הוועדה המשותפת לוועדות החוקה, הפנים והמדע של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), אישרה לפני ימים אחדים את הארכת הצו לשימוש בטביעות אצבע במאגר הביומטרי לתקופה של חצי שנה. זאת, בניגוד לדרישת נציגי הממשלה, שביקשו להאריך את הצו בשנה וחצי. ח"כ מילביצקי דרש מנציגי הממשלה להביא לדיונים במושב החורף של הכנסת הצעת חוק סופית, שמסדירה את השימוש הזה. "ההארכות החוזרות ונשנות בכל פעם אינן דרך מתאימה ונכונה. אנחנו לא רוצים לשבור את הכלים ולכן הארכנו הפעם, אבל אנחנו לא מרגישים נוח עם ההליכים", אמר ח"כ מילביצקי. כבר ב-2017 נקבע כי יש למחוק את טביעות האצבע מהמאגר הביומטרי, אולם הרשויות האחראיות לא נערכו לכך מבחינה טכנית, ולכן שרי הפנים חתמו על צווים שמאריכים את השימוש בטביעות אצבע – בתחילה לחמש שנים, ולאחר מכן לתקופות נוספות. לכך נוסף עוד אתגר, שאיש לא צפה: המלחמה, שהביאה לכך שגורמי ביטחון ביקשו טביעות אצבע מהמאגר לצורך טיפול בנפגעים. החוק הקיים לא נותן מענה למצבים כאלה ובתחילת המלחמה הכנסת חוקקה הוראת שעה שמאפשרת לעשות זאת. "הופכים את הכנסת לחותמת גומי" עמיר אריהן, ראש רשות המאגר הביומטרי הלאומי, אמר בדיון שהגוף שמרכז את עבודת המטה לקראת חקיקת הקבע בנושא הוא המועצה לביטחון לאומי, ועדיין אין צפי מתי בדיוק זו תסיים את המלאכה. "ייקח לנו בערך עד אמצע 2025 להיערך להוראת קבע, ללא קשר למלחמה. במקביל וללא כל קשר, המלחמה הדגישה את הצורך במאגר מבוסס טביעות אצבע", אמר. ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) נמנע בהצבעה ולפני כן אמר: "אתם הופכים את הכנסת לחותמת גומי, כי בהיעדר הסכמה שלנו לא תהיה למדינה אפשרות לגשת למאגר, והאופן שבו הדברים מבוצעים בעייתי ביותר". עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, היועצת המשפטית של הוועדה, ציינה ש-"כבר ארבע שנים שדנים בנושא, והפרספקטיבה הרחבה קיימת. צריך לקבל החלטה מהותית לגבי טביעות האצבע במקום להאריך את ההסדר בצווים". היא פנתה לנציגי הממשלה שהשתתפו בדיון ואמרה: "אם חלו שינויים בעניין, תעשו עבודת מטה ותביאו אותם בפני הוועדה, כהצעת חוק".

מאת עמי בן ארוש   בחירת מערכת ניהול תוכן (CMS) היא צעד משמעותי עבור כל ארגון השואף לנהל את התוכן הדיגיטלי שלו בצורה יעילה. עם שפע של חלופות, תהליך הבחירה עלול להיות מאתגר. ננסה לפשט את התהליך על ידי הדגשת הגורמים העיקריים שיש לקחת בחשבון. החל מהבנת דרישות העסק שלך ועד להערכת קלות השימוש, סקלביליות ויכולות אינטגרציה, מדריך זה יעזור לך לקבל החלטה מושכלת. דרישות עסקיות – בחירת מערכת ניהול התוכן (CMS) הנכונה מתחילה בהבנה ברורה של הדרישות העסקיות.  נתחיל בהגדרת מטרות הארגון עבור המערך הדיגיטלי שלו. האם אנחנו בונים פלטפורמת Ecommerce, בלוג, מגזין דיגיטלי או אתר שיווקי ארגוני? לכל סוג אתר יש מאפיינים ייחודיים. אתר מסחר אלקטרוני דורש תכונות ניהול מוצרים וסל קניות ידידותי, בעוד שבלוג נותן עדיפות לנוחות יצירת תוכן וכלים לקידום במנועי חיפוש ולפיצ'רים חשובים נוספים, כגון ניהול סוגי משתמשים, תמיכה רב לשונית, יכולותSEO  ותזמון תוכן. על ידי הגדרה ברורה של צרכים אלה, נוכל לסנן אפשרויות CMS שאינן מתאימות, ולוודא שהמערכת שנבחר תומכת ביעדי הארגון ובצמיחה שלו לטווח ארוך. הערכת קלות השימוש – בבחירת מערכת ניהול תוכן  קלות השימוש היא גורם מכריע. מערכת ידידותית למשתמש מבטיחה, שגם חברי צוות טכניים וגם לא טכניים יוכלו לנהל ולעדכן תוכן בקלות וביעילות. אלמנטים מרכזיים שכדאי לבחון כוללים ממשק אינטואיטיבי וכלי עריכת תוכן חזקים כמו עורכיWYSIWYG . תכונות אלו מאפשרות למשתמשים ליצור ולשנות תוכן מבלי להזדקק לידע בתכנות. חומרי הדרכה ותיעוד מקיפים המסופקים על ידי הספק יכולים להפחית משמעותית את עקומת הלמידה, מה שמקל על הצוות שלכם להתחיל לעבוד במהירות. מתן עדיפות לקלות השימוש משפר את הפרודוקטיביות ומייעל את משימות ניהול התוכן. מדרגיות (סקלביליות) וגמישות – מדרגיות מבטיחה שמערכת ניהול התוכן שלנו תוכל להתמודד עם יותר תנועה, יותר תוכן ויותר משתמשים ככל שהארגון שלנו גדל. גמישות מאפשרת התאמה אישית ואינטגרציה עם כלי צד שלישי שונים. ארכיטקטורה מודולרית היא יתרון, ומאפשרת לנו להוסיף או להסיר תכונות לפי הצורך. אדפטיביות זו חשובה במיוחד עבור עסקים החווים צמיחה מהירה או שינויים תכופים. יכולות אינטגרציה – בחירת מערכת ניהול תוכן שמשתלבת היטב עם המערכות הקיימות שלנו היא קריטית. מערכת CMS טובה צריכה להתחבר בצורה חלקה למערכות הליבה, CRM ועוד. היכולת להשתלב עם יישומי צד שלישי, כגון תוספים למדיה חברתית ופתרונות מסחר אלקטרוני, מרחיבה את הפונקציונליות של ה-CMS ללא צורך בפיתוח מותאם אישית משמעותי. תמיכה ב-API  היא חיונית, ומאפשרת למפתחים ליצור פתרונות מותאמים אישית המותאמים לצרכים הארגוניים. תכונות קידום אתרים (SEO) – מערכת ניהול תוכן התומכת ב-SEO בצורה יעילה יכולה לשפר משמעותית את נראות האתר שלנו ואת דירוגו במנועי החיפוש. תכונות שכדאי לחפש כוללות את היכולת להתאים אישית תגי מטא, ליצור כתובות URL ידידותיות לקידום אתרים ולייצר מפות אתר.  בנוסף, תמיכה בעיצוב רספונסיבי מבטיחה שהאתר שלנו יפעל היטב במכשירים ניידים, שהוא גורם דירוג עבור מנועי חיפוש. פלטפורמות CMS מסוימות מציעות כלים מובנים או תוספים לטיוב מילות מפתח וטקסט חלופי לתמונות, מה שעוזר לשמור על פרקטיקות מומלצות עבור SEO. שיקולי אבטחה – אבטחת מידע צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. מערכת CMS מאובטחת מגינה על אתר האינטרנט מפני איומים כגון פריצות, השחתה, דליפות נתונים והתקפות תוכנות זדוניות. נחפש פיצ'רים כמו אימות דו שלבי, בקרת גישה המבוססת על תפקידי משתמשים והצפנת נתונים. עדכונים ותיקונים שוטפים הם קריטיים לטיפול בפגיעויות ולהגנה מפני איומים חדשים. בנוסף, נוודא שמערכת ניהול התוכן עומדת בתקני התעשייה כמו GDPR כדי להגן על פרטיות המשתמש. מתן עדיפות לאבטחה לא רק מגן על אתר האינטרנט, אלא גם בונה אמון עם המשתמשים. TCO – בבחירת מערכת ניהול תוכן חיוני להעריך את עלות הבעלות הכוללת (TCO). זה כולל לא רק את דמי הרישוי הראשוניים, אלא גם עלויות עבור יישום, התאמה אישית, אינטגרציה, תחזוקה ותמיכה. יש לקחת בחשבון גם הוצאות נוספות כגון שירותי אירוח, אמצעי אבטחה ושילובים נחוצים במערכת. בעוד שפלטפורמות CMS מסוימות עשויות להיראות חסכוניות במבט ראשון, הן עלולות לגרור עלויות גבוהות יותר לטווח ארוך עקב עדכונים תכופים או צורכי התאמה אישית נרחבים. ביצוע ניתוח עלויות יסודי מבטיח שה-CMS הנבחרת תתאים לתקציב שלכם, תוך תמיכה בצמיחה עתידית ובדרישות התפעוליות של הארגון. תמיכה מהקהילה – זמינות של תמיכה קהילתית היא קריטית. אקוסיסטם חזק מבטיח שניתן יהיה לפתור בעיות במהירות, תוך מזעור זמן השבתה ושמירה על זמינות האתר. נחפש פלטפורמות CMS המציעות תיעוד מקיף, הדרכות ואפשרויות תמיכה. בנוסף, קהילת משתמשים פעילה יכולה לספק ידע משותף, טיפים לפתרון בעיות ומגוון רחב של תוספים ותבניות. פלטפורמות קוד פתוח כמו וורדפרס ואומברקו נהנות מתרומות נרחבות מהקהילה, מה שמגביר את חוויית המשתמש הכוללת ואת הפונקציונליות של הפלטפורמה. לסיכום, בחירת מערכת ניהול תוכן (CMS) מתאימה היא צעד מכריע לניהול תוכן דיגיטלי יעיל. נתחיל בהבנת הצרכים העסקיים, כולל מטרות ותכונות חיוניות. נעריך את קלות השימוש ונוודא שהיא תואמת את הכישורים של הצוות. ניקח בחשבון מדרגיות וגמישות כדי להתאים לצמיחה עתידית. יכולות אינטגרציה עם מערכות קיימות ותכונות SEO חזקות הן גם חשובות. ניתן עדיפות לאבטחה כדי להגן על הנתונים. לקבלת שירותי ייעוץ והטמעה מקצועיים, אתם מוזמנים לפנות לפינטק דיגיטל – מומחים לפתרונות CMS המותאמים לצרכים שלכם.   הכותב הוא מנכ"ל משותף בפינטק דיגיטל.

באחרונה נערך במלון קיבוץ לביא אירוע סיום קורס יישומי סמארטפון לגיל השלישי, במסגרת פרויקט "קהילה לדורות", בתמיכת ג'וינט אשל ובשיתוף עמותת מחשבה טובה. בקורס השתתפו תלמידים ותיקים, אשר פונו מבתיהם בישובי המועצה האזורית מבואות חרמון. בקורס נלמדו תוכנות, אפליקציות וכלים טכנולוגיים כמו: יומן גוגל, צילום, Gmail, ווטסאפ ועוד כלים יישומיים שמאפשרים לאנשים בגיל השלישי יכולות תקשורת עם בני משפחתם. אורח הכבוד באירוע הסיום היה ראש מועצת מבואות חרמון, בני בן-מובחר, שאמר: "אנחנו רוצים לראות את התושבים שלנו ואת הקהילה שלנו חזקים, ולראות את כולם בבית. אני שמח על ההזדמנות של ההעשרה החשובה שיזמה עמותת 'מחשבה טובה', להעביר שיעורים וחיבור לטכנולוגיה מתקדמת ולחיבור ותקשורת עם האהובים שלכם". משתתף התוכנית, אבנר שפירא, בן ה-81, ציין: "שמחתי להגיע ללמוד את התכנים המעולים, וכמה שחשבתי שאני יודע ומכיר את הסמארטפון שלי, הבנתי שיש לי עוד הרבה ללמוד. כיף גדול שחושבים עלינו". אלון ארצי, מנהל פעילות מחוז צפון במחשבה טובה: "זכות גדולה עבורנו לבוא אליכם ולהעניק קצת מהידע שלנו על העולם הטכנולוגי. הכלים שלמדתם בתוכנית יאפשרו לכם לנהל את חייכם ביעילות, לתקשר עם בני משפחותיכם, רחוקים כקרובים, ויעזרו גם לשמר זיכרונות".

שם ותפקיד: אפרת פרקש, מהנדסת תוכנה באוטוטוקס. תפקידים קודמים: זה התפקיד הראשון שלי בתחום, לפני כן עבדתי בתחום השיווק ובמרפאה וטרינרית. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בתיאטרון, ספרות ובלשנות אנגלית באוניברסיטה העברית. בצבא שירתתי כבקרית גבול בגשר אלנבי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בתור ילדה/נערה הייתי מאוד מוכוונת מדעי הרוח, תמיד התחברתי לספרות ושפות וחלמתי לכתוב ספר. החלום אמנם עדיין קיים, אבל עם השנים הרגשתי שאני לא ממצה את הפוטנציאל שלי בעבודות השונות שבהן עבדתי. החלטתי שאני רוצה לחשב מסלול מחדש, והתחלתי לחפש מה הדבר המתאים עבורי. עשיתי קורסים באתרי אינטרנט כדי להיחשף לכמה שיותר מקצועות, ובין כל הקורסים האלו היה קורס תכנות בפייתון. להפתעתי גיליתי שאני מאוד נהנית מכתיבת קוד, שלהבדיל ממה שחשבתי זו לא רק משימה טכנית, אלא משהו שדורש גם הרבה יצירתיות וזה אפילו הרגיש לי קצת כמו חזרה למקורות של כתיבת סיפורת. החלטתי ללכת על זה, והצלחתי להתקבל לקורס להסבה מקצועית לתכנות באקספריס. הקורס היה מאתגר מאוד למישהי כמוני שהגיעה ללא רקע ריאלי, אבל לשמחתי סיימתי אותו בהצלחה, ואחריו התקבלתי לעבודה באוטוטוקס. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? בחוויה האישית שלי, ביחס לכל תעשייה אחרת שיצא לי לעבוד בה, תעשיית ההיי-טק היא זו שהכי מודדת אנשים לפי הערך שהם מייצרים. כמו כן, אני בוחרת במודע להאמין שאם החלטתי שיש לי מטרה ואני עושה הכל כדי להשיג אותה, אין שום דבר שיעצור בעדי. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? בתחילת דרכי בחברה הייתה תקופה שבה הייתי המתכנתת היחידה בחברה, ולמרות שזה הרגיש קצת מאתגר אף פעם לא הרגשתי שמפלים אותי בגלל שאני אישה. כיום כבר הצטרפו אלינו מתכנתות מדהימות נוספות, ובתקווה שבעתיד עוד נשים יצטרפו אלינו.

כל ארגון שואף לתת מענה מיטבי ללקוחות שלו, ולתחזק מוקד שירות שמתהדר במענה אישי ואיכותי, תוך זמן קצר. אולם, גם ב-2024 נראה שמוקדי השירות מתמודדים עם אתגרים שונים, שאינם מאפשרים להם לעמוד בציפייה של הלקוחות, ולהישאר רווחיים. מהם הגורמים שמקשים על מוקדי השירות? למה רובנו כבר לא מתקשרים כדי לקבל שירות, אלא מעדיפים פנייה דיגיטלית? וכיצד ארגונים יכולים לחסוך במשאבים ולנהל תקשורת רציפה ופרסונאלית עם לקוחות בטלפון, בווטסאפ, ב-SMS, בצ'אט, בפייסבוק ובכל ערוץ דיגיטלי אחר?   פגשנו את יניב כהן, מנהל פעילות טוויליו (Twilio) בקבוצת אמן לריאיון, ולמדנו כיצד פתרון של מערכת דיגיטלית עכשווית מספק מענה למוקדי השירות העתידיים, בדומה למה שקורה בחברות הגדולות בעולם. יניב, ספר לנו איך נראה כיום מוקד שירות גדול בישראל? "ב-30 השנים האחרונות העולם הטכנולוגי איפשר למוקדי שירות בארגונים שימוש במספר טכנולוגיות נפרדות במקביל – מרכזייה, מערכת IVR, מערכת לתקשורת כתובה, שירותי הקלטה, חייגן, וידיאו, בוטים חכמים, צ'אט, רשתות חברתיות ועוד. מצב זה יצר קושי רב לסנכרן בין טכנולוגיות אלה. הבעיה היותר גדולה מתחילה כשלא קיים סנכרון בין ערוצי התקשורת השונים והמידע ביניהם. כלומר, נציג שהתכתב עם לקוח בצ'אט בעבר ומשוחח איתו כעת טלפונית, לא יוכל להתעדכן בהיסטוריית הפניות של אותו לקוח, להבין מה סטטוס הפנייה ולהעניק לו שירות מותאם. זהו בעצם מצב של חוסר תקשורת בין ערוצי השירות, אשר מאלץ את מוקדי השירות לעבוד קשה יותר ולבזבז זמן ומשאבים רבים". ומה לגבי העלויות במוקדי השירות? איפה נמצא 'הכסף הגדול'? "זה אולי יישמע מפתיע, אבל העלות הגדולה ביותר של מוקדי השירות אינה הטכנולוגיה, אלא דווקא כוח האדם… כיום סדר גודל של כ-80%-70% מופנים לתחום זה. לצערי, הרוב המוחלט של הארגונים עדיין מנהלים את המוקד הטלפוני והמוקד הטקסטואלי בנפרד, דבר שמוביל לבזבוז של 20%-25% יותר משאבים". למה לדעתך עלויות כוח האדם גבוהות כל כך? "יש לזה כמה סיבות. הראשונה נעוצה בצורך להכשיר ולהדריך את נציגי השירות כך שיהיו וורסטיליים, ויוכלו לעבוד על מערכות הטכנולוגיה הטקסטואליות והקוליות שנמצאות בשימוש המוקד. מעבר לזה, חשוב להבין שמשך זמן העבודה הממוצע של נציג שירות עומד על 6-9 חודשים. זאת אומרת שארגונים משקיעים לא מעט גם בגיוס שוטף של עובדים חדשים למוקד, שגם אותם צריך ללמד כיצד לעבוד על המערכות השונות". מה השתנה באופן שבו אנו צורכים שירות? "האמת היא שהרבה מאוד השתנה, כמעט הכל… כיום, במקום להתקשר, רובנו נעדיף לפנות למוקד שירות דרך אחד הערוצים הדיגיטליים – ווטסאפ, צ'אט, אתר, פייסבוק וכדומה. במצב הזה, שבו קיימת הפרדה בין המוקד הטלפוני לדיגיטלי, מוקדי השירות לא עומדים בציפייה של הלקוחות, ואינם מסוגלים לספק חוויית שירות רציפה ואישית ללקוח". מה יכולים לעשות מוקדי שירות שמעוניינים לספק מענה מהיר, איכותי ואישי? "לבחור ב-טוויליו ????. היתרונות ללקוח ברורים: שילוב של כלל הערוצים יחד במערכת אחת!!! מה שמוביל לחוויית שירות רציפה, עקבית ומותאמת אישית. בכל פנייה למוקד השירות, נציג השירות יודע בדיוק במה מדובר ויכול להציע ללקוח מענה מדויק לצורך שלו. אני גאה לומר שעשינו כברת דרך עצומה בשנים האחרונות, בכך שאנו מתווים את המהפכה המודרנית בעולם מוקדי השירות". ספר לנו על ההשפעה של טוויליו על מוקדי שירות בארגונים "העובדה שאותו נציג יכול לתת מענה ללקוחות במגוון אמצעי תקשורת, באמצעות מערכת אחת בלבד ובלחיצת כפתור, מקטינה את הצורך של ארגונים בהכשרות לנציגים, ומאפשרת חסכון של כ-25% מכוח האדם במוקדי השירות, כאשר אותו נציג יכול לתת מענה במגוון ערוצים במקביל. זוהי השפעה קרדינאלית, שמייצרת מציאות חדשה שהשוק לא הכיר, והעובדה שהפעילות צומחת במאות אחוזים כבר שנה שנייה ברציפות, רק מעידה ומדגישה כמה זה היה חסר עד כה. לקוחות טוויליו – כגון: פפר בנק, One-Zero, מייטרוניקס, בזק בינלאומי ועוד – משתמשים ביכולות הטלפוניה והדיגיטל כמקשה אחת, ומדגימים הלכה למעשה את הגישה שאותה הזכרתי קודם".

ההיי-טק במגמת התאוששות, לפחות כשזה נוגע לגיוסי הון: נתונים שפרסמו היום (א') IVC ולאומיטק מראים כי החברות הישראליות גייסו ברבעון השני של השנה 2.9 מיליארד דולר ב-110 סבבים. מדובר בזינוק של 48% לעומת הרבעון השני של 2023 ושל 78.1% בהשוואה לרבעון הקודם. למעשה, זהו הרבעון הראשון מאז תחילת 2022 שבו אין ירידה לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. כ-62% מהסכום גויסו בשישה סבבים, רובם של חברות סייבר. אחת מאותן חברות, שגייסה כשליש מהסכום הכללי, היא וויז, שסיימה ברבעון סבב של 965 מיליון דולר. ללא סבב זה, היה מגיע סכום הגיוסים של החברות הישראליות ברבעון השני ל-1.935 מיליארד דולר – מעט פחות מאשר הרבעון המקביל (1.962 מיליארד דולר) ועלייה של 21% בהשוואה לרבעון הקודם. נתון נוסף מעלה שמספר ההשקעות של משקיעים זרים עלה במקצת בחצי השנה האחרונה, לאחר השפל שנרשם ברבעון הרביעי של 2023. ברבעון השני של השנה הוא עמד על 333, לעומת 251 משקיעים ישראליים. בנוסף, ברבעון האחרון נרשמה עלייה במספר המשקיעים הזרים שנוספו בפעם הראשונה להשקעות בחברות ישראליות. המגמה החיובית נמשכת גם בנוכחות של המשקיעים הישראליים – כאן מדובר בהגעה לרמה שהייתה בשנים 2018-2019. הנתונים הללו הם מספרים ראשונים מהדו"ח הרבעוני המלא של IVC ולאומיטק, שיתפרסם בחודש הבא. סך הגיוסים של ההיי-טק הישראלי. מקור: IVC ולאומיטק מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, אמרה כי "סימני ההתאוששות שהורגשו בחודשים האחרונים מקבלים ביטוי גם בנתוני הרבעון השני. הנתונים משקפים צמיחה בהיקף הגיוסים ובכמות העסקאות ביחס לרבעון הקודם – וגם ביחס לרבעון המקביל אשתקד. אם היקפי פעילות כאלה ימשיכו, מגזר ההיי-טק יסיים שנה של צמיחה ביחס לשנה קודמת. בנוסף, בבדיקות עומק שעשינו בנוגע לזהות המשקיעים, מעודד לראות משקיעים זרים – שמעולם לא השקיעו בישראל – לוקחים חלק בעסקאות גם מאז תחילת המלחמה". בן קליין, מנכ"ל IVC, ציין כי "הרבעון השני מסתיים היום עם מדדי צמיחה חיוביים. היקפי הפעילות בהיי-טק הישראלי המשיכו לצמוח במתינות. זה לא טריוויאלי לאור הנסיבות. כמו כן, הנוכחות הגוברת של משקיעים זרים מלמדת על האטרקטיביות של ההיי-טק הישראלי".

זירת הקריפטו חוותה אירוע משמעותי, כשמשרד האוצר האמריקני ורשויות המס האמריקניות, ה-IRS, הודיעו בסוף השבוע כי הידקו את הרגולציה על התחום והשלימו את קביעתן של תקנות הנוגעות לדרישות דיווחי מס עבור ברוקרים ולעוסקים במכירות והחלפות של נכסים דיגיטליים. המהלך הזה, שלמעשה ישא פרי רק החל מ-2026 (אז ידווחו המשקיעים על 2025), מגיע אחרי ששוק מטבעות הקריפטו צמח באופן מהיר וזכה לאימוץ מוגבר במיינסטרים, דבר שחייב את הרשויות לנסח הנחיות ברורות יותר לדיווחי המס על קריפטו, וכן לאכיפתם. לפי הדיווחים במדיה האמריקנית, על ידי קביעת דרישות דיווח ברורות לברוקרים, משרד האוצר ו-IRS עושים מאמץ לטפל במורכבות התחום, וכן להגברת השקיפות בדיווחי המס הכרוכים בו. לתקנות החדשות, על אף שנקבעו וחלות רק בארה"ב, יכולה להיות השפעה מהדהדת על כלל התחום בכל רחבי העולם. ????Another blow to #Crypto the government will always get their cut. U.S. Department of the Treasury and IRS will propose regulations for crypto tax reporting. The 2021 federal infrastructure bill has prompted the two agencies to unveil the regulations for taxation of… pic.twitter.com/FNFzZxaFlo — Armando Bennett (@Tesla_Armando) September 1, 2023 מה כוללות התקנות? הפרטים המרכזיים של התקנות הסופיות כוללים את הדרישה מבורסות וברוקרים העוסקים בסחר במטבעות קריפטוגרפיים לדווח, החל משנת 2026, על התמורה ברוטו שהייתה להם ממכירת נכסים דיגיטליים, עבור כל המכירות בשנת 2025. בנוסף, החל בשנת 2027 המתווכים יחויבו גם לדווח מידע על בסיס המס עבור נכסים דיגיטליים מסוימים, בכל הקשור במכירות ב-2026. תקנות אלו תואמות חקיקה אמריקנית בשם 'חוק ההשקעות בתשתיות ותעסוקה' (Infrastructure Investment and Jobs Act) שהוא חוק דו-מפלגתי, שמטרתו לשפר את הציות לתקנות המס גם בזירת הנכסים הדיגיטליים. יצוין כי ה-IRS לא ידרוש דו"חות על מכירה של Stablecoin וכן קבע סף דיווח שנתי של 600 דולר על רכישת נכסי NFT. The US will introduce a tax regime for #crypto starting in 2025 and delay rules for non-custodians ???????? The IRS will not require reporting on most regular stablecoin sales, and will also set a $600 annual threshold for NFT proceeds. Source: @CoinDesk pic.twitter.com/rqTE5jOD51 — Web3_Vibes (@W3Vibes) June 29, 2024 ההחלטה ליישם תקנות אלו נובעת מהכרה של הרשויות במשמעות ההולכת וגוברת של שוק הנכסים הדיגיטליים, שכבר ניתן להבין שהוא כאן כדי להישאר, ובצורך להבטיח דיווחי מס מדויקים בתחום המתפתח. ממלאת מקום עוזרת מזכירת מדיניות המס האמריקנית, אביבה ארון-דין, הדגישה את חשיבותן של תקנות אלו במתן גישה טובה יותר לתיעוד לנישומים ולמס הכנסה. לדבריה, הדבר יאפשר הגשת דיווחי מס קלה יותר וצמצום תופעת העלמות המס על ידי משקיעים עשירים. התקנות החדשות הללו הן גם תגובה למורכבות ההולכת וגדלה של ביצוע עסקאות במטבעות דיגיטליים, כפי שמעידות ההתפתחויות האחרונות בתחום הקריפטו. אירועים כמו קריסת בורסת FTX – עקב הונאת משקיעים בהם הורשעו קברניטיה – וחששות סביב התנהלות "בעייתית" בלשון המעטה של בורסות כגון בינאנס (Binance) – שבעליה נכלא אחרי שהודה בכך שסייעה להלבנת הון עבור ארגוני פשיעה וטרור, בין השאר – הדגישו את הצורך בפיקוח ממשלתי משופר ובהחלת אמצעים רגולטוריים שיסייעו לשמור על שלמות השוק ולהגן על האינטרסים של המשקיעים. דני ורפל, נציב מס ההכנסה האמריקני. צילום: אתר ה-IRS נציב מס ההכנסה האמריקני, דני ורפל, הדגיש כי התקנות שנקבעו כעת עוצבו על ידי משוב שמקורו ביותר מ-44,000 הערות ציבוריות שהתקבלו על התקנות המוצעות. הדרישות המפורטות בתקנות אלה ידווחו בטופס 1099-DA שייצא בקרוב, וצפויות למלא תפקיד מכריע בקידום דיווחי מס מדויקים בהרבה אודות עסקאות בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "סקרנו אלפי הערות ציבוריות ואנו מאמינים שההנחיות החדשות נותנות מענה לחששות, תוך איזון בין אתגרי היישום בתעשייה וסגירת פערי המס הקשורים לנכסים דיגיטליים". ורפל הוסיף ואמר כי "התקנות הללו מהוות חלק חשוב מהמאמץ הגדול יותר על עמידה במס של יחידים בעלי הכנסה גבוהה. עלינו לוודא שלא נעשה שימוש בנכסים דיגיטליים להסתרת הכנסה חייבת במס, והתקנות הסופיות הללו ישפרו את זיהוי אי הציות במרחב הסיכון הגבוה של נכסים דיגיטליים. המחקר והניסיון שלנו מראים שדיווח של צד שלישי משפר את התאימות. בנוסף, תקנות אלו יספקו למשלם המסים מידע נחוץ, אשר יפחית את העומס ויפשט את תהליך הדיווח על פעילות הנכסים הדיגיטליים שלהם". יישום תקנות אלו מהווה צעד משמעותי, כך מקווים ברשויות האמריקניות, לקראת סגירת פער המס הקשור בנכסי הקריפטו, והבטחת עמידה בחוקי המס הקיימים גם בתחום האלטרנטיבי והחדשני.

שרת החינוך והמחקר של גרמניה, בטינה סטאק וונצינגר, ביקרה באחרונה בישראל ונפגשה עם שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. בפגישה דנו השתיים בדרכים לחיזוק שיתוף הפעולה המחקרי בין שתי המדינות בתחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה. במהלך הביקור אמרה האורחת: "נחזק את שיתוף הפעולה המדעי בין המדינות ונאבק יחדיו בחרם האקדמי". כמו כן, היא הביעה את תמיכתה בשחרור החטופים המוחזקים על ידי החמאס. "שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לגרמניה הוא אבן יסוד ביחסים בין המדינות. בתקופה מאתגרת זו, חשוב מתמיד לחזק ולהעמיק את הקשרים המחקריים והאקדמיים בינינו. השרה סטארק-ווצינגר הביעה תמיכה איתנה בישראל ומחויבות לקידום המצוינות המדעית המשותפת", אמרה גמליאל. השרה גמליאל ציינה את מחויבותה ועמידתה האיתנה של גרמניה לצד ישראל בנושאים מדיניים וביטחוניים, ברקע התגברות האנטישמיות, המחאה והחרם האקדמי על ישראל בעולם. בפגישה הוזכרו גם תוכניות משותפות לישראל ולגרמניה בתחומי מדעי הים, הסרטן, האלקטרוכימיה ועוד. במסגרת זו מתקיימים שיח מדעי בין מדענים משתי המדינות, חילופי סטודנטים, כנסים וכדומה.