תוגברה האבטחה סביב האזור בו טבעה באוגוסט האחרון היאכטה "בייסיאן" (Bayesian) בדרום איטליה. באסון נהרגו שבעה בני אדם, ביניהם מייק לינץ', מייסד ומנכ"ל אוטונומי (Autonomy), שנמכרה במיליארדים ל-HPE. לינץ' כונה "ביל גייטס הבריטי". גורמי החקירה והתביעה באיטליה, שכבר חוקרים את טביעת היאכטה, העלו חשד לפיו בכספות שעליה הוחזקו חומרים רגישים, שמעניינים גופי ביון מהמערב. החשש הוא שצוללנים שלוחי רוסיה או סין – הם אשר ינסו להגיע לקרקעית הים ולתפוס את הכספות או את תוכנן. ???????? JUST IN: Safes on Mike Lynch's sunken yacht may hold intelligence data Divers are searching the wreck of Mike Lynch's superyacht for potential intelligence data. Lynch and six others died when the boat sank off Sicily. Source: The Independent pic.twitter.com/bAI0qFnak6 — RSxAI News (@RSxAI_News) September 21, 2024 עוד דווח כי לינץ' היה מצוי בקשרי עבודה עם שירותי הביון של בריטניה, ארה"ב ואולי עם גופי ביון נוספים. לינץ' הקים את חברת הגנת הסייבר דארקטרייס (Darktrace). קרן ההשקעות הפרטית תומא בראבו (Thoma Bravo), רכשה אותה באפריל השנה תמורת 5.3 מיליארד דולר. על הנהלת החברה ובכיריה נמנו רבים מבכירי ויוצאי אוטונומי. אנג'לה לינץ', אלמנתו, שניצלה מטביעת היאכטה, שימשה בעבר כיועצת אבטחה וטכנולוגייה לדיוויד קמרון ולתרזה מיי, ראשי ממשלות בריטניה. לינץ', דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת קיימברידג', הקים ב-1996 חברת BI מצליחה, זכה בתואר חבר המסדר של האימפריה הבריטית ב-2006, עשה אקזיט, היה למיליארדר, ומאז לא היה לו רגע אחד של שקט ונחת: במקום לבלות וליהנות, הוא בילה יותר מתריסר שנים במאבק באישומי ההונאה, נחלץ מהם – ומת כעבור זמן קצר. “We were watching the ship behind us, then after the storm it was just gone” “The boat was missing” – eyewitness Captain on scene “All dying within a 48hour period from freak accidents” The story of Mike Lynchs yacht sinking gets stranger & stranger with senior lawyers linked… pic.twitter.com/eSrZEUb4mB — Winnie Schola (@WinnieSchola) August 21, 2024 עסקת אוטונומי-HP: "מהגרועות בהיסטוריה של עמק הסיליקון"  הכל החל באוגוסט 2011: HP הודיעה על רכישת אוטונומי תמורת 10.25 מיליארד דולר. לינץ' הוא כאמור מי שייסד ועמד בראש אוטונומי – חברת התוכנה השנייה בגודלה בבריטניה. החברה עסקה בניתוח מידע בלתי מובנה בעולם ה-Big Data. המחיר ש-HP שילמה על הנרכשת ייצג שווי של 42.11 דולרים למנייה בודדת של הנרכשת – נתון הגבוה ב-64% ממחיר השוק. בשל העסקה, ארנקו של לינץ' תפח ביותר מ-800 מיליון דולרים. כעבור שנה, ב-2012 ענקית המחשוב HP הטילה פצצה פיננסית: היא נאלצה למחוק מהספרים החשבונאיים שלה סכום עתק של 8.8 מיליארד דולרים, כתוצאה מסילוף ו-"ניהול חשבונאי לא הולם" – שם קוד להונאה – של אוטונומי, אותה רכשה. בהודעה לרשות לניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, נכתב: "HP רשמה תשלום שאינו במזומן בגין ירידת הערך של נכסים בלתי מוחשיים ומוניטין שקשורים לרכישה של אוטונומי… (היו) אי סדרים חמורים, כשלים חשבונאיים וסילופים בוטים של ערכה של אוטונומי. HP מאוכזבת מאוד לגלות, כי כמה חברים לשעבר בצוות הניהול של אוטונומי יצרו מצגי שווא וניפחו את המדדים הפיננסיים הבסיסיים של החברה, בטרם רכישתה. החברה הציגה את ערכה באופן מסולף".  העסקה זכתה לתואר "מהגרועות בהיסטוריה של עמק הסיליקון". לינץ' הכחיש את הטענות נגדו ומאז היה עסוק בהתגוננות מפני ההאשמות ובמאבקים משפטיים משני צדי האוקינוס, בבריטניה ובארה"ב. כחלק מהמאבק גם הוצגו תכתובות בין לינץ' לבין שושובן חוסיין, סמנכ"ל הכספים של הנרכשת, מהן ניתן היה להבין כי הם ידעו על "עיגולי הפינות" (שלא לומר הונאות) במכירות. לפי HP, באוטונומי ערכו רישום כפול של עסקות – כאלה שקרו בפועל וכאלה שב-"צנרת", אך שנראו כאילו כבר קרו בפועל. חוסיין הורשע ב-2018 וישב בכלא חמש שנים. ביוני השנה שב לינץ' מארה"ב, לאחר מעצר בית במשך יותר משנה. למרבה ההפתעה, לינץ' זוכה משלל האישומים נגדו. לאחר שזוכה, יצא לינץ' לחגוג בשייט ביאכטת הפאר, עליה היו 22 איש. אחרי הטביעה רק 15 מהם חולצו ואילו היאכטה שקעה לעומק של חמישים מטרים. וכמו כדי להוסיף למקריות, או למסתורין: יומיים לפני טביעת היאכטה, נהרג שותפו לשעבר של לינץ' – בן (סטיבן) צ'מברליין, שהיה סגן נשיא לכספים בחברה, שגם הוא הואשם – וזוכה – בניפוח מלאכותי של הכנסות אוטונומי ובדיווחי כזב. הוא נדרס בעת שעסק בספורט ריצה.  

"ממר"ם היא פס ייצו להכשרת צעירים, שאחר כך מובילים את ההיי-טק. הם לוקחים על עצמם אחריות ויכולת להתמודד עם בעיות טכנולוגיות, וזה דבר שצריך לשמר אותו", כך אמר אמיר ג'רבי, בוגר ממר"ם, יזם בנשמה וכיום מנכ"ל בחרת אקווה סקיוריטי – אחת מחברות האבטחה הגדולות בענן – בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, לקראת הכנס השנתי של בוגרי היחידה, שייערך השבוע (ה-26 בספטמבר). מראיינת אורחת: אל"מ (מיל') טלי כספי שבת, המפקדת הראשונה של יחידת שחר. תציג את עצמך, כיצד הגעת לממר"ם? "בין השנים 1995-1999 שירתי ב-ממר"ם. האהבה לטכנולוגיה הייתה אצלי תמיד. כבר בגיל תשע מצאתי את עצמי כותב תוכנות בבייסיק, ובהמשך כבר גיבשתי לעצמי החלטה שאני אעשה קריירה. עברתי את המיונים לממר"ם בהצלחה, אחרי הטירונות נשלחתי לקורס הפעלת מחשב, למרות שרציתי ללכת לקורס תכנות כי זה מה שאני יודע. ניסיתי לשנות את הגזירה, אבל זה לא עזר. סיימתי את הקורס כחניך למופת, ובתור שכזה הייתה לי אפשרת לבחור בין 8200 ל-ממר"ם. אז ממר"ם היה מותג שכולם רצו להגיע אליו, וכמובן שבחרתי ביחידה זו. הוצבתי למדור הפעלה, שם עשיתי תפקידים שונים בהתאם לוותק. התחלתי מתפעול מדפסות וטיפול בפניות, אבל מאחר שידעתי גם לתכנת, התחלתי לכתוב כל מיני תוכנות ששירתו את הצרכים של המדור". כמו מה למשל? "דברים לכאורה פשוטים, כמו תוכנה שיודעת לאתר מספר טלפון של מישהו ולצלצל אליו, ניהול משמרות ועוד. השמועה שאני יודע לכתוב קודים עברה בין כולם, ותוך כמה חודשים הפכתי לתוכניתן במדור הפעלה. השלב הבא היה שהצטרפתי לפרויקט שנקרא אז 'האינטרנט הצה"לי', טלה נט, פיתוח תתי-אתרים. אז זה היה חידוש מהפכני, כי זה היה בראשית ימי האינטרנט. נשלחתי לקורס כדי ללמוד איך מתכנתים בווב, וזה מה שעשיתי עד לשחרור: שלוש שנים חובה ושנה אחת שירות קבע, וכמובן – מילואים כמו כולם". מה היה המסלול אחרי השחרור? "באחת המשמרות במסגרת שירות המילואים שעשיתי, כמו כולם, פנה אלי אחד מאנשי המילואים, שהיה יזם במקצועו, והציע לי לעבוד בחברה שלו. לא הכרתי אותו קודם ולא את החברה, אבל הוא נראה לי חביב ונעניתי להצעתו. התפקיד שלי היה תוכניתן-על בחברה, שההתמחות שלה היא אבטחת מידע על מחשבי יוניקס, וגם לינוקס, הרבה לפני שזה היה פופולרי, ובטח לא דיברו אז על סייבר. אחרי כמה חודשים שעבדתי שם החברה נרכשה על ידי CA האמריקנית. ואני חייל משוחרר צעיר, שהתחיל לעבוד בחברה קטנה, פתאום עובד באנטרפרייז ענק גלובלי, ולא כל כך ידעתי מה לעשות. בדרך כלל חברות ענק שרוכשות חברות קטנות לא ממשיכות להעסיק את מרבית העובדים, במיוחד CA. בדיעבד הבנתי את זה, כי ראיתי שבכל יום אנשים שם עוזבים, ואותי מקדמים. יום אחד, מנהלת כוח האדם קראה לי, ושאלה אותי איך הגעתי לעבודה. 'באוטובוס', השבתי, כי לא היה לי רכב. היא הייתה בהלם, (אוטובוס??) ואז הניחה על השלחן מפתחות של רכב, ואמרה לי כי מישהו עזב ועכשיו החליטו לתת לי רכב צמוד. במקביל התקדמתי בסולם התפקידים. כולל תפקידים ניהוליים, מגייס אנשים, מקבל אחריות על מוצר, ומתחיל להפנים מה זה לעבוד בחברה גלובלית". מה היה השלב הבא בקריירה? "נשארתי ב-CA במשך 15 שנים. כאשר האהבה לטכנולוגיה המשיכה לבעור, הלכתי למיט-אפים, שבהם שומעים הרצאות קצרות על חדשנות מאנשים שיש להם מה לספר. אחת ההרצאות האלה הייתה בנושא קונטיינרים. לא ידעתי מה זה, אבל השיטה מאוד עניינה אותי. אתה יכול לכתוב קוד, לארוז אותו בצורה מסוימת ולהריץ אותו על מחשבים מרכזיים, או הענן. זה ממש הלהיב אותי. בשלב מסוים באתי לצוות שלי ואמרתי בואו נתחיל לכתוב בקונטיינרים. צריך לזכור שאני בחברה גלובלית, מאוד שמרנית, ומהר מאוד הבנתי שזה לא אפשרי, הם לא רצו לשמוע בכלל, אמרו לי שהשתגעתי והציבו לי שורה של סכנות, בעיקר בתחום האבטחה, שזה מה שאני עשיתי 15 שנה. לא ויתרתי. במשך כמה חודשים חשבתי על פתרונות ואפילו היה לי רעיון למוצר ש-CA יכולה לשווק. הם לא התלהבו, ואצלי זה ממש בער. מרוב שהצקתי להם, יום אחד המנהל שלי קרא לי ואמר 'אם אתה כל כך מתלהב, תתפטר ותעשה את זה לבד'. קיבלתי את הצעתו, כי הייתי משוכנע שיש לי פתרון ביד לבעיה גדולה. גייסתי עוד כמה חברים, והתחלנו לכתוב את הפתרונות לאבטחת מידע לעולם הקונטיינרים. דיברנו עם כמה חברות שגילו התלהבות. אחרי שהבנו שיש פה שוק, ניסינו לגייס כסף ולא הצלחנו. אז הבנתי שאנחנו אנשי טכנולוגיה, אבל אנחנו צריכים איש שיווק, שיידע לשכנע את מנהלי הקרנות ויגייס כסף. כך היה. איש השיווק הזה, שאותו לא הכרתי קודם, הצליח לגייס לחברה ארבעה וחצי מיליון דולר.  כך נולדה חברת אקווה סקויריטי, יחד עם שותפי דרור דוידוף, שהיא היום חברה גלובלית עם 500 עובדים, עם משרדים בבוסטון וברמת גן. החברה נחשבת לאחת מחברות הסייבר המצליחות בעולם, ומונעת התקפות סייבר לאורך כל מחזור חיי היישומים בענן. אני מניחה שבחברה שלכם היום יש לא מעט בוגרי ממר"ם מועסקים. אתה יכול לדבר קצת על המאפיינים שלהם? "בהחלט. קודם כל הם מאוד מקצוענים, לא מפחדים מטכנולוגיה ויודעים לפתור בעיות. זו התרבות שאני גם גדלתי בה בממר"ם. הם יודעים לעבוד בצוות, וזה מאוד חשוב". לקראת סיום, מה אתה מאחל לנו לקראת הכנס השנתי של בוגרי ממר"ם ולמדינת ישראל? "קודם כל למדינת ישראל – שיהיו ימים של שקט ונחזור לשפיות, ושהחטופים שלנו ישובו הביתה. לגבי ממר"ם, אני חושב שממר"ם הוא פס ייצור של צעירים והכשרתם להיות מובילים בהיי-טק, להתמודד טכנולוגיות לפתור בעיות בגיל צעיר – וזה דבר שצריך להימשך".

סיסקו (Cisco Systems) חשפה בהודעה שפרסמה לאחרונה את תוכניתה לפטר כ-6,000 עובדים כחלק ממאמצי הארגון מחדש שלה. הקיצוצים במשרות צפויים להשפיע על עובדים במיקומים שונים של החברה, אך כבר כעת ברור שהמספר המשמעותי ביותר של המפוטרים מאותו מיקום הוא בקרב עובדי החברה בקליפורניה. על פי מסמכים שהוגשו במסגרת מערכת התאמת עובדים והסבה מקצועית (WARN) של המדינה, כ-842 ​​עובדי החברה באזור המפרץ, סן חוזה-סן פרנסיסקו, יושפעו מתוכנית הארגון מחדש. לא ידוע בשלב זה האם הפיטורים ברמה העולמית ישפיעו על הסניף הישראלי של סיסקו. נזכיר כי כבר באוגוסט סיסקו הודיעה על כוונתה העקרונית לערוך סבב פיטורים של 7% מהעובדים שלה, בנוסף לסבב מוקדם יותר מפברואר השנה, בו פוטרו כבר 4% ממועסקי החברה, שהם 4,000 עובדים. כעת היא למעשה מודיעה על הוצאה לפועל של התכנון. https://t.co/pbXlIJOdvE Cisco Thread topic: Any software developers were impacted?$CSCO #CSCO #cisco #layoffs #layoff #layoffs2024 #thebayarea #sanjose #networking #ciscosystems #itsecurity #techjobs #networkengineer #datacenter #linux #telecom ???? — TheLayoffBot (@TheLayoffBot) September 22, 2024 ה"אשם" ב-AI וברכישת ספלאנק גם במקרה הזה – כמו במקרה של הפיטורים המתוכננים ב-יבמ, שעליו דיווחנו מוקדם יותר היום (א') – שוב ניתן לגלות את הקשר בין הפיטורים לעידן הבינה המלאכותית הנוכחי. צמצום כוח האדם בסיסקו, כך נמסר, הוא תוצאה של החלטה אסטרטגית של החברה לחדד את המיקוד שלה ברשתות AI. כמו כן יש למהלך קשר למיקוד החדש המתוכנן של סיסקו גם בתחומים חדשים, משום שמאז שהיא סגרה את רכישת ספלאנק (Splunk), ב-28 מיליארד דולר במאי האחרון, היא התמקדה במיזוג פורטפוליו האבטחה, יכולות ניטור סביבות הענן (Observability) וה-AI שלה ושל הנרכשת, כך שאיחוד עובדים בכמה מתקני ליבה נשמע כמהלך הגיוני. בתקשורת האמריקנית פורסמו השערות – שלא אושרו על ידי סיסקו – שחלק מבנייני המטה שלה בעמק הסיליקון ייסגרו או ישנו ייעוד, ומספר עובדים יועברו למתקנים אחרים במדינה. פרסום ב-TheLayoff טוען שסיסקו סוגרת מספר בניינים בסן חוזה, כולל בניינים המאכלסים את מרכזי תדרוך המנהלים שלה, ואילו בפרסום אחר דווח שעובדים שאינם מהנדסים יועברו למשרד ספלאנק שבמתחם Santana Row בסן חוזה. האנליסט זאוס קרבלה אמר עוד באוגוסט לאתר Fierce Network כי איחוד וצמצום המשרות הוא "מהלך מצוין", משום שהמבנה המפוצל שבו עבדה סיסקו עד כה גרם לא אחת לקונפליקטים, שמנעו מהיתרונות של כל אחת מהפעילויות לבוא לידי ביטוי. צ'אק רובינס, מנכ"ל סיסקו. צילום: ShutterStock מנכ"ל סיסקו, צ'אק רובינס, הדגיש מוקדם יותר הקיץ את המחויבות של החברה לעבור מהר יותר לתחומי המפתח של רשתות בינה מלאכותית, אבטחה וקולבורציה, והצהיר כי הארגון מחדש יאפשר לחברה להקצות יותר משאבים כדי להניע צמיחה בתחומים אלה. נזכיר כי ממש במקביל הודיעה יבמ גם היא על פיטורים. גם ביבמ וגם בסיסקו הפיטורים הם לצמיתות וייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים. התפתחויות מקבילות אלו מדגישות את השינויים, בעיר בדמות כניסת ה-AI לחיינו, ואת ההתאמות המתמשכות אליהם המתרחשות בתעשיית הטק, וזאת בזמן שחברות מסתגלות לדינמיקת השוק המתפתחת ומבקשות למקם את עצמן לצמיחה וחדשנות עתידית, בתוך צמצום הוצאות מיותרות.

קוואלקום, לפי דיווחים בעיתונות הכלכלית האמריקנית בסוף השבוע, לוטשת עיניה אל אינטל ורוצה לרכוש אותה. לפי דיווחים שמצטטים גורמים עלומים יודעי דבר, מדובר בגישושים ראשוניים מצידה של החברה ששולטת בשוק המעבדים לטלפונים חכמים, ואין הצעה קונקרטית, מצד אחד, ומצד שני כבר יש פרסומים שלפיהם מנכ"ל קוואלקום, כריסטיאנו אמון, מעורב בנושא באופן אישי. הדיווחים הללו כבר גרמו לעלייה של כ-3.5% בשער המנייה של אינטל, כך שהם כבר עשו לה טוב, בעיקר כי מדובר בסוג של שרשרת אירועים חיוביים עבור ענקית השבבים. כזכור, בשבוע שעבר מנכ"ל החברה הוציא מכתב מפורט לעובדים, וכחלק מהמכתב הוא חשף את החוזה שסגרה החברה עם הפנטגון, שאמור להכניס לחברה יותר מ-3 מיליארד דולר, וכן את הסיכום לייצור שבבים עבור AWS – קצת מגמות חיוביות בתקופה הכלכלית הקשה שעוברת על החברה. גם ההחלטה להפוך את חטיבת הייצור לחברה בת גרמה בפני עצמה לעלייה קלה בשער המניה של אינטל, אבל עדיין היא רשמה ירידה שנתית של כ-40% במחיר המניה שלה, וערך השוק שלה עומד כיום על כ-93 מיליארד דולר בלבד. במקביל, רשמה קוואלקום עלייה של 55% בערך המניה שלה, וערך השוק שלה עומד כיום על כ-169 מיליארד דולר. עם ערך שוק שאפילו לא מכפיל את ערך השוק הנוכחי של אינטל, הביעו כבר אנליסטים תמיהה לגבי הרצון הזה של קוואלקום, שגם אם יתממש ייתקל בחומה בצורה של כל הגופים הרגולטוריים ברחבי העולם, ולא רק בסין. אנליסטים כלכליים אף ציינו, שקשה לראות איך קוואלקום בכלל מסוגלת לגייס את הסכומים הנדרשים, שיהיו גבוהים כמעט ללא ספק מ-100 מיליארד דולר, וזאת לאור העובדה שצבר המזומנים הפנוי של קוואלקום עומד על כ-13 מיליארד דולר בלבד, ומצד שני יש לה חובות לטווח ארוך בסכום זהה. לאינטל עצמה יש חוב שכבר עולה כ-19 מיליארד דולר לטווח ארוך, צוין ברשת, כך שקצת קשה לראות את זה קורה. אנליסט אחר ציין, שגם שולי הרווח הגולמי של החברות לא מצדיקים רכישה מבחינה כלכלית, כי הם עומדים על 35% בלבד של אינטל נכון להיום, מול יותר מ-75% של קוואלקום, והשוליים התפעוליים קדם מס של קוואלקום הם חיוביים מול אפס עד שליליים של אינטל. זה המקום אולי לציין, כי ניסיון הרכישה הגדול הקודם של קוואלקום לא הצליח. ב-2016 היא ניסתה לרכוש את NXP תמורת 38 מיליארד דולר, ואז היה לה כסף בקופה, אבל הרגולציה שמה רגליים לעסקה – וזה רמז עבה לבאות, אם בכלל יהיו.

העיר קולומבוס שבמדינת אוהיו נקראת על שמו של כריסטופר קולומבוס, ש"גילה" את יבשת אמריקה. בפועל – קולומבוס לא באמת היה הראשון שגילה את אמריקה: הוא לא הגיע ממש ליבשת, אלא רק לאי היספניולה, וגם לו היה מגיע – הוויקינגים הקדימו אותו בכמה מאות שנים. בכל מקרה, הביטוי "גילית את אמריקה!" נקלט בתרבות הפופולרית. לפני כמה שבועות נפגעה העיר שנקראת על שמו במתקפת כופרה, ובפרפראזה על סיפור קולומבוס וגילוי אמריקה, אפשר לומר שגם המתקפה הזו לא באמת מלמדת אותנו שום דבר חדש. אבל, כשבוחנים לעומק את סיפור המתקפה ואת הנזק שגרמה, אפשר בהחלט לקבל תובנות חדשות על מצבה העגום של אבטחת המידע ואולי ללמוד משהו לעתיד. על אף שהכל היה ידוע ומוכר, העיר אספה מידע רב מדי זמן רב מדי, לא אבטחה אותו כראוי וכשאירעה תקרית – מיהרה להאשים את הגורם שניסה דווקא לסייע השתלשלות האירועים של מתקפת הכופרה ב-18 ביולי, העיר הותקפה במתקפת כופרה. אופן החדירה לא פורסם באופן רשמי (על אף שנאמר בהתחלה שעובד בעיריית קולומבוס הוריד למחשבו האישי קובץ ZIP שהכיל רושעה). מערכות ה-IT של העירייה נפגעו והושבתו, ואיתן אתר העירייה וגם המוקד העירוני ומוקד 911. על מנת להכיל את הפריצה, מחלקת ה-IT הורידה באופן יזום חלק מהשירותים, ולאחר כשבוע כשנראה היה שהאירוע הוכל – רוב השירותים חזרו לפעול כשגרה ולא נראה שמידע רב הוצפן או הושחת. אלא שלאחר שבוע נוסף לקחה קבוצת הכופרה Rhysida אחריות על הפריצה, ופרסמה דרישת כופר של כ-30 ביטקוין (שווה ערך למיליון וחצי דולר בערך). אם הסכום לא יוּעבר, כך טענו ההאקרים, הם יעלו לאתר שלהם 6.5 טרהבייט של מידע רגיש שגנבו משרתי העירייה. הייתה קורבן למתקפה כופרה והתכחשה לנזקים. העיר קולמבוס, אוהיו, ארה"ב. צילום: Shutterstock בשלב זה ראש העיר טען שהם "מבלפים" ושמידע משמעותי לא נגנב. כשבוע לאחר מכן, אחרי שלא קיבלו את סכום הכופר המבוקש (יש לומר ביושר שעל אף שמדובר בסכום נמוך יחסית החוק בארצות הברית לא מתיר לרשויות לשלם כופר), התחילו חברי הקבוצה להעלות לאתר שלהם בדארקנט מידע שנגנב ולהציע אותו למכירה. גם בשלב זה התייחסה העיריה לעניין בביטול, וראש העיר אישר שמידע אכן נגנב, אך לדבריו הוא הושחת בתהליך ואינו מהווה איום לפרטיות התושבים אם יפורסם. חוקר אבטחה בשם קונור גודוולף נכנס לאתר הקבוצה, בחן חלקים מהמידע והגיע למסקנה שונה. הוא ניסה ליצור קשר עם העירייה ולהעמיד אותה על טעותה, אולם לא נענה. הוא פנה לרשת טלוויזיה מקומית וסיפר שלא רק שנגנבו כמויות עצומות של מידע, אלא שהמידע שנגנב הוא רגיש בהחלט. בתגובה – העיר החליטה לתבוע את החוקר על כך שחשף את המידע הרגיש. במקביל – התאגדו שוטרים וכבאים (עובדי עירייה) והגישו תביעה ייצוגית כנגד העירייה, על כך שהתרשלה בשמירה על פרטיהם האישיים. BREAKING: A whistleblower who was sued after revealing the danger of a ransomware attack on Columbus and subsequent data leak, has now reached a deal with the city. https://t.co/veqHPd4s2A pic.twitter.com/u2WKF1sY72 — NBC4 Columbus (@nbc4i) September 11, 2024 מה נגנב? מה הנזק הפוטנציאלי? ומה הכשלים שנחשפו בתקרית? מסתמן שבמתקפה נגנב מידע רב שאוחסן על גבי שרתי SQL לא מוצפנים. בין בסיסי הנתונים שנגנבו – זה של התובע המקומי (מעל ל-200 אלף תיקים), מערכת כ"א של העירייה (עם נתונים על עובדי עירייה בהווה ובעבר ובני משפחותיהם, כולל שוטרים וכבאים), בסיס הנתונים של מכבי האש (כולל מידע על כבאים וגם על אלפי קורבנות שריפה), בסיס נתונים שכלל 5,700 מבקשי צווי הרחקה אזרחיים, וחמור מכל – בסיס מידע של חקירות ותביעות של פשעים כנגד קטינים. בסיס הנתונים הגדול ביותר כלל תיעוד של מבקרים בבנייני העירייה השונים – מדובר בצילומי רישיון של לפחות מאות אלפי אנשים שביקרו בבניינים השונים החל משנת 2006 ועד היום. באופן כללי, המידע שנגנב מהווה אוצר בלום עבור האקרים ופושעים. עם מידע כגון שמות, כתובות, מספרי ביטוח לאומי ומספרי טלפון הם מסוגלים לבצע תרמיות שונות – החל מפישינג, פריצה לחשבונות בנק ועד להתחזות. מידע רגיש יותר, כגון זה שמצוי בתיקיה חקירה פליליים או אזרחים (כמו בקשה לצו הרחקה) יכול לשמש לסחיטה או איומים. עם צילומים עדכניים של רישיונות נהיגה ניתן לפתוח חשבון בנק, או להגיש בקשה לכרטיס אשראי בשם הקורבן, וניתן גם להתגבר על מנגנוני אימות מתוחכמים שדורשים סריקת תעודת זהות או רישיון נהיגה בפתיחת חשבון או הרשמה לאפליקציה. מדובר במידע שעלול להשפיע על עשרות אלפי בני אדם מתוך אוכלוסיית העיר, שמונה קרוב ל-2 מיליון תושבים. קודם כל הובהר שמערכות ה-IT של העיר אינן מאובטחות כראוי. אם אכן עובד הוריד קובץ ZIP (פעולה שלא אמורה להיות מאופשרת) ואותו קובץ גרם להתפרצות כופרה בכלל המחשבים, הרי שמערכות ההגנה כשלו לחלוטין (באופן מקרי – התקרית אירעה באותו שבוע של ההשבתה הגלובלית של חברת קראודסטרייק, אבל לא נראה שיש קשר בין המקרים). מסתמן גם שלא הייתה סגמנטציה בין המחשבים השונים ברשתות העירייה, וכך התוקפים יכלו לנוע בקלות, לאתר את השרתים ולהוציא מהם מידע בלי הפרעה. וכאן אנו מגיעים לנקודת התורפה העיקרית – שרתי הנתונים של העיר, שלא היו מאובטחים כראוי, המידע שעליהם לא היה מוצפן וכנראה שכלל גם המון דאטה שנשמרה שלא לצורך (או אולי אפילו בניגוד לרגולציית אבטחה ופרטיות). מסתמן שמערכת ה-IT של העיר חובבת של שרתי SQL לשמירת מידע. נראה גם, שלא חשבו שם שצריך להצפין את המידע על השרתים. אבל מה שחמור מכל הוא, שהמידע על גבי השרתים נשמר, לכאורה – לנצח. חלק מבסיסי הנתונים שמרו על מידע עוד משנת 2004. בעוד שלגבי חלק מהמידע קיימת הצדקה לשמור אותו לטווח ארוך (לדוגמה עובדי עירייה שהועסקו ברצף מעל 20 שנה, או כאלו שיצאו לגמלאות), הרי שלגבי חלק מהמידע שנאסף, לא הייתה שום סיבה לשמור אותו לנצח. הדוגמה הטובה (והרעה) ביותר היא בסיס הנתונים של מערכת בקרת כניסה שהותקנה בבנייני העירייה. מדובר בקיוסק של חברת HID (בשם Easyportal), שבו המבקר סורק רישיון נהיגה ומונפק לו תג, אותו הוא סורק בכניסה וביציאה. מערכת זאת מאפשרת שליטה קלה במבקרים בבניין בזמן אמת, וניתן להיעזר בה גם בדיעבד (נניח אם נגנב פריט כלשהו ניתן לשחזר מי היה בבניין באותו זמן). אבל בכל מקרה, אין סיבה לשמור את המידע הזה לתקופה ארוכה מאוד – בוודאי שלא שנים. מיותר לציין שהמבקרים בבניין לא ידעו שהמערכת שומרת את הנתונים שלהם לעד. מכיוון שהמערכת הספציפית הזו מאוד יעילה בכיווץ המידע (רשומה רגילה "שוקלת" כ-10K, רשומה שכוללת צילום רישיון – 0K2), אפשר לשער שלולא הפריצה הזו המערכת הייתה ממשיכה לתעד מבקרים ולשמור את נתוניהם לעד. עד כאן רשימת הכשלים שאפשרו את הפריצה, אך ההתנהלות לאחריה – חמורה לא פחות. pic.twitter.com/cz2PluOk7D — Mayor Andrew Ginther (@MayorGinther) August 16, 2024 הכחשה, בריחה מאחריות, שקרים והאשמת חוקרי אבטחה זמן קצר לאחר היוודע דבר המתקפה התייצב ראש העיר, אנדרו גינטר, והודיע בציוץ ב-X שהעירייה מודעת ומטפלת בנושא. בסך הכל תגובה מהירה ועניינית (חוץ מהאשמת עובד זוטר שפתח קובץ ZIP – שמרגישה כמו מציאת שעיר לעזאזל). אבל ההתנהלות מול התקשורת מאותה נקודת זמן הייתה רצופה בחוסר שקיפות. העירייה התכחשה לכך שנגנב מידע, לאחר מכן נטען שהמידע שנגנב אינו משמעותי, ולבסוף, ההחלטה לתבוע את החוקר שהתריע על היקף הפריצה וחומרתה. סעיף אחרון זה מרגיז במיוחד. לטענת העירייה, החוקר נעזר בכישורים מיוחדים כדי להגיע למידע שנגנב, ולכן הוא בעצם אשם בחדירה לפרטיות של הקורבנות. בפועל, החוקר ביצע פעולה די סטנדרטית של גישה לאתר בדארקנט והוריד חלק מהמידע שהוצג שם. הוא נהג באחריות כשפנה קודם כל לעירייה ורק אחר כך לתקשורת. הוא לא חשף מידע רגיש בעצמו, אלא רק דיווח בפירוט על סוג המידע שנגנב והסביר את המשמעויות לגבי הקורבנות. התביעה הזו נראית כמו סוג של הטלת אשמה בניסיון להתחמק מאחריות ניהולית ברורה של הנהלת העיר, וכנראה של אשמה ישירה של אנשי ה-IT ואבטחת המידע, שהתרשלו בתפקידם. תקרית הכופרה של העיר קולומבוס לא לימדה אותנו שום דבר חדש. כבר כמה שנים ידוע שערים חשופות במיוחד למתקפות סייבר, ושפושעי סייבר מנצלים את העובדה הזו וגורמים לשיבושים ונזקים קשים. אבל, המתקפה הזו חשפה שורה של כשלים בתשתיות ה-IT של העיר, בשמירה על פרטיות האזרחים וגם באופן ההתמודדות עם תקריות סייבר שאינו תואם את התקופה הנוכחית. על אף שהכל היה ידוע ומוכר, העיר אספה מידע רב מדי זמן רב מדי, לא אבטחה אותו כראוי וכשאירעה תקרית – מיהרה להאשים את הגורם שניסה דווקא לסייע. יש להניח שככל שיחלוף זמן ויתבררו ממדי התקרית וההשלכות על התושבים, הרגולטורים השונים יידרשו לפעולה כלפי אלו שלכאורה לא מילאו את תפקידם כראוי. חשוב להבין שמערכת בקרת כניסה כגון זו שנעשה בה שימוש בקולומבוס, נמצאת בשימוש נרחב גם פה אצלנו בארץ. אני מקווה מאוד שמנהלי האבטחה (וכאן מדובר גם במנהלי אבטחה פיזית שאחראים על המערכת הזו וגם במנהלי אבטחת מידע) ילמדו את הלקח מתקרית קולומבוס, ויוודאו שהשרתים ששומרים את המידע אכן מאובטחים, וכדאי גם שהמידע שעליהם ימחק מפעם לפעם, כדי להקטין את פוטנציאל הנזק במקרה של דליפה. ככלל, חומרת האיומים הקונקרטיים כלפי בסיסי נתונים שנמצאים פיזית בארגונים (אותם חדרי שרתים עצומים שרואים בסרטים) מחייבת ארגונים לבחון העברה של (לפחות חלק) מהמידע לענן. בענן קל יותר לפקח על המידע, ואם אין בו צורך – למחוק אותו באופן תקופתי (לדוגמה על ידי הפעלת מדיניות מחיקת מידע אוטומטית של S3 – פיצ'ר שקיים ברבות ממערכות האבטחה לענן). כותב המאמר הוא מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי

פלואו (Flow) – חברת הנדל"ן למגורים של איש העסקים אדם נוימן, אשר בסיסה במיאמי, משתפת פעולה עם משקיעים מקומיים כדי לפתח ולרכוש שלושה בנייני דירות בריאד, שיכילו כ-920 יחידות להשכרה לאחר סיום הבנייה. הבניינים יהיו ברמת גימור גבוהה ויכלו את כלל המתקנים המקובלים בבנייני יוקרה – חדר כושר, ספא, בריכה וקונסיירז'. החברה גם תהווה הבעלים עבור הבניין וגם חברת הניהול בדומה למודל בארה"ב. הבניינים בריאד יכללו יחידות מרוהטות לפי דרישה, ויתמקדו בקהל מגוון של תושבים מקומיים וזרים, כמו גם חברות המחפשות לשכור יחידות עבור עובדים. לפי דיווח בפורבס, הושק מתחם מגורים אחד בריאד, עם 238 דירות, הכולל דירות מרוהטות ששכר הדירה עליהן מתחיל ב-3,500 דולר לחודש, כולל שירותים ברמה של בית מלון, כמו גם בריכות, חדרי כושר משותפים ובאולינג, ופיתוחו צפוי להסתיים עד סוף השנה. השניים הנותרים ייפתחו עד הרבעון הראשון של 2025. נכון להיום, פלואו מחזיקה בשישה בניינים בארה"ב ומפעילה שניים מהם – בפורט לודרדייל ובמיאמי, שנפתחו באפריל האחרון. החברה מתמקדת בבניית נכסים שמקשרים בין דיירים ומייצרת עבורם סביבה קהילתית שמשדרגת את נושא הדיור מעבר למגורים בלבד, ומאפשרת להם גם ליהנות מהמגורים ולא רק לגור מתוך צורך. כזכור,  נוימן הקים את פלואו בהשקעה פרטית של 350 מיליון דולר, ולצידו השקיעה ענקית ההון סיכון העולמית אנדריסן הורוביץ 350 מיליון דולר נוספים בשנת 2022. המימון הרים גבות לאור ההיסטוריה הבעייתית של הסטארט-אפ הקודם של נוימן, ווי-וורק (WeWork). לאחר שהוערכה ב-47 מיליארד דולר, ווי-וורק הגישה בקשה להגנת פשיטת רגל בשנה שעברה, ובסופו של דבר נרכשה על ידי יארדי, קבוצת נדל"ן, תמורת 450 מיליון דולר, זאת לאחר שנוימן ניסה לרכוש אותה אך נכשל. שוויה של פלואו כיום מוערך במעל למיליארד דולר.

"ברבעון האחרון הוספנו 3,000 לקוחות חדשים לפלטפורמת גרין לייק (GreenLake) שלנו. בענן ההיברידי, יש לנו כעת 37,000 לקוחות בפלטפורמה – גידול של 37%, עם 10,000 לקוחות יותר ממה שהיו לנו לפני שנה", כך אמר אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE. נרי שוחח עם העיתונות הטכנולוגית בארה"ב באחרונה, ולדבריו, "גרין לייק מהווה מרכיב חשוב באסטרטגיית הבינה המלאכותית שלנו, כיוון שהיא מספקת ללקוחות ביטחון ושליטה בנתונים שלהם, שהם הערך הבסיסי בכל הקשור ל-AI".  לדבריו, שירות הענן המקומי גרין לייק, הניתן במודל של תשלום לפי שימוש, מסייע לגידול במכירות שרתי AI. "הכנסות ממערכות AI מהוות כעת 30% מסך הכנסות המערכת, לעומת 10% בלבד ברבעון הקודם", אמר נרי. "הזמנות מערכות בינה מלאכותית צמחו ב-1.6 מיליארד דולר ברבעון, ובמצטבר, הן עומדות על 6.2 מיליארד דולר מאז הרבעון הראשון של שנת הכספים 2023". Imagine a world where your enterprise is fully connected and intelligence knows no bounds. ???? With HPE, imagination becomes reality. Learn how we are your complete AI-solution partner. ???? https://t.co/vCbiTyQIYU pic.twitter.com/xyxED0SQ20 — HPE (@HPE) September 12, 2024 "חווינו מומנטום במכירות של שרתי AI" "חווינו מומנטום במכירות של שרתי AI", ציין נרי. "מכירות שרתי HPE ברבעון עלו ב-35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועמדו על 4.3 מיליארד דולר. מכירות השרתים שלנו דרך שותפים עלו ב-27%. מגזר השרתים עלה על הציפיות, בשל הזמנות מערכות בינה מלאכותית". נרי הסביר שהגידול החזק במכירות השרתים מראה שאין "קניבליזציה" של שרתים מסורתיים כתוצאה מהגידול במכירות שרתי AI. "הסיבה לכך היא", אמר המנכ"ל, "שזה לא הגיוני להכניס עומס עבודה מסורתי, שפועל בצורה יעילה על שרת מסורתי, לתוך מעבד גרפי GPU של שרת AI". הוא הוסיף: "אני מאוד מרוצה מכך שעסקי השרתים המסורתיים היו חזקים מאוד. חווינו גידול במכירת שרתים משנה לשנה ואני שמח עם זה. אבל בסופו של דבר הכל קשור לסינרגיה בין הרשת, הענן ובינה מלאכותית, והכל אצלנו עובר דרך גרין לייק". לדברי נרי, "אנחנו לא חושבים רק בינה מלאכותית או רשתות תקשורת. אנחנו גם חושבים על ענן היברידי, משום שהכל סינרגטי. ברשתות אנו רואים התאוששות בשוק יחד עם עמיתינו. חווינו גידול בהזמנות בעולם מערכות התקשורת. פתרון האחסון Alletra חווה צמיחה דו-ספרתית, משנה לשנה". נרי סיים בהתייחסו לעסקת הענק שפורסמה בינואר השנה, לפיה HPE תקנה את ג'וניפר (Juniper Networks) תמורת 14 מיליארד דולר במזומן. "אנחנו בדרך לסגור את רכישת ג'וניפר, עד סוף 2024 או תחילת שנת 2025", אמר. "כבר קיבלנו אישורים (רגולטוריים) מהאיחוד האירופי, בריטניה, הודו, יפן ורבים אחרים".

לפי דיווחים אחרונים במדיה העולמית, יבמ (IBM) נערכת לגל נוסף של פיטורים, כאשר אלפי עובדים צפויים להיות מושפעים מהמהלך. ככל הידוע יבמ ישראל לא תושפע מהסבב המתוכנן. בדיווחים השונים נאמר כי ענקית הטכנולוגיה שואפת לצמצום "אחוז חד ספרתי נמוך מאוד" מכוח העבודה הגלובלי שלה, וזאת כחלק ממאמץ ל"איזון מחדש" של החברה, אשר שהוכרז מוקדם יותר השנה. גל פיטורים חדש זה מגיע לאחר ההצהרה הקודמת של המנכ"ל ארווינד קרישנה על צפי להחלפתן של כ-7,800 משרות – בבינה מלאכותית. על פי דיווחים, צמצום כוח האדם האנושי בחברה צפוי להשפיע על יותר מ-100 עובדים בקליפורניה לבדה, ומסתמן כי לא פחות מ-8,000 עובדים יאבדו את משרותיהם בכלל מתקני החברה ברחבי העולם. לפי הטענות, התפקידים המושפעים בסן פרנסיסקו כוללים מומחי מכירת מותגים, מפתחי קצה, מנהלי מוצר ומפתחי תוכנה, בין היתר. דיבר על צמצום משרות נדרש. ארבינד קרישנה, מנכ"ל יבמ. צילום: פליקר בתגובה לחדשות עובדי יבמ הביעו את מורת רוחם ותסכולם. כך למשל, עובד יבמ אחד הזכיר בפוסט שהעלה ל-רדיט כי החברה חוותה הקפאת גיוסי עובדים מתחילת 2021, למרות שמנייתה עלתה לשיא כל הזמנים. "בדיוק קיבלתי הודעת פיטורים ב-IBM Cloud", כתב העובד. "ניתנה לי הודעה של 30 יום על פיטורים, החל מה-17 באוקטובר", הוסיף. "המנהל שלי אמר לי שאסור לו להגיד לי כמה אחרים היו מעורבים, אבל שאני לא היחיד שהושפע ושהוא נלחם כדי שזה לא יקרה, מכיוון שכל המחלקה שלי, לשעבר SoftLayer, נמצאת בהקפאה בגיוס עובדים מאז תחילת 2021. זאת מציאות נושכת, כי מניית יבמ נמצאת בשיא של כל הזמנים. ברור שההנהלה העליונה מתייחסת לזה כאל בועה". ואכן, הביצועים הפיננסיים של החברה ברבעון השני של 2024 הראו עלייה בהכנסות. דובר החברה טען: נסיים את 2024 עם אותו מספר עובדים בערך דובר יבמ התייחס לפרסומים על הפיטורים בהצהרה לתקשורת ובה ציין כי החברה עדיין מצפה לסיים את משנת 2024 בערך באותו נפח תעסוקה שבו נכנסה אליה, וזאת למרות האיזון המחודש הצפוי בכוח העבודה שלה, כך לפי ציטוט של הדובר ב-The Register. על פי הדיווחים, הפיטורים הם קבועים ועובדים בחברה נדרשו לחתום על הסכמי סודיות, מה שמצביע על כך שהענק הכחול מנסה לשמור על הקיצוצים הללו בשקט ובאופן פנימי. המהלך הזה של יבמ הציף שוב דאגות ודיונים בקרב אנליסטים ופרשנים, שמציעים על כך שמספר הקיצוצים בפועל יכול להיות גבוה ממה שחשפה יבמ באופן רשמי. הסודיות סביב הפיטורים עוררה תהיות לגבי שקיפות ותקשורת בחברה, מכיוון שהעובדים לא עודכנו בפרטי הקיצוצים הצפויים. יבמ ככל הנראה מתקדמת עם אסטרטגיית הרה-ארגון שלה, אולם בתקשורת מצוין כי לפיטורים אלה יש השפעה על המורל והיציבות של כוח העבודה בחברה בפרט וברחבי העולם בכלל.  ההחלטה של ​​יבמ לבצע את הקיצוצים הללו בדיסקרטיות, לכאורה, הוסיפה לאי הנוחות ולאי הוודאות סביב עתיד החברה ועובדיה.