חוקרים מאוניברסיטת טוקיו עשו באחרונה צעדים משמעותיים בתחום הרובוטיקה הביו-היברידית ויצירתם של הומנואידים (Humanoids) – רובוטים בעלי צורת אדם. המדענים שוקדים על פיתוח עור מתורבת מלאכותי הגדל מתאי עור אנושי חיים, שישמש ברובוטים לטובת הפיכתם ליותר אנושיים ומביעים. המחקר, שפורסם ב-Cell Reports Physical Science, מפרט את היצירה של רובוט בעל מה שנראה כהבעות פנים, שמקורן בעור שיצרו החוקרים, המחקה פיסות עור אנושיות. המחבר הראשי של המחקר, שוג'י טקיוצ'י, הסביר כי העור המלאכותי, המורכב בעיקר מקולגן ואלסטין, משלב רקמות חיבור זעירות כדי לעגן אותו לרקמות הבסיסיות. לדבריו, "הגמישות הטבעית של העור ושיטת ההדבקה החזקה גורמים לכך שהעור יכול לנוע עם הרכיבים המכניים של הרובוט מבלי להיקרע או להתקלף". לפיכך, הפיתוח מאפשר לרובוט להפגין תגובה הבעתית מציאותית בהרבה, ודומה יותר לזו של בני האדם. Researchers have found a way to bind engineered skin tissue to the complex forms of humanoid robots. #UTokyoResearch #robotics #bioengineering https://t.co/sRfebItIml pic.twitter.com/iM2WSqjM5H — UTokyo | 東京大学 (@UTokyo_News_en) June 25, 2024 הסייבורג מהסרטים קורם עור וגידים הלכה למעשה הכיוון של הפיתוח המסוים מזכיר את דמויות הסייבורג (Cyborg) שראינו בקולנוע כבר לפני שנים רבות, למשל בסרט העתידיני "בלייד ראנר" מ-1982 – רובוטים ממוחשבים בעלי תבונה מלאכותית, שלהם מראה כשל כלל בני האדם, אך שלל תכונות על, כמו גם חשיבה מגה-משוכללת. במקרה של הפיתוח המסוים, מדובר על מהלך שמתחיל להרגיש כאילו הסרטים הללו בעצמם הולכים והופכים למציאות, שלא לומר קורמים עור וגידים הלכה למעשה. אחד החיזוקים לתחושה הנ"ל היא שכחלק מהעדכונים צוין כי לא רק שהעור כשהוא מתלבש על הרובוט הוא מעניק לו יכולות להבעה אנושית, אלא שלפי דברי המדענים, לרובוטים עם עור כמו זה שפותח תהיה גם יכולת לרפא את עצמם אם ייפגעו. יתרה על כן, טקיוצ'י הדגיש את הפוטנציאל להתקדמות נוספת בתחום, על ידי שילוב בלוטות זיעה, בלוטות חלב, נקבוביות, כלי דם, שומן ועצבים בעור המלאכותי – מהלכים עליהם שוקדים כעת החוקרים. הגישה המסוימת הזו שואפת לשכפל את המורכבות של העור הטבעי של האדם, וזאת על מנת להתקדם באופן פורץ דרך בתחום הרובוטיקה הביו-היברידית. "על ידי חיקוי מבנים של רצועות עור אנושיות ועל ידי שימוש בחירורים בצורת V, שנעשו במיוחד בחומרים מוצקים, מצאנו דרך לקשור עור למבנים מורכבים", הסביר מחבר המחקר שוג'י טאקוצ'י בהצהרה שפרסם צוות החוקרים השבוע. The University of #Tokyo is pioneering humanoid robotics with engineered skin, wrapping a robotic finger in self-healing skin tissue for a more human-like appearance and function! pic.twitter.com/PJ1dgyrhys#Robotics #Robot #Robotech #cobot #Bot #botnet #humanoid #technology… — ???????????????????????? ???????????????????????????????????????????????????? (@bamitav) January 22, 2024 הפיתוח זכה לתשומת לב ושבחים ממומחים בתחום, כאשר רבים מכירים בפוטנציאל שלו לשמש ליצירת רובוטים בעלי תכונות ויכולות שיהיו יותר דומות לאלו של האנושות. לפי הדיווחים השונים, השלב הבא בתחום עתיד להיות שילוב של שרירים מתוחכמים בתוך רובוטים, לצורך השגת הבעות ותנועות שיהיו באמת דמויות אנוש. המחקר הייחודי הזה שנערך בטוקיו סולל את הדרך לשילוב של ביולוגיה והנדסת מכונות בפיתוח הרובוטים מהדור הבא, ומספק למעשה מעין הצצה לעתיד שבו בינה מלאכותית ורובוטיקה יוכלו לקיים אינטראקציה עם בני אדם בצורה טבעית ואינטואיטיבית יותר. מאחר שהתיעוד של העור והשימוש בו הם די מטרידים, נותר רק לקוות שעד שהתחום יתקדם לכדי יצירת רובוטים בעלי מראה אנושי, נתרגל כולנו לרעיון ולתוצרתו.

"בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, נכנסה לחיינו בסערה לפני שנתיים והיא משנה ותשנה את חוויית הפונים למוקדי תמיכה ושירות הלקוחות. הטמעת AI במוקדים מגדילה את שביעות רצון הלקוחות, משפרת את היעילות התפעולית של המוקדים ומשיאה יותר רווח לארגונים", אמר משה רם, מנהל פתרונות קונטקט סנטר, נס-פרו (NessPRO). רם, דוקטורנט בכלכלה התנהגותית, דיבר בפתח וובינר שעסק בנושא, שנערך בשיתוף ג'נסיס (Genesys), שנס-פרו מייצגת בישראל. רם תיאר את התפתחות התחום ואמר כי בעבר, ניתוב השיחות נעשה באופן בסיסי מה שהסב תסכול ללקוחות. בתחילת המילניום, ציין, "נאסף יותר מידע וניתוב השיחות השתפר. בעשור הקודם הוכנסו נציגי שירות וירטואליים, שהפכו את מוקדי השירות למתקדמים, עם לימוד מעמיק ולימוד מכונה, עם יכולות של בינה שיחתית, המאפשרת למכונה להבין שפת אנוש ולהגיב. הופעת GenAI העצימה את היכולות בתחום". התחום התפתח, הסביר רם, "מכמה סיבות: ריבוי נתונים וערוצי התקשרות; ניתוח העדפות ויצירת גישה מונעת-נתונים וממוקדת לקוח; ציפיית הלקוחות לשירות טוב יותר בעקבות הקורונה; אספקת שירות סביב השעון בשל הצ'ט; תגובה בזמן אמת לטובת המלצה על שירות, או מוצר – המותאם אישית; עקביות בשירות במעבר בין הערוצים, וחוויית שירות חלקה; יצירת תוכן כתוב וחזותי, לצד מיכון התגובות". "הבינה המלאכותית", הסביר רם, "מאפשרת כמה יכולות: חיזוי, מינוף, ניתוח נתוני אמת ונתוני עבר, הערכה דינמית של מספר משתנים בו זמנית, החלטה באיזה נתיב לפעול למול הלקוח ומה להציע לו באופן יזום, ניתוב אחיד בלא קשר לערוץ". לדבריו, "העוזר הווירטואלי לנציג מספק הצעות לעוד מכירה. הוא מסייע לדיוק בנתונים, על בסיס ניתוח שפה טבעי. כך, ניתן לטפל בבעיות בזמן אמת, עם יכולת לנתח, לזהות את כוונות הלקוח ולהיערך להן, עם אפשרות לחפש מידע במערכות הארגון". רם סיכם באומרו, כי "GenAI מעניקה תועלות למוקדי השירות – הרחבת מאגר הידע על הלקוח, הפיכתו לרלוונטי יותר, טיפול 24X7, צמצום זמני תגובה, ויסות ושליטה בעומסים, זיהוי תבניות בדאטה ליצירת תוכן, יותר מיכון ותמיכה רב-שפתית. כך, היא עוזרת לזהות נטישת לקוחות ולהגדיל מכירות, חוסכת לנציג זמן ומגדילה את שביעות רצון הלקוחות ונציגי השירות. מוקדי שירות משולבי AI עוזרים להיות אנושיים יותר. למרות המגבלות הקיימות עדיין בתחום, AI במוקדי השירות 'מחמשת' את הנציגים במידע ותובנות. היא מניבה החזר השקעה טוב ומהיר, עם שיפור באיכות המענה, בקרה טובה יותר, ניטור והפחתת כשלי מענה. ניתן להשיג תוצאות טובות יותר בשילוב מכונה ואדם – וליצור מסע לקוח קל, מהיר ובלא מאמץ". צביקה בורשן, יועץ פתרונות בכיר, ג'נסיס, הציג את פתרונות Genesys CX AI. לדבריו, "יש חשיבות רבה ב-GenAI, המשולבת בפלטפורמה שלנו. היא מתמקדת בשירות עצמי ברמה גבוהה, בהבנה מה התכוון הלקוח ומאפשרת מיכון לתהליכים מבוססי AI, עם חיזוי מה יהא המהלך הבא של הלקוח, ואז – הצעה ומענה בזמן אמת, בכל הערוצים". "הפתרונות שלנו", הסביר, "מאפשרים לספק ידע בזמן אמת לנציג השירות וגם ללקוחות, וכך התהליכים נהיים פשוטים יותר, עם תובנות מעמיקות על הלקוח – מבוססות נתונים". לדבריו, "אנו עושים שימוש ב-AI בכמה אופנים: חיזוי הניתוב לטובת התאמה טובה יותר בין הנציג והלקוח, מה שמקצר את משך זמן הטיפול בפנייה ומגדיל את שביעות רצון הלקוח; חיזוי מסע הלקוח באתר, ומתן מענה פרואקטיבי ומותאם אישית, שיניע עוד מכירה; העשרת התשובות והתגובות של נציג השירות, בשל בסיס ידע נרחב; אלגוריתם המסייע ללקוחות הפועלים בשירות עצמי; ניתוח סנטימנטים; קבלת תובנות ממסע הלקוח לרבות זיהוי בעיות; התאמת מערכי הדרכה לשיפור השירות ולשינויים במוצר או השירות; ניתוח נושאים בלא התערבות ידנית; זיהוי מגמות ודפוסי התנהגות לקוחות; ועריכת סיכומי שיחות". כך, סיכם בורשן, "עם AI במערכות שלנו, אנו משפרים את ביצועי נציגי השירות, ומפחיתים זמני תגובה ושיחות. אנו מאפשרים לנציג לעשות עבודה איכותית, לתת ללקוח פתרון מהיר וחוויית שירות עקבית – מה שמגדיל את שביעות רצונו ואת נאמנותו – עם הגדלת התפוקה ושיפור היעילות התפעולית והעסקית עבור הארגון".

כלל ידוע בעולם הסייבר ואבטחת המידע הוא שחלק גדול מהאיומים והפרצות מגיע מהגורם האנושי – כלומר, מהעובדים של הארגון. גם ביורו הזה, חלק גדול מהשערים, בוודאי ביחס לטורנירים אחרים, הינם גולים עצמיים. עד כה היו שבעה כאלה. למה זה קורה? כנראה כי הרבה קבוצות משחקות ביורו הזה, בחלקים נרחבים מהמשחקים שלהן, בצורה הגנתית, מה שאומר שיש שחקנים רבים ברחבה. אלא שהצפיפות בהגנה מובילה לכך שהרבה שערים מובקעים בטורניר הזה מחוץ לרחבה. ואם כבר הקבלתי לעולם האבטחה והסייבר – זה כמו שרבות מהמתקפות מגיעות ממדינות אחרות. זה לא סוד שהאויבים שלנו, ובעיקר איראן, מנסים לפגוע בנו בסייבר, בהעדפה על תשתיות קריטיות. בדרך כלל, למרבה השמחה, הם לא מצליחים. בעולם הסייבר, ההתמודדות עם הפריצות מבפנים מבוססות על סגמנטציה של הרשת, ומנגנוני מידור וחסימה בתוכה, וההתמודדות עם הפריצות ממדינות אחרות מבוססות על סגירת הרשת מחו"ל או, לחילופין, הגדרות של חוקים קפדניים, והקפצת אירועים תוך רגישות לפעילות שנעשית מעבר לים. כמו שהשוער וההגנה בקבוצות הכדורגל צריכים להקפיד על החוקים ולהיות רגישים, או יותר נכון בעלי תשומת לב רבה, למה שהיריבים שלהם עושים. הולנד-מאנדיי.קום .Vs אוסטריה-סיסקו במשחק הראשון אתמול (ד'), שבו התחרו הולנד-מאנדיי.קום ואוסטריה-סיסקו, היה נראה שהנבחרת הראשונה הולכת לנצח, ולו בשל העובדה שמאנדיי היא כבר מזמן לא סטארט-אפ, ויש לה פתרונות שיודעים לנהל תהליכים ארגוניים – ומשחק כדורגל כולל לא מעט כאלה. יש לה גם מערכות ניהול לקוחות (CRM), שבוודאי יודעות לנהל גם את ה-"לקוחות" הפנימיים – שחקני הכדורגל. אולם, הולנד-מאנדיי.קום שיחקה לרגלי (…) אוסטריה-סיסקו, שקיוותה לסיים בתיקו, שיאפשר לה לעלות מהמקום השלישי – וכבשה ממש עם פתיחת המשחק את השער העצמי המהיר ביותר ביורו הנוכחי. עד להפסקה, הולנד-מאנדיי.קום לא הצליחה להשוות, והקבוצות ירדו להפסקה בתוצאה 1:0 לטובת אוסטריה-סיסקו. במחצית השנייה הזכירו שחקני הולנד-מאנדיי.קום לצופים למה הם כל כך אוהבים כדורגל – וחלק מהם גם את התוכנה שלה. המשחק התחיל לזרום והשערים – ליפול. הולנד-מאנדיי.קום הבינה שהיא צריכה לנהל טוב יותר את התהליכים שלה וכבשה שני שערים – את השוויון בדקה ה-46 ועוד שער בדקה ה-75. אבל אוסטריה, כמו סיסקו, כבר ידעה הרבה מתחרים – ויכלה להם. כפי שסיסקו נשארה מס' 1 בעולם התקשורת, למרות התחרות, נבחרת אוסטריה לקחה את ההובלה שלוש פעמים, ובסוף חגגה באופרה, במוזיקה ובכדורגל קלאסי ניצחון שהעלה אותה למקום הראשון בבית. היא התבססה על ביצועי תקשורת מהירים ונתבים שהניעו את הכדורים בצורה חכמה מעבר להגנה של הולנד-מאנדיי.קום, בדיוק כמו שהנתבים ורכיבי התקשורת של סיסקו יודעים לעשות בעולם ה-IT. צרפת-אמזון .Vs פולין-מטריקס צרפת-אמזון הופיעה למשחק מול פולין-מטריקס עם ביטחון רב ואמונה שביחד עם הכוכב שלה, אמבפה-בוזס, היא תעבור בקלות את היריבה, שלא היה לה על מה לשחק, אלא על הכבוד, משום שכבר נקבע שהיא לא תעלה לשלב הבא. ההתחלה הייתה טובה מבחינת ענקי הקמעונאות והענן הצרפתיים, עם כיבוש שער ראשון בפנדל על ידי אמבפה-בזוס. אבל הפולנים-מטריקסים החליטו שהם לא יושבים בשקט (בחושך?) והורידו את היריבה שלהם מהמקום הראשון לשני בבית עם שער שוויון בפנדל שכבש לבנדובסקי-גוטמן. הנפילה למקום השני דרמטית מבחינת הצרפתים-אמזונים, מכיוון שכדי להגיע לגמר, הם יצטרכו לעבור מסלול קשה, עם נבחרות מובילות כמו גרמניה ו/או ספרד ו/או פורטוגל. קיליאן אמבפה, כוכב נבחרת צרפת-אמזון. צילום: BigStock אנגליה-רד-האט .Vs סלובניה-ממסיקו אנשי הקוד הפתוח מהממלכה המאוחדת עלו למשחק בידיעה שהעלייה לשלב הבא כבר הובטחה להם, אבל השאלה הגדולה הייתה מאיזה מקום הם יעפילו. מולם התייצבה סלובניה-ממסיקו – נבחרת לא מהגדולות באירופה וסטארט-אפ ישראלי צעיר, שמונע מארגונים להיפגע מהודעות פישינג שמפנות לאתרים מתחזים. אלא שהנבחרת הסלובנית-ממסיקית התחזתה באליפות הזאת, בצורה מפתיעה, לקבוצת צמרת, עם שתי תוצאות תיקו בשני המשחקים הראשונים. מכאן שגם במשחק השלישי, תיקו היה יכול להספיק לה כדי לעלות. המשחק היה משעמם ובאופן לא מפתיע, הסתיים ב-0:0, כאשר כל קבוצה משיגה את המטרה שלה – אנגליה-רד-האט את המקום הראשון וסלובניה-ממסיקו את עצם העלייה לשמינית הגמר. אנגליה-רד-האט חייבת להמציא את עצמה מחדש כדי שתוכל להתקדם עד לגמר. אמנם, יש לה את התשתיות (לינוקס) ואת הבוס (JBoss – הארי קיין), אבל רצוי שהיא תאמץ בינה מלאכותית, שתעזור לה לחשב היטב את הדרך ולקבל את התובנות כיצד היא תוכל לעבור את היריבות הלא קלות שצפויות לה בהמשך הדרך. ייתכן שה-AI תעזור לגארת' סאות'גייט, מאמן הנבחרת האנגלית, שאמנם טוב במקצוע שלו, אבל הוא בונה במשחקים האחרונים שלה הרכבים לא סבירים, שלא ממצים את הפוטנציאל של השחקנים שיש לו בסגל. דנמרק-ג'ייפרוג .Vs סרביה-רדוור דנמרק-ג'ייפרוג התייצבה אתמול למשחק מול סרביה-רדוור מחוזקת בקוואק, שאתמול התבשרנו שהיא רכשה אותה בסכום נאה של 230 מיליון דולר. היא חלמה על ניצחון שלה והפסד של אנגליה-רד-האט כדי לעלות מהמקום הראשון ולהימנע מ-"משחק המוות" מול גרמניה-סאפ (זוכרים את האמירה שכדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת?). לעומת דנמרק-ג'ייפרוג, סרביה-רדוור הייתה חייבת ניצחון כדי לעלות לשמינית הגמר. זה היה הסיכוי היחיד שלה. אלא שגם כאן, על אף שלקבוצות היה אינטרס לכבוש, קיבלנו 0:0. ייתכן שדנמרק-ג'ייפרוג הסתפקה במעבר לשלב הבא וחולמת על הפתעה בגמר, בדמות ניצחון על גרמניה-סאפ וזכייה באליפות. כך או כך, אין ספק שבשלב הבא הדנים יצטרכו את היכולות של ג'ייפרוג, שמאפשרת לייעל את תהליך לימוד המכונה של מדעני הנתונים. סרביה-רדוור הולכת הביתה מאוכזבת, ותחפש את הרכישות הבאות של חברות בתחומה כדי להגיע למונדיאל מחוזקת, עם פוטנציאל לצלוח את המוקדמות ולעלות לשלבים המתקדמים.

הדעה הרווחת היא שישראל פספסה את גל הבינה המלאכותית, ובפרט זו היוצרת, ואיחרה לעלות על הרכבת. אלא שהנתונים אחרים, ומראים שאומת הסטארט-אפ לא אכזבה גם הפעם, לפחות כשזה נוגע למספר החברות שפעילות בתחום – כך לפי מחקר של רשות החדשנות, שנחשף היום (ד'). על פי המחקר, שהוצג על ידי מנכ"ל הרשות, דרור בין, בשבוע הסייבר וה-AI של אוניברסיטת תל אביב, ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם, אחרי ארצות הברית ובריטניה, במספר החברות שה-GenAI מהווה מרכיב מרכזי בפעילותן. "אקו-סיסטם החדשנות הישראלי מוכיח שוב את יכולתו להתאים את עצמו במהירות לאתגרים הטכנולוגיים העולמיים", אמר בין. "בעידן שבו הבינה המלאכותית היוצרת מובילה בחדשנות, אנחנו עדים לצמיחה מרשימה של חברות ישראליות בתחום זה". הנתון הזה עושה שכל, בהתחשב בעובדה ש-"היתרון היחסי של ישראל בתחום הוא שילוב של מומחיות טכנולוגית עמוקה, יכולת מחקרית מוכחת והבנה מעמיקה של צורכי השוק הגלובלי. הנתונים האלה עולים גם ממחקרים בינלאומיים", לדברי בין. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, באירוע היום (ד'). צילום: ערן לם "חברות ישראליות מובילות בפיתוח מודלים מתקדמים, אופטימיזציה של ביצועים ויישומים חדשניים בתחומים כמו עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת ואוטומציה קוגניטיבית", אמר. עם זאת, בין לא מתעלם מהצד השני של המטבע: "אנחנו מודעים לאתגרים הניצבים בפנינו. על אף מספר החברות החדשות בתחום הבינה המלאכותית וכמות הכסף שהושקעה בהן, ברור לנו שיש מרוץ מטורף של השקעות והתפתחויות טכנולוגיות בתחום בכל העולם. אנחנו יודעים היטב שאם לא נרוץ קדימה לפחות באותו הקצב, נישאר מאחור". בין ציין שעד סוף השנה, הממשלה אמורה להשקיע כ-600 מיליון שקלים בתשתיות הבינה המלאכותית, כחלק מהתוכנית הלאומית לתחום, שמתוקצבת במיליארד שקלים. עוד הוא אמר שבחודש הבא יתפרסם קול קורא של הממשלה להקמת מחשב על לאימון מודלי בינה מלאכותית, לטובת התעשייה. "הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשירות הממשלתי" דוברת נוספת בכנס הייתה מירב פרץ-בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. לדבריה, הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשירות הממשלתי. "שילוב ה-AI הוא חלק ממהלך של דיגיטציה מוגברת של השירותים הממשלתיים המונגשים לאזרחים", אמרה. פרץ-בילינסקי ציינה כי "המשימה של מערך הדיגיטל, יחד עם השותפים שלו, היא להגדיר אסטרטגיה כוללת לשילוב בינה מלאכותית בממשלה, לכוון את המשרדים השונים, כולל יחידות סמך ותאגידים, ולייצר מוצרים שיסייעו לתקשורת בין משרדית מבוססת נתונים". לדבריה, "אין ספק שבמגזר הציבורי יש לא מעט אתגרים ייחודיים. המלחמה בהחלט אתגרה אותנו והאיצה תהליכים בתחום זה, אבל האתגר הלא פחות חשוב הוא ההון האנושי. הכשרת עובדי השירות הממשלתי לעבוד עם כלי בינה מלאכותית היא אתגר, ואתגר נוסף הוא לגייס טאלנטים בתחום". מירב פרץ-בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ערן לם בהרצאתה פירטה פרץ-בילינסקי את עיקרי תוכנית העבודה של המערך לשנים הבאות. היעדים שנקבעו הם הגברת הפרודוקטיביות ושיפור דיוק הנתונים על מנת שתהליכי קבלת ההחלטות יהיו מיטביים. בנוסף, ציינה, "הממשלה תשאף להגברת המעורבות האזרחית ולמתן שירותים טובים יותר לאזרחים ולעסקים, מבוססי AI". בדבריה היא הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה הבין משרדי בהטמעת תהליכי בינה מלאכותית. "אין משרד שיכול להתגבר על כל האתגרים לבד, ולכן ננקוט באסטרטגיה מעשית, עם פרויקטים ספציפיים, שיגרמו למשרדים להיות מחוברים יותר, ונבצע גיוס והדרכה של מומחי נתונים ובינה מלאכותית", אמרה. "התוכנית האסטרטגית תושתת על שלושה רכיבים: ארכיטקטורה, הון אנושי ומשילות", הוסיפה פרץ-בילינסקי. "בתחום הארכיטקטורה, יש כוונה להקים מרכז אלגוריתמיקה וירטואלי, שיאפשר הנגשת מודלים שונים בעולמות הבינה המלאכותית, וכך יהיה קל יותר ליישם AI במשרדי הממשלה". כמו כן, היא ציינה כי ישראל שוקלת להתאים את עצמה למדיניות האתיקה והפרטיות של האיחוד האירופי.

כישורי השימוש בשפת COBOL הולכים ונכחדים מן העולם. אלו הן חדשות רעות למגזר הממשלתי, לענף השירותים הפיננסיים, לחברות תיירות, תחבורה וטלקום ולארגונים אחרים שמנהלים את תשתיות ה-IT המרכזיות שלהם על גבי מחשבי מיינפריים. הצרכנים התרגלו לחוויית שירות חלק ללא תקלות בעת שהם מבקשים להיעזר בשירותים ממשלתיים, לבצע תשלום בכרטיס, או להזמין חופשה. זה פשוט עובד, זה היופי של המיינפריים. אולם מאחורי הקלעים, האמינות והאבטחה של המיינפריים מתבססות על מיליארדי שורות קוד COBOL בנות עשרות שנים, או שפות תכנות ישנות אחרות כמו PL/I  ו-RPG עבור מערכות יבמ, ורבים מהאנשים שיכולים לכתוב, לתקן ולעדכן את הקוד הזה מתקרבים לגיל פרישה. הקשר הבסיסי בין COBOL ושפות תכנות מהדור הקודם לשפות חדשות יותר כמו Java או C++ דומה ליחס בין לטינית לשפות רומיות מודרניות. לשפות החדשות שורשים רבים בשפת המורשת הקדומה. אולם העובדה שאתה יכול לדבר צרפתית אינה אומרת שיש לך את היכולת לפענח את הטקסטים הקלאסיים של רומא העתיקה. יש צורך בתרגום, גם בטקסט וגם בהקשר. בינה מלאכותית יוצרת,  GenAI – יכולה להאיץ את התהליך הזה, אולם היא זקוקה להנחיה ופיקוח של מומחים אנושיים, ועל כן ארגונים חייבים לנקוט פעולה כעת, בעת שהם נאבקים למלא את שורות מומחי ה-COBOL. להלן חמש דרכים שבאמצעותן ניתן למתן את משבר מומחי ה-COBOL באמצעות GenAI: תרגום COBOL לשפות תכנות מודרניות יותר – דור חדש של מומחי COBOL יכול להשתמש ב-GenAI כדי לתרגם קוד COBOL לשפות כמו Java או ++C. שימוש מושכל ב-GenAI יכול לסייע לארגונים להפוך את התרגום לאוטומטי, וליצור יותר עקביות ואמינות בתהליך זה, שבתנאים אחרים יכול להיות ארוך, מורכב ועתיר עבודה. הפקת תיעוד טכני – מומחים יכולים גם להנחות את הGenAI ליצור תיעוד טכני עבור תוכנות COBOL  מדור קודם. עניין זה קריטי לתפעול מיינפריים, שכן תיעוד של קוד חיוני ישן יותר הוא לרוב דל או לא קיים. דבר זה הופך לבעיה כשמגיע הזמן לחדש את מערכות ה-IT כדי לאפשר פונקציות חדשות, ולאפשר עבודה עם פלטפורמות התומכות בענן. זיהוי יחסי תלות – סיווג ומיון המרכיבים במבנה הבקרה הסבוך של מערכות COBOL עלול להציב אתגרים רציניים ולגרום לעיכובים יקרים. עיכובים כאלה יכולים להשפיע, למשל, על כושר התחרותיות של בנקים, שצריכים להציע ללקוחות שירותים חדשים או להתאים ריביות. אולם GenAI יכולה לסייע למפתחים "לפרק לגורמים" או לבצע הנדסה-לאחור של מערכות ישנות, כדי לזהות תלות בין מודולים ובסיסי קוד שונים ולקבוע גישות לתהליך המודרניזציה בצורה מדויקת וקלה יותר. "השילוב בין מומחיות COBOL ושליטה ב-GenAI יעשה את ההבדל בין ארגון משגשג לארגון שמנסה לשרוד" המלצה על פתרונות מעשיים – GenAI יכולה לספק המלצות לעדכון ולשיפור איכות הקוד והארכיטקטורה. יישום אלגוריתמי GenAI על קוד מדור קודם מאפשר למתכנתים לחסוך זמן ולשלוט בעלויות תוך כדי תחזוקה, שכתוב והנדסה מחדש של מערכות מבוססות COBOL – בפחות מאמץ. שימוש בבינה מלאכותית כדי להפיק יותר מהפוטנציאל הגלום במיינפריים – שילוב בין מומחיות אנושית לטכנולוגיות AI יאפשר לארגונים להאיץ את יוזמות המודרניזציה של המיינפריים שלהם, ולנצל טוב יותר את מלאי הנתונים שלהם. מומחיות COBOL תהיה המפתח להבנת ההיגיון העסקי של חברה, בעוד ש-AI ,איץ משימות יצירת קוד עם מספר מועט יותר של שגיאות. כדי לשמור על המשכיות עסקית ולהגן על ההשקעות בתשתית ה-IT שלהן, חובה על ממשלות ותעשיות של תשתיות קריטיות למצוא דרכים חדשות להפיק את המרב מהמיינפריים שלהן. בהיעדר כוח אדם מיומן משלהם, ארגונים אלה יזדקקו לשותפים מהימנים, שיביאו מומחיות טכנית ועסקית לפרויקטים שלהם. בין אם מדובר באופטימיזציה של קוד קיים, שילוב בין מערכות חדשות ומערכות מדור קודם, חיזוק אבטחת הסייבר או תחזוקה כללית ופתרון תקלות, השילוב בין מומחיות COBOL ושליטה ב-GenAI יעשה את ההבדל בין ארגון משגשג לארגון שמנסה לשרוד.   הכותב הוא מנכ"ל קינדריל ישראל.

"זהויות הן הגדר ההיקפית החדשה. אנחנו רואים באחרונה עלייה מאסיבית בכמות המתקפות הקשורות לזהויות: בעולם הדיגיטלי היום, לעובד ממוצע יש כ-30 זהויות דיגיטליות, בנוסף לזהויות המכונה – הלא אנושיות, שמספרן עולה כיום על מספר הזהויות האנושיות – פי 45. זהויות מכונה הן איום משמעותי ביותר והן סוג הזהות המסוכן ביותר לארגון", כך אמר אודי מוקדי, מייסד שותף ויו"ר פעיל בחברת סייברארק. מוקדי דיבר אתמול (ג') בשבוע הסייבר, אירוע הסייבר המרכזי השנתי, שמתקיים זו השנה ה-14, בהובלת מרכז הסייבר ע"ש בלווטניק ומערך הסייבר הלאומי באוניברסיטת ת"א. "סקר גלובלי חדש שערכנו בקרב 2,400 מומחי אבטחה", סיפר מוקדי, "העלה שכמעט מחצית מהארגונים צופים עלייה חסרת תקדים במספר הכולל של זהויות בארגון – אנושיות ולא אנושיות. זהויות מכונה נוצרות בכמויות עצומות, בין היתר בשל אימוץ נרחב של אסטרטגיות ריבוי עננים ושימוש הולך וגובר של תוכנות מבוססות בינה מלאכותית, כגון מודלי שפה גדולים (LLM). רבות מזהויות אלו דורשות הרשאות למידע רגיש, או גישה פריבילגית". מציינת 25 שנה להיווסדה. סייברארק. צילום: יח"צ סייברארק "זהויות המכונה נוצרות בקצב מעריכי והן וקטור איום משמעותי" לדבריו, "בניגוד לאופן הניהול של גישה אנושית למידע רגיש, בזהויות מכונה, לעיתים קרובות, חסרים אמצעי בקרה לאבטחה, וכך הן הופכות להיות וקטור איום נרחב ומשמעותי, שקל מאוד לנצל לרעה". "בעידן של בינה מלאכותית ו-LLM", ציין מוקדי, "זהויות המכונה נוצרות בקצב מעריכי (אקספוננציאלי) והן וקטור איום משמעותי. סייברארק רכשה בחודש שעבר את Venafi, העוסקת בניהול זהויות מכונה, תמורת 1.5 מיליארדי דולרים. הרכישה היא צעד נוסף במימוש החזון שלנו: להמשיך ולבנות חברת ענק גלובלית כחול-לבן, העונה לאתגרים המורכבים ביותר בעולם הסייבר". "בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) משפיעה על נוף האיומים", אמר מוקדי, "AI הוא מעין מטוטלת שעולה ויורדת: פעם היא משרתת את התוקפים ופעם – את המגינים. המחקר שלנו מצא ש-99% מהארגונים אימצו כלים מבוססי AI כחלק מהגנות הסייבר שלהם. GenAI תורמת מאוד לאפקטיביות ולתהליכים בכל ארגון. אלא שלצד זה, היא גם גורמת לגידול בכמות המתקפות הנעשות באמצעות דיפ פייק, דוגמת שימוש בה ליצירת הודעות קוליות, או סרטוני וידיאו המחקים מנהל, או אדם אחר, עליו סומך הקורבן". "אנחנו משקיעים לא מעט על מנת להפוך את ה-AI לחלק מהפלטפורמה שלנו", ציין מוקדי. "באחרונה השקנו את CORA AI – אוסף יכולות מבוססות בינה מלאכותית, שיוטמעו בפלטפורמת אבטחת הזהויות שלנו ויאפשרו פעולות רב-שלביות בשפה טבעית". מוקדי סיכם באומרו כי "סייברארק מציינת השנה 25 שנים להיווסדה, ועשור להיותה חברה ישראלית ציבורית. כיום, אחרי חצי יובל, עם יותר מ-3,000 עובדים וכ-9,000 לקוחות גלובליים, התובנות שלי הן: ראשית, לחשוב תמיד לטווח הארוך, בכל החלטה שנדרש לקחת. כך, למשל, השקענו בהתרחבות גלובלית כבר מהיום הראשון ולא התרכזנו רק באירופה, וזה השתלם לנו בטווח הרחוק; שנית, לנצל כל משבר כהזדמנות. בקורונה, למשל, ערכנו שני מהלכים: הרחבה מהגנה על זהויות של משתמשים פריווילגים – לזהויות של כלל המשתמשים, ומעבר למודל מנויים; ולסיום – להקפיד ולשמור על תרבות ארגונית לאורך השנים, חשוב לנו לרכוש חברות שיתאימו וישתלבו בתרבות הארגונית שלנו".

"פתרונות בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) צריכים להלום לתקנות והרגולציות בתחומי אבטחת מידע והגנת הפרטיות – כדי שהקניין הרוחני לא יזלוג למודלים הציבוריים. ארגונים רוצים שהקניין הרוחני והמידע שלהם יבדלו אותם מהמתחרים. לכן, אנחנו לא משתמשים במידע זה לאימון מודלים עבור אחרים", כך אמר הראל יפהר, מנהל איזור ישראל וסאב סהרה אפריקה ב-AWS. יפהר דיבר בפתח AWS Summit Tel Aviv, כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך זו הפעם ה-11, והתקיים היום (ד') באקספו – גני התערוכה בתל אביב. לאירוע הגיעו אלפי משתתפים. לדברי יפהר, "בינה מלאכותית יוצרת הפכה לכלי משמעותי ביכולות הטכנולוגיות של עסקים כיום, הנדרשים לעמוד בקצב התחרות המסחרר של שירותים ומוצרים חדשניים. ארגונים רואים בתחום מגוון רחב של הזדמנויות. יש בו כמה כיוונים עיקריים: הפקת תוכן מקורי, כמו יצירת מצגות או דו"חות מסכמים, פניות מכירה מותאמות אישית, או מענה שירותי מפורט, כשכל זה יכול להיות באמצעות מתן הנחיות בשפה טבעית. בתחום פיתוח תוכנה, כל האפשרויות לכתיבת קוד מאפס, או האצת פיתוח אפליקציות, עם הצעות לקוד משופר בתוך סביבת הקוד הרגילה שלך. בעולם שירות לקוחות, אפשר לקבל מענה מפורט על בסיס ההיסטוריה שלך כלקוח, באמצעות סוכנים אוטונומיים, שיודעים להתאים את המענה באופן אישי. ובתחום השיווק – ניתן ליצור באופן אוטומטי חומרי מכירה, כמו פוסטים בבלוגים, פוסטים לערוצי מדיה חברתית ועוד". "האתגרים בעולם זה", אמר יפהר, "נובעים מכך ש-GenAI מבוססת על מודלי למידת מכונה (ML) – מודלים גדולים מאד שאומנו מראש על כמויות נתונים עצומות, שהנקראות 'מודלי בסיס' (FM – ר"ת Foundation Models). ארגונים ניצבים למול כמה אתגרים בפיתוח יישומים המבוססים על המודלים הללו. הם זקוקים לדרך פשוטה וקלה שתאפשר להם לאתר ולהשיג גישה למודלי בסיס שיספקו תוצאות טובות ויתאימו למטרות שלהם. הם מעוניינים גם באינטגרציה חלקה ליישומים, בלא שיהיה צורך לנהל מערכי תשתית עצומים, או לשאת בעלויות גדולות. ולבסוף, הם רוצים לקחת את מודל היסוד הבסיסי בקלות ולבנות יישומים ייחודיים, תוך שימוש בנתונים שלהם". "השירותים שאנו מציעים היום", ציין יפהר, "מאפשרים לארגונים לבנות יישומים מבוססי GenAI במהירות, תוך התאמה אישית למידע של החברה, לאופן השימוש, ולדרך שבה הלקוחות מצפים לקבל חווית שירות מיטבית. אנו מציעים כיום לעולם החדש הזה שילוב של כלי אבטחה ופרטיות, גישה למודלים מובילים בתעשייה, ושירותים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח". AWS Summit Tel Aviv – כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן, בהפקת אנשים ומחשבים. צילום: תומר פולטין הכלים החדשים: Amazon Q, Amazon Bedrock ו-Guardrails "באחרונה", ציין יפהר, "השקנו את Amazon Q – עוזר אישי מבוסס GenAI, שיכול לענות על שאלות, לספק סיכומים ולייצר תוכן, הכל בסביבה מאובטחת ועל בסיס המידע במערכות הארגוניות. השירות מאפשר לעובדים לקבל בקלות תשובות לשאלות על מידע עסקי. לאחר החיבור למידע, Amazon Q מבצע את הלמידה באופן אוטומטי, ומייצר דיאלוג עם המשתמשים על בסיס מידע זה. זה שירות מנוהל לחלוטין, שאינו דורש מהמשתמשים או המפתחים ידע בתחום הבינה המלאכותית. השירות הביא להגברת היעילות של המפתחים והמשתמשים העסקיים: עובדים הפכו ליצירתיים יותר, מקבלים החלטות על בסיס נתונים, יעילים, מוכנים. Amazon Q יכול לסייע לעובדים להיות 80% יותר פרודוקטיביים בעבודה שלהם, ועם יכולות חדשות שנוסיף בעתיד, רמת היעילות רק תלך ותגדל. Amazon Q יודע לכבד זהויות ארגוניות, תפקידים והרשאות, ולהתאים את האינטראקציות לרמת ההרשאה שנבחרה". "כדי להפוך את פיתוח היישומים לנגיש יותר", הסביר, "השקנו את Amazon Bedrock – שירות מנוהל במלואו, המאפשר גישה למודלים לפי דרישות הארגון, והתשלום, כמו שאר השירותים שלנו, הוא לפי צריכה בפועל. עשרות אלפי ארגונים עושים שימוש בו כבסיס לאסטרטגיית ה-GenAI, כי הוא מעניק להם גישה למבחר רחב של מודלים בסיסיים, שלנו ושל צד שלישי. ניתן לבחון מודלים שונים, להתאים אותם עם הנתונים הארגוניים שלכם, ולבנות סוכנים שמבצעים משימות באמצעות מערכות המידע הארגוניות ומקורות המידע שלכם. השירות פועל בתצורת Serverless ואינו דורש לנהל תשתית". "מענה נוסף לאתגרי האבטחה", הוסיף יפהר, "קשור ליכולת לשלוט ולהגביל את אפשרויות הפלט של היישומים. פה אנו מציעים את Guardrails, שמיועד להטמיע מגבלות לפי דרישות היישום, וכך וליצור AI אחראית. ניתן להגדיר, למשל, נושאים שיש להימנע מהם בהקשר היישום, או להגביל את השירות לפי תפקיד בארגון". "אנו מציעים יותר מאשר רק את מודלים ושואפים לטפל בכל חלק מהמערכת, עם התאמה אישית ומאובטחת, ויכולת להתאים את מודלי הבסיס לעסק", סיכם יפהר. "כיוון שכל הנתונים מוצפנים ונשארים בתוך הענן הפרטי שלכם ב-AWS, כל המידע נשמר ונותר חסוי. יש לנו תשתית ביחס עלות-תועלת הגבוה ביותר, עם יחס מחיר-ביצועים מיטבי לעולם הבינה המלאכותית היוצרת, עם תשתית מבוססת מעבדי ML שלנו ו-GPU של אנבידיה (Nvidia). לדעתי על כל איש מקצוע, בעיקר מדעני נתונים ומפתחים, צריך להתחיל ולהעמיק בתחום".

מאות בנות ובני נוער מבתי ספר ברחבי הארץ יחד עם מנטורים ומנטוריות מההיי-טק, לצד שותפים עסקיים ורשויות מוניציפליות מנהריה ועד אילת, הלוקחים חלק בתוכנית  "אחרייטק" של עמותת בוגרי 8200 ועמותת אחריי!, השתתפו  ב-האקתון 2024 – אירוע השיא של השנה, שבמסגרתו פיתחו הנערים והנערות פרויקטים טכנולוגיים בהשראת אתגרי התקופה שחווה החברה הישראלית בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". ההאקתון נתן במה לדור צעיר של יזמים טכנולוגים שרוצים לעשות אימפקט אמיתי, בליווי עשרות מנטורים ומנטוריות מההיי-טק הישראלי. תחת הכותרת "Make an Impact", עסק ההאקתון בפיתוח אחריות חברתית ומנהיגות צעירה ושילב כישורי חשיבה יזמית-חברתית וידע טכנולוגי שלמדו הנערים לאורך השנה, במטרה לפתח פתרונות בתחומי הרווחה, החינוך הטכנולוגי והסולידריות החברתית. בהאקתון, שהתקיים ב-קריה האקדמית אונו, עבדו בני הנוער בקבוצות המורכבות מ'סטארט-אפים' צעירים, כך שלכל חניך או חניכה יש תפקיד (CEO, CMO, CTO וכד'). התחרות חולקה לשני טורנירים – האחד לתלמידי כיתות י', שבו התמקדו בפיתוח משחקים בעלי ערך מוסף חברתי בתחומים השונים, והאחר לתלמידי כיתות י"א-י"ב, ש בו פותחו אתרים ממוקדי תוכן בתחומי האימפקט השונים תוך שימוש בטכנולוגיות AI. בתום התחרות, כל קבוצת חניכים הציגה את הפרויקט בפני פאנל שופטים מקצועי, אשר דירג אותם על פי קריטריונים של חדשנות, עבודת צוות, מורכבות טכנולוגית, פרזנטציה ופוטנציאל לאימפקט חברתי. בטורניר PyGame, שבו התחרו הקבוצות על פיתוח משחקים בשפת Python, זכו המיזמים הבאים: בקטגוריית סולידריות זכה משחק הטריוויה "ישראלים", שפותח על ידי בני ובנות נוער מהעיר רמלה. משחק המאפשר להכיר את הרבדים והעדות השונות בחברה, בדגש על פילוח גיאוגרפי, באמצעות שאלות, חידות, ומשחקים. בקטגוריית רווחה זכה המשחק "רגועים בממ"ד", שפותח על ידי קבוצת נהריה ונוצר לאור השהייה הממושכת של מפתחיו במרחבים המוגנים ותחושת החרדה לאורך הזמן האחרון בשל הביטחוני בצפון. הקבוצה פיתחה משחקים באורך של 10 דקות, שזהו גם הזמן שיש להישאר במרחב המוגן, המיועדים להפחתת הלחץ והחרדה בקרב הילדים השוהים בממ"ד. הזכייה בקטגוריית החינוך ניתנה למשחק "BSPP – Science Games for Kids" של ביה"ס עירוני ט' בדרום ת"א, שנועד להנגיש בצורה נעימה, אינטראקטיבית וחווייתית את לימודי הביולוגיה בקרב ילדים צעירים. בטורניר פיתוח אתרים בשילוב AI זכה בקטגוריית סולידריות זכתה קבוצת "מחוברים"  מהעיר אשדוד. הקבוצה הבינה כי קיים קושי לבצע שיח פרונטלי ומקרב בין בני נוער בנושאים מורכבים/אקטואוליים, על כן יצרו פורום, המאפשר למשתמשים להעלות שאלות ונקודות לשיח כדי לגשר בין הפערים ביניהם באופן אנונימי. בקטגוריית הרווחה זכתה קבוצת "Yedidia's Angels" מפסגת זאב שבירושלים, שהבינה כי הדור שלהם הוא, לטענתם, "חסר חלומות". הקבוצה פיתחה אתר מבוסס AI, שבעזרתו המשתמש יכול לבחור חלום שהוא מעוניין להגשים בחייו, ולקבל עצות ומידע שיסייע לו בהגשמתו באופן שמותאם לו אישית. בקטגוריית החינוך קטף את הפרס האתר 'YearBook" של תלמידים ותלמידות ממזכרת בתיה, שיצרו רשת חברתית המחברת בין תלמידי ביה"ס לצרכים חברתיים ולימודיים, וכן מאפשרת לסגל וההנהלה לשלוח הודעות ועדכונים במהלך היום.