למרות הציפיות של המשתמשים, ולמרות לחצים של לא מעט חובבים ואוהדים של טלפוני ה-Galaxy S של סמסונג, בחברה החליטו כנראה כבר שהדור הבא של טלפוני הדגל של החברה, ה-S25, יעשה שימוש שוב בשני מעבדים: אחד של קוואלקום ואחד של סמסונג עצמה. החברה למעשה אישרה שהיא מפתחת את המעבד הדגל הבא שלה Exynos 2500, והוא מיועד אך ורק למכשירי ה-S והמכשירים המתקפלים שלה. למעשה הוא זה שישולב ברוב מכשירי ה-Galaxy S25 שיימכרו ברחבי העולם. מעבד הדגל הבא של קוואלקום, שאמור להיות Snapdragon 8 Gen 4, ישולב במכשירים שישווקו לשוק הצפון אמריקני בעיקר. The next gen Galaxy S25 Ultra is coming with a new telphoto sensor. Either 6x or higher. Current S24 Ultra for reference is 5x telescopic.#Samsung #GalaxyAI #News #OneUi7 #leaks pic.twitter.com/pIrmuPZodZ — TalkinTech (@SammyyVerse) August 2, 2024 כמו בדורות הקודמים, גרסת ה-Ultra של ה-S25, תוצע עם זאת עם המעבד של קוואלקום בלבד. לפי הדיווחים הוא יהיה דגם היחיד לצד דגם הבסיס. ה-Exynos 2500 יהיה המעבד הראשון לשוק הטלפונים של סמסונג שייוצר בליתוגרפיה של 3 ננו-מטר. הוא אמור להכיל לא פחות מעשר ליבות: העליונה מבוססת על Cortex-X5 במהירות מרבית של 3.2 גיגה-הרץ, שכבה שתורכב מ-3 ליבות Cortex-A730 במהירות של 2.3 עד 2.5 גיגה-הרץ, שכבה נוספת של 4 ליבות Cortex-A730 אבל במהירות נמוכה יותר, ואז שכבה בת 4 ליבות Cortex-A520. השבב הגרפי יהיהXclipse 950 שהוא תוצר של שיתוף הפעולה עם AMD.

גוגל הודיעה כי תספק להורים יותר אפשרויות במצב "בקרת ההורים" בטלפונים ובטאבלטים המבוססים על אנדרואיד, כך שיוכלו להגביל את השימוש של הילדים שלהם במכשירים בשעות הלימודים. לפי גוגל, התכונה החדשה, "זמן בית ספר", מפותחת בעקבות בקשות של הורים רבים. ההורים יוכלו לקבוע מסך מיוחד, שיופעל בשעות מוגדרות, כמובן בשעות שבהן הילדים נמצאים בבית ספר. מהמסך הזה תהיה גישה רק לאפליקציות שההורים יאשרו לשימוש, וכן לרשימת מספרים שיוכלו להתקשר אליהם בשעות הללו. כמו כן יוכלו ההורים לקבוע מאילו מספרים יוכלו הילדים לקבל שיחות והודעות טקסט. החברה אמנם לא סיפקה רשימה של מכשירים שיקבלו את העדכון הזה, אך היא כן ציינה, שמדובר בתהליך שיימשך כשנה, כך שכנראה רוב המשתמשים יוכלו להפעיל את התכונות החדשות הללו רק לקראת שנת הלימודים הבאה. התכונה החדשה, "זמן בית ספר", הושקה לראשונה לפני כשנה עבור שעוני ה-Ace LTE של פיטביט, יצרנית השעונים החכמים שבבעלות גוגל. בסוף התהליך הוא לא יישאר השעון היחיד עם התכונה הזאת, כי גוגל מתכוונת להציע אותו גם לשעונים של סמסונג – ושוב, לא ברור לאלו דגמים.

ברקע הכוננות ולקראת מתקפה של איראן ושלוחותיה, ובראשן, חיזבאללה – פיקוד העורף יפעיל את מערכת "מסר אישי", שתשלח התרעות לטלפונים ניידים של אזרחי ישראל השוהים בתא שטח מסוים, גם אם לא הורידו את האפליקציה של פיקוד העורף. ההודעה תתקבל בטלפונים הניידים גם בלא קליטה סלולרית ובלא קליטת GPS. בהינתן ההחלטה, פיקוד העורף ישלח את ההתרעה לטלפונים שנמצאים בתא שטח מסוים. ההתרעה תקפוץ על המסך, לצד חיווי וצליל חזק וייחודי, ויהיה בה פירוט של הנחיות התגוננות. ההודעות תישלחנה באמצעות טכנולוגיית Cell Broadcast (שידור תאי) על גבי הרשת הסלולרית. כך הן יוכלו להישלח גם אם יהיו שיבושי GPS, או שלא תהיה קליטת אינטרנט, או שהטלפון יהיה במצב שקט. שידור תאי היא טכנולוגיה סלולרית, המאפשרת לשלוח הודעה למנויים רבים בו-זמנית, כאשר הם נמצאים באזור הכיסוי של אותו תא שטח סלולרי. הטכנולוגיה עובדת ברמה הבסיסית של רשת הסלולר והיא ותיקה מאוד, משנות ה-80' של המאה הקודמת. הודעות חירום כאלו יוכלו להישלח במצבי חירום שונים, במקרה של ירי טילים או במקרה של רעידת אדמה. בעולם, המערכת פועלת בכמה מדינות כחלק ממערכות התרעה לאומיות. כך, בארה"ב נעשה שימוש בטכנולוגיה זו מ-2006 – להודעות חירום על מזג אוויר קיצוני, חטיפת ילדים ואירועי חומרים מסוכנים. בעקבות סדרת פיגועי טרור שאירעה בבריטניה ב-2005, הוחלט על הקמת מערכת שכזו בממלכת האי. זאת, כי לאחר הפיגועים בלונדון, מיליוני אזרחים באזורים אלה, כמו גם כוחות ההצלה שפעלו באזור, לא הצליחו לקיים שיחות או לשלוח מסרונים – כי רשתות הסלולר קרסו. לא ברור מתי ובאילו מקרים יוחלט להפעיל את ההתרעה. המערכת לא תחליף אמצעי התרעה אחרים, דוגמת אזעקות והתרעות מאפליקציית פיקוד העורף. לגבי החשש לפגיעה בפרטיות אזרחי המדינה, הסבירו גורמים לאנשים ומחשבים, כי כיוון שמשלוח ההתרעות נעשה על בסיס מיקום האנטנה הסלולרית, אין לצה"ל יכולת לקבל מידע על בעלי הטלפונים הניידים. לצד החיוב, ציינו כי יתרון המערכת הוא בהגעה מהירה להיקף נרחב מאוד של האוכלוסייה בלא תלות במצב התקשורת, או בהורדת אפליקציות. רבותיי ההיסטוריה חוזרת ב-2011 מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס ז"ל, קבע, כי קיימים ליקויים רבים במערכות השו"ב של פיקוד העורף, הפוגעים בתפקודה. הליקויים הם בקישור בין מערכות IT מרכזיות, לרבות ממשקים, למערכות השו"ב של גורמי ההצלה האחרים, כמו גם הטמעה בלתי מספקת של המערכות הקיימות". באותה שנה אמר סא"ל גיל הופמן, ראש מחלקת התקשוב (מנמ"ר) של פיקוד העורף, לאנשים ומחשבים: "אנחנו רוצים לספק את ההתרעה על אירועים ביטחוניים בכמה ערוצים… הגדלנו את כמות הצופרים במדינה ל-3,000… מטרתנו להשבית את המדינה כמה שפחות… נפעיל משלוח התרעה בסלולר שלא באמצעות SMS. המטרה שלנו בכך היא להשתמש בתווך הסלולרי מבלי להיתקע בצווארי הבקבוק שהוא יוצר. אנחנו נעזרים בטכנולוגית CB, שמדלגת על כל מערכי התוכן, הבילינג והעיבוד של הסלולר. אנחנו יכולים להוציא באמצעותה הודעות לציבור, גם אם הרשת הסלולרית קורסת, כי המערכת מחוברת ישירות לתאים הסלולריים". אלא שלפי דיווחים שונים, יותר ממחצית (55%) מהאזרחים לא קיבלו את ההודעות, זאת בשל סיבות שונות, בהן חוסר תאימות של מכשירי הסלולר ומוכנות חלקית של רשתות הסלולר בארץ. ביולי 2014 הפעיל פיקוד העורף את המערכת באופן רשמי במהלך מבצע "צוק איתן". ב-2016 הודיע צה"ל, כי לאור קשיים טכניים שהתגלו במהלך התרגולים, השימוש בשידור תאי נזנח לטובת אפליקציה לסלולרי. ב-2022, גבירותיי ורבותיי, מהפך: פיקוד העורף חזר לעשות שימוש במערכת, אולם רק לשם משלוח הנחיות לאוכלוסייה הנמצאת באזור סכנה (כגון אסון טבע) ולא למתן התרעה בזמן אמת. בדיוק לפני חמש שנים, בקיץ 2019, פרסמנו אודות מאמר שכתב האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף אז. להלן פנינים ממנו: "עד 2017 הפיקוד החמיץ את הפוטנציאל שב-IT… הפיקוד יכול להתבסס במידה רבה מאוד על רשתות תקשורת, מאגרי מידע, חיישנים ומשאבים ואמצעים שזמינים ממילא במרחב הלחימה שלו… אבל, ככל שעמדנו על הפוטנציאל, במסגרת בדיקה שעשינו, כך חשנו את גודל ההחמצה עד כה". האם זו הייתה ההחמצה האחרונה? לחמינאי הפתרונים.

לפני שבועות ספורים בלבד הייתה אסוס הראשונה להשיק בארץ בפועל את המחשב הנייד הראשון שמבוסס על מעבדי ה-Snapdragon X של קוואלקום – המעבדים הראשונים בתקן ה-Copilot+ PC של מיקרוסופט. כעת היא שוב הראשונה להשיק בארץ מחשבים המבוססים על מעבדי ה-Ryzen AI של AMD, שמהווים את תשובת הבינה המלאכותית של מתכננת המעבדים הוותיקה. אסוס מציגה את המעבד החדש – עליו הכריזה AMD רק בתערוכת קומפיוטקס שנערכה לאחרונה – ב-Zenbook S 16 UM5606, השייך למשפחת הניידים הצרכנית היוקרתית של החברה. שבב ה-XDNA NPU שלו מציע עוצמת ביצועי בינה מלאכותית שמגיעה ל-50TOPS הגבוהה יותר, על הנייר לפחות, מזו של המתחרה מקוואלקום. המחשב יגיע לבחירה עם שני המעבדים שהוכרזו: Ryzen AI 9 365 ו-Ryzen AI 9 HX 370. מעבר לכך מגיע המחשב עם 24/32 גיגה-בייט זיכרון RAM, 1/2 טרה-בייט זיכרון אחסון מסוג PCIe 4.0 SSD, ומסך 16 אינץ' ברזולוציה גבוהה של 3K, קצב רענון של 120 הרץ, ויחס מסך של גוף שמגיע ל-90% – מה שאומר מסגרת דקיקה מסביב. ב-אסוס גם הקנו למחשב עיצוב מתקדם ויוקרתי, כולל שימוש בחומר חדשני בשם Ceraluminum – שילוב של חומר קרמי עם אלומיניום – שמאפשר למחשב להיות בעובי של עד 1.29 ס"מ עם משקל של עד 1.5 ק"ג שכולל סוללת 78 וואט/שעה. המחיר של Zenbook S 16 UM5606 ינוע בין 8,490 ועד 9,990 שקל, והוא כבר אמור להיות זמין, כאמור, להזמנה גם בישראל.

נחשפה חולשה בפלטפורמת הענן של גוגל (Google Cloud), המאפשרת להאקרים לפרוץ לנכסים פופולריים המכילים מידע רגיש, כמו שירותי אחסון, בניית תהליכים, דאטה ועוד. את החולשה חשפו חוקרי טנאבל (Tenable). החולשה, "ConfusedFunction", מאפשרת להאקרים לפרוץ לנכסים פופולריים המכילים מידע רגיש. זו חולשת הסלמת הרשאות בפלטפורמת הענן של גוגל, והיא מאפשרת ל"ישות" בענן, משמע – בעל גישה לארגון, להסלים את הרשאותיו לשירותים אחרים בארגון. מדובר בפעולה שלא הייתה אמורה להיות לו אליהם גישה אלמלא החולשה. החולשה מאפשרת להאקרים לנוע רוחבית בארגון שפרצו אליו ולפרוץ לשירותים כמו שירותי אחסון, בנייה של תהליכים ומידע, ועוד. שירותים אלו מאוד פופולריים ומכילים מידע רגיש, ולכן נחשבים נכס להאקרים. כאשר משתמש בענן של גוגל יוצר, או מעדכן פונקציה בענן, מופעל תהליך רב-שלבי מאחורי הקלעים. תהליך זה, בין היתר, מחבר בין חשבון שירות ברירת מחדל של Cloud Build למופע ה-Cloud  Build שנוצר כחלק מהטמעת הפונקציה. תהליך זה מתרחש ברקע ובאופן שקוף למשתמשים. Cloud Build עושה אוטומציה לתהליך הבנייה, הבדיקה וההפצה של אפליקציות על גבי פלטפורמת הענן של גוגל. הוא מאפשר למפתחים להתמקד בקידוד במקום בניהול התשתיות, תומך בשפות תכנות שונות ומשתלב עם כלים פופולריים. חשבון שירות ברירת המחדל של Cloud Build מעניק למשתמש הרשאות יתר. תוקף שמצליח להשיג גישה ליצירה, או לעדכון של פונקציה בענן יכול לנצל את תהליך הטמעת הפונקציה כדי להעלות את ההרשאות לחשבון שירות ברירת המחדל של Cloud Build, ולתקוף שירותים אחרים בענן באמצעות אותן ההרשאות. חולשת ConfusedFunction. צילום: טנאבל צוות המחקר של טנאבל פנה לחוקרי גוגל, שנקטו צעדים משמעותיים לשינוי הארכיטקטורה של שירות הענן שלהם, cloud function, הפגיע לחולשה. הצעדים הקטינו את הסיכון שהאקרים יעשו שימוש בחולשה כנגד ארגונים, אך לדברי החוקרים, "היא עדיין קיימת ולא תוקנה במלואה. זאת כיוון שהארכיטקטורה של השירות הפגיע לא ניתנת לשינוי במלואו". ליב מתן, מהנדס מחקר בכיר ב-טנאבל, אמר, כי "החולשה מדגימה את התרחישים הבעייתיים העלולים להיווצר עקב מורכבות התוכנה ותקשורת בין שירותים בשירותי ספקי ענן. כדי לתמוך בתאימות לאחור גוגל לא שינתה את ההרשאות של חשבונות השירות של Cloud Build שנוצרו לפני יישום התיקון. המשמעות היא שהחולשה עדיין משפיעה על פעולות קיימות". החוקרים המליצו ללקוחות הארגוניים לנקוט כמה פעולות באופן מיידי: יש לשים לב לכל Cloud Function בארגון, ולהחליף את הישות המוצמדת לשירות – שהיא בעלת הרשאות גבוהות – לישות עם ההרשאות הכי נמוכות שיכולות להינתן. כך ניתן יהיה לחסום ולמזער סיכונים ותקיפות אם האקרים יצליחו להגיע להרשאות אלו.

פורטינט (Fortinet) השלימה את רכישת חברת אבטחת הענן לייסוורק (Lacework). זאת, על מנת "להרחיב בצורה משמעותית את פלטפורמת אבטחת המידע שלה". הרכישה התרחשה ביוני השנה, ופרטיה לא פורסמו. אנליסטים העריכו כי הסכום נע בין 200 ל-230 מיליון דולרים. הסכום מהווה רק חלק קטן מהיקף הגיוסים – בסך 1.8 מיליארד דולר – שהנרכשת ביצעה מאז הקמתה ב-2015. במשך כמה שנים, לייסוורק הייתה מדורגת בין חדי הקרן בעלי שווי שוק מוערך מהגבוהים ביותר בתחום אבטחת הסייבר. ב-2021 שווייה של הנרכשת עמד על 8.3 מיליארד דולר. כך, הרכישה היא בסכום נמוך פי 41.5 מהערך של הנרכשת בשיאה – נתון משמח למשקיעים בפורטינט ואכזבה לנרכשת ולמשקיעים בה. לייסוורק בלטה גם בשל היותה החברה השלישית שהושקה בקרן ההשקעות הפרטיות Sutter Hill Ventures. שתי השקעות בולטות של הקרן שהוכיחו את עצמן בעבר היו ב-Pure Storage ובסנופלייק (Snowflake). לייסוורק: נכנסה לקשיים ממאי 2022 הקשיים של לייסוורק צצו כבר במאי 2022, כאשר החברה פיטרה 20% מעובדיה, ועשתה זאת רק חודשים לאחר שגייסה 1.3 מיליארד דולר בסבב גיוס. כמה חודשים לפני הפיטורים, לייסוורק חשפה כי היא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים. היקף ה-ARR (הכנסה שנתית צפויה) של לייסוורק עמד ככל הנראה על בין 70 ל-90 מיליון דולר. מדובר בסכומים נמוכים בהרבה מהמתחרה המרכזית שלה בתחום אבטחת הענן, וויז (Wiz), אשר לה 350 מיליון דולרים ב-ARR, ומאז הנתון הגיע ל-500 מיליון. יצוין כי באפריל השנה דיווחנו כי וויז – חברת חד הקרן הישראלית שעשתה כותרות ענק כשכמעט נרכשה על ידי גוגל לאחרונה ב-23 מיליארד דולר – נמצאת במגעים מתקדמים לרכוש את יריבתה האמריקנית לייסוורק תמורת 150-200 מיליון דולר. אלא שהעסקה לא יצאה לפועל, ומאז – גם המגעים לכך שגוגל תרכוש את וויז – התפוצצו. ???? We’re now officially part of @Fortinet! Follow us there for the latest product news! Learn how the addition of #CNAPP to the #Fortinet #SecurityFabric will support our customers with industry-leading solutions. https://t.co/y35huN2W3X pic.twitter.com/tg2GQA5iUU — Lacework (@Lacework) August 2, 2024 מה פיתחה לייסוורק? הנרכשת פיתחה פלטפורמת אבטחה בענן, CWPP (ר"ת Cloud Workload Protection Platform) – הגנה על עומסי מחשוב בענן – המספקת כמה יכולות, כולל ניהול עמדות אבטחה בענן (CSPM), סריקת פגיעויות, הגנה על עומסי עבודה בענן, זיהוי ותגובה של איומים, הגנה על איומים בזמן ריצה ובנייה, וניהול זהות וגישה. הפלטפורמה שלה פועלת בסביבות העננים הציבוריים הגדולים, AWS, גוגל קלאוד, ואז'ור של מיקרוסופט. עוד היא פועלת בסביבות מבוססות קוברנטיס וקונטיינרים, אולם הפלטפורמה העננית שלה מאבטחת גם דאטה סנטרים פרטיים (בקרקע) וסביבות מחשוב היברידיות, בקרקע ובענן גם יחד. הפלטפורמה של הנרכשת כוללת כמה יכולות, ביניהן – כלי זיהוי וחקירה של אירועי סייבר, המספק מידע מתי וכיצד קרה האירוע, האם הוא אירוע סייבר ומי המשתמשים, המכונות והיישומים המעורבים בו. החברה מציעה גם מערכת לזיהוי פריצות, המנטרת התנהגויות של יישומים, כדי להתריע על חריגה כלשהי. פורטינט הודיעה בסוף השבוע כי "בשל הרכישה, נרחיב משמעותית את היכולות שלנו, עם פלטפורמת אבטחת הענן והגנת היישומים בענן (CNAPP) של הנרכשת, שרשמה 225 פטנטים, אשר רבים מהם קשורים לאבטחת ענן ו-AI. השילוב בין שתי החברות יספק פלטפורמת אבטחת ענן, מקיפה ומבוססת AI, מבית אחד – עם יכולות משולבות מה-CNAPP של לייסוורק ופתרון ה-Unified SASE שלנו".

בשבוע שעבר התקיים אירוע הגמר של תחרות קולר השמינית לסטארט-אפים של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, והוכרזו בו שלושה מיזמים זוכים, שסך ההשקעות בהם עומד על 400 אלף דולר. לתחרות השנה ניגשו יותר מ-90 סטארט-אפים, כאשר רק תשעה מתוכם עלו לגמר – שלושה מיזמים בכל אחת מהקטגוריות. באירוע הגמר הציגו היזמים והיזמיות על הבמה המרכזית את המיזם שלהם בפאוור פיץ' בן חמש דקות. באירוע לקחו חלק עשרות מובילים בתעשיית ההיי-טק, מנהלי קרנות הון סיכון,  אנג'לים, נציגי חברות בינלאומיות ואנשי אקדמיה ומחקר. ראשי המסלולים המקצועיים של התחרות היו אילנית קבסה-כהן – שותפה מנהלת ב-URIKA Partners בראש מסלול הפודטק, אייל בר צבי – שותף בקרן PALSAR בראש מסלול האונליין, ורן בר סלע  – בראש מסלול הדיפטק. זו השנה השמינית לתחרות, המסכמת הישגים מרשימים בהצמחת מיזמים. התחרות זוכה להתעניינות רבה בזכות ההצלחות לאיתור סטראט-אפים בעלי פוטנציאל צמיחה, שנהנו מהכשרה מקצועית ועסקית מעמיקה במסגרת כל שלבי התחרות, ולראיה –  13 מתוך 14 מיזמים הזוכים מהשנים הקודמות  עדיין פעילים והתפתחו לחברות, אשר השווי המצרפי שלהם מוערך בכ-900 מיליון דולר. חבר השופטים כלל כ-60 שופטים ושופטות. סך ההשקעות בשלושת המיזמים הזוכים הגיע ל-400 אלף דולר, כאשר המיזם הזוכה בכל אחד משני המסלולים קיבל השקעה של 100 אלף דולר ממשקיעים – CPT Capital במסלול הפודטק ו-F Capital במסלול הדיפטק, כאשר ל-PALSAR VC במסלול האונליין הצטרפה במהלך התחרות ובאופן מפתיע השקעה נוספת של F Capital, כך שסכום ההשקעה הוכפל ל-200 אלף דולר. הסטארט-אפים שזכו בתחרות: במסלול האונליין: Bright Forensic Innovations – טכנולוגיה חדשנית שנולדה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", שמזניקה את הזיהוי הפלילי לעידן הבינה המלאכותית ומסייעת לאינטרפול לזהות טוב יותר מקרים ועוזרת למומחים לזיהוי פלילי להגיע לזיהוי מהיר ומדויק יותר של שרידים שנמצאו. המיזם החל מהרצון של היזמים לסייע לזיהוי חללי ה-7.10. במסלול הדיפטק: Luma Biophotonics – מיזם המנגיש אבחון רפואי מדויק בבית המטופל. למשל, לכאלו שפעילים מינית ומתביישים להיבדק במרפאות. הטכנולוגיה של Luma מבוססת על Photonic Integrated Circuits (PICs) – המקבילה מבוססת האור של מעגלים משולבים אלקטרוניים. במסלול הפודטק: Rosalind Bio – מיזם שהציג את הפטנט הראשון מסוגו המשבש את תעשיית תסיסת המזון, תעשייה בשווי 100 מיליארד דולר, שבקרוב תתחיל לחשוב אחרת, זאת באמצעות אורגניזמים מותאמים ופרוטוקולים תפעוליים מונעי בינה מלאכותית. בערוץ המחקרי החדש (לצד מסלול הפודטק בתחרות) – זכה  המחקר של מעיין גל ודניאל בר מאוניברסיטת תל אביב, בנושא "טעים ובריא" על עיצוב פפטידים כמרכיבי טעם חלופיים, שמבטיח לשנות את עולם המזון. במסגרת הזכייה תוענק  לזוכה מעטפת מקצועית, הכוללת פגישות הזנק עם רשות החדשנות וסיוע בהגשת בקשות רלוונטיות למסלול הפרה סיד בקרן הזנק חדשה וליווי מקצועי של חממת פרש-סטארט בתהליכי צמיחה. פרופ' משה צבירן, ראש מכון קולר בפקולטה לניהול ומנהל מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב, בירך את הזוכים ואמר: "בעיקר בתקופה מורכבת זו, חשוב לנו להמשיך לטפח ולעודד יזמות וחדשנות. אנו גאים בהתבססותה של התחרות כבמה מרכזית, המסייעת לסטארט-אפים בתחילת דרכם, הלוקחים חלק פעיל באקוסיסטם היזמי". דורון שמחי, מנהל התחרות, אמר, כי "הסינרגיה בין האקדמיה והתעשייה הפכה להיות חלק אינטגרלי ומשמעותי במחזור החיים של הסטארט-אפים אשר מתחילים את המסע היזמי, מפרה ובאה לידי ביטוי בתחרות בקשר הבלתי אמצעי בין היזמים לתעשיית ההיי-טק, כולל מנטורינג, מפגשים משותפים ועד לשיא באירוע הגמר החגיגי". מימין: פרופ' משה צבירן – ראש מכון קולר בפקולטה לניהול ומנהל מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יעל שטיינהרט – דיקנית הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אייל בנימין – מנהל מכון קולר ליזמות בפקולטה לניהול. צילום: יעל צור

מעבדי ה-Blackwell B200 של אנבידיה היו אמורים להפוך בחודשים הקרובים לסוג של תו תקן חדש של החברה, שמובילה את שוק הבינה המלאכותית. אנבידיה הכריזה אמנם על ההשקה שלהם במרץ השנה, אבל מי שהזמין אותם יצטרך לחכות עוד זמן מה. לפי הדיווחים, באג שנמצא בשלב מאוחר יחסית בתהליכי הייצור של המעבד החדש שלח אותו בחזרה לשולחן התכנון. הצפי כעת הוא שהתקלה הזו תעכב את הכניסה לייצור מסיבי של ה-Blackwell B200 בשלושה חודשים לפחות, והתחלת המשלוחים המסיביים לא תתרחש לפני תחילת 2025. לפי הדיווחים, אנבידיה הודיעה על התקלה למיקרוסופט וללקוחת ענן גדולה אחרת שלה, והתקלה נמצאה כנראה בהרצות המבחן שמבצעת החברה ב-TSMC, שאמורה לייצר את המעבדים עבור אנבידיה. בחברה עצמה לא הגיבו לסיפור על דחיית הייצור של המעבד החדש, והודיעו רק, כי הייצור נמצא על המסלול לקראת השקה בפועל מאוחר יותר השנה. Blackwell B200 אמור להיות היורש, לפחות מבחינת מובילות השוק, של ה-H100 הפופולרי של אנבידיה, שהפך אותה למלכת שוק הבינה המאלכותית, אבל לפי הנתונים של החברה עצמה הם אמורים לספק עד פי ארבעה ביצועים עבור אימון של מודלי שפה גדולה ועד פי 30 שיפור בביצועי ההיסק. לאחר ההכרזה אילון מאסק, הבוס של X בין בשאר, הודיע כי הוא רוכש 300,000 מעבדים כאלה לטובת אימון מודל ה-Grok של החברה. הוא בינתיים יצטרך לחכות עם התגבור/החלפה של 100,000 מעבדי ה-H100 שכבר רכש.