בימים קשים אלו, אנו מגלים את הכוחות והתושייה הגדולה של אזרחי ישראל בתרומה ועשייה למען אלו שנפגעו. בתקופה זו, אנו למדים שהסיוע הגדול מגיע פעמים רבות מיוזמות של אזרחים בודדים אשר בוחרים לעשות למען האחר וסוחפים אחריהם אזרחים רבים נוספים. כזה הוא סיפורם של אורון מנחה ומיכה בלכמן, עובדי חברת אורקל, קצינים בתפקידים בכירים בשירות מילואים פעיל וחובבי לגו. העובדים קיבלו בשבוע האחרון  מענק מיוחד מחברת אורקל, שכלל משכורת נוספת, מחווה של החברה בתקופת המלחמה. אך השניים החליטו שבתקופה קשה זו ילדי העוטף וילדי החטופים זקוקים לכל תמיכה שתסייע להם,  ולכן, בתור חובבי לגו מושבעים, אשר מכירים את הכוחות המיוחדים שמשחק הלגו מעניק, הם הגיעו להחלטה להשתמש בכל כספי המענק שניתן להם בשביל לרכוש עשרות ערכות לגו ולתרום אותן לילדי העוטף ולילדי החטופים. הם יצרו קשר עם מאור כהן "איש הלגו", הידוע גם בעקבות כך שנשא את משואת צה"ל בטקס יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל בגין התנדבותו בחלוקת ערכות לגו לילדים חולי סרטן. "אנחנו מאמינים שללגו יש יכולות ריפוי יוצאות דופן, ושבניית עולם בעזרת לגו נותנת השראה לבנייה ועשייה גם במציאות הקשה." מספרים מנחה ובלכמן. "כשמעניקים לילדים לגו, לא רק מעניקים להם תמיכה ואהבה – אלא גם שגרה צבעונית ויציבה. בהתחלה הם מקבלים לבנים כדי לבנות איתן עולם דמיון עשיר, טוב ובטוח יותר, בתקווה שאחר כך יגיעו הכוחות שאיתם אפשר יהיה להתחיל ולנסות לבנות מחדש גם את העולם האמיתי". הילד הראשון שקיבל את התרומה: ילד מבארי שאביו נרצח, עם מאור כהן, "איש הלגו". צילום: יח"צ השניים מבהירים שמדובר רק בשלב הראשון של המיזם. הם פתחו בקמפיין לגיוס תרומות בחברת אורקל ומחוצה לה, עבור רכישה של ערכות לגו נוספות והקמת מערך חלוקה משמעותי יותר. חברת אורקל, בה הם עובדים, ואשר בעצמה תרמה רבות לסיוע לעורף ולכוחות הבטחון, הצטרפה אליהם אף היא ותרמה בעצמה עשרות ערכות לגו בשווי עשרות אלפי שקלים. לתרומה עבור המיזם צרו קשר עם מאור כהן "איש הלגו" בטלפון 052-9457657.

"בשבועיים האחרונים ישנו לעתים חיכוך בין גורמים שונים בממשלה ובקרב גופים ציבוריים-ממשלתיים, בעולם הדיגיטל. אנו נדרשים למשימה מאתגרת: לחבר ולתכלל את האג'נדות, הרצונות והצרכים השונים של כל אותם גופים, להביט בראייה מערכתית, העונה מצד אחד על סך הרצונות הללו, שהם לעתים מנוגדים ושונים – כדי שהדיגיטל הממשלתי יהיה אחר, שונה וטוב יותר בסוף המלחמה", כך אמרה שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. לב עמי דיברה בפתח וובינר שנושאו "התקשוב הממשלתי ופעילות הדיגיטל בממשלה במלחמה ובשעת חירום". הוובינר, השמיני במספר ביוזמת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') והנחה אותו יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. את המפגש פתח ד"ר נחמן אורון, יועץ תקשוב בכיר למגזר הממשלתי. "לעזור לכל משרד ולבנות חיבורים בין כולם" "מערך הדיגיטל הלאומי", ציינה המנכ"לית של המערך, "נערך בקצב מאוד מהיר למצב החדש. התחלנו לעבוד מהרגע הראשון בשבת. הבנו מהר מאוד, יחסית, מה קורה. התחלנו לפעול בשלבים. השלב הראשון, של מעבר משגרה לחירום, קרה מהר וכלל התגייסות מלאה ומהירה של כולם. העקרונות שמנחים אותנו הם לעזור לכל משרד, והאתגר שלנו הוא לבנות חיבורים בין כולם. התחלנו לחבר את האג'נדות השונות לטובת ראייה מערכתית. כך, בסוף התהליך, אנו רוצים לצאת בצורה אחרת, ולפעול טוב יותר בהיבטי תשתיות, שיתופי פעולה והפחתת החסמים. זהו שילוב קשה: לתת מענה פרטני ומהיר לצרכים השונים מחד, ולבנות מענה כולל לטווח הארוך מאידך". "אחד האתגרים המרכזיים", ציינה לב עמי, "הוא בסיוע למשפחות המפונים. אנו פועלים להקמת מערכת CRM מרכזית לקליטת נתונים שלהם, וזו תאפשר קליטת פניות ובקשות מהקהילות, עם ליווי משופר של תהליכי שיקום ארוכי טווח. הממשלה נדרשת לקבלת תמונה כללית עליהם – היכן הם ומה המענה עבורם. לכן הקמנו – בשיתוף שמונה משרדים ועשרה משרדים שהצטרפו ויצטרפו בקרוב – פלטפורמה דיגיטלית ממשלתית על המפונים. הוצאנו לשטח עשרות עובדים שיגיעו למקומות בהם המפונים שוהים ויסייעו להם למצות את המגיע להם. זה אתגר לא פשוט. זה שיפר וישפר את התמונה אודותיהם, נכון – אין עדיין תמונה מדויקת של 100% אודותיהם, אבל אנו מתקדמים לשם". לב עמי סיימה באומרה כי "בהיבט המערכות הקריטיות, יש עבודה רבה של צוותים רבים סביב השעון. כולם דואגים שהכלים הפועלים בשגרה – יעבדו גם בחירום".

מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, אישר אתמול (ג') שהחברה משלמת לאפל 36% מההכנסות שמניב החיפוש במנוע שלה באמצעות ספארי. זאת, כחלק מההסכם שמקבע את מנוע החיפוש של גוגל כברירת המחדל בדפדפן. הנושא הזה עלה בשני משפטים שמתנהלים בימים אלה: האחד הוא משפט הגבלים עסקיים שהרשויות בארצות הברית מנהלות מול אלפבית, שהיא החברה האם של גוגל. השני הוא המשפט שמנהלת מולה חברת המשחקים אפיק גיימס. הסוד השמור על תשלומי העתק לאפל התגלה שלשום (ב'), ככל הנראה בטעות, במהלך משפט ההגבלים העסקיים, בעדות שנתן פרופ' קווין מרפי מאוניברסיטת שיקגו, שהעיד מטעם גוגל. במשפט נבחנים עסקי החיפוש של החברה, ועולה תהייה האם גוגל היא מונופול בתחום, החונק תחרות, אם לאו. אתמול נשאל מנכ"ל גוגל על הנושא בעדותו במשפט שאפיק גיימס מנהלת נגדה, שעוסק בכך שחברת הענק גובה ממנה עמלה, משום שהיא מאפשרת רכישות בתוך האפליקציה שלה. אפיק החלה לעשות זאת ב-2020, עם האפליקציה של המשחק הפופולרי שלה פורטנייט – מה שהיווה דרך תשלום אלטרנטיבית לזו שהתוותה גוגל, של רכישות אפליקציות ב-Google Play בתשלום, תוך גביית עמלת תיווך מאלה שמציעים אותן. עורך דין מטעם אפיק שאל את פיצ'אי על הסכמים שגוגל הגיעה אליהם עם יצרניות סמאטרפונים, שבהם הן מחויבות להתקין מראש שורת אפליקציות שלה, כולל Google Play. מנכ"ל גוגל ציין כי למעט אפל, אין יצרניות סמארטפונים שמציעות מערכות הפעלה שנמצאות בשימוש נרחב (גוגל היא המפתחת של אנדרואיד ואפל – של iOS). אז כמה גוגל משלמת לאפל? במסגרת העדות, עורך הדין שאל את פיצ'אי האם הנתון שפרופ' מרפי הציג במשפט האחר – כאמור, שלפיו גוגל משלמת 36% מהכנסות החיפוש בספארי לאפל – הוא אמיתי, והמנכ"ל השיב: "זה נכון". בעבר העריכו אנליסטים בוול סטריט כי מדובר בתשלום של בין 16 מיליארד ל-20 מיליארד דולר בשנה. כשעורך הדין שאל את פיצ'אי באיזה סכום מדובר, הוא ענה: מעל 10 מיליארד דולר בשנה. בא כוח התביעה טען שמדובר ב-18 מיליארד. בהמשך הוא העלה את הטענה שגוגל משלמת לסמסונג, שהיא שותפת החומרה העיקרית של גוגל, מחצית מהסכום שהיא משלמת לאפל. פיצ'אי השיב שאין מולו את הסכומים המדויקים, אבל זה ייתכן. יש לציין שפיצ'אי כבר העיד במשפט ההגבלים העסקיים של גוגל בסוף החודש שעבר. הוא אמר אז כי, באופן כללי, הסכמים לקביעת דפדפן כברירית מחדל בסמארטפונים יכולים להיות "בעלי ערך רב". בשולי הדברים, יצוין כי עורכי הדין מטעם אפל וגוגל ביקשו מהשופט להחליט כי הסכומים שצוינו יישארו בתוך אולם בית המשפט. השופט דחה את הבקשה וטען כי "זהו בית משפט בארצות הברית – אנחנו פועלים בבהירות ובדלתיים פתוחות".

אנבידיה חשפה אתמול (ג'), בכנס מחשוב העל, Supercomputing 2023, את הדור הבא של המעבדים הגרפיים שלה, H200, שייכנסו לנעליהם של ה-H100 הנחשבים כיום למעבדים שמניעים את שדרת יישומי הבינה המלאכותית היותר גדולים ברחבי הגלובוס. מעבדים אלה הם הראשונים בתחום מעבדי הבינה המלאכותית, אם אפשר לקרוא לכך, שמשלבים זיכרון HBM3e, אשר אמור לספק עוד קצת האצה לחישובים שמתבצעים במעבדים הללו. ה-H200 יהיו הבסיס לפלטפורמת מחשוב העל החדשה של החברה, HGX H200, שמבוססת על ארכיטקטורת ה-Hopper של החברה. מערכות המבוססת על הפלטפורמה הזו יציעו שילוב של ארבעה או שמונה מעבדי H20, עם גישה עד 141 גיגה-בייט זיכרון בקצב העברת נתונים של 4.8 טרה-בייט/לשנייה. מעבדי H200 יציעו הכפלה של מהירות תהליכי ההיסק במודל השפה הגדול Llama 2, שמיע עומק של 70 מיליארד משתנים, לעומת המהירות של H100, עם אפשרות התקנה במערכות מקומיות, בענן פרטי או היברידי ואפילו במחשוב-קצה. הן יהיו זמינות החל ברבעון השני של 2024, ובאנבידיה מספרים כי רוב חברות הענן הגדולות בשוק יהיו הראשונות להטמעת מעבדי ה-H200. "כדי ליצור בינה באמצעות אפליקציות מחשוב-על ובינה מלאכותית יוצרת, כמויות עצומות של דאטה חייבות לעבור עיבוד בצורה מהירה ויעילה באמצעות זיכרון גרפי מהיר. עם H200, פלטפורמת מחשוב העל קצה-אל-קצה המובילה ביותר בשוק הפכה למהירה מתמיד, על מנת לפתור כמה מהאתגרים החשובים ביותר של העולם", אמר איאן באק, סגן-נשיא למחשוב-על החברה. מייסדי קלאסיק. מימין: ניר מינרבי, מנכ"ל,  אמיר נוה, סמנכ"ל מוצר, ויהודה נוה, הטכנולוג הראשי. צילום: דוד גראב הקמת מעבדת מחשוב קוונטי בישראל במקביל הכריזה אנבידיה על שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק (Classiq) – הפועל בתחום המחשוב הקוונטי. שת"פ זה יהיה מבוסס על מעבדי הדור הנוכחי, H100. יחד עם המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי בבית החולים איכילוב יקימו החברות מרכז מחושב קוונטי, לטובת מחקרים בתחום מדעי החיים והבריאות. המרכז אמור לתמוך בהכשרת מומחים וחוקרים בתחומים אלו לכתיבת יישומי קוונטום, שבעתיד יוכלו לסייע לרופאים לאבחן מחלות, או יאיצו את תהליכי הפיתוח והגילוי של תרופות חדשות. "ההזדמנויות עבור מחשוב קוונטי, ובמיוחד התוכנה שמניעה אותו, גדלות במהירות. המעבדה החדשה למחשוב קוונטי במדעי החיים והבריאות שואפת לגשר על הפער בין תאוריה למעשה בתחום הקוונטי, עם יתרונות ברורים במדעי החיים, הבריאות ועוד", אמר ניר מינרבי, מנכ"ל ומייסד קלאסיק. "הפעילות הקלינית והתפעולית בבית החולים איכילוב מנוהלת ברובה באמצעות מערכות חכמות ומבוססות-נתונים. אנו גאים בהישגינו, אך במקביל מודעים היטב לכך שהכלים הזמינים כיום אינם יעילים דיים לספק פתרונות למורכבות ההולכת וגדלה של מערכותינו. בדיוק מסיבה זו, אנו שמחים להודיע על פתיחת המעבדה הקוונטית הראשונה כאן באיכילוב, ביחד עם קלאסיק ואנבידיה", אמר פרופ' רוני גמזו, מנהל המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי. אנבידיה הזכירה שוב את שיתוף הפעולה עם קוואנטן משינז הישראלית, שבונה את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי הראשון בתל אביב. זה יהיה מבוסס על NVIDIA DGX Quantum, פלטפורמת מערכות המחשוב הקוונטי של אנבידיה שמשלבת בין שבבי העל Grace Hopper לבין מעבדים קוונטיים כדי להניע מחשבים קוונטים מחברות כמו אורקה, קוונטום קומפיוטינג ועוד. Grace Hopper. שבב העל של אנבידיה. צילום: יח"צ מחשב העל 'יופיטר' שיתוף פעולה בקנה מידה גדול נוסף עליו הכריזה החברה הוא עם המכון הגרמני Forschungszentrum Jülich לבניית מחשב-על בשם 'יופיטר', שיהיה מבוסס על שבבי העל של החברה Grace Hopper, שייבנו על מעבדי ה-H200 החדשים. המחשב החדש יכיל לא פחות מ-24 אלף מעבדים כאלה, והתקשורת ביניהם תהיה באמצעות באמצעות פלטפורמת התקשורת המואצת Quantum-2 InfiniBand, שפותחה במרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. יופיטר יהיה מחשב העל החזק בעולם לחישובי בינה מלאכותית, ויציע יכולת חישוב של יותר מ-90 אקסה-פלופס עבור ביצועי AI לטובת לאימון מודלים, ו-1 אקסה-פלופ עבור ביצועי אפליקציות מחשוב-על, תוך שמירה על צריכת חשמל של 18.2 מגה-וואט שנחשבת לנמוכה.

ווקמי (WalkMe), המפתחת טכנולוגיה להדרכה וניווט משתמשים על גבי מערכות בארגון, מודיעה על מינויו של אופיר חצור לתפקיד סמנכ"ל מכירות בכיר באירופה, המזרח התיכון ואפריקה. במסגרת תפקידו יהיה אמון על ניהול צוותי מכירות ייעודיים בלונדון, פריז ומינכן. לחצור, שחוזר לקדנציה שנייה ב-ווקמי, אז כיהן כסמנכ״ל בכיר למכירות בינלאומיות, ניסיון של יותר עשור בעולם המכירות. בתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל DGTL Ventures, אחת משותפות ווקמי באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.

למרות ש-Nothing היא יצרנית נישתית קטנה, שני המכשירים שהשיקה עד כה עוררו עניין – בעיקר בשל המנכ"ל, קארל פיי, שייסד גם את וואן פלוס, גם אם זה לא ממש בא לידי ביטוי במכירות גבוהות במיוחד. מכל מקום, זה לא עוצר מן המנכ"ל להוביל פיתוחים חדשים שמנסים לבדל את המכשיר של החברה ממכשירי אדרואיד אחרים המציפים את השווקים. החברה הודיעה, כי החל מה-17 בנובמבר יוכלו משתמשי Nothing Phone 2 להוריד מחנות Play של גוגל את אפליקציית Nothing Chats – פלטפורמת הודעות חדשה, שנבנתה כדי להביא תמיכה ב-iMessage לאנדרואיד. Nothing היא לא החברה הראשונה שניסתה לגשר על הפער בין iOS לאנדרואיד – למעשה, האפליקציה הזאת בנויה משותפות עם Sunbird, שזכתה לתשומת לב תקשורתית לפני כשנה, כשהציגה אותן יכולות חוצות פלטפורמות. לפי ההודעה של Nothing, אפליקציית הצ'אטים שלה בנויה על גבי הארכיטקטורה של Sunbird, תוך שימוש בהצפנה מקצה לקצה, ואפשרות לשיחות "בועה כחולה" עם משתמשי iMessage. האפליקציה תומכת בתקן RCS (ר"ת Rich Communication Services) בין מכשירים תואמים, לצד תכונות כמו תמונות וסרטונים ברזולוציה גבוהה, אישורי קריאה ותכונות נוספות בעתיד. בסרטון שפרסמה Nothing בערוץ היו-טיוב שלה, מדבר המנכ"ל על המצב הנוכחי של העברת ההודעות בארה"ב ומזכיר את הפופולריות של iMessage כאחד המשאבים הגדולים ביותר של אפל להבאת משתמשים מאנדרואיד, בייחוד מפלח הצעירים יותר. באמצעות הנגשת האפליקציה הזאת למשתמשי Nothing Phone 2 (וכנראה טעינתה מראש במכשיר הבא של החברה), נראה שהחברה מנסה למשוך משתמשי iPhone שאולי משתעממים מהמכשיר הנוכחי שלם. השאלה שעולה בהקשר זה היא, כמובן, האם כלים ואפליקציות מעין אלה עשויים להסתיים בכך שאפל תמצא דרך לחסום אותם. ומכל מקום, כאמור, אפליקציית Nothing Chats תגיע השבוע לחנות Play עבור משתמשים בארה"ב, קנדה, בריטניה והאיחוד האירופי, אבל תהיה זמינה רק למכשירי Nothing Phone 2, כמשתמשי Nothing Phone 1 יצטרכו להמשיך לחכות.

דיילי ציפי ראתה את גל ההתנדבות ששטף את המדינה עם פרוץ המלחמה ואת הגיוס הנרחב למילואים, והחליטה שגם היא רוצה. לכן, היא עלתה על מדים, נסעה לבסיס צה"ל אי שם ושמחה לפגוש בו את אחד מוותיקי ההיי-טק הישראלי, קובי ליף, שמשרת במילואים בדרגת אלוף משנה. אסור לספר באיזה תפקיד משרת ליף בימים אלה ומה הוא עושה במסגרתו. מה שמותר לספר הוא על העבר וההווה האזרחיים שלו: ליף שימש כמנהל בתפקידים בכירים בגרינפאלם, באורקל ובסאן מיקרוסיסטמס, בהם מנכ"ל סאן ישראל. בהמשך הוא הצטרף ל-MongoDB. כיום, כשהוא לא על מדים, ליף עוסק בהובלת עסקאות מיזוגים ורכישות של חברות היי-טק ישראליות במסגרת קבוצת ה-M&A הצרפתית IPTP, במנטורינג לסטארט-אפים ובמכירות למגזר הטלקום עם בילראן טכנולוגיות. כשביקשתי מליף מסר לקוראים ולציבור בישראל, הוא אמר: "אני מקווה שנחזור כולנו בריאים ושלמים לעיסוקינו האזרחיים – ובמהרה".

ספר על החברה שבה אתה מועסק ועל תחום הפעילות שלה. "מאוחדת היא קופת החולים השלישית בגודלה בישראל, והיא מספקת שירותים ליותר מ-15% מאזרחי המדינה, כלומר – למעל 1.3 מיליון לקוחות. במאוחדת יש כ-10,000 עובדים ותחנות עבודה, שפרוסים ברחבי הארץ ב-400 סניפים ובכ-1,300 מרפאות. אנחנו מספקים את כל שירותי הרפואה האפשריים ללקוחות שלנו: החל מרופאים בכל מקצוע אפשרי, עבור בסיעוד ובתי מרקחת, דרך מרפאות שיניים ושיקום, ועד למרפאות התפתחות הילד ולשירותים נוספים". איך פתרונות נטסקופ (Netskope) משולבים במאוחדת? "חלק מתפקידי הוא להיות מעודכן בכל טכנולוגיה חדשה ולבחון את ההתאמה שלה למאוחדת, וכן לנסות לצפות את הכיוונים ואת העתיד של כל תחום. את תחום ה-SASE בחנתי לפני הקורונה, וצפיתי שהטכנולוגיה הזו תתפוס מקום מכובד באסטרטגיה ובמפת הדרכים של מאוחדת. היה לי ברור שהמעבר לעבודה היברידית והרצון של ארגונים לאפשר לעובדים לעבוד מכל מקום, שהתעצם במהלך הקורונה, כמו גם המעבר של הרבה כלים ומערכות לתצורת תוכנה כשירות (SaaS), מחייבים שינוי תפיסה מפרוקסי פשוט ומוגבל, במקום אחד, לפלטפורמה אחת, רחבה, שמסופקת כשירות וכוללת יכולות שכולן מתמקדות בדרך שבה המשתמש צורך שירותים – יהיו אשר יהיו. יחד עם זאת, ברור שהטמעה של פלטפורמת SASE, שכוללת מספר רב של כלים, לא תקרה ביום אחד. ההטמעה של טכנולוגיית נטסקופ במאוחדת החלה, לפי סדרי העדיפויות של הקופה, בהחלפת מערכת הפרוקסי הקודמת שלנו במערכת SWG לכלל המשתמשים בארגון. בשלב השני התמקדנו בנושא ה-DLP, שהוא חלק הכרחי במדיניות האבטחה של מאוחדת. מעבר לכך, אנחנו עובדים במקביל על הטמעת ה-CASB, כדי לקבל נראות מלאה, וכבר מצאנו ממצאים מעניינים, שמטופלים. בנוסף, אנחנו מפעילים RBI כמעט מהיום הראשון לאתרים לא מזוהים או כאלה שאנחנו לא רוצים לאפשר גלישה אליהם מתחנת המשתמש. חשוב לציין שככל שעובר הזמן אנחנו מוסיפים אינטגרציות נוספות, אם בשימוש ב-API של המערכת ואם באינטגרציות שמובנות בה. בשנה הבאה אנחנו מתכננים לבחון את האפשרות להטמיע את מודול ה-ZTNA". מדוע פתרונות אלה טובים יותר מפתרונות אחרים שקיימים בשוק? "ראינו במעבר לפתרונות SSE או SASE החלטה אסטרטגית, ולכן שקלנו בכובד ראש אילו פתרונות מתאימים. רצינו להטמיע טכנולוגיות ופתרונות בשלים. ביצענו סקר שוק, קראנו ושמענו מה אומרים בגרטנר ואצל אחרים, ואז גילינו שאנחנו חלוצים. בחרנו חמישה פתרונות שונים, התעמקנו בהם, התקנו אותם אצלנו למשך חודשיים-שלושה, בקרב כמה מאות משתמשים, כדי לקבל מבט כולל בהיבטי אבטחת המידע, הניהול, הגמישות, חוויית המשתמשים, האינטגרציה עם מוצרים אחרים, מפת הדרכים של החברה, ההתנהלות שלה לאורך זמן ועוד. העבודה הזו שעשינו אפשרה לנו להשוות בין המוצרים. בחרנו בפתרון של נטסקופ כי הוא ענה על כל הדרישות בצורה הטובה ביותר. להלן כלל ההיבטים שבחנו ואיך הפתרון של נטסקופ עונה עליהם: פשטות בהתקנה והטמעה ראשונית – מצאנו שהפתרון של נטסקופ טוב משמעותית ממרבית המתחרים, עם או בלי GRE, עם או בלי סוכן – רק לבחור מה מתאים. השלמנו את העברת כל משתמשי מאוחדת, כלל 10,000 תחנות העבודה שלה, לגלישה דרך המערכת בתוך פחות מחודש. קלות בניהול השוטף, פחות משאבי כוח אדם – אנחנו מתמודדים עם מצוקת כוח אדם ומיישמי סייבר איכותיים. היה לנו חשוב שהפתרון יהיה אינטואיטיבי ושהעבודה מולו תהיה פשוטה, קלה ללימוד ולתחזוקה שוטפת. גמישות – ניתן לכונן את המוצר כרצוננו ולא להיות מוגבלים ביישום. חוויית הלקוח – עובד או מנהל ממאוחדת שעיקר עבודתו מול האינטרנט דרך המערכת חייב לראות שיפור (ואפילו חוויה מתקנת) בחוויה היומיומית שלו. אבטחת המידע – זהו היבט קריטי. מדובר במוצר אבטחת מידע שזה הייעוד העיקרי שלו, וגם בתחום זה הוא היה עדיף על מוצרים אחרים שבחנו.