רכישת אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) – שהענקית מיקרוסופט השלימה רק לאחרונה, באמצע אוקטובר, אחרי מאבקי רגולציה רבים – מתגלה כבר, על אף חסמים שונים שהחברה הסכימה לקבל כדי לזכות באישור הרכישה, כמשנת-משחק אמיתית בתעשיית הגיימינג. הנרכשת, אקטיוויז'ן, היא החברה העומדת מאחורי הזיכיון לכותר המגה-פופולרי Call of Duty, שכעת הפך לכזה שמיקרוסופט היא בעליו. המשחק המאוד מבוקש הזה, כך על פי דיווחים, כבר מגדיל את הכנסות ענקית הטכנולוגיה מרדמונד ושם אותה על מסלול שיביא את החברה, לראשונה בהיסטוריה, להכנסות גדולות יותר ממשחקים מאשר אלו של המתחרה שלה סוני (Sony). סוני כיכבה שנים בזירת משחקי הקונסולות היוקרתית, והייתה ממוקמת באופן קבוע במקום השני והמכובד בהכנסות מהתחום הלוהט, אבל כעת יש עליה איום גדול. יצוין כי סוני ניסתה להיאבק במיזוג של מיקרוסופט-בליזארד אבל לשווא. עם זאת היא השיגה הכרזה מפורשת שנתנה הענקית מרדמונד לרגולטורים בארה"ב ובאירופה ש-Call of Duty הנחשק ימשיך להיות מופצע גם בפלייסטיישן שלה, ושלא יהיה בלעדי ב-Xbox, לפחות לא בעשור הקודם. הרכישה שלה ב-69 מיליארד דולר שינתה את נוף הגיימינג. אקטיוויז'ן בליזארד. מיקרוסופט. צילום: ShutterStock מיקרוסופט מסתכלת מעבר למלחמות הקונסולות ההתרחבות האסטרטגית של מיקרוסופט מתחום התוכנה והעיסוק בעיקר ב-PC לגיימינג הוכחה כהצלחה. מעניין לראות שהחברה הולכת ופולשת לאט אבל בטוח גם לגזרת ה-AI הרותחת, ופרשנים כבר תוהים אם ומה תעשה הענקית עם יכולות ה-AI הללו בתחום המשחקים. כך או כך, ניכר כי תעשיית המשחקים עוברת כעת שינוי די מהיר. טנסנט (Tencent) היא המחזיקה במקום הראשון במכירות בתחום מזה זמן רב, וזאת בהפרש ניכר מהמתחרות. עם זאת נראה כי מיקרוסופט לא מעוניינת רק לכבוש את צמרת ההכנסות מהקונסולות, אלא גם להתחרות עם טנסנט וענקיות כדוגמתה, באופנים נרחבים יותר, וזאת במקום להשתתף רק בתחרות הישירה מול נינטנדו ופלייסטיישן של סנו. על ידי רכישת אקטיוויז'ן, מיקרוסופט שואפת לבסס את עצמה ככוח גיימינג דומיננטי, וכנראה לנסות ולחקות את ההצלחה המדהימה של חברת החזקות סינית, החולשת מאז שנוסדה ב-1998 על מספר תחומים אחרים, מעבר להצלחתה הפנומנלית בגזרת הגיימינג, אליה נכנסה רק בשנת 2004. ממסקנות הדו"ח של Newzoo: הגיימינג בעלייה דו"ח שנערך לאחרונה על ידי חברת הניתוח Newzoo שופך אור על מצב תעשיית המשחקים נכון לרבעון הראשון של 2023, והוא המקור לתחזית על הצלחתה הצפויה של מיקרוסופט בעתיד הקרוב. לפי הדו"ח, עשר חברות המשחקים הציבוריות המובילות הניבו הכנסות של 54.4 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2023. הדו"ח צופה כי תעשיית המשחקים כולה תייצר הכנסות מדהימות של 184 מיליארד דולר בסיכום השנה, ולפי תחזיות לעתיד, התחום אף ינסוק להכנסות של 205.7 מיליארד דולר עד 2026. מעניין לגלות כי בזמן שהמשחקים הניידים הם הממשיכים להחזיק בנתח הגדול ביותר של ההכנסות, גם משחקי המחשב והקונסולות חווים צמיחה משמעותית כעת. בעוד שמשחקים מבוססי דפדפן ממשיכים בירידה שלהם בצניחה חופשית.  חברת האנליזה חשפה כי גם במשחקים ניידים נרשמה ירידה קטנה, אך הם נשארו חולשים על 49% מזירת הגיימינג כולה, כאשר משחקי הקונסולה והמחשב חולקים 29% ו-21%, בהתאמה. במונחים של הכנסות לחברה, טנסנט מסתמנת כמובילה הראשית גם בהמשך הדרך, עם עמדה דומיננטית בתחום המשחקים בכל הפלטפורמות. ההשקעה שביצעה החברה במפתחת אפיק גיימז (Epic Games) – העומדת מאחורי המשחק המצליח בכל העולם פורטנייט (Fortnite) – וכן הבעלות שלה על ריוט גיימס (Riot Games) של League of Legends מגבשים את מעמדה המוביל הזה.  מכל אלו ניכר כי במצב שנוצר כעת, אחרי שרכישת אקטיוויז'ן ב-69 מיליארד דולר אושרה ויצאה סופית אל הפועל, מיקרוסופט מתחרה ישירות בטנסנט, והיא עומדת כנראה גם להשאיר לסוני אבק ולהפוך בעצמה לחברת המשחקים השנייה בגודלה.

"לאחר מגיפת הקורונה, המשבר הכלכלי-עולמי והמהפכה המשפטית הגענו לעוד מצב משברי: מלחמת 'חרבות ברזל' היא המשבר הרביעי ברצף אותו חווה עולם היי-טק הישראלי, ובתוכו, עולם היזמות וחברות ההזנק. עולמות היזמות והיי-טק עומדים שוב במבחן. עברנו כבר לא מעט משברים, ועמדנו בהם בגבורה. אבל ה-7 באוקטובר הוא ממד אחר: הוא מעלה שאלות שלא נשאלו בעבר: האם ישראל היא המעצמה שחשבנו שהיא? האם היא תשרוד מלחמה אזורית? להיות יזם.מית זה קשה גם ככה, בכל כך הרבה ממדים. אולם אם נסכם את דברי המשתתפים.פות, זהו משבר שנעבור אותו, אולי אף נצא ממנו מחוזקים, כי הוא טומן בחובו הזדמנויות חדשות", כך אמר יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממרם. מלמד הנחה פאנל ב-וובינר, שנושאו "יזמות בזמן משבר". הפאנל, התשיעי במספר ביוזמת אנשים ומחשבים מאז פרוץ הלחימה, התקיים היום (ב') ופתח אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. עמירם שחר, מייסד-משותף ומנכ"ל אפווינד (upwind), ייסד בעברו את ספוט (Spot.io). זו נמכרה לפני שלוש שנים לענקית ניהול הנתונים נט-אפ (NetApp) ב-450 מיליון דולר. "הניצחון הקטן שלנו היה השלמת גיוס של 80 מיליוני דולרים בתוך עשרה חודשים", אמר, "זו גאווה כחול-לבן". "בערב שמחת תורה", סיפר שחר, "הייתי בדובאי וצפיתי בעומרי כספי – שהוא אחד המשקיעים בחברה – משחק. כתבתי בפוסט כי הספורט והטכנולוגיה מביאים לקירוב עמים. למחרת בבוקר, כשהתעוררתי בישראל, חשבתי שמה שמשודר על המסך הוא פייק". עמירם שחר, מנכ"ל אפווינד. צילום: יח"צ "נערכנו לגרוע מכל", אמר שחר, "40% מהעובדים גויסו. התחלנו בהתארגנות לעבודה מהבית, מצב שאליו כבר התרגלנו בעבר בשל מגיפת הקורונה. כמות התמיכה והסולידריות שקיבלנו מלקוחות, שותפים, קרנות הון סיכון – הייתה מטורפת". "יזמות דומה מעט למאניה-דפרסיה", סיכם שחר, "10% מהזמן אתה במאניה, ו-90% ממנו – בדפרסיה. ברור שהמלחמה השפיעה ומשפיעה על כולנו. מיפינו את מצבת העובדים ואת כלל הפעילויות שלנו. אנו מחזקים זה את זה ונמצאים בקשר הדוק עם העובדים ובני משפחותיהם של המגויסים. יש לנו מוטו מאד נחרץ וצלול: אפווינד חזקה – זו כלכלה חזקה – זו ישראל חזקה". דור ורדי, מייסד ומנכ"ל סמפליד (Samplead), אמר, כי "אנו בונים כלי שעוזר לחברות לעשות פיתוח עסקי ומייצר הזדמנויות עסקיות. בטרם המלחמה היינו בתקופה טובה. השלמנו גיוס, עשינו מכירות במאות אלפי דולרים, הדברים החלו להסתדר". "מאז האירוע אני במילואים", סיפר, "וכך גם שלושה משבעת העובדים בארץ. זו אמנם מלחמה אמיתית, אבל קרו גם דברים טובים: צוות העובדים שלנו בארגנטינה תומך בנו ומסייע לנו להמשיך לפעול, והוא עושה זאת עם הרבה אמפטיה. כלל העובדים חשים שיש עוד סיבה לשוב הביתה. אבל זו חתיכת אתגר: לאכול חXא ולהמשיך לנוע קדימה". דור ורדי, מייסד ומנכ"ל סמפליד. צילום: יח"צ  

אברא סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם תוצאות טובות, בפרט בסעיף הרווח הנקי, שקפץ ביותר מפי שלושה – כך עולה מהנתונים שהחברה פרסמה היום (ב'). הדו"חות הכספיים מעידים כי ההוצאות הרבעוניות של החברה רשמו גידול זעום של 0.1% ל-97 מיליון שקלים וההכנסות עלו ב-1.33% ל-104.1 מיליון. הרווח הנקי זינק ב-223.2% ל-2.5 מיליון שקלים. נתונים נוספים: ההוצאות הגולמיות גדלו ב-1.2% ל-76.4 מיליון שקלים, הרווח הגולמי עלה ב-1.8% ל-27.7 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 27%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות ירדו ב-3.5% ל-20.6 מיליון שקלים והרווח צמח ב-21% ל-7.2 מיליון. ה-EBITDA גדל ב-17% ל-12.6 מיליון שקלים. חבות המס עלתה ב-23.7% לארבעה מיליון. לצד נתוני הרבעון, אברא פרסמה גם את הנתונים לתשעת החודשים הראשונים של השנה: ההוצאות גדלו במהלכם ב-14.7% ל-292.2 מיליון שקלים, ההכנסות עלו ב-16.3% ל-310.2 מיליון, הרווח צמח ב-48.2% ל-18 מיליון והרווח הנקי זינק ב- 340.25% ל-6.77 מיליון. "השפעה מסוימת של המלחמה על תוצאות הרבעון הרביעי" שי אוזון, מנכ"ל אברא, אמר כי "בתוצאות הרבעון השלישי באים לידי ביטוי מאמצי הסינרגיה, שנשאו פרי בשורת הרווח. במהלך הרבעון אף זכינו במכרזים חדשים, שיתבטאו בפעילותנו בהמשך". הוא הוסיף כי "אירועי ה-7 באוקטובר טלטלו את כולנו. אברא משתתפת בצערם הכבד של עובדינו שאיבדו את יקיריהם. אנחנו שולחים חיבוק ללוחמים וליבנו עם משפחות החטופים. אנחנו מרגישים מחויבות כלפי עובדינו ולקוחותינו לשמור על פעילותינו העסקית, כאשר כ-100 מעובדי החברה שותפים למאמץ המלחמתי, וצפויה לכך השפעה מסוימת על תוצאות הרבעון הרביעי".

מה יזמים יכולים לעשות כדי לשרוד ולבחון חוסן עסקי ורגשי תוך כדי מלחמה כמו זו שאנחנו חווים בימים אלה? גלי בלוך לירן, מייסדת ומנכ"לית The Human Founder, הציגה מודל שמבקש לענות על השאלה הזאת בוובינר "יזמות בזמן משבר", שנערך היום (ב') על ידי אנשים ומחשבים. מנחה הוובינר היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. את הפאנל שבמסגרתו אמרה בלוך לירן – שהיא גם יזמת, משקיעה, פודקאסטרית וסופרת – את הדברים הנחה יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם. עוד לפני שהגיעה למודל, בלוך לירן שיתפה את המשתתפים היכן היא הייתה ומה היא עשתה ביום טבח ה-7 באוקטובר – ובסמוך לאחר מכן. "בשבת הארורה ההיא היינו, משפחתי ואני, בחו"ל, וביקרנו חברים", אמרה. "בשבוע הראשון של המלחמה הייתי בהלם ובאלם. לאחר שבוע התאוששתי". היא ציינה כי "מיד אחרי שהתאוששתי, בחנתי היכן אני יכולה לעזור ולהמשיך לפעול. התחלתי לדבר עם מנכ"לים, יזמים, משקיעים, מנהלים בדרגי ביניים, סמנכ"לי כספים ומנהלי מוצר, וכן עם בנות זוג של עובדים בענף שגויסו למילואים. כך, בניתי תמונת מצב רחבה אודות דרכי הפעולה של סטארט-אפים. פיתחתי מודל כיצד לפעול באופן יצירתי – והתחלתי להרצות עליו". מהו אותו מודל? "העקרון הבסיסי של המודל שפיתחתי הוא שיש לעבוד גם על הציר המנטלי-רגשי וגם על ציר הביצועים. צריך גם לתת ביטוי לרגש וגם לסייע לעובדים ולמנהלים להגיע לאותם ביצועי שיא שהם נדרשים להם", ציינה בלוך לירן. לדבריה, "יש להביט על שלושה מעגלים: הראשון הוא האני – איך אני מרגישה? מה טוב לי? כיצד אני אוכלת וישנה? האם אני חרדה? איך אחזק את עצמי? מתי לבקש עזרה ואיך לעשות זאת? המעגל השני הוא האנחנו – אנחנו נמצאים בכמה מערכות יחסים, כאשר זו המרכזית היא המשפחה שלנו ולאחריה, השותפים, המשקיעים, העובדים והלקוחות. אלה תמיד חשובים, ובמשבר – עוד יותר. יש לבנות תקשורת רציפה בכל מערכות היחסים הללו. המעגל השלישי הוא למול הארגון. כאן יש לבחון איך מייצרים המשכיות עסקית". "בסוף נהיה אחרי זה, אחרי המשבר והמלחמה, וכאנשי היי-טק, נמשיך להיות הקטר המוביל את המשק", סיכמה בלוך לירן. "לכן, יש להבין עכשיו מה עלינו לעשות מחר. יש לערוך התאמות למצב, לעשות תעדופים. בנוסף, אסור לשכוח שזה לא הזמן לנהל מאבקים פוליטיים עם משקיעים. חוסן יזמי הוא תכונה חשובה ליזמים והם צריכים להביא אותו להיות חלק מארגז הכלים שלהם. חוסר ודאות והתמודדות עם משברים הם לחם חוקם של יזמים". "בימי מלחמה, חשוב לבחון כיצד ההשקעה לא תרד לטמיון" משתתף נוסף בפאנל היה נתנאל מאיר, שותף בקרן הון-הסיכון סטייג' וואן. הוא אמר כי "כמו רבים במדינה, המלחמה תפסה אותי במיטה. התעוררתי למציאות חדשה שנכפתה עלינו, עליתי על מדים ונסעתי לצפון". "בימי מלחמה, חשוב לבחון כיצד ההשקעה לא תרד לטמיון", אמר. "אנחנו, בקרן, רואים את עצמנו כסוג של 'תומכי לחימה': תפקידנו הוא לתמוך בכל מה שניתן במצב זה. ערכתי שיחות רבות עם חברות – מנכ"לים, עובדים ומשקיעים, להבנת המצב: מי ובאיזו חברה מגויס, מי מקרובי המשפחה של העובדים נרצחו, היכן נדרשת עזרה ראשונה וכדומה". "אנחנו קרן הון-סיכון ישראלית ואנחנו כאן כדי להישאר", הבטיח מאיר, "הרבה מהכסף מגיע ממשקיעים ישראלים. אבל עלינו להיות 'שגרירים' למול רבים מהמשקיעים שהם מחו"ל, וזה לא קל. הדבר נדמה להשקעה באוקראינה. יש פה אזור מלחמה, והתפקיד שלנו הוא לחפש הזדמנויות. אני מעריך שיהיו לא מעט הזדמנויות מהמשבר הזה".

OpenAI, חברת המחקר והפיתוח של כלי הבינה המלאכותית היוצרת הפופולרי ChatGPT, חוותה בסוף השבוע האחרון טלטלה עזה. הדירקטוריון שלה הודיע במפתיע כי הוא מפטר את מנכ"ל החברה, סם אלטמן, שהיה גם אחת הדמויות הבולטות בין מייסדי החברה במקור. המהלך היה בלתי צפוי ועורר פליאה רבה בקהילת הבינה המלאכותית. אתמול (א') דיווחנו על מגעים להפיכת ההחלטה, כולל החלפת הדירקטוריון כולו ושיבתו של אלטמן לתפקידו המקורי – אבל מסתבר כי התוכניות הללו כבר לא יצאו אל הפועל. ראשית, החברה, שמינתה מייד עם פיטוריו של אלטמן כמנכ"לית זמנית את מירה מוראטי, מי שמכהנת כמנהלת הטכנולוגיות הראשית שלה, הודיעה אתמול שבסופו של דבר שהיא ממנה כמנכ"לה הקבוע החדש את אמט שיר. אלטמן וברוקמן יובילו צוות מחקר מתקדם חדש של AI שנית, במהלך היממה האחרונה חלה התפתחות מפתיעה נוספת בעלילה – מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הכריז על גיוסם של מנכ"ל OpenAI לשעבר, אלטמן, והנשיא לשעבר של חברת ה-AI, גרג ברוקמן – שפרש ממנה עקב פיטורי אלטמן – לתפקידים בולטים בשורות ענקית הטק. השניים יעמדו בראש צוות מחקר חלוצי בתחום הבינה המלאכותית. לפי פרשנים, מדובר במהלך אסטרטגי שמדגיש את המחויבות הבלתי מעורערת של מיקרוסופט להישאר בחזית החדשנות בתחום הבינה המלאכותית, אולם לא ברור לעת עתה כיצד תמשיך מיקרוסופט את תמיכתה ב-OpenAI, כמו גם את שיתוף הפעולה ההדוק איתה. We remain committed to our partnership with OpenAI and have confidence in our product roadmap, our ability to continue to innovate with everything we announced at Microsoft Ignite, and in continuing to support our customers and partners. We look forward to getting to know Emmett… — Satya Nadella (@satyanadella) November 20, 2023 נאדלה בחר ברשת החברתית X כדי לספק בה את ההצהרה הרשמית אודות המינויים המשמעותיים של אלטמן וברוקמן. הוא הביע התלהבות מהמהלך וצייץ ב-X: "אנחנו מאוד נרגשים לחלוק את החדשות שסם אלטמן וגרג ברוקמן, יחד עם עמיתיהם, יצטרפו למיקרוסופט כדי להוביל צוות מחקר מתקדם חדש של AI. אנו מצפים לנוע במהירות כדי לספק להם את המשאבים הדרושים להצלחתם". לטקסט הזה הוסיף נאדלה גם את ההבהרה כי: "אנחנו נשארים מחויבים לשותפות שלנו עם OpenAI ויש לנו אמון במפת הדרכים של המוצר שלנו, ביכולת שלנו להמשיך לחדש עם כל מה שהכרזנו ב-Microsoft Ignite, ולהמשיך בתמיכה בלקוחות ובשותפים שלנו. אנו מצפים להכיר את צוות ההנהגה החדש של אמט שיר ו-OAI (כינוי החברה ב-X – ג"פ) ולעבוד איתם". כפי שניתן להבין, הצירוף של אלטמן, ברוקמן ואנשי הצוות האחרים של OpenAI, שפרשו ממנה יחד עם המנכ"ל שפוטר, הגיע בעקבות ההכרזה של OpenAI על מינוי המייסד המשותף של טוויץ' (Twitch), שיר, למנכ"ל החדש שלה. שיר היה המנכ"ל של טוויץ' מאז שנוסדה ועד מרץ 2023, וכן שימש כשותף במשרה חלקית בחברת ההון סיכון Y Combinator. שיר נטש את טוויץ' לפני מספר חודשים, ככל הנראה בגלל קושי לפעול מול מנכ"ל אמזון, אנדרו ג'סי, אחרי שאמזון השלטה על ספקית הסטרימינג. כשעזב בישר כי הוא פורש משירות הזרמות כדי לבלות זמן עם משפחתו, אבל כעת הוא הפך בן לילה למנכ"לה החדש של OpenAI, שיתבקש להיכנס לנעליו הגדולות של אלטמן, אך עם זאת לכבוש את אמון הדירקטוריון מחדש. אם לחזור לאלטמן, בתגובה לציוץ ולבשורה של נאדלה, היזם – שהיה השנה לאחד האנשים הבולטים בתחום הטק אחרי ש-ChatGPT שהחברה בהובלתו פיתחה כבש את העולם עם יכולות יצירת התוכן שלו – אישר בתמציתיות, "המשימה נמשכת". אלטמן, כפי שדיווחנו אתמול, היה מעורב במשא ומתן לחזור לתפקיד מנכ"ל OpenAI. עם זאת, הדירקטוריון, המורכב מארבעה חברים משפיעים, דחה את התנאים שהציע המנכ"ל לשעבר בטענה לחוסר יכולת עמידה בדרישות המחמירות שלהם, ובכך תמו ימיו של אלטמן ב-OpenAI. Now they will have to use Teams! — Elon Musk (@elonmusk) November 20, 2023 אנה מועדות פני שיתוף הפעולה ומה מאסק אומר עליו? אילון מאסק, הבעלים של פלטפורמת X, שהיה בין השאר ממייסדי OpenAI עוד בשנת 2015 אך פרש ממנה ב-2018, התייחס להודעת נאדלה ומיקרוסופט, אולם לא בכובד ראש. מאסק, כידוע, הוא גם יריב של OpenAI ומיקרוסופט בתחום ה-GenAI. הוא פתח חברה מתחרה השנה, ששמה xAI, והשיק באחרונה כלי חופף ל-ChatGPT משלו בשם גרוק (Grok). היזם הידוע כמטריל אובססיבי, לא עמד בפני הפיתוי לזרוק לכיוון נאדלה התרסה, ופרסם בתגובה ציוץ שבו כתב על החיבור בין מיקרוסופט לאלטמן: "עכשיו הם יצורכו להשתמש ב-Teams", בתוך שהוא לועג לעשיית השימוש בכלי למטרות תקשורת שונות, כולל שיחות וידאו ופגישות, הנפוצה במיקרוסופט. סילוקו של אלטמן וקליטתו המיידית במיקרוסופט יציבו בכל זאת את מערכת היחסים של OpenAI והענקית מרדמונד במבחן, כך מעריכים רבים. בשנת 2019 OpenAI שיתפה פעולה עם מיקרוסופט, שהשקיעה בה מיליארד דולר כדי למסחר את הטכנולוגיה הייחודית שפיתחה. העסקה הזו העניקה למיקרוסופט גישה בלעדית למחקר ולפיתוח של OpenAI וגם סיפקה לה נתח כספי משמעותי מהכנסות OpenAI, שהחלו לזרום רק לאחר שכלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית הבולטים שלה, ChatGPT, ו-DALL·E, יצאו לאוויר העולם כשלוש שנים מאחור יותר.  בהמשך הדרך השקיעה מיקרוסופט ב-OpenAI בהובלת אלטמן עוד 10 מיליארד דולר, והפכה את השותפות לעצומה ולכן גם לשנויה במחלוקת, כמבקריה טענו שתקשורת הזו היא מעניקה למיקרוסופט יותר מדי שליטה על הטכנולוגיה של OpenAI. היו גם מי שהביעו דאגה שהאינטרסים המסחריים של ענקית התוכנה עלולים להתנגש עם המשימה שלה להבטיח שה-AI תועיל לאנושות כולה. נזכיר כי רק בתחילת החודש השיקה OpenAI את GPT-4 Turbo – מודל AI מהיר ומדויק בהרבה שהוא החזק ביותר שלה עד כה. על אף

"מאז מפרוץ המלחמה, מוסדות החינוך הפכו לחזית קריטית במלחמה הבלתי נראית של מרחב הסייבר. לפיכך, עלה הצורך בהקמת מערכות חירום לטיפול וניהול אירועי המלחמה והשלכותיהם על מערכת החינוך, ולתת מענה לאתגרים הרבים", כך אמר גד מרגי, מנהל אבטחת המידע והסייבר של משרד החינוך, לאנשים ומחשבים. בראיון סיפר מרגי על המעבר של פעילות המחשוב של המשרד משגרה לחירום, עם דגש על התחומים שנמצאים תחת אחריותו, ועל ההתמודדות שלו עם עלייה במתקפות הסייבר על מערכת החינוך, מאז תחילת האירועים. מרגי הצטרף למשרד החינוך ביולי השנה כמנהל הסייבר ואבטחת המידע, והוא מדווח למנמ"רית, גילה כרמל. הוא בעל ניסיון של 20 שנים בתחומי ה-IT והסייבר, וכיהן, בין היתר, כיועץ טכנולוגי בכיר במינהל הרכש הממשלתי וכ-CTO במערך הסייבר הלאומי. ההתמודדות במערך המחשוב של משרד החינוך כדי לעבור משגרה לחירום בימים הראשונים של המלחמה נעשתה בשלושה מישורים מקבילים, שהם חלק מתפיסת ההפעלה החדשה, שמרגי הנהיג במשרד מיד עם כניסתו לתפקיד באמצע השנה. המישור הראשון היה המודעות של כל המשתמשים והעובדים. מרגי רואה בזה הנושא החשוב ביותר בסדרי העדיפויות. "במלחמה", אמר, "המודעות לאיומים הפכה להיות קו ההגנה היעיל ביותר. לא משנה כמה מערכות הגנה ואכיפה יהיו בארגון, אם העובדים, אנשי ה-IT ותפעול אבטחת המידע, והספקים לא יהיו רתומים ובעלי מודעות גבוהה לסייבר, משימת ההגנה חסרת סיכוי". בהיבט הזה הוא ציין כי נשמר קשר ישיר ורציף עם כל המשתמשים, והופצו הנחיות קצרות וענייניות, בשפה ברורה, על מנת להביא את כולם להגברת המודעות. "עד כה ניתן לומר כי רמת המודעות הגבוהה של עובדי המשרד תרמה רבות ליכולת ההגנה על המידע הרב שיש בו", הוסיף מרגי. עלייה של כמעט פי שניים במספר אירועי הסייבר המישור השני הוא הצורך בתגובה מיידית לאירועי אבטחה וסייבר, ובקצבים הרבה יותר מהירים מאשר בשוטף. "חווינו עלייה ניכרת בכמות אירועי הסייבר והניסיונות לתקיפה בצל המלחמה – כמעט פי שניים מאשר בשגרה. היכולת להגיב לסגירת פערי וסיכוני האבטחה חייבת להיות מהירה מאוד, ולעיתים קרובות נדרשת להיעשות מעכשיו לעכשיו, ומחייבת קבלת החלטות אמיצות", אמר מרגי. הפעילות הזו מבוצעת סביב השעון, בשיתוף עם הגורמים המקצועיים בממשלה. המישור השלישי הוא האכיפה. "במקום שבו הנחיות, מודעות ותגובתיות אינן מספיקות, יש צורך בפעולת אכיפה ברמה המערכתית והטכנולוגית", ציין. לדברי מרגי, "יש כיום הצפה של פתרונות טכנולוגיים לכל איום. גם כאן צריך להחליט היכן להשקיע את המשאבים, הזמן, האנרגיה והתקציבים כדי לקבל ערך מקסימלי". "מפרוץ המלחמה אנחנו מקיימים הערכות מצב קצרות על בסיס יומי. הפצנו עשרות תכנים, סרטוני הדרכה, הנחיות והמלצות סייבר לעובדים, להורים, למורים ולתלמידים, ואנחנו פועלים לחיזוק ולשיפור מתמיד של מערכי ההגנה שלנו במשרד, בענן ובמתן מטריית הגנה עבור מוסדות החינוך", אמר. הטרלות עם סרטונים של מנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה. צילום: ShutterStock הטרלות ומעשי קונדס בזירת הלמידה המקוונת אחד הדברים שמשרד החינוך, ובמרכזו מערך האבטחה והסייבר של המשרד, היה צריך להתמודד איתם בתחילת המלחמה הוא הטרלות ומעשי קונדס של כמה קבוצות תלמידים, שהפריעו ללימוד המקוון. אלה התאגדו ברשתות החברתיות, תחת שמות הקוד זומים ישראל או הטרלת זומים, במטרה להחדיר לשיעורי הלמידה מרחוק סרטונים של מנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה. "בעזרת שיתוף פעולה בין מערך האבטחה והסייבר של משרד החינוך למטה להגנה על ילדים ברשת ומשטרת ישראל, הנושא טופל, התלמידים אותרו והושעו מהלימודים". אתגר אבטחה אחר היה ניסיונות תקיפה וחשיפת מידע אישי על תלמידים ומורים, בעקבות חדירה לטלפונים ניידים לא מאובטחים ולקבוצות ווטסאפ, ושימוש בסמארטפונים של חטופים שנשבו בידי החמאס, תוך זיהוי מיקומים ופרטי קשר שהיו על הטלפונים שלהם. לסיכום אמר מרגי כי "אין ספק שהמענה לאתגרי האבטחה במערכת החינוך היה ועודנו קריטי לשמירה על הרציפות התפקודית של העורף. על אף העובדה שמערכת החינוך מהווה יעד למתקפות בהיקפים שלא ידענו קודם, אנחנו מצליחים להתמודד איתן, בהתבסס על מהלכים שעשינו לפני המלחמה. אין ספק שאחרי המלחמה תהיה הפקת לקחים כדי להשתפר".          

אזרחים שנפגעו מהמלחמה ורוצים לדעת אילו זכויות הם יכולים לקבל מהמדינה יכולים לעשות זאת החל מהיום (ב') דרך אתר חדש של מוקד ערב"ה – מוקד מענים טכנולוגיים, שהוקם על ידי חברות היי-טק בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי. האתר כולל את מערכת כיוונים, שעלתה היום לאוויר ומיועדת לסייע בתהליך מיצוי הזכויות של נפגעי פעולות האיבה. כיוונים מספקת מידע על זכויות הניתנות על ידי המדינה, בהתאם למאפייניו האישיים של הנפגע. האתר מרכז את הזכויות שהוא יכול לקבל מכל גורמי הממשלה השונים במקום אחד, ממיין את הזכויות לפי סוג המקרה, מארגן אותן לפי סדר הדחיפות ומפרט את הפעולות שעל הנפגע לבצע לצורך מימושן. המערכת אף מסייעת ביצירת תיעדוף המשימות. מי שאיבדו בן משפחה או שבן משפחתם נחטף או נעדר, מי שנפגעו במהלך המלחמה פיזית או נפשית, רכושם נפגע או שפונו מביתם, וכן אנשי מקצוע המלווים אותם – יכולים, בלחיצת כפתור, להיכנס לאתר ולקבל גישה מהירה ומותאמת למידע הרלוונטי. במערך הדיגיטל הלאומי מדגישים שהשימוש במערכת לא דורש הזדהות, אלא מילוי שאלון אנונימי וקצר, "באופן שיאפשר התאמה מרבית ונוחה של המידע שיינתן".

המקור של רוב מתקפות הסייבר בחסות מדינה שמכוונות נגד ארגונים וגופי ממשל ברוסיה הוא בצפון קוריאה ובסין, כך טוענים חוקרים רוסיים בדו"ח חדש שפורסם. את המחקר עם התוצאות הלא שגרתיות ערכה חברת אבטחת הסייבר סולאר, שנמצאת בבעלות ספקית הטלקום הגדולה ברוסיה, רוסטלקום, שמקורבת לנשיא, ולדימיר פוטין. זאת אחת הסיבות שבגללה הממצאים הללו מפתיעים משהו, שהרי לרוסיה יש שותפויות פוליטיות ארוכות שנים עם סין וצפון קוריאה. כך, בחודש שעבר ביקר פוטין בבייג'ינג, ונפגש עם מקבילו הסיני, שי ג'ינפינג, ובשבוע שעבר רוסיה חתמה על הסכם עם צפון קוריאה להרחבת הקשרים בין שתי המדינות בשלל תחומים, וביניהם מסחר, טכנולוגיה ומדע. ה-"נאשם" הראשון: נשיא סין, שי ג'ינפינג. צילום: ShutterStock "הממצאים בדו"ח אינם מה שהייתי מצפה", אמר פסקל ג'ינס, חוקר איומים ברדוור. "עם זאת, לשחקני איומים במדינות לאום יש תמריץ לפעול גם ברשתות של בעלות הברית שלהן. הם ירצו לדעת מראש כשבעל הברית עומד 'להתחרפן', ולחילופין – לשמור על יחסים עם מדינה שנחשבת כלא ידידותית". הרוסים חשפו טפח שחברות מערביות פחות יכולות לחשוף אנליסטים ציינו כי דיווחים על מתקפות סייבר נגד רוסיה הם נדירים, כי לחברות מערביות רבות יש חשיפה מוגבלת למערכות המחשב שלה. מי שחשפו את המידע הפעם הם, כאמור, גורמים רוסיים. במהלך אירוע אבטחת מידע גדול בשם SOC Forum, שנערך בשבוע שעבר, פקידי מדינה רוסים וחברות אבטחת סייבר, כולל סולאר, סיפקו כמה תובנות לגבי המתרחש במרחב הסייבר של המדינה, ובכללם הטענה שבעלות הברית של רוסיה הן אלה שמהוות התוקפות העיקריות שלה בסייבר. עם זאת, מומחי אבטחה מהמערב ציינו כי "בהתחשב בהיקף התעמולה הגבוה במדינה, יש להתייחס לדיווחים הרוסיים הללו בלא מעט ספקנות". אותם מומחים אף הדגישו שחלק מהטענות שהוצגו במהלך הכנס – סותרות: בעוד שסולאר טוענת שרוב מתקפות הסייבר, בחסות המדינה, נגד רוסיה – מקורן באסיה, הרי שרשויות אבטחת הסייבר במדינה מאשימות את "האויבים מהמערב" בתיאום מתקפות סייבר נגד מוסקבה. התוקפות הבולטות: קבוצות APT סיניות ולזרוס הצפון קוריאנית חוקרי סולאר ציינו במיוחד את קבוצות האיום העקבי והמתקדם (APT) שמגיעות מסין כאלה שמהוות את האיום העיקרי על מערכות ה-IT הרוסיות. לדבריהם, בספטמבר השנה האקרים שקשורים לסין פתחו בקמפיין ריגול סייבר רחב היקף נגד רוסיה, והדביקו מערכות של 20 עד 40 ארגונים רוסיים מדי יום. פעילותם שככה רק כעבור חודש, לאחר שספקיות אבטחה הבחינו במתקפות. ה-"נאשם" השני: קים ג'ונג און, שליט צפון קוריאה. צילום: ShutterStock דוגמה שיכולה לאשש את הטענות של החוקרים הרוסיים הגיעה מממצאים של חברה מערבית, ישראלית – צ'ק פוינט. בשנה שעברה זיהו חוקרי חברת האבטחה והסייבר מתקפה של קבוצת Twisted Panda, שקשורה לסין, על מכוני מחקר וביטחון שנמצאים בבעלות הממשל הרוסי. לדבריהם, מטרת הפעילות בסייבר הסינית הזו נגד רוסיה היא בעיקרה ריגול מסחרי, עם התמקדות בתעשיות ביטחוניות רגישות. מגמה זו, ציינו, הואצה מאז תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה. קבוצת האקרים נוספת שתוקפת את רוסיה באופן פעיל היא לזרוס הצפון קוריאנית. חוקרי סולאר עקבו אחרי פעילות לזרוס במהלך השנתיים האחרונות, וקבעו כי היא תקפה כמה פעמים סוכנויות ממשל רוסיות. נכון לתחילת נובמבר, טענו, "להאקרים של לזרוס עדיין יש גישה לכמה מערכות רוסיות". כמה מהמתקפות הללו דווחו בפומבי, ביניהן חדירה של האקרים צפון קוריאנים לארגון הנדסת טילים רוסי, באוגוסט השנה. חוקרים אחרים אמרו כי "ניתן לייחס את הפעילות המוגברת של קבוצות האיומים של סין וצפון קוריאה לקמפיינים הגלובליים הנרחבים והמהירים שלהן – שלא מכוונים רק לרוסיה". הם הוסיפו ש-"יש להבין ששחקני איום מסין ומצפון קוריאה משלבים לעתים קרובות בין מטרות הפריצה בסייבר השונות – פיננסיות וריגול". מנגד, בכיר במרכז הלאומי לתיאום אירועי מחשבים של רוסיה חזר בפורום על הטענה הרווחת בקרב בכירי הקרמלין ואמר כי הוא "רואה במדינות המערב את האויב העיקרי שלנו במרחב הווירטואלי. מדינות המספקות נשק לאוקראינה גם מתאמות בקביעות את פעילות ההאקרים".