החל משעות הבוקר המוקדמות של יום שישי, החלה תקלה בסניפי מק'דונלדס, בעיקר באוסטרליה, שבעקבותיה נאלצה רשת המזון המהיר הפופולרית לסגור זמנית אלפים מסניפיה עד לפתרון הבעיה. התקלה התבטאה בכך, שלקוחות לא הצליחו לשלם עבור הזמנותיהם. בעיות דומות דווחו גם במדינות נוספות, בהן ניו זילנד, סין, יפן, קנדה, דרום קוריאה, טייוואן וגרמניה. בהצהרה ראשונה לתקשורת, אמר דובר מטעם מקדונלד'ס, כי "יש לציין שהנושא אינו קשור לאירוע אבטחת סייבר". לאחר שהתקלה נפתרה, פרסמה מקדונלד'ס הצהרה באתר הרשמי שלה, המספקת עדכון והסבר כלשהו לגבי מהות הבעיה שגרמה לתקלה העולמית. "בערך בחצות (אזור זמן CDT) ביום שישי, מקדונלד'ס חוותה נפילה על מערכת טכנולוגית עולמית, שזוהתה ותוקנה במהירות", מסבירה החברה בהצהרה. "שווקים רבים חזרו להיות מחוברים אונליין, והשאר נמצאים בתהליך. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם השווקים שעדיין חווים בעיות. יש לציין שהבעיה הזאת לא נגרמה ישירות מאירוע אבטחת סייבר, אלא על ידי ספק צד שלישי במהלך שינוי קונפיגורציה". על פי הדיווחים באוסטרליה, בעוד שסניפים מסוימים נאלצו להיסגר לחלוטין, אחרים יכלו להמשיך לפעול תוך קבלת תשלומים במזומן בלבד. בפוסט לחשבון ה-X הרשמי שלה, הודיעה מקדונלד'ס יפן שהתרחש "כשל במערכת", ושהחברה מתנצלת "על אי הנוחות שהדבר עלול לגרום ומבקשת ממך להמתין זמן מה עד שהשירות ישוחזר". מקדונלד'ס מפעילה כיום קצת יותר מ-40,000 סניפים ברחבי העולם, בהם כ-1,040 באוסטרליה, 3,000 ביפן, 1,400 בקנדה, 400 בדרום קוריאה ו-400 בטייוואן.

אפל הגיעה להסדר של 490 מיליון דולר כדי לפתור תביעה ייצוגית, שטענה כי המנכ"ל, טים קוק, לכאורה הונה בעלי מניות בכך שהסתיר את הירידה בביקוש למכשירי iPhone בסין. ההסדר הוגש ביום שישי האחרון לאישור השופטת איבון גונזלס רוג'רס בבית המשפט המחוזי של ארה"ב באוקלנד, קליפורניה. התובעת הראשית היא הרשות המנהלת של קרן הפנסיה של נורפוק באנגליה. ב-2 בינואר 2019 הכריזה יצרנית ה-iPhone באופן לא צפוי, כי תצמצם את תחזית ההכנסות הרבעוניות שלה בסכום של עד 9 מיליארד דולר, תוך שהיא תולה את האשמה במתיחות הסחר בין ארה"ב לסין. זאת, לאחר שחודשיים לפני כן, ב-1 בנובמבר 2018, אמר קוק למשקיעים בשיחת אנליסטים, כי למרות שאפל חוותה לחץ של מכירות בשווקים כמו ברזיל, הודו, רוסיה וטורקיה, שבהם המטבעות נחלשו, "לא הייתי שם את סין בקטגוריה הזאת". כמה ימים לאחר מכן הודיעה אפל לספקיה על הפחתה בייצור. תחזית ההכנסות המופחתות הייתה הראשונה של אפל מאז השקת ה-iPhone ב-2007. למחרת ההודעה נפלו מניות אפל ב-10% ומחקו 74 מיליארד דולר משווי השוק של החברה. דרך אגב, מחיר המניה של אפל הכפיל את עצמו פי ארבעה מאז ינואר 2019. במסמכי בית המשפט צוין, כי חברת התפוח מקופרטינו שבקליפורניה הכחישה אחריות, אך הסכימה להסדר כדי להימנע מהעלות והסחת הדעת שתגרום התדיינות משפטית. בשנה האחרונה רשמה אפל רווח נקי של 97 מיליארד דולר, וחישוב פשוט מראה כי סכום הקנס שווה קצת יותר מרווח של יומיים וחצי. ביוני האחרון דחתה השופטת רוג'רס את בקשתה של אפל לדחות את התביעה. היא מצאה, שאפל ידעה שיש האטה בכלכלה של סין והביקוש עלול לרדת.

בזק בינלאומי הודיעה היום (א') כי תשווק ותיישם את מערכת התקשורת האחודה בענן לעסקים מבית סיסקו (Cisco) – משמה WebEx Calling. החברות מסרו כי הן "מציעות לעסקים קטנים עד גדולים חבילות אטרקטיביות ליישום פתרון WebEx Calling, המייעל את התקשורת הארגונית והשיתוף בארגון בעידן של ריבוי ערוצי תקשורת, מסייע בביצוע תקשורת מאובטחת ומסייע בחיסכון עלויות". מה יודעת WebEx Calling לעשות? WebEx Calling הוא, כאמור, פתרון תקשורת אחודה בענן מבית סיסקו וחלק מסל פתרונות ה-Collaboration של החברה, המאוחדים תחת המותג WebEx. הפתרון מאפשר לארגונים לנהל תקשורת יעילה ומתקדמת, תוך חיבור ושיתוף פעולה מכל מקום, על ידי שימוש בענן, באופן שאמור להגביר את הפרודוקטיביות ושיתוף הפעולה בין העובדים, באמצעות מגוון תכונות ויכולות מתקדמות. בין הכלים הקיימים בפתרון התקשורת החדש לעסקים: האפשרות להקים חדרי ועידות וידיאו, שיתוף מסכים, שיתוף קבצים, הודעות בזמן אמת (צ'אט), הפיכת הנייד לשלוחה של המשרד, פורטל ניהול המרכזיה מכל מקום, ועוד. הפתרון החדש, אותו משיקה כעת בזק בינלאומי, נחשב כפתרון מוביל בתחומו, הרבה בזכות שימוש בארכיטקטורת ענן גלובלית, הנשענת על חוות השרתים של סיסקו הפרוסות ברחבי העולם. הישענות זו מבטיחה שרידות והמשכיות עסקית של 99.99%. הפלטפורמה המבוזרת מאפשרת מתן שירותי טלפוניה ותקשורת מאוחדת, רציפה וזמינה מכל מקום ובכל ערוץ תקשורת, תוך שמירה על איכות השירות ושימוש ברוחבי הפס הזמינים. בנוסף, WebEx Calling משלב איכות טכנולוגית של המותג הבינלאומי, עם אבטחת המידע המתקדמת מבית סיסקו – Cisco Secure. במערכת Webex Calling מופעלים מגוון יישומי אבטחה – כולל הצפנה, פרוטוקולים מאובטחים ומנגנוני אימות רב שלביים (MFO) – כדי להגן על תעבורת המידע ואבטחת פרטיות הנתונים. המערכת תומכת בתקני אבטחת פרטיות כגון GDPR, כאשר נתונים אלו הופכים את הפתרון לכזה המאפשר תקשורת מאובטחת העומדת בתקנים מחמירים המתאים גם לארגונים ועסקים, עם דרישות רגולטוריות מחמירות מתחומי הבריאות, הפיננסים, הממשל, התעשייה הביטחונית ועוד. כאמור, הפתרון החדש מושק על ידי בזק בינלאומי, שתציע אותו למגוון רחב של ארגונים, שיהנו משירות המשתלב באופן אינטגרלי עם שאר חבילת פתרונות ה-Collaboration של Webex, כגון Webex Meetings ו-Webex Messaging, ושיתוף קבצים. אינטגרציה זו מאפשרת למשתמשים שימוש באפליקציה אחת בלבד עבור כלל היישומים ואפשרות מעבר בין שיחות קוליות, ועידות וידיאו והודעות מיידיות – באופן מהיר ופשוט. שילוב "טכנולוגיה המתקדמת ופורצת גבולות" עם "ניסיון עתיר שנים" שרית רצר, סמנכ"לית השותפים העסקיים בסיסקו ישראל: "בעולם העסקי מרובה הערוצים, קיימת חשיבות רבה לפתרונות יציבים הנותנים שקט תעשייתי, הן ברמת האבטחה והן ברמת התקשורת, בין העובדים בארגון, תקשורת שהפכה מסובכת יותר עם עליית שיעור העובדים במתכונת היברידית והארגונים שצריכים לספק לעובדים שלהם יכולת להתחבר מכל מקום ובכל זמן, תוך שמירה על איכות תקשורת גבוהה ומאובטחת. פתרון Cisco WebEx Calling שאנחנו משיקים יחד עם בזק בינלאומי מספק מענה לצרכים אלו בדיוק, ומביא לידי ביטוי את הטכנולוגיה המתקדמת ופורצת הגבולות של סיסקו, יחד עם הניסיון עתיר השנים של בזק בינלאומי. אנו מציינים בימים אלו הישג משמעותי מאוד של בזק בינלאומי, שהוכתרה כשותף זהב של סיסקו בפעם ה-15 ברציפות, ואין שותף מתאים מהם לממש באמצעות פתרון זה את הידע והניסיון בעולם התקשורת עבור עסקים – בכל הגדלים ובכל מגזרי הפעילות". שרון עזרא, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי: "פתרון WebEx הוא פתרון High-End, המספק יכולות טכנולוגיות מובנות ברמה הגבוהה ביותר, ומותאם לענות על דרישות ותקנים מחמירים של לקוחות מכל הגדלים ותחומי העיסוק, הודות ליכולות המאובטחות שלו הנשענות על מנוע ה-Talos המפורסם של סיסקו, ומאפשר גמישות ודינמיות על ידי הרחבת השלוחות בהתאם לצרכי הארגון, כך שהלקוחות שלנו לא נדרשים להשקעה כספית גבוהה. כמו כן, המרכזיה החדשה עושה שימוש מגוון ורחב במוצרים ושירותים משלימים מבית סיסקו, המהווים פתרון Ecosystem שלם לכל הארגונים. בתור חברה אשר מספקת מגוון פתרונות היברידיים, ומתמחה במיוחד בתחומי התקשורת, הענן והסייבר, שירות Cisco WebEx Calling מותאם למנועי הצמיחה המרכזיים שלנו, כך שאנו יודעים לספק ללקוחות שלנו יישום והטמעה ברמה הגבוהה ביותר".

מערכי ה-IT של בתי החולים רמב"ם, כרמל ופלימן שבחיפה נערכים באחרונה לעבודה משותפת באופן ממוגן, בחניון התת קרקעי של בית החולים רמב"ם – כחלק מההכנות לקראת הסלמה אפשרית בחזית הצפון; כך חשפה שרה צפריר, מנמ"רית רמב"ם. צפריר דיברה בוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (א') בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. היא השתתפה בפאנל בנושא חוסן ניהולי וניהול משברים, שאותו הנחתה נעמה פרי כהן, מנהלת אגף דיגיטל, טכנולוגיה וחדשנות בחטיבת בתי החולים במשרד הבריאות. לדברי צפריר, ההיערכות המשותפת היא תולדה של אחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה, שהתקיימה לפני קרוב ל-18 שנים. "אז", אמרה, "בית החולים רמב"ם לא היה ערוך לטיפול בחולים תחת טילים. הוא לא היה ממוגן, הכול נעשה תחת אש. אחרי המלחמה ההיא נוצר חזון חדש, ובמרכזו הקמת קמפוס חדש, שכולל חניון תת קרקעי, כשכל קומה בו משתרעת על פני 20 אלף מ"ר. הוחלט שקומה מינוס 3 בקמפוס זה תשמש בשעת חירום בית חולים ממוגן עם יותר מ-1,000 מיטות. בהתערבות משרד הבריאות הוחלט שבקומה מינוס 2 שבחניון, הממוגנת גם היא, ייקלטו בתי חולים נוספים – שאינם ממוגנים דיים. הקומה אכן נבנתה כך שבעתיד תספק מענה ממוגן לאירוח בתי החולים בחיפה – אולם לא נבנתה היערכות מתאימה למימוש התרחיש בפועל. אלא שהמציאות ניחתה עלינו באוקטובר האחרון, והיה ברור שעלינו לספק מענה ממוגן לבתי חולים נטולי מיגון. נערכנו לכך בהיבטים הטכנולוגיים השונים: הקמנו את תשתיות המחשוב והתקשורת, על מנת שבתי החולים פלימן וכרמל יוכלו לעבוד באופן היברידי". "מדובר במהלך מורכב", הסבירה צפריר. "בית החולים פלימן הוא גריאטרי וממשלתי, ואילו כרמל שייך לשירותי בריאות כללית. הקמנו צוותי עבודה משותפים של כלל בתי החולים, בכל הרמות. נדרשנו להתמודד עם המון שאלות, ביניהן: איך לגשר על ההבדלים בין מערכות ה-IT השונות? האם לחבר מרחוק? האם לאפשר לבתי החולים האורחיים לעבוד עם מערכות המחשוב של רמב"ם? איך עובדי בית חולים אחד יכירו את מערכות בית החולים השני? כיצד לשתף נתונים? איך לפעול תחת מתקפות סייבר? ומה עושים עם מערכות מנהלתיות כגון דיווח נוכחות ושכר? נדרשנו לפתרונות חיבוריות, קישוריות והנגשת נתונים, והכול תוך הגנת פרטיות, סייבר ואבטחת מידע". היא ציינה כי "הפתרונות נמצאו, ו-'על הדרך' ערכנו בהם שינויים. בנינו תשתית של עבודה היברידית עבור המחשוב של בתי החולים פלימן וכרמל, והבאנו לבנייה של מערכת יחסים הדוקה בין המרכזים הרפואיים, כשהכול נעשה ברוח טובה וללא אגו. עברנו מעבודה בשגרה לעבודה בשגרת חירום. הגענו בסוף לפתרונות מצוינים – וכולנו תקווה שלא נממש אותם". נעמה פרי כהן, מנהלת אגף דיגיטל, טכנולוגיה וחדשנות בחטיבת בתי החולים במשרד הבריאות. צילום: דוברות משרד הבריאות פרי כהן אמרה ש-"מאז פרוץ הקורונה ועד עכשיו, במלחמה הנוכחית, אנחנו מתמודדים עם אתגרים רבים למציאת מעטפת דיגיטלית, שתכלול פתרונות פורצי דרך, לטיפול איכותי ושירותי. הבנו בשנים אחרונות שאנחנו נדרשים לפתרונות תפקודיים, לצד החשיבות שנדרשת להתנהגות מנהיגותית". לדבריה, "כל אחד ואחת מהמנמ"רים.יות נדרש.ה למענה ייחודי, על מנת לייצר שליטה ולנהל אירוע בסדר גודל שכזה. השותפויות שישנן בין ארגוני הבריאות השונים מייצרות פתרונות שמשלבים כוחות במשבר". הוובינר עסק בנושאים שונים, דוגמת השפעות הטכנולוגיה על בריאות הנפש, שיקום, וכן פאנלים בנושאי AI וענן. המשך הדיווחים – בימים הקרובים.

גלואט (Gloat), שפיתחה טכנולוגיה לגיוס, שימור ופיתוח עובדים בארגונים, מינתה את איתי כנרות לתפקיד סמנכ״ל מחקר ופיתוח. כנרות יוביל את אסטרטגיית ההתרחבות והחדשנות של החברה, כך שתספק מענה לאתגרים העסקיים ולצמיחה. כנרות מביא עמו לגלואט מעל 15 ששנות ניסיון ניהולי ומקצועי. לאחרונה שימש כסמנכ״ל מחקר ופיתוח בסטארט-אפ פיץ' (Peech) שם היה אחראי על פיתוח טכנולוגיות AI לעריכת וידיאו אוטומטית. לפני כן כיהן כסמנכ"ל מו"פ בקלטורה (Kaltura) ועוד קודם לכן עבד בתפקידי ניהול ופיתוח ב–MediaMind.

בארה"ב פתחו באחרונה הרשויות בחקירה של ענקית הרשתות החברתיות מטא – הבעלים של פייסבוק, אינסטגרם, בין השאר – בגין חשדות לממכר סמים לא חוקיים בדמות תרופות מרשם מסוכנות, באמצעות הפלטפורמות שבבעלותה. על פי הדיווחים, החוקרים נעזרים בגורמים רשמיים ממנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA. על פי דיווח חדש של הוול סטריט ג'ורנל, חקירה זו באה על רקע החששות שפלטפורמות המדיה החברתית של מטא הפכו לקרקע פוריה לגידול בפעילות הפלילית המסוימת, וזאת עקב מה שנראה, לכאורה, כמדיניות ניטור ומיתון תוכן נרפית מדי. הג'ורנל דיווח כי כבר בשלהי השנה שעברה שלחו תובעים כלליים ממדינת וירג'יניה שבדרום ארה"ב זימונים והחלו לשאול שאלות, להעלות תהיות ולבדוק האם פלטפורמות המדיה החברתיות של מטא מקלות ראש בתופעה, ואולי אף מרוויחות בעקיפין ממכירה בלתי חוקית של התרופות הממכרות באמצעותן. מהלכים אלו נעשו כחלק מחקירת חבר מושבעים פלילי, כך אמרו לג'ורנל גורמים אנונימיים שמכירים את הנושא. עוד הורחב כי התובעים מחפשים תיעודים של "תוכן סמים מפר בפלטפורמות של מטא", ו/או עדויות ל-"מכירה בלתי חוקית של סמים דרכן", כך על פי עותקים של זימונים שנבדקו על ידי הוול סטריט ג'ורנל. במסגרת החקירה, התובעים גם זימנו את המכון לשקיפות אלגוריתמית (Algorithmic Transparency Institute) – פרויקט של העמותה הלאומית לאזרחות (National Conference on Citizenship) – כדי שנציגיו יפרטו אודות מחקר הקשור לתוכן הסמים הלא מורשה המתפרסם, לכאורה, בפלטפורמות מטא. לדברי הג'ורנל, העמותה כבר העבירה לתובעים אלפי מודעות של חברת טלרפואה, מספריית המודעות של הענקית ממנלו פארק, רבות מהן כוללות תרופות מרשם שיתכן שהוצעו למכירה באמצעות מטא באופן לא חוקי, לכאורה. בדיווחו הסביר הג'ורנל כי במהלך מגיפת הקורונה חברות טלרפואה הציפו את פייסבוק ואינסטגרם בפרסומות לתרופות מרשם לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, חרדה ומצבים רפואיים אחרים, ואפשר שהמודעות הללו תרמו לשימוש לרעה בחומרים שמכירתם אמורה להתבצע רק אחרי אבחון רפואי וקבלת מרשם רשמי. גורמת נזקים עצומים ומוות לאמריקנים. מגיפת האופיואידים. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק מגיפת האופיואידים – תרופות שהן סמים שהורגים ופוגעים בתוחלת החיים המילה 'Drugs' באנגלית מתייחסת כידוע גם לסמים משני תודעה וגם לתרופות. ולא בכדי, כיוון שלעיתים תרופות עלולות לייצר תלות ולסכן את חיי המשתמשים בהן. במקרה הספציפי מדובר בעיקר על אופיואידים – תרופות ממכרות מאוד שעלולות להוביל לנזקים משמעותיים בשימוש לאורך זמן וללא פיקוח מוסמך. בארה"ב הסחר הפיראטי בתרופות המרשם הללו משגשג והתוצאה קשה – יותר מ-700 אלף אנשים מתו ממנת יתר של אופיואידים בין השנים 1999 ל-2022, כך לפי נתוני ה-CDC (ר"ת US Centers for Disease Control and Prevention) המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן. עוד בטרם הקורונה, באוקטובר 2017, הכריז נשיא ארצות הברית באותם ימים דונלד טראמפ על "מגפת האופיואידים" שהוגדרה על ידו כ"מצב חירום לבריאות הציבור". בדצמבר באותה שנה פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים הממוצעת של האמריקנים שנרשמה במשך שנתיים רצופות, כשהעלייה בשימוש באופיואידים נחשבת כאחד הגורמים לכך. על פי הדיווחים, הצורך בפתיחה בחקירה למטא צץ לאחר שהורגשה עלייה בפעילות של מכירת תרופות שצריכתן אסורה ללא מרשם דרך הפלטפורמות שלה, ולנוכח חשדות שיש מי שעושים בשירותי החברה שימוש לצורך פרסום ומכירת החומרים האסורים. על פי הדיווחים השונים, הסוחרים הללו מנצלים, לכאורה, תכונות של מטא – כמו קבוצות, הודעות פרטיות ושיטות תקשורת מוצפנות – כדי להתחמק מזיהוי ולהמשיך בפועלן. נזכיר כי אין זו הפעם הראשונה ש-מטא עומדת בפני ביקורת וחקירות בגין תפקידה בהפצת תוכן מזיק. החברה זכתה לביקורת שוב ושוב על אופי טיפולה במידע מוטעה, בדברי שטנה ובהפצת תוכן קיצוני אלים דרכה. בנוסף למטא הסתבכויות משמעותיות עם החוק בארה"ב ואף בעולם. היא הייתה מעורבת עד צוואר בפרשת קיימברידג' אנליטיקה – עת אפשרה להעביר מידע אישי על עשרות מיליוני משתמשים למטה קמפיין טראמפ, בבחירות לנשיאותץ ארה"ב 2016. מסתמן כי בבסיסה של החקירה עומדת השאלה האם מטא – ביודעים או לא, כמו גם במכוון אם לאו – מאפשרת סחר בחומרים לא חוקיים דרכה. אם יתגלו הוכחות לכך שמכירת התרופות הלא מותרות דרך השירותים של מטא אכן נעשתה ובאופן שטתי, כפי שנחשד, הרי שההשלכות של הדבר, תיאורתית, הן עצומות ומשפיעות הלכה למעשה על בריאות הציבור. מאחר שהבטיחות והאחריות המוסרית והמשפטית למתרחש בשירותים שבבעלותה הן של מטא – אם ימצא שהחברה פעלה או פועלת ברשלנות או מתוך כוונת מכוון במקרה זה, מטא עלולה לשלם מחיר כבד על כך, לכאורה. The opioid epidemic is a major public health issue that requires action from all parts of US society. That’s why @Meta has joined the Alliance to Prevent Drug Harms alongside the @StateDept @UNODC & @Snapchat to help disrupt the sale of synthetic drugs online + educate users… — Nick Clegg (@nickclegg) March 15, 2024 תגובות מטא "מכירת סמים אסורים מנוגדת למדיניות שלנו ואנחנו פועלים למצוא ולהסיר את התוכן הזה מהשירותים שלנו", אמרה אתמול (ש') מטא ל-פוקס ביזנס, בתגובה להיוודע דבר פתיחת החקירה. לדבריה, היא "משתפת פעולה באופן יזום עם רשויות אכיפת החוק, כדי לסייע במאבק במכירה והפצה של סמים אסורים". מהדיווחים עולה כי מטא הגיבה גם בהתחייבות להסרת תוכן מפר רלוונטי, והבטיחה לשתף פעולה עם הרשויות בחקירתן. במקביל לחקירה זו, ובלי שידוע האם בהקשר אליה, הודיע נשיא מטא לעניינים גלובליים, ניק קלג, ביום ו' האחרון שהחברה שיתפה פעולה עם משרד החוץ האמריקני, האו"ם וסנאפצ'ט כדי להתמודד עם סוגיית מכירת תרופות סינתטיות באינטרנט. לדבריו, מאמציהם המשותפים שואפים לשבש את מכירת החומרים הללו וללמד את המשתמשים לגבי הסיכונים הנלווים לצריכתם. בפוסט שהעלה דווקא לאתר המתחרה, X, הדגיש קלג את הדחיפות בטיפול במשבר האופיואידים, וציין כי מדובר באחת מבעיות בריאות הציבור המשמעותיות ביותר בארה"ב כיום.

וואן טכנולוגיות סיימה את הרבעון האחרון של 2023 ואת השנה כולה עם תוצאות חיוביות – עליות הן בהכנסות והן ברווח הנקי; כך עולה מהנתונים שהחברה פרסמה היום (א'). בפעם הראשונה, החברה רשמה הכנסות רבעוניות של מיליארד שקלים. בעוד שההוצאות של וואן גדלו ב-142.3 מיליון שקלים, שהם 18.1%, ל-930.6 מיליון, ההכנסות רשמו עלייה גבוהה יותר – של 150 מיליון שקלים, שהם 17.6% – כאמור, למיליארד שקלים. העלייה הושפעה במידה רבה מזינוק של 30% בתחום הפתרונות והשירותים הטכנולוגיים. הרווח הנקי הגיע ל-51.5 מיליון שקלים, לאחר שעלה בקרוב ל-10%. על פי וואן, מדובר בשיא רבעוני. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות של החברה גדלו ברבעון ב-20% ל-852.8 מיליון שקלים, הרווח הגולמי עלה ב-7.1% ל-147.8 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 14.8%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 2.4% ל-77.8 מיליון שקלים והרווח עלה ב-12.3% ל-70 מיליון. גם ב-2023 כולה, העלייה בהכנסות הייתה גבוהה מזו שנרשמה בהוצאות: בעוד שההוצאות גדלו ב-457.6 מיליון שקלים, שהם 15.4%, ל-3.4 מיליארד שקלים, ההכנסות עלו ב-15.1%, שהם 485.2 מיליון שקלים, ל-3.7 מיליארד. הרווח התפעולי השנתי של החברה רשם עלייה של 11.7% ל-264.33 מיליון שקלים והרווח הנקי גדל ב-11% ל-191.2 מיליון. בוואן מציינים כי בחמש השנים האחרונות, הן ההכנסות והן הרווח הנקי שלה צמחו ביותר מפי 2.5: ההכנסות רשמו בתקופה זו עלייה של 160% והרווח הנקי – של 177%. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת גדל ב-13% ל-344 מיליון שקלים. לחברה מבנה מאזני איתן, שמתבטא במינוף אפסי ועודף מזומנים של כ-102 מיליון שקלים נטו. במקביל לפרסום הדו"חות הכריז דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-32.5 מיליון שקלים, בהמשך לחלוקות נוספות בסכום מצטבר של כ-116 מיליון שקלים ב-2023. זאת, בהתאם למדיניות החברה, שלפיה היא תחלק לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור של 66% מהרווח הנקי הרבעוני. כמה השתכרו בעלי השכר הגבוה בוואן? לצד הנתונים הכספיים, וואן פרסמה את עלות השכר של חמשת בעלי השכר הגבוה בחברה. הנתון הכללי גדל ב-11% לעומת 2022 והסתכם ב-13.7 מיליון שקלים. בעל עלות השכר הגבוהה ביותר ב-2023 מבין בכירי קבוצת וואן היה יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות מידע, עם 3.68 מיליון שקלים – גידול של 20.2% לעומת עלות שכרו ב-2022. בהמשך הרשימה נמצאים שלום כהן, מנכ"ל אוטומציה החדשה, עם גידול של 4.8% ל-3.12 מיליון שקלים; שלום דיין, מנכ"ל וואן סיסטמס, עם עלייה של 6.9% ל-2.6 מיליון; סער רם, מנכ"ל 3base, שעלות שכרו צמחה ב-24.2% ל-2.22 מיליון; ושי גואטה, מנהל חטיבת BPO ב-וואן, עם ירידה של 0.5% לכשני מיליון שקלים. "התוצאות – עדות לעוצמת וואן, על אף השנה המאתגרת" עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגיות, אמר כי "2023 הייתה שנה נוספת של צמיחה בקבוצת וואן, כאשר מגזר הפתרונות והשירותים הטכנולוגים הוביל אותה, עם שיעור גידול של כ-24% בהכנסות. הקבוצה הגדילה את היקפי פעילותה במעל 160% בחמש השנים האחרונות, וזאת הן בזכות צמיחה אורגנית בכל תחומי הפעילות, והן בהמשך לרכישת חברות שהגדילו את היצע הפתרונות שהיא מציעה ללקוחותיה בכל מגזרי הפעילות, תוך העמקת פעילותה לתחומים צומחים כגון סייבר, בינה מלאכותית, ERP, ענן וייעוץ". הוא הוסיף כי "התוצאות העסקיות לסיכום 2023 ותוצאות הרבעון הרביעי של השנה בפרט הינן עדות לעוצמתה העסקית של וואן, שהצליחה לצמוח בשיעורים ניכרים על רקע שנה מאתגרת, שהתאפיינה באי ודאות גבוהה במשק הישראלי. זאת, במיוחד ברבעון הרביעי של השנה, שבו פרצה המלחמה – מה שהביא לפגיעה בפעילות הכלכלית במשק ולגיוסם של מאות מעובדינו לשירות מילואים". לדברי אייל, "אנחנו ממשיכים לפעול לחיזוק מעמדה של וואן בשוק הישראלי, וכן להידוק היחסים שלה עם לקוחותיה ולהגדלת סל המוצרים והשירותים שלה, כדי להרחיב את מעגל לקוחותיה בשנים הקרובות".

האישור של האיחוד האירופי בהקשר לערכת כלים להתמודדות עם הסכנות והבעיות האתיות שנמצאות בבסיס השימוש בבינה המלאכותית, ערכת תקנות וחוקים שכבר זכתה לכינוי EU AI, הוא אחד הצעדים החשובים ביותר בתחום הבינה המלאכותית, שהפכה לכה פופולרית בשנתיים האחרונות פחות או יותר. החשיבות של חוק הבינה המלאכותית הזה הוא, שהוא שם במרכז הבמה הרגולטורית את העובדה, שהבינה המלאכותית מסוכנת בהיבטים רבים שלה בדיוק כמו שהיא יכולה להיטיב. הוא חשוב מכיוון שהממשל האירופי בעצם יכריח את החברות העוסקות בתחום להתחיל לקחת אחריות, וכמו שגופים רבים בשוק הטכנולוגי יודעים, הקנסות מגיעים מהר מאוד כשבאיחוד פותחים בחקירה לגבי נושא טכנולוגי כזה או אחר – גוגל, מיקרוסופט, אפל ואחרות ראו איך פעם אחר פעם הן נאלצות לשנות את ההתנהלות שלהן ביבשת האירופית לעומת מקומות אחרים בעולם כשהאיחוד מתעקש על כך. האיחוד הפך לסוג של אור לגוים, במיוחד כשבצפון אמריקה הממשל האמריקני בעיקר, אבל גם הקנדי, מפחדים ללכת עד הסוף ולהטיל אחריות. האם זה יגרום לשינוי מהותי במה שקורה בשוק? לא בטוח, כי גם באיחוד לא רוצים למשוך את השטיח מתחת לפעילות הבינה המלאכותית העצומה שמתרחשת בכל מקום ברחבי היבשת, וגם בעולם – המטרה היא סוף סוף להתחיל לפקח עליה. זה בוודאי טוב הרבה יותר מכל מיני מכתבים ו"קולות קוראים", מסמכים וניירות עמדה וכדומה, שחתומים עליהם דמויות מובילות במשק, אנשי מדע וכדומה שקראו לקחת אחריות. זוכרים את מסמך המדענים מלפני שבוע לערך, זה שעליו חתמו מאות מדענים מעשרות אוניברסיטאות ברחבי העולם, שקוראים לשימוש אחראי וזהיר בבינה מלאכותית בעת שימוש לצורך פיתוח ביולוגי של מולקולות, ובמיוחד של חלבונים? כן, זה בדיוק כזה. האם יש מישהו שבאמת יכול לעצור אדם או גוף שרוצים לגרום נזק? זה מה שלימדו אותנו החיים עד היום, בטח בגרסתם המודרנית? רק בסרטים יש מדענים מטורפים או אנשים עם יותר מדי כסף, וגם בלי, שפשוט רוצים להרע לעולם? הרי די במדען אחד על כל 1,000, על כל 10,000 או 100,000, שיחליט שהוא משתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור נשק ביולוגי מבוסס חלבונים מהונדסים, אם מתייחסים לדוגמה שלעיל. החסרנו קונספירציות? החסרנו גופים ממשלתיים שמחליטים בכל זאת לעשות את זה, או שלא, תלוי באיזה צד של המפה נמצאים באותו רגע? הרי זה קרה  עוד לפני שהייתה כאן בינה מלאכותית שרק תזרז עניינים. האם חסר איזה גוף פשע, אחד מ-10, אחד מ-100 או אחד מ-1,000 שכיום מנסה לגרום לחברות לשלם הרבה כסף עם השתלת כופרה בשרתים שלהן, שיחליט שאולי זה יצליח יותר עם חלבון שהוא יכול להנדס אפילו לבד, אם לא לקנות? הבינה המלאכותית התפרצה לחיים שלנו בלי מספיק מנגנוני הגנה, וכאמור, כמובן גם אי אפשר להתעלם מהדברים הטובים שהיא יכולה לתרום לחיים בכלל, ובטח למדע – או כפי שמציינים המדענים עצמם, לזרז את הייצור של תרופות בעת שיש צורך בתגובה מהירה למגפה כדוגמת הקורונה, שכמובן עוד עמוק בקרבנו. אבל אפשר להפסיק לדבר על זה, ואני לא רוצה לכתוב מילים חריפות יותר – המכתב הזה, כמו נאומים של עוד רבים אחרים במשק, כולל הטכנולוגי, הוא לא יותר ממס שפתיים. אומרים משהו שחייבים לומר, כנראה. אל תעשו שימוש לרעה. נקודה. תפסיקו לספר שלא תעשו את זה. התקווה שלי, שההחלטה הזאת של האיחוד תשנה את הכיוון – במקום לדבר, להתחיל לעשות. אני מקווה שזה כמו בנושא של הגנת הפרטיות הדיגיטלית, כמו בנושאים אחרים שבהם התערבו הגופים של האיחוד האירופי, גם EU AI יוביל לחקיקה של חוקים ברורים ומוגדרים, שיאפשרו לפעול באמת מול מי שינסה להשתמש בבינה מלאכותית לרעה – ויותר חשוב, שיתקדמו הלאה ויבנו גוף אכיפה אירופי משולב, שיידע להתמודד עם הבעיות שאם עוד לא צצו, בהחלט יגיעו. שלא יהיה ספק.