ערוץ איראן אינטרנשיונל (Iran International) חשף בסוף השבוע פרטים חדשים על מתקפת הסייבר שאירעה בשנה שעברה על בית החולים זיו שבצפת. מהפרסום עולה, כי המתקפה, שבוצעה על ידי משרד המודיעין של הרפובליקה האסלאמית, בוצעה תחת מסווה של חברת היי-טק. עוד עולה, כי ההאקרים חברי הקבוצה פעלו בעבר נגד מטרות ישראליות נוספות. רשת הטלוויזיה הבינלאומית פועלת מלונדון ומשמשת אופוזיציה למשטר. היא מתהדרת בהיותה עצמאית, אף שמקור המימון שלה הוא סעודי, ובעקיפין – בית המלוכה הסעודי. למרות זאת, הרשת נחשבת אמינה וידועה בחשיפות רבות שלה על הקורה באיראן. בית החולים זיו בצפת הותקף בסייבר בנובמבר האחרון. לפי הערוץ, קבוצת ההאקרים פועלת תחת משרד המודיעין של הרפובליקה האסלאמית. זו ערכה  מתקפות סייבר כנגד מטרות אזרחיות ישראליות והסוותה את פעילותה בהתחזות לחברה טכנולוגית. לפי הערוץ, הקבוצה מכונה בשם "צל שחור" (Saye-ye Siah בפרסית), שתקפה את בית החולים, פועלת תחת חברת היי-טק בשם Raahkarha-ye Fanavari-e Etela’at-e Jahatpardaz. תחקירן של איראן אינטרנשיונל גילה, כי שני המשרדים שמהם פועלים חברי קבוצת הסייבר "הצל השחור" ממוקמים בטהרן. באתר החברה נכתב. כי "קבוצה של בני נוער נאמנים ומחויבים" השיקה אותו, בהתאם ל"הצעד השני של המהפכה". הצעד השני של המהפכה הייתה הצהרה של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן ב-2019, במלאת 40 שנה למהפכה האסלאמית. הוא סיפק בה הוראות כיצד לקדם את המהפכה ורעיונותיה. הצל השחור ידועה גם בכינוי סופת חול ורודה (Pink Sandstorm). החברה לא השיבה לפנייה של איראן אינטרנשיונל לתגובה. ב-18 בדצמבר פורסם, כי חקירה של מערך הסייבר הלאומי, צה"ל, השב"כ ומשרד הבריאות, העלתה, שמשרד המודיעין האיראני ומערך הסייבר של החיזבאללה הם האחראים על התקיפה. זו גרמה לגניבת חלק מהמידע הרגיש המאוחסן במערכות בית החולים, אולם המתקפה לא פגעה בטיפול שנותן בית החולים הצפוני. "במאמצים משותפים… נבלמה המתקפה בטרם הצליחה להשיג את מטרתה – לשבש את פעילות בית החולים ולפגוע בטיפול הרפואי באזרחים", נמסר. לפי מערך הסייבר, מדובר בקבוצת התקיפה בסייבר אגריוס (Agruis), המשתייכת למשרד המודיעין האיראני… המתקפה בוצעה על ידי משרד המודיעין, במעורבות של יחידת סייבר של החיזבאללה, שעונה לשם Lebanese Cedar (ארז לבנוני), שמובלת על ידי מוחמד עלי מרעי". לפי איראן אינטרנשיונל, חברי "הצל השחור" תקפו גם חברות היי-טק ומוסדות אקדמיה בישראל, ועשו זאת במשך 10 חודשים ב-2022 כדי לגנוב נתונים רגישים. חברי הקבוצה עשו שימוש בנוזקת "מגב" (Wiper) כדי להקשות על איתורם. בנובמבר האחרון אמר רוב ג'ויס, ראש מנהלת אבטחת הסייבר ב-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, כי לצד המלחמה בעזה, ישראל מתמודדת עם לחץ משמעותי, של מתקפות סייבר ודיסאינפורמציה מצד איראן ומדינות אחרות. לדבריו, חלק מהתקיפות נועדו למחיקת נתונים, ועושות זאת באמצעות נוזקות מגב, בעוד שאחרות הן מתקפות כופרה, שהתרחשו גם בעבר. דבריו הדהדו להתרעה שהנפיק מערך הסייבר הלאומי הישראלי ימים אחדים קודם לכן, על קבוצת תקיפה איראנית שפועלת באמצעות "פוגענים למחיקת שרתים ותחנות עבודה" (משמע, נוזקות מגב) במרחב הרשת הישראלי. לדברי ג'ויס, "ישראל מודאגת כעת משלוש קבוצות איומים שונות בסייבר, כאשר הרפובליקה האסלאמית נמצאת בחזית". עוד בנובמבר, מרכז ניתוח האיומים של מיקרוסופט (MTAC) דיווח, כי איראן הגבירה את היקף מתקפות הסייבר ופעולות ההשפעה שלה מאז 2020, כשהיא מכוונת לישראל ולמדינות אחרות. המרכז הזהיר גם, כי איראן, רוסיה וסין צפויות להשפיע על הבחירות הקרובות בארה"ב ובמדינות אחרות השנה. בדצמבר איראן תקפה בסייבר תשתית בחברת מים שבמחוז ביבר שבפנסילבניה. את המתקפה ערכה קבוצת האקרים איראנית, ודפוס הפעולה של המתקפה דומה לזה שחוותה ישראל מידי ההאקרים חברי הקבוצה בעבר. ההאקרים, סייבר אוונג'רס (Cyber Av3ngers), קשורים למשמרות המהפכה.

        הניסיון השאפתני של ביפר להציע גם את שירות iMessage עבור אנדרואיד נתקל בהתנגדות צפויה מצד אפל. עם זאת, יצרני ביפר הצליחו להתגבר על כמה מכשולים ולאפשר שוב ללקוחות להשתמש בשירות, אבל כשאפל נתקלה בפתרון של ביפר היא חסמה משתמשים מהגישה ל-iMessage. בינתיים, למרות שאפל ביטלה את החסימה, כל ההשתלשלות הזאת  הובילה את ביפר לבטל את מאמצי ה-iMessage שלה. חשבון ה-X (טוויטר) של השירות פירט כמה מההתפתחויות שהתרחשו לכאורה לאחר ביטול החסימה, שאפשר למשתמשים להגדיר חיבור iMessage באמצעות Mac או iPhone רזרבי, אבל החקירה של ביפר גילתה מאוחר יותר, שכל 30 הדיווחים שקיבלו על אירועי החסימה היו ממשתמשי Mac. נראה כי ביטול החסימה של מחשבי Mac התרחש בעקבות דיווח של הניו יורק טיימס. על פי הדיווחים, אפל סימנה את מחשבי ה-Mac הללו כדואר זבל, בעוד שהמחשבים החסומים לא הצליחו לגשת אפילו לאפליקציית macOS Messages. עם זאת מזהי אפל לא הושפעו, כלומר iMessage המשיכה לפעול כרגיל במכשירים אחרים כמו iPhone ו-iPad. צוות ביפר מציין, שפניותיהם באימייל ישירות לאפל בנוגע לחסימה לא נענו, ורק לאחר שפנו לכתב של הניו יורק טיימס, שיצר קשר עם אפל – לאחר יומיים הוסרו החסימות. בינתיים, ביפר ביטלה את האפשרות ליצור חיבורי iMessage בפלטפורמת Beeper Cloud שלה, ואף מדריכה את המשתמשים כיצד למחוק את חיבור iMessage מאפליקציית שולחן העבודה שלה. המשמעות היא, שביפר מוותרת באופן רשמי על iMessage , גם בהתחשב בכך שאפליקציית Beeper Mini הוסרה מחנות Google Play, והשירות של ביפר יתמוך באפליקציות הודעות אחרות דרך הפלטפורמה שלו.

יום הגנת הפרטיות הבינלאומי, המצוין היום (א'), נועד להעלות לסדר היום את המודעות וההגנה על הזכות לפרטיות ועל המידע האישי שלנו בעולמות הדיגיטליים. היום הזה הוא יוזמה של מועצת אירופה משנת 2007, אז נחתמה אמנת שטרסבורג, שנועדה להסדיר היבטים שונים של עיבוד אוטומטי של מידע. ישראל נמצאת במשבר מתמשך בכל מה שקשור לפרטיות של כל אחד מאתנו ולהגנה עליה. בכנסת ובממשלה דנים בשורה של הצעות חוק, שתחת האצטלה של מצב חירום, משמעותן היא מתן סמכויות נרחבות לגופי שלטון ואכיפה, ללא איזונים והצבת בלמים. המלחמה החריפה את הסכנה להפרת האיזון שבין צורכי הביטחון לזכות הבסיסית של כל אזרח שלא יעקבו אחריו, ושלא ינצלו אמצעים טכנולוגיים על מנת להגדיל את מרחב התמרון של האח הגדול. עוד ד"ר דן חי, אחד המומחים הגדולים בארץ להגנה על הפרטיות, שמשמש גם כיו"ר ועדת ההגנה על הפרטיות בלשכת עורכי הדין, מסביר בראיון לאנשים ומחשבים ששורש הבעיה הוא שחוק הגנת הפרטיות לא מעודכן. הוא נחקק ב-1981 ותוקן בפעם האחרונה ב-1996, מעט לפני פרוץ הדיגיטל והרבה לפני פרוץ הבינה המלאכותית. לכן, הפרות ברורות של הפרטיות לא זוכות למענה ולהגנה חוקית. המחוקקים לדורותיהם לא מיהרו מעולם להציב את הנושא של הגנה על המידע האישי שלנו בראש סדר העדיפויות. כנסת אחר כנסת עסקה בתיקונים לחוק הגנת הפרטיות, אבל לא היו סיכומים ולכן, החקיקה לא עלתה או המשיכה להיות תקועה, והחוק ממשיך להיות תקוע אי שם בשנות ה-90'. יתרה מזאת, כמה מהחוקים שהיוו חלק מהמהפכה המשפטית שהממשלה ניסתה לקדם מאז שהיא קמה ועד שהמלחמה עצרה זאת ביקשו להרחיב מאוד את יכולת השלטון להפר את הפרטיות שלנו. מצב ההגנה על הפרטיות שלנו צריך להדאיג כל מי שלא רוצה שנידרדר למצב הפרטיות, או יותר נכון אי הפרטיות, במדינות כמו סין או רוסיה. הדאגה הזאת צריכה להיות מתורגמת לפעילות אזרחית אקטיבית הזליגה במעמד הפרטיות קיבלה בוסט בתקופת הקורונה, עם הסמכויות המפליגות שניתנו לשב"כ כדי לעקוב אחרי חולים. כמו כן, בשנים האחרונות נחשפו לא מעט אירועי דליפה של מידע אישי – הן מחברות עסקיות והן מארגונים ציבוריים. כאן נכנס החוק לשמירת מאגרי המידע, אבל הוא מיושן לא פחות מחוק הגנת הפרטיות, ובחלקו כלל לא רלוונטי. בנוסף, אין אכיפה על ארגונים שלא שומרים על המידע, מפני שהן לרשות להגנת הפרטיות והן למערך הסייבר הלאומי אין את הסמכויות המתאימות. השנה האחרונה הייתה שנת שיא במספר מתקפות הסייבר שגרמו לזליגת מידע אישי עלינו, אלא שלמרבה הצער, לחברי הכנסת לא אצה הדרך לשום מקום. שלא לדבר על זה שהנושא ירד מסדר היום כליל עם פרוץ המלחמה והסטת הקשב הטבעית אליה. ישראל – הרחק מאחור ישראל נמצאת הרחק מאחורי העולם המערבי בכל מה שקשור לחקיקת הגנה על הפרטיות. אמנם, יש אצלנו כוונה מוצהרת להתאים את החקיקה שלנו בנושא לזו של האיחוד האירופי, אלא שלא נעשה עד כה כל צעד משמעותי בכיוון. הפער הזה עלול לפגוע במעמדנו בעולם, שממילא הוא מעורער. השורה התחתונה: מצב ההגנה על הפרטיות שלנו צריך להדאיג כל מי שלא רוצה שנידרדר למצב הפרטיות, או יותר נכון אי הפרטיות, במדינות כמו סין או רוסיה. הדאגה הזאת צריכה להיות מתורגמת לפעילות אזרחית אקטיבית, שתדע להציב בפני השלטון את האיזונים והבלמים הנכונים.

שמירה על פרטיות ועל דאטה העשירה במידע אישי, היא סוגיה שמעסיקה כיום הן את הגולש הבודד, הן חברות וסטארט-אפים והן את הרגולוטורים בממשלות רבות. הסוגיות שפרטיות המידע אמורה לקחת בחשבון מתרחבות בקצב גבוה יותר מהיכולת שלנו לספק להן מענה איך שומרים עליה ומה אתם יודעים על כל? הפרטיות. צילום: BigStock כיועץ בכיר לאבטחת מידע בסנטינל וואן (SentinelOne) יש לי כמה הערות על הנושא הקריטי הזה והחלטתי לשתף אתכם בהן: אני לא משוכנע שאנשים מבינים את מלוא ההשלכות שיש לכל טכנולוגיה שנמצאת בחייהם על הפרטיות. בין שמדובר בלקוח, עסק קטן או עובד בחברה, הסוגיות שפרטיות המידע אמורה לקחת בחשבון מתרחבות בקצב גבוה יותר מהיכולת שלנו לספק להן מענה. הכניסה של GenAI, הבינה המלאכותית היוצרת, אל חיינו שינתה רבות מהתפישות ומהנחות היסוד שלנו ביחס לפרטיות. היא יצרה את מה שניתן לכנות 'שחיקה' בתחום הפרטיות. מלבד עורכי דין, רק מעטים, אם בכלל, קוראים את האותיות הקטנות. יכולות ה-AI ללקט תובנות מתוך מידע נגיש, יוצרות לא פעם את הרושם המוטעה שהפרטיות הופרה, בעוד שלמעשה – הטכנולוגיה נעשתה מיומנת בחיבור הנקודות. לדעתי, יש חוסר הבנה ניכר בשאלה: מהי פרטיות? ובכן, פרטיות היא מדיניות, לא טכנולוגיה. לומר בפשטות שמדיניות הפרטיות של חברה תדאג לדאטה שלנו, ובכלל זה למידע האישי הרגיש, זה רק צד אחד של הסיפור. הצד השני הוא לדאוג לאבטח הדאטה – והרי זה הבסיס לפרטיות. רגולציות בנושא הפרטיות נכשלות בגלל חוסר היכולת של טכנולוגיה מתקדמת להתאים את עצמה למדיניות ולהגן על המידע. צרכני טכנולוגיה ממשיכים לשתף מרצונם מידע ברשתות החברתיות או במענה לסקרים כאלה ואחרים. כך הם למעשה מוכנים לנדב את אותו מידע שלהם שהם מצפים מהחברות לשמור עבורם. כדאי לזכור שפרטיות אפקטיבית רק כל עוד המשתמשים מוכנים להסכים לכללים. האיום הקבוע והגדול ביותר על הפרטיות הוא זה שנשקף לה מהאדם הפרטי עצמו. הכותב הוא יועץ בכיר לאבטחת מידע בסנטינל וואן

סלקום גאה להשיק את הדור הבא של הסלולר בישראל: ה-5G Premium. אחרי שזכתה במקום הראשון בשירות, על פי דו"ח פניות הציבור של משרד התקשורת, ועלה כי היא מספקת ללקוחותיה את חווית המשתמש הטובה ביותר, את הכיסוי הטוב ביותר בדור 4 ו-5, את הפריסה הנרחבת ביותר לדור 5 – מביאה סלקום את המהפכה הבאה בדור 5 ללקוחות הסלולר.   החבילות החדשות שנפתחו, מבוססות על יכולות 5G slicing המתקדמות, ויעניקו ללקוחות לא רק את רשת ה-5G הטובה בישראל של סלקום, אלא מהוות קפיצת דרך טכנולוגית שתאפשר להם מהירות גלישה גבוהה יותר. במהלך החודשים האחרונים בוצעה הרחבה של קיבולת הרשת, על מנת ליישם את טכנולוגיית ה-5G slicing, המייצרת למעשה "נתיב" נוסף, חדש ו-"מהיר" ללקוחות ה-5G Premium, אשר ייהנו מגלישה במהירות גבוהה יותר במצבי עומס, לצד הטבות ייחודיות במסלולים החדשים.  מתוך סקר שערכה החברה עולה כי 51% מלקוחות הסלולר מעוניינים ברשת סלולרית שתעניק להם גלישה מהירה יותר, לצד יכולות העלאה והורדת נתונים מתקדמות, כ-27% היו מעוניינים להיות בנתיב ייעודי שיאפשר להם גלישה חלקה במצבי עומס ו-19% היו רוצים שהרשת שלהם תהיה מאובטחת יותר, עם הגנה מקסימלית מפני סייבר. "צעד ראשון בדרך למהפכת ה-5G SA" מדובר בצעד ראשון לפני המהלך המלא של שדרוג ליבת הרשת של סלקום והעברתה לענן, לטכנולוגיית 5G SA, שיקרה בהמשך השנה. טכנולוגיית ה-5G SA עתידה לאפשר מגוון שימושים בטכנולוגיות IoT לתחבורה, רפואה, תעשייה, AI ועוד. במסלולי ה-5G Premium, לצד המהירות, ייהנו הלקוחות העסקיים מגלישה בנתיב ייעודי, מנפח גלישה של 1,000 ג'יגה בייט (1000 GB), וממגוון הטבות נוספות בהתאם לסוג החבילה.  דניאל ספיר, מנכ"ל סלקום: "חבילות ה-5G Premium הן הדור הבא של הסלולר בישראל, בתכולה, בשירות ובחוויית המשתמש. זהו צעד ראשון בדרך למהפכת ה-5G SA ואנו ממשיכים להשקיע על מנת לספק ללקוחותינו את הרשת האיכותית ביותר, עם הכיסוי והפריסה הנרחבים ביותר, לצד הבאת הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים והחדשניים ביותר בעולם, שיעניקו להם חווית תקשורת מעולה אשר תאפשר להם להישאר מחוברים בכל עת". לאתר סלקום עסקים >  לחצו כאן

אינטל סיימה את הרבעון האחרון של 2023 עם עליות, אך את השנה כולה – עם ירידות; כך עולה מהדו"חות הכספיים שחברת הענק פרסמה בסוף השבוע. למרות הרבעון החזק, מניית החברה צנחה במסחר בוול סטריט ביום ו' ב-11.9%. זאת, מאחר שתחזית ההכנסות שהחברה פרסמה לרבעון הראשון של 2024 – בין 12.2 ל-13.2 מיליארד דולר – נמוכה בהרבה מהצפי של האנליסטים, שעומד על 14 מיליארד. נתוני הרבעון מראים כי ההכנסות של אינטל גדלו בתקופה זו בכמעט 10% – ב-9.7%, ליתר דיוק – ועמדו על 15.4 מיליארד דולר. לעומת זאת, ההוצאות ירדו ב-15.5% ל-12.8 מיליארד. כמו כן, החברה עברה לרווח נקי רבעוני של 2.66 מיליארד דולר לעומת הפסד נקי של 661 מיליון ברבעון האחרון של 2022. בסעיפים הגולמיים, ההוצאות פחתו ברבעון ב-2.1% ל-8.4 מיליארד דולר, הרווח זינק ב-28.2% ל-7.1 מיליארד והרווח השולי עמד על 45.74%. ההוצאות התפעוליות צנחו ב-32.7% ל-4.5 מיליארד דולר ואינטל עברה מהפסד של 1.1 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2022 לרווח של 2.6 מיליארד ברבעון המדווח. הרווח הנקי של אינטל עמד על 2.7 מיליארד דולר, לאחר שברבעון המקביל היא הציגה הפסד נקי של 664 מיליון. בהתאם, הרווח למניה עבר מהפסד נקי של 16 סנט לרווח נקי של 63 סנט. תוצאות שנתיות בסימן של ירידות לעומת התוצאות הטובות ברבעון, החברה סיימה את השנה עם נתונים שהיא תרצה לשכוח: אמנם, ההוצאות ירדו ב-2023 ב-10.8% ל-54.1 מיליארד דולר, אך ההכנסות קטנו ב-14% ל-54.2 מיליארד, הרווח התפעולי צנח ב-90.2% ל-762 מיליון והרווח הנקי צלל ב-79.1% ל-1.7 מיליארד. פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, אמר כי "הצגנו רבעון חזק, עם תוצאות שמרביתן עקפו את התחזיות שלנו בכל הפרמטרים ועם הכנסות ברף העליון של ההערכות שלנו. השנה היוותה סיומת טובה לתהליך השינוי שעובר עלינו וכעת יש לנו משימה – להביא את הבינה המלאכותית לכל מקום בעולם".

הענקית הפיננסית פייפאל (PayPal) מתכוננת להכניס חשדנות, ובגדול, לשירותיה, וכחלק מכך היא תנסה לשלב את הטכנולוגיה המדוברת של התקופה, GenAI, בפעילותה. שתיים מהתכונות שהציגה החברה ייבחנו החל מעכשיו: החזר מזומנים (Cash-back או כפי שפיילאל מכנה אותה – CashPass), וקבלות חכמות (Smart Receipts). ההכרזה הזו הגיעה כחלק מאירוע שערכה החברה ביום ה' האחרון ובו הודיע אלכס כריס, המנכ"ל החדש של פייפאל העולמית, על חידושים רבים נוספים. ההכרזה של החברה על תוכניות הפיילוט לשתי התכונות המופעלות על ידי בינה מלאכותית לא כללה יותר מדי פרטים ספציפיים, אך ניתן היה ללמוד ממנה בין השאר כי CashPass היא תכונה שנועדה להתאים אישית הזדמנויות להחזרים כספיים עבור משתמשים, בהתבסס על הרגלי ההוצאות שלהם. הפיילוט צפוי להתמקד בחקירה כיצד בינה מלאכותית יכולה להתאים הצעות קאשבק, בהתבסס על פרטי חוויית המשתמש של הלקוח. התכונה עדיין בפיתוח, אבל הפיילוט בעניינה עתיד להתחיל כעת. בנוגע ל-קבלות חכמות, שמשמשת כתכונה הן ללקוחות והן למותגים – תכונה זו מבטיחה למנף בינה מלאכותית כדי לארגן הצעות לרכישה ולחזות צרכים עתידיים של הגולש. כשלקוחות משלמים באמצעות פייפאל, הם יקבלו בקרוב קבלה שתאפשר להם לעקוב אחר ההזמנה ולראות תחזיות של מה שהם עשויים לרצות לקנות מהמותג להבא. הקבלות ימנפו הצעות מבוססות בינה מלאכותית המבוססות על נתוני התנהגות הקונים, בשילוב עם סקירת היצע רלוונטי מרחבי האינטרנט. התכונה אמורה לסייע למותגים לכלול המלצה מותאמת אישית יחד עם הצעה להחזר כספי ללקוח, כדי להגדיל את הסיכוי שלו לשוב ולרכוש דרכה. גם תכונת CashPass וגם הקבלות החכמות נמצאות כעת בשלבי פיילוט, כאמור, ומשמעות הדבר היא שהן יהיו זמינות לקבוצה מוגבלת של משתמשים. פייפאל לא חשפה לוחות זמנים ספציפיים בנוגע ללו"ז המשוער להשקה לציבור הרחב, אבל הפיילוטים הללו מסמלים את העניין שלה בבחינת הפוטנציאל של הבינה המלאכותית החדשה לשפר את חווית המשתמשים. See all the innovations revealed in PayPal’s First Look showcase and discover what’s in store for PayPal and Venmo this year. https://t.co/12ZbXct9zr #PayPalFirstLook pic.twitter.com/he7QeEvJ2X — PayPal (@PayPal) January 25, 2024 עוד יכולות מבוססות AI כבר בקנה באירוע ביום ה', הציג המנכ"ל כריס עוד חידושים ש-פייפאל ו-ונמו (Venmo) – שירות העברות כספים שבבעלותה – יכניסו לפעולה בשנה הקרובה, וגם באלו משולבת הבינה המלאכותית. כריס דיבר על כך שהחברה מציגה כעת כמה וכמה חוויות תשלום חדשות, שנמצאות בפיתוח ויכנסו לפעולה בהמשך השנה, וביניהן פלטפורמת מכירה חדשות לסוחרים וכן שיפורים חדשים שמאחוריהם עומדת ונמו, שעתידים לאפשר לעסקים קטנים מקומיים להתגלות ולצמוח. החידושים המרכזיים הנוספים של פייפאל שיושקו במהלך 2024 כוללים את: Streamlined checkout – תהליך קופה מהיר יותר, עם זמן אחזור מופחת (מהיר עד 50%), שילוב מפתחות לכניסה בלחיצה אחת ואופטימיזציה המופעלת על ידי AI לשיפורי מהירות עתידיים; תשלום אורח מהיר – סוחרים יקבלו אפשרות להציע תשלום אורח בלחיצה אחת, המאפשר רכישות מהירות יותר ללא צורך ביצירת חשבון; פלטפורמת הצעות מותאמות אישית – פלטפורמה מונעת בינה מלאכותית, שתאפשר לסוחרים לספק הצעות רלוונטיות בזמן אמת לצרכנים בהתבסס על היסטוריית הרכישות שלהם. שירות זה יהיה מבוסס ביצועים, והסוחרים ישלמו רק עבור הצעות שצלחו. בנוסף, לפי כריס, בקרוב נזכה לראות אפליקציית פייפאל משופרת, בה ישולבו התכונות החדשות כמו CashPass, ושתתבסס על אלגוריתמי חיפוש משופרים, המתעדפים הצעות ועסקאות רלוונטיות. עוד בשורה היא שדרוג הפרופילים העסקיים ב-ונמו – החברה הבת של פייפאל תציע בקרוב לעסקים קטנים פרופילים משופרים, הכוללים כפתורי הרשמה, הצעות לדירוגים ויכולות של מבצעי קידום מכירות, להגברת הנראות ומעורבות הלקוחות. יצוין עם זאת כי מדובר בהצהרות לעתיד ובתוכניות פיילוט, כך שוהתכונות והפונקציונליות שלהן יכולות להיות בסופו של שונות ממה שנאמר בהכרזות הראשוניות עליהן. נמתין ונראה לאן כל זה מתפתח.

היקף מתקפות הסייבר – המדווחות – בהן נקצרו נתונים בארה"ב גדל ב-78% בשנה החולפת, בהשוואה ל-2022, כך לפי דו"ח חדש של המרכז לגניבת זהות (ITRC) בארה"ב. מספר האירועים המדווחים בשנה החולפת, בהם נגנבו או אבדו נתונים, עמד על 3,205, לעומת 1,801 ב-2022. מדובר בשיא חדש כשהשיא הקודם, של 1,860 אירועים, נקבע ב-2021. יצויין כי הנתונים האמיתיים גבוהים בהרבה, בשיעור של 75-90%, בהנחה שרק כעשירית עד כשליש מהאירועים שקרו – גם דווחו. מספר הקורבנות של פרצות מידע אלו הגיע ל-353.027 מיליון. למרות שהנתון גבוה וחמור, הוא משקף ירידה של 16% בהשוואה ל-2022. לפי ה-ITRC, "המגמה הכללית של ירידה במספר הקורבנות נובעת מכך שההאקרים הגונבים זהויות מתמקדים כעת במידע ספציפי ובהונאות הקשורות לזהות – ולא במתקפות מבוזרות והמוניות". ????NEW REPORT???? The ITRC has released its 2023 Annual Data Breach Report. The ITRC tracked 3,205 data compromises in 2023, 1,404 more than in 2022. Download the report now for more!https://t.co/n1OJg9jpNx pic.twitter.com/ZeE6OKvoIj — IDTheftCenter (@IDTheftCenter) January 25, 2024 הכי הרבה מתקפות על ארגוני בריאות – הכי הרבה קורבנות ממגזר התשתיות מהדו"ח עולה כי כמעט 11% מכלל החברות הנסחרות בבורסה נפגעו ב-2023. חברות אלו הסתירו מידע על תקיפה ב-47% מההודעות שמסרו לציבור, בהשוואה ל-46% מהארגונים שלא נפגעו. ארגונים ממגזרי שירותי בריאות, שירותים פיננסיים ותחבורה חוו יותר מפי שניים מתקפות שהצליחו בשנה החולפת, בהשוואה ל-2022. בעוד שארגוני ממגזר הבריאות הובילו בין כלל הענפים, בהיבט מספר הפריצות המדווחות בכל אחת מחמש השנים האחרונות – הרי שחברות ממגזר התשתיות הן שהובילו בהיבט של מספר הקורבנות ב-2023. מתקפות שרשרת האספקה ​​המשיכו לפגוע בארגונים בשנה החולפת, והגדילו את היקף הקורבנות. מספר הארגונים שנפגעו זינק ביותר מ-2,600% מאז 2018. היקף הקורבנות המשוער עלה גם הוא ב-1,400% בחמש השנים האחרונות. אווה ואלסקז, מנכ"לית ITRC, אמרה כי "ההיקף העצום של פרצות הנתונים של 2023 הוא מכריע. רק העלייה משיא העבר של פריצות של 2023 – גדולה ממספר האירועים השנתי מ-2005 עד 2020, למעט 2017". רוב האירועים בהם נקצרו או אבדו הנתונים היו קשורים להתקפות סייבר. הדו"ח מצא כי התקפות פישינג ומתקפות כופרה ירדו מעט, בעוד שמתקפות נוזקה ומתקפות "יום אפס" (Zero Day) זינקו משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. מספר הדיווחים על אירועי הפרת מידע, בלא שהכילו מידע ספציפי – כמעט הוכפל השנה, לפי דו"ח ITRC. הנתון, הסבירו, משמעותי במיוחד עם הצמיחה של מתקפות ממוקדות על שרשראות האספקה של ארגונים.