אחד הדברים המעניינים שמתרחשים היום בשוק הוא ניידים שמנסים לתת תשובה כמעט לכל שימוש אפשרי במחשב אחד, אם כי בגבולות גזרה מעט מצומצמים בגלל הכוללניות הזו. ביותר מדגם אחד של יותר מיצרנית אחת אפשר למצוא, לדוגמה, כרטיס מסך שמיועד לכאורה למשחקים, גם אם בפירוש מדובר במחשב שאינו שייך למותג משחקים כזה או אחר שיש לכל יצרנית מהמובילות בשוק, ואפילו מעבר לכך. ה-Yoga Pro 7 Gen 8 של לנובו, בדגם 14APH8, שהגיע לסקירה – וייזכר לעד כמוצר האחרון שסקירתו פורסמה באתר של אנשים ומחשבים בשנת 2023 שמסתיימת ממש אוטוטו – הוא נייד מעין זה. אין בו שום דבר חיצוני מבחינת עיצוב שמזכיר במשהו את משפחת ה-Legion או ה-LOQ של החברה, שמיועדים לשוק המשחקים. למעשה הוא נראה אפילו Yoga סטנדרטי למדי מבחינת עיצוב, עם ההתאמה שצריך לגודל המסך, שעומד על 14.5 אינץ'. אבל בפנים, בכל זאת, יש כרטיס מסך ייעודי: GeForce RTX 4050 בגרסה לניידים של אנבידיה. נכון, זה כרטיס הכניסה בדור הנוכחי, אבל עדיין מדובר בעוצמה גרפית חזקה למדי, שמגיעה עם 6 גיגה-בייט של זיכרון GDDR6. אני בטוח שזה מאפיין בפני עצמו שישמח יותר מגיימר אחד בסביבה, שאולי יחבר מסך חיצוני קצת גדול יותר. אבל Yoga הוא מותג צרכני, ובלנובו מכוונים למעשה את המחשב ליוצרי תוכן. משתמשים כאלה זקוקים גם הם ללא מעט עוצמה, במיוחד בתחום של עריכת וידיאו, שחוטאים בו כיום מספרים שגדולים פי כמה מאשר בעבר – גם בזכות השילוב של כרטיסים כאלה. המעבד בפנים אינו קוטל קנים בפני עצמו. מדובר Ryzen 7 7840HS של AMD, מעבד Zen 4 Phoenix עם 8 ליבות שתומכות כולן בריבוי נימים, עם שבב גרפי Radeon 780M שעובד ברגעים שבהם אין צורך בכרטיס הייעודי שזולל הרבה יותר סוללה, ועם מהירות בסיסית של 3.8 גיגה-הרץ ומהירות טורבו של 5.1 גיגה-הרץ. הוא הושק יום אחרי ה-Core i7-13700H של אינטל ומפסיד בביצועי ליבה יחידה וביצועי ריבוי ליבות בנקודות בלבד, אך מנצח בהפרש גדול למדי במבחנים הגרפיים. בדגם שהגיע אלי לבדיקה שולבו 32 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR5x-6400 וכרטיס אחסון M.2 2280 PCIe 4.0×4 NVMe בנפח נאה של 1 טרה-בייט, שאמורים לספק כמעט כל גחמה של המשתמש. המסך עצמו, 14.5 אינץ' גודלו, כאמור, הוא מסך IPS תומך מגע, שמציע רזולוציית 3K עם בהירות סבירה לסביבת עבודה משרדית או בית קפה שעומדת על כ-400 ניט, ניגודיות של 1,500:1 ותמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3. הוא גם מציע קצב ריענון נאה של 120 הרץ. כנהוג כיום, גם לא בניידים שמוגדרים כעסקיים, זוויות הצפייה יחסית מצומצמות ועומדות על 85 מעלות מכל הכיוונים. זה כמובן נובע מסיבה של פרטיות שימוש, כמו גם ההכללה של מתג פיזי בצד המחשב לסגירת מכסה הפרטיות של המצלמה. ושוב, למרות שלא מדובר במחשב עסקי, יש מצלמת רשת ברזולוציית FHD עם IR לזיהוי פנים, יש רביעיית מיקרופונים שתומכים בהשתקת רעשים לצורך שיחות ועידה עם או בלי וידיאו, ויש שני רמקולים יחסית גדולים של 4 ואט האחד, שתומכים ב-Dolby Atmos – וקצת מפתיעים לטובה גם באיכות. ה-Yoga Pro 7 אינו מחשב קל במונחים של ימינו. אחת התרומות הגדולות לכך היא השלדה המחוזקת. מטרתה להציע עמידות גבוהה גם תוך כדי תנועה, ובהתאם לכך עומדת בתקן MIL-STD-810H הצבאי האמריקני. הגובה המרבי אמנם סביר מאוד, כשהוא עומד על 15.6 מ"מ, אבל יחד עם סוללה יחסית גדולה שמציעה נפח עבודה של 73Wh, לא פלא שמגיעים למשקל של 1.59 ק"ג. אם כבר הוזכרה הסוללה, כמובן שאחד המבחנים המעניינים ביותר הם זמן העבודה שאפשר לחלץ מהמחשב. באופן עקרוני בהחלט אפשר לסיים איתו את יום העבודה במשרד ולחזור הביתה ולהמשיך קצת להשתמש בו עוד זמן מה מבלי לחבר לחשמל – אבל ציפיתי לקצת יותר מ-6:30 שעות במבחן הזמן המשרדי המודרני של PCMark 10.  בכל מקרה, גם אם נתקעים, מספיק לחבר את מטען ה-140 ואט שמגיע עם המחשב למשך כ-15 דקות כדי לקבל עוד שלוש שעות עבודה לפי הספירה של לנובו, וזאת בזכות התמיכה שלו ב-Rapid Charge Express. השילוב של מעבד מהמובילים בדור הנוכחי של AMD, כמות גדולה של זיכרון RAM, כרטיס מסך ייעודי ורזולוציה גבוהה מוביל למחיר שאינו זול אבל גם לא גבוה מדי, שעומד נכון להיום, במחירי שוק, על יותר כ-7,700 שקלים. זה לא נייד לאנשים שצריכים נייד יומיומי, אלא כזה שמיועד לאנשים שמבלים חלק משמעותי מיומם ביצירת תוכן ו/או משחקים – גם אם לא ברמה הכי גבוהה.

רשות החדשנות ומשרדים ממשלתיים נוספים ישקיעו יותר מ-100 מיליון שקלים בהקמת תשעה מרכזי חדשנות אזוריים לעידוד יזמות ותעסוקת היי-טק בפריפריה. במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי תשעה זכיינים, המשלבים תאגידים ישראליים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה שיפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארט-אפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם תעסוקת היי-טק באזור. המרכזים שנבחרו יתמקדו בתחומי היי-טק שקיים בהם פוטנציאל עולמי עצום, תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל, כדוגמת טכנולוגיות חדשניות בחקלאות (אגטק), מזון (פודטק), אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, טכנולוגיות מים, מענה לאתגרי שינוי האקלים והמדבור (קליימטק) ובריאות (הלת'טק). בנוסף, המרכזים יפעלו בחיבור עם עוגנים מקומיים כדי לעודד צמיחה כלכלית מוטת היי-טק באזור הפעילות, בעזרת יצירת סינרגיה בין הגופים השונים הפועלים באותו אזור ומינוף הנכסים הקיימים. כל זוכה יזכה במענק מצטבר של עד 15 מיליון שקלים למשך חמש שנים. תשעת המרכזים שנבחרו מתווספים לשלושה מרכזי חדשנות ( נורת'מד , חאסוב  ובייסקאמפ) שהוקמו בשנת 2022 במגזר הערבי על ידי רשות החדשנות בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי. במרכזי החדשנות שנבחרו יופעלו, בין היתר, תכניות לעידוד יזמות טכנולוגית, אקסלרציה של מיזמים, עידוד משיכה של מעסיקים חדשים בהיי-טק, קידום תעסוקה איכותית של תושבי האזור על ידי הכשרות מעשיות, השמות ועוד. כמו כן, המרכזים יתמכו ביצירת מעטפת תומכת להקמת מיזמים חדשניים ,תוך שיתוף פעולה עם השחקנים המקומיים, כגון חקלאים מקומיים, חברות, אקדמיה, מוסדות מחקר, גופי השלטון המקומי, תעשיות קיימות, משקיעים ועוד, כל זאת על מנת לעודד צמיחת הייטק באזורי הפעילות שלהם לטובת תושבי האזור, יצירה של חברות הזנק ומשרות היי-טק ושימור אוכלוסייה איכותית. המרכזים הזוכים הם: מרכז גלילאו סטודיו וונצ'רס – נבחר להפעלת מרכז חדשנות בדגש על נושאי פודטק ואגריטק, בגליל המזרחי ובגולן. השותפים להקמת המרכז הם עמותת יוזמה, מכון מיגל ו-JVP. סינוביישן אילת-אילות – נבחר להפעיל מרכז חדשנות באזור אילת-אילות, בדגש על ביוטכנולוגיה וחקלאות ימית. השותפים להקמת המרכז הם: המכון הישראלי לחדשנות, ניהול ואחזקות ערדום, חברת ערדג, המכון לחקר ימים ואגמים ושלוחת אילת של אונ' בן גוריון באמצעות BGN Technologies. בילט אינווירמנט אינוביישן סנטר – נבחר להפעיל מרכז חדשנות בגליל המערבי, בדגש על טכנולוגיות בנייה ירוקה והסביבה הבנויה. השותפים למרכז הם: Impluse Partners האירופית, קרן ההון סיכון השווייצרית SHIBUMI, קבוצת ההנדסה הישראלית ברן ו-COMM.UNITY הבחריינית. סינרגיה אקלימית צפונית – נבחר להפעיל מרכז חדשנות באזור כנרת, גולן והעמקים, בדגש על נושאי אגריטק, מים, אקלים ובינה מלאכותית. השותפים למרכז הם: מרכז כנרת לחדשנות (KIC), קק"ל, מכון שמיר למחקר, והמרכז לחדשנות Innovalley שבעמק המעיינות. תיקליניק – נבחר להפעיל מרכז חדשנות במזרח ירושלים, בדגש על טכנולוגיות בריאות. השותפים למרכז הם: חברת תיקליניק, חברה בת מדעית של ביה"ח שערי צדק, שיבא ARC (המרכז לחדשנות של ביה"ח שיבא) וקרן ההון-סיכון תקווין, בשיתוף עזריאלי המכללה להנדסה, סיגמא לאבס ובית החולים הדסה. מרכז החדשנות דרום – נבחר להפעיל מרכז חדשנות באזור הנגב המזרחי, בדגש על טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ותעשייה מתקדמת. השותפים למרכז הם: חברת INSIDE OUTSOURCING, חברת רסטרטאפ, התעשייה האווירית לישראל, חברות דוראל היידרוג'ן וסונול ישראל. המרכז הטכנולוגי לחוסן וביטחון בנגב המערבי – נבחר להפעיל מרכז באזור עוטף עזה והנגב המערבי, בדגש על נושאי ביטחון לאומי (Homeland Security) וחוסן תזונתי. השותפים למרכז הם:  מרכז Southup, איגוד אשכול הנגב המערבי, הקרן לפיתוח שדרות, תנועת אור ומכללת ספיר. מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים – נבחר להפעיל מרכז חדשנות בבאר שבע ומרחב הנגב והערבה, לקידום טכנולוגיות אקלים ומדבר. השותפים למרכז הם: קרן מיראז', המכון הישראלי לחדשנות, חממת אינגב  ו-BGN Technologies – חברת המסחור של אוניברסיטת בן גוריון, וחברת נטפים כשותף אסטרטגי. אינוביסטק – נבחר להפעיל מרכז חדשנות ביהודה ושומרון. השותפים למרכז הם: אוניברסיטת אריאל, חברת מסחור הידע אריאל חדשנות מדעית, חברת התוכנה הבינלאומית TSG (EPR), שבה שותפים פורמולה מערכות והתעשייה האווירית לישראל, ואביב בית השקעות. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר, כי "גיוון ההיי-טק מבחינה תחומית, גיאוגרפית ודמוגרפית, הוא מרכיב מרכזי באסטרטגיה של הרשות לחיזוק ההיי-טק הישראלי בתחרות מול מרכזי חדשנות אחרים בעולם. המרכזים שנבחרו בהליך התחרותי הארצי בין עשרות מגישים מצוינים, ובשיתוף פעולה חסר תקדים עם משרדי הממשלה השונים, יאפשרו הרחבה של מעגל היזמות ותעסוקת ההיי-טק לכלל חבלי המדינה ולכלל המגזרים בה, תוך הדגמת החוסן הישראלי והיכולת להמשיך ליזום ולחדש ולהצמיח מנועי צמיחה חדשים לכלכלת ישראל. רשות החדשנות, יחד עם שותפותיה, תמשיך לייצר פתרונות בשגרה ובחירום, כדי לסייע ליזמים להקים ולהצמיח חברות פורצות דרך שיפרצו את הדרך לגל החדשנות והצמיחה הבא של ההיי-טק הישראלי".

נתונים ראשונים מדו"ח ההיי-טק של IVC ולאומיטק לרבעון הרביעי ולסיכום 2023 מציגים תמונה שיכולה לפזר מעט אופטימיות לאומית: על אף המלחמה, ברבעון הרביעי של שנת 2023 חברות היי-טק מקומיות גייסו 1.45 מיליארד דולר, ומדובר בירידה של 15% בלבד, לעומת הרבעון השלישי. אבל לא הכל מעודד בנתונים ששוחררו, משום שבחישוב השנתי התמונה פחות חיובית – סכום הגיוסים התכווץ בכ-6.9 מיליארד דולר, המהווים ירידה של 56% לעומת סך הגיוסים ב-2022. עם זאת, הרבעון הרביעי הציג נתונים טובים בעוד פרמטרים – היקפי הגיוסים המוקדמים (Seed Rounds): טיפסו ברבעון הרביעי ל-220 מיליון דולר, ב-31 סבבים, וזאת לעומת 150 מיליון דולר ב-41 סבבים ברבעון השלישי. הפעילות של המשקיעים הזרים ירדה בשיעור נמוך יחסית להיקפי הפעילות של המשקיעים הישראלים והמעורבות שלהם בעסקאות – גדלה. מהדו"ח ניתן להבין כי ההיי-טק הישראלי מסיים את כל שנת 2023 עם ביצועים פחות רעים מהצפוי, עם 392 סבבי גיוס הון בסך הכל, כשברבעון הרביעי של השנה, שהיה מאתגר במיוחד לאור המצב הביטחוני מאז ה-7 באוקטובר, נרשמו 75 סבבי גיוס. מיה אייזן-צפריר, מנכ"לית לאומיטק. צילום: אורן דאי "אינדיקציה לעמידות גבוהה של תעשיית ההיי-טק הישראלית" המספרים בגרפים (נכון למועד הפצת הודעת החברות לתקשורת) מספקים הצצה ראשונית לפעילות ההשקעה בהיי-טק הישראלי ברבעון הנוכחי ובשנה כולה. התוצאות המלאות יתפרסמו בדו"ח המלא – Israeli Tech Review for Q4/2023 – שצפוי לצאת לקראת אמצע ינואר. מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר: "בהתאם למגמות העולמיות בשוק הטק, שנת 2023 משקפת התכנסות חזרה לרמות ההשקעה והיקפי הפעילות שראינו ב- 2018 ו-2019, לפני שנות השיא החריגות יחסית, 2020-2022". לדברי אייזן-צפריר, "לסביבת המאקרו העולמית המאתגרת התווספו האירועים הקשים והלחימה של החודשים האחרונים, המעלים את רף האתגר של ההיי-טק הישראלי בסביבתו הגלובלית. אל מול כל אלה נתוני הרבעון הרביעי, המלמדים על ירידה מתונה יחסית של 15% ועלייה מובהקת בנתוני ההשקעות בשלבי ה-Seed, המהוות אינדיקציה לעמידות גבוהה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ותזכורת חשובה לתפקיד החשוב כל כך שיש לסקטור הזה במשק הישראלי, במיוחד בימים אלה".

בית משפט לערעורים בארה"ב עצר את איסור הייבוא והמכירה שהוטל על ידי נציבות הסחר הבינלאומית (ITC) על דגמי Apple Watch Series 9 ו-Apple Watch Ultra 2 של אפל בעקבות סכסוך פטנטים עם חברת הטכנולוגיה הרפואית מאסימו (Masimo). ענקית הטכנולוגיה הגישה בקשת חירום לבית המשפט הפדרלי לערעורים בארה"ב לעצור את הצו, לאחר שערערה על החלטת נציבות הסחר הבינלאומי של ארה"ב (ITC) לפיה היא הפרה את הפטנטים של מסימו. בפסק דינו אמר בית המשפט לערעורים, כי יעצור את האיסור בזמן שהוא שוקל את בקשתה של אפל להפסקה לטווח ארוך יותר במהלך הליך הערעור. ה-ITC צריכה להגיב לבקשת אפל על ה-10 בינואר. ה-ITC אסרה ייבוא ומכירה של שעוני אפל עם טכנולוגיה לקריאת רמות החמצן בדם, שלפי טענת מאסימו נכללת במכשירים של אפל תוך הפרת הפטנט שלה. אפל עצרה את המכירות של השעונים החכמים מסדרה 9 ו-Ultra 2 שלה בארה"ב, אם כי השעונים נותרו זמינים את קמעונאים אחרים. כעת, כאמור, בוטל האיסור.

ברקע העלייה בהיקף מתקפות הסייבר במלחמת ישראל-חמאס על רשויות מקומיות, עלתה יוזמה חדשה: להעלות את רמת ההגנה בסייבר ברשויות. היוזמה היא של גילה גמליאל, שרת המודיעין, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי ומרכז השלטון המקומי. השרה גמליאל רוצה להרחיב את הפעילות של מרכז השלטון המקומי ומערך הסייבר הלאומי, בהיבטי הכוונה וסיוע לרשויות המקומיות. זאת, כדי להביא לצמצום בהיקף מתקפות הסייבר ולהעלאת רמת ההגנה. "תשתיות המחשוב של הרשויות המקומיות", נמסר, "נתונות לניסיונות של מתקפות סייבר מדי יום. ברקע המלחמה, ניסיונות אלה התגברו ביתר שאת. הרשויות המקומיות הן גופים חיוניים, שמעניקים מדי יום שירות למיליוני תושבים, ותשתיות המחשוב שלהן מהוות מרכיב קריטי בתפקודן. בימים אלו של מלחמה, אשר כוללת את ממד הסייבר, מתחדדת החשיבות בשימור הרציפות התפקודית של הרשויות המקומיות כנדבך מרכזי לאספקת שירותים חיוניים לקהילה". הגוף שיוקם ייתן שירות לכלל הרשויות המקומיות. לפי גמליאל, היא תפעל לעיבוי היכולות שלו, לצד עיבוי משאבי מערך הסייבר הלאומי לנושא. מתחילת המלחמה, מרכז השלטון המקומי ביחד עם מערך הסייבר הלאומי, פועלים לסיוע בשיפור החוסן ברשויות המקומיות. הדבר נעשה, בין היתר, באמצעות: ריכוז תמונת מצב של הגנות הסייבר ברשויות; תכלול כלל הפעילויות להגנה מפני מתקפות סייבר; סנכרון הידע והמידע בנושאי סייבר בין הרשויות השונות; קידום הרשויות לפעול במסגרת הפתרונות הטכנולוגיים הניתנים כיום, והובלת פתרון ל"היום שאחרי". לפי מרכז השלטון המקומי, הפעילות במסגרת היוזמה שכבר החלה, בשיתוף הגורמים הלאומיים, הצליחה למנוע כ-40 ניסיונות למתקפות. מלחמת הסייבר הנלוות לה היא גם נגד הרשויות המקומיות. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק מה כוללת היוזמה? במסגרת היוזמה החדשה, תורחב הפעילות למול הרשויות המקומיות ותכלול סיוע בעת אירועי תקיפה, הטמעת טכנולוגיות הגנה וקיום תרגילי סייבר. הפעילות החדשה תחת היוזמה תכלול גם העברת מידע בין הרשויות והגופים השונים, ביצוע סקרי סיכונים ועוד. לדברי השרה גמליאל, "העלייה בהיקף הניסיונות לתקיפות סייבר מחייבת אותנו להתאים את המענים ולוודא שכלל רשויות המדינה מצוידות ומוכנות היטב לטיפול באתגרים מסוג זה. משרד המודיעין עבד בעת האחרונה על גיבוש תוכנית אותה הצגנו לכלל הגורמים הרלוונטיים ואני מברכת על אימוצה. נמשיך לעבוד עם מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים ומערך הסייבר הלאומי לגיוס משאבים להעלאת החוסן ברשויות המקומיות". חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות: "הרשויות המקומיות, בדומה לגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים, מהוות יעד מרכזי למתקפות של קבוצות האקרים אנטי-ישראלים. תשתיות המחשוב ברשויות המקומיות הן מרכיב חיוני בתפקוד תקין ורציף של הרשות, וההגנה עליהן היא קריטית. זהו צעד משלים להשקעה בסך של 20 מיליון שקלים שביצענו, לסבסוד מערכות הגנת סייבר לרשויות". גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, אמר כי "מדי יום אנו מזהים עשרות ניסיונות למתקפות על תשתיות המחשוב של הרשויות המקומיות. היוזמה הזו היא צעד ראשון מתוך תוכנית רחבה הנדרשת לחיזוק ההגנה בסייבר ברשויות המקומיות. נידרש לגייס משאבים נוספים לשיפור החוסן, לניטור ולמניעת תקיפות סייבר".

לנובו ISG (ר"ת Lenovo Infrastructure Solutions Group) ישראל הודיעה על מינויו של אסף ברי למנכ"ל החברה בישראל. במסגרת תפקידו יוביל ברי את פעילות החברה בישראל וידווח לנשיא לנובו ISG לאזור EMEA. התפקיד כולל אחריות על מערך המכירות, השותפים העסקיים, הצוות הטכני והשירות של החברה. כמו כן, יהיה ברי אחראי על התוצאות העסקיות והכספיות של החברה בארץ והמשך הגידול בעסקיה. לברי ניסיון עשיר של למעלה משני עשורים בתחום מכירות ה-IT. במסגרת תפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל המכירות של לנובו ISG מאז הקמת החברה בישראל. בעברו מילא מגוון רחב של תפקידי מכירות וניהול שותפים עסקיים ביבמ. ברי הוא בוגר תואר MBA במינהל עסקים.  

בצעד שעתיד כנראה להוות ציון דרך, הניו יורק טיימס הגיש באחרונה תביעה נגד OpenAI והספונסרית שלה, מיקרוסופט. התביעה שהוגשה עוסקת בטענה להפרת זכויות יוצרים פרועה שבוצעה לשם פיתוח דגמי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (GenAI) שלה החברות, המגבים את שירות הצ'טבוט המפורסם שלה, ChatGPT. הטיעון העיקרי של הטיימס בתלונתו הוא שמיליוני מאמרים שלו, המוגנים בזכויות יוצרים, שימשו להכשרת מודלי הבינה המלאכותית של החברה (GPT שמם), לכאורה ללא רשות או פיצוי. האקט המשפטית הנועז הזה אמנם אינו הראשון העוסק בהפרת זכויות יוצרים, לכאורה, שביצעה OpenAI בעת אימון ה-AI שלה, אך אפשר שהוא מסמן נקודת מפנה בעיסוק המתפתח בנושא האתיקה של ה-AI, הקניין רוחני של תכנים שמהם היא לומדת, ואולי אפילו על עתיד העיתונות בעידן שבו בוטי AI יוכלו לכתוב שלל תכנים בעצמם, בהתבסס על הידע שצברו מתכני העבר שעליהם התאמנו. נזכיר כי OpenAI, שפרצה לחיינו לפני קצת יותר משנה אך הוקמה כבר ב-2015, בכלל כעמותה בתחילה, מוערכת כיום על ידי משקיעים כשווה יותר מ-80 מיליארד דולר. מיקרוסופט, שותפתה, השקיעה בה כבר כ-13 מיליארד דולר, ושילבה ועודה משלבת באינטנסיביות, את הטכנולוגיה של החברה במוצריה, כולל במנוע החיפוש שלה, בינג (Bing). הטיימס משרטט בתביעתו תמונה נחרצת, וטוען בה כי OpenAI ומיקרוסופט "מבקשות לרכוב חופשי על ההשקעה האדירה של ה-טיימס בעיתונות שלו, תוך שימוש חצוף בתוכן העיתון, כדי ליצור מקורות מידע מתחרים". מעשה זה, נטען בתביעה, לא רק מערער את ערכו של דיווח מקורי, אלא גם שואב הן את הקוראים והן את ההכנסות מפרסומות, ובעצם גונב את פירות עבודתו של הטיימס. על אף שהיקף הנזק הכספי אינו מוגדר בתביעה, הטיימס מבקש "מיליארדי דולרים" כפיצויים, לצד השמדת כל דגמי הבינה המלאכותית והנתונים שהוכשרו על החומרים המוגנים בזכויות יוצרים שלו. דרישה זו מעידה על חומרת ההפרה, לכאורה, ועל ההפסדים הכספיים הפוטנציאליים שהטיימס סבור שאפשר שנגרמו או ייגרמו לו. מעבר לחששות הפיננסיים המיידיים, התביעה מדגישה את ההשלכות הרחבות יותר של טכנולוגיית AI על כלל המדיה העולמית, והניו יורק טיימס לא פועל לבד סביב חששות אלו. יוצרי תוכן בולטים רבים, כולל ג'ון גרישם והקומיקאית שרה סילברמן, כבר הגישו תביעות דומות נגד OpenAI, והדגישו את הקושי המגולם באימוני בינה מלאכותית סביב השימוש בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים. נזכיר כי בנובמבר האחרון, קבוצה של סופרים וכותבים הגישה תביעת זכויות יוצרים דומה, ובמקרה המסוים ייצוגית, נגד מיקרוסופט ו-OpenAI, בטענה ש-ChatGPT הוכשר על מיליוני ספרי עיון וחומרים אחרים שהם כתבו, המוגנים בזכויות יוצרים, וזאת ללא אישור או תשלום לבעלי הזכויות על השימוש בתוכן. בתיק זה צוין כי, בעוד ש"גירוד" מידע מאתרים שנמצאים ברשות הרבים הוא לרוב עניין המותר על פי חוק, חילוץ שיטתי, וללא רשות, של תוכן מורשה וקנייני למטרות רווח מסחרי – חוצה גבולות אתיים ומשפטיים. יצוין כי באוקטובר חסמה ה-BBC את ChatGPT מלהתאמן על תכניה, עקב חששות בנוגע לזכויות יוצרים ופרטיות. רשת השידור הבריטית החליטה לחסום את כלי הבינה המלאכותית היוצרת החכם, כך שלא יפעל ל"גירוד" דאטה מהתכנים שלה. משום שהתוכן של הטיימס, כמו גם של ה-BBC, עשוי להיחשב כתוכן אינטרנטי – כך שהתיק הנוכחי משמעותי אף יותר בעידן בו נדרשת אולי הגדרה גורפת חדשה למהו קניין רוחני. משתדרג והולך עקב אימון על תוכן בעל זכויות יוצרים? ChatGPT של OpenAI. צילום: Shutterstock שאלות מכריעות לגבי עתיד יצירת וצריכת החדשות יתר על כן, המקרה מעלה שאלות מכריעות לגבי עתיד יצירת וצריכת החדשות על ידי האנושות, משום שאם צ'טבוטים המופעלים על ידי בינה מלאכותית יכולים לחקות באופן משכנע את הדיווחים והניתוחים שעליהם היו מופקדים עד כה כלי התקשורת, עולה השאלה כיצד הדבר ישפיע על האמון בעיתונאות ועל הכדאיות הפיננסית של גופי המדיה השונים? התביעה של הטיימס, לפיכך, עשויה להוות קריאת השכמה שתפתח שיח רחב יותר על האתיקה של תחום ה-AIGen, שיעסוק גם בשאלה כיצד יזכו היוצרים המקוריים של התוכן בפיצוי הוגן. כמו כן עתידה התביעה הזו להעלות ביתר שאת את הצורך בפיתוח טכנולוגי אחראית, המכבדת זכויות יוצרים וקניין רוחני. נזכיר כי הקרב בין ענקיות התקשורת לבין ענקיות הטכנולוגיה – סביב זכויות היוצרים ואימוני מודלי השפה הגדולים (LLMs) אבל גם סביב נושאים אחרים – אינו עניין אמריקני בלבד. בספרד, למשל, למעלה מ-80 ארגוני תקשורת תבעו יחד את מטא (Meta) בגין הפרת זכויות יוצרים ותחרות בלתי הוגנת. מנגד, גוגל וממשלת קנדה הגיעו להסכם שבו גוגל משלמת כ-100 מיליון דולר מדי שנה לחברות חדשות קנדיות, בתמורה לשימוש בתוכן שלהן באינטרנט. OpenAI טוענת בתגובה לתביעה כי היא שומרת על מחויבותה ליוצרים ובעלי תוכן, ולטענתה היא מקיימת שיחות "פרודוקטיביות" ו"בונות" עם הניו יורק טיימס. עם זאת, התביעה מציירת תמונה אחרת, המעידה על קיפאון במשא ומתן בין הצדדים. מיקרוסופט, לעומת זאת, טרם הנפיקה תגובה רשמית לאירועים.  

פושעי רשת הצליחו לגנוב ב-2023 מטבעות קריפטוגרפים בהיקף של כ-1.83 מיליארד דולר. כך עולה מפלטפורמת המעקב REKT של חברת האבטחה De.FI שפועלת בעולמות ה-Web3. למרות שמדובר בסכום גדול, זו הפעם הראשונה שנרשמת ירידה בהיקף הגניבות של הכספים הווירטואליים הללו, לאחר שבשנים האחרונות נרשמה עלייה בכל שנה עם דיווחים על 3.8 מיליארד ב-2022, ו-3.1 מיליארד דולר שנה לפני כן. סכום זה הצטבר בעקבות רישום של קצת יותר מ-450 אירועי פריצה שאירעו במהלך השנה על פני מגוון רחב של שירותים, שהגדול ביותר שנרשם היה של שירות הגישור Multichain, שהפריצה אליו ביולי גרמה לאובדן של כ-230 מיליון דולר. פריצה גדולה נוספת שנרשמה, בהיקף של 196 מיליון דולר אירעה במרץ ב-Euler Finance, שהיא חברה המריצה פרוטוקול DeFi על בסיס המטבע איתריום כדי לאפשר למשתמשים להלוות וללוות כמעט כל נכס קריפטוגרפי. "הסכום השנתי הזה, למרות שהתחלק על פני אירועים שונים, מדגיש את הפגיעויות והאתגרים המתמשכים בתוך המערכת האקולוגית של ה-DeFi. שנת 2023 סיפקה עדות לפגיעויות המתמשכות, אבל גם לצעדים שנעשו בטיפול בהן, גם כשהעניין במרחב הזה היה מושתק יחסית בגלל השוק הדובי המתמשך יחסית במחצית הראשונה של השנה", כתבה De.FI. פלטפורמת REKT עוקבת אחרי פריצות קריפטוגרפיות מאז 2011, ולפי הרישומים שלה בתריסר השנים הללו הגיע היקף הגניבות ל-77 מיליארד דולר על פני כ-3,650 אירועים. מתוך סכום זה הצליחו גופי אכיפת החוק להחזיר כ-6.6 מיליארד דולר.