האקרים איראניים פרצו בימים האחרונים למערכות ה-IT של מכללות רבות בישראל, קצרו נתונים רבים, חלקם פרטיים, והתפארו בכך במדיה החברתית – כך נודע לאנשים ומחשבים. הפריצה התבצעה במתכונת פריצה לשרשרת האספקה: ההאקרים חדרו למערך ה-IT של ראשים, חברה בת של מלם תים, ומשם – ללקוחות שלה. ההאקרים הם חברי קבוצת חתלתול נמסיס (Nemesis Kitten). היא מסומנת לעתים כ-DEV-0270, ומהווה תת קבוצה של שחקן האיומים האיראני זרחן (Phosphorus). בעבר היא התפרסמה כמי שמבצעת פעולות רשת זדוניות, כולל סריקת פגיעויות נרחבת, בגיבוי ובחסות ממשלת איראן. ב-2022 נחשפה הקבוצה כמי שערכה כמה מסעות מתקפות מסוג כופרה, שמטרתן הייתה לא קבלת דמי כופר, אלא חדירה למערכי המחשוב של הקורבנות. גופים שנפרצו על ידי ההאקרים צילום: צילום מסך בעבר העריכו חוקרים שחתלתול נמסיס מופעל על ידי חברה שפועלת תחת שני כינויים ציבוריים – Secnerd ו-Lifeweb. ארגונים אלה קשורים ל-Najee Technology Hooshmand – "חברה" לכאורה, שפועלת במחוז מרכז, קראג', שבאיראן. אילו גופים נפרצו? בסוף השבוע, חברי חתלתול נמסיס התרברבו בהצלחתם בדארקנט ובמדיה החברתית, ופרסמו הודעות וסרטונים. אחד הסרטונים מראה כיצד הם חדרו למערכת ניהול של ראשים, ומחקו את החומר שעל השרתים שלהם. לפי ההאקרים, בסיסי הנתונים שאליהם הם הצליחו להשיג גישה כוללים, בין השאר, את מכללת אריאל, מכללת ספיר, בית ברל, דעת נסים, גור אשדוד, המכללה האקדמית חמדת, הקולג' הישראלי, מכללת המשטרה בבית שמש ומכללת סח'נין. מיהי ראשים? ב-2020 רכשה קבוצת מלם תים את ראשים – תכנון וביצוע מערכות מידע, שעוסקת במתן פתרונות מחשוב בתחום המינהל האקדמי למוסדות להשכלה גבוהה, וניהול הדרכה וכשירויות בארגונים. ראשים הוקמה ב-1998 ונותנת פתרונות לארגוני אקדמיה, השכלה והדרכה. למערכת שפיתחה יש יותר מ-200 אלף משתמשים – סטודנטים, עובדים, מרצים, מדריכים, וכן עובדי מינהל והנהלה. על לקוחות החברה נמנים גופי אקדמיה מהמובילים בישראל, בהם אוניברסיטת אריאל, מכללת אורנים, מכללת אל קאסמי, סמינר הקיבוצים, מכללת דוד ילין, מכללת סמי שמעון בנגב, מכללת תל חי, מכללת לוינסקי, המכון הטכנולוגי חולון (HIT) ועשרות מכללות נוספות. הפתרון של ראשים מיושם גם בגופי ההדרכה הגדולים של המכללה הלאומית לשוטרים ושל רשות שדות התעופה. מראשים נמסר בתגובה כי החברה "חוותה אירוע סייבר, שהשפיע על חלק מלקוחותיה. כלל הלקוחות, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר הלאומי עודכנו. אנחנו פועלים לטיפול מקיף ויסודי באירוע באמצעות צוות התערבות סייבר ייעודי, עד להחזרת הפעילות המלאה".    

"פאלו אלטו (Palo Alto Networks), ספקית האבטחה המתחרה בנו, נמצאת בעמדה הגנתית, כי הביקוש לפיירוול המסורתי נשחק. אסטרטגיית היציאה החדשה שלהם לשוק תתפוגג ותיכשל לאורך זמן", כך אמר ג'יי צ'אודרי, מנכ"ל Zscaler. צ'אודרי אמר זאת בסוף השבוע, כאשר החברה בראשותו דיווחה על התוצאות הכספיות הרבעוניות שלה, שעלו על הערכות האנליסטים לגבי ההכנסות וגם הרווחים. לדברי צ'אודרי, "ספקיות אבטחת רשתות, כמו פאלו אלטו ודומותיה, נמצאות בעמדה הגנתית, כי אסטרטגיות המתמקדות במימוש תפיסת 'אפס אמון' גוברות על הביקוש – שאינו גדל – לחומת אש מסורתית". מנכ"ל Zscaler השיב לשאלת אנליסט מ-וול סטריט, על ההשפעה הפוטנציאלית שתהיה לחברה שלו מצד מתחרים המספקים ללקוחות מוצרים בלא תשלום. באחרונה הכריזה פאלו אלטו על אסטרטגיית הצמיחה החדשה שלה, הכוללת מתן מוצרים בחינם, שיאפשרו ללקוחות הארגוניים להגר לפלטפורמת אבטחת הסייבר שלה. לדברי צ'אודרי, "תפקידם של הפיירוולים הולך ופוחת – והדרישה למימוש האבטחה על בסיס תפיסת 'אפס אמון' הולכת וגוברת. וזה חייב להשפיע על היקפי המכירות של ספקיות הפיירוולים. אז ספקיות ותיקות אלו מוצאות עצמן בעמדת הגנה. הן מנסות למסור ללקוחות מוצרים כ-חבילות, שבסופו של דבר הופכים ל'כלי מדף' (משמע, מוצרים שאינם בשימוש או בשימוש נמוך, י.ה.). האסטרטגיה הזו תחל להתפוגג עם הזמן ותיכשל. אנחנו ניצמד לאסטרטגיה שלנו". פאלו אלטו לא מסרה את תגובתה לדברים. ענקית הסייבר האמריקנית פאלו אלטו, שהוקמה על ידי ניר צוק הישראלי, פרסמה באחרונה את תוצאותיה הרבעוניות. למרות שהתוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים: צמיחה של 19% בהכנסות, צמיחה של 16% בחיובי הלקוחות וצמיחה של 50% בפעילות הענן – המשקיעים התאכזבו, ולמחרת פרסום התוצאות המניה צנחה לשפל של יותר מ-25%. זאת, בשל עדכון שלילי בתחזיות להמשך השנה. פאלו אלטו הודיעה באחרונה על חידוש באסטרטגיית המכירות שלה, עם הורדות מחירים ללקוחות הארגוניים, על מנת להגדיל את נתח השוק שלה בענף הגנת הסייבר. ניקש אורורה, מנכ"ל פאלו אלטו, הודיע כי החברה תחבר כמה יכולות ליכולת אחת, בחבק (באנדל, חבילה) – במחיר משתלם. זאת כדי לשכנע לקוחות להשתמש במכלול השירותים שלה כפלטפורמת אבטחה ולהביא לצמצום בכמות חברות האבטחה שיש לכל לקוח.

אילון מאסק, יזם הטק שעומד מאחורי חברות רבות, ומי שהיה מייסד שותף של OpenAI לפני כמעט עשור, הגיש באחרונה תביעה נגד מעבדת ה-GenAI והמנכ"ל שלה, סם אלטמן. התביעה הוגשה ביום ה' האחרון לבית המשפט בסן פרנסיסקו, ארה"ב, ונטען בה כי OpenAI סטתה מהמשימה המקורית שלה והעדיפה רווח על פני פיתוח היתרונות הפוטנציאליים של ה-AI לטובת המין האנושי. מאסק טוען ש-OpenAI, אותה הקים ב-2015 כחברת מחקר ללא מטרות רווח יחד עם אלטמן ויזמים אחרים, הפרה את הסכם היסוד שלה כמו גם את משימתה שהוגדרה כ-"להבטיח שהבינה המלאכותית הכללית, ה-AGI (ר"ת Artificial General Intelligence) תועיל לאנושות כולה". בתביעה של מאסק נטען במפורש כי OpenAI נתנה עדיפות להפקת רווחים באמצעות שותפויות, כולל ההשקעה המשמעותית שקיבלה ממיקרוסופט לאורך הדרך. נזכיר כי השקעה זו שהסתכמה בלפחות 13 מיליארד דולר, הפכה את הענקית מרדמונד לשותפתם העסקית הראשית של אלטמן ומעבדת המחקר בהובלתו והעניקה לענקית הטק בתמורה נתח של 49% מרווחי OpenAI. מיקרוסופט שילבה בשנה האחרונה את כלי ה-AI של החברה בשירותיה בכל התחומים כמעט, ויצרה שירות GenAI כולל ונרחב בשם Copilot, אותו היא מציעה ללקוחותיה. יש הטוענים שהשותפות הזו פוגעת משמעותית במחויבות של OpenAI לטכנולוגיית קוד פתוח לתועלת הציבור, טענה שמאסק מצטרף אליה רשמית כעת. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, מדבר על Copilot בכנס איגנייט האחרון של החברה. צילום: דן דלונג "משכללת AGI כדי למקסם רווחים עבור מיקרוסופט, ולא לטובת האנושות" בתביעתו מבקש מאסק מבית המשפט לקבוע ש-OpenAI השיגה למעשה גרסה מוקדמת של AGI עם חלק מהכלים שלה. מאסק גם מצביע על האופן שבו העסקה של OpenAI-מיקרוסופט מעניקה לענקית גישה לטכנולוגיית טרום-AGI של החברה, ולפיכך, על מיקרוסופט להסיר את הגרסה האחרונה של ChatGPT ממוצריה. "OpenAI עברה טרנספורמציה לחברת בת במקור סגור דה-פקטו של חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם: מיקרוסופט", נכתב בתביעה. "תחת הדירקטוריון החדש שלה, היא לא רק מפתחת אלא ממש משכללת AGI כדי למקסם רווחים עבור מיקרוסופט, ולא לטובת האנושות". עוד נטען בתביעה כי OpenAI חרגה ממטרתה לערוך מחקר בקוד פתוח. התביעה טוענת שהחברה הפכה חשאית יותר ויותר לגבי המחקר והפיתוח שלה, מה שמפריע להתקדמות הקהילה המדעית הרחבה יותר בתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. בנוסף התביעה גורסת כי OpenAI העבירה את המיקוד שלה לכיוון יישומים ראויים מבחינה מסחרית, דבר שלטענת מאסק מערער גם הוא על המטרה המקורית של תעדוף ההשלכות האתיות והחברתיות של ה-AI על פני הפן העסקי שלה. התביעה מבקשת מבית המשפט להוציא המחייב את OpenAI לציית לתנאי הסכם היסוד שלה, ואם תזכה צו שכזה הוא עלול להשפיע על שותפויות עתידיות של OpenAI, על שיטות המחקר שלה ועל מסחור הטכנולוגיה שהיא מייצרת. נתבע על ידי מאסק. סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. צילום: ShutterStock מאסק – אחד ממייסדי OpenAI שפרש בטרם עת נזכיר כי מאסק, שהיה כאמור מייסד שותף של OpenAI, פרש מהדירקטוריון ומהשותפות בה בשנת 2018 עקב מה שהוגדר כניגודי עניינים פוטנציאליים עם מיזמים אחרים שלו, כמו אלו שעליהם אמונות החברות טסלה (Tesla) ו-SpaceX שהוא מנכל"ן. בטסלה, למשל, עושים שימוש ב-AI לצורך פיתוח והפעלת מנגנון ה-FSD שמאפשר למכוניות להסיע את עצמן באופן אוטונומי. אלא שכעבור כמה שנים, ב-2022, השיקה OpenAI את התוצר הראשון והבולט שלה, ChatGPT – צ'טבוט חכם המבוסס על מודל שפה גדול (LLM) ורב עוצמה, שהפך במהרה לכלי הדומיננטי בתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. מאז השקת המוצר שהחברה פיתחה ממודל השפה הגדול שלה, GPT, הכלי וכלים אחרים נלווים לו משבשים אינספור תחומים. כך למשל, באחרונה החל אפילו תחום הקולנוע להיות מאוים על ידי היכולות של OpenAI, וזאת ספציפית בגלל הכלי סורה (Sora) – המחולל סרטוני וידיאו על פי הוראות טקסטואליות בלבד. ההצלחה הזו של OpenAI, בתוספת ההתקשרות המשמעותית שלה עם מיקרוסופט, הפכו אותה לחברה שניצבת בגאון באור הזרקורים ומרוויחה כסף גדול, שממש אינה דומה לעמותה שהייתה עם הקמתה. מאסק טוען שההצלחה הזו באה במחיר של התפשרות על המשימה המקורית שהגדירה לה OpenAI וזו הסיבה הרשמית לפנייתו לבית המשפט. מאידך כדאי לציין כי פרשנים סבורים שמאסק, לכאורה, חש שהחמיץ רבות משום שנטש את OpenAI. עד כדי כך מתוסכל, שהוא השיק באמצע יולי אשתקד מיזם עסקי מתחרה – את xAI, חברת סטארט-אפ משלו הפועלת בתחום הבינה המלאכותית המתקדמת המבוססת על LLMs, שמטרתה המוצהרת היא "להבין את הטבע האמיתי של היקום". למרות היות החברה גוף עסקי, מאסק הצהיר ש-xAI שלו תיתן עדיפות ליתרונות האתיים והחברתיים של ה-AI, בניגוד למה שלדבריו עושה OpenAI. Elon Musk sued Sam Altman & OpenAI yesterday and this tweet from Sam is great pic.twitter.com/CmxYzavdRs — litquidity (@litcapital) March 1, 2024 האם התביעה מקורה בכך שמאסק מתחרט? באימיילים ששלחו לעובדיהם ביום ו' הגיבו אלטמן וקצין האסטרטגיה הראשי שלו, ג'ייסון קוון, לאירועים האחרונים וציינו שהצלחתה של OpenAI הפכה אותה למטרה לתביעות ולבירורים רגולטוריים. "אנו מאמינים שהטענות בתביעה זו עשויות לנבוע מהחרטות של אילון על כך שלא נשאר מעורב בחברה היום", כתב קוון במזכר, כפי שדיווח הוול סטריט ג'ורנל. מיקרוסופט לא הגיבה לעת עתה לדבר התביעה. התביעה החדשה מציבה את מאסק – שהוא כרגע האדם השני בעושרו בעולם, עם הון המוערך ב-210.5 לפי מדד העושר של פורבס – במאבק ישיר מול החברה היקרה ביותר בעולם, מיקרוסופט, ומול מפתחת ה-AI הבולטת בו, כמו גם נגד אלטמן – אחד מהאישים המובילים בעמק הסיליקון. והמאבק הזה מוצג כעוסק ברווח מול מוסר, ובהוגנות מול נצלנות, לכאורה. המאבק הספציפי גם קשור בעבותות לעיסוק רגולטורי שסוחף כיום ממשלים ומדינות רבות ועוסק בשאלת הפיקוח על ה-AI והמאמצים לרסן את הטכנולוגיה העוצמתית מ"להשתלט" על העולם. ברור לכל שהאירוע המשפטי ימשוך תשומת לב רבה, ממש כפי שמאסק אוהב. התוצאות של המשפט הזה, מאידך, ממש לא ברורות.

דל פרסמה בסוף השבוע תוצאות עסקיות לא הכי טובות לרבעון האחרון של שנתה הכספית 2024, עם ירידה של 11% בהכנסות, אבל גם זינוק של 89% ברווח הנקי. עם זאת, התוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים, והחברה פרסמה הרכות חיוביות לעתיד. המשקיעים הגיבו לכך בהתלהבות והביאו לזינוק של כ-32% בשער המניה של דל. כתוצאה מכך, הונו של מייקל דל, המייסד, היו"ר והמנכ"ל של החברה, עלה מאוד וחצה את הרף של 100 מיליארד דולר. הונו של דל עלה ב-13.7 מיליארד דולר ביום אחד בלבד – יום ו' האחרון, ועמד על 104.3 מיליארד דולר. הנתון מעמיד אותו במקום ה-12 ברשימת האנשים העשירים ביותר בעולם של בלומברג – רשימה שאותה מוביל אילון מאסק, מייסד טסלה ו-SpaceX, והבעלים של X. כמחצית מההון של דל מגיע מהחברה, שאותה הוא יסד לפני ארבעה עשורים. הנסיקה בשער המניה של דל מוכיחה את האסטרטגיה שבה הוא נוקט – של ביסוס צמיחת החברה על בינה מלאכותית. בסיכום השנה הכספית, ההכנסות של דל ממכירת מוצרים המתבססים על AI זינקו ב-40% ל-800 מיליון דולר, וצבר ההזמנות בסוף השנה הוכפל ל-2.9 מיליארד. ולתוצאות העסקיות ההכנסות השנתיות של דל רשמו ירידה של 14% ל-88.4 מיליארד דולר, הרווח התפעולי קטן ב-10% ל-5.2 מיליארד ולעומת זאת, הרווח הנקי זינק ב-31% ל-3.2 מיליארד. במהלך הרבעון האחרון של השנה, ההכנסות פחתו ב-11% ל-22.3 מיליארד. מתוך סכום כללי זה, מכירות המוצרים רשמו ירידה של 15% ל-16.2 מיליארד דולר ומכירות השירותים עלו ב-3% ל-6.2 מיליארד. הרווח הנקי זינק ב-89% ל-1.2 מיליארד. ההוצאות הגולמיות הציגו ירידה של 12% ל-17 מיליארד דולר, הרווח הגולמי פחת ב-8% ל-5.3 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 23.82%. בסעיפי התפעול, ההוצאות קטנו ב-16% ל-3.8 מיליארד דולר והרווח גדל ב-25% ל-1.5 מיליארד. חבות המס הרבעונית קפצה ב-91% ועמדה על 1.2 מיליארד. איבון מק'גיל, מנהלת הכספים הראשית של דל, אמרה עם פרסום התוצאות כי "אני אופטימית לגבי השנה הכספית 2025 ואנחנו מגדילים את הדיווידנד בכ-20% – מה שמוכיח שאנחנו בטוחים כי נציג ביצועים טובים בשנה הנוכחית".

הממשלה הניגרית הודיעה, כי דרשה כמעט 10 מיליארד דולר כפיצוי מחברת מטבעות הקריפטו ביינאנס (Binance), בטענה כי תמרנה את שערי החליפין של מטבעות באמצעות ספקולציות במטבעות וקביעת שערים, שגרמו למטבע הניגרי נאירה לאבד כמעט 70% מערכו בחודשים האחרונים ולהחמיר את המצב הכלכלי ואת יוקר המחיה של ניגריה. שני בכירים בביינאנס נעצרו בניגריה בשבוע שעבר. ניגריה היא הכלכלה הגדולה ביותר באפריקה וגם אחד משוקי מטבעות הקריפטו הגדולים בעולם. בשבוע שעבר אמר נגיד הבנק המרכזי של ניגריה, כי ביינאנס ניגריה העבירה כספים בלתי ניתנים לאיתור בשווי 26 מיליארד דולר, והוסיף כי "זרימות בלתי חוקיות" זוהו בכמה פלטפורמות של מטבעות קריפטוגרפיים בניגריה. מטבעות קריפטו אינם בלתי חוקיים בניגריה, אך חברות חייבות להירשם כדי לפעול שם, אומרת הממשלה, ולדבריה ביינאנס לא הצליחה לעשות זאת. ביינאנס נחשבת לאחת הפלטפורמות הפופולריות ביותר למטבעות קריפטוגרפיים במדינה. בשבועות האחרונים הושעו בניגריה, מלבד בייננאנס, כמה חברות נוספות של מטבעות קריפטוגרפיים, בהן  Coinbase, Kraken, Forextime, OctaFX, Crypto ו-FXTM בניסיון לעצור את שקיעת המטבע הניגרי. נוסף על קריסת המטבע, הממשלה טוענת גם, כי מטבעות קריפטוגרפיים משמשים להלבנת הון ולמימון טרור. "האנונימיות והפרטיות הטבועות במערכת המטבעות הקריפטוגרפיים הן שמושכות אנשים, במיוחד אלה עם כוונות בלתי חוקיות, לשימוש בו", נכתב בדו"ח שנערך לאחרונה על ידי יחידת המודיעין הפיננסי הניגרי.  

היזם איל וולדמן, שהשנה בוטל טקס הענקת פרסי ישראל, על פי הטענה בגלל ההחלטה להעניק לו את הפרס, נשא היום (א') דברים נוקבים בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסקה בהחלטתו של שר החינוך, יואב קיש. בדמעות, פנה וולדמן ליועצת המשפטית לממשלה "לחקור את ההחלטה לבטל את הענקת פרסי ישראל השנה ומי הגורמים שהביאו לה. ראוי שהחקירה תגיע עד לראש הממשלה ולמקורבת אליו ביותר". וולדמן טען כי איש העסקים שלומי פוגל, המקורב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, פעל כדי לסכל את מתן הפרס לו. פוגל הכחיש את הטענה ומסר בתגובה כי "איל וולדמן הינו אחד מבכירי ההיי-טק בישראל ובהחלט ראוי לקבל את פרס ישראל. לפוגל אין כל קשר להחלטה על ביטול הפרס". בדיון אמר וולדמן, בדמעות, כי "הנושא חשוב לי מאוד, כי זו ארצי מולדתי, שלמענה נלחמתי בכל הגזרות. שאדמתה ספוגה בדמם של בתי האהובה ובן זוגה, של דודי, שנהרג ב-1971, ושל חברים קרובים, טובי בנינו ובנותינו, ובשם החטופים, שעדיין מוחזקים ועוברים תופת בכל שנייה בעזה, שבשחרורם צריכים להתרכז ולא בפרס ישראל". בשבוע שעבר נודע שהשר קיש החליט לבטל את הענקת פרסי ישראל בתחומי המחקר, המדע ושאר התחומים ה-"רגילים", לדבריו כדי לייחד את הטקס לפרסים בתחומי הערבות ההדדית והגבורה האזרחית. אולם, העיתונאי בן כספית צייץ כי ההחלטה התקבלה בהכוונה מלמעלה, עקב הכוונה להעניק את פרס ישראל לוולדמן, שהיה מראשי ומהתורמים הבוטלים למחאת קפלן, נגד המהפכה המשטרית. בסוף השבוע הוא חשף מסמך בתוכנית אולפן שישי שלדבריו, מוכיח את טענותיו. השר קיש כינה את דבריו של כספית "פייק ניוז", ואמר כי הענקת הפרס לזוכים.ות בשנה זו נדחתה לשנה הבאה. "לא ביקשתי את הפרס ואני לא רודף כיבודים", אמר, "אבל אני כאן כי אני לא יכול להרשות לעצמי לשתוק. החלטתו של השר קיש לבטל את הענקת הפרסים התקבלה רק לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. הטענה שלא מחלקים פרסים בשעת מלחמה היא לא רק מומצאת, אלא מגוחכת. דווקא בזמן מלחמה יש לחזק את התחומים האזרחיים – את המדע, את היזמות ואת התרבות. מדינה שבה התחומים האלה מבוטלים במחי יד חדלה להיות דמוקרטית. דווקא בשעות אלה יש לחזק את החברה האזרחית". האם גם בנושאים קריטיים מחליטים על בסיס שיקולים אישיים? "הממשלה חותרת ללא הרף תחת יסודות הדמוקרטיה", הוסיף וולדמן. "אם השר היה צודק, היו מבטלים את כל טקסי יום העצמאות, אבל זה לא קורה. ההבדל בין הטקסים האחרים לפרס ישראל הוא איל וולדמן. ההחלטה נבעה מכך שהשר ידע שהוא לא יוכל לפסול את מועמדותי בלבד – אז הוא ביטל את כל הפרסים, למעט תחומי הערבות ההדדית והגבורה, וזה הזוי. הופעלו לחצים כבדים על חברי הוועדה שבחרה בי לחזור בהם מהכוונה להמליץ עליי, ובמקום זה להמליץ על מועמדת מהמגזר הנכון. רק אחרי שהוועדה עמדה בדעתה, לא נותרה לשר החינוך ברירה אלא לבטל את כל הפרסים". "אם כך מתנהלים מוסדות המדינה, קיים ספק רב כיצד הם מתנהלים בנושאים קריטיים. השאלה היא האם גם בנושא החטופים ובנושאים קריטיים אחרים המדינה מחליטה על פי שיקולים אישיים", הוסיף וולדמן. "ההחלטה שגויה ומשחקת לידי החמאס" בקרב משתתפי הדיון – פוליטיקאים ושאינם – נרשם קונצנזוס מקיר לקיר באשר לחשיבות של הענקת הפרס, בפרט בימים אלה של מלחמה, וכמעט מקיר לקיר באשר להיותה של ההחלטה פוליטית, ופוגעת במחקר ובמדע בישראל. פרופ' פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי), הגדיל ואמר כי "ההחלטה של שר החינוך שגויה ומשחקת לידיו של החמאס". פרופ' דוד הראל, ראש האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציין כי "ההחלטה של השר קיש היא הפגיעה החמורה ביותר בפרס ישראל. זהו מהלך פחדני, שבא בהכוונה מלמעלה. לא נאה להם ללחוץ יד לאנשים שבהם יש מבקרים של הממשלה. אני קורא לכל הוועדות המקצועיות (שממליצות לשר החינוך על הענקת פרסי ישראל – י"ה) לחשוף את עצמן, וכן את כל הזוכות והזוכים שהוחלטו. אנחנו, האזרחים, נמצא את הדרך להוקיר אותם". "צריך אחת ולתמיד להפקיע באופן מוחלט מידי שר החינוך או כל גורם פוליטי אחר את ניהול פרסי ישראל", אמר. "מהרקורד של השר הנוכחי, בשנה הבאה, אחרי המלחמה, אנשי ועדות הפרס יתבקשו לפשפש שמא הספורטאי או המדענית המועמד.ת השתתפו בהפגנה, התבטאו פעם נגד מהלכי הממשלה או סירבו להופיע במפגשים בעופרה או באריאל. פרס ישראל חייב להיות מנוהל בידי מוסדות ממלכתיים וא-פוליטיים, שמכירים בחשיבות המדע, המקר והתרבות בישראל". לדברי פרופ' הראל, "הצעתי היא לקבוע בחקיקה שהפרס יעבור לניהול בית הנשיא והאקדמיה הישראלית למדעים. גופים אלה אינם יראים מהרשויות, ויכולים לעבוד בעצמאות ובמקצוענות האפשריים. האקדמיה הישראלית למדעים תהיה אחראית על תחומי המדע ובית הנשיא – על פרסי התרבות ומפעל החיים. ברור שלהצעה כזאת אין כל סיכוי להתקבל על ידי הממשלה הנוכחית, אך מכיוון שראוי שפרס ישראל יהיה מעוגן בחקיקה רצינית, כאן, בדיון הזה, המקום להתחיל לגלגל את זה, להתחיל בתהליך. כדאי לעשות זאת לפני שיהיה מאוחר מדי ומה שנבנה כאן במדע, בתרבות וברוח ייבלע וייעלם בשאון המלחמה, בריח הדם, בדאגה המצמיתה לחטופים ובחיים על החרב". משרד החינוך: "יש עתירה בעניין ואנחנו מנועים מלהגיב" ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן) ציינה כי "לפרס ישראל יש חשיבות ממדרגה ראשונה, בפרט להיי-טק הישראלי. יש במתן הפרס לוולדמן עידוד להיי-טק הישראלי. ההחלטה של שר החינוך היא לא עניינית. בימים כאלה, צר לי מאוד שכך מתנהגת הממשלה והעם רואה הנהגה שבימים כאלה לא ראויה לעמוד בראשו". ח"כ גלעד קריב (מפלגת העבודה) תקף את ההחלטה של משרד החינוך שלא להתייצב לדיון, למעט נציג של הייעוץ המשפטי של המשרד. לדבריו, "שר החינוך קיבל החלטה פוליטית מעוותת, שלחו את נציג היועץ המשפטי כעלה תאנה. יש פה שקר גס לכנסת ולציבור הישראלי". נציג משרד החינוך שהגיע לדיון, עו"ד רן אוליץ מהלשכה המשפטית, אמר בדיון כי "משיש עתירה (לבג"ץ – י"ה) תלויה ועומדת בעניין, אנחנו מנועים מלהיכנס אליו ולהציג את עמדתנו לפרטי פרטים. זה הפרוטוקול המקובל כשיש תיקים תלויים ועומדים. ככל שתתקבל בקשה לקבלת מידע, היא תקבל את המענה ההולם". יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, ציין כי "ההחלטה היא חלק מהמהפכה המשטרית, ניצול המלחמה כדי להמשיך את המהפכה. אני קורא לשר החינוך לחזור בו מהחלטתו, אם כי אני לא תמים ואתפלא אם זה יקרה". הוא אמר כי "הוועדה רואה בחומרה רבה את החלטת משרד החינוך, לרבות את ההחלטה שלא לחשוף כאן את המניעים של ההחלטה על ביטול הפרס. מדובר בפגיעה חמורה במעמדה הריבוני של הכנסת וביכולתה לקיים פיקוח אפקטיבי על הממשלה. אנחנו דורשים לקבל את כל הפרוטוקולים שהביאו להחלטה לבטל את פרסי ישראל. נקיים דיון בוועדה בעוד שבועיים ואנחנו דורשים שכל הדרד המקצועי שקיבל את ההחלטה יגיע לדיון".

עורכי דין של בעלי מניות טסלה, שזכו בסוף ינואר האחרון בתביעה משמעותית בבית המשפט המתמחה בדיני תאגידים – בית המשפט צ'נסרי של מדינת דלאוור (Court of Chancery in Delaware) בארה"ב, דורשים כעת את שכרם – מניות טסלה בשווי ב-5.6 מיליארד ד'.  אותם עורכי הדין הדורשים את שכרם כעת גרמו לביטול תוכנית התגמול ש-טסלה הייתה אמורה לשלם למנכ"לה, אילון מאסק, בגובה 56 מיליארד דולר. כעת הם גורסים כי שכר הטרחה שלהם אמור להיות, בשל הסכום העצום שנחסך מהתובעים ומהחברה – בהתאם. מדובר בשכר טרחה שמגיע לתעריף שעתי של 288,888 דולר. "אנחנו מוכנים 'לאכול את מה שבישלנו", כתבו עורכי הדין. חבילת התגמול שלו מטסלה נפסלה. אילון מאסק. צילום: ShutterStock מה שקדם לתביעה הנוכחית הוא, כאמור, הצלחת התביעה לזכות בפסילת הכוונה להעניק ל-מאסק את חבילת השכר המאסיבית, במשפט שהתנהל במשך מספר שנים, מ-2018. הסכום הדרמטי שנדרש כעת כשכר טרחה, לטענת עורכי הדין, מגיע להם מכיוון שעבדו על בסיס Contingency – חיוב שכר עו"ד לפי הצלחה, שמשמעו הסכם של עורכי דין לוותר מראש על שכר קבוע לטובת אחוזים מוגדלים, שאותם ישלם להם הלקוח לפי מידת ההצלחה בטיפול בתיק, בנוסף לתשלום על הדיונים הראשוניים, ניהול המו"מ והגשת התביעה ועל הנוכחות שלהם בדיונים המשפטיים. מכיוון שהמשפט המסוים ארך יותר מחמש שנים, ועבודת התביעה הביאה ל"תועלת מסיבית" לבעלי מניות טסלה, הדרישה כעת היא לקבל 10% מהסכום שהמהלך המשפטי המנצח "חסך" לתובעים. נזכיר כי הדרישה הנוכחית ויוצאת הדופן מגיעה לאחר שהשופטת, קתלין מקורמיק, סברה בפסק דינה כי מאסק – שהוא לסרוגין האדם העשיר בעולם וששויו עומד על כ-210 מיליארד דולר כיום – לא יכול לשמור לו חבילת פיצוי בסכום שנקבע בשנת 2018. תוכנית התגמול, שאושרה על ידי בעלי המניות לפני חמש שנים, כללה בזמנו 20.3 מיליון אופציות למניות מחולקות ל-12 מנות של 1.69 מיליון מניות. על פי ההסכם, האופציות היו אמורות להינתן למאסק ב-12 מרווחים, אם טסלה תגיע לציוני דרך ספציפיים בשווי השוק שלה, בהכנסותיה ורווחיה, בעקבות ניהולו אותה. לפי ההגשה המשפטית מטעם התביעה, מאסק הרוויח סכום שווה ערך ל-52.4 מיליארד דולר (שהיו שווים באותם ימים 56 מיליארד ד') באופציות למניות טסלה, והדבר התרחש בתוך ארבע שנים וחצי בלבד, לאחר שלמעשה כל יעדי החברה הושגו. פסק הדין של בית המשפט הורה לבעלי המניות של טסלה, שערערו על תוכנית השכר במקור, לעבוד עם הצוות המשפטי של מאסק על יישום הצו. בפסק הדין בן 201 העמודים כתבה מקורמיק, כי טסלה "לא עמדה בנטל ההוכחה שתוכנית הפיצויים הוגנת", וכי חבילת השכר לא מייצגת סכום הוגן. היא אף ציינה, כי "נראה שהיקף הפיצוי הבלתי ייאמן הגדול ביותר אי פעם – סכום בלתי נתפש – הותאם כדי לעזור למאסק להשיג את מה שהוא האמין שיהפוך ל'עתיד טוב לאנושות'". The lawyers who did nothing but damage Tesla want $6 billion. Criminal. https://t.co/JI6eQPTxQ2 — Elon Musk (@elonmusk) March 2, 2024 "לא עשו דבר מלבד נזק לטסלה" מאסק – שלא אהב את החלטת השופטת התבטא נגדה ב-X שבבעלותו וצייץ שברצונו להעביר את החברות שלו מדלאוור, מקום מושבו של בית המשפט – מתח כעת גם ביקורת על בקשת עורכי הדין. הוא כינה אותה "פושעת" וטען שהם "לא עשו דבר מלבד נזק לטסלה". יזם הטק גם הביע את רצונו לקבל חבילת מניות גדולה נוספת, למרות שמכר לאחרונה חלק ניכר ממניות טסלה שלו. מומחים אמריקנים לנושאי משפט הודו כי בקשת שכר הטרחה העצום היא חסרת תקדים, אך חלקם הכירו בכך שהתיק שניהלו עורכי הדין הניב הצלחה עצומה לתובעים, ולכן אפשר שבאי כוחם אכן זכאים לו. אן ליפטון, פרופסורית למשפט תאגידי באוניברסיטת טולאן, אמרה לבלומברג כי זו הבקשה הגדולה ביותר לשכר טרחת של עורכי דין ששמעה עליה אי פעם. לפרופ' ליפטון הייתה תיאוריה משלה אודות הסיבה שעורכי הדין מעדיפים לקבל את שכרם במניות ולא בכסף. "אני מניחה שעורכי הדין של התובעים חשבו שאם הם יבקשו שכר טרחה של 6 מיליארד דולר במזומן זה עלול לפגוע בטסלה", הסבירה ליפטון. "מכיוון שהמקרה היה כרוך בהענקת מניות למאסק, הם חשבו שזה יהיה נכון לבקש את העמלה שלהם במניות, כדי שזה לא יהיה קשה כל כך עבור בעלי המניות של טסלה. זה נשמע לי מאוד הגיוני". יצוין כי השופטת מקורמק טרם הכריעה בבקשת עורכי הדין, ובנוסף – למאסק עדיין יש אפשרות לערער על פסק הדין המקורי שלה מסוף ינואר. אם יעשה כך, הדבר יכול לטרוף לחלוטין את כל הקלפים סביב הפרשה, וכן להשפיע על דרישת שכה"ט החריגה.

בשנים האחרונות, יותר ויותר מעסיקים מחייבים עובדים להשתמש באמצעי זיהוי ביומטרי כתחליף לשעוני נוכחות או כרטיסים דיגיטליים. התרחבות התופעה העלתה לדיון סוגיות של כיבוד הפרטיות של העובדים, והשימוש של המעסיק במידע הביומטרי שהעובד נותן בעת הכניסה והיציאה מהעבודה. לפיכך, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה באחרונה מסמך שמיועד למעסיקים, ובו מפורטות הנחיות בנושא, שקיימות מ-2012. המסמך מתייחס לכל סוגי המידע הביומטרי, לרבות טביעות אצבע, זיהוי פנים וזיהוי קשתית העין. הרשות מבהירה כי היא לא שוללת שימוש במערכות ביומטריות לצורך זיהוי עובדים, ומכירה בזכות המעביד לנקוט בשיטות אלה. "עם זאת", כותבים אנשיה, "איסוף המידע והשימוש בו חייבים להיעשות באופן סביר ומידתי, תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, יישום כללי אבטחת המידע והקפדה על עיקרון צמידות המטרה". במסמך מצוין כי "המעסיקים צריכים לנקוט זהירות והקפדה יתרה כאשר הם נעזרים בגורם חיצוני להפעלת הבקרה הביומטרית. על המעסיק מוטלת החובה להצדיק את הבחירה בשימוש במערכות ביומטריות, ולשקף את החלופות שייתכן שהן פוגעות ברמה נמוכה יותר בפרטיות העובד, למשל התקנת מצלמות שתהיינה ממוקדות סביב שעון הנוכחות בלבד, לצורך בקרה, והקפדה שהצפייה בהן תהיה רק כאשר יש חשד כלשהו כלפי העובד". על המעסיק להציע אלטרנטיבות "אם המעסיק מחליט בכל זאת להשתמש בכלים ביומטריים", ציינו ברשות להגנת הפרטיות, "הוא יכול לבחון אפשרות שהמידע הביומטרי של העובד שהוא אישי ופרטי לא ייאגר במאגרי מידע, אלא יישמר על גבי כרטיסים חכמים בלבד. כלומר המידע הביומטרי של העובד לא יושווה מול מאגר מרכזי אלא עם הנתונים הדיגיטליים שלו. בכל מקרה, המעסיק לא יכול לכפות על העובד שימוש בכלים ביומטריים, ועליו להעמיד לרשותו כלים חלופיים". "כמובן שחובת השקיפות חלה על המעסיק, ועליו ליידע את העובד שהוא חשוף לאיסוף מידע ביומטרי לצורכי בקרת נוכחות, ולהסביר לו אילו אמצעי אבטחה ננקטים כדי לשמור על המידע", נכתב. "הרשות מציינת כי חובת השקיפות אינה רק על פי התקנות הקיימות שהיא פרסמה, אלא גם על פי תקנות וחוק השימוש בביומטריה, ובכל מקרה, כל שימוש במידע של העובד שלא לצורך בקרת נוכחות נוגד את תקנות הגנת הפרטיות, כמו שימוש במנגנוני הצפנה וקידוד ייחודיים למידע הביומטרי, והפרדת הנתונים הביומטריים במאגר ממידע אישי אחר, כך שנתונים אלה יישמרו באופן נפרד". בהקשר זה, הרשות ממליצה למעסיק לגבש נהלים לצמצום הסיכונים לפגיעה בפרטיות הקשורים באיסוף מידע ביומטרי, ומניעת אפשרויות של דליפה. ברשות מציינים כי אם בכל זאת המעסיק שומר את המידע במאגר ביומטרי, עליו להגיש בקשה להחזיק במאגר זה לפי החוק. צעד נוסף שעל המעסיק לבצע הוא למחוק את המידע של עובד שסיים את עבודתו בארגון, אלא אם כן יש סיבה מוצדקת להמשיך לשמור אותו.