר, מערך הדיגיטל יכול להמליץ ולהעמיד כלים לאנשי משרד ממשלתי זה או אחר כדי שישפרו מאוד את השירות לתושב, באמצעות הכלים הדיגיטליים, אבל אלה שמחליטים נמצאים במשרדים עצמם – השר והמנכ"ל, כאמור. ולא לכולם המעבר לדיגיטל ומתן השירות המיטבי לאזרח הם נושאים חשובים, גם אם הם יגידו שכן. המציאות מדברת בעד עצמה: גם ב-2023, עדיין יש משרדים שדורשים להגיש מסמכים בפקס (!) ועדיין, מסמכים שנשלחים לאותם משרדים דרך אפליקציות ואתרי אינטרנט לא מגיעים ליעדם. יש משרדים שבהם לאף אחד הממצאים האלה לא מדליקים אור אדום. יש לא מעט דוגמאות במשרדי ממשלה שבהן הטכנולוגיה הצליחה לשפר את חוויית השירות של האזרח, אבל החוויה הזו היא על תנאי, היא לא נהנית מאמון מלא של הציבור. למה? גם בגלל הדימוי, המוצדק לעתים, של השירות הממשלתי לציבור כשירות קלוקל, וגם מאחר שאותו אזרח יכול להיתקל בשירות דיגיטלי טוב במשרד אחד ובשירות דיגיטלי רע, או לא דיגיטלי בכלל, במשרד אחר. לסיכום, אחת הטענות נגד משרדי הממשלה היא אובדן אמון. שירות דיגיטלי טוב יותר יכול להחזיר אותו. כך גם לגבי בתי המשפט – אם ראשי מערכת המשפט יחליטו ששידורים ישירים של דיונים יהפכו להיות מעשה שבשגרה, האמון במערכת יגבר וכולנו נצא נשכרים מכך.

CMS מרחיבה את סל פתרונות ה-IT שלה בישראל, עם המותג הבינלאומי A10 Networks, המתמחה באבטחת יישומים ארגוניים בסביבות מקומיות וסביבות ענן בגדלים שונים.   A10 Networks היא חברה גלובלית המתמחה באבטחת יישומים ארגוניים בסביבות מקומיות (On premise) ובסביבות ענן היברידיות, המספקת מגוון פתרונות אבטחה, איזון עומסים, האצה והגברת ביצועים. כל אלו מעניקים הגנה על היישומים ומבטיחים את זמינות ויעילות הארגון. לדברי יוסי כהן, מנכ"ל חברת CMS, "אנחנו שמחים ומתרגשים להציע לארגונים בישראל גם את A10 Networks, לצד מותגי התוכנה והסייבר המובילים בעולם, שבוחרים מידי יום להיות מיוצגים על ידי CMS. "CMS מבינה לעומק את ה-IT הישראלי" A10 Networks לדברי יולי יאביץ, מנהל הפעילות העסקית של A10 Networks בישראל, "בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה של התקפות DDos והתקפות אפליקטיביות מאסיביות על תשתיות ואתרים, ובישראל במיוחד. חברת A10 Networks בעלת סט מלא של כלים וניסיון מוכח, על מנת לספק פתרון מקצה אל הקצה. ארגונים רבים בישראל ובעולם מעניקים לנו מידי יום את האמון והתפקיד החשוב של הגנה על היישומים הקריטיים של הארגון והבטחת זמינותם, תוך שימוש בניתוחים מתקדמים, למידת מכונה ואוטומציה חכמה. לאחרונה אף הצגנו פתרון חדשני המשפר את ההגנה האפליקטיבית על ידי שילוב חומת האש החדשה Next Generation WAF. הטכנולוגיה המשולבת מספקת אבטחה רב-שכבתית לסביבות מקומיות וסביבות ענן היברידיות, ומאפשרת לארגונים לנהל תהליכי אבטחה ואוטומציה באופן יעיל. הפתרון ממוקם בנקודת הכניסה לאפליקציות, מציע שירותי אבטחת אפליקציות ותשתית הארגון, הגנת DDoS, איזון עומסים – והכל באמצעות ממשק אחיד ואינטואיטיבי. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לארגונים לשפר את ניהול עלויות האבטחה הארגונית ואת התוצאות העסקיות, להפחית False Positive ולייעל את כלל פעולות האבטחה". לגבי הבחירה ב CMS אמר יאביץ: "התרשמנו מאד מההיכרות של CMS עם השוק המקומי ומהמחויבות של אנשי CMS בהתאמת פתרון ה-IT ל-DNA הארגוני של לקוחותיו. CMS מבינה לעומק את ה-IT הישראלי, והיא תדע לחבר בין הטכנולוגיה של A10 Networks לארגונים והחברות שיכולים לצמוח בעזרתה ולהמשיך להרחיב את הגדילה של החברה בישראל".

דמיינו שאתם צופים בסרט מלחמה, ומלבד התמונות והקולות האופפים אתכם, אתם גם מריחים את העשן, האש והפגזים… או, נאמר שאתם צופים בפרסומת לבושם חדש, ותוך כדי הצפייה גם מריחים את הניחוח שלו… את החוויה הזאת מציעה חברת iRomaScents הישראלית, שהציגה בתערוכת IFA שהתקיימה באחרונה בברלין מכשיר חדשני, המפיץ ריחות בתיאום ובסנכרון מלאים עם התוכן המוצג על המסך. המכשיר מיועד לשימוש אישי, ובנוי באופן שלא דורש כמעט שינוי בתשתית אולם הקולנוע; לכן, ניתן להוסיף אותו לכל בית קולנוע ללא צורך בשינויים יקרים וארוכי טווח. מלבד שיפור חווית הצפייה בתחום הבידור, iRomaScents מאפשרת למפרסמים להוסיף ריחות מתאימים למודעות פרסומת. כמו כן ניתן להשתמש בו במוזיאונים ובכל הקשור לתחום החינוך. המוצר החדשני מוסיף ריחות שונים לסרטים, מציאות מדומה, משחקי וידיאו, מודעות מסחריות, קניות ובידור ביתי. למעשה, המכשיר מהווה פלטפורמה, המשמשת בסיס למגוון יישומים. ההפעלה היא אוטומטית ואינה דורשת התערבות המשתמש. המכשיר מופעל באמצעות סוללה, ומכיל מחסנית ("תוף") עם 45 ריחות שונים. אפליקציית הקמעונאות בתחום הבשמים משפרת את חוויית המשתמש ומגדילה את יחס ההמרה הודות לתהליך מובנה ומודרני, המאפשר התאמת הבושם ללקוחות במהירות (פחות מ-2 דקות!), ביעילות ובאובייקטיביות. החברה החלה לאחרונה במכירות (עד כה ביפן ובאנגליה), ונמצאת בהתארגנות לייצור המוני. יישום אינטרנטי נמצא אף הוא בפיתוח בימים אלו, ויאפשר למשתמש לבחור בביתו את הפריט המועדף עליו באמצעות אשף AI מהיר (באופן זהה למבוצע בחנות), ויציג רשימת חנויות רלוונטיות בקרבת מקום. iRomaScents הוקמה על ידי שני יזמים מנוסים, המשתפים פעולה קרוב ל-20 שנה, עם רקורד מוכח של מימוש רעיונות חדשניים למסחור מוצלח: אבנר גל, המביא עימו למעלה מ-45 שנות ניסיון במחקר ופיתוח, תפעול, כספים, שיווק, וכן הקמה וניהול חברות הייטק (פרטיות וציבוריות); וארין ברי, בעלת יותר מ-20 שנות ניסיון בשיווק ותקשורת המונים ברחבי העולם עם ידע וניסיון עשיר בשווקים ותרבויות שונות. החברה ממוקמת בראשון-לציון ומתכננת לעבור למשרדים מודרניים בתחילת 2024.

מדד איכות החיים הדיגיטלית (DQL – ר"ת Digital Quality of Life) השנתי החמישי של ספקית ה-VPN העולמית סרפשארק (Surfshark) דירג את ישראל באחרונה במקום ה-17 בעולם – צניחה חופשית ומהירה מהמקום הראשון שבו הוכתרה המדינה בשנה שעברה. המחקר השנתי של סרפשארק מדרג 121 מדינות לפי מצב הרווחה הדיגיטלית שלהן. מתוך חמשת היסודות המרכזיים שבוחן המדד, ישראל השיגה את הביצועים הטובים ביותר בתחום איכות האינטרנט, ותפסה במפרמטר זה את המקום ה-17; משום שהיא מתמודדת עם אתגרים בתחום האבטחה האלקטרונית, בתחום זה היא הגיעה למקום ה-32. המדינה מדורגת במקום ה-18 בתחום הממשל האלקטרוני, בעוד שהתייצבה רק במקום ה-21 בתחום סבירות האינטרנט והתשתית האלקטרונית. במדד הכולל, ישראל עולה על טורקיה (55) וסעודיה (45), כשבאסיה ישראל תופסת את המקום ה-3, כאשר סינגפור היא המובילה במדד ביבשת. מדד DQL 2023 בחן בפועל 92% מאוכלוסיית העולם, בהתבסס על חמישה יסודות בדיקה, המורכבים מ-14 אינדיקטורים. המחקר מבוסס על נתוני הקוד הפתוח של האו"ם, הבנק העולמי ומקורות נוספים. המחקר של השנה כולל ארבע מדינות יותר משנבדקו ב-DQL 2022. גבריאל רקאיטייט-קרסוסק, דוברת סרפשארק. צילום: לכידת מסך מלינקדאין "זה מרגיע לראות את ישראל מדורגת כל כך טוב במדד DQL. במדינות רבות, 'איכות החיים הדיגיטלית' התמזגה לתפישה הרחבה יותר של 'איכות חיים' כוללת. אין דרך אחרת להסתכל על זה עכשיו, כשכל כך הרבה פעילויות יומיומיות, כולל עבודה, חינוך ופנאי, נעשות באינטרנט. לכן חיוני להצביע על התחומים שבהם איכות החיים הדיגיטלית במדינה משגשגת ועל אלו שבהם נדרשת תשומת לב, וזו המטרה המדויקת של מדד ה-DQL", אמרה גבריאל רקאיטייט-קרסוסק, דוברת סרפשארק. איכות האינטרנט בישראל גבוהה ב-34% מהממוצע העולמי במדד נמצא גם כי איכות האינטרנט בישראל גבוהה ב-34% מהממוצע העולמי.  קצב האינטרנט הקבוע בישראל עומד בממוצע על 214 Mbps. הכוונה במינוח 'אינטרנט קבוע' היא לפעולה של מכשירים אלחוטיים במקומות קבועים כמו בתים ומשרדים. לשם הפרספקטיבה, האינטרנט הקבוע המהיר ביותר בעולם – זה של סינגפור – מציג קצב של 300 Mbps. במקביל, האינטרנט הקבוע האיטי ביותר בעולם – זה של תימן – עומד על קצב של 11 Mbps. הקצב הממוצע שנמצא לכלל המדינות הנבדקות במדד האינטרנט הסלולרי עמד על 72 Mbps. האינטרנט הנייד המהיר ביותר – של איחוד האמירויות הערביות – הגיע ל-310 Mbps, בעוד שהאינטרנט הסלולרי האיטי ביותר בעולם – של ונצואלה – הסתפק ב"הישג" של 10 Mbps בממוצע. לפיכך, בהשוואה לטורקיה, האינטרנט הסלולרי של ישראל מהיר יותר ב-40%, בעוד שהפס הרחב הקבוע מהיר יותר ב-233%. מאז השנה שעברה, השתפרה מהירות האינטרנט הנייד בישראל ב-36%, בעוד שמהירות הפס הרחב הקבועה גדלה ב-25%. פירוט המרכיבים של מדד DQL 2023 בהתייחסו לישראל. צילום: סרפשארק האינטרנט בישראל זול בהשוואה למדינות אחרות בנוסף קבע המדד כי האינטרנט בישראל זול יותר מאשר במדינות אחרות. סרפשארק מצאה כי הישראלים צריכים לעבוד שעה ו-9 דקות בחודש כדי להרשות לעצמם אינטרנט בפס רחב קבוע. אמנם זה פחות מהממוצע, אבל זה פי ארבעה יותר מאשר ברומניה, שיש לה את האינטרנט הקבוע המשתלם בעולם (הרומנים צריכים לעבוד 18 דקות בחודש כדי להרשות זאת לעצמם). בנוסף נמצא כי ישראלים צריכים לעבוד 42 דקות ו-6 שניות בחודש על מנת להרשות לעצמם אינטרנט סלולרי. זה פי שלושה יותר מאשר נדרשים לו תושבי לוקסמבורג, שיש לה את האינטרנט הנייד המשתלם בעולם (הלוקסמבורגים צריכים לעבוד 16 דקות בחודש כדי להרשות זאת לעצמם). מעניין לגלות עם זאת כי בכל העולם, האינטרנט זול יותר כעת מאשר בשנה שעברה. מחירו הממוצע של האינטרנט הקבוע בעולם זול יותר ב-11% מאשר בשנה שעברה – כשבממוצע, אנשים צריכים לעבוד 42 דקות פחות בחודש השנה, כדי להרשות זאת לעצמם. האינטרנט הסלולרי זול יותר ב-26% מאשר בשנה שעברה – ואנשים צריכים לעבוד 41 דקות פחות בממוצע כדי לשלם עליו כיום. באבטחה אלקטרונית המצב סטטי; בממשל האלקטרוני – במקום ה-18 עוד ניתן ללמוד מהממצאים של סרפשארק כי ישראל נמצאת במקום ה-32 בעולם בתחום האבטחה האלקטרונית – כמו בשנה שעברה. המחקר בנוגע לאבטחה אלקטרונית מודד עד כמה מדינה מוכנה להתמודדות עם פשעי סייבר, כמו גם עד כמה מתקדמים חוקי הגנת המידע של המדינה. בעמודה זו, ישראל עולה על טורקיה (53) וסעודיה (42), אך גם בהשוואה למדינות אחרות, ישראל ערוכה להילחם בפשעי סייבר, ולמדינה יש חוקי הגנת מידע טובים. עוד ממצא הוא שישראל התמקמה במקום ה-21 בתשתית אלקטרונית. תשתית אלקטרונית מתקדמת מקלה על אנשים להשתמש באינטרנט לפעילויות יומיומיות שונות, כגון עבודה, לימודים, קניות וכדומה. פרמטר זה מעריך את מידת חדירת האינטרנט במדינה מסוימת, כמו גם את מוכנות הרשת שלה (במובנים של מוכנות לרשת ולניצול טכנולוגיות המידע והתקשורת). חדירת האינטרנט בישראל גבוהה (90% – במקום ה-41 בעולם), והמדינה מדורגת במקום ה-15 במוכנות שלה לרשת. הממשל האלקטרוני של ישראל נמצא הרבה מעל הממוצע העולמי – המדינה ממוקמת במקום ה-18 בתחום הממשל האלקטרוני, מבין 120 המדינות שנסקרו. הכוונה במינוח 'ממשל אלקטרוני' היא עד כמה מתקדמים השירותים הדיגיטליים של הממשלה ורמת המוכנות שלה לבינה מלאכותית (AI).

גוגל היא אמנם חברת טכנולוגיה רבת זרועות ותחומי התמחות, אבל אם יש דבר שהפך לשם הנרדף שלה, ולמינוח בפני עצמו, הרי זה מנוע החיפוש הדומיננטי ביותר בעולם, אותו היא מספקת כשירות מהמובילים באינטרנט – ה-Google Search. כעת הענקית ממאונטיין וויו עומדת בפני משפט הגבלים עסקיים גדול ודרמטי בארצות הברית, שיתנהל בבית המשפט המחוזי של מחוז קולומביה, ושעניינו יסוב בדיוק סביב ה-Google Search והקביעה עד כמה השירות המוביל מעניק לגוגל עמדה מנופוליסטית והאם היא חונקת את התחרות מטעם חברות אחרות בחיפוש, באופן ישיר או בהשלכות אחרות הכרוכות בתחום זה, בעיקר בכל הנוגע בפרסום אונליין. משרד המשפטים האמריקני ותובעים כלליים ממספר מדינות טוענים כי גוגל השתמשה בכוח השוק שלה כדי לחנוק תחרות ולפגוע בצרכנים, וכעת הנושא יגיע לבחינה משפטית מעמיקה, שצפויה להימשך 10 שבועות, במשפט שיחל היום (ג') בוושינגטון הבירה. הממשלה עתידה לטעון כי גוגל עסקה במגוון שיטות אנטי-תחרותיות, כולל: תשלום של מיליארדי דולרים לאפל וליצרניות מכשירים אחרים, כדי להפוך את גוגל למנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל במוצריהן; שילוב מנוע החיפוש שלה עם מערכת ההפעלה אנדרואיד שלה, מה שהעניק לחברה, לפי הרשויות, יתרון לא הוגן על פני יריבותיה (למשל מיקרוסופט ומנוע החיפוש שלה בינג); ובנוסף תואשם גוגל במתן יחס מועדף למוצרים ולשירותים שלה עצמה בתוצאות החיפוש במנוע שהיא מספקת לעולם. יעיד במשפט ההגבלים העסקיים של גוגל. סונדר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית.לפי סוכנות הידיעות AP, המשפט יערך בהובלת השופט המחוזי עמית מהטה, וצפוי לכלול עדויות של מנהלים בכירים בגוגל ובאלפבית – החברה האם של גוגל – כולל אפילו התייצבות של המנכ"ל, סונדר פיצ'אי, שככל הנראה יהיה בין העדים הבולטים אשר יגיעו למסור את עמדתם ולעמוד בפני תחקור כחלק מהמשפט. מסמכי בית המשפט מצביעים גם על כך שאחד המנהלים הבכירים ביותר באפל, אדי קיו, עשוי להיקרא לדוכן, שמסתמן כי גם בכירי ענקיות טק אחרות יעלו עליו במשך עשרת השבועות הקרובים. יצוין כי למרות שמוצרי גוגל – כמו למשל שירותי הדוא"ל ג'ימייל, הדפדפן כרום, יוטיוב וכלי המפות – כולם פופולריים מאוד, אך נראה כי אף אחד מהם לא הפך לחיוני עבור הגולשים כולם כמו מנוע החיפוש האינטרנטי, שהומצא על ידי המייסדים לארי פייג' ושותפו סרגיי ברין בסוף שנות התשעים.  כיום, בחלוף 25 שנה, החברה האם של גוגל, אלפבית, שווה 1.7 טריליון דולר ומעסיקה 182 אלף עובדים ברחבי העולם. רוב הכסף שגוגל עושה מקורו במכירות מודעות שנתיות (בסכום בהיקף של 224 מיליארד דולר), הזורמות אל המשתמשים דרך רשת של שירותים דיגיטליים אליהם מוביל את המשתמשים לא אחר מאשר מנוע החיפוש, שמקבל מיליארדי שאילתות ביום מהגולשים. בנוסף, את המודעות אנחנו גם מקבלים בתוצאות החיפוש, וכן גוגל מרוויחה כמובן הון גם בזכות מנגנון הקידום של האתרים בתוצאות החיפוש הללו. הכסף הגדול מגיע ממודעות הקשורת בעבותות למנוע החיפוש. גוגל. צילום: פליקר האם לא נגיד יותר "לגגל"? אם הממשלה תצליח להוכיח שגוגל אכן התנהלה בתחום באופן המפר את חוקי ההגבלים העסקיים של ארה"ב, היא עלולה לאלץ את ענקית החיפוש לשנות את שיטות העבודה העסקיות שלה ולפתוח את השוק ליותר תחרות – דבר שיכול בדיעבד אפילו להשפיע משמעותית על האופן שבו אנשים משתמשים באינטרנט. גוגל הכחישה את כל ההאשמות הללו חזור והכחש. החברה טוענת כי מדובר בעסק תחרותי, שזכה לדומיננטיות שלו בשוק באמצעות חדשנות ובשל חירה צרכנית מושכלת. התובע הכללי של קולורדו, פיל וייזר, עתיד להיות אחד ממובילי התיק נגד גוגל במשפט שמתחיל היום, ואליו חוברים תובעים כלליים אחרים של מדינות, אשר הגישו יחד את התביעה. כל אלו מאשימים את גוגל בכך שצברה שלא כדין נתח של 90% מהחיפושים הכלליים באינטרנט והותירה את הצרכנים במצב גרוע יותר מאשר אם הייתה קיימת בשוק תחרות אמיתית והוגנת. כולנו רגילים לעשות זאת כל הזמן. לגגל. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock מהיום, וכמעט בכל יום חול עד סוף נובמבר, יאזין השופט המחוזי מהטה לעדויות בתיק באולם בית המשפט שלו בוושינגטון הבירה וינסה להחליט מי מהצדדים צודק. המשפט ותוצאותיו יבחנו מקרוב על ידי ענקיות טכנולוגיה אחרות, כמו אמזון ומטא. חברות אלו עומדות גם הן בפני חקירת הגבלים עסקיים ובהאשמות בריכוזיות יתר, והתוצאה של התיק נגד גוגל יכולה להוות תקדים למקרים עתידיים בהן הן יהיו מעורבות. ככלל, מדובר על מבחן גדול עבור גוגל, משום שאם בית המשפט ימצא שהחברה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים, מעבר לעובדה שהיא עלולה לעמוד בפני קנסות משמעותיים ועונשים אחרים, הפסיקה עלולה לפגוע במוניטין של גוגל ולהקשות על החברה לצמוח ולשגשג בעתיד. נזכיר כי הניצחון המשפטי הגדול האחרון של ממשלת ארה"ב נגד אחת מענקיות הטק הוא נחלת העבר הרחוק מאוד, והגיע במהלך תקופת בועת הדוט.קום, כאשר מיקרוסופט נאלצה להפסיק לדחוף את דפדפן האינטרנט שלה אקספלורר כך שיחנוק את השירות המתחרה נטסקייפ. לפיכך, גם יוקרתו של משרד המשפטים האמריקני על הפרק – המשרד זכה בעבר ללא מעט ביקורת על כך שהוא "רך" מדי כלפי ענקיות הטכנולוגיה. הצלחה במשפט מול גוגל תהדהד לכל הנוגעים בדבר מסר חזק שהממשלה רצינית לגבי אכיפת חוקי ההגבלים העסקיים במדינה. בכל מקרה, המשפט צפוי לעלות לממשלה ולגוגל מיליוני דולרים, ולמשוך סיקור והתעסקות ענפים. נעקוב.

עמותת בוגרי ממר"ם העניקה השבוע פרסים לבוגרי היחידה המצטיינים, על פי קטגוריות שונות. הפרסים הוענקו בכנס שערכה העמותה, שבראשה עומד יוסי מלמד, באקספו תל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, והמצטיינים נבחרו על ידי הקהל. להלן רשימת הזוכים בכל קטגוריה, שניתן לפרסם, וכן המועמדים לפרס. שאול לביא עם חיוך של אושר בעת קבלת הפרס. צילום: אמיליה בראל פרס מפעל חיים שאול לביא – על פיתוח היחידה, דורות של מנהיגים טכנולוגיים ותפיסות הפעלה של עולם המחשוב והתקשוב בצה"ל ובאקו-סיסטם האזרחי. רנ"ג יענקל'ה קרפ. צילום: אמיליה בראל רנ"ג יענקל'ה קרפ – על עיצוב תרבות ארגונית שמשלבת משמעת וחיילות ביחד עם מנהיגות טכנולוגית פורצת דרך, שהפכה את ממר"ם ליחידה שהיא. עמירם שחר, מנכ"ל אפווינד. צילום: אמיליה בראל מנכ"ל.ית השנה עמירם שחר, אפווינד – בוגר קורס תכנות ושירות בממר"ם, והמייסד והמנכ"ל של ספוט, שנמכרה לנט-אפ. המיזם החדש שלו, אפווינד, תופס תאוצה אדירה בחודשים האחרונים. גל זביב, אלטוסטרה – בוגרת קורס תכנות ושירות ב-8200 מועמדים נוספים לפרס: נועה דנון, מנכ"לית אוור אפטר, ויובל סמס, מנכ"ל רייזאפ. גילה חייט, ה-CTO של דארו. צילום: אמיליה בראל CTO השנה גילה חייט, דארו – בוגרת קורס תכנות ושירות ב-8200. מועמדים נוספים לפרס: אור קליגר מספיריט, גדי אקוקה מביג סקיוריטי ויובל פרנבך מקוואק. עומר גרוסמן, מנמ"ר סייברארק. צילום: אמיליה בראל מנמ"ר השנה עומר גרוסמן מסייברארק, לשעבר מפקד ממר"ם. מועמדים נוספים לפרס: ליאורה שכטר משירותי בריאות כללית, רונן יוכפז מאל על ואיילה חכים מבנק מזרחי-טפחות, אף היא לשעבר מפקדת ממר"ם (ויחידת לוטם). אנשי פרודרופס. צילום: אמיליה בראל תגלית השנה – מיזם בשלבי הפרה-סיד והסיד פרודרופס – המייסדים, עומר זיו ועידו פרח, הם יוצאי ממר"ם ובוגרי המחזור הרביעי של האקסלרטור של העמותה, ממר"ם ספייס. מועמדות נוספות לפרס: אנטרו סקיוריטי, ספיריט ובק פלאש. מתן אוראל, ממייסדי פנורייז. צילום: אמיליה בראל סטארט-אפ השנה פנורייז – המייסדים הם מתן אוראל ודמי בן ארי, בוגרי קורס תכנות, ומאיר ענתר. כולם שירתו ביחידת אופק של חיל האוויר. מועמדים נוספים לפרס: אבלור, אוליגו ואפווינד.  

איילת נחמיאס ורבין, יו"רית מכון היצוא וסגנית נשיא התאחדות התעשיינים, משדרת אופטימיות לגבי עתיד ההיי-טק, על רקע המשברים הפנימי והעולמי, והירידה התלולה בהשקעות הזרות. "אני אופטימית מטבעי, כי תעשיינים תמיד צריכים להיות אופטימיים, אבל כמובן שאי אפשר להתעלם מהמצב וכמובן שיש דאגה", היא אומרת בראיון לאנשים ומחשבים לרגל ראש השנה. נתוני היצוא של ההיי-טק מספקים עוד סיבה לאופטימיות, אם כי זהירה: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היצוא של שירותי הענף שמר ברבעון הראשון של השנה על היקפו שהיה בשנה שעברה והסתכם בכ-19 מיליארד דולר, שהם כ-53% מסך היצוא הכללי. בראיון מסבירה נחמיאס ורבין מדוע נתוני היצוא החיוביים לא מנבאים את מה שעלול להיות כאן בחמש השנים הבאות, בעיקר בגלל הצניחה בהשקעות, ובמקביל היא מספרת כיצד המכון והממשלה נערכים לתת רשת ביטחון לחברות היי-טק וסטארט-אפים, שעלולים להיקלע למשבר אם המצב יימשך. האם החששות למצב של ההיי-טק הישראלי והיצוא עקב השפעת התוכנית המשפטית של הממשלה והמשבר הכלכלי העולמי התבדו? "לא ממש. נכון שהנתונים לרבעון הראשון טובים יחסית, אבל יש חוסר ודאות לגבי העתיד – דבר שלא ישתקף בנתוני היצוא של 2023. אולם, מהצד השני, צריך להסתכל על המציאות לא רק דרך העיניים של המחאה, אלא לזכור שאנחנו בסך הכול שנה אחרי סיום הקורונה וחזרת המשק לפעילות מלאה. אז היצוא התעשייתי גדל, כמו גם זה של ההיי-טק, ולצערי לא ידענו לשמר אותו עוד לפני המשבר". אז בעצם ההיי-טק הישראלי ממשיך לעשות חיל, ומהווה 53% מסך היצוא מהמדינה. "זה נכון, אבל 47% האחרים, שהם יתר ענפי התעשייה, לא פחות חשובים, כי הכול קשור להכול, ובוא לא נשכח שהם מעסיקים הרבה יותר עובדים מההיי-טק, שמהווה 11% מהתעסוקה במשק. יש סינרגיה ברורה בין הטכנולוגיה לייצור, ולא הייתה פורחת בישראל, למשל, תעשיית פוד טק ללא החקלאות ותעשיית המזון שאבות המדינה הקימו. מה שצריך כיום הוא לעשות את הכול כדי לשמר את התעשיות האלה, לעזור להן לשרוד, להגביר את האוטומציה בהן ולפתוח להן שווקים חדשים, שזה בין התפקידים העיקריים של מכון היצוא. ישראל הייתה ועדיין מהווה מקור להתעניינות בהשקעות – אמנם לא בחצי השנה האחרונה, אבל אני מאמינה שזה בסופו של דבר יחזור, וגם זה מחייב אותנו להיות ערוכים ולעשות פעולות ביחד עם הממשלה לסייע לאותן חברות שיצטרכו סיוע. כרגע אנחנו עדייו לא שם". האם נראה ירידה ביצוא ההיי-טק בשנים הקרובות? צילום: ShutterStock אז נתוני היצוא לרבעון הראשון מנבאים שהשנה תסתיים יותר טוב ממה שחושבים? "אני לא בטוחה שתהיה ירידה ביצוא ב-2023. נכון שלא נוכל לחזור על השיאים של 2022, אבל עדיין, התוצאות של 2023 לא ישקפו את מה שיקרה הלאה. האתגר יהיה בחמש השנים הבאות. יש דאגה לגבי האמון של המשקיעים בחברה הישראלית, ולא רק בהיי-טק. התדמית של ישראל עדיין טובה, רק מדאיגות אותי התבטאויות שונות של נציגי ציבור, שמשחקים לידיהם של אנשי ה-BDS, ובעצם מצדיקים את כל הטיעונים שלהם נגדנו ועוזרים להם להטיל חרם על הכלכלה והתעשייה מישראל. אני נלחמת בזה שנים וזה ממש מדיר שינה מעיניי". אבל עדיין, לפי נתוני האוצר יש ירידה של 60% בהשקעות הזרות בישראל. איך מטפלים בזה? "צריך לעודד חברות לחפש מקורות השקעה במדינות שעד היום לא השקיעו בנו, כמו יפן, דרום קוריאה וסינגפור. שר הכלכלה, ניר ברקת, וצוותים שלנו ביקרו במדינות אלה באחרונה, כמו גם בהודו ובמדינות נוספות במזרח. אלה מדינות מתפתחות שמחפשות את הטכנולוגיות הישראליות ומוכנות להשקיע. כמובן שזה לא יהיה תחליף להשקעות מארצות הברית, אבל זה בהחלט יכול להיות מקור חשוב לפעילות של חברות ישראליות שם וגם להשקעות זרות כאן". מה המדינות הללו מחפשות אצלנו? "המשקיעים והחברות משם מתעניינים בנושאים המרכזיים שאנחנו מקדמים – אגרוטק, פודטק, ערים חכמות, סייבר ועוד. יש להם כספים והם מוכנים להשקיע פה". כיצד, אם כן, מדינת ישראל תוכל לסייע ליצואנים, אם וכאשר יזקקו לעזרה? "הסיוע הוא משולב בין פעולות שלנו, כמכון היצוא, של גופי ממשלה ושל התעשייה עצמה. אחד הרעיונות שעלו במשרד האוצר הוא הקמת קרן סיוע לחברות שייקלעו למצוקה בגלל הפסקת ההשקעות. כמו כן, צריך להוסיף כלים שיעזרו לחברות לשווק טוב יותר בחו"ל ולהגדיל עוד יותר את תקציב רשות החדשנות. זאת, לצד השירותים שלנו, כמכון היצוא – אנחנו מסייעים לכל יצואן, באמצעות חיבורים ומתן כלים שיסייעו לו". האם התוכניות שאת מציינת כבר יצאו לדרך? "אנחנו עדיין לא שם. לא קיבלנו פניות כי החברות ממשיכות לעבוד, ונתוני היצוא מראים את זה. אבל לאורך כל התקופה, מנכ"לית המכון, נילי שלו, ואנוכי עסוקות בהיערכות לתוכניות ופעולות שיסייעו לחברות, אם וכאשר נידרש לכך. ביו היתר, פיתחנו פלטפורמה לחיבור בין משקיעים לחברות. בשוטף, אנחנו מסייעים לסטארט-אפים בקשרים עם גורמי השקעה בארץ ובחו"ל". מה את שומעת מהיצואנים? יש מעבר של חברות היי-טק לחו"ל. "זה לא מדויק. יש דאגה באופן טבעי, אבל אני לא שומעת דיבורים של 'אני קם והולך'. החברות רוצות להישאר פה, אבל יש להן שלל אתגרים, בהם גם מחסור בכוח אדם וסביבה שלא יציבה. רוב אנשי ההיי-טק רוצים בסך הכול דבר אחד: שישראל תמשיך להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, עם ערכים ליברליים, כפי שהיא הייתה ב-75 השנים האחרונות". את מכהנת בתפקיד שנתיים. כיצד את מסכמת את השנתיים האלה? "קודם כל, הגינו והוצאנו לפועל תוכניות, הנהגנו מדדים של תוכניות מול ביצוע, התעיילנו בדברים רבים והגדלנו את ההכנסות מפעילויות שונות. בנוסף, המשכנו את הפעולות שעשו קודמיי בתפקיד. תפיסת העולם שלי היא שלא צריך לבכות כל היום שצריך עוד תקציבי ממשלה. זה תמיד נכון, אבל הדרך היא לחפש שיתופי פעולה, לייצר מקורות הכנסה כדי לסייע לכמה שיותר חברות ולהשתתף בכמה שיותר תערוכות בעולם".