נחשפה פעילות חדשה של כמה קבוצות האקרים, המזוהות עם חמאס והפועלות באופן מתואם ומשולב בסייבר נגד ישראל ונגד ישויות המתנגדות לארגון הטרור. חוקרי מעבדת סנטינל וואן, SentinelLabs, פרסמו בסוף השבוע דו"ח על קבוצת "כנופיית עזה בסייבר", Gaza Cybergang. הקבוצה, המזוהה עם חמאס, פעילה מאז 2012 וממוקדת באיסוף מודיעין וריגול נגד ישויות פלסטיניות וישראליות. בשנים 2022-2023 גילו חוקרי סנטינל וואן חדירות חדשות שחברי הקבוצה ערכו נגד פלסטינים המהווים אופוזיציה לחמאס. הם החלו ב-2022 לעשות שימוש בנוזקה חדשה, ++Pierogi, והמשיכו בכך במהלך השנה. זו מבוססת על נוזקה ישנה יותר, Pierogi. עוד עשו ההאקרים שימוש בנוזקות ממשפחת Micropsia. לפי החוקרים, יש קשר בין פעילויות של תת-קבוצות שונות של עזה סייברגאנג מאז 2018, וייתכן ש"הן התאחדו ויצרו קווי אספקה פנימיים, או חיצוניים, של נוזקות". החוקרים ניתחו את הנוזקות ששימשו את הקבוצה בשנים 2018-2023 ומצאו קשרים חדשים בין מבצעים שהתרחשו בהפרש של שנים, כולל מבצע Big Bang מ-2018 ומבצע Bearded Barbie מ-2022. עוד הם מצאו קשר בין עזה סייברגאנג לקבוצת WIRTE, שנחשבה בעבר כקבוצת האקרים נפרדת. על בסיס מדדים דומים או זהים, החוקרים הצליחו להבחין בשלושה תת-קבוצות שפעלו במשותף. הראשונה היא קבוצת הסייברגאנג של עזה 1, שבין השאר ערכה בעשור הקודם את מסע הריגול בסייבר Molerats בקרב ישויות שונות במזרח התיכון. השנייה היא קבוצת הסייברגאנג של עזה 2. זו ערכה שלושה מסעות מתקפה. הראשונה, בשנים 2013-2015, כונתה "Arid Viper" וכוונה כנגד חמישה ארגונים מישראל ואחד בכווית. השנייה, אף היא בוצעה באותן שנים, כונתה "בזי המדבר" ( Desert Falcons), ופגעה ביותר מ-3,000 קורבנות ביותר מ-50 מדינות, בהם ארגוני צבא, ממשל ובריאות – רובם ברשות הפלסטינית, במצרים, בישראל ובירדן. המבצע השלישי שלהם, "APT-C-23", נערך בשנה שעברה. הוא כונה "ברבי בבגדי יופי", ו"ברבי עם זקן" וכוון כנגד משתמשים ישראלים. השלישית היא קבוצת סייברגאנג עזה 3. זו ערכה בשנים 2017-2018 את "מבצע פרלמנט", שבמסגרתו הותקפו ארגונים ממגזרים שונים – תקשורת, בריאות, אנרגיה, משפט, פיננסי ועוד – כנגד ישויות בשטחים הפלסטיניים, במצרים, בירדן, באיחוד האמירויות הערביות, בערב הסעודית, בקטאר, בלבנון ובעוד מדינות במזרח התיכון, לצד צ'ילה, קנדה, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, ישראל דרום קוריאה ודנמרק. "הטבע המסועף של תת-הקבוצות המרכיבות את הקבוצה, החולקות שיטות פעולה, נוזקות וקורבנות, מצביע על כך, שעזה סייברגאנג היא חזית מאוחדת נגד האינטרסים האנטי-חמאסיים", סיכמו החוקרים, "פעילויות קבוצות ההאקרים השונות, לרבות אלו האחרונות בעזה, מראות התמקדות עקבית בישויות פלסטיניות, לצד ניסיון לנצל מתיחויות בין החמאס ולבין פת"ח והרשות הפלסטינית. לא היו שינויים משמעותיים בדינמיקה שלהן מאז מלחמת ה-7 באוקטובר".

קבוצת התקשורת הבריטית מירור, שכוללת שלושה עיתונים, ובראשם הדיילי מירור, פרצה לטלפון של הנסיך הארי על מנת להשיג עליו מידע, שוב ושוב ובמשך מספר רב של שנים – כך פסק בסוף השבוע בית המשפט העליון בבריטניה. השופט, טימותי פאנקורט, פסק שהמוציא לאור של העיתון יפצה את הנסיך בסכום של 140,600 פאונד – קצת יותר מ-650 אלף שקלים. בית המשפט פסק לטובתו של הנסיך הארי, הוא הדוכס מסאסקס, ב-15 מתוך 33 מקרים שפורטו בכתב התביעה. הפריצות החלו ב-1996, אולם תפסו תאוצה ב-1998 – שנה לאחר שאימו, הנסיכה דיאנה, מתה בתאונה בפריז. הן נמשכו עד 2011. כמו כן, בוצעו כמה פריצות למכשירו במהלך חקירה ציבורית שבוצעה בבריטניה בשנים 2011 ו-2012 ועסקה בתרבות, בפרקטיקות ובאתיקה של העיתונות הבריטית. "נאמר לי לא לשחק באש – אבל זה היה מחיר ששווה לשלם" הנסיך הארי הגיב להחלטה באומרו כי מדובר ב-"יום נהדר לאמת". לדבריו, "המקרה הזה לא עוסק רק בהאקינג, אלא בפרקטיקה שיטתית של התנהגות לא חוקית, שלוותה בכיסוי ובהרס ראיות ברמה מעוררת הלם, שיכולה להתגלות רק בהליכים כמו זה". "נאמר לי לא לשחק באש", הוסיף. "אבל לאור הניצחון של היום והחשיבות שבעשיית מה שצריך לטובת עיתונות חופשית והוגנת – זה היה מחיר ששווה היה לשלם". הוא אף קרא למשטרה לחקור את הפרשה, על מנת להעמיד לדין "את החברה ואת אלה שהפרו את החוק". בהודעה מטעם משטרת המטרופוליטן נמסר כי היא שוקלת זאת. אחד המעורבים בפרשה הוא העיתונאי פירס מורגן, שכיום, בתוכנית שלו בערוץ Talk TV, נוקט עמדה פרו ישראלית במלחמה נגד החמאס. בין השנים 1995 ל-2004 היה מורגן העורך של הדיילי מירור. לדברי השופט, הוא השתכנע כי מורגן ידע בתקופתו כעורך על הפריצות לטלפון של הנסיך הארי. מורגן אמר בתגובה כי "מעולם לא פרצתי לטלפון" והאשים את הנסיך הארי בצביעות בנוגע לגישה שלו לנושא הפרטיות. הפרשה הזו היא חלק ממערכת יחסים ארוכה ולעתים די קרובות עכורה בין התקשורת הבריטית לבית המלוכה. בשנים שבהן היא קרתה, שהנסיך הארי עוד היה בהן חלק מבית המלוכה, וגם לפני כן, העיתונות הבריטית עשתה מאמצים רבים על מנת לקבל סיפורים עסיסיים על שני הנסיכים – הארי ואחיו הגדול, ויליאם. זאת, לאחר שהיא רדפה במשך שנים אחרי סקופים בכל הנוגע למשולש שבין אימם, הנסיכה דיאנה, אביהם, הנסיך צ'ארלס, ופילגשו דאז (וכיום אשתו), קמילה פרקר בולס.

מספר משרות המהנדסים הפנויות ירד בממוצע החודשים ספטמבר עד נובמבר ב-6% לעומת האומדן של החודשים אוגוסט-אוקטובר – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף, בשיעור המשרות הפנויות בשירותי ההיי-טק חלה עלייה. על פי הלמ"ס, המספר הממוצע של המשרות הפנויות של מהנדסים עמד בחודשים ספטמבר-נובמבר על 8,100, מתוכם 4,952 של מפתחי תוכנה. ב-"מהנדסים" הלשכה כוללת מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול, מכונות וכדומה. זהו הענף שבו נרשם מספר המשרות הפנויות הגדול ביותר, כשבמקום השני נמצאים עובדי המכירות עם 7,507 משרות פנויות. בענף זה מדובר בצניחה של 17%. נתון נוסף מראה ששיעור המשרות הפנויות בענף שירותי ההיי-טק עלה מ-3.15 באוקטובר ל-3.41 בנובמבר. בין החודשים ינואר לספטמבר עמד הנתון על 4.38. שירותי ההיי-טק הוא הענף השני בעל שיעור המשרות הפנויות הגדול ביותר, אחרי שירותי האירוח והאוכל עם 6.01. ענף ההיי-טק סובל מהמלחמה, אם כי במידת מה בלבד, וההערכות הן שהוא יעבור את המשבר בהצלחה. על פי נתונים קודמים של הלמ"ס, מבין כלל מגזרי המשק, ההיי-טק הוא הענף עם שיעור המשרתים במילואים בזמן המלחמה הגבוה ביותר מתוך כלל המועסקים בו – כחמישית.

כאשר החלה מתקפת הטרור האכזרית על ישראל ב-7 באוקטובר, אחד החששות המרכזיים היה שהמתקפה הפיזית תשולב עם מתקפת סייבר, בעיקר על תשתיות קריטיות של המדינה. ואכן, באותם ימים ראשונים של המלחמה נרשמה עלייה תלולה בניסיונות למתקפות סייבר על ארגונים בישראל – בעיקר מצד האקטיביסטים (האקרים אקטיביסטים) ממדינות עוינות. רוב הניסיונות נבלמו לפני שהצליחו לגרום נזק משמעותי, אולם החששות מהמתקפות גרמו לארגונים רבים לנתק באופן מלא את הרשת התפעולית של הארגון, זו שאחראית על האופרציות שלו, מרשת ה-IT המנהלתית. הבהלה וההתנהגות הלא רציונלית שהתפשטו במהירות בארגונים הגדולים גרמו לחברת הגנת הסייבר Waterfall Security להבין שנוצרה בעיה חמורה. איתי ברק, דירקטור ארכיטקטורת לקוח ב-Waterfall Security, מתייחס לפאניקה שבה נתקפו הארגונים הגדולים באותה העת: "כיום, תשתית קריטית היא לא רק מפעל מים או יצרן אנרגיה. כל מפעל יצרני שמייצר מזון או כל סוג מוצר אחר לא רוצה שיפגעו לו ברשת האופרטיבית שלו ויעצרו את פעילותו. אחרי ה-7 באוקטובר שמנו לב לתופעה שבה ארגונים רבים, מתוך רצון להגן על עצמם, ניתקו את הרשת האופרטיבית מתשתית ה-IT המנהלתית של הארגון, כדי למנוע מצב שבו מתקפת הסייבר שמגיעה לרשת ה-IT תחלחל לתוך הרשת התפעולית ותגרום לנזקים תפעוליים בארגון, שמשמעותם הפסקת פעילות הייצור". האם הניתוק הזה לא פותר את הבעיה? "הוא יוצר בעיה אחרת, חמורה לא פחות: מרגע הניתוק, הארגון מאבד נראות של כל מה שקורה ברשת התפעולית. הוא אמנם מצליח לבודד אותה, אבל כל הניטור והמעקב של הארגון על הצד התפעולי, כולל דו"חות ואנליזות, מתבצע דרך הרשת המנהלתית – וכל זה מתבטל בעקבות הניתוק הזה. צריך לזכור שמדובר ברשתות קריטיות, שחייבות להיות מנוטרות ובמעקב של 24/7, באמצעות מידע זמין ואמין – וכל זה לא קיים כאשר ניתוק מסוג זה נעשה". אם כך, מהו הפתרון הנכון? "אנחנו, ב-Waterfall Security, פיתחנו שער אבטחה חד כיווני – Unidirectional security Gateway, שמותקן בין הרשת האופרטיבית לרשת המנהלתית של הארגון. הפתרון מותקן בכ-90% מהתשתיות הקריטיות בישראל. הוא מאפשר החצנה של הנתונים הנדרשים מהרשת האופרטיבית לזו המנהלתית לצורך ניטור, בקרה ויצירת דו"חות, תוך מניעה מוחלטת והרמטית של מתקפות סייבר שמגיעות מכיוון הרשת המנהלתית. המיקוד שלנו הוא הגנה על הרשת התפעולית של הארגון מפני מתקפות סייבר שמגיעות דרך רשת ה-IT. זהו מוצר המבוסס על חומרה ותוכנה, כאשר החומרה היא מבוססת לייזר ותא אופטי, ואוכפת זרימה חד כיוונית של מידע, והתוכנה יודעת להעביר רק את המידע שהלקוח רוצה להחצין, לסנן את הנתונים שאינם רלוונטיים וליצור שכפול (רפליקציה) של המידע ברשת המנהלתית. המידע מתעדכן בצורה שוטפת, בזמן אמת, ומאפשר לכל צרכני המידע לקבל אותו ב-Real Time. כך, למעשה, הרשת האופרטיבית מוגנת הרמטית מפני חדירה של מתקפות סייבר דרך הרשת המנהלתית, אך הנתונים ממשיכים להגיע ממנה החוצה, לטובת העבודה השוטפת ברשת המנהלתית". מקור: Waterfall Security מה דורשת הרגולציה בישראל בעניין זה? "הרגולציה מחייבת להגן על התשתיות הקריטיות מפני מתקפות סייבר, ואחת הדרישות המחייבות היא הפרדה בין רשתות על ידי מוצר חד כיווני, מכיוון שהפיירוול לא מספק". "בסופו של דבר", מסכם ברק, "בעתות חירום, הנראות של הרשתות הקריטיות בארגונים היא קריטית ולא ניתן לוותר עליה. לכן, הפתרון של ניתוק רשתות אלה הוא לא נכון. בעזרת הפתרון של Waterfall Security ניתן לשמור על הנראות ועל הפעילות העסקית של הארגון, תוך אבטחה הרמטית מפני מתקפות שמאיימות להגיע מהרשתות החיצוניות". למידע נוסף וליצירת קשר לחצו כאן.

כשלושה חודשים לאחר שהציגה בראשונה את הדור החדש של מעבדיה לשוק המחשבים הניידים, השיקה אינטל בסוף השבוע באופן רשמי את מעבדי ה-Meteor Lake. מעבדים אלה הם הדור הראשון של המעבדים החדשים של החברה, שמכונים Core Ultra, והם הראשונים שאינטל מייצרת תחת Intel 4 – הליתוגרפיה המעודכנת שלה. כמו החברות המתחרות, אינטל מתמקדת כאן בבינה מלאכותית – והמטרה היא שהמעבדים יוכלו לבצע הרבה יותר חישובי AI בנקודות הקצה, במחשבים של הלקוחות עצמם. "אנחנו פותחים עידן חדש של AI PC, שכולל עוזרים אישיים ומודלי שפה קטנים, שפועלים במכשירים האישיים שלנו. ככל שהעולם מתקדם לעבר יותר אפליקציות המשלבות בינה מלאכותית, יש משמעות ניכרת למעבר לעיבוד AI במחשב ולא בענן", הסביר פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, באירוע ההשקה של המעבדים החדשים. ה-"שילוש הקדוש" של אינטל הביטוי של מונח הבאזזז החדש, AI PC (בינה מלאכותית במחשב האישי), בא במעבדי ה-Meteor Lake החדשים לידי ביטוי בדמות שבב ייעודי, שיושב בשכבת המערכת שלהם כדי להציע, בעיקר, תמיכה בסיוע לתרחישי היסקים שמורצים במחשב, בצריכת כוח נמוכה. למרות זאת, בתרחישים כבדים יותר ייכנס לפעולה גם השבב הגרפי שמשולב במעבד, וברמה הגבוהה מדובר, בפעם הראשונה, בשבבים שמבוססים על ארכיטקטורת ה-Arc המשופרת שפיתחה אינטל כדי לשלב קודם בכרטיסים גרפיים ייעודיים. ברמה השלישית, הנמוכה ביותר ושמיועדת לתרחישים קלים יחסית, דווקא המעבד ייקח על עצמו את העבודה, כדי לספק תגובה מהירה. לפי אינטל, שילוש זה של מעבד ראשי, שבב גרפי ושבב מחשוב עצבי מוביל לרמה חדשה של האצת תרחישי בינה מלאכותית בנקודת הקצה, ועם יעילות אנרגטית שטובה פי 2.5 לעומת זאת של מעבדי ה-Core מהדור ה-13 של החברה. בנוסף, מספרים באינטל כי החברה משתפת פעולה עם יותר מ-100 ספקיות תוכנה, שצפויות להשיק מאות יישומים חדשים, מבוססי בינה מלאכותית, שיותאמו ליכולות ה-AI החדשות וידעו לנצל אותן. לא רק AI אבל, לא רק חידושי בינה מלאכותית מוצעים במעבדי ה-Core Ultra הראשונים, שבינתיים מיועדים לשוק הנייד בלבד, שבו החברה רוצה להמשיך ולשלוט ביד חזקה מול המתחרה העיקרית, AMD – וגם לנסות לנצח בקרב היוקרתי מול מעבדי ה-M3 של אפל. המעבדים החדשים מציעים, בראשונה, שלוש שכבות של ליבות מחשוב: ליבות ביצועים, ליבות יעילות וליבות עוד יותר יעילות, שממקומות בשכבת המערכת ולא בשכבת המחשוב, שמיועדת עבור חישובים ממש פשוטים וכרגיל, המטרה העיקרית שלהן היא לבצע את זה בצריכת כוח עוד יותר נמוכה. ההשקה הראשונית מורכבת מארבעה מעבדים במשפחת הביצועים ממשפחת ה-H, עם צריכת כוח בסיסית של 28 וואט ועם שבב כרפי המבוסס על Arc, וארבעה מעבדים ממשפחת ה-U, שצריכת הכוח הבסיסית שלה היא 15 וואט והשבב הגרפי שלה הוא עדיין Intel Graphics. בכל קבוצה כזו יש שני מעבדי Core Ultra 7 ושני מעבדי Core Ultra 5 – וכן, זה עוד חידוש: ה-i נעלמה עם מעבד הדורות. המעבד המוביל החזק ביותר שמוצע כעת הוא Core Ultra 7 165H, שמורכב משש ליבות ביצועים, שמונה ליבות יעילות ועוד שתי ליבות יעילות מאוד, ובסך הכול – 16 ליבות ו-22 נימי עבודה במהירות טורבו מרבית של חמישה גיגה-הרץ עבור ליבות הביצועים, ו-3.8 גיגה-הרץ עבור ליבות היעילות. השבב הגרפי מכיל שמונה ליבות במהירות מרבית של 2.3 גיגה-הרץ ויש שתי ליבות של המנוע Gen3, שהוא מנוע ה-NPU החדש – תכונה זהה בכל המעבדים שהושקו. עוד תכונה שזהה עבור כל המעבדים היא תמיכה בזיכרונות DDR5 במהירות 5,600 גיגה-הרץ בנפח על עד 96 גיגה-בייט, וכן בזיכרונות LPDDR5x במהירות 7,467 מגה-הרץ בנפח של עד 64 גיגה-בייט. צריכת הכוח המרבית יכולה להגיע, בהתאמה, לעד 64 או 115 וואט במעבדי ה-H, ועד 57 וואט במעבדי ה-U. המעבד המוביל של משפחת ה-H יושק במהלך שלושת החודשים הראשונים של 2024, ומדובר ב-Core Ultra 9 185H עם אותו מבנה ליבות, אבל עם מהירות טורבו של ליבות הביצועים, שיכולה להגיע עד 5.1 גיגה-הרץ, ועם שבב גרפי שמגיע למהירות 2.35 גיגה-הרץ. צריכת הכוח הבסיסית שלו תהיה 45 וואט, והוא יוכל להגיע עד 115 וואט. במקביל תשיק אינטל שני מעבדי U עם צריכות כוח בסיסית של 9 וואט בלבד, במטרה ברורה להילחם בניסיונות של חברות כמו קוואלקום, שמציעות מעבדים מבוססי ARM בצריכת כוח נמוכה מאוד לשוק המחשבים הניידים. מעבד Xeon מהדור החמישי. צילום: אינטל הדור החמישי של מעבדי ה-Xeon לצד הדור החדש של המעבדים לשוק הניידים הציגה אינטל את הדור החמישי של מעבדי ה-Xeon. לפי החברה, הם מספקים ביצועי בינה מלאכותית משופרים לדאטה סנטרים, לענן ולרשת, ומציגים שיפור של 21% בביצועים לעומת הדור הקודם. כמו בדור הקודם, הם מגיעים עם מאיצים מובנים ל-AI, שמפותחים כאן, בישראל, כאשר הדור החדש מציג עד 42% עלייה בביצועי היסקים וכיול על מודלים גדולים, בגודל של עד 20 מיליארד משתנים.

שם ותפקיד: עדי שחר, מובילה את קבוצת האופרציה של המוצר והפיתוח (Director of Technical Program Management) בחברת פיירבלוקס (Fireblocks) – שפיתחה פלטפורמה ייחודית ומאובטחת לניהול נכסים דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין ולבניית עסקים חדשניים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. תפקידים קודמים/ניסיון: ניהול מוצר באדמה (ADAMA – Agricultural Solutions), וניהול פרויקטים ומוצר ב-Traffilog (כיום Questar, שנרכשה על ידי Safe Ride). חינוך ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון במשפטים. שירות צבאי בהדרכה על תוכנות המידע של כ"א בצה"ל. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הגעתי להיי-טק בלי כוונה מיוחדת לעסוק בזה. בזמן שהייתי סטודנטית למשפטים, חיפשתי עבודה שתהיה גם מעניינת ושגם שארוויח שכר טוב, ולא התחברתי לעבודות סטודנטיאליות שהיו על הפרק באותה תקופה. בשל הניסיון הצבאי שלי בהדרכת תוכנה, התקבלתי למשרת סטודנטים חלקית כמדריכת תוכנה ללקוחות של חברת סטארט-אפ בתחום ה-Automotive Technology. במהלך העבודה בחברה נהנתי מכל רגע. העבודה הייתה מאתגרת, פגשתי המון אנשים וטסתי בעולם להציג את המוצר ולפגוש לקוחות. קיבלתי פידבקים טובים מהסביבה, אבל הייתי צעירה בתחילת שנות ה-20, ולא הייתי מודעת לפוטנציאל בתחום, כל זה כשאני מוכוונת מטרה להיות עורכת הדין הטובה ביותר. בתום ההתמחות והמבחנים התחלתי לעבוד כעורכת דין פלילית, לקח לי שלוש שנים להבין שאני לא מתחברת למה שאני עושה, בנוסף למחסור באתגרים כפי שחוויתי בסביבה טכנולוגית. באותו רגע, החלטתי לחזור למקום שהרגיש לי הכי טבעי – ההיי-טק. כשחזרתי להיי-טק, התחלתי בתפקיד ניהול פרויקטים במחלקת מוצר ומשם התקדמתי לניהול מוצר, אנשים ואופרציה של צוותי מוצר ופיתוח. אני משתדלת להעז ולאתגר את עצמי, וככלל ברזל לא לקבל החלטות קלות בקריירה. לשמחתי לאורך הדרך זכיתי לעבוד לצד מנהלים ומנהלות שפתחו בפני דלתות, על אף שהשורה הנכונה לא היתה רשומה בקורות החיים, אלא על סמך עבודה משותפת, פוטנציאל ורעב לידע והתפתחות שהפגנתי לאורך כל הדרך. גם היום, אני מונחית לפי הגישה הזו – שלמדתי וחוויתי במהלך הקריירה שלי. פוטנציאל הא/נשים שאני עובדת איתם, כמו היכולות הרכות שלהם, שלא נמצאות בלינקדאין, לא בקורות החיים, אלא במה שהם מביאים עימם והרצון להתפתח בתוך התפקיד ובתוך הארגון. האם את מאמינה שיש אפליה מגדרית בתעשיית ההיי-טק? אין פה תגלית מפתיעה שהתעשייה סובלת ממחסור בנשים בתפקידים טכנולוגיים וניהוליים. בעיני זה לא נובע מאפליה מגדרית או העדפה גברית. הסיבות הן אחרות, הסללה והכוונה של גברים ונשים עוד מבית הספר לבחירה במקצועות מסוימים, בעוד הבחירה הזו משפיעה על תפקידים בצבא, לאחריהם, על הלימודים המתקדמים ועל המשך העתיד. אני זוכרת את עצמי, בתקופת בית הספר, בוחרת ללמוד בכיתה רגילה ולא בכיתת מחוננים הממוקדת במקצועות ריאליים, מהסיבה שרוב חברי הכיתה היו בנים ולא הרגשתי נוח בפן החברתי. אין לי ספק שעד היום יש בנות בבית הספר שמתמודדות עם החלטות דומות. חשוב ומשמעותי להסביר ולתת דגש על ההשפעה של הבחירות שלנו בגילאים הללו. נקודה נוספת היא שבניגוד לגברים, נשים בדרך כלל יגישו מועמדות למשרה כאשר הן מרגישות שתיאור התפקיד מדויק לניסיון התעסוקתי המופיע בקו"ח, כשהן לא לוקחות בחשבון את היכולות והמאפיינים האישיים שלהן. מה שעלול למנוע מהן לממש את הפוטנציאל והיכולות, לאתגר את עצמן ולהתקדם לתפקיד הגדול הבא. אני מעודדת ומאמינה שיש לנסות ולפרוץ את הגבולות בכל רגע. ההתאמה לתפקיד הרבה פעמים מבוססת על התאמה אישיותית ויכולות, ולאו דווקא על ניסיון תעסוקתי דומה למשרה אליה מכוונים. האם נתקלת באפליה אישית בתעשייה בגלל היותך אישה? בשנים האחרונות התופעה מצטמצמת, אני חושבת שהגיוון המגדרי בתעשייה נמצא בשיפור מתמיד. המודעות עולה כל הזמן וחברות עושות מאמצים רבים לגייס ולקדם נשים. בפיירבלוקס הוקמה לאחרונה קבוצה שהתפקיד שלה עוסק בזה, היא מונה נציגות של שתי נשים בתפקידים שונים מכל אזור גיאוגרפי (ישראל, ארה"ב, אירופה ואסיה) ומלווה על ידי עידן עפרת, אחד משלושת המייסדים וסמנכ"ל מוצר בפיירבלוקס, שלקח על עצמו לקדם את האג'נדה מול ההנהלה, ורואה בזה ערך חשוב ומהותי לחברה. שירלי קרן בליטמן (Data Analytics Director) ואני מייצגות את עובדות פיירבלוקס בישראל, ומאמינות שבשיתוף פעולה עם שאר הנשים בפיירבלוקס, בארץ ובעולם, נוכל להביא את החברה להיות אחת המובילות בגיוון המגדרי. חברה אשר מפתחת מקצועית נשים בתעשייה שלנו, ומעודדת נשים נוספות להצטרף אלינו לדרך ולעשייה. אנו מאמינות שהשינוי מתחיל מבפנים.

גוגל הציגה בתחילת החודש את מודל ה-AI ג'מיני – התשובה שלה ל-GPT. לפני ימים אחדים היא הציגה יכולות לתמיכה בג'מיני עבור ארגונים. ג'מיני הוא מודל ה-AI המתקדם ביותר שגוגל פיתחה עד כה. בחברה אומרים כי הוא פותח מהיסודות מעלה להיות מולטי מודל. זה אומר, על פי גוגל, שהוא יכול לפשט ולהבין בצורה חלקה, ולשלב סוגים שונים של מידע, כולל טקסט, קוד, אודיו, תמונה ו-וידיאו באותו האופן שבו בני אדם רואים, שומעים, קוראים ומקשיבים, ולדבר על סוגים רבים ושונים של מידע בו זמנית. החברה הכניסה את ג'מיני כחלק מחבילת הבינה המלאכותית המאוחדת של גוגל קלאוד, שמוצעת באינטגרציה ורטיקלית ובאופטימיזציה ורטיקלית. היא מורכבת מכמה חלקים, שכולם תוכננו לעבוד יחד. אחד מהם הוא תשתית AI הניתנת להרחבה – אותה תשתית שבה גוגל עצמה משתמשת לאימון מודלים. ניתן להריץ אותה בדאטה סנטר הארגוני עם ענן מבוזר של גוגל. כמו כן, היא מציעה כמה מודלי בינה מלאכותית עם כישורים שונים, בהם ג'מיני פרו החדש. עוד כלולה בחבילה Vertex AI – פלטפורמת בינה מלאכותית ארגונית למפתחים. כדי לסייע להם לפתח מערכת AI ולשלב GenAI באפליקציות שלהם, גוגל שיפרה את Vertex AI, וכעת היא יכולה לעזור לארגונים לגלות, להתאים אישית, להגדיל, לפרוס ולנהל מערכות בינה מלאכותית שנבנו באמצעות ה-API של ג'מיני. כמו כן, היא משתמשת ברגולציית הנתונים ובקרות הפרטיות המובנות של גוגל קלאוד ומספקת כלים שיעזרו למפתחים להשתמש במודלים בצורה אחראית ובטוחה. כלי נוסף הוא Duet AI, שגוגל קוראת לו סייען בינה מלאכותית עבור Google Workspace וגוגל קלאוד. כך, למשל, Duet AI ב-Google Workspace עוזר למשתמשים לכתוב, ליצור תמונות, לנתח גיליונות אלקטרוניים (Google sheets), לנסח ולסכם מיילים והודעות צ'ט, ולסכם פגישות. Duet AI בגוגל קלאוד מסייע למשתמשים לקודד, לפרוס, להגדיל ולנטר יישומים, כמו גם לזהות ולהאיץ פתרונות לאיומי אבטחה. מאיץ ה-AI "החזק, הסקלבילי והגמיש ביותר" של גוגל עוד הכרזה היא על Cloud TPU v5p – מאיץ הבינה המלאכותית החזק, הסקלבילי והגמיש ביותר שלה עד כה. TPU v5p ניתן להרחבה פי ארבעה מ-TPU v4 מבחינת סך ה-FLOPs הזמינים לכל תא. כמו כן, החברה הכריזה על AI Hypercomputer – ארכיטקטורת מחשבי על שמשתמשת במערכת משולבת של חומרה מותאמת לביצועים, תוכנה פתוחה, מסגרות לימוד מכונה ומודלים של צריכה גמישה. ל-AI Hypercomputer יש מגוון רחב של אפשרויות האצה, כולל דרגות מרובות של TPUs דור 5 ו-NVIDIA GPUs. הכרזה נוספת היא על גרסה משודרגת למודל התמונה הגוגלי, Imagen 2. גרסה זו מספקת יכולות פוטו-ריאליזם משופרות, עיבוד טקסט ויצירת לוגו, כך שניתן ליצור בקלות תמונות עם שכבות טקסט וכן לוגואים. בנוסף, גוגל הכריזה על MedLM – חבילה המיועדת למודלים מוכוונים לצרכים רפואיים. MedLM זמין כדי לאפשר רשימה של לקוחות ב-Vertex AI, מה שנותן ללקוחות את הכוח של מודלי היסוד של גוגל בהתאמה למומחיות רפואית.

ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor), ספקית של שבבים לתקשורת מהירה עבור תעשיות האודיו-וידאו והרכב, הודיעה על מינויו של גיא נתנזון לסמנכ"ל הכספים החדש של החברה. נתנזון מביא עימו ניסיון עשיר כסמנכ"ל כספים במספר חברות טכנולוגיה, כולל קרוב ל-15 שנים בתעשיית השבבים ולמעלה מ-10 שנים בחברות הדמיה רפואית וטכנולוגיות תעשייתיות. בתפקידו האחרון כיהן נתנזון כסמנכ"ל הכספים של סקופיו לאבס מאז שנת 2020. בעבר כיהן כסמנכ"ל הכספים של תאת טכנולוגיות. במסגרת ניסיונו הרב בתעשיית השבבים, כיהן נתנזון כסמנכ"ל כספים של אלטייר סמיקונדקטור, אשר נרכשה על ידי סוני ב-2015, וכסמנכ"ל כספים של פרוביג'נט, אשר נרכשה על ידי ברודקום ב-2011.