10:27:31 | ◀︎ | זה מה שהיה חסר: זן חדש של כופרות | |
11:04:55 | ◀︎ | ארמון הארגמן: סין מרגלת בסייבר אחר שכנותיה זה שנתיים | |
11:22:19 | ◀︎ | עדי דגן מונה לדירקטור בכיר לשיתופי פעולה באופטימוב | |
11:32:45 | ◀︎ | מדוע הטילה ארה"ב עיצומים על בכירי אינטלקסה הישראלית? | |
12:05:40 | ◀︎ | אורקל משיקה שירותי בינה מלאכותית יוצרת לשליפת מידע מהיר ויעיל | |
12:17:08 | ◀︎ | הסטארט-אפ הישראלי מיין מינה שורת בכירים להנהלתו | |
12:27:09 | ◀︎ | גוגל מעדכנת את אפליקציית "אנשי קשר" – עיצוב נקי, ברור ופשוט יותר | |
14:21:46 | ◀︎ | טראמפ השיק את מטבע ומיזם הקריפטו World Liberty Financial | |
14:51:09 | ◀︎ | "יותר ממחצית מהארגונים מתקשים להטמיע AI – אבל זו הזדמנות" | |
15:16:16 | ◀︎ | הממשלה תשקיע חצי מיליארד ש' בהמשך התוכנית הלאומית ל-AI | |
15:36:43 | ◀︎ | תוכנית ההתמודדות של אינטל עם המשבר שהיא חווה | |
15:39:02 | ◀︎ | "הדרך לאפקטיביות מבצעית עוברת בתרבות המשלבת טכנולוגיה" | |
16:13:21 | ◀︎ | "יוצאי יחידות הטק מובילים את צה"ל ואת ההיי-טק אל העתיד" | |
16:58:29 | ◀︎ | האם יש קשר בין גודל התקציב לאיכות האבטחה? | |
21:25:54 | ◀︎ | מארק בניוף "נכנס" במיקרוסופט: "הקופיילוטים – מגעילים" |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
17/09/24 12:27
12.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל השיקה עדכון חדש לאפליקציית 'אנשי קשר' שלה, אפליקציית ברירת המחדל של אנדרואיד, המאפשרת לשמור בטלפון, בכרטיס הסים או בשירות הענן של גוגל את רשימת אנשי הקשר עם מספר התאמות אישיות. הגירסה החדשה מביאה שינוי מבוקש מאוד בדף יצירת הקשר והופכת אותו לנקי, ברור ופשוט יותר – ועם זאת הוא מאפשר לשמור די הרבה נתונים עבור כל איש קשר עבור מי שרוצה בכך.
העיצוב החדש הוא גולת הכותרת. במקום שורה ארוכה מאוד של שדות, שגם כך לא ממלאים את רובם, ועם זאת הם בכל זאת נמצאים שם וגם מוצגים אחר כך בפרופיל, הדף החדש כולל רק ארבע תיבות טקסט, שלפי גוגל הן החשובות ביותר: שם פרטי, שם משפחה, חברה ומספר טלפון.
מתחת לכך יש ארבעה כפתורי פעולה עבור נתונים שהם ברמה שנייה, כאמור לדעת אנשי גוגל, ורק לחיצה עליהם תפתח תיבה מתאימה להכנסת הנתון, ואפשר לעשות זאת יותר מפעם אחת: דוא"ל, תאריך שחשוב לזכור, כתובת ותווית.
מעבר לכך אפשר להוסיף הערות, ויש עוד כפתור אחד, 'הוספת שדות', שממוקם בתחתית הדף, ולחיצה עליו פותחת עוד שורה של שדות שאפשר להוסיף אם רוצים/צריכים – שם תפקיד, כינוי, אנשים קשורים, אתר קשור ועוד. יש גם אפשרות לשדה בהתאמה אישית, כך שלמעשה אין מגבלה לאפשרויות, אבל בלי להעמיס על העיניים שלא לצורך.
גוגל כבר החלה לשחרר את העדכון, עבור גרסה 4.39.53 ומעלה של האפליקציה, ואם הוא לא זמין עדיין בטלפון שלכם, זה עניין של כמה ימים בלבד.
17/09/24 10:27
8.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שחקן האיום CosmicBeetle השיק באחרונה זן חדש של כופרות מותאמות אישית, בשם ScRansom. אלו נצפו במסגרת מתקפות המכוונות לעסקים קטנים ובינוניים באירופה, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה.
ScRansom היא כופרה שפועלת על ידי הצפנת הקבצים של הקורבן ומונעת ממנו גישה אליהם. מה שמייחד את ScRansom לעומת כופרות אחרות הוא היכולת שלה להתאים את עצמה לכל קורבן – אישית. בנוסף, נצפה שיפור גדול של טכניקות ההצפנה שלה על בסיס קוד כופר קיים, כמו LockBit. עוד עלה, כי הכופרה מנוהלת כחלק משיתוף פעולה רחב עם קבוצות כופר נוספות, מה שמאפשר לה להגיע למספר גדול יותר של עסקים קטנים ובינוניים.
בין מטרות מתקפות ה-ScRansom אפשר למצוא טווח רחב של מגזרים, בהם ייצור, פארמה, משפט, חינוך, בריאות, טכנולוגיה, אירוח, פנאי, שירותים פיננסיים וגופי ממשל אזוריים. בשלב זה לא ברור מי הגורם העומד מאחורי המתקפות.
לדברי ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס (CyFox), "האיום שמציגה CosmicBeetle עם פריסת תוכנת הכופר המותאם אישית Scransom,מדגיש את הצורך בשינוי הגישה המסורתית להגנה על תשתיות IT. איומים מסוג זה לא עובדים באמצעות טכניקות תקיפה סטנדרטיות. במקרה הזה, התוקפים משתמשים במנגנונים מותאמים אישית לעקוף מנגנוני אבטחה, מה שמחייב גישה פרואקטיבית להגנה על מידע".
הוא הוסיף, כי "הטמעת פתרונות EDR ו-XDR מבוססי AI יכולה לספק את השכבה הנדרשת כדי לזהות ולהגיב לאיומים מסוג זה בזמן אמת. מערכות אלו משפרות את היכולת לזהות אנומליות בזמן מוקדם, כולל התנהגויות חשודות שלא תמיד יתגלו על ידי מערכות אבטחה מסורתיות. ההתמקדות בתגובה אוטומטית, יחד עם ניטור מתמשך של פעילות חריגה ברשת, מאפשרת לארגונים להתמודד בצורה מהירה ומדויקת יותר עם התקפות כופר מסוג זה".
יהושע הוסיף, כי "הגנה פרואקטיבית היא המפתח כאשר מדובר באיומים מתקדמים. צוותי אבטחת מידע צריכים להתמקד לא רק בזיהוי איומים קיימים, אלא גם בניתוח נתונים, תבניות ואירועים פוטנציאליים כדי לצפות מראש התקפות. הטמעת תוכניות מודעות לאבטחת מידע בקרב העובדים היא חיונית, מכיוון שלעתים קרובות מתקפות כמו CosmicBeetle מסתמכות על טעויות אנוש כדי לחדור לארגון. חינוך העובדים לזהות ניסיונות פישינג, כמו גם שימוש במערכות שמסוגלות להתריע ולחסום גישה בלתי מורשית, ישפרו את ההגנה על הארגון באופן משמעותי".
"בסופו של דבר", סיכם, "הגנה יעילה מול מתקפות כופר מותאמות אישית אינה מסתכמת רק בטכנולוגיה מתקדמת, אלא גם בשילוב של פתרונות אבטחה ממוקדי AI עם אסטרטגיות פנים ארגוניות ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים".
17/09/24 15:16
7.34% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מנהלת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, המיישמת את החלטות פורום תל"מ (הכולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, הכריזו היום על יציאה לדרך של הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הפעימה תימשך עד שנת 2027, ויוקצו לה כ-500 מיליון שקלים, במטרה להשקיע בתשתיות מו"פ. בין היעדים לפיתוח והקמה: מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשייה; פיתוח הון אנושי באקדמיה ובצבא; והובלה לפריצות דרך משמעותיות בתעשיית ההיי-טק; והטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: מיכאל טומרקין וגיל סיזון
שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: "הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מחזקת את מחויבותנו להובלת פריצות דרך בתחום. נמשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההיי-טק וההון אנושי, תוך הטמעה בשירות הציבורי, בדגש על השלטון המקומי, במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל. נקים מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית ונעודד מיזמים חדשניים. כל זאת, תוך שימוש אחראי ובהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמנו. ונבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מדינת ישראל צועדת קדימה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מבקשת לנצל את היכולות הכבירות של הבינה המלאכותית ולהטמיע אותן במגוון רחב של תחומים בהיי-טק, במדע, בכלכלה, בשירותים לאזרח ובתחומים נוספים. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית תחזק את ההיי-טק הישראלי ותתמוך בצמיחת המשק כולו".
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בינה מלאכותית היא מרכיב מפתח בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית, והפעימה השנייה של התוכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התוכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההיי-טק והאקדמיה, וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה, ויאפשרו להיי-טק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה".
ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד: "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל".
שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור
"נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום ה-AI"
שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי: "כניסת מערך הדיגיטל הלאומי כחבר בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מסמנת את השימוש ההולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות במגזר הציבורי. הבינה המלאכותית היא אירוע טרנספורמטיבי, שישנה את הדרך בה מכוננים בישראל חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ועוד, ופוגשת צורך למסד את ייעול ושיפור המגזר הציבורי, באופן שיגרום לשחקנים לא טבעיים להיכנס למגרש ולהוביל מהלכים שלמים. התוכנית הלאומית על כל רבדיה, חשובה לאין שיעור. השותפים שלנו, רשות החדשנות, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר ופורום תל"ם, נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ואנחנו כאן כדי להבטיח שהמגזר הציבורי בישראל ימנף את כלי הדאטה והבינה המלאכותית לטובת שיפור השירות לציבור ועבודת ממשלה חכמה ואפקטיבית".
יו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי: "מל"ג-ות"ת סימנה את נושא קידום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים כפרויקט דגל עוד טרם כניסתי לתפקיד יו"ר ות"ת. התוכנית כללה ביסוס ושדרוג של מרכזי מחקר באוניברסיטאות לצד מלגות לדוקטורט. כמה שנים לאחר מכן הצטרפה ות"ת לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים. אני מברך על המשך ההשקעה הממשלתית בקידום תחומים הללו, בפרט באמצעות תכניות לפיתוח הון אנושי ולעידוד מחקר פורץ דרך. אין ספק כי השלכותיו יהיו מרחיקות לכת ויגעו בכל היבט בחיינו".
תחומים חדשים בהם מתמקדת הפעימה השנייה
הפעימה השנייה תתמקד במספר תחומים חדשים, וביניהם:
הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות – שיפור השירות לאזרח והתייעלות המערכות הממשלתיות יהיו נדבך מרכזי בפעימה השנייה, עם דגש על תהליכים תחרותיים שיתמכו בפרויקטים חדשניים במגזר הציבורי. פרויקטים אלו יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.
שימור ההובלה הישראלית בתחומי המחקר – במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית.
הגדלת ההון האנושי בתעשייה – הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. אחד היעדים המרכזיים הוא פיתוח מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.
נגישות למידע ונתונים – הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית.
עידוד מיזמים משני מציאות בהיי-טק – השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההיי-טק, אשר עשויים לשנות מציאות במגוון תחומים. המיזמים שיזכו להשקעה זו יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.
בנוסף, ימשיך התהליך של קידום תחומים שכבר טופלו בפעימה הראשונה של התוכנית, לרבות:
הגדלת עתודות הסגל האקדמי באמצעות תוכנית מלגות לתארים מתקדמים, שתסייע להגדיל את מספר הסטודנטים החוקרים בבינה מלאכותית ולהרחיב את יכולות המחקר בתחום.
המשך עבודה על רגולציה, אתיקה ושיתופי פעולה בינלאומיים – פעימה זו תתמקד גם בפיתוח כלים רגולטוריים שיבטיחו שימוש אתי ונכון בבינה מלאכותית. כמו כן, יינתן דגש על חיזוק קשרי החוץ ושיתופי הפעולה עם מדינות נוספות ועם גופי מחקר ותעשייה בינלאומיים.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. צילום: דוברות הרשות
"אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית"
זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, הדגיש כי "הפעימה השנייה של התוכנית מהווה שלב קריטי בשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, מדובר ביוזמה אסטרטגית רחבת היקף המשלבת כוחות ומשאבים בין גופים ממשלתיים שונים, תעשיות מובילות וגופי מחקר אקדמיים. שיתוף פעולה זה יאפשר לישראל לא רק לשמור על יתרונותיה התחרותיים בשוק הגלובלי, אלא גם להעצים את יכולותיה בתחומים קריטיים כמו חדשנות טכנולוגית, פיתוח כלים מתקדמים ותשתיות מחקר חזקות. קציר הוסיף כי המהלך מבוסס על היתרונות הייחודיים של ישראל – בהם ההון האנושי, היכולות היזמיות והגישה המתקדמת למחקר ופיתוח, וכי אלו ישמשו כמנוף ליצירת ערך רב לכלכלה הישראלית ולעתיד תחום הבינה המלאכותית בארץ".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "הבינה המלאכותית הינה טכנולוגיה משבשת המפציעה אחת למספר עשורים, שאת השפעתה מתחילים רק להבין. הטכנולוגיה תשפיע על אופנים רבים בהם אנו חיים, מתנהלים, מבצעים את עבודתנו ומקבילים החלטות.
מובילות טכנולוגית בישראל תשמר ותחזק את מעמדה של ישראל בשוק הטכנולוגי, ביכולתיה הביטחוניות ובחוסן בלאומי. הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית הינה אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית ומבטאת בין השאר, יחד עם מהלכים משלימים, את החשיבות שנותנת מדינת ישראל לתחום זה״.
17/09/24 16:13
7.34% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"יוצאי היחידות הטכנולוגיות מובילים את צה"ל ואת ההיי-טק אל העתיד. יש להם די־אן־איי משותף, כולם יוצאים מאותו שורש", כך אמרה אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם, וכיום מנכ"לית חברה בת של PWC. בראיון היא מספרת על הדרך הארוכה שעשתה מאז שהייתה ילדה שגדלה במשפחה עם רמה סוציואקונומית נמוכה, והחליטה לשבור את תקרת הזכוכית בעזרת לימודים ונחישות להגשים חלומות, עד שהגיעה לתפקיד הבכיר בממר"ם.
מראיינת אורחת: אל"מ (מיל') טלי כספי-שבת. איך התחברת לנושא הטכנולוגיה, מחשבים, מה הרקע שלך?
שירתי בצה"ל 28 שנה בתחום הטכנולוגי, במגוון רחב של תפקידים, אבל בצעירותי לא ממש ידעתי מה זה. באתי מבית עם רקע סוציואקונומי נמוך, ותמיד רציתי לפרוץ את המעגל הזה. ולכן אני זוכרת את עצמי כבר מגיל צעיר בוחרת בלימודים, מתוך הנחה שזה יאפשר לי לצאת ממעגל העוני. כבר ב-1986 הלכתי ללמוד מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים, ואז המחנך שלי בבית הספר אמר לי: 'את צריכה להגיע לממר"ם'. ואכן כך היה.
מה היה התפקיד הראשון שלך?
התפקיד הראשון היה מפעילת מחשב גדול, תפקיד בתחום התפעולי. בעשור הראשון לשירותי התמחיתי בממר"ם, בעולם הדאטה סנטרים, ובדיעבד הייתי בין הראשונים שהקימו דאטה סנטרים בצה"ל. כשעשיתי הסבה לעולם התוכנה, שירתי בממכ"א, וגם שם הובלתי תהליכים פורצי דרך, שכללו חשיפה למערכות לגאסי שונות. ליויתי גם את המעבר לאינטרנט כן את הטמעת ה-ERP. בנוסף עשיתי מגוון תפקידים מאוד רחב, בין היתר הייתי המדרכה הראשית בבית ספר למקצועות המחשב והסייבר, הובלתי את תוכנית העורף, ואני שמחה לראות את ההתפתחות של זה, במיוחד בימים אלו".
מה היה ממר"ם עבורך?
לכל יוצאי היחידות הטכנולוגיות יש די־אן־איי משותף, והם מובילים את צה"ל ואת ההיי-טק אל העתיד. ברמה האישית, כל היכולות שיש לי היום הן בזכות השירות הצבאי שלי, והנקודה הכי משמעותית במסגרת הזו זה בעצם בממר"ם. אף פעם לא קיבלתי את המציאות, וזה מה שמייחד את היחידות הטכנולוגיות, הן מאפשרות לך להשפיע ולשנות בסדרי גודל שאין לך אותם בשום מקום".
מה היה התפקיד שהכי אהבת בצבא?
באופן טבעי – את התפקיד האחרון שלי כמפקדת ממר"ם. זו הייתה הגשמת חלום בהרבה מאוד מובנים. היא גרמה לי להבין שאני חייבת להוביל את היחידה ואת הצבא לתפישות חדשות לחלוטין, לטכנולוגיות חדשות, ובתוך המסע הזה של השלוש השנים – להוביל את הצבא לעולם הזה של העננים, ובין היתר הענן המבצעי שהקמנו.
הגעת לדרגת אל"מ ומפקדת יחידה. לא טריוואלי בצבא וגם באזרחות. כמה היית צריכה להיאבק על כך?
אכן זה לא מובן מאליו. אבל באופן פרדוקסלי, עד שמוניתי לתפקיד, לא הייתי מודעת לפערים האלו. כשנכנסתי לתפקיד מצאתי את עצמי כאלופת משנה יחידה במערך הטכנולוגי במשך קדנציה של שלוש שנים, בעולם גברי לחלוטין. בהחלט היה קושי לקדם תפישות עולם שלי, כי לא הייתי חלק מהגוורדיה.
דווקא מהמקום המורכב הזה, הבנתי את חומרת הבעיה. אז גם גיבשתי את תפישת העולם שלי, שלא יכול להיות שבגופים ציבוריים, בטח לא בגופים עסקיים כמו היי-טק, יהיה אחוז נמוך כל כך של נשים.
חלק מהחסמים זה הדילמה בין קריירה למשפחה. איך התמודדת עם זה?
כשאני הייתי מפקדת ממר"ם הילדים שלי היו כבר גדולים, כך שלא עברתי את החוויה הזו. אבל ללא ספק במהלך כל השירות הצבאי שילמתי מחיר יקר, כי גם אני לא ידעתי שאפשר לעשות איזונים בין משפחה וקריירה. לשמחתי, אצל דור המילניום זה כבר שונה. הגברים לוקחים חלק משמעותי בגידול הילדים, וזה כבר ממש לא בקטע של 'תעזור לאשתך'. אני רואה את זה אצל הילדים שלי היום, וזו מגמה חיובית".
מה עשית אחרי השחרור?
טיילתי במשך שלושה חודשים עם הבת בדרום אמריקה. אז הגעתי למסקנה שאני רוצה לפתח קריירה שנייה, אבל הפעם אעשה זאת מזווית של בחירה אישית שלי, בניגוד לקריירה הראשונה. הגדרתי לעצמי מה אני רוצה ומה אני לא רוצה, ובינתיים פרצה הקורונה, והתנדבתי לפתח מערכת שו"ב עבור משרד הבריאות, וזו הייתה חוויה מאוד עוצמתית. זה גם חיזק ההחלטה שלי להיכנס לעולם העסקי, במקום שבו אני יכול להשפיע.
אחרי שסיימתי במשרד הבריאות הגעתי לגמרי במקרה ל-PWC. הצטרפתי כשותפה, כדי ליישם את הנושא של טרנספורמציה דיגיטלית, וזה משהו יחסית חדש, כי הייתה הבנה שעולם הייעוץ הוא חשוב, אבל לא מספיק לכלכלה הנוכחית, בעידן שבו מנכ"לים ודירקטורים רוצים להשביח את החברה שלהם כבר בקדנציה שלהם. כך נולד הרעיון שחברת הייעוץ תפתח גם קונספט, כלומר לקחת את המצגת היפה שמראים ללקוח ולהראות ללקוח איך אתה עושה את זה. אז הצעתי להקים חברה בת, שתיישם את התפישה הזו, ולשמחתי אישרו לי לעשות זאת, וכך נולדה החברה שאני ממנכ"לת אותה היום. אנחנו רואים את עצמנו כחברה שמשביחה עסקים בחברות באמצעות טכנולוגיה ודיגיטל. אנחנו לוקחים בעיות עסקיות ומעצבים את הפתרון.
מה את מאחלת לנו לשנה הבאה?
קודם כל שהחטופים שלנו יחזרו בשלום הביתה, שמדינת ישראל תדע למצוא את השלום בתוכה, ולקהילה שלנו אני מאחלת שתמשיך להיות ייחודית, בהובלת יוסי מלמד, כדי שנעזור ללוחמים הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית.
לפודקאסט המלא
17/09/24 11:22
6.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עדי דגן מונה לדירקטור בכיר לשיתופי פעולה באופטימוב (Optimove), המפתחת ומנהלת פלטפורמות שיווק CRM מהמובילות בעולם. הוא יוביל את הרחבת מערך השותפים העסקיים של אופטימוב ברחבי העולם, בדגש על תחום הגיימינג.
דגן הוא יזם בעל ניסיון מגוון בתחום הגיימינג. הוא ייסד את ביהייב (Beehive), פלטפורמת BI & CRM שנרכשה על ידי פלייטק (Playtech) ואת אווריבאדי גיימס (Everybuddy Games), שגייסה כ-20 מיליון דולר. דגן הוא בוגר ממר״ם ומביא לתפקיד ידע טכני חזק בשילוב ניסיון רב בפיתוח עסקי ושותפויות בתחום הגיימינג.
17/09/24 11:32
6.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הממשל האמריקני הודיע אתמול (ב') כי הטיל עיצומים אישיים כנגד חמישה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי הישראלית אינטלקסה (Intellexa) – מפתחת הרוגלה Predator ('הטורף' בעברית).
את העיצומים הטילה מחלקת הבקרה על נכסים זרים (OFAC) במשרד האוצר של ארה"ב. בהודעת מחלקת המדינה נמסר כי הסנקציות מגיעות במסגרת מאמצים של הממשל האמריקני להתמודד עם השימוש לרעה בטכנולוגיות ריגול (בסייבר), "המהוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב, זכויות הפרט וחופש הביטוי".
החברה הישראלית מכרה את הרוגלה הידועה לשמצה שלה, לכמה משטרים אוטוריטריים. היא עלתה לכותרות ב-2022, בעקבות פרשה שכונתה "ווטרגייט היוונית". הרשות להגנת הפרטיות ביוון חקרה מקרים של התקנת הרוגלה על מכשירי הטלפון הניידים של כמה בעלי עניין במדינה, וזו איפשרה לעקוב אחריהם בלא ידיעתם. אחד מהמואזנים היה עיתונאי יווני, המתמחה בחקר פרשיות שחיתות במדינה.
תאגיד אינטלקסה הוא ברית של חברות סייבר שהקים באירופה טל דיליאן, לעבר מפקד היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין הישראלי. אינטלקסה היא אחת מהחברות המרכזיות הפועלות בעולם הסייבר ההתקפי. לאחר שהפרשה נחשפה, ממשלת יוון הודתה כי העיתונאי היה תחת מעקב – אולם לדבריה הכל נעשה על פי חוק. אלא שאז נחשפו עוד שתי האזנות – לראש האופוזיציה, ניקוס אנדרולאקיס, ושר התשתיות לשעבר, כריסטוס ספירציס. בעקבות החשיפה התפטר ראש הביון היווני. NEW: fresh ????????US sanctions dropping on mercenary spyware industry.
Biden administration just fired a 2nd salvo against the #Intellexa consortium, which sells #Predator spyware.
The spyware is linked to human rights abuses around the globe & was used to target US officials. 1/… pic.twitter.com/2enUon44m6
— John Scott-Railton (@jsrailton) September 16, 2024 מי נכללים בעיצומים של ארה"ב?
בעבר דווח כי דיליאן – שעמד מאחורי פיתוח הרוגלה, פעל למכירתה גם במדינות שהפרו זכויות אדם, ושימשה גם למעקב אחר פקידי ממשל אמריקניים. דיליאן "זכה" להיות הראשון המקבל סנקציות אישיות בשל פיתוח הרוגלה.
בין הבכירים שהוטלו עליהם עיצומים נמנה גם מרום הרפז, ששימש בכיר בתאגיד אינטלקסה בארה"ב. נכסיו של הרפז יוקפאו ותימנע כניסתו לארה"ב.
העיצומים הטלו גם על בת זוגו לשעבר של דיליאן, שרה אלכסנדרה פייסל חמו. עוד הוטלו עיצומים על פליקס ביציוס, שלפי הממשל בארה"ב "הוא מהבעלים של התאגיד, ומכר את הרוגלה לממשלה זרה". ביציוס שימש גם כמנהל של Intellexa SA, חברה בתאגיד. 2/. The @USTreasury OFAC sanctions hit across the #Intellexa consortium, a multi-jurisdictional web of spyware & surveillance dealing.
(most notorious for #Predator spyware)
They start at the top: the notorious Tal Dilian. And Sara Hamou, a corporate shell specialist. pic.twitter.com/g31fqRmLry
— John Scott-Railton (@jsrailton) March 5, 2024 לפי משרד האוצר האמריקני, "הסנקציות משלימות פעולות מתואמות של ממשלת ארה"ב נגד ספקי תוכנות ריגול מסחריות, שכבר הושתו על 13 אנשים… ארה"ב לא תסבול הפצה פזיזה של טכנולוגיות משבשות, המאיימות על הביטחון הלאומי שלנו ומערערת את הפרטיות וחירויות האזרח של האזרחים שלנו".
במחצית 2023 משרד המסחר של ארה"ב הוסיף שתי חברות לרשימה השחורה של החברות הטכנולוגיות שמוכרות רוגלות – שאסור לאף גורם אמריקני רשמי, או חברה שעובדת עם הממשל, לבצע עימן עסקים, מכיוון שהן מוכרות "תוכנות שמהוות סיכון לביטחון הלאומי". השתיים הן אינטלקסה היוונית וסיטרוקס ההונגרית, וכן חברות משנה שקשורות אליהן, שממוקמות באירלנד ובצפון מקדוניה. שתי החברות, דווח, קשורות קשרים הדוקים לדיליאן.
שתי החברות הצטרפות לרשימה שבה כבר יש שתי חברות ישראליות: NSO, שפיתחה, הפיצה ומכרה שירותי ריגול באמצעות תוכנת פגסוס, וקנדירו, שמכרה, לפי הידוע, כלים שאפשרו פריצה למחשבים אישיים של מטרות שונות, כולל מתנגדי משטר בסעודיה. שתי החברות הללו הוכנסו לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקני כבר ב-2021.
יצוין כי אתמול דיווחנו על כך שענקית הטק אפל ביטלה את התביעה שלה נגד NSO, בגין שימוש במכשיריה כדי לרגל אחרי המשתמשים בהם. הסיבה לביטול לא ברור אבל דובר החברה מספר כי "בעוד ש-אפל ממשיכה להאמין בצדק הטענות שלה, היא גם קבעה שלהמשך התיק הזה יש פוטנציאל לסכן מידע אבטחה חיוני". After blacklisting #Intellexa spyware vendor, the US ???????? are now imposing sanctions on key individuals, ao Felix Bitzios, also mentioned in the @EP_PegaInquiry report. Meanwhile the @EU_Commission ???????? refuses to act and Intellexa gets royal treatment by natl governments. Insane. https://t.co/juNwwDVR73
— Sophie in 't Veld (@SophieintVeld) September 16, 2024 תוכנה "טורפת"
שמן של אינטלקסה וסיטרוקס נקשר בעבר לתוכנת הריגול Predator, שכאמור משמעותו בעברית היא 'טורף'. ההערכה היא שסיטרוקס מהווה סוג של חברה ב-אינטלקסה, שהיא מעין ארגון גג של כמה חברות, שנועד לספק משקל נגד תחרותי ל-NSO. לטענת האמריקנים, סיטרוקס היא עוד חברה שמפתחת כלים שמאפשרים לחדור לטלפונים של משתמשים, מבלי שהם יוכלו להיות מודעים לכך.
בדצמבר 2021 גילה מכון המחקר סיטיזן לאב של אוניברסיטת טורונטו כי בטלפון של מתנגד משטר מצרי נמצאת תוכנת Predator. בעזרת פייסבוק, התגלה שלחברה לקוחות בארמניה, יוון, אינדונזיה, מדגסקר, עומאן, סעודיה וסרביה.
17/09/24 15:36
6.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטל לא תפצל בתקופה הקרובה את קבוצת הייצור שלה לחברה עצמאית לחלוטין, אבל היא כן תהפוך לסוג של חברה בת עצמאית בתוך אינטל, שממשיכה לדווח למנכ"ל החברה. כך הודיע פט גלסינגר מנכ"ל החברה, הנאבקת בקשיים כלכליים, במכתב שהפנה לעובדי החברה. מבחינתו של גלסינגר מדובר בהמשך המסע של אסטרטגיית ה-IDM 2.0 של החברה, וזאת לאחר שממש לאחר שהיא פורסמה לראשונה דיווחה אינטל על הפרדה בדו"ח הכספי בין חטיבת הייצור לחטיבת המוצרים של החברה.
"כחברה בת היא תספק ללקוחות ולספקי הייצור החיצוניים שלנו הפרדה ועצמאות ברורות יותר משאר אינטל. חשוב מכך, זה גם מעניק לנו גמישות עתידית להעריך מקורות מימון עצמאיים ולמטב את מבנה ההון של כל עסק על מנת למקסם את הצמיחה ויצירת ערך לבעלי המניות", כתב גלסינגר וציין, כי מבנה ההנהלה של החברה לא ישתנה, אם כי תוקם מועצת מנהלים תפעולית עם דירקטורים עצמאיים, ואינטל תמשיך לכוון את ייצור המעבדים שלה אל קבוצת הייצור שלה, כי זה לדעתו יחזק את הבידול התחרותי של החברה.
אבל כדי לייצר מעבדים, כחברה בת או לא, יש צורך במפעלים, ולפחות שניים מהם לא יקומו בקרוב כמתוכן: הפרויקטים בפולין ובגרמניה הושעו באופן מיידי, וזאת למרות שהחברה זכתה לסובסידיות נאות מהממשל הגרמני, שציפה מאוד לבניית שני המפעלים במגדבורג בעלות של 33 מיליארד דולר, כ-11 מהם כסובסידיות – וגם לא ברור מה יהיה גורלם בכלל. הוא ייבחן בעוד שנתיים, ויהיה תלוי בביקוש.
המפעל באירלנד שהורחב לאחרונה יציע יותר קיבולת ייצור לשוק האירופי, והוא בעצם הופך מפעל הייצור העיקרי של החברה מחוץ לארצות הברית. אינטל גם מתכוונת להשלים את הבנייה של מפעל האריזה במלזיה, אך גם במקרה שלו התפעול יהיה לפי תנאי השוק.
"אין שינויים באתרי הייצור האחרים שלנו. אנו נשארים מחויבים להשקעות הייצור שלנו בארצות הברית ומתקדמים עם הפרויקטים שלנו באריזונה, אורגון, ניו מקסיקו ואוהיו. אנו נשארים במצב טוב להגדיל את הייצור ברחבי העולם בהתאם לביקוש בשוק תוך כדי צמיחת עסקי הייצור שלנו", כתב גלסינגר, ולא הזכיר את המפעל החדש בישראל, שכזכור לא ברור עדיין מה הוא ייצר ומתי, לאחר שלא מעט ספקים בארץ קיבלו הודעת ביטול עבודות – אם כי ככל הידוע הבנייה כן נמשכת באתר, רק כאמור בקצב אחר. האם באינטל מכוונים אותו לייצור בתהליך החדש והמצופה מאוד של החברה Intel 18A? לא ברור, אם כי בעקבות החתימה על חוזה עם AWS, אינטל תזדקק ללא מעט מעבדים כאלה – כשברקע, כמו שפרסמנו, גם החוזה שתתמה החברה עם הפנטגון בגובה של 3.5 מיליארד דולר, שקיבל אישור רשמי במכתב לעובדים.
גם חטיבת המוצרים, או אם תרצו חברת המוצרים, תעבור כמה שינויים ארגוניים במטרה לחסוך עלויות וגם כדי לפשט את הפורטפוליו שלה. הארגון מחדש כולל העברה של עסקי הקצה והמכוניות של אינטל לקבוצת הלקוחות של החברה, מה שיאפשר לחברה לנצל את "המובילות שלה בתחום ה-AI PC", לפי גלסינגר, עבור "מגוון רחב של פתרונות קצה ורטיקאליים". קבוצת הרשת תחדד את המיקוד שלה ברשתות ובטלקום, בעוד פתרונות הפוטוניקה המשולבים שלה יעברו לקבוצת הדאטה סנטר והבינה המלאכותית.
בישיבת הדירקטוריון שנערכה אתמול הוזכר שוב הצורך לקצץ בהוצאות כ-10 מיליארד דולר, ואחד ההיבטים בנושא זכה לאישור, והוא ההוצאה של אלטרה להנפקה ציבורית. ההיבט השני המשמעותי יותר הוא היבט פיטורי העובדים שאמור להגיע ל-15,000 עד סוף 2024. תוכנית העזיבה מרצון והפרישה המוקדמת שהציעה אינטל התבררה כהצלחה בהיבט הזה, ולפי גלסינגר יותר מ-7,500 עובדים ניצלו את האפשרות הזאת. העובדים שכן יפוטרו יקבלו את ההודעה עד החודש הבא, ומעבר לכך, החברה גם הודיעה כי תצמצם את הנדל"ן שבו היא מחזיקה לצורך פעילות שאינה ייצור ברמה של לא פחות משני שלישים ממה שהיא מחזיקה כיום באופן גלובלי – וגם בהיבט הזה לא ברור עדיין איך זה ישפיע על ישראל.
17/09/24 15:39
6.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"יש השואלים היכן הייתה הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר. תשובתי – בסופו של דבר, העולם הוא היברידי והסיפור הוא החיבור בין הטכנולוגיה לבני האדם. לכן, לצד הטמעת הטכנולוגיה ומימושה, יש לתת משקל להטמעת התרבות שמאמצת את השינויים הטכנולוגיים – כדי לאפשר לצבא להיות יותר אפקטיבי מבצעית", כך אמרה תת-אלוף יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר.
תא"ל גרוסמן דיברה בכנס פתח Dell Technologies Forum 2024. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') בהשתתפות כ-2,000 לקוחות ושותפים עסקיים של ענקית ה-IT.
לדברי תא"ל גרוסמן, "לוטם, יחידת הדיגיטל והמידע של צה"ל, בת 21 שנים, וייעודה לחבר הווה ועתיד דיגיטלי מבוססי מידע וידע. אחד הדברים שלמדנו בשנה האחרונה זו חשיבות החיבורים בצבא בין הזרועות. העוצמה באה מהחיבורים הללו, שמאפשרים את הגדלת האפקטיביות בשל חיבור כלים ובני אנוש. לוטם מכוננת מרחב דיגיטלי, עשיר במידע, מוגן מפני איומים וחסין מתקלות. בניגוד לשאר הממדים, שהם טבעיים, את ממד הדיגיטל, אנו, בני אנוש – מחוללים, עם בנייה של פלטפורמות דיגיטליות, באמצעות עננים, רשתות סלולר, ניידות, חיבור מידע המגיע ממקומות וממקורות שונים, אירוח וטיפול בו בדאטה סנטרים שלנו".
"מעל שכבת הבסיס", הסבירה מפקדת לוטם, "יש את קומת המידע והידע המבצעי. זהו מרחב חכם, עם מפעלי מידע, המכיל תוכן עבור עולמות האש, הפו"ש (ר"ת פיקוד ושליטה) ושירותים שנבנו באינטרנט המבצעי, בארכיטקטורה פתוחה ומודרנית. לצידה, יש את קומת המידע המנהלתי-לוגיסטי, תומך הלחימה, עם מערכות המאפשרות לנהל תפעול מורכב זה".
יצרה אתגרים לאגף התקשוב הצה"לי בכלל וללטום בפרט. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock
"בתוך ימים ספורים שילשנו את גודלו של הארגון"
"בעולם המבצעי", אמרה, "יצרנו יכולת לחבר בין תמונות השיגורים והנפילות. על בסיס אלגוריתמיקה של המידע, ניתן לבנות תהליך המכווין את תקיפות האש ומביא ליותר אפקטיביות בשדה הקרב. היחידה, שהיא בית התוכנה וההנדסה של פיקוד העורף, אמונה על זרימת המידע המגיע מחיל האוויר, ומשם למערך ההתרעות במגוון ערוצים, עם יישומים, כלי תקשורת המונים וצופרים – לטובת דיוק התהליך".
"עוד סייענו למערכי כוח האדם בצבא לטפל ביעילות בגיוסים ההמוניים של אנשי מילואים. בתוך ימים ספורים שילשנו את גודלו של הארגון שעבר ממצב שגרה לחירום, עם מערכות תומכות", ציינה תא"ל גרוסמן. "לדאבוני, בשנה החולפת נדרשנו לזהות כמות נוראית של נפגעים וחללים, ובשל שמירה של נתוני עבר, בשילוב אלגוריתמיקה חכמה, חיבור לענן ולמובייל – יצרנו תהליך יעיל".
"בתחום הסלולר", ציינה תא"ל גרוסמן, "יש מעט מדינות בעולם, המחזיקות תשתית מוצפנת סלולרית. אנו עובדים בשיתוף ספקיות הסלולר האזרחיות, וזה מאפשר לנו להעביר מידע בכל מקום ובכל זמן. הוספנו עוד ועוד שירותים בשנה החולפת – לתשתית הסלולר ולאינטרנט המבצעי".
"האתגר", הסבירה, "הוא לקחת את המידע, לסווג אותו למאגרים השונים, ואז לבנות עולמות תוכן מתקדמים, טקסטואליים וחזותיים".
לדבריה, "פיתחנו מערכת IT, הכוללת רכיב מפתי (מלשון מפה – י"ה), המוטמע בכלל המערכות המבצעיות. המערכת מניבה יכולות – גיאוגרפיות ואחרות – מתקדמות, ומביאה לשיתוף מידע בכל רמות התוכן השונות. כך, כל מערכת המתחברת אליה, יודעת 'לשאוב' את הנתונים הרלוונטיים לה. בדרך זו, אנו יכולים להקים ולהרים מערכות מאפס, ובמהירות. המערכת גם עובדת כאפליקציה ומספקת לגורמים שונים, ביבשה ובזרועות שכבות מידע לטובת קבלת תמונת מצב כוללת".
ב-לוטם שוקדים "לחבר כמה עולמות והיבטים"
"על מנת לפתח תוכנות המסייעות לצבא בממד המבצעי ובממד תומך הלחימה", סיכמה תא"ל גרוסמן, "יש לחבר כמה עולמות והיבטים: לטפל במידע, לעשות לו הנדסת מידע, לבנות ולהבנות אותו במאגרים ואז לספק תהליכי ההנגשה ליישומים ולבני אדם.
מרכיב נוסף הוא הענן והפלטפורמות. אנו מצליחים לייצר את הפתרונו בעולמות המחשוב והאחסון ולבנות שכבות הכוללות שירותים מנוהלים – וכך לקצר משמעותית את משך פיתוח השירות. בנינו אקו-סיסטם שלם בעולמות המידע, עם פלטפורמות ושירותים, עם כלי מידע ומודלים לטיפול במאגרי המידע וחקר שלהם, עם שיתופים מחד ומידור מאידך. עוד בנינו מרכזי מצויינות לטובת מחקרי מידע. כך, אנו מספקים למנהלים – המפקדים ברמות השונות – יכולת קבלת החלטות מושכלת, מבוססת נתונים רלוונטית. האתגר המשותף לכולם הוא חיבורים בין הצבא לאזרחות, כדי לעשות דברים טובים עם הטכנולוגיה".