"התיקונים שהממשלה מקדמת לחוק השב"כ הם משמעותיים, ויקנו לשירות סמכויות רחבות היקף לקבלת מאגרי מידע ואישור לערוך חדירות וחיפושים סמויים במחשבים. כל זאת, עם מעט מאוד פיקוח. המדינה חייבת להתקין מנגנוני בקרה הדוקים בהרבה. אם התיקונים לחוק יאושרו כפי שהם, תהא זו רעידת אדמה בתחום הגנת הפרטיות, שתביא לבכייה לדורות", כך אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה. ד"ר שוורץ אלטשולר, אחת המומחיות הבכירות בישראל בתחום המשפט והטכנולוגיה, התייחסה בדבריה לכך שתוך כדי המלחמה, השב"כ ומשרד ראש הממשלה מקדמים תיקון נרחב בחוק השב"כ. לפי תזכיר החוק שהופץ שלשום (ב'), הארגון יקבל לידיו גישה נרחבת למאגרי מידע שונים, ובמקרים חריגים הדבר ייעשה באישור ראש השב"כ, לאחר עדכון של ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה. בהסבר שצורף לתיקון נכתב: "השינוי מבקש לתת מענה למציאות הטכנולוגית והחברתית הנוכחית והמתפתחת, שבה מידע הנחוץ לשירות לצורך מילוי תפקידיו, מצוי בעבר בעיקר בידי גופים ציבוריים, ובכלל זאת בידי חברות התקשורת, שהן ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת". יאפשר מעקב אחרי אזרחי ישראל. חוק השב"כ אחרי התיקונים המוצעים בו. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק "בלא ספק המלחמה מהווה תירוץ לתת דחיפות לעניין" לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, "התזכיר לא קשור למלחמה, הוא קשור באופן חלקי ל'זנבות' הקורונה ולכלי של השב"כ שנחשף אז לציבור בשל המעקב אחר מגעים של חולים. אבל, בלא ספק המלחמה מהווה תירוץ לתת דחיפות לעניין, למרות שברור שהתזכיר הוכן כבר לפני זמן". "צריך לזכור", אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר, "שחקיקה כזאת עוברת בהליך שהוא דמוקרטי רק בחלקו, כי היא נדונה בוועדת החוץ והביטחון רוב הזמן בדלתיים סגורות, ואין באמת בירור ציבורי של העניין – מהם הצרכים? תרחישי הייחוס? מה הקשר בין היקף הסמכות והצרכים? הכל, הכל סודי". לדבריה, "תיקון החוק עוסק בשלושה נושאים. הראשון – הסמכה לגישה להרבה מאוד מאגרי מידע, שכוללים מידע על האזרחים, בלא צו בית משפט. זאת העשרה מטורפת של ה'כלי' ושל מאגרי שב"כ. אף שלפי התזכיר אי אפשר לקחת מידע רגיש, ניתן לעשות זאת לגבי מידע על אמונות פוליטיות, דתיות ומידע על צנעת חיים אישיים, לרבות התנהגות והעדפות מיניות. ההיתר לעשות זאת, (מותנה בשאלה – י"ה) 'אם מדובר במידע שעלול לבסס חשש ממשי למעשים שלא כדין'. מהם אותם מעשים שלא כדין שבגללם צריך לדעת על הנטיה המינית שלי או למי הצבעתי בבחירות? ומי מפקח על זה?. עוד נכתב כי השב"כ יוכל לקבל גישה למידע ביומטרי 'על בסיס צורך פרטני'. מי יסתכל במאגר? מי יפריד בין רגיש ולא רגיש?". הנושא השני בתיקון, הסבירה, "נודע להכשרת פעולות של חדירה סמויה למכשירים, עם תוכנות בסגנון פגסוס. אף שלפעמים יש בכך צורך – שזאת המקבילה הכי קרובה לפריצה למוח וללב שלנו. יש חשש עצום מפני ניצול לרעה של הכלי. הנושא השלישי, הוא כניסה לחומר מחשב כדי לשנות או לשבש אותו. גם זו סמכות מאוד קיצונית". העדכון והתיקון של חוק השב"כ לאחר למעלה מ-20 שנה, צריכים להדיר שינה מעיני הציבור כולו. לשב"כ יש תפקיד חשוב של סיכול פגיעה בביטחון המדינה והגנה מפני פגיעה במוסדות המשטר הדמוקרטי. לשם כך הוא מקבל כלי מעקב עוצמתיים, שאם יופנו נגד אזרחים הם עלולים לפגוע בזכויות אדם, ובמשטר הדמוקרטי.… pic.twitter.com/OyoZtpUPXB — האגודה לזכויות האזרח (@acrionline) December 12, 2023 "אפשר לשים יד על הכל" "העולם התקדם, גם הטרור – וצריך כלים להתמודד עם המצב", ציינה ד"ר שוורץ אלטשולר, "אבל התפישה לגבי בקרות שצריך להפעיל ומגבלות לכוח העצום הזה – התקדמה גם היא. יש מעט מדי בקרות. אזכיר בעניין הפגסוס והמשטרה, כי אז גילינו עד כמה אין ערך לבקרות האלה לכנסת". "זאת רעידת אדמה בתחום הגנת הפרטיות של אזרחי המדינה, גם אלה שאין להם מה להסתיר", סיכמה. "קבלת נתונים על הצבעה ועמדה פוליטית, על דפוסי גלישה – מאפשרת ללמוד על התחלה של מחלות או נטיה מינית. כך, אפשר לשים יד על הכל. ישראל הופכת לחצר האחורית הדיגיטלית של העולם, והפער בינינו לבין משפחת המדינות המתוקנות – מתעצם. לא מדובר פה על מעקב אחר אויב – אלא אחר אזרחי ישראל. ייתכן שכל הפעולות האלו נעשות על ידי השב"כ בשגרה גם היום. אבל אם כן – מדוע צריך את החוק הזה. ואם לא – זה מטריד מאוד מאוד".

ימים אחדים אחרי השלמת רכישת הענק במיליארדי דולרים, של ברודקום (Broadcom) את VMware, הרוכשת החלה בשורה של שינויים, המעלים חששות בקרב הלקוחות של ענקית הווירטואליזציה – ומהווים הזדמנות עסקית למתחרותיה. מנכ"ל ברודקום, הוק טאן, אמר שהשילוב של החברה עם VMware יארך כשנה, יעלה כמיליארד דולר והחברה המשולבת תניב הכנסות של 50 מיליארד דולר בשנה הבאה. חלקה של VMware בהכנסות הללו, שעמד בשנה החולפת על 12 מיליארד ד', יגיע גם מאסטרטגייה מחודשת של יציאה לשוק ויעמוד על כ-20 מיליארדי דולרים. בענף יש שני מודלים לשימוש בתוכנה. האחד, Perpetual, "קנייני", בו הלקוח הארגוני רוכש את התוכנה והיא בבעלותו, עד שמפתחת התוכנה מפסיקה לתמוך בה. המודל השני הוא מנוי, Subscription, במסגרתו הלקוח הארגוני קונה את זכות השימוש בתוכנה. ברודקום הודיעה באחרונה כי הפסיקה את אפשרות הרכישה במודל הקנייני. "החל מהיום, לא נמכור עוד רישיונות תמידיים. פישוט ההיצע של VMware נובע ממשוב של לקוחות ושותפים, שלאורך השנים אמרו לנו שההיצע וההגעה לשוק מורכבים מדי", הסבירה ברודקום והודיעה על שורת מבצעים מפתים והנחות לארגונים שיעברו למודל שהיא מציעה, מנוי שנתי. אלא שאנליסטים בענף ציינו כי השינוי מהותי יותר מכפי שהוא מוצג, וכי בסופו של דבר, מדובר בהתייקרות של שירותי ומוצרי ענקית הווירטואליזציה בשיעור של עד 30%. בריאן בטס, אנליסט ראשי ב-Freeform Dynamics, אמר כי "רק לעתים רחוקות מנויים עולים פחות מרכישות קנייניות". בטס ציטט בדבריו את רג'יב ראמאסוואמי, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix), שאמר כי "אם מביטים על היסטוריית הרכישות הקודמות של ברודקום, כל המודל העסקי שלה היה למקסם את הנכסים שנרכשו בתוך שנתיים-שלוש. זה אומר קיצוץ בעלויות והגדלת ההכנסות". נזכיר כי עד 2020, ראמאסוואמי היה מנהל התפעול הראשי של ענקית הווירטואליזציה. לא תישאר כפי שהייתה לפני כרישתה. VMware. צילום: שאטרסטוק פורסטר: כ-20% מלקוחות VMware ינטשו אותה ב-2024 באחרונה הנפיקה פורסטר (Forrester) תחזית, לפיה כ-20% מלקוחות VMware ינטשו את ההיצע שלה בשנה הקרובה: "הרכישה הטילה צל על בסיס לקוחות VMware – שנפגע ממילא. רבים מהלקוחות הארגוניים מותשים מעליות מחירים משמעותיות, תמיכה משפילה והחיוב לרכוש חבילות תוכנה בתצורת מנוי, בהן חלק מהמודולים מסתיימים בתור כלי מדף. לכן, אנו מאמינים שרבים מהארגונים יבחנו חלופות ל-VMware בתחומי וירטואליזציה, ניהול ענן, מחשוב משתמשי קצה ותשתית היפר-אחודה. זאת, למרות הדומיננטיות של החברה בכל הטכנולוגיות הללו", נכתב. מהלך מבני נוסף של ברודקום, שנעשה בחלוף יממה מההודעה על הרכישה, היה ליצור במהירות ארבע חטיבות ב-VMware: טנזו, קצה מוגדר תוכנה (SDE, או Software-Defined Edge), רשתות ואבטחת יישומים (ANS) ו-VCF (ר"ת VMware Cloud Foundation). אנליסטים ציינו כי אין ביניהן חטיבה למחשוב משתמשי הקצה, EUC, וכי עסקי האבטחה של קרבון בלאק (Carbon Black) פועלים בנפרד וישירות מול ברודקום. "נמצא עבורם בתים טובים. יש הרבה בעלי עניין שיהיו יותר מאשר שמחים לקחת את הנכסים האלה", אמר טאן למשקיעים. אנליסטים העריכו כי מכירת שני הגופים הללו תניב לברודקום הכנסות של 2 מיליארד דולר. לוקאס קה, אנליסט שבבים ב-Third Bridge, אמר כי "VMware תפתח תוכנה, ענן ותניב לברודקום הזדמנויות פיננסיות. ברודקום מחפשת דרכים להצמיח את עסקי התוכנה שלה ולהדגיש את הערך הגבוה שלהם. היא רוצה שהיקף עסקי התוכנה יהיה בערך באותו גודל של עסקי השבבים שלה". אבל, הזהיר קה, "העמדה האגרסיבית של ברודקום עם כמה מלקוחותיה הגדולים יכולה לספק הזדמנויות למתחרים". אנליסט אחר סיכם וציין ש-"ברודקום מתרכזת, כמו ברכישות הקודמות שלה, באלפים בודדים של לקוחות ענק ומוותרת על שאר מאות אלפי הלקוחות, כמו שהיא עשתה עם רכישת סימנטק. במקביל, שינוי התמחור מסב נזק תדמיתי, מגדיל את חששות הלקוחות, ובעיקר – מייקר את המוצרים והשירותים של VMware. מי שייהנו מכך בעיקר הן רד האט (Red Hat) מבית יבמ ונוטניקס. שתי המתחרות הללו כבר החלו בפניות יזומות ללקוחות VMware, והציעו הגירה מסודרת אליהן, עם תuכניות מאוד אטרקטיביות. מדובר בהזדמנות מאuד משמעותית בשוק עבורן".

טליה טסלר, אשר עובדת בקבוצת יעל משנת 2008, מונתה לסמנכ"לית משאבי האנוש של הקבוצה. טסלר מלאה מספר תפקידים קודמים ב-יעל, ביניהם: מנהלת משאבי אנוש ותפעול בחטיבת מיקור החוץ, באגף Yael Cyber – הכולל את החברות סמארטסופט, טריאד וקונסיינטה – וכן, בחברתYael Acceptic, שהיא זרוע ה- Off-shore של הקבוצה הפועלת מאוקראינה ופולין. עם מינוי זה תחליף טסלר את אילנית דהן, אשר בחרה לסיים את תפקידה בתום שני עשורים כסמנכ"לית משאבי האנוש של הקבוצה. "אנחנו שמחים לקדם עובדים מוכשרים ומסורים מתוך הארגון. אני מאחל לטליה בהצלחה רבה בתפקידה החדש, ומשוכנע כי ההיכרות העמוקה עם הקבוצה ועם חלק גדול מהעובדים תהווה עבורה מנוף להשגת יעדיה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאילנית, אשר מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב דמותה של הקבוצה בשנים האחרונות. תרומתה לצמיחתה ולהצלחתה של יעל היתה משמעותית", מסר דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל.

שירי גורן ואבנר דולינגר, סטודנטים להנדסה תעשייה וניהול שעובדים יחד בחברה הגלובלית אדמה, יחד עם אופיר גלר, מתכנת במקצועו בסטארט-אפ הפרטי שלו, יזמו פרויקט הסברה להעלאת המודעות וההזדהות עם החטופים: השלושה פיתחו פתרון טכנולוגי תחת השם aMiss לשיפור תחום ההסברה של מדינת ישראל ברחבי העולם ושמסייע למאבק באנטישמיות. הכלי החדשני אומץ לאחרונה על ידי מטה ההסברה האזרחי והוא נועד להגביר בקרב קהלים רבים בארה"ב, באירופה ובאזורים שונים ברחבי העולם, את תחושת החיבור, ההיכרות האישית, האמפתיה וההזדהות כלפי החטופים. המטה הוא ארגון ההסברה הגדול ביותר בישראל, שהוקם 48 שעות מרגע פרוץ מתקפת ה-7 באוקטובר במטרה להפיץ את האמת ולהיאבק באנטישמיות ברחבי העולם. הטכנולוגיה שתעשה הסברה מחברת לאנשים באופן טבעי יותר קל להתחבר ולהזדהות עם מי שדומה להם. לפיכך גלר, דולינגר וגורן יצרו כלי אינטרנט נגיש שמוצא עבור כל משתמש, באמצעות שאלון אישיות קליל וקצר, מי החטוף האחד שהכי דומה לו במאפיינים, למשל בגיל, מצב משפחתי, תחביבים, תכונות אופי, תחום עיסוק ועוד. כלומר, אישה בשנות ה-30 לחייה, עם שני ילדים קטנים, תוכל במהרה להזדהות עם שירי ביבס, שנחטפה עם בעלה, ירדן, ושני ילדיה הרכים אריאל וכפיר, לרצועת עזה ב-7 באוקטובר, ומאז לא שבו. בבקשה תשתפו Please share#BringBackOurFamily המשפחה שלי. תחזירו אותם הביתה בבקשה שירי וירדן ביבס, הילדים אריאל בן 4 וכפיר בן 9 חודשים רק ביום חמישי אריאל אמר שרוצה לעזוב את הקיבוץ ולבוא לגור ליד תואם, מחכים לו My family, please help bring them back home Shiri and Yarden… pic.twitter.com/9z7ABf3vLU — Sivan Cohen Saban סיון כהן (@sivanhakolkalul) October 8, 2023 הטכנולוגיה החדשנית עתידה לאפשר לאנשים להזדהות עם החטופים ולהתחבר אליהם באופן אישי. הפרויקט בכללותו מבקש "לזעזע" ולתת "בוקס בבטן" לקהלים רבים שלא מצליחים להבין את גודל האסון שאירע למדינת ישראל ולאזרחיה, ולא מבינים שלכל אחת ואחד מהחטופים יש שם, פנים, חיים שלמים, בדיוק כמו לכל אחד מהם ומאיתנו. מימין לשמאל: אופיר גלר, מהסטארט-אפ Language Zen, ושירי גורן ואבנר דולינגר מחברת אדמה. צילום: דנה סידי שלושת מפתחים מלאי מוטיבציה לפעולה צוות הפיתוח כלל, כאמור, שלושה שותפים: גורן, בת 28 מתל אביב שהיא סטודנטית להנדסת תעשייה וניהול ועובדת באדמה במחלקת שרשרת אספקה; דולינגר, בן 27 מגבעתיים, שגם הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול, ועובד באדמה במחלקת התפעול הגלובלי; ו-גלר, בן 38, שכאמור עובד כמתכנת בסטארט-אפ הפרטי שלו, העונה לשם Language Zen. השלושה הם אנשים צעירים, שאפתניים ומלאי מוטיבציה לפרוץ גבולות מקצועיים ועכשיו גם לאומיים. בנובמבר 2023 השתתפו השלושה בהאקתון למציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיות ההסברה של מדינת ישראל, שקיימה מכללת אפקה, בה אבנר ושירי לומדים. באירוע השתתפו כ-250 מהנדסים, מתכנתים, יזמים, מנהלי פרויקטים ומומחי רשתות חברתיות מעולמות ההיי-טק, שהתגייסו ליצור כלים חדשניים ופתרונות לבעיות בתחום ההסברה. ההאקתון ארך 26 שעות רצופות ובסיומו הציגו את תוצריהם לא פחות מ-35 צוותים רב-תחומיים.  אחרי שהרעיון החדשני שהעלה הצוות בהובלת שירי, אבנר ואופיר זכה במקום השלישי והמכובד, ובהמשך הם, כאמור, אף קיבלו פנייה ממטה ההסברה האזרחי, שהציע להם להצטרף למערך הטכנולוגי ולהוציא את הפרויקט לפועל. השלושה הסכימו להצעה ולאחרונה עובדים במרץ יחד עם צוות פיתוח שהקימו, על מנת לקדם את המיזם כמה שיותר מהר, ולהפיץ אותו לקהלים רבים ככל שניתן ברחבי העולם. גורן ודולינגר הסבירו כי "פירוש המילה aMiss באנגלית הוא 'לא כשורה'. בנוסף, miss פירושו 'להתגעגע' ופירושו גם 'פספוס'. כל המילים הללו התחברו בצורה הרמונית לנושא ולתחושות שלנו: בגלל הפספוס, הגעגוע שאינו מפסיק להכאיב, והמצב הזה שבהחלט אינו כשורה".

כידוע, מאז ימי הקורונה עברו עובדים רבים לתצורת עבודה היברדית, המשלבת בין עבודה מהמשרד לעבודה מהבית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפריל האחרון, יותר מ-25% מהעסקים אפשרו עבודה מהבית בהיקף כלשהו, כאשר בענף ההי-יטק כ-51% מהחברות אפשרו היקף עבודה מהבית של בין יומיים לשלושה ימים בשבוע, וכ-13% מהחברות בענפים אלו אפשרו ארבעה ימים ויותר. לפי הדו"ח, לא מעט מנהלים בהיי-טק בישראל צפו, כי היקף העבודה מהבית יצטמצם בשנה הקרובה, אבל אז הגיעה מלחמת "חרבות ברזל" וטרפה את הקלפים. לפי דו״ח של הלמ״ס שפורסם בתחילת החודש, בעקבות המלחמה, עסקים רבים שאפשרו עבודה מהבית בזמן שגרה רק הגדילו את היקף העבודה מהבית. כך, למשל, ״בענפי שירותי ההיי-טק והפיננסים שיעור העסקים שאפשרו עבודה מהבית של יותר משלושה ימים בשבוע עמד על חמישית בזמני שגרה וכעת מחצית מהעסקים בענפי אלו מאפשרים זאת״. כך גם בתי הספר, כאשר הלימודים חזרו להיות היברידיים כמו בתקופת הקורונה. "בחדר מצב/חירום מוצגים נתונים מקשת מערכות מידע שונות כדוגמת מערכת הייצור ERP, תוכנות ניהול, מערכות מידע, מצלמות מאתרי קצה ומקורות תוכן וידיאו חי מאתרי הארגון" חדרי מצב/חירום יכולים לסייע לארגונים המתנהלים באופן היברידי ולארגונים הפרוסים באתרים שונים להמשיך לתפקד באופן שוטף ולנהל באופן נכון יותר את כלל הארגון. הדבר נכון לא רק לגופי ביטחון, אלא גם לארגונים תעשייתיים, ארגוני תשתיות לאומיות וחברות שמוגדרות כמשק לשעת חירום. חדרי המצב כיום הם היברידיים ומאפשרים תקשורת בין מנהלי הארגון, בין אם הם נוכחים פיזית או באמצעות שיחות וידיאו מרחוק. כך הארגון יכול לעבוד מסביב לשעון, לשלוט במערכות הניהול ולקבל החלטות בתנועה לטובת שימור כושר הייצור של הארגון. מהו היתרון של חדר מצב? ניקח לדוגמה חדר מצב של בנק. בחדר זה ניתן לקבל בכל נקודת זמן את המידע מכלל מערכות הבנק השונות ולקבל החלטה ניהולית לגבי ההמשך באופן מיידי. חדר זה מאפשר לקבל תמונת מצב אמיתית בכל זמן נתון. ארגון פיננסי כמו בנק, שיש לו יש כ-60 יישומים שונים ברמות סיווג שונות, נדרש לשמר את היכולות הללו בכל אתריו. בנוסף, הוא פרוס ב-20 אתרים לפחות בערים שונות, מנהלי הבנק צריכים לשמור על כשירות ביצועים של מערכות המידע והסניפים השונים, בין אם מדובר במצב מלחמה או גם בשגרה. כיצד מתכננים חדר מצב? בחדר מצב/חירום מוצגים נתונים מקשת מערכות מידע שונות כדוגמת מערכת הייצור ERP, תוכנות ניהול, מערכות מידע, מצלמות מאתרי קצה ומקורות תוכן וידיאו חי מאתרי הארגון. כדי לסייע בקבלת החלטות ניהוליות קריטיות לארגון, מומלץ להציג את המידע הקיים על קיר תצוגה, זאת תוך שילוב מצלמות אשר מצלמות אתרי ייצור, שילוב מידע שמגיע מרשתות שונות וברמות סיווג שונות, תוך שמירה על אבטחת מידע. חדר המצב מציג כמות גדולה של מקורות תוכן על מעט מסכים, ולכן נדרשת שליטה והפעלה של כמות גדולה של מחשבים/שרתים ויישומים מגוונים באמצעות מקלדת בודדת. כדי להתגבר על אתגרים אלו, מומלץ להשתמש בטכנולוגיית מטריצת (KVM (Keyboard Video Mouse, המיועדות לניהול שרתים מרובים באמצעות מקלדת, צג ועכבר אחד בלבד, ב-Sizing שונים בהתאם לצורכי הארגון. כדי שלא תהיה פגיעה בתפעול החדר גם אם אחד הרכיבים נופל, יש לתכנן מראש את המערכות המיועדות, וכך לדאוג לשרידות האתר כולו. חדר מצב. צילום: חיים כהן סוג התשתית של חדר המצב יכול להיות מבוסס על תקשורת אופטית, או נחושת, או IP. בהקמת חדר מצב נדרש לבחור את הציוד המתאים לסוג התשתית, ולפעמים יש שילוב בין סוגי התשתיות, זאת בהתאם לצורכי הארגון. באשר לטכנולוגיית התצוגה, בהתאם לצורכי הלקוח ניתן לבחור בין מסכי לד בדידים, קיר וידאו או קיר לד אחיד. באמצעות בקר תצוגה ניתן לשלב מסכים שונים לכדי מסך אחיד. כמו כן, באמצעות מערכת הבקרה ניתן להגדיר פריסטים (מצבי תצוגה מוגדרים מראש). מומלץ כי בהקמת חדר המצב נחשוב גם על היבטים של הנדסת אנוש (ארגונומיה, תאורה מתאימה, מיזוג, אקוסטיקה, מרחק מהמסכים ועוד), מה שיאפשר לעובדים ולעובדות לעבוד מהמקום בנוחות לאורך זמן. לסיכום, למרות שהיה נראה כי המגמה היא חזרה למשרדים, העבודה במתכונת היברידית צפויה להישאר איתנו. חדרי מצב מאפשרים בעיתות חירום ושגרה לרכז את עבודת הארגון, גם אם הוא מתנהל בחלקו מרחוק. חדר מצב יציג עבורנו את מכלול נתוני הארגון, ויאפשר לנו לקבל החלטות ביעילות ובאופן מיידי.   הכותב הוא מוביל מומחה של צוות מכירות בבינת תקשורת מחשבים. 

הערך הכולל של שוק משחקי הווידיאו צפוי להגיע לכ-250 מיליארד דולר, כך שלא מפתיע שהוא מושך הרבה מאוד תשומת לב שלילית – פושעי רשת שמנסים לרכוב על ההצלחה של החברות והמפיצות השונות כדי לעשות הון לא חוקי לטובת חשבון הבנק שלהם. הקורבן הנוכחי בשוק היא סוני. החברה אישרה דיווחים, כי מערכות המחשוב של אינסומניאק, הסטודיו שמפתח עבורה את משחק Spider-Man 2 שמעורר ציפיות רבות, נפרצו. בחברה טוענים שאף אגף אחר שלה לא הושפע מהפריצה, לא של חטיבת הבידור ולא של אף חטיבה אחרת בקונגלומרט. הפריצה בוצעה בידי קבוצה המכונה Rhysida, המתמחה בתקיפות כופרה, ולפי הדיווחים שהיא העבירה היא השיגה מידע רב בנוגע למשחק נוסף שסוני אמורה להשיק בקרוב, גם הוא ביקום של מארוול אבל מתמקד ב-Wolverine. מעבר לכך נגנבו נתונים על האנשים העובדים בסטודיו. הקבוצה כבר שחררה ברשת האפלה מידע שמוכיח את טענות הפריצה שלה, והיא הציבה כעת דדליין של שבוע, שבסיומו אם לא תקבל את דמי הכופר מסוני היא תמכור את המידע לכל המרבה במחיר, במחיר התחלתי של 50 ביטקוין – פחות או יותר 2 מיליון דולר. "אנו מודעים לדיווחים שלפיהם אינסומניאק נפלה קורבן למתקפת אבטחת סייבר. אנו חוקרים כרגע את המצב הזה. אין לנו סיבה להאמין שחטיבות אחרות של סוני הושפעו", מסרה החברה. אחת הפריצות המפורסמות ביותר בשוק משחקי הווידאו התרחשה בשנה שעברה, כשלפי הידוע קבוצת Lapsus$ שמה ידה על עשרות קובצי וידיאו שהציגו את פרטי המשחק Grand Theft Auto 6 של רוקסטאר, שצפוי להיות אחד הלהיטים הגדולים ביותר בשוק המשחקים לכשיופץ. קדימון רשמי של המשחק שוחרר רק לאחרונה.

מאת: מושיקו פסח לראשונה בישראל – חברת פרוסיד (Proceed) חתמה שותפות עם פלטפורמת ה-FinOps המובילה Cloudability של חברת אפטיו (Apptio) מבית יבמ (IBM). פרוסיד תהיה הראשונה להפיץ את הפלטפורמה בארץ, ובעזרת צוות המומחים שלה תעניק service מקיף בעבודה איתה. דורלי מוסן, ראש תחום ALM בחברת פרוסיד: "בעולם בו הוצאות על תשתיות ענן הולכות וגדלות והעבודה לעיתים היא מול מספר ספקיות ענן, ההבנה לאן הכסף הולך, איפה אפשר לחסוך בעלויות ולתכנן מראש את התקציב – הופכת להיות אלמנט חיוני לכל ארגון". FinOps – קיצור של Financial Operations – הוא תחום מתפתח שמשחק תפקיד מרכזי באופטימיזציה של הוצאות בענן עבור עסקים בעולם הדיגיטלי של היום. ככל שמחשוב ענן הופך להיות יותר ויותר אינטגרלי בתפעול, FinOps משמש כגשר בין פיננסים, טכנולוגיה ופעילות עסקית. תחום זה מאפשר לארגונים לקבל נראות מפורטת של הוצאות הענן שלהם, להקצות עלויות בצורה מדויקת ולקבל החלטות מוּנעות נתונים, כדי לייעל את תשתית הענן שלהם. המהות של FinOps טמונה בטיפוח תרבות של אחריות פיננסית ושקיפות, תוך הבטחת שימוש יעיל במשאבי הענן והתאמה בין עלויות הענן ליעדים העסקיים. דורלי מוסן, ראש תחום ALM בחברת פרוסיד צילום: יח"צ שליטה בענן = שליטה בעלויות יישום פלטפורמת FinOps איכותית יכול להוביל לחיסכון משמעותי בעלויות לעסקים. על ידי ניהול יזום של משאבי ענן, זיהוי נכסים לא מנוצלים וביטול הוצאות מיותרות, חברות יכולות להפחית את חשבונות הענן שלהן באופן משמעותי. FinOps מעודדת צוותים להגדיר תקציבים ולנטר הוצאות בזמן אמת, ומאפשרת להם לזהות חריגות בעלויות ולבצע התאמות בזמן. יתרה מכך, FinOps מטפחת שיתוף פעולה בין צוותי פיננסים, IT ועסקים, ומאפשרת החלטות מושכלות לגבי הקצאת משאבים. עם הגישה הייחודית לניהול פיננסי בענן, ארגונים יכולים לא רק לייעל את העלויות, אלא גם להשיג חיזוי עלויות טוב יותר ולהקצות משאבים אסטרטגית למה שישפר את היתרון התחרותי שלהם בשוק. אפטיו מבית יבמ המראה הפיננסית הברורה ביותר בעולם ההולך ומתפתח של ניהול פיננסי של עלויות הענן, Cloudability של אפטיו מתגלה כבחירה מובילה, ומציגה את עצמה כפלטפורמת FinOps הבולטת לעסקים בכל קנה מידה. ההתבלטות בנוף של Cloudability טמונה בשילוב הייחודי שלה של טכנולוגיה מתקדמת ותובנות פיננסיות מקיפות בזמן אמת, המאפשר לארגונים לקבל החלטות מושכלות, מונעות נתונים. הממשק הידידותי למשתמש ולוחות המחוונים, הניתנים להתאמה אישית, מחזקים את צוותי הכספים לקבל נראות עמוקה של הוצאות ה-IT שלהם, תוך אופטימיזציה של הקצאת משאבים וניהול עלויות ביעילות יוצאת דופן. היכולת של Cloudability להשתלב בצורה חלקה עם מקורות נתונים שונים, ספקי ענן ומערכות פיננסיות, מחזקת עוד יותר את מעמדה כפתרון הרצוי לעסקים המבקשים לנווט במורכבות של FinOps. בולטים בנוף מה שבאמת מבדיל את Cloudability מהמתחרים הוא יכולת ניתוח הניבוי, שאין שנייה לה. אלגוריתמי הלמידה של Cloudability חוזים עלויות עתידיות ומעניקים לעסקים יתרון אסטרטגי בתכנון פיננסי. יתרה על כן, תכונת ההשוואה שלה מאפשרת לארגונים להשוות את הביצועים הפיננסיים שלהם מול עמיתים בתעשייה, מה שמקל על החלטות מבוססות Benchmark מושכלות. הכלים החזקים של הפלטפורמה מייעלים תקציב, דיווח ואופטימיזציה של עלויות, וחוסכים זמן ומשאבים יקרים. המחויבות של אפטיו להצלחת לקוחות, באמצעות תמיכה מותאמת אישית וחדשנות מתמשכת, מעלה אותה מעל מתחרותיה, מה שהופך אותה לפלטפורמת FinOps האמינה והחושבת קדימה ביותר בשוק כיום. ליאור חקלאי, מנהל מכירות דאטה, בינה מלאכותית ואטומציה ביבמ ישראל. צילום: יח"צ Full Cloud ability היכולת לנצל את מלוא הפוטנציאל של הענן היא בעלת חשיבות עליונה. אפטיו מצטיינת בהקשר זה ומציעה לעסקים פתרון רב עוצמה למיטוב משאבי הענן שלהם. עם אפטיו ארגונים יכולים למנף ללא מאמץ את הזריזות, המדרגיות והעלות-יעילות של הענן. בין אם אתם עוברים לענן, מייעלים השקעות קיימות בענן, או מתחזקים סביבת ריבוי עננים, אפטיו מספקת נראות בזמן אמת ותובנות ניתנות לפעולה, כדי להבטיח שמשאבי הענן שלכם מתאימים ליעדים העסקיים שלכם. בעידן שבו הענן הוא הליבה של הטרנספורמציה הדיגיטלית, אפטיו משמשת ככלי להניע עסקים לקראת הצלחה גדולה יותר. ליאור חקלאי, מנהל מכירות דאטה, בינה מלאכותית ואטומציה ביבמ ישראל: "רכישת אפטיו מצטרפת לפורטפוליו IT Automation, מונחה AI. השילוב של אפטיו ככלי FinOps, עם חיבור ליכולות של כלי App Resource MNG ו-App Performance MNG, באמצעות Turbonomic וכלי Observability, nxhhg להשלמת יכולת הארגון לנטר בצורה חכמה באמצעות Instana. המכלול מאפשר ניצול יעיל של המשאבים, ביצועים וחיסכון בהוצאות לאורך זמן. אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם פרוסיד, שמביאה יכולות של ייעוץ ואינטגרציה בתחום צומח ב-יבמ".

"המלחמה תימשך, כך מעריכים, כמה שבועות. אנו מנסים לחזור לשגרה ונערכים לבניית תוכניות העבודה ל-2024. אבל אנו עושים זאת עם אצבע על הדופק כל הזמן", כך אמר יורם סדן, סמנכ"ל דיגיטל ומערכות מידע בקבוצת שטראוס. סדן דיבר ב-וובינר "היערכות הנהלות להמשכיות עסקית בעת מלחמה". הוובינר, ביוזמת אנשים ומחשבים, נערך השבוע, והנחו אותו אבנר שטראוס, יו"ר משותף, וסמדר עוז, מנכ"לית – שניהם מ-שטראוס אסטרטגיה. לדברי סדן, "שטראוס היא חברה שיודעת להתמודד עם משברים. לפני השבת הארורה של ה-7 באוקטובר, חשבנו שהקבוצה יודעת להתמודד עם משברים, אבל משבר בסדר גודל שכזה לא צפינו: אין חברה שלא חוותה את המשבר במלוא עוצמתו, עם הלם ראשוני, אובדן, לחץ, חרדה ויציאה מאיזון. המאפיין הכי גדול של השבר היה העדר של 'מבוגר אחראי'. היעדר האמון ברמה הלאומית השפיע מאוד חזק, וכך, הצד העסקי במדינה הוא שהפך לסוג של המבוגר האחראי: ארגונים וחברות נטלו את המושכות וניהלו את האירוע". הקבוצה, אמר, "מונה כ-15,000 עובדים ברחבי העולם, 8,000 מתוכם בארץ. יש לנו 27 אתרי ייצור ב-22 מדינות ושיתופי פעולה עם כמה תאגידים רב-לאומיים, ביהם דנונה, פפסיקו ו-הייר. נדרשנו לתקשר ולשקף את המצב למול השותפים האלה ומול מפיצי המותג סברה של חומוס וטחינה בארה"ב. בהיבט המקומי, שליש מהמפעלים שלנו פועלים בדרום. עובדים רבים פונו מבתיהם, ולצערנו גם נרצחו עובדים של הקבוצה. עוד נדרשנו לתשומת לב מיוחדת לעובדים הערבים שבקבוצה ולספק מענה לחששותיהם". "מטרות העל שלנו במלחמה", אמר סדן, "הן: ביטחון אנשינו; שמירה על רציפות עסקית – לאפשר אספקת מזון עקבית של מזון ומשקאות לכל הארץ, כי בעת מלחמה, החשיבות של העורף גדלה; סיוע נרחב לקהילה, לרבות הקמת קרן תמיכה בהיקף מיליוני שקלים". "בהיבט התמיכה ברציפות העסקית", ציין, "העובדים התנדבו באופן מטורף: מצאנו פתרונות למלקטים, להפצה ולקווי הייצור. כחלק מהסיוע החקלאי לעוטף תרמנו מוצרים למשפחות המפונים ולחיילים בחזית". סדן הוסיף, כי "הממד האנושי וניהול משאבי אנוש הוא האתגר הכי גדול. אנו ממפים את המצב על בסיס קשר רציף עם העובדים, מי מחליף את מי, מי גויס, היכן יש מקרים חריגים, ולצד כך גם פעילות רווחה, הכוללת מארזים למשפחות העובדים שגויסו. אנו גם מאפשרים לעובדי החברה גמישות מרבית עם עבודה מהבית". "העבודה עוזרת לנפש", סיכם סדן, "זה היה המוטו שלנו כאשר העובדים שבו לעבודה, ופעלנו על מנת לחזק אותם. החזרה לעבודה הייתה יותר קשה מהקורונה. בייצור התמקדנו איך לנהל את המשאבים, שבאופן טבעי צומצמו: הכנסנו לוחות מחוונים לטובת ניהול המלאים והביקושים. כיום, חודשים מתחילת האירוע, כל המפעלים חזרו לעבודה, ואנו נמצאים במעין סוג של שגרה, תוך איזון בין החיים הפרטיים והעבודה – תוך כדי מלחמה, War Life Balance. המטרה שלנו היא שכלל המוצרים, מזון ומשקה – יגיעו בכל עת לכל בית בישראל".